ציקלון (מערכת ניווט)
ציקלון (ברוסית:Циклон) הייתה מערכת ניווט לוויינית שפותחה בברית המועצות והחלה לפעול בשנת 1971. היא פעלה במשך כמה עשרות שנים עד להפעלת מערכת גלונאס. בנוסף על לוויינים היא התבססה על מערכות שהותקנו באוניות הצי הסובייטי ובקרקע לאורך החוף.
פיתוח מערכת ניווט לוויינית החל במכון למחקר של הצי הסובייטי. בשנת 1956 הוקמה יחידה לקידום הנושא. עם הזמן לפרויקט הצטרפו מדענים מיחידות נוספות של משרד ההגנה ואקדמיה למדעים של ברית המועצות. בשנת 1961 מתנגדי הרעיון הצליחו לקצץ שתקציבים להמשך הפיתוח. בשנת 1964 לשלטונות ברית המועצות נודע על הפעלת מערכת "טרנזיט" בארצות הברית. בעקבות כך הוחלט על חידוש הפרויקט והקצאת משאבים לרבות יכולת מחשוב. הוחלט שלוויין בנוסף למערכות ניווט תהווה גם לוויין תקשורת תוכל לספק נתוני מיקום ותקשורת לאוניות הצי כולל צוללות. תכנון הלווין הועבר למערכות המידע הלווייניות רשטניוב. הלוויין הראשון בשם "קוסמוס 192" שוגר ב-23 בנובמבר 1967. לוויין נוסף "קוסמוס 220" שוגר בשנת 1968. הניסוי הראשון הסתיים עם שגיאה של 3 ק"מ אך סוכם להמשיך הפיתוח.
בשנת 1971 אוניית הצי ביצע מסע ימי באורך כ-48 אלף ק"מ במהלכה בוצעו 554 בדיקות מיקום. תוצאות חיוביות של הניסויים אפשרו בשנת 1972 להתחיל בניצול המערכת בשלב ניסוני. המערכת התבססה על 4 לוויינים בגובה של כ-1,000 ק"מ. השיגורים בוצעו מקוסמודרום פלסצק וקפוסטין יאר תוך שימוש במשגר מדגם קוסמוס. כל הלוויינים שוגרו תחת השם "קוסמוס".
בשנת 1976 המערכת החלה לפעול על בסיס לוויינים של הדור השני במבוסס על לווייני "פארוס". באותה שנה החלה לפעול מערכת ניווט לצורכי הצי המסחרי בשם "ציקדה". המערכות נתנו נתוני מיקום בדיוק של 80–100 מ'[1].
על פיתוח המערכת מפתחים קיבלו פרס לנין ופרס ברית המועצות.
תיאור לוויינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לווייני המערכת פעלו במסלול לווייני נמוך.
ציקלון/זאליב
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוויני ציקלון היו הדור הראשון של לוויני המערכת. השיגורים בוצעו בשנים 1968–1978 וסידרה כללה 31 לוויינים. משקל הלוויין היה 800 ק"ג. השיגורים בוצעו מקוסמודרום פלסצק וקפוסטין יאר תוך שימוש במשגר מדגם קוסמוס. כל הלוויינים שוגרו תחת השם "קוסמוס".
פארוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1967 החל פיתוח לוויינים של הדור השני. השיגור הראשון בוצע בשנת 1974 והוא נכנס לשימוש מבצעי בשנת 1976. משקל הלוויין היה 825 ק"ג. המערכת התבססה על 6 לוויינים פעילים עם אורך חיים 18–24 חודשים. לוויינים סיפקו גם שירותי תקשורת. כול השיגורים בוצעו מקוסמודרום פלסצק תוך שימוש במשגר מדגם קוסמוס. בסך הכול בוצעו 99 שיגורים, רק שיגור בודד נכשל. השיגורים נמשכו עד לשנת 2010.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאור פיתוח של המערכת (ברוסית)
- תיאור לווייני ציקלון/זאליב
- רישמת שיגורי לווייני זאליב
- תיאור לווייני פארוס
- רישמת שיגורי לווייני פארוס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Навигационная спутниковая система Циклон: обзор характеристики, Вооружение.рф (ב־)