קלודיה טגבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלודיה טגבו
Claudia Tagbo
לידה 1973 (בת 51 בערך)
אביג'אן, חוף השנהב
מדינה חוף השנהב, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • אוניברסיטת פריז VIII
  • בית הספר ז'אן-בטיסט-דיומא עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.crazyclaudia.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלודיה טגבוצרפתית: Claudia Tagbo; נולדה ב-1973) היא שחקנית וקומיקאית צרפתייה-איווארית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טגבו נולדה בחוף השנהב, בעיר אביג'אן, בשנת 1973.[1] בגיל 13 היא עברה לצרפת, לקומונה שנאק שבמחוז לוזר, שם גרה שנתיים שלאחריהם עברה לקומונה אלאס שבמחוז גארד, שם נשארה עד גיל 18. מגיל צעיר היא גילתה תשוקה לאומנויות בכלל, ובמיוחד לתיאטרון.[2] לאחר סיום לימודיה בתיכון ג'ין-בפטיסט דומאס, ולאחר ניסיון להתקבל לקונסרבטוריון של מונפלייה,[1] היא עברה לפריז, שם סיימה לימודי תואר שני באוניברסיטת פריס 8 בסן-דני.[2]

בשנת 2014, בתוכנית À nous deux ששודרה בערוץ France Ô, טגבו דיברה על התקופה בה חלתה בסרטן השד ועל ההחלמה ממנו.[3][4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון, טגבו שיחקה בשנת 2002 במחזות Appel à poète של פול אלוואר, L'Opérette Imaginaire של ולרי נוברניה, Ligne 9 של מאטה גאבין, Lucrèce Borgia של ויקטור הוגו, וב-Marisol של חוסה ריברה.[2] בקולנוע, היא שיחקה בסרטים Mama Aloko ו-La valse des gros derrières של ג'ין אודותאן, בסרט Ma vie n'est pas une comédie romantique של מארק גיבאג'ה, ובסרט Chrysalis של ג'וליאן לקלרק.[2] בטלוויזיה, היא שיחקה בסדרות Fatou la Malienne ו-Fatou, l'espoir של דניאל וינה, בסדרה Ma meilleure amie של אליזבת' רפינו, ובסדרה Le tuteur של אדוארד מולינרו. בנוסף, שיחקה את הדמות החוזרת של הקצינה מרטין פורסט בסדרה R.I.S Police scientifique.

בשנת 2006, טגבו החלה בקריירה כקומיקאית במועדון הקומדיה ג'מאל שיוסד על ידי ג'מאל דבוז. בשנת 2008, היא שיחקה במיני-סדרה Tongs et Paréo ובסדרה Toi-même tu sais. בנובמבר 2010, טגבו החלה לשמש כאחת המנחות בסדרה הערב עם ארתור בערוץ הקומדיה הצרפתי Comédie+. במאי 2013 היא עברה עם התכנית לערוץ TF1. בשנת 2011, טגבו הופיעה בתוכנית United colors of Jean-Luc ביחד עם פבריס אבו, שהתחיל יחד איתה במועדון הקומדיה ג'מאל.[2]

בשנת 2013, טגבו אירחה פסטיבל קומדיה ששודר בטלוויזיה, בו אירחה כ-15 קומיקאים בפולי ברז'ר לאיסוף תרומות בשביל עמותת CéKeDuBonheur.[5] בספטמבר 2014, היא השתתפה באירוע הצרפתי הציבורי Sidaction ביצירה של הסינגל Kiss & Love. האירוע והשיר נועדו לעורר מודעות ולאסוף תרומות בשביל חולי איידס.[6][7]

בשנת 2016 הצטרפה לצוות השופטים בתוכנית המציאות L'Afrique a un incroyable talent(צר').

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים

  • La Valse des gros derrières (2000)
  • Mama Aloko (2002)
  • La Dictée (2003)
  • Congorama (2005)
  • Ma vie n'est pas une comédie romantique (2007)
  • Chrysalis (2007)
  • Cash (2008)
  • Vilaine (2008)
  • Le Sentiment de la chair (2010)
  • De l'huile sur le feu (2010)
  • Une Estonienne à Paris (2011)
  • Les Seigneurs (2012)
  • Amour sur place ou à emporter (2014)
  • Le Crocodile du Botswanga (2014)
  • החלמה מהירה (2014)
  • Je suis à vous tout de suite (2015)
  • C'est quoi cette famille ?! (2016)
  • Les Ex (2017)
  • La Ch'tite Famille (2018)
  • Qu'est-ce qu'on a encore fait au Bon Dieu ? (2019)
  • La Lutte des classes (2019)
  • C'est quoi cette mamie ?! (2019)
  • L'Angle mort (2019)
  • Tout simplement noir (2020)

סרטים קצרים

  • Lettre à Abou (2001)
  • Porte à porte (2007)
  • Omar (2009)
  • J'aurais pu être une pute (2010)
  • Schengen (2012)
  • Victorine (2013)

טלוויזיה

  • Fatou la Malienne (2001)
  • Fatou, l'espoir (2003)
  • Zoom - Premiers Pas (2003)
  • Ma meilleure amie (2004)
  • PJ (2004)
  • R.I.S Police scientifique (2005-2010)
  • Le Tuteur (2006)
  • Sexe, Gombo et Beurre salé (2007)
  • Boulevard du Palais (2008)
  • Tongs et Paréo (2008)
  • La Vénitienne (2009)
  • Inside Jamel Comedy Club (2009)
  • Au bas de l'échelle (2010)
  • À vos caisses (2010)
  • Camping Paradis (2011)
  • United colors of Jean-Luc (2011)
  • Clem (2011)
  • Le Client (2011)
  • Crapuleuses (2011)
  • C'est la crise (2011)
  • Les Parisiennes (2012)
  • Manipulations (2013)
  • C'est la crise ! (2013)
  • Lanester (2013)
  • WorkinGirls (2014)
  • Merci pour tout, Charles (2014)
  • Presque parfaites (2015)
  • Nos chers voisins fêtent la nouvelle année (2015)
  • Holly Weed (2017)
  • La Dream' Company (2017)
  • Le Temps des égarés (2018)
  • Le Crime lui va si bien (2019)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלודיה טגבו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Claudia Tagbo" (בצרפתית). Premiere. נבדק ב-13 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 "Claudia Tagbo" (בצרפתית). Agence Artistique. נבדק ב-13 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Claudia Tagbo, elle parle de son cancer" [קלודיה טגבו, מדברת על הסרטן שלה]. Le Soir (בצרפתית). 3 במאי 2013. אורכב מ-המקור ב-2014-01-17. נבדק ב-2020-10-13. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Claudia Tagbo : Émouvante, elle évoque l'enfer de son cancer" [קלודיה טגבו: עוברת דירה, היא מעוררת את הסרטן] (בצרפתית). Purepeople. 6 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Grand Gala de l'humour Claudia Tagbo & Co : ce 31 mai sur France 4" [Claudia Tagbo & Co's Grand Gala of humor: this 31 May on France 4.]. Le Blog TV News (בצרפתית). 31 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "« Kiss & Love » : 120 artistes chantent pour Sidaction" ["Kiss & Love": 120 אמנים שרים עבור Sidaction] (בצרפתית). RFM. 1 בספטמבר 2014. אורכב מ-המקור ב-6 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Alizée, Maitre Gims, Tal, M Pokora... : le single #KissAndLove du Sidaction réuni 70 artistes !" [אליזה, מאיטר גימס, טל, מ. פוקורה ...: הסינגל # KissAndLove מבית Sidaction מפגיש 70 אמנים!]. Public (בצרפתית). 28 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)