שורש 135
舌部 (שה בּוּ) |
---|
שורש 135, (Unicode: 2FB8)
→ 臼部
舛部 ←
|
![]() |
סדר הכתיבה של שה בּוּ (舌) |
פירוט |
משמעות: לשון |
פיניין: Shé bù |
מספר קווים: 7 |
האנגול: 혀 |
שורש 135, או שה בּוּ (בסינית: 舌部, פיניין: Shé bù) הוא השורש המאה שלושים וחמישה של הכתב הסיני. פירושו "לשון" והוא אחד מתוך 29 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים משישה קווים.
במילון קאנגשי יש 31 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.
התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
השורש בכתב עצמות הניחוש, (甲骨文, גְ'יָאגוּוֶן, פיניין: Jiǎgǔwén) מלפני 3,500 שנה
-
השורש בכתב החותם הגדול (דָאגְ'ווָאן; 大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
-
השורש בכתב החותם הקטן (שְׂיָאוגְ'ווָאן, 小篆, xiǎozhuàn)
תווים נגזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר קווים נוספים | תווים |
---|---|
+0 | 舌 |
+2 | 舍舎JP (=舏 |
+4 | 舐 |
+5 | 舑 |
+6 | 舒 |
+8 | 舓(=舐)舔舕 |
+9 | 舖(=鋪->金)舗 |
+10 | 舘(=館->食) |
+12 | 舙(=話->言/咠->口) |
+13 | 舚 |
וריאנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מילון קנגשי
סינית מסורתית |
סינית מפושטת
יפנית קוראנית |
---|---|
舌 | 舌 |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy : from pictograph to ideogram : the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.
- Lunde, Ken (5 ינו' 2009). "Appendix J: Japanese Character Sets" (PDF). CJKV Information Processing: Chinese, Japanese, Korean & Vietnamese Computing (Second ed.). Sebastopol, Calif.: O'Reilly Media. ISBN 978-0-596-51447-1.
{{cite book}}
: (עזרה)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
214 שורשי הכתב הסיני (部首) על פי מילון קאנגשי | ||
---|---|---|
קו אחד | ![]() | |
2 קווים | ||
3 קווים | ||
4 קווים | ||
5 קווים | ||
6 קווים | ||
7 קווים | ||
8 קווים | ||
9 קווים | ||
10 קווים | ||
11 קווים | ||
12 קווים | ||
13 קווים | ||
14 קווים | ||
15 קווים | 211 齒
| |
16 קווים | ||
17 קווים | 214 龠
|