הצגת המקור של הדף "קבורת בנימין זאב הרצל בישראל"

{{אירוע|תמונה=[[קובץ:PikiWiki Israel 45101 Tel aviv.jpg|350px]]|כיתוב=משמר כבוד צבאי מורכב מקצינים מחיילות הים, האוויר והיבשה ניצב דום מצידי הארון ב[[כיכר הכנסת]], כשחרבותיהם שלופות ומופנות כלפי מטה לאות אבל, תל אביב}}
[[קובץ:Funeral of Theodor Herzl (997009857217005171.jpg|ממוזער|250px|שמאל|טקסט=משמר הכבוד סביב הארון|משמר הכבוד סביב הארון]]
[[קובץ:Herzel coffin honor guard.jpg|ממוזער|250px|שמאל|ארונו של הרצל מוצב ב[[כיכר הכנסת]] לחוף ימה של תל אביב. לצד הארון משמר כבוד של חיילי חיל האוויר וחיל הים, כשחרבותיהם שלופות ומופנות כלפי מטה לאות אבל.]]
[[קובץ:ארונו של הרצל בכיכר הרברט סמואל 16 08 1949.jpg|ממוזער|250px|שמאל|ארונו של הרצל בכיכר הכנסת, מאחור [[בניין קולנוע קסם]]. מבט מדרום]]
'''קבורת [[בנימין זאב הרצל]] בישראל''' נערכה ביום רביעי, בתאריך [[17 באוגוסט]] [[1949]], [[כ"ב באב]] [[תש"ט]]. [[ארון מתים|ארונו]] של הרצל הובא מ[[אוסטריה]] ל[[ישראל]] ב־[[16 באוגוסט]], [[הצבת ארון|הוצב]] ב[[כיכר הכנסת]] לחוף ימה של [[תל אביב-יפו|תל אביב]] וב[[ירושלים]], ונקבר בטקס ממלכתי בפסגת [[הר הרצל]].

==צוואת הרצל וההכנות לקבורה==
{{הפניה לערך מורחב|פרוכת ארון הקבורה של בנימין זאב הרצל}}

הרצל נפטר באדלך, כפר הסמוך לעיר [[וינה]] שבאוסטריה, ב־[[3 ביולי]] [[1904]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ברק בר־זוהר|שם='נגדע הארז': סיקור מותו של בנימין זאב הרצל
בעיתונות העברית|כתב עת=ישראלים|כרך=10|עמ=128–156|שנת הוצאה=2021|קישור=https://in.bgu.ac.il/bgi/israelis/2021/10-barak.pdf}}}}, כשהיה בן 44. הוא נקבר באחוזת הקבר של משפחת הרצל ב[[בית העלמין דבלינג]] בווינה. ב[[צוואה|צוואתו]] הורה כי: {{ציטוטון|אני מבקש [...] להיקבר בארון מתכת בקבר על יד אבי ולשכב שם עד שהעם היהודי יעלה את גופתי לארץ ישראל}}<ref name=":0">{{מטח|מתיה קם|צוואתו של בנימין זאב הרצל – והבאתו לקבורה בישראל|5244}}.</ref>. הרצל ציווה כי גם הוריו ואחותו יובאו לקבורה שם<ref name=":0" />.

לאחר הקמת [[מדינת ישראל]], בשלהי [[מלחמת העצמאות]], ניגשו שלטונותיה לקיים את צוואת הרצל. לשם כך הוקמה בחודש [[נובמבר]] [[1948]] ועדה משותפת של [[ממשלת ישראל]], [[הכנסת]], [[ההנהלה הציונית]], [[הוועד הפועל הציוני]], [[קרן קיימת לישראל]], [[קרן היסוד]] וחברי [[הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני הראשון]]. כיושב ראש הוועדה שימש [[שר הפנים]] [[יצחק גרינבוים]], ונשיא הכבוד שלה היה [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[חיים ויצמן]].

שאלה שעלתה על הפרק הייתה היכן ייקבר הרצל בישראל. היו שטענו כי רצונו של הרצל היה להיקבר על [[הר הכרמל]]<ref name=":0" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_MAPS_JER990027092120205171/NLI#$FL13746815|כותרת=מפה עם סימון מיקום מוצע לקבר הרצל על הכרמל (מפת תל אהרון), 1939 בערך|אתר=הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור}}</ref>, וזאת על פי מילים ששם בפיו של גיבור ספרו "[[אלטנוילנד]]"{{הערה|תיאודור הרצל, '''אלטנוילנד''' (תרגום [[שמואל שניצר]]), ספר רביעי, פרק ה: "וכשאמות, השכיבוני נא בצד ידידי היקר פישר, שם למעלה בבית העלמין שעל הכרמל, שממנו ניתן לראות את ארצי האהובה ואת ימי האהוב".}}. הוועדה המשותפת בחנה על סמך המקורות הנוגעים לדבר האם חפץ הרצל באתר קבורה מסוים בארץ ישראל, וקבעה כי הוא לא ביקש להיקבר באתר שכזה. הוועדה החליטה כי המקום הראוי לקבורתו הוא ב[[עיר בירה|בירת]] ישראל ירושלים. כאתר לקבורת הרצל בירושלים נבחרה פסגתו של ההר המתנשא ממערב לשכונת [[בית וגן]], אשר קיבל את השם '''הר הרצל'''. הסדרת העברת עצמותיו של הרצל לישראל הייתה כרוכה בהכנות ומגעים מרובים והבשילה רק באביב 1949. ב־17 ביוני קבעה הוועדה כי ארונו של הרצל ייטמן בירושלים ב־10 באוגוסט (מועד שנדחה לאחר מכן).

ב־10 באוגוסט 1949 הובאה לפני הכנסת הצעת '''חוק העלאת עצמותיו של הרצל''' והחוק נתקבל על ידה בו ביום. החוק קבע כי צוואת הרצל תקוים בירושלים ב־17 באוגוסט 1949<ref name=":0" />. לקראת הקבורה נמסרה לוועדה המשותפת [[פרוכת (בית כנסת)|פרוכת]] שהוכנה באוסטריה בשנת 1936 לקראת הבאת ארון הרצל ל[[ארץ ישראל]]. הפרוכת, בצבע תכלת ולבן, הייתה רקומה בזהב בעיצובו של ה[[אדריכל]] סטורנט. נרקם עליה [[אריה]] בתוך [[מגן דוד]], ולצדו שבעה [[כוכב]]י זהב – כאזכור כוכבי הזהב שהציע הרצל ל[[דגל]] המדינה היהודית. מעליהם נרקמו מילות הצוואה של הרצל – {{ציטוטון|והעליתם את עצמותיי לא"י}}. נשות וינה הציוניות השתתפו ברקימת הפרוכת. לאחר השימוש בפרוכת, היא נמסרה ל[[מנחם אוסישקין]] ונשמרה מאז בחדר הרצל שבבניין הקרן הקיימת.

==שילוח ארון הקבורה לישראל==
===הפרידה מהארון בווינה===
[[קובץ:Theodor Herzl Grab 20032005.JPG|ממוזער|250px|שמאל|אחוזת הקבר של משפחת הרצל בווינה]]
בליל 14 באוגוסט 1949 יצא מישראל [[מטוס]] [[אל על]] (מדגם [[דאגלס C-54 סקיימאסטר]]) ובו המשלחת לקבלת ארונו של הרצל בווינה. נכללו בה [[שר התחבורה]] [[דוד רמז]], חבר הנהלת הסוכנות היהודית יצחק גרינבוים, ה[[אלוף]] [[יוסף אבידר]] ושבעה קצינים נוספים של [[צה"ל]]. באותו בוקר נפתח ה[[קבר]] המשפחתי של משפחת הרצל בווינה והוצאו ממנו ארונו של הרצל וארונות הוריו יעקב וז'נט הרצל{{הערה|בבית הקברות הועברו עצמות הרצל והוריו לתוך ארונות חדשים.}}. ארון אחותו, [[משפחת הרצל#אחותו|פאולינה]], הובא לפני כן מ[[בודפשט]] לווינה. ארונו של הרצל כוסה בפרוכת שהוכנה לקראת המאורע. בטקס בבית הקברות השתתפו נציג ישראל באוסטריה [[דניאל קורט לוין|קורט לוין]] ונכבדי הקהילה היהודית המקומית.

ארבעת הארונות הועברו ל[[בית הכנסת הגדול (וינה)|בית הכנסת הגדול של וינה]]. ארון הרצל הוצב מול [[ארון קודש|ארון הקודש]] כשארונות הוריו משני צידיו וארון אחותו למרגלותיו. אלפי יהודים מבני קהילת וינה, רבים מהם [[ניצולי השואה]], עברו על פני הארונות, ונערך טקס דתי. באותו יום גם נערך טקס זיכרון ופרידה להרצל באולם קונצרטים בעיר – אותו אולם שבו נערך הקונגרס הציוני ה־14 בשנת 1925. השתתפו בטקס הנציג קורט לוין, מזכירו של הרצל [[איזידור שליט]], חברים ב[[ממשלת אוסטריה]], ראש עיריית וינה וקצינים מכוחות הכיבוש של [[בעלות הברית]] באוסטריה. הטקסים עוררו עניין רב גם בקרב לא־יהודים בווינה. הטקסים תוארו בהרחבה על ידי ד"ר [[עזריאל קרליבך]], עורך עיתון [[מעריב]], שיצא לווינה לקראת העברת הארונות. משמר הכבוד של ישראל נועד להשתתף בטקסים, אך בשל תנאי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] נאלץ מטוס המשלחת הישראלית לסטות ל[[פריז]] ואיחר להגיע לווינה. על כן ייצג את ישראל בטקסים רק נציגה קורט לוין. בטקס באולם הקונצרטים נמסרה לו מגילה חתומה על ידי 24 חברי ועד קהילת יהודי וינה, שבה נכתב כי הקהילה מוסרת את ארונו של הרצל לידי מדינת ישראל. המגילה נטמנה בהמשך בישראל יחד עם ארונו של הרצל.

מטוס אל על ובו המשלחת הגיע ל[[שדה תעופה]] צבאי אמריקני ליד וינה ב־15 באוגוסט בשעה 22:00. נערך טקס קצר בגשם שוטף, שבו הוקראו המגילה של קהילת וינה ומסר מאת [[ראש ממשלת ישראל]] ויושב ראש הנהלת הסוכנות, שבו הודו לקהילה על 45 שנות שמירת הארון. נשאו דברים גם יצחק גרינבוים ונשיא קהילת וינה. הארונות הועלו למטוס והוא המריא לדרכו בשעה 1:00.

===קבלת הארון לישראל===
[[קובץ:Herzl-Lod.jpg|ממוזער|שמאל|250px|קבלת ארונו של הרצל בשדה התעופה לוד]]
[[קובץ:Theordor Herzl coffin.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ארונו של הרצל מורד מהמטוס]]
ב־16 באוגוסט בשעה 13:30 הגיע המטוס הנושא לחופי ישראל. המטוס וארבעה [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] שהמריאו ללוותו חגו במשך מספר דקות בשמי העיר [[חיפה]]. העיר קידמה את פניהם בירי כבוד של [[תותח]]י אוניות [[חיל הים]] שבנמל ובצפירות של צופרי האזעקה וצופרי האוניות. מגג בניין העירייה הופרחו לשמיים עשר יונים. לאחר מן פנה המטוס דרומה ונחת בשעה 14:00 ב[[נמל התעופה בן-גוריון|שדה התעופה לוד]]{{הערה|{{הארץ1||עצמות ד"ר תיאודור הרצל הועלו לישראל|19490817|2}}}}. המטוס נתקבל בשדה התעופה על ידי קהל שכלל את ממלא מקום נשיא המדינה [[יוסף שפרינצק]], מרבית שרי הממשלה, חברי כנסת, ראשי רשויות מקומיות, צירים מהקונגרס הציוני הראשון וקציני צבא.

חצי שעה לאחר הנחיתה הורד ארון הרצל מהמטוס ו[[טקס קבלת חלל|נתקבל בטקס צבאי]] על ידי משמר שבו נכללו חיילי כוחות היבשה, [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] וחיל הים. הוא הועלה על כלי רכב צבאי עטוף שחורים בלוויית חיילי משמר הנושאים [[חרב]]ות שלופות. מלווה [[אופנוע]]ים ושיירה של עשרות מכוניות נסע הארון דרך [[מחנה תל השומר]] ו[[כביש 481|רחוב ז'בוטינסקי]] לתל אביב. המונים צפו מצידי הדרך במסע הארון.

ארונות הוריו ואחותו של הרצל הורדו גם הם מן המטוס{{הערה|ב-[[5 בפברואר]] [[1950]] עלה באש בשדה התעופה בלוד המטוס שהביא לישראל את הארונות (ונקרא מאז "הרצל") וניזוק ללא תקנה.}} והוחזקו בשדה התעופה עד לטקס הקבורה שלהם, שנערך שלושה ימים מאוחר יותר.

== מסע הארון בישראל ==
=== הצבת הארון בתל אביב ===
[[קובץ:Ben-Gurion Herzl reburying.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מנשר ממשלת ישראל לרגל העלאת עצמות בנימין זאב הרצל לירושלים]]
בשעה 12:00, טרם הגעת הארון, נתכנסה לישיבה חגיגית הכנסת, שמקום מושבה היה אז ב[[בניין קולנוע קסם]] בתל אביב. נשא דברים [[יושב ראש הכנסת]] יוסף שפרינצק, שקרא מסר מאת הנשיא ויצמן{{הערה|[http://merhav.nli.org.il/primo-explore/fulldisplay?docid=NNL_MUSIC_AL004127274&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL ישיבה חגיגית בכנסת לכבוד העלאת עצמותיו של הרצל, 1949.] הקלטת שידור רדיו מתוך אוסף תקליטי קול ישראל באתר [[הספרייה הלאומית]]}}. אחריו נאם ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]], שאמר כי: {{ציטוטון|נבואתו התקיימה. לא תהלוכת אבל תהיה הלוויית עצמות הרצל לירושלים, אלא מסע ניצחון – ניצחון החזון שהיה למציאות}}<ref name=":0" />.

בקרבת בניין הכנסת הוקמה [[במה]] שחורה מוגבהת בשטח של 130 [[מטר מרובע|מטרים מרובעים]] בקצה [[רחוב אלנבי]], מטרים אחדים מ[[טיילת תל אביב|הטיילת]] שליד הים. בגב הבמה הפונה לים הוצבו שבעה עמודי עץ גבוהים שעליהם מנורות. בקרבת הבמה הוצבו 46 [[תורן|תרנים]] ועליהם דגלים. לקראת השעה 16:00 הגיע הארון לרחבת הכנסת. הוא הועלה על הבמה ולידו התייצב משמר כבוד של חיילי חיל האוויר וחיל הים, כשחרבותיהם שלופות ומופנות כלפי מטה לאות אבל. שני [[רב]]נים ניצבו מאחורי הארון ולמדו [[משניות]] כל משך שהותו שם. ממלא מקום הנשיא, חברי הממשלה והכנסת, ה[[רמטכ"ל]], [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]], חברי מועצת עיריית תל אביב ונכבדים אחרים עברו על פני הארון. בשעה 18:00 החל מעבר הקהל הרחב על פני הארון, והוא נמשך עד לשעה 04:00 לאור זרקורים שהאירו את הרחבה. על פי הערכת המשטרה עברו על פני הארון בתל אביב 200,000 איש.

=== מסע השיירה לירושלים ===
ב־17 באוגוסט בשעה 05:00, לאחר טקס דתי, הועלה ארונו של הרצל על רכב צבאי פתוח, כשלידו ניצבים שישה אנשי משמר כבוד. בשעה 5:30 יצא הארון לדרך לירושלים בראש שיירה בת כשמונים כלי רכב, שנשאה גם את נכבדי המדינה שיצאו להלוויה בבירה. השיירה עשתה את דרכה לירושלים בנתיב שבו נסע הרצל לעיר בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת [[1898]] – [[מקוה ישראל]], [[בית דגן]], [[ראשון לציון]], [[נס ציונה]], [[גדרה]], [[מסמיה]], [[כביש הגבורה]], [[נווה אילן]], [[מעלה החמישה]] ו[[מוצא]]. המוני אנשים ובידיהם דגלים ו[[כרזה|כרזות]] קידמו את פני השיירה, והיא האטה את מהלכה במקומות היישוב השונים כדי לאפשר לקהל שם להלך לצד הארון. מסע השיירה לירושלים נמשך עד השעה 08:30. בירושלים נסעה השיירה על פני קהל גדול דרך [[רחוב יפו]] ו[[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|רחוב המלך ג'ורג']] עד ל[[בניין המוסדות הלאומיים]]. במהלך מסע השיירה נסגרו כבישים רבים באזורים שבהם נעה וכן רחובות רבים בירושלים עצמה. שיירה אחרת ובה כ־1,500 מוזמנים להלוויה יצאה מתל אביב לקראת השעה 12:00 ונסעה ישירות להר הרצל.

=== הצבת הארון בירושלים ===
[[קובץ:Mount Herzl (997008136708005171).jpg|ממוזער|250px|שמאל|המצבה הזמנית על קברו של הרצל]]
[[קובץ:Herzl's Grave IMG 1169.JPG|ממוזער|250px|שמאל|המצבה הזמנית (למעלה) והמצבה הקבועה על קבר הרצל]]
ליד בניין המוסדות הלאומיים המתין קהל אלפים לארון. הוא הורד מכלי הרכב שבו הוסע, הובל על ידי קבוצת קצינים בראשותו של הרמטכ"ל [[יעקב דורי]] דרך שער כבוד והועלה על במה מוגבהת שהוקמה בחצר הבניין. משמר כבוד התייצב לידו. נכבדי המדינה עברו ראשונים על פני הארון ועלו על מרפסת בית המוסדות הלאומיים. לאחר מכן החל מעבר הקהל הרחב על פני הארון, והוא הופרע רק בעת שיושב ראש הנהלת הסוכנות [[ברל לוקר]] קרא מעל המרפסת את [[מנשר]] [[הסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]] לכבוד האירוע. מעבר הקהל על פני הארון נמשך עד קרוב לשעה 16:00. אז הועלה הארון על כלי הרכב הנושא אותו ויצא בנסיעה אל הר הרצל. לאורך [[שדרות הרצל (ירושלים)|שדרות הרצל]] מ[[המקשר#שיכון המקשר|שיכון "המקשר"]] ועד להר הרצל הונחו [[גדר תיל|גדרות תיל]] לאורך שני צידי הכביש, על מנת שלא יחסמו הולכי רגל את מסע הארון. אלפים צפו במסע משני צידי הדרך.

==טקס הקבורה==
בהר הרצל נחפר בעוד מועד בור הקבר להרצל בראש ההר. מעליו הוקמה סככה מלבנית חגיגית ומקושטת. מולם ניצבו 350 אנשי משמר הכבוד, בהם נכבדי המדינה, אנשי הארגונים הציוניים וראשי רשויות מקומיות. סביב הוקמו 44 תרני דגלים, לציון מספר שנות חייו של הרצל. מסביב הוצבו [[ספסל]]ים ליתר משתתפי ההלוויה, שמנו 6,000 איש{{הערה|שם=הארץ|{{הארץ1||הרצל הובא למנוחתו בירושלים|19490818|3}}, {{הארץ1||המשך|19490818|13}}}}.

משמר צבאי מכל החילות התייצב באתר הקבורה. לאחר הגעת הארון החל בשעה 17:05 טקס הקבורה. הארון הוצב על במה מעל בור הקבר. [[מקהלה]] שרה את מזמור [[תהילים מ"ט]]. הארון הורד אל הבור באמצעות מנוף. לאחר שתי [[דקת דומייה|דקות דומייה]] ניגשו אל הבור, בתהלוכה שנמשכה כ־20 דקות, נציגי יישובים מכל רחבי הארץ, שהביאו עמם שקיקי בד שמולאו ב[[עפר]] מאדמת יישוביהם, והטילו לתוך הבור{{הערה|שם=הארץ}}. לאחר מכן נאמר [[קדיש]] מפי הרב [[זאב גולד]] והושמעה תפילת [[אל מלא רחמים]]. לאחר ששרה המקהלה את השיר "לזכרו של הרצל" מאת ליבושצקי נסתיים הטקס בשעה 17:30 בשירת [[המנון לאומי|ההמנון הלאומי]] [[התקווה]]. בהתאם לצוואתו של הרצל לא נישאו בהלוויה [[נאום|נאומים]].

==סיקור האירוע בעיתונות העברית==
[[קובץ:עמוד שער מעריב (17.8.1949) ביום העלאת עצמותיו של הרצל לקבורה בישראל.jpg|ממוזער|250px|שמאל|עמוד שער מעריב (17.8.1949) ביום העלאת עצמותיו של הרצל לקבורה בישראל]]
הנרטיב שאפיין את סיקור העלאת עצמותיו הרצל בעיתונות העברית היה נטול ביקורת, ממלכתי ומאדיר וביטא את תחושות הסולידריות של הקהילה העיתונאית עם המפעל הציוני. הרצל הוצג כמנהיג חכם, חשוב וכריזמטי. השבחים להם זכה בעיתונים היו יוצאי דופן והגיעו לשיא כאשר כתבים שיבחו והיללו את מראהו החיצוני תוך שימוש באוצר מילים אקסקלמטיבי ובגוף ראשון{{הערה|{{קשר1|ברק בר-זוהר|"פניו היפות של המוות": סיקור העלאת ארונות מנהיגים בעיתונות העברית|49/Bar%20Zohar|חורף 2017}}}}. לדוגמה, בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" נכתב על הרצל: "איש יפה תואר ויפה מראה. קומתו זקופה וישרה. משכמו גבוה מכל עם. פניו מאירים כפני מלאך האלוהים, עיניו הטובות, העמוקות והשחורות כלילה מאירות כמאור הגולה אשר ברקיע השמיים. מצחו — מצח אצילים, וכולו אומר הוד ויופי, כבוד ותהילה"{{הערה|{{דבר|זכריהו פישמן|הברוש|19490817|20}}}}.

==לאחר הקבורה==
ארונות הוריו של הרצל ואחותו נקברו בקרבת קברו בפסגת הר הרצל ב-[[19 באוגוסט]] 1949.

רק באביב [[1960]] הוצבה על קבר הרצל [[מצבה|מצבת]] קבע – מצבת [[בזלת]] במשקל של כ־16 [[טון (מסה)|טון]] בתכנונו של האדריכל [[יוסף קלארווין]]. טקס גילוי המצבה נערך בי"ט ב[[תמוז]] [[תש"ך]], [[14 ביולי]] 1960.

==לקריאה נוספת==
*[[דורון בר]], '''אידאולוגיה ונוף סמלי: קבורתם בשנית של אנשי שם באדמת ארץ ישראל, 1967-1904''', ירושלים, מאגנס, 2015.
* דורון בר וענת בנין, '''מווינה ועד ירושלים - דרכו האחרונה של הרצל''', ירושלים: מכון שכטר למדעי היהדות וההסתדרות הציונית העולמית, 2021.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*{{מטח|מתיה קם|צוואתו של בנימין זאב הרצל - והבאתו לקבורה בישראל|5244}}.
*{{יוטיוב|fwv-W0bvV20|שם=1949 Theodore Herzl returns to Israel|אורך=01:35|ערוץ=skoblinV}} {{קישור שבור}}.
*ידיעות מאתר [[עיתונות יהודית היסטורית]]:
**{{על המשמר||עצמות הרצל יוטמנו בירושלים בט"ו באב|19490619|5}}.
**{{על המשמר||מדוע נבחרה ירושלים כמקום קבורתו של הרצל?|19490731|28}}.
**{{חרות||המשלחת להבאת ארון הרצל המריאה הלילה מלוד לווינה|19490814|6}}.
**{{מעריב||עצמות הרצל הוצאו הבוקר מן הקבר במעמד משלחת ישראל וקהלת ווינה|19490814|2}}.
**{{דבר||ארון הרצל הוצא מבית הקברות|19490815|7}}.
**{{מעריב||ווינה היהודית נפרדה מארון הרצל|19490815|1}} ({{מעריב||המשך|19490815|28}}); {{מעריב||כל אשר נותר ממנו|19490815|13}}.
**על המשמר: {{על המשמר||מחר יגיע ארון הרצל לת"א|19490815|6}} ({{על המשמר||המשך|19490815|84}}); {{על המשמר||אלפי יהודים עברו ליד ארון הרצל בווינא|19490815|70}}.
**{{חרות||ארון הרצל הוטס הלילה לישראל|19490816|1}} ({{חרות||המשך|19490816|75}}); {{חרות||יהודי וינה נפרדים מהארון|19490816|2}}.
**מעריב: {{מעריב||הנה הוא בא|19490816|1}} ({{מעריב||המשך|19490816|36}}); {{מעריב||וכך המריא מווינה|19490816|2}}; {{מעריב||סגירת הדרכים|19490816|5}}.
**על המשמר: {{על המשמר||יהודי ווינה עוברים לפני ארון הרצל|19490816|76}}.
**'''17 באוגוסט 1949'''
***דבר: {{דבר||לוית עצמות הרצל - לא תהלוכת אבל אלא מסע ניצחון|19490817|2}}; {{דבר||הארון מגיע ללוד|19490817|3}}.
***חרות: [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00117&sk=B5496C11 האגדה שהפכה למציאות מצדיעה בפני חוזה]; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00101&sk=0F76C411 הכנסת מתייחדת עם זכרו של חוזה המדינה] ([http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00212&sk=A03C8941 המשך]); [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00106&sk=852B81D9 שרידו הגשמיים של הרצל נוגעים באדמת המולדת] ([http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00210&sk=BE22AAB1 המשך]); [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00204&sk=6B4ACB5D חיפה, עיר החזון של הרצל, מקבלת את פניו ברעם תותחים ובצפירות].
***מעריב: [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00201&sk=925A6B74 הלילה הזה...]; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00311&sk=0E1D904A בתוך שדרה חיה של רבבות - עלה הארון ירושלימה]; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00401&sk=BDE4E748 ארון הרצל בעיר דוד]; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00400&sk=1D3CAE5E הטקסים בווינה].
***על המשמר: [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00100&sk=33E73225 העם מביא למנוחות את חוזה מדינת היהודים]; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00102&sk=CC7F2D5A תותחי הצי רועמים בחיפה]; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00106&sk=B5D5F81E המטוס "הרצל" נוחת בלוד]; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00119&sk=0A3BB148 ישיבה חגיגית בכנסת לפני בוא הארון]; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00103&sk=39D45710 רבבות חולקים כבוד לארונו של הרצל] ([http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00414&sk=B4DABD26 המשך]); [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00413&sk=98F4F8A1 יהדות וינה נפרדת מארונו של הרצל]; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1949%2F08%2F17&id=Ar00104&sk=77749561 נסתיימו עבודות ההכנה בהר הרצל בירושלים].
**'''18 באוגוסט 1949'''
***דבר: [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00100&sk=1639D268 עצמות המבשר הוטמנו בחיק המולדת]; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00101&sk=71B5F243 בחצר המוסדות] ([http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00102&sk=5034FADB המשך]) ([http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00104&sk=1236700E המשך]); [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00106&sk=66BF48F2 אל שדה הקבר] ([http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00109&sk=151A3BE3 המשך]); [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00107&sk=8B0C7888 עצמות הוריו ואחותו של הרצל יובאו מחר למנוחות].
***חרות: [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00100&sk=E912506A עצמות הרצל נטמנו באדמת ירושלים הבירה] ([http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00204&sk=601933FF המשך]); [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00102&sk=8DE51B57 200 אלף איש עברו לפני ארון הרצל בת"א].
***מעריב: [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00122&sk=0A476D0D בהגיע הארון לסוף המסע].
***על המשמר: [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00102&sk=8ADB7614 הרצל נטמן בבירה הנצחית]; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00108&sk=2AE4B4FC עם אור שחר החלה העלייה ירושלימה]; [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHR%2F1949%2F08%2F18&id=Ar00100&sk=1F3F59AD בני ירושלים מצפים ליד מוצא לשיירה].
* [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1960%2F06%2F24&id=Ar01606&sk=91C1DBA1 הוצבה מצבה על קבר הרצל; גילוי הלוט ייערך בכ' תמוז], דבר, 24 ביוני 1960.
* [http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1960%2F07%2F15&id=Ar01429&sk=908E29BD הוסר הלוט מעל מצבת הרצל], דבר, 15 ביולי 1960.
*[http://www.pmo.gov.il/BranchesAndUnits/herzl/Pages/herzelbolaw.aspx חוק העלאת עצמותיו של הרצל], 1949, באתר [[משרד ראש הממשלה]].
* מיכל נאור-ורניק ודורון בר, [http://www.ybz.org.il/?CategoryID=185&ArticleID=4716&dbsAuthToken= התחרות לתכנון קבר הרצל ועיצוב הר הרצל, 1949–1960], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 144 (2012), 107–136.
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=k9nqwVYbZBk&feature=em-uploademail העלאת עצמותיו של הרצל וקבורתו בישראל], [[יומני כרמל]], אוגוסט 1949.
* [http://www.zionistarchives.org.il/Pages/AtsmotHerzl.aspx מווינה לארץ ישראל], סקירה ומסמכים, באתר [[הארכיון הציוני]], מאי 2019.
* {{ynet|משי אייד|אחרי 70 שנה: בעקבות תעלומת הפרוכת של הרצל|5556001,00|23 ביולי 2019}} {{קישור שבור|5.1.2020}}.
* [http://www.zionistarchives.org.il/Pages/HerzlFuneral.aspx מסעו האחרון של הרצל], סקירה ומסמכים, באתר [[הארכיון הציוני]], אוגוסט 2019.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בנימין זאב הרצל]]
[[קטגוריה:ציונות: היסטוריה]]
[[קטגוריה:טקסים בישראל]]
[[קטגוריה:הלוויות בהר הרצל|הרצל]]
[[קטגוריה:ירושלים המחולקת: היסטוריה]]
[[קטגוריה:וינה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:1949 בישראל]]
[[קטגוריה:אישים שהועלו לקבורה בשנית בארץ ישראל|הרצל, בנימין זאב]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: אירועים]]
[[קטגוריה:הלוויות בישראל]]