קרב סן-קנטן (1557)
כניעה צרפתית לאמנואלה פיליברטו, דוכס סבויה | ||||||||||||||||||
מלחמה: המלחמה האיטלקית 1551–1559 | ||||||||||||||||||
תאריך | 10 באוגוסט 1557 | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | סן-קנטן, צרפת | |||||||||||||||||
קואורדינטות | 49°51′N 3°17′E / 49.85°N 3.29°E | |||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון סבויאני-ספרדי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
הקרב על סן-קנטן של 1557 היה אירוע מכריע במהלך המלחמה האיטלקית 1551–1559 בין ממלכת צרפת והאימפריה הספרדית, בסן-קנטן בפיקרדי. כוח ספרדי הבסבורגי בפיקודו של אמנואלה פיליברטו, דוכס סבויה הביס צבא צרפתי בפיקודו של לואי גונזאגה, דוכס נבר, ואן דה מונמורנסי, דוכס מונמורנסי.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרב התרחש ביום החג של סנט לורנס 10 באוגוסט. פיליברטו, עם בעלי בריתו האנגלים, הציב מצור על סן-קנטן. מונמורנסי עם כוח של כ-26,000 איש צעדו לסן-קנטן כדי לחלץ את העיר מהמצור. מול כוח כפול מכוחותיו, ניסה מונמורנסי להשיג גישה לסן-קנטן דרך ביצה, אך נסיגה צרפתית מאוחרת אפשרה לספרדים להביס את הצרפתים וללכוד את מונמורנסי.
במהלך הקרב כנסיית קולג' סן-קנטן נפגעה קשות מאש.
לאחר מכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הניצחון על הצרפתים בסן-קנטן, "מראה שדה הקרב גרם לפיליפ סלידה קבועה ממלחמה"; הוא סירב לממש את יתרונו, ונסוג לארצות השפלה הספרדיות מצפון, שם היה המושל מאז 1555. בשנת 1558, ההבסבורגים ניצחו שוב בקרב גרוולין. שלום קאטו-קמברזי סיים את המלחמה בשנת 1559.
משתתפים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצרפתי מרטן גר לחם בשורות הספרדים ורגלו נקטעה.[1] במהלך היעדרותו הארוכה, חייל אחר התחזה אליו בכפר של גר עד שחזר ב-1560. דודו של סר פיליפ סידני נהרג כאן ב-1557.
חג הקדוש לורנס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהיותו אדוק ביותר, פיליפ השני היה מודע לכך שה-10 באוגוסט הוא חגו של לורנס הקדוש, דיאקון רומי שנצלה על רשת בשל אמונתו הנוצרית. לפיכך, לזכר הניצחון הגדול ביום לורנס הקדוש, פיליפ שלח פקודות לספרד כי יש לבנות ארמון גדול בצורת רשת בהרי גוואדררמה צפונית-מערבית למדריד. המכונה El Escorial, והבנייה הושלמה לבסוף בשנת 1584.[2]
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]Se armó la de San Quintín ("זה הפך לאחד של סנט קוונטין") הוא ביטוי ספרדי לתיאור מחלוקת גדולה.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Davis, Natalie Zemon (1983). The Return of Martin Guerre (Paperback ed.). Cambridge: Harvard University Press. ISBN 0-674-76691-1.
- ^ Parker, Geoffrey (2014). Imprudent King: A new life of Philip II. New Haven and London: Yale University Press. p. 53.
- ^ "Se armó la de San Quintín y el origen de otras expresiones". www.europapress.es (בספרדית). Europa Press. 12 במאי 2014. נבדק ב-10 בינואר 2022.
{{cite news}}
: (עזרה)