הצגת המקור של הדף "קרב עמק הבכא"

{{סכסוך צבאי
| מערכה = [[קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן]]
| מלחמה = [[מלחמת יום הכיפורים]]
| תמונה = [[קובץ:ניר קרן צבי - מלחמת יום כיפור - קרב עמק הבכא (9).jpg|275px|מרכז]]
| כיתוב = טנקי [[שוט קל]] של צה"ל במהלך הקרב
| תאריך התחלה = [[6 באוקטובר]] [[1973]]
| תאריך סיום = [[9 באוקטובר]] [[1973]]
| קרב לפני =
| קרב אחרי = המובלעת הסורית
| מקום = [[עמק הבכא]], אזור [[הר חרמונית]], צפון רמת הגולן.
| תוצאה = ניצחון ישראלי מוחץ
| טריטוריות =
| עילה =
| קואורדינטות =
| צד ראשון = {{דגל|ישראל||+}}
| מפקד ראשון = {{סמל|חטיבה 7|20}} [[אל"ם]] [[אביגדור בן-גל|אביגדור (ינוש) בן-גל]], מפקד חטיבה 7.
| כוח ראשון = חטיבת שריון [[חטיבה 7]] ובה: {{ש}} גדוד שריון 77 בפיקוד [[אביגדור קהלני]], {{ש}} גדוד חרמ"ש 75 בפיקוד [[יוסף אלדר]], {{ש}} גדוד שריון 71 בפיקוד [[משולם רטס]], {{ש}} גדוד שריון 74 מ[[חטיבה 188]] בפיקוד [[יאיר נפשי]]. גדודי השריון היו חמושים בטנקי [[שוט קל]].
| צד שני = {{דגל|סוריה (1972-1980)}} [[סוריה]]
| מפקד שני = {{סמל|צבא סוריה}} [[בריגדיר גנרל|עמיד]] [[עומר אל-אברש]], מפקד דיוויזיה 7.
| כוח שני = [[הדיוויזיה השביעית של סוריה|דיוויזיה ממוכנת 7 (מוגברת)]], {{ש}} [[הדיוויזיה השלישית (סוריה)|דיוויזיית שריון (מוקטנת) 3]], נשמרה ב[[עתודה (צבא)|עתודה]] ונכנסה לקרב ב-8 באוקטובר.{{הערה|1=יהודה ואלך, לא על מגש של כסף, עמ' 112–115, אטלס כרטא.}}
| הערות =
| מפה = {{ממי|כיוון כתב=שמאלה}}[[קובץ:YKW-Emek-Bacha-He.svg|270px]]תרשים המתקפה הסורית ב-[[9 באוקטובר]] [[1973]]
| שם = קרב עמק הבכא
| צד ראשון-אבדות = 60–80 כלי רכב משוריינים ו-76 חיילים (על פי מקורות ישראליים), 300 טנקים (על פי מקורות סוריים){{הערה|[[פסח מלובני]], '''"מלחמת השחרור" של אוקטובר 1973 בחזית הסורית''', 2021, עמ' 194}}
| צד שני-אבדות = יותר מ-500 כלי רכב, מתוכם כ-300 טנקים.
}}
'''קרב עמק הבכא''' היה אחד מ[[קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|קרבות הבלימה כנגד התקפות הצבא הסורי]] בימיה הראשונים של [[מלחמת יום הכיפורים]].
בקרב זה ניסו כוחות [[חיל שריון|שריון]] ו[[חיל רגלים|חי"ר]] [[סוריה|סוריים]], שנהנו מעדיפות מספרית גדולה, להבקיע את קו החזית בצפון [[רמת הגולן]].

==אזור הקרב ומאפיינים גאוגרפיים==

'''עמק הבכא''' הוא כינוי שניתן ל'''פתחת קוניטרה''' או '''פתחת קוניטרה צפון''', ומציין את האזור שבו [[הדיוויזיה השביעית (סוריה)|דיוויזיה 7 של הצבא הסורי]] נסתה להבקיע אל תוך שטח רמת הגולן במלחמת יום הכפורים. אזור זה נפרש מעט מצפון לעיר הסורית הנטושה [[קוניטרה]] ועד ל[[הר חרמונית|תל חרמונית]] בצפון.

האזור [[מישור (גאוגרפיה)|מישורי]], בעל עבירות טובה לשריון ו[[רק"ם]].

==ההערכות בגזרה לפני פרוץ האש==
* '''ההערכה המודיעינית''' – הערכת פיקוד צפון הייתה שהסורים ירכזו את מאמץ ההבקעה העיקרי, בגזרה הצפונית של רמת הגולן. לכן צה"ל הציב בגזרה זו את רוב הכוח המשוריין ערב המלחמה{{מקור|נושא=ישראל}}.
* '''ההערכות הישראלית''' - טרם המלחמה הוחזקה גזרת רמת הגולן על ידי [[חטיבה 188|חטיבת השריון 188]]. כאשר הגזרה הצפונית מהכפר [[מג'דל שמס]] (מוצב 103) עד [[רכס בשנית|רכס חַזֵיקָה]] (מוצב 110), הייתה באחריות גדוד 74 של החטיבה בפיקודו של סא"ל [[יאיר נפשי]]. הטנקים של גדוד 74 הוצבו בעמדות הטנקים ("רמפות") הקדמיות לאורך הגזרה. ב-26 בספטמבר 1973, ערב [[ראש השנה]], עלה גדוד 77, מ[[חטיבה 7]], לרמת הגולן כחלק מתגבור הכוחות בעקבות המתיחות בין ישראל לסוריה, לאחר [[קרב האוויר של 13 בספטמבר 1973|הפלת מטוסי מיג סוריים]] בידי חיל האוויר הישראלי. הגדוד, בפיקודו של סא"ל [[אביגדור קהלני]], נפרס מספר ק"מ מערבית לגבול, במעלה ה"משפך" שעלה מפתחת קוניטרה. שאר כוחות חטיבה 7 נפרשו ברמת הגולן בערב יום הכיפורים, יום לפני פרוץ המלחמה. כוחות החטיבה נפרסו באזור [[מחנה יצחק|נאפח]] וצומת וסט, ושימשו ככוח [[עתודה (צבא)|עתודה]] פיקודי למתקפת נגד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אילן סהר|שם=מורשת חטיבה 7 בקרבות רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים.
חלק א  - קרבות הבלימה|כתב עת=זרקור היסטורי|כרך=43|מו"ל=אגף המבצעים - המחלקה להיסטוריה}}</ref> בבוקר יום הכיפורים תוגברה חטיבה 7 בגדוד השריון 71, בפיקודו של סא"ל משולם ראטס, שהיה מורכב מחניכי ומדריכי קורסים. גדודי השריון היו חמושים ב[[טנק]]י [[שוט קל]], השבחה ישראלית של טנק ה[[צנטוריון]] הבריטי. בנוסף לכוחות השריון, היו בגזרה שלושה מוצבי חי"ר (מוצבים 105, 107 ו-109) שאוישו על ידי לוחמי גדוד 13 של [[חטיבת גולני]]. תפקידם היה לקיים נוכחות ב[[גבול]], ולדווח על התקדמות הכוחות הסוריים.
* '''ההערכות הסורית''' – הסורים, שלכל אורך חודש ספטמבר 1973 בנו את כוחם מול הגבול הישראלי, הספיקו להציב עד 6 באוקטובר כוחות גדולים. יחידות האם הסוריות בגזרה היו הדיוויזיות הממוכנות [[הדיוויזיה השביעית (סוריה)|השביעית]] ו[[הדיוויזיה התשיעית של סוריה|התשיעית]], כאשר אליהן הוכפפו כוחות נוספים.

== הקרב ==
[[קובץ:The Bloody Valley of Tears Battle - Flickr - Israel Defense Forces.jpg|ממוזער|250px|[[תותח מתנייע M-50]] של צה"ל יורה במהלך הקרב]]
[[קובץ:ניר קרן צבי - מלחמת יום כיפור - קרב עמק הבכא (7).jpg|ממוזער|250px|מלחמת יום כיפור - קרב עמק הבכא]]

=== 6 באוקטובר – הפתעה ===
הקרב בעמק הבכא החל מיד עם פרוץ המלחמה, כחלק מההתקפות הסוריות הכוללות לכל אורך החזית. בחסות [[הפגזה ארטילרית]] כבדה נעו הסורים מערבה, במטרה לחצות את [[תעלת נ"ט|תעלת הנ"ט]] ולפרוץ את מערכי ההגנה של צה"ל. טנקי גדוד 74 הצליחו לבלום את כל ניסיונות החדירה של חטיבת השריון מספר 85 הסורית, ועד רדת הערב לא נרשמו לה הישגים משמעותיים. חטיבה 7, שכאמור שימשה ככוח עתודה, חברה לגדוד 74 בקו החזית בסביבות השעה 18:00. במפקדת פיקוד הצפון הוחלט שחטיבה 7 תיטול את הפיקוד בגזרת גדוד 74 והגדוד הוכפף לפיקודה. מג"ד 77 [[אביגדור קהלני|קהלני]] התייצב עם מספר טנקים בתל "הבוסטר", כאשר מצפונו ניצבו טנקים של החטיבה על [[הר חרמונית]] ועל "רמפות" דרומה לתל. בגזרה שמדרום לבוסטר, השולטת על דרום עמק הבכא, שלטו כוחות מגדוד 74 מחטיבה 188. התקדמות מסוימת של השריון הסורי הגיעה רק עם רדת החושך, כאשר הצליחו כוחות השריון הסוריים להסתנן מעבר לקווי ההגנה של גדוד 74, שלחם ללא [[אמצעי ראיית לילה]]. אף על פי כן, לא נפרץ מערך ההגנה של צה"ל, כאשר כוחות חטיבה 7 שניצבו בקו האחורי, פגעו בשריון הסורי ובלמו את התקדמותו. "[[כוח טייגר]]", פלוגה מוקטנת שמנתה 7 טנקים והוצבה מדרום לקוניטרה, הציבה מארב לגדוד המוביל של החטיבה הסורית הממוכנת ה-43, גרמה לו אבדות כבדות, ובלמה את ניסיון החטיבה הסורית לאגף את כוחות חטיבה 7.

=== 8-7 באוקטובר – מגננה ===
לאחר כישלון חטיבה 85 הסורית לפרוץ את הקו ביום הראשון למלחמה, הטיל [[הצבא הסורי]] לגזרת עמק הבכא את החטיבות המשוריינות 78, בסיוע חטיבה ממוכנת 121, וגדוד טנקי [[T-62|טי-62]] מכוח [[רפעת אל-אסד|רפעת אסד]]. הכוח הגדול שהסורים קידמו כנגד כוחות צה"ל שמנו עדיין רק כוחות סדירים (כוחות המילואים שגויסו נשלחו לחזית דרום הגולן, שמצבה היה קשה יותר), הביא לכך שמח"ט 7, [[אביגדור בן-גל|יאנוש בן-גל]], היה צריך לתמרן את כוחותיו ולשולחם למקומות שבהם התגבר הלחץ סורי להבקעה. הלחימה הייתה קשה ומתישה וחדלה רק בחצות הלילה. בקרבות היום השני נפגעו כ-90 טנקים סוריים, וכלים רבים נוספים.
במהלך 8 באוקטובר המשיכו הסורים את לחצם בפתחת קוניטרה. עם זאת הכוחות של חטיבה 7 החזיקו מעמד ובלמו את מאמציה המתמשכים של הדיוויזיה הסורית ה-7 להבקיע את הקו. בלילה שבין 8 באוקטובר ל-9 באוקטובר, שכונה גם "ליל ה[[בזוקה (כלי נשק)|בזוקות]]", ערכו כוחות חי"ר סוריים מתקפה [[טיל נגד טנקים|בטילי נ"ט]] ומטולי [[RPG-7|אר. פי. ג'י.]], על כמה מחניוני הטנקים של החטיבה. המתקפה הצליחה לפגוע בכמה טנקים, אך לא הביאה לשינוי בהערכות ההגנתית.

=== 9 באוקטובר – קרב ההכרעה ===
לאחר שהסורים איבדו את הישגיהם הקרקעיים בדרום ובמרכז רמת הגולן עקב התקפת הנגד של כוחות המילואים הישראליים, החליטו הסורים לרכז מאמץ אחרון בפריצת קו ההגנה של צה"ל בגזרה הצפונית והמרכזית במקביל. בהתקפה השתתפו כ-100 טנקי T-62 מ[[הדיוויזיה השלישית (סוריה)|דיוויזיית השריון ה-3]] שטרם השתתפה בלחימה אשר תוגברו בשארית הכוחות של דיוויזיית חי"ר 7, וחטיבת שריון 81 מדיוויזיה 3, ובסך הכל כ-170 טנקים{{הבהרה|לא מסתדר עם מספר הטנקים שהושמדו}}. מולם עמדו כ-50 טנקי שוט-קל מחטיבה 7 (גדוד 77 + פלוגה ג מגדוד 82 בפיקודו של [[מאיר זמיר]]) ומגדוד 74 של חטיבה 188. הן הכוחות הישראלים והן הכוחות מדיוויזיות 7 ו-3 היו מותשים לאחר שלושה ימי לחימה וחלקם סבלו מחוסר בתחמושת.{{הערה|אילן סהר, עד קצה היכולת - חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים, עמ' 117-130}}

התקפת השריון הסורית החלה בשעות הבוקר בחיפוי הפגזה ארטילרית כבדה. בלחץ ההפגזה הסורית הכבדה על עמדותיהם, נסוגו שארית הטנקים הישראלים מן השטחים השולטים על העמק אל מדרון אחורי. בשעה 09:00 פתחו הטנקים הסוריים בהתקפה על העמדות הישראליות. טנקים של צה"ל במוצבים שעל הקו הסגול הצליחו לפגוע בחלק מן הטנקים, אבל כוח גדול הצליח לנוע לתוך העמק, והגיע עד לקו העמדות הישראלי. [[מפקד גדוד]] 77, סגן-אלוף [[אביגדור קהלני]] הצליח להוביל את הטנקים שבפיקודו לשוב ולתפוס את השטחים השולטים על עמק הבכא, תוך ניהול קרב שב"ש (שריון בשריון) בטווחים קצרים נגד טנקים סוריים.

מפקד חטיבה 7 הורה ל[[משולם רטס]], מג"ד 71, לנוע עם כוחו הנותר לתגבר את כוחות החטיבה באגף הצפוני של העמק, אך לאחר זמן קצר נפגע רטס ונהרג. הכוח בפיקודו של זמיר נלחם באגף הדרומי. בשלב זה הגיעו כוחות החטיבה הנותרים למצב משבר ותחמושתם עמדה לאזול. מפקד החטיבה ריכז מול גזרת ההתקפה הסורית את כל הטנקים שהצליח לאסוף והעמיד אותם תחת פיקודו של קהלני.

לעזרת החטיבה נשלח כוח תגבורת שכלל 11 טנקים משרידי גדוד 53 של חטיבה 188 בפיקודו של סא"ל [[יוסי בן-חנן]], ששימש עד זה לא מכבר כמפקד הגדוד. הכוח, שהגיע ברגע האחרון, התייצב באגף הדרומי של החטיבה והחליף את הכוח של זמיר שתחמושתו אזלה. הכוח של בן חנן מילא תפקיד חשוב בשבירת ההתקפה הסורית ובהדיפת ניסיון ההבקעה האחרון של הצבא הסורי ברמת הגולן.

בשעות הצהריים החלו הסורים לסגת וטנקי חטיבה 7 החלו להתקדם ולתפוס מחדש את העמדות השולטות בעמק. בסיום הקרב אמר יאנוש בן גל לקהלני בקשר: "אתה גיבור ישראל".

במהלך הקרב סייעו סוללות תותחים רבות לחטיבה 7 בירי ארטילרי מדויק על דרכי הגישה של הסורים אל העמק. מפקד הסיוע החטיבתי, רס"ן [[אריה מזרחי]], ריכז בשיאו של הקרב את אישם של שבעה גדודי ארטילריה (כ-21 סוללות) על השטח המצומצם של גזרת הקרב. להפגזה הכבדה הייתה השפעה של ממש על ההסתערות הסורית.{{הערה|סהר, עמ' 274-276}}

במקביל למתקפה בעמק הבכא ערכו הסורים מאמץ משני מעט דרומה משם, בפתחת קוניטרה דרום. חטיבה 43 הסורית, מתוגברת בטנקי T-62, ניסתה לפרוץ אך נבלמה על ידי פלוגת טנקים מגדוד 74 שניצבו באזור ונלחמה עד לגמר התחמושת שלה.
[[קובץ:Hofi-note-kippur.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מברק מאלוף פיקוד הצפון יצחק חופי, אל הרמטכ"ל [[דוד אלעזר]]. במברק מודיע חופי כי צה"ל הדף את הכוחות הסוריים מעבר לגבול והוא מתחיל במתקפה לעבר סוריה. 10 באוקטובר 1973, שעה 10:00]]
עד ל-10 באוקטובר השלימו כוחות צה"ל את הדיפת הכוחות הסוריים חזרה אל מעבר [[הקו הסגול|לקו הסגול]], וב-11 בחודש עברו ל[[מתקפת נגד]], הבקיעו לשטח סוריה וכבשו שטח של כ-400 קילומטר רבוע, שכונה בשם [[המובלעת הסורית|המובלעת]].

==מורשת הקרב והנצחה==
שמו של הקרב, '''קרב עמק הבכא''' הוטבע בסדרת כתבותיו של [[רנן שור]] ב"[[במחנה]]" שפורסמו כחודש לאחר המלחמה.
הקרב על עמק הבכא הפך לסמל העמידה העיקשת של כוחות צה"ל המופתעים אל מול כוחות עדיפים מספרית במלחמת יום הכיפורים.

אנדרטת עמק הבכא של גדוד 77 הוקמה [[הנצחת חללי מערכות ישראל|לזכר הנופלים]] בקרב. האנדרטה משקיפה על העמק שבו הקרב התרחש.

===ציונים לשבח===
לוחמים רבים עוטרו בציונים לשבח בפעולתם בקרב. ביניהם:
*'''[[עיטור הגבורה]]''' - [[אביגדור קהלני]] (מפקד גדוד 77);
*'''[[עיטור העוז]]'''
** גדוד 77: [[אמי פלנט]] (מפקד פלוגה), {{יזכור|אמיר%20בשארי/en_0e917d6333321bbc579f638fffaf9d44|אמיר בשארי}}, [[יואב בלומן]]
** גדוד 82: [[מאיר זמיר]] (מפקד פלוגה),
** גדוד 71: [[משולם רטס]] (מפקד גדוד 71), [[משה רוזנצוויג]] (מ"פ כ')
** גדוד 74: [[יאיר נפשי]] (מפקד גדוד 74 מחטיבה 188),
** כוח בן חנן: [[יוסי בן חנן]] (מפקד הכוח),
*'''[[עיטור המופת]]''': [[יוסף אלדר]] (מפקד גדוד 75), {{יזכור|יאיר%20סווט/en_2bfd66f3aaca9e8f54770425420d79cd|יאיר סווט}} (מפקד פלוגה גדוד 77), [[איתן קאולי]] (סגן מפקד גדוד 77), אמנון לביא (גדוד 77), עופר תבורי (גדוד 77),
*'''[[צל"ש הרמטכ"ל]]''': [[אברהם שניר]] (גדוד 77), [[אלכסנדר אשל]] (רופא גדוד 77)
*'''[[צל"ש אלוף]]''': [[אפרים לאור]] (גדוד 77)

==הקרב בתרבות הפופולרית==
* בשנת 1975, כשנתיים לאחר המלחמה, הוציא לאור אביגדור קהלני, שהיה במלחמה מפקד גדוד 77 (=גימטריה של 'עז')   את ספרו [[עז 77 (ספר)|עז 77]]. הספר מגולל את סיפור הקרב מנקודת עיניו של המג"ד, ומציג בעיקר את לחימתם ההרואית של צוותי הטנקים מגדודו, שהשתתפו בקרבות הקשים לבלימת השריון הסורי, הדיפתו מזרחה וכבוש שטחי המובלעת הישראלית בתוך השטח הסורי.
* בשנת 1981 הוקרן לראשונה ב"ערוץ הראשון" [[סרט תעודה]] "[[עמק הבכא (סרט טלוויזיה)|עמק הבכא]]" של [[חיים גיל (במאי)|חיים גיל]] שמבוסס על כתבות טלוויזיה של גיל מהקרבות ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים.
* בשנת 2006 הפיק וביים קהלני [[סרט תיעודי]] על קרב עמק הבכא.{{הערה|1={{כ}}{{nrg|אמיר בוחבוט|קרב עמק הבכא, גרסת ה-D.V.D|485/610|30 בספטמבר 2006||}}}} שניים משיריו הולחנו ובוצעו על ידי [[אביהו מדינה]]: "אני נשבע לך" ו"את לי הבית".
* בשנת 2009, לאחר יותר מ-30 שנים שבהן חלקה של חטיבה 188 בקרב על עמק הבכא לא זכה להכרות צבורית נאותה, יצא ספרו של אבירם ברקאי [[על בלימה: סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום כיפור|'''על בלימה''']], אשר מספר על לחימת החטיבה במלחמה, ובתוכה גם על הכוחות בעמק הבכא.
* בשנת 2020, במסגרת סדרת הטלוויזיה של ערוץ "כאן" "[[שעת נעילה (סדרת טלוויזיה)|שעת נעילה]]" עלה שחזור הקרב בפרקים האחרונים של הסדרה. באנגלית נקראה הסדרה "Valley of Tears" כתרגום ל"עמק הבכא".

==תמונות מאתר הקרב==
[[קובץ:Valley of Tears.jpg|ממוזער|מרכז|מבט פנורמי על עמק הבכא|750px]]

<gallery widths="180px" heights="180px">
קובץ:Tel Faher8 n.jpg|טנק סורי מסוג [[T-62]] המוצג באתר
קובץ:PikiWiki Israel 31903 Valley of Tears war memorial in Golan Heights.JPG|מבט מאתר ההנצחה על רכס הבוסטר התוחם את עמק הבכא מדרום
קובץ:PikiWiki Israel 31900 Valley of Tears war memorial in Golan Heights.JPG|טנק צנטוריון על רמפה בעמק הבכא
קובץ:Emek Habacha Andarta.JPG|האנדרטה בעמק הבכא, סמוך ל[[אל-רום]]
קובץ:Baxxa077 (2).JPG|מראה באתר ההנצחה במקום
File:A Syrian T-62 tank in Valley of Tears memorial on Golan Heights.JPG|טנק סורי T-62 באנדרטת עמק הבכא
Yom Kippur War. XXXX.jpg|גדוד מילואים 270 מהאג"ד הארטילרי המטכ"לי, בפיקוד אורי קידר (קולסקי), יורה מטח [[קטיושה|קטיושות]] 240 מ"מ במהלך הקרב, הגדוד בפריסה ליד קיבוץ [[אל-רום]]
</gallery>

[[קובץ:Valley of Tears, Golan Heights.JPG|500px|ממוזער|מרכז|עמק הבכא, מבט מהר חרמונית. משמאל -רמפת טנקים למטה-מחצבת טוף, השטח המיוער-אנדרטת עוז 77. בדרום העמק-רכס הבוסטר]]

==ראו גם==
* [[אלכסנדר אשל]]

==לקריאה נוספת==
* {{צ-ספר|מחבר=[[אביגדור קהלני]]|שם=[[עז 77 (ספר)|עֹז 77]]|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=[[הוצאת שוקן|שוקן]]|שנת הוצאה=1975|ISBN=965-19-0059-8}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[אבירם ברקאי]]|שם=[[על בלימה: סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום כיפור]]|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=ספרית מעריב|שנת הוצאה=2009}}
* {{צ-ספר|מחבר=דני אשר|שם=הסורים על הגדרות: פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים|מו"ל=[[מערכות]]|מקום הוצאה=תל-אביב|שנת הוצאה=2008}}
* [[רנן שור]], '''בחזרה לעמק הבכא''', מוניטין המלחמה, אוקטובר 1983
* אילן סהר, '''עד קצה היכולת - חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים''', מערכות, 2013
* אילן סהר, [https://archive.kippur-center.org/books/isaar-hativa7-2013-a.pdf מורשת חטיבה 7 בקרבות רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים - חלק א' - קרבות הבלימה], זרקור - מחלקת היסטוריה צהל, 2013

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים
|ויקיטקסט=אמנון לביא: תיאור הלחימה של פלוגה מ' מגדוד 77 בבלימה, במלחמת יום הכיפורים
|ימין}}
* {{מרחב}}
* סדרת כתבות בת 4 חלקים על הקרב, מאת [[אורי מילשטיין]], שפורסמה ב[[דבר השבוע]] לכבוד עשור למלחמת יום הכיפורים: {{דבר||קרבות|19830916|182}}, {{דבר||מן האש מי הוציא את הערמונים|19830923|145}}, {{דבר||יותר מי יתעקש|19830930|154}}, {{דבר||ההכרעה|19831007|176}}
* [http://www.youtube.com/watch?v=udKfmiM0SwU אביגדור בן גל משוחח, במהלך קרב עמק הבכא, עם אביגדור קהלני ברשת הקשר החטיבתית], אתר יוטיוב של ארכיון צה"ל
* [https://www.youtube.com/watch?v=10aDe-wejRQ&feature=youtu.be עוז 77 - סרטם של אביגדור קהלני ואליצור ראובני], בערוץ "אליצור ראובני הפקות", באתר [[יוטיוב]]
* {{הספרנים|הדר בן-יהודה|איך מפה שנתלשה מעיתון עזרה להכריע את הקרב הקריטי בגולן במלחמת יום הכיפורים|kafkafi_map|04.04.2017}}
* [https://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=608050 משתתפי הקרב על עמק הבכא ב-9.10.73] באתר פרש.
* {{הארץ|רנן שור|בחזרה לעמק הבכא|0000018a-8904-db5e-ab9a-adcf2a780000|23 בספטמבר 2023}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים}}
[[קטגוריה:קרבות החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים|עמק הבכא]]
[[קטגוריה:קרבות חיל השריון הישראלי: מלחמת יום הכיפורים|עמק הבכא]]
[[קטגוריה:קרבות חטיבה 7|עמק הבכא]]