רוברטו פונטנרוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברטו פונטנרוסה
Roberto Fontanarrosa
לידה 26 בנובמבר 1944
רוסאריו, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 ביולי 2007 (בגיל 62)
רוסאריו, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה קומיקס, איור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברטו אלפרדו "אל נגרו" פונטנרוסהספרדית: Roberto Alfredo el Negro Fontanarrosa; ‏ 26 בנובמבר 194419 ביולי 2007) היה מאייר ארגנטינאי, אמן קומיקס וסופר. בזכות הקריירה הפורייה שלו היה פונטנרוסה לאחד מאמני הקומיקס המוערכים ביותר בארצו ולסופר נחשב. דמויות קומיקס מפורסמות שיצר הן אינודורו פריירה הגאוצ'ו ובוגי השמנוני - רוצח שכיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונטנרוסה נולד בעיר רוסאריו, בפרובינציה סנטה פה, בה חי ועבד כל חייו. היה ידוע בכינוי החיבה "הכושי".

הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אנשים אומרים שאני לכל היותר סופר קומי, וזה נכון. לא אכפת לי יותר מדי איך אנשים מגדירים אותי ככותב. אני לא רוצה להיות חתן פרס נובל. אסתפק בכך שיאמרו לי 'התפקעתי מצחוק מהספר שלך.'"[1]

פונטנרוסה החל את הקריירה שלו בכתיבת ואיור רצועות קומיקס, ומאוחר יותר החל לכתוב סיפורים קצרים, במיוחד על כדורגל. הרצועות המוכרות ביותר שלו הן "אינודורו פריירה", שגיבורן הוא גאוצ'ו וכלבו המדבר "מנדיאטה", והרוצח בוגי השמנוני אשר נוצר כפרודיה על הארי המזוהם. רצועות הקומיקס שלו פורסמו בכתבי עת שונים באמריקה הלטינית, בין השאר ב"קלרין" הארגנטינאי, "אל טיאמפו" הקולומביאני, "לה רפובליקה" האורוגוואי, "פרוססו" המקסיקני. רצועות הקומיקס יצאו לאור גם בכמה ספרי אסופות.

תוך כדי קריירת הקומיקס שלו, פונטנרוסה פרסם גם שלושה רומנים ושבעה ספרי סיפורים קצרים, עתירים הן בהומור מעודן והן בהומור בוטה. 

ב-1977 יצרה איתו קשר הלהקה הארגנטינאית המפורסמת " Les Luthiers" (להקת מוזיקה והומור), אשר רצו לשתף איתו פעולה בכתיבת תסריט לסרט בכיכובם של ששת חברי הקבוצה. הסרט אמנם לא יצא לפועל, אך בזכות יוזמה זו פונטנרוסה הפך ליוצר שותף של הלהקה, כתב בדיחות ומצבים קומיים עבורם, ותרם לרוב המופעים שלהם מ-1979 ואילך.

פונטנרוסה היה תסריטאי-שותף בסרט האנימציה "פיירו", ועיצב את כל דמויותיו. הסרט יצא לאקרנים בנובמבר 2007, זמן קצר אחרי מותו של פונטנרוסה. 

ב-26 באפריל 2006 הסנאט הארגנטינאי העניק לו את תואר הכבוד על שם דומינגו פאוסטינו סרמיינטו לכבוד הקריירה שלו ועבור תרומתו לתרבות הארגנטינאית.

מחלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 הוא אובחן כחולה בטרשת אמיוטרופית צידית (הידועה גם כמחלת לו גריג) והוגבל לכיסא גלגלים.[2] הוא המשיך לעבוד, ואף השתתף בישיבות הקונגרס הבינלאומי השלישי לשפה הספרדית בשנת 2004, שם נשא הרצאה הומוריסטית הרצאה על מילות טאבו ואת נאום הסיכום. 

ב-18 בינואר 2007 הודיע פונטנרוסה כי לא ימשיך לאייר את רצועות הקומיקס שלו כיוון שאיבד שליטה מלאה על ידו, אך אמר כי ימשיך לכתוב את התסריטים עבור הדמויות שלו.[3]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 ביולי 2007 סבל פונטנרוסה מכשל נשימתי ונלקח לבית חולים. הוא נפטר שם שעה לאחר הגעתו.[4][5] במסע ההלוויה שלו ובטקס ההלוויה למחרת היום השתתפו אלפי אזרחים, מפשוטי העם ועד סופרים, שחקנים ונציגי הרשויות הפוליטיות. מסע ההלוויה עצר ליד אצטדיון חיגנטה דה ארוז'יטו (ביתה של רוסאריו סנטרל, קבוצה אשר פונטנרוסה היה המעריץ המוכר ביותר שלה) ולאחר מכן המשיך צפונה לבית הקברות "פארקה דה לה אתרנידד" בו נקבר פונטנרוסה.[6]

סוכנויות החדשות ועיתוני המדינה הקדישו טורים מיוחדים למורשתו של פונטנרוסה ולטקס ההלוויה.[7][8][9] הממשלה הלאומית הכריזה יום אבל לאומי היום על התרבות הלאומית, ורשויות העיר רוסאריו הורו על הורדת הדגלים לחצי התורן.[10][11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברטו פונטנרוסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]