לדלג לתוכן

קורנפורוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורנפורוס
מיקומו של קורנפורוס בקבוצת הרקולס
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים הרקולס
שמות נוספים β בהרקולס, רוטיליקוס,
HD 148856
סוג ענק צהוב
בהירות נראית 2.77[1]
סיווג ספקטרלי G7 IIIa[1]
עלייה ישרה 16ʰ 30ᵐ 13.2ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏22.6″ ‏29′ ‏21°‏- מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 0.38-
מרחק 139 שנות אור
42.62 פארסק[1]
רדיוס 17[2] רדיוסי שמש
מסה 3.32[3] מסות שמש
עוצמת הארה פי 120 מהשמש
טמפרטורה 4,887[2] K
מהירות סיבוב 4.8[3] ק"מ/שנייה
מהירות רדיאלית −25.11±6.29 קילומטר לשנייה
היסט 14.1521±0.9729 אלפיות של שניות קשת
מתכתיות −0.13 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת
כוכבים נלווים קורנפורוס B
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קוֹרְנֶפוֹרוֹסיוונית - נושא אלה) או β בהרקולס, נקרא לפעמים גם רוּטִילִיקוּס (שיבוש של המילה הלטינית "Titillicus" - בית שחי) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים הרקולס עם בהירות נראית מדרגה 2.77, הנמצא במרחק של כ-140 שנות אור ממערכת השמש. למרות שהוא הכוכב הבהיר בקבוצה, הוא קיבל את ציון באייר β בהרקולס בעוד שהציון α בהרקולס ניתן לכוכב המייצג את ראשה של הדמות.

קורנפורוס הוא ענק צהוב מסוג ספקטרלי G7 III, מסתו היא קצת יותר מ-3 מסות שמש ורדיוסו כ-17 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ-4,900 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 120 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך מכיוון שהטמפרטורה שלו נמוכה בקרוב ל-1,000 קלווין מטמפרטורת השמש, חלק גדול יותר של קרינתו היא בתחום התת-אדום כך שעוצמת הארתו הכוללת היא מעט יותר גדולה ועומדת על פי 150 מעוצמת ההארה של השמש.[2]

את קורנפורוס מקיף בן זוג עמום בהרבה עם בהירות מדרגה 6.5 במרחק זוויתי של 62 אלפיות של שניית קשת[4] השקול לכ-0.4 יחידה אסטרונומית, אך המסלול הוא מאוד אליפטי כך שהמרחק משתנה בין 0.18 יחידה אסטרונומית ו-0.62 יחידה אסטרונומית בזמן הקפה של 410.5 ימים.[5] מנתוני המסלול ניתן להעריך שמסתו של בן הזוג העמום היא מעט פחות ממסת שמש אחת,[4] אך בשל המרחק הקטן והפרש הבהירות הגדול לא ניתן לדעת את שאר תכונותיו של בן הזוג.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 SIMBAD: Kornephoros
  2. ^ 1 2 3 A. Massarotti, D. W. Latham, R. P. Stefanik & J. Fogel: Rotational and Radial Velocities for a Sample of 761 HIPPARCOS Giants and the Role of Binarity, The Astronomical Journal, Vol. 135, Iss. 1, p. 209 (2008)
  3. ^ 1 2 N. Pizzolato, A. Maggio & S. Sciortino: Evolution of X-ray activity of 1-3 Msun late-type stars in early post-main-sequence phases, Astronomy & Astrophysics, vol. 361, p. 620 (2000)
  4. ^ 1 2 X. P. Pan, M. Shao, M. M. Colavita, B. E. Hines, J. T. Armstrong, C. S. Denisson, M. Vivekanand, D. Mozurkewich, R. S. Simon & K. J. Johnston: The Visual Orbit, the Stellar Diameter and the Magnitude Difference of the Spectroscopic Binary β Herculis, Bulletin of the American Astronomical Society, Vol. 22, p. 1335 (1990)
  5. ^ A. H. Batten, J. M. Fletcher & P. J. Mann: Seventh catalogue of the orbital elements of spectroscopic binary systems, Publications of the Dominion Astrophysical Observatory Victoria, Vol. 15, p. 168-9 (1978)