אצטדיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
אצטדיון ומבלי, האצטדיון הגדול בממלכה המאוחדת והשני בגודלו באירופה, במבט מבפנים

אצטדיון מודרני הוא מבנה בו נערכים מופעים, תחרויות ספורט ואירועים אחרים, המורכב משדה או במה המוקפים בחלקם או לגמרי במבנה שנועד לאפשר לצופים לעמוד או לשבת אל מול האירוע.

ההיסטוריה של האצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופי תאורה חזקים במיוחד המשמשים באצטדיונים
אצטדיון הניו יורק יאנקיז בניו יורק הוא דוגמה טיפוסית לאצטדיון כדור בסיס

השם נגזר מהמילה היוונית "סטדיון" (στάδιον), שציינה יחידת מידה שאורכה 192 מטר בערך. ברומא העתיקה, אורכה של הזירה באצטדיון היה סטדיון אחד, כך ששמה של יחידת המידה הפך לשמו של המבנה. אצטדיונים יוונים ורומים נמצאו בערים רבות בעולם העתיק.

האצטדיון המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאצטדיונים מקורים יש גג. הם עדיין מכונים אצטדיונים בגלל היותם גדולים דיים, ותוכננו עבור מה שנחשב "ספורט של חוץ". ישנם אצטדיונים שלהם קירוי חלקי; לאחרים ישנם גגות נעים, וכמה אפילו תוכננו עם מגרש נע.

סוגיות תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

למקצועות הספורט השונים נדרשים מגרשים בצורות שונות. על כן, אצטדיונים מסוימים מתוכננים בעיקר למקצוע ספורט יחיד בעוד אחרים מתוכננים למקצועות שונים. הרבה אצטדיונים מתוכננים להיות מגרשי כדורגל. הנפוצים מבין האצטדיונים הרב-שימושיים משלבים בין כדורגל ואתלטיקה. החסרון של מגרשים אלו הוא שהקהל מרוחק יחסית מהמגרש, בעיקר בקצותיו. באצטדיונים קטנים מסוימים אין מקומות לקהל בקצוות. באצטדיונים בהם מושבי הקהל מקיפים את המגרש, מקבל האצטדיון צורה אובלית. באצטדיונים בהם צד אחד פתוח, מקבל האצטדיון צורת פרסה.

אסונות באצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכוז ההמונים באצטדיונים, גרם למספר אסונות, בין היתר בגלל האווירה המיוחדת באירועים המתרחשים בהם ולעתים בשל תכנונם וטעויות בניתוב הקהל אליהם והחוצה מהם. הידועים הם אסון הייזל ב-1985 בעת משחק גמר הגביע בין יובנטוס לבין ליברפול, אסון הילסבורו ב-1989, אסון ברדפורד סיטי ב-1985, אסון לוז'ניקי ב-1982 בו נהרגו 67 בני אדם, התפרעות האוהדים במשחק פרו-ארגנטינה ב-1964 שהביאה למותם של 318 איש, ועוד רבים.‏[1]

אצטדיונים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון רמת גן הוא האצטדיון הלאומי בו נערכים משחקי כדורגל לאומיים רבים, כמו גם טקס הפתיחה של המכביה. אצטדיוני כדורגל בולטים אחרים הם אצטדיון טדי בשכונת מלחה בירושלים, אצטדיון בלומפילד בתל אביב-יפו ואצטדיון סמי עופר בחיפה.

אצטדיונים מרכזיים לענפי ספורט נוספים הם אצטדיון האתלטיקה בשכונת הדר יוסף בתל אביב שם מתקיימות אליפויות ישראל באתלטיקה. ואצטדיון קנדה לטניס ברמת השרון שבו מתקיימים אירועי טניס חשובים כמו רוב משחקי גביע דייוויס של הנבחרת וטורניר הטניס של רמת השרון, גם זירת הקרח במרכז קנדה במטולה נחשבת לזירה מרכזית להוקי קרח והחלקה על קרח. בכדורסל משתמשים לרוב באולמות ולא באצטדיונים, על אף שבעבר שוחקו משחקים במגרשים פתוחים כגון בלומפילד. כמו כן בעבר חלק מאולמות הכדורסל בישראל, כולל אצטדיון יד אליהו בת"א, היו מגרשים פתוחים ולא מקורים לכן בעבר אולם "יד אליהו" כונה אצטדיון.

ראו גם: רשימת אצטדיוני כדורגל בישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תומר גנור, הצד האפל של הכדור. אסונות הכדורגל בעולם, באתר ynet‏, 18 ביוני 2003