אל אסקוריאל
 | |||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
| סוג |
מנזר, מוזיאון, ספרייה, ארמון מלכותי, מונומנט לאומי בספרד  | ||||||||
| על שם |
לאורנטיוס מרומא | ||||||||
| מיקום |
סן לורנסו דה אל אסקוריאל | ||||||||
| מדינה |
ספרד | ||||||||
| בעלים |
המורשת הלאומית | ||||||||
| מייסדים |
פליפה השני, מלך ספרד | ||||||||
| מידע על ההקמה | |||||||||
| תקופת הבנייה | ? – 1563 | ||||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
1563 | ||||||||
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות הרנסאנס | ||||||||
| מידות | |||||||||
| אורך |
192.5 מ' | ||||||||
| רוחב |
152 מ' | ||||||||
| גובה |
55 מ' | ||||||||
| שטח |
94 הקטאר | ||||||||
| קואורדינטות | 40°35′21″N 4°08′52″W / 40.589167°N 4.147778°W | ||||||||
| האתר הרשמי | |||||||||
  | |||||||||
אל אסקוריאל או המנזר המלכותי של סן לורנצו (בספרדית: Monasterio de San Lorenzo El Real), הוא קומפלקס גדול של מבנים היסטוריים הנמצא על רכס הרי גואדאראמה, כ-45 ק"מ צפונית -מערבית למדריד, בסגנון אדריכלות הרנסאנס.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פליפה השני מלך ספרד החליט להקים מקום שישמש למגורי המלך, כמנזר וכפנתיאון מלכותי. ב-10 באוגוסט 1557 הביס פליפה את הצבא הצרפתי בקרב סן קנטן בצפון צרפת. תאריך זה הוא גם יום חגו של לורנצו הקדוש ולכן החליט המלך להנציח ניצחון זה באמצעות בניית מנזר לכבודו. הבנייה החלה בשנת 1563 והושלמה בשנת 1584. השם מקורו מהמילה סקוריה שפירושה סיגים של מחצבים כי המקום שימש קודם לכריית מחצבים.
במגורים המלכותיים (בספרדית Palacios), התגורר פליפה השני וכל המלכים הספרדים מבית הבסבורג ושני המלכים הראשונים משושלת בורבון. מגוריו של פליפה השני צנועים יותר וצמודים לכנסייה וחלון מיוחד איפשר לו בשנותיו האחרונות כשסבל מדלקת פרקים, לצפות בטקסים בכנסייה ממיטת חוליו. הוא נפטר במקום בשנת 1598.
הפנתיאון המלכותי (בספרדית: Panteón de los Reyes), בו קבורים רוב מלכי ספרד ולידו פנתיאון הנסיכים (בספרדית: Panteón de los Infantes) בו קבורים הנסיכים שלא ירשו את הכתר ושל אימהותיהן המלכות, נמצא במפלס הנמוך.
הבזיליקה מרשימה. גובה הכיפה הוא 92 מטר, והיא נתמכת בארבעה עמודי ענק. על הקירות ציורים מחיי ישו. בקפלה סמוכה נמצא פסל שיש מפורסם של ישו הצלוב, מעשה ידיו של בנוונוטו צ'ליני ב-1562.
בספרייה יש כיום כ-40,000 ספרים וכ-2,700 כתבי יד מהמאות ה-5 עד ה-18. פליפה השני צייד את הספרייה ב-10,000 ספרים, אך רובם הושמדו בשריפה ב-1671 ובהרס שזרעו חיילי נפוליאון. במלחמת האזרחים הספרדית גרמו אנרכיסטים שמאלנים הרס לספרייה ורצחו את הנזירים שהיו במקום. על התקרה יש תמשיחים המתארים את שבע האמנויות החופשיות: אריתמטיקה, רטוריקה, דיאלקטיקה, מוזיקה, דקדוק, גאומטריה ואסטרונומיה.
בספרייה זו נתגלה בשנת 1977 כתב יד עברי של התלמוד הבבלי, ויחד עמו התלמוד הירושלמי על מסכת נזיקין (בשונה מסדר נזיקין). כתב היד, הנקרא Escorial G-I-3, היה אבן פינה חשובה בחקר התלמוד הירושלמי, כיוון שעד אז היה קיים עבור מסכת נזיקין רק הנוסח של כתב יד ליידן (למעט קטעי גניזה קטנים), וכתב יד אסקוריאל, המקיף את המסכת כולה, נחשב מהימן יותר. כתב היד יצא לאור, עם שני מבואות, בשנת 1984, על ידי א"ש רוזנטל ושאול ליברמן.
ב-2 בנובמבר 1984 הכריז ארגון אונסק"ו על אל אסקוריאל כאתר מורשת עולמית. ביחד עם עמק הנופלים, המרוחק ממנו רק 15 ק"מ, מהווים שני אתרים אלה אתרי תיירות פופולריים ביותר בספרד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אל אסקוריאל (בספרדית)- שרידי הקדושים באל אסקוריאל - האם חדר פלאות? רחל ספיר
- אל אסקוריאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע נוסף
- היסטוריה ותמונות של אל אסקוריאל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ El Escorial | Royal Monastery of San Lorenzo de El Escorial, el-escorial.com
| בקרת זהויות |
|
|---|