ריפוי האיש בעל היד היבשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישו מרפא את האיש בעל היד שיבשה, פסיפס ביזנטי .

ריפוי האיש בעל היד שיבשה הוא אחד מהנסים של ישו. הסיפור מופיע בשלוש הבשורות הסינופטיות: במתי יב: 13-9, מרקוס ג: 6-1 ולוקס ו: 11-6. [1]

סיפור הנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבת כאשר ישו נכנס לבית הכנסת, הפרושים והסופרים (חכמי התורה) חיפשו סיבה להאשים אותו, הם ארבו ועקבו אחריו מקרוב כדי לראות האם הוא ירפא בשבת והוא שאל אותם: "האם זה מותר לרפא בשבת? הם לא השיבו, ואז ביקש מן האיש להושיט ידו המשותקת וריפא אותו.

הציטוט על פי בשורת מתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

9 וַיַעֲבֹר מִשָׁם אֶל־בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם׃ 10 וְהִנֵּה־שָׁם אִישׁ וְיָדוֹ יְבֵשָׁה וַיִּשְׁאָלוּהוּ הֲמֻתָּר לִרְפֹּא בַּשַׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו עֲלִילֹת דְּבָרִים׃ 11 וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם הַיֵּשׁ בָּכֶם אָדָם אֲשֶׁר־לוֹ כֶּבֶשׂ אֶחָד וְנָפַל בְּבוֹר בַּשַׁבָּת וְלֹא־יַחֲזִיק בּוֹ וְיַעֲלֶנּוּ׃ 12 וּמַה־יָּקָר אָדָם מִן־הַכֶּבֶשׂ לָכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת טוֹבָה בַּשַׁבָּת׃ 13 וַיּאֹמֶר אֶל־הָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיִּפְשֹׁט אֹתָהּ וַתֵּרָפֵא וַתָּשָׁב כְּיָדוֹ הָאַחֶרֶת׃

הבשורה על-פי מתי, פרק י"ב, פסוקים 9–13, בתרגום דליטש

הציטוט על פי בשורת מרקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

1 וַיָּשָׁב וַיָּבוֹא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וְשָׁם־אִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ יְבֵשָׁה׃ 2 וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ אִם־יִרְפָּאֵהוּ בַּשַּׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו עֲלִילוֹת דְּבָרִים׃ 3 וַיּאֹמֶר אֶל־הָאִישׁ אֲשֵׁר יָבְשָׁה יָדוֹ קוּם עֲמֹד בַּתָּוֶךְ׃ 4 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲמֻתָּר בַּשַּׁבָּת לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרֵעַ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אוֹ לְהָמִית וַיַּחֲרִישׁוּ׃ 5 וַיִּפֶן וַיַּבֵּט אֲלֵיהֶם בְּזַעַף וַיִּתְעַצֵּב עַל־קְשִׁי לְבָבָם וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיִּפְשֹׁט יָדוֹ וַתֵּרָפֵא וַתָּשָׁב כָּאַחֶרֶת׃ 6 וַיֵּצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיְמַהֲרוּ לְהִתְיָעֵץ עָלָיו עִם־אַנְשֵׁי הוֹרְדוֹס לְאַבְּדוֹ׃

הבשורה על-פי מרקוס, פרק ג', פסוקים 1–6, בתרגום דליטש

הציטוט על פי בשורת לוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

6 וַיְהִי בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת וַיָּבֹא אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת וַיְלַמֵּד וְשָׁם אִישׁ אֲשֶׁר יָבְשָׁה יָדוֹ הַיְמָנִית׃ 7 וַיֶּאֶרְבוּ־לוֹ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לִרְאוֹת אִם־יִרְפָּא בַּשַּׁבָּת לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו עֲלִילֹת דְּבָרִים׃ 8 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִישׁ אֲשֶׁר יָבְשָׁה יָדוֹ קוּם וַעֲמוֹד בַּתָּוֶךְ וַיָּקָם וַיַּעֲמֹד׃ 9 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אֶשְׁאֲלָה אֶתְכֶם דָּבָר מַה־הַנָּכוֹן בַּשַּׁבָּת הַלְהֵיטִיב אִם לְהָרֵעַ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ אִם־לְאַבֵּד׃ 10 וַיַּבֵּט סָבִיב אֶל־כֻּלָּם וַיֹּאמֶר לָאִישׁ פְּשֹׁט אֶת־יָדֶךָ וַיַּעַשׂ כֵּן וַתֵּרָפֵא יָדוֹ וַתָּשָׁב כָּאַחֶרֶת׃ 11 וְהֵמָּה נִמְלְאוּ חֵמָה וַיִּוָּסְדוּ יַחַד מַה־לַּעֲשׂוֹת לְיֵשׁוּעַ׃

הבשורה על-פי לוקאס, פרק ו', פסוקים 6–11, בתרגום דליטש

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרושים ארבו לא פעם לישו על מנת למצוא סיבות להאשים אותו או להבאיש את ריחו. הפעם בקשו להאשים אותו בכך שריפא בשבת, לכאורה מלאכה אסורה בשבת, אך לא באמת על פי התורה אלא על פי המסורת (קבלת הזקנים) שהתפתחה עם השנים. ישו כעס על הלב הקשה שלהם ועל רצונם לשמור על "עצת אנשים מלומדה" ולא לנהוג על פי הכלל "פיקוח נפש דוחה שבת".

בסוף הקטע המתאר את הריפוי של האיש בעל היד היבשה, מתואר שהפרושים והסופרים החליטו לגרום לאבדנו של ישו. נראה שכל זאת ממפני שלא הסכים עם הפרשנות שלהם למלאכות אסורות בשבת וגם מתוך קנאה על סגולות המרפא שהיו לו ועל היותו כל כך מקובל בעם.

אירוע זו מזכיר מאוד נס ריפוי אחר שנערך בבית הכנסת בשבת. ראה ריפוי האישה הכפופה. גם באירוע זה ארבו לו פרושים וסופרים הוא התעמת עמהם לגבי עצם הריפוי בשבת.[2]

באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נס זה היה נושא קטע מהדרשה המדוברת של המלחין ג'ון אדמס משנת 1973 "קנאות נוצרית ופעילות ".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bible Knowledge Background Commentary: Matthew-Luke by David C. Cook and Craig A. Evans (Feb 27, 2003) ISBN 0781438683 pages 240-241
  2. ^ יוסף עמנואל לנדסמן, קורות חיי ישוע המשיח, דפוס ינץ בע"מ