קסנוקרטס
 | |
| לידה |
396 לפנה״ס כלקדון, טורקיה  |
|---|---|
| פטירה |
314 לפנה״ס (בגיל 82 בערך) אתונה, אתונה העתיקה |
| שם לידה |
Ξενοκράτης |
| זרם |
פלאטוניזם |
| תחומי עניין |
פילוסופיה |
| עיסוק |
פילוסוף, מתמטיקאי, מורה, סופר |
| מדינה |
אתונה העתיקה |
  | |
קסנוקרטס איש כלקדון חי בין השנים 396/5 – 314/3 לפנה"ס. היה פילוסוף יווני ותלמידו של אפלטון. בהמשך ימיו שימש ראש האקדמיה באתונה. המידע אודותיו מועט. מרשימת חיבוריו הארוכה שמביא דיוגנס לארטיוס, ושמהם לא שרד דבר, עולה שעיקר ענינו היה בשאלות של מוסר, ובעיקר בצד המעשי הנוגע למוסר מאשר לבירור התאורטי.
על תלמידיו של קסנוקרטס נמנים הפילוסופים: זנון מקיטיון וקראנטור.
פילוסופיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפיסטמולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחום האפיסטמולוגיה קסנוקרטס קבע חלוקה ברורה יותר של שלושת ענפי הפילוסופיה, ביחס לחלוקה של ספסיפוס.
הוא מבחין בין שלוש רמות של הכרה: ידיעה, חישה ודעה.
הידיעה (episteme) מתייחסת למהות של גוף החשיבה הטהורה שלא מערבת את עולם התופעות.
חישה (aisthesis) היא המהות שעוברת לעולם התופעות.
דעה (doxa) מתייחסת למהות המאחדת תפיסה חושית והגיון טהור, למשל מהות הכוכבים.
הוא ביכר את הדעה, והשתדל, יותר מאפלטון, להציג את המתמטיקה כמתווכת בין הידיעה והתפיסה החושית.
מתמטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ידוע כי כתב ספרים בשם "על מספרים", "תורת המספרים" בנוסף על ספרים בגאומטריה.
פלוטרכוס כותב כי קסנוקרטס ניסה פעם לחשב את מספר ההברות האפשריות ליצירה על ידי צירופים של אותיות האלפא-ביתא. התוצאה הייתה 1,002,000,000,000 (רבבה ועשרים פעמים רבבי רבבות). ייתכן כי זהו הניסיון הראשון של ניסיון לפתור שאלה קומבינטורית העוסקת בתמורות.
קסנוקרטס תמך ברעיון של קווים וגדלים שאינם ניתנים לחלוקה, על מנת להתמודד עם הפרדוקסים של זנון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Oxford Classical Dictionary, eds. S. Hornbowler and A. Spawforth, Third Edition, Oxford, p.1628, s.v. Xenocrates
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קסנוקרטס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
