שורש 111

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
矢部 (שי בּוּ)
שורש 111, (Unicode: 2F64)
矛部
石部
סדר הכתיבה של שי בּוּ (矢)
פירוט
משמעות: חץ
פיניין: Shǐbù
מספר קווים: 5
האנגול: 화살

שורש 111 או שי בּוּסינית: 矢部, פיניין: Shǐbù) הוא השורש המאה ואחד-עשר של הכתב הסיני. פירושו "חץ" והוא אחד מתוך 23 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים מחמישה קווים.

במילון קאנגשי יש 64 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]


תווים נגזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר קווים נוספים תווים
+0
+2
+3 矤知
+4 矦矧矨
+5
+6 矪矫
+7 矬短
+8
+12 矯矰
+14
+15

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy : from pictograph to ideogram : the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York, 1987: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: location (link)
  • Lunde, Ken (5 ינו' 2009). "Appendix J: Japanese Character Sets" (PDF). CJKV Information Processing: Chinese, Japanese, Korean & Vietnamese Computing (Second ed.). Sebastopol, Calif.: O'Reilly Media. ISBN 978-0-596-51447-1. {{cite book}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שורש 111 בוויקישיתוף