ציאנמיד הסידן
שם סיסטמטי | Calcium cyanamide |
---|---|
שמות נוספים | סידן ציאנאמיד |
כתיב כימי | CaCN₂ |
מסה מולרית | 80.102 גרם/מול |
מראה | מוצק לבן (לפעמים אפור בשל נוכחות אי נקיונות) |
מספר CAS | 156-62-7 |
צפיפות | 2.29 גרם/סמ"ק |
טמפרטורת היתוך |
1340 °C 1613.15 K |
NFPA 704 | |
ציאנמיד הסידן (CaCN2) הוא מלח הסידן של האניון ציאנמיד (CN22−).
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציאנמיד הסידן הוא תרכובת אי-אורגנית חסרת צבע המתגבשת במבנה של מערכת גבישית הקסגונלית.
ציאנמיד הסידן התעשייתי כולל בתוכו 60-70% ציאנמיד הסידן, כ-20% CaO, 10% פחמן חופשי ועוד חומרים אחרים בכמויות קטנות[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחיפוש אחר דרכים לייצר ציאנידים לצורך טיהור זהב מתוך עפרות עם תכולת זהב נמוכה, גילו אדולף פרנק וניקודם קארו, שקרביד אלקלי סוחף נתרן בטמפרטורות גבוהות. בשנת 1898 הצליח פריץ רות, עמית של פרנק וקארו, לחמם סידן קרביד ל-1100 מעלות צלזיוס והתוצר שקיבל היה ציאנמיד הסידן, ולא סידן ציאנידי.
ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייצרים את ציאנמיד הסידן מתגובה של סידן קרביד עם חנקן. סידן קרביד מחומם ל 1000°C בכבשן בו מוזרם גז חנקן לכמה שעות.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציאנמיד הסידן משמש בעיקר כדשן, הודות לפעילותו הכפולה בעת פרוקו. בעקבות התפרקותו ממגע עם נוזלים ועל ידי בקטריות בקרקע, משתחרר ציאנמיד, הפועל כקוטל עשבים, לשכבה העליונה של הקרקע, וחנקה הנמצא יותר עמוק בקרקע המספק תזונת נתרן לגידול הרצוי ששורשיו עמוקים יותר. ציאנמיד הסידן גם יעיל נגד מגוון של מחלות צמחים וכן נגד מזיקים[1].
היקף ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1975 עמד היקף הייצור העולמי על כ-200,000 טון[1].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Calcium cyanamide, Encyclopedia of Chemical Processing and Design: Volume 6, page 36