הצגת המקור של הדף "רקוויאם גרמני (ספר)"

{{ספר
|שם=
|תמונה=[[קובץ:requiemgermani.jpg|200px]]
|כיתוב=עיצוב: [[אמרי זרטל]]
|מאת=[[עמוס אילון]]
|איורים=
|צילומים=
|שם בשפת המקור=The pity of it all
|שפת המקור=[[אנגלית]]
|הוצאה=
|הוצאה בשפת המקור=
|הוצאה בעברית=הוצאת דביר
|סוגה=[[היסטוריה]]
|תרגום לעברית=[[דני אורבך]]
|תורגם לשפות=
|מספר עמודים=460
|מסת"ב=
|סדרת ספרים=
|מספר כרכים=
|הסכמות=
|כתבי יד=
|פרשנים=
|מקורות לכתיבת הספר=
|ויקיטקסט=
|היברובוקס=
|תאריך הוצאה=[[2002]]
|תאריך הוצאה בעברית=[[2004]]}}
'''רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933''' (ב[[אנגלית]]: '''The pity of it all''', "מה חבל על כל זה") הוא שמו העברי של [[ספר]]ו של [[עמוס אילון]].

הספר יצא לאור ב[[ארצות הברית]] וב[[אירופה]] בשנת [[2002]], ובשנת [[2004]] יצא לאור ב[[ישראל]] ב[[הוצאת דביר]], בתרגומו של [[דני אורבך]]. כותרתו של הספר לקוחה מה[[פואמה]] "[[רקוויאם גרמני (פואמה)|רקוויאם גרמני]]" מאת [[ג'יימס פנטון]], המשמשת כ[[מוטו]] לספר.

הספר סוקר את תולדותיה של [[יהדות גרמניה]] בעידן המודרני, החל משנת [[1743]] כאשר נכנס [[משה מנדלסון]] לעיר [[ברלין]], אירוע שמסמל את התעוררות [[תנועת ההשכלה]] וההשתלבות בחברה הכללית, ומסתיים בהימלטות הפילוסופית [[חנה ארנדט]] לחוץ לארץ לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון בשנת [[1933]]. את שאירע בין שני האירועים, פריחה תרבותית ושגשוג כלכלי וחברתי שהוציא מתוכו אישים מובילים בתחומי הרוח, המדעים והחברה ולבסוף הידרדרות לאבדון, סוקר אילון דרך עיון בקורות חייהם של אישים כמנדלסון, [[היינריך היינה]], [[רחל ורנהגן]], [[ברתולד אוארבך]], [[מרטין בובר]], [[קורט טוכולסקי]], [[חנה ארנדט]], [[לודוויג במברגר]], [[אלזה לסקר-שילר]], [[וילי ליברמן פון ואלנדורף]] ורבים אחרים. הספר אינו מחקרי ונושאו נסקר באופן אישי-רגשני דרך קורות חיי האישים המתוארים בו, ולא כרצף של עובדות היסטוריות.

אילון היה עיתונאי מוביל ב[[ישראל]], והפך לסופר וביוגרף. בשנותיו האחרונות חי ב[[טוסקנה]], עקב אכזבתו מ[[מדינת ישראל]]. עם צאתו לאור בישראל עורר הספר עניין רב, ושהה זמן מה ברשימת רבי-המכר.

במסע קידום המכירות שליווה את צאת הספר התראיין אילון לעיתונאי "[[הארץ]]" [[ארי שביט]] והסביר כי הספר הוא מספד לתרבות [[רפובליקת ויימאר]]; כי הקורא את הספר אינו מגיע למסקנה כי סופו הטראגי של מה שתיאר כ"מפעל ההשכלה" של יהדות גרמניה היה מחויב המציאות; וכי ביחסים בין גרמניה ובין יהודיה לא היה דבר מה שחייב את סופם המחריד. עם זאת, מבקרים טענו כי הפופולריות הרבה של הספר נובעת דווקא מכך שהוא מוכיח בעיני קוראים רבים את חוסר התוחלת שב"מפעל ההשכלה" ובהשתלבות של היהודים בתרבות הגרמנית.

כתיבתו של אילון מתבטאת בהזדהות עמוקה עם מושאיו, בסלחנות ואף באהדה ל[[התבוללות]]ם של רבים. הוא לא נרתע מלהביע ביקורת על היהודים השמרנים בגרמניה מחד גיסא, ומאידך על ה[[ציונות]], שביקרה בחריפות את תחושת הזהות הלאומית-גרמנית של היהודים.

==קישורים חיצוניים==
* {{OCLC}}
* {{סימניה ספר|43990|רקוויאם גרמני}}
* {{הארץ|ארי שביט|געגועים לגן עדן הייקי|1.1528714|22 בדצמבר 2004}}
* {{ynet|[[אריאנה מלמד]]|יסודות הטרגדיה|3031224|11 בינואר 2005}}
* [[דן לחמן]], [http://www.e-mago.co.il/Editor/history-415.htm רקוויאם גרמני - מספד על יהדות שהייתה ואיננה], באתר [[אימגו]], 10 ביוני 2005
*[[גדעון גרייף]], [http://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/books/german-requiem רקוויאם גרמני – יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933], באתר [[יד ושם]] (ביקורת ספרים)
* גיא מירון, [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/15/meron.pdf מנקודת מבט אישית, ביקורת על הספר "רקוויאם גרמני"]

[[קטגוריה:ספרי היסטוריה]]
[[קטגוריה:גרמניה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:יהדות גרמניה]]
[[קטגוריה:ספרי 2002]]
[[קטגוריה:ספרי הוצאת דביר]]