קונצ'רטו לפסנתר מס' 3 (רחמנינוב)
הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 ברה מינור אופוס 30 של המלחין הרוסי סרגיי רחמנינוב, נכתב בשנת 1909 וקנה לו שם של קונצ'רטו לפסנתר מאתגר ביותר מבחינה טכנית ברפרטואר הקלאסי הסטנדרטי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הקונצ'רטו רחמנינוב חיבר באחוזה השלווה של משפחתו באיוונובקה, שם השלים אותו ב-23 בספטמבר, 1909. הקונצ'רטו בוצע לראשונה ב-28 בנובמבר 1909 על ידי רחמנינוב עצמו בניצוחו של גוסטב מאהלר, יחד עם האגודה הסימפונית של ניו יורק (New York Symphony Society). הקונצ'רטו צבר פופולריות בעיקר משנות ה-30 של המאה ה-20.
מבנה היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה מתוזמרת ל 2 חלילים, 2 אבובים, 2 קלרינטים, 2 בסונים, 4 קרנות, 2 חצוצרות, 3 טרומבונים, טובה, טימפני, תוף בס, מוקש תוף, מצלתיים, פסנתר ומיתרים. כמקובל בקונצ'רטו סטנדרטי, היצירה מסודרת בשלושה פרקים:
- אלגרו מה נון טנטו (רה מינור)
- אינטרמצו: אדג'ו סוסטנוטו (רה מינור ← רה ♭ מז'ור ← רה מינור)
- פינאלה אלה בראבה (רה מינור ← רה מז'ור)
רחמנינוב, תחת לחץ, ומתוך רצון להפוך את עבודתו לפופולרית יותר, אישר למבצע לקטוע כמה חלקים מן היצירה. החלקים החתוכים, במיוחד בפרק השני והשלישי, אכן לא הושמעו בדרך כלל בביצועים והקלטות בעשורים הראשונים שלאחר פרסומו של הקונצ'רטו. בהקלטות מודרניות, מקובל יותר לבצע את הקונצ'רטו בגרסתו המלאה[1]. ביצועים אופייניים של הקונצ'רטו המלא נמשכים כארבעים דקות[2].
היצירה בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה מוזכרת בסרט הקולנוע האוסטרלי "ניצוצות" (1996). גיבור הסרט, בהשפעת אביו שואף לנגן את הקונצ'רטו, אותו הוא רואה כ"אוורסט מוזיקלי".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קונצ'רטו לפסנתר מס' 3 (רחמנינוב), ביצוע מלא
- קונצ'רטו לפסנתר מס' 3, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מידע על היצירה (מבוסס על עבודתו של סקוט קולבנק), Kar-Gee Tan, באתר classical.net
- ^ ‘Rach 3’ is a concerto that pianist Daniil Trifonov needed to grow into, סאדי דינגפלדר, באתר וושינגטון פוסט
