שורש 13
מראה
冂部 (ג'יונג בּוּ) |
---|
שורש 13, (Unicode: 516B)
→ 八部
冖部 ←
|
סדר הכתיבה של ג'יונג בּוּ (冂) |
פירוט |
משמעות: קופסה הפוכה |
פיניין: Jiōng bù |
מספר קווים: 2 |
האנגול: 멀 |
שורש 13, או ג'יונג בּוּ (בסינית: 冂部, פיניין: Jiōng bù) הוא השורש השלושה-עשר של הכתב הסיני. פירושו "קופסה הפוכה", "רחב" או "אורך" והוא אחד מתוך 23 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים משני קווים.
במילון קאנגשי יש 50 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.
אבולוציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
השורש בכתב כתובות הברונזה, (גִ'ין וֶן; 金文; פיניין: Jīn wén) מלפני 2,500-3,000 שנה
-
השורש בכתב החותם הגדול (דָאגְ'ווָאן; 大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
-
השורש בכתב החותם הקטן (שְׂיָאוגְ'ווָאן, 小篆, xiǎozhuàn)
תווים נגזרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר קווים נוספים | תווים |
---|---|
+0 | 冂 |
+2 | 冃冄(= 冉)内SC/ JP (=內->入)円JP (=圓->囗)冇冈(צורת SC של岡->山/ גרסה עתיקה של网->网) |
+3 | 冉冊TC / JP / KO וריאנט冋册SC וריאנט (=冊)囘(=回->囗) |
+4 | 再冎 |
+5 | 冏 |
+6 | 冐 |
+7 | 冑冒 |
+8 | 冓冔 |
+9 | 冕 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy : from pictograph to ideogram : the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.
- לוי לי: "התחקות אחר שורשי הדמויות הסיניות: 500 מקרים". בייג'ינג 1993,ISBN 978-7-5619-0204-2
- KangXi: עמוד 128, תו 30
- Dai Kanwa Jiten: דמות 1506
- דיי ג'אבון: עמוד 289, תו 9
- האניו דה זידיאן: כרך 1, עמוד 96, תו 13
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]214 שורשי הכתב הסיני (部首) על פי מילון קאנגשי | ||
---|---|---|
קו אחד | ||
2 קווים | ||
3 קווים | ||
4 קווים | ||
5 קווים | ||
6 קווים | ||
7 קווים | ||
8 קווים | ||
9 קווים | ||
10 קווים | ||
11 קווים | ||
12 קווים | ||
13 קווים | ||
14 קווים | ||
15 קווים | 211 齒
| |
16 קווים | ||
17 קווים | 214 龠
|