הצגת המקור של הדף "צריפין"

{{מפנה|סרפנד}}
{{מבנה צבאי|תמונה=Jaffa gate in Tzrifin (Yadin) camp.jpg|כיתוב=שער יפו בצריפין|מפה={{ממי}}}}
'''צריפין''' (באופן רשמי: '''מחנה ידין''') הוא [[מחנה צבאי]] של [[צה"ל]] בשטחן של [[ראשון לציון]] ו[[באר יעקב]], שכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח ב[[כביש 44]] (היישוב הסמוך אליו הוא כפר חב"ד שבו שוכנת תחנת רכבת), במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב. המחנה נקרא על שם [[יגאל ידין]], ה[[רמטכ"ל]] השני של צה"ל.

עם בניית [[קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון]] ב[[צומת הנגב]], והעתקת בסיסי ההדרכה של צריפין אליה, מתפנים כלל בסיסי צריפין באופן הדרגתי. מרכז המחנה נהרס בשנת [[2019 בישראל|2019]] לטובת הקמת שכונה חדשה בת כ-1,100 דירות בראשון לציון{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.be106.net/231/31640|הכותב=אבי בר|כותרת=רגע היסטורי! צה"ל מפרסם סרטון של הריסת מרכז בסיס צריפין לטובת בניית 1100 דירות בראשון לציון|אתר=BE106ראשון לציון9|עמודים=2|תאריך=15 ביולי 2019|תאריך_וידוא=02.02.2020}}}}{{הערה|{{אתר צה"ל||כך נראה פינוי מרכז מחנה צריפין|95911|14 ביולי 2019}} (הקישור לא פעיל)}}.

==ההתיישבות ההיסטורית==
מקור השם "צריפין" הוא ביישוב עברי שהתקיים באזור החל מהמאה הראשונה לפנה"ס. שמו של היישוב רומז לענף [[צורף|הצורפות]], בו עסקו אנשי היישוב. האזור כולו נקרא באותה העת "גיא החרשים", וכך הוא מוזכר ב[[תנ"ך]] ({{תנך|דברי הימים א|ד|יד|קצר=כן}}). היישוב צריפין מוזכר במקורות העבריים ב[[משנה]] ({{משנה|מנחות|י|ב|ללא=שם}}) וב[[תלמוד]] הבבלי במסכת מנחות ({{בבלי|מנחות|סד|ב|ללא=מסכת}}).<ref>{{צ-מאמר|מחבר=זהר עמר ואבי ששון|שם=הבאת מנחת העומר ולחם הפנים מבקעת לוד- לזיהוים של צריפין ועין סוכר|כתב עת=מחקרי יהודה ושומרון|כרך=ו|שנת הוצאה=תשנ"ו|עמ=189-179.}}</ref> עד 1948 שכן במקום הכפר הערבי [[סרפנד אל-עמאר]] (صرفند العمار) {{אנ|Sarafand al-Amar}} שנחרב ב[[מבצע ברק]].

==המחנה הצבאי==
[[קובץ:טייסי הפלמח 1 - מצילומי האוויר של המחלקה-מחנה סרפנד - מצילומי האוויר של המחלקה--146324.jpg|ממוזער|צילום אוויר של מחנה סרפנד|250px]]
[[קובץ:צריפין סרפנד כיבוש הבסיס 1948 1 צלם בנו רותנברג גנזך המדינה.jpg|ממוזער|סרפנד, כיבוש הבסיס 1948|250px]]
[[קובץ:צריפין סרפנד כיבוש הבסיס 1948 2 צלם בנו רותנברג גנזך המדינה.jpg|ממוזער|סרפנד, כיבוש הבסיס 1948|250px]]
מחנה צריפין הוקם בשנת [[1917]] כבסיס של [[הצבא הבריטי]] בשם "סרפנד", על שם הכפר הערבי הסמוך סרפנד אל-עמאר. בשנת [[1936]] הוקם בסמוך מחנה המעצר סרפנד{{הערה|{{דבר||הנציב העליון בסרפנד|19360630|5}}}}, בו נעצרו פעילי מחתרות{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/history/haifa/7-2.htm האצ"ל בחיפה ה"אדומה"], [[יהודה לפידות]], [[דעת (אתר אינטרנט)|אתר 'דעת']]}}. לאחר [[המרד הערבי הגדול]] הוזרמו לארץ כוחות גדולים של הצבא הבריטי ואז החלה בנייה משמעותית של המחנה, שהפך עד מהרה למתחם של אלפי דונמים הכולל מספר רב של מחנות צבא{{הערה|{{דבר||להרחבת מחנות הצבא|19360714|90}}}}. המחנה שימש מוקד פרנסה עיקרי לרבים מתושבי היישוב העברי בתקופת המנדט וסיפק פרנסה גם לאלפי ערבים, מה שהביא לשגשוג כלכלי יחסי בארץ ישראל של אותם הימים. בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], המחנה גדל והתעצם משמעותית במסגרת פריסת כוחות האימפריה במזרח התיכון לממדי השטח החופפים לשטח המחנה עד לתחילת פינויו בשנת 2015. על פי התפיסה הבריטית סרפנד נבנה כ[[כלכלה אוטרקית|משק אוטרקי]] המספק את כל צרכיו. הכל תוכנן כך שהחיילים לא היו צריכים כלל לצאת מהבסיס ללא צורך. מבחינה פסיכולוגית יכלו החיילים לשהות בבסיסים מוגנים, ולא להתמודד עם סביבה עוינת, מה שסייע להם לשמירת המורל.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://urbanologia.tau.ac.il/ממחנה-צבאי-למרחב-עירוני-תכנית-הבינוי-ב/|הכותב=עומר וולף|כותרת=ממחנה צבאי למרחב עירוני-תכנית הבינוי בצריפין|אתר=אורבנולוגיה|תאריך=13 באפריל 2017}}</ref>

לאחר ההכרזה על [[תוכנית החלוקה]] בנובמבר 1947 החלו [[מוסדות היישוב]] במשא ומתן עם [[ממשלת המנדט]] לרכישת מחנות הצבא הבריטי שבתחום המדינה היהודית העתידית. באפריל 1948 הוסכם שמחנה צריפין ירכש בידי [[הסוכנות היהודית]] תמורת 650,000 [[לירה ארץ ישראלית|לירות ארץ ישראליות]], אך התשלום לא הועבר והעסקה לא הושלמה{{הערה|{{הבוקר|חביב כנען|כיצד נרכשו מחנות הצבא הבריטיים לאחר הכרזת החלוקה|19580620|50}}}}{{הערה|[[עמירם אורן]], [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=104366728&nTocEntryID=104368561 אזרוח מחנות הצבא הבריטי -  כלכלה במלחמה : קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות], יד יצחק בן-צבי 2017}}.

למחרת [[הכרזת העצמאות]] ב-[[15 במאי]] [[1948]] בשעה 9 בבוקר עזבו הבריטים את מחנה צריפין, אחד ממחנות הצבא הגדולים והמרכזיים שהוקמו בארץ, והכניסו דרך השער המזרחי ("שער ירושלים") את חיילי [[הלגיון הערבי]]. מיד עם השתלטותם על המחנה החלו חיילי הלגיון להמטיר אש על ראשון-לציון הסמוכה. המחנה נכבש על ידי חיילי [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת "גבעתי"]] במהלך [[מלחמת העצמאות]], בקרב שנערך בתאריך 18–19 במאי 1948{{הערה|{{הארץ1||כיבוש מחנה צריפין|19480520|18}}}}.

במהלך [[מלחמת העצמאות]] היה במקום [[מחנה שבויים]] לערבים שנתפסו בקרבות. מחנה השבויים נסגר בקיץ [[1949]]{{הערה|{{חרות||חודשה תנועת הרכבת חיפה-ת"א|19490822|61}}}}.

הבסיס שימש במשך שנים רבות כמחנה בו התרכזו בסיסי האימונים והדרכה בהם נערכו קורסים רבים של צה"ל (בראשם בסיסי ההכשרה הראשיים לבנים ולבנות [[בה"ד 4]] ו[[בה"ד 12]], בהתאמה) ובסיסי מפקדי החילות (כגון [[קצין תותחנים ראשי]], [[קצין קשר ראשי]] ועוד). עבור הסגל וחניכי הקורסים המתקדמים הוקם "בית קולנוע צריפין", ליד [[מרכז מסחרי]] שהקימו הבריטים ב-[[1924]]. ו[[בריכת שחייה|בריכת השחייה]] שימשה את חיילי הבסיס, אך גם תלמידים מבתי ספר מראשון לציון הסמוכה<ref name=":0" />.

ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] הייתה במקום [[מעברה]] אשר ברבות הזמן עברו ממנה תושביה אל יישובי הסביבה, בעיקר ל[[לוד]].

שטחה של צריפין סופח לשטחה של [[באר יעקב]] בשנת [[1960]]. במהלך השנים שחלפו הלכה [[ראשון לציון]] והתקרבה לבסיס בשל בניית שכונות חדשות וכיום גובלות שכונותיה המזרחיות של העיר בצדו המערבי של המחנה. מצב זה הביא את צה"ל להכנת תוכנית "[[עיר הבה"דים]]" בנגב שבמסגרתה יפונה חלק גדול של הבסיס (בעיקר בסיסי ההדרכה) ובכסף שיתקבל ממכירת הקרקע יכוסו חלק מעלויות ההקמה שלה.

למחנה שלושה שערים:
*'''שער יפו''' – השער המרכזי בקצה הצפון מזרחי של המחנה על [[כביש 44]], בסמוך ל[[המרכז הרפואי שמיר|מרכז הרפואי שמיר]].
* '''שער ירושלים''' – על כביש 4313, המחבר את [[כביש 44]] עם [[כביש 431]] ו[[נס ציונה]], דרך [[באר יעקב]] ו[[תלמי מנשה]].
* '''שער הרצוג''' – על דרך חיים הרצוג המחברת את [[כביש 44]] עם מזרח ראשון לציון. שער שהחליף את '''שער ראשון''' – בשכונת [[ראשון לציון#שיכוני המזרח|שיכון המזרח]] בראשון לציון שנסגר ב-3 במרץ 2019 בעקבות פינוי [[בסיס הדרכה|הבהד"ים]] ששכנו בסמוך לשער.

במרכז המחנה נמצאת [[אנדרטת גדוד 42 בצריפין|אנדרטת גדוד 42]] וחורשת זיכרון לגדוד 42 של [[חטיבת קרייתי]].

בתחנת האוטובוס שסמוכה לשער יפו, אירע ב[[י"ב באלול]] [[תשס"ג]] ([[9 בספטמבר]] [[2003]]) [[הפיגוע בתחנת האוטובוס בצריפין]], בשעה שמחבל מתאבד פוצץ את עצמו בתוך מבנה תחנת ההסעה לחיילים ורצח 9 ישראלים. כל הרוגי הפיגוע היו מחיילי הבסיס ומ[[בה"ד 7|מחנה גדעונים]] הסמוך.

ב-[[4 באפריל]] [[2023]] נפצעו שני חיילים באורח קשה ובינוני ב[[פיגוע דקירה]] בשער ירושלים. ה[[מחבל פלסטיני|מחבל]] מחמוד מעוודה בן 21 מ[[חברון]]{{הערה|{{חדשות 13|אור הלר, דור כהן|הפיגוע בצריפין: הלוחם נאבק במחבל – שניסה לחטוף את נשקו|item/news/politics/security/i5nxm-903487214/|4 באפריל 2023}}}} נוטרל בידיים חשופות על ידי אזרח בשם בני משולם, שקיבל על כך [[עיטורי צה"ל|צל"ש]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/ItayBlumental/status/1643179295777382400?t=NmNotxt4C6SKgIzG8l7PXg&s=19|הכותב=איתי בלומנטל|כותרת=Post|אתר=טוויטר|תאריך=4 באפריל 2023}}</ref>.

==בסיסים, מחנות-משנה ומתקנים צבאיים בצריפין==
* "'''[[מחנה גדעונים]]'''" המאכלס את מרכז ה[[לוחמה אלקטרונית|ל"א]], ענף לומ"ר וסייבר של בה"ד 7 וכמו כן את בית הספר הצבאי לתקשורת של חטיבת [[דובר צה"ל]], בית הספר לתיאום וקישור, נמצא סמוך לבסיס, מול "שער יפו", בצידו השני של כביש 44.
* '''[[יחידת לוטם]]''' של [[אגף התקשוב וההגנה בסב"ר]].
*מפקדת ה[[מרה"ס]] - מרכז ההספקה המטכ"לי.
*בסיס מזון של המרה"ס.
*בסיס חלפים של המרה"ס.
* '''[[מרכז חושן]]''' של אגף התקשוב וההגנה בסב"ר (תחת יחידת לוטם).
* '''[[בה"ד 12]]''' - מפקדת [[מערך מגל]] ובית הספר לפיקוד של מגל (ביסל"פ)
* '''[[יחידה 108]]''' של [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]].
* '''מרפ"א מרכז (חר"פ 542)''' - מרכז רפואי צבאי אזורי ובסיס [[חיל הרפואה]].
* '''[[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי תורן]]''' של [[יחידת בתי הדין הצבאיים]] (יבד"צ)- פעיל רק בימי שישי וערבי חג ובחגים, ומטפל בהארכות מעצר בלבד.
* '''[[בית הספר למשפט צבאי]]'''
* '''[[משטרה צבאית חוקרת|מצ"ח]] וימ"ר מרחב דן'''

===בסיסי צה"ל ששכנו בצריפין בעבר===
* [[בה"ד 4]] ([[בסיס הדרכה|בסיס ההדרכה]] המרכזי של [[צה"ל]] ל[[טירון|טירונים]]) - עבר לאחר [[מלחמת ששת הימים]] לאזור [[בית אל]].
* [[בה"ד 6]] (בית הספר ללוגיסטיקה) – עבר ל[[קריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון|עיר הבה"דים]] בסוף [[2016 בישראל|2016]].
* בה"ד 9 (בית הספר לתותחנות) - עבר ל[[מחנה שבטה]] לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]].
* [[בה"ד 10]] (בית הספר לרפואה) – עבר לעיר הבה"דים בסוף אוגוסט [[2015 בישראל|2015]].
* [[בה"ד 11]] (בית הספר לשלישות) – עבר לעיר הבה"דים ביולי 2015.
* [[בה"ד 13]] (בית הספר למשטרה צבאית) – עבר למחנה קדום בשומרון במאי [[1969 בישראל|1969]] (כיום בעיר הבה"דים).
* [[בה"ד 16]] (מרכז ההדרכה של פיקוד העורף) עבר ל[[מחנה רחבעם]] שם שוכנת כיום מפקדת [[פיקוד העורף]]
* [[בה"ד 20]] (בית הספר לטכנולוגיה ואחזקה) – עבר לעיר הבה"דים ביולי 2016.
* '''היחידה המרכזית לתעבורה''' (ימל"ת) של [[המשטרה הצבאית]] – עבר ל[[מחנה גור|בית ליד]].
*בסיס כליאה 394 ([[כלא ארבע]]) – נסגר לאחר פתיחת הכלא [[נווה צדק (כלא צבאי)|נווה צדק]] בשנת [[2021]].
* '''בסיס [[הרבנות הצבאית]] (בר"צ) 779''' - עבר ל[[מחנה שורה]], דרומית ל[[רמלה]].

== בית הלוויות הצבאי ==
בתחילת [[2007]] הוחלט להקים [[בית לוויות]] חדש בבסיס הרבנות הצבאית, בית לוויות ראשון מסוגו שהחליף מבנה בריטי ישן שבו היה בעבר "בית הלוויות הצבאי הישן" סמוך אל [[מחנה דורי]] בשטח [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|בית החולים תל השומר]] - לטיהור ולהכנת גופות לטקס קבורה צבאי. הרבנות הצבאית יזמה את הקמת המתחם על מנת להקל על גישתן של המשפחות השכולות לטקס וכדי לאפשר עריכת קבורה צבאית הולמת ומכובדת.

== מתקנים לא-צבאיים ==
נוסף על הבסיס הצה"לי שוכנים במקום [[המרכז הרפואי שמיר|בית החולים יצחק שמיר]] (לשעבר בית חולים אסף הרופא), מחסנים של [[הסוכנות היהודית]] וכן [[אזור תעשייה]], [[השוק הסיטונאי בצריפין|שוק סיטונאי]] (שהוקם ב-2006 כחלופה זמנית ל[[השוק הסיטונאי בתל אביב|שוק הסיטונאי בתל אביב]]). בנוסף, מאז 1976 פועל במחנה בית ספר של [[אורט ישראל|רשת אורט]], המשלב לימודי תיכון עם לימודים מקצועיים – מגמת [[לוגיסטיקה]] ומנהל רכש ומגמת אומנויות הבישול והאירוח.{{הערה|[https://ortlaaoc.ort.org.il/about/ על ביה”ס], באתר תיכון ומכללה אורט צריפין}}

== שלוחת הרכבת ==
[[קובץ:13-15-BeitDajan-1942.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מפה של אזור צריפין משנת 1942, בשליש התחתון של המפה ניתן לראות את שלוחת מסילת הרכבת לצריפין ופיצולה לכמה מסילות בתוך המחנה הבריטי]] 
במהלך [[1921]] נבנתה שלוחה באורך כ-4 ק"מ מלוד למחנה צבאי הבריטי סרפנד. בשטח המחנה הייתה קיימת בעבר תחנת רכבת, כמו כן, מספר מסילות השלוחה היו מגיעות למחסנים בשטח הבסיס. השלוחה הייתה מתפצלת מ[[מסילת לוד-אשקלון]]. השלוחה הייתה גם בשימוש של צה"ל והייתה משרתת את בסיס המזון 6120 ומרכז המזון 6100 עד לסגירתה בסוף שנות ה-50.

בשנות ה-90, במפעל [[הארגז]]-צריפין שהיה ממוקם באזור תעשייה, בוצעו פרויקטי [[שיפוץ]] ובניית קרונות עבור [[רכבת ישראל]]. לצורכי פרויקטים האלה הוקם חיבור מסילתי לשלוחה לצריפין.

== התכנית לפינוי מחנה צריפין ==
במרץ 2014 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז מרכז את תוכנית השלד לפינוי מחנה צריפין, הכוללת 17 אלף יחידות דיור ועוד 1.6 מיליון מ"ר לשטחי תעסוקה. תוכנית האב הזו משתרעת על 4,000 דונם, שיעברו לתחומן של באר יעקב וראשון לציון. התוכנית מציעה בין היתר פארק בינעירוני בשטח של כ-600 דונם וכן מציעה שימור חלק מהמבנים הבריטיים המצויים במחנה ושדירות העצים החוצות את המתחם{{הערה|{{כלכליסט|עינת פז-פרנקל|תוכנית האב לפינוי צריפין אושרה; תתאפשר בניית 17 אלף יח"ד|3626346|11 במרץ 2014}}}}.

פינוי הבסיס החל בשנת [[2015]] כאשר רוב פינוי הקרקעות יועבר אל העיר ראשון לציון{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|בחזרה לצריפין: הבסיס הזניח של הבריטים שהפך לתחנת חובה של כל חייל|news/israel/Article-469938|29 במרץ 2015}}}}.

התכנית לפינוי מחנה צריפין מורכבת משמונה מתחמים:

# מתחם מספר 1 - משויך לבאר יעקב. שכונת מגורים חדשה בת כ-3700 יחידות דיור הכוללת מבני מגורים, מבנים מוסדות ציבור, מסחר ושטחים ציבוריים פתוחים. כמו כן התווית מערכת דרכים חדשה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://xn--5db8awa.com/plan/73406|כותרת=תמל/ 1018 צריפין, מתחם 1|אתר=תבע.קום}}</ref>.
# מתחם מספר 2 - משויך לבאר יעקב, שכונת מגורים חדשה הכוללת כ-3,200 יחידות דיור, כ-180,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר וכן מוסדות ומבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://xn--5db8awa.com/plan/24742|כותרת=תמל/ 1019 צריפין מתחם 2|אתר=תבע.קום}}</ref>.
# מתחם מספר 3 - משויך לבאר יעקב, שכונת מגורים חדשה הכוללת כ-2750 יח"ד, כ-11,132 מ"ר שטחי מסחר וכן, מוסדות ומבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://xn--5db8awa.com/plan/10926|כותרת=צריפין - מתחם 3|אתר=תבע.קום}}</ref>.
# מתחם מספר 4 - משויך לראשון לציון. הקמת שכונת מגורים בצפון מזרח ראשון לציון. סה"כ - 4,002 יח"ד מתוכם 250 יח"ד בדיור מיוחד וכ - 1,000 יח"ד קטנות. בנוסף כ-70,000 מ"ר מסחר ותעסוקה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://xn--5db8awa.com/plan/25306|כותרת=צריפין מתחם מס. 4|אתר=תבע.קום}}</ref>.
# מתחם מספר 5 - משויך לראשון לציון. הקמת שכונת מגורים חדשה בת כ-3575 יחידות דיור הכוללת מגורים, מבנים ומוסדות ציבור, מסחר ושטחים ציבוריים פתוחים. התווית דרכים חדשות וקו הרכבת הקלה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://xn--5db8awa.com/plan/73544|כותרת=רצ/151/1 צריפין מתחם 5|אתר=תבע.קום}}</ref>.
# מתחם מספר 6 - משויך לראשון לציון. הקמת רובע תעסוקה הכולל מסחר בקומות הקרקע ומגרשים עבור דיור מיוחד, מבנים ומוסדות ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://xn--5db8awa.com/plan/15325|כותרת=צריפין מתחם 6|אתר=תבע.קום}}</ref>.
# מתחם מספר 7א - משויך לראשון לציון. יצירת מסגרת תכנונית להקמת אזור תעסוקה ומסחר הכולל מגורים, מוסדות ומבני ציבור, שטחים ציבוריים פתוחים, מתקן הנדסי ודרכים. מתחם זה כולל כ-409 דונם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://xn--5db8awa.com/plan/1683|כותרת=מתחם 7א צריפין|אתר=תבע.קום}}</ref>.
# מתחם מספר 7ב - משויך לבאר יעקב. יצירת מסגרת תכנונית להקמת אזור תעסוקה ומסחר הכולל מגורים, מוסדות ומבני ציבור, שטחים ציבוריים פתוחים, מתקנים הנדסיים ודרכים. מתחם זה כולל כ-447 דונם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://xn--5db8awa.com/plan/2553|כותרת=מתחם 7ב צריפין|אתר=תבע.קום}}</ref>.
# מתחם מספר 8 - משויך לבאר יעקב. הקמת אזור תעסוקה בצפון מזרח באר יעקב בשטח של כ-195 דונם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://xn--5db8awa.com/plan/3716|כותרת=צריפין, מתחם 8|אתר=תבע.קום}}</ref>.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*{{קתדרה|יהושע כספי|בתי-הסוהר בארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי|32.6|32, יולי 1984}}
*{{מעריב||סרפנד נכבשה בתכסיס-טרזן|19480520|5}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בסיסי הצבא הבריטי בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בסיסי צה"ל במחוז המרכז]]
[[קטגוריה:צריפין|*]]