שיחה:התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים
הוספת נושא
טוג - טוגרא - טויי - תוגרמה
[עריכת קוד מקור]מי הם ומה הם? יעל י 12:32, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- לפקודתך אתייצבה :-). התוכלי נא לחדד שאלתך? מוחי הרופס לא ירד לסוף דעתך. Tomn - שיחה 13:30, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- שלום לידידי מפענח התעלומות, הטויי הניצב לפנינו הוא ... שרביט? של? ומה הכיתוב שלו בטורקית? והאם הארבעה שמניתי למעלה קשורים לשורש לשוני מונגולי/עות'מאני אחד? יעל י 14:33, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- ושלומות לידידתי המלומדת עד מאד, ובכן, דומני שהכיתוב מתחת לתמונה לא מפרט מה טיבו של הטוּ; השפה - רומנית דווקא, ואני לא ממש בקי ברומנית, אבל כתוב שם משהו כמו "טוג עות'מאני (שלל רומני או משהו כזה המרמז כי הוא נמצא/נתפס ברומניה או ע"י הרומנים - התחביר לא מובן לי), מימי מלחמת העצמאות (לא כתוב איזו, אולי מלחמת העצמאות הטורקית?)". הארבעה שמנית - שניים הם, טוג (טויי) וטוגרה (תוגרמה). המילון לאטימולוגיה טורקית טוען שייתכן קשר אטימולוגי בין ה־tuğ ל־tuğra, אך אם קשר כזה אכן קיים, הרי לא ברור תפקידה של הסופית/מוספית ra, ומן המפורסמות הוא שטורקית היא שפה המבורכת ב(מו)ספיות מכל סוג ומין, ואולי מוטב לכנותה בשל כך "ספה" תחת "שפה". לשירותך תמיד, Tomn - שיחה 14:58, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה רבה ונפלא אולי הטוג נקרא כך, בהיותו אות השתייכות לידו של השולטן?
אנו זקוקים לכיתובים ערביים ו/או טורקיים ל-מג'ידה, מחכמה(?), ראסיה, תורג'מן.
האם קאדה/קזה מקורו בלטינית casa?
אחר הצהריים נעימים, יעל י 15:15, 10 באוקטובר 2011 (IST)- תבנית:ארשת נבוכה מי יודע ;-), אלא שאם אכן יש קשר אטימולוגי בין השתיים, סביר שהשנייה נגזרה מהראשונה. אגב, ע"פ המילון האטימולוגי, זו מילה עתיקת־יומין, ונזכרת כבר בכתובות אורהון (שנת 735 לספירה). עוד אשוב לראשית הטבלה (יש כמה ערכים שנוספו לה בעת מסענו לבור תחתיתה), ואוסיף את הטעון הוספה. קזה, כאמור, מקורה בערבית, ואופתע מאד (מאד מאד) אם יש קשר בין מילה זו לבית הלטיני, מה גם שצורתה הערבית נכתבת באותיות נחציות למיניהן, שכל קשר ביניהן ללטינית אפסי בהחלט ;-). אחה"צ מלבבים, Tomn - שיחה 15:51, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה רבה ונפלא אולי הטוג נקרא כך, בהיותו אות השתייכות לידו של השולטן?
- ושלומות לידידתי המלומדת עד מאד, ובכן, דומני שהכיתוב מתחת לתמונה לא מפרט מה טיבו של הטוּ; השפה - רומנית דווקא, ואני לא ממש בקי ברומנית, אבל כתוב שם משהו כמו "טוג עות'מאני (שלל רומני או משהו כזה המרמז כי הוא נמצא/נתפס ברומניה או ע"י הרומנים - התחביר לא מובן לי), מימי מלחמת העצמאות (לא כתוב איזו, אולי מלחמת העצמאות הטורקית?)". הארבעה שמנית - שניים הם, טוג (טויי) וטוגרה (תוגרמה). המילון לאטימולוגיה טורקית טוען שייתכן קשר אטימולוגי בין ה־tuğ ל־tuğra, אך אם קשר כזה אכן קיים, הרי לא ברור תפקידה של הסופית/מוספית ra, ומן המפורסמות הוא שטורקית היא שפה המבורכת ב(מו)ספיות מכל סוג ומין, ואולי מוטב לכנותה בשל כך "ספה" תחת "שפה". לשירותך תמיד, Tomn - שיחה 14:58, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- שלום לידידי מפענח התעלומות, הטויי הניצב לפנינו הוא ... שרביט? של? ומה הכיתוב שלו בטורקית? והאם הארבעה שמניתי למעלה קשורים לשורש לשוני מונגולי/עות'מאני אחד? יעל י 14:33, 10 באוקטובר 2011 (IST)
100-104
[עריכת קוד מקור]- שייח': ההגייה ה"תקנית" הטורקית: שֵייהּ (ה"א עיצורית), מעבר לכך אין הערות או תוספות מעניינות במיוחד.
- שריעה: תעתיק מטורקית: שֵׁרִיאָט. אף כאן, הערות - יוק :-), אבל סתם לשם שעשוע הנה ממרה טורקית: şeriatın kestiği parmak acımaz, כלומר, אצבע שחתכה השריעה אינה כואבת. נא לא לנסות בבית :-).
- תד'כרה: תעתיק מטורקית: טֶזְקֵרֶה (הטעם מלרעי). ע"פ מילון ה־TDK: 1) תזכיר, תזכורת, אגרת, הודעה, פתק וכו'. 2) מסמך, תעודה, או נייר רשמי המורים על הרשאה שהוענקה לפעולה, עסק או עניין כלשהם, רישיון. 3) מסמך המציין את סיומו של שירות צבאי (פטוֹר או לא פטוֹר?)
- תוגרמה: והנה הפתעה. מטבע הדברים חשבתי תחילה שהמילה נגזרת בדרך עלומה כלשהי מ־tuğra, אבל אם נאמין לכתוב כאן: [1], הרי שתוגרמה אינו אלא בנו של גומר בן יפת, ושמו שימש את עמנו גם בתורת ארץ טורקיה על שום הדמיון הצלילי בין המילותיים. אגב, אני מתנצל על הבלבול שחל בשיחתנו מצהרי היום, שכותרתה " טוג - טוגרא - טויי - תוגרמה", לא שמתי לב ל"תוגרמה", בעיקר משום שעדיין לא הייתי מודע לקיומה בטבלה :-).
- תורג'מן: בטורקית: tercüman, תעתיק: טֶרג'וּמָן, מתרגם, מתורגמן, מערבית: ترجمان. Tomn
- וואאוו מאלף ומצחיק יעל י 21:21, 10 באוקטובר 2011 (IST)
- מאלף וכמעט עד תיו, בקרוב נשוב לראש הטבלה :-). Tomn - שיחה 21:37, 10 באוקטובר 2011 (IST)
חתימת הטבלה - חתימה טובה
[עריכת קוד מקור]- תימאר: תעתיק מקורב מטורקית: טִימָר, למונח כמה פירושים, לשם שלמות נזכיר את כולם (ותודה למילון ה־TDK): 1) טיפול בפצעים. 2) טיפול בעצים. 3) ניקוי פרוותן ועורן של בהמות רכיבה. 4) בתקופת הסלג'וקים והעות'מאנים, אדמות שניתנו לאדם כלשהו תמורת תפקיד או שירות מוגדרים, והניבו הכנסה שנתית של 3,000-20,000 אקצ'ה. מפרסית تيمار, טיפול, השגחה, טיפול בבעיה, הזדהות רגשית. (כך ע"פ המילון לאטימולוגיה טורקית).
- תנט'ימאת: תעתיק מטורקית כשם הערך טנזימאט. דומני שלאור קיומו של ערך מכובד, וכן המידע שבטבלה, אין צורך בהשלמות. :-) Tomn - שיחה 14:26, 11 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה רבה! יעל י 22:20, 11 באוקטובר 2011 (IST)
ונתחיל מבראשית
[עריכת קוד מקור]- אבלק: התעתיק בסדר גמור, אבל הייתי מנקד אַבְּלָק, ע"פ חוק ניקוד ההברות, כדי לשקף את הטעם המלרעי. מילה קטנה ומשמעויות לה הרבה, נזכיר רק את אלה הרלוונטיות לטבלה (משלל המובנים הנזכרים במילון ה־TDK): 1) לבן מאוד, בהיר מאוד, צחור. 2) ססגוני, שחור־לבן. 3) רהיט שצבעו אדמדם ושחרחר. ומוסיף המילון לאטימולוגיה טורקית קצת דקדוק ערבי: משקל המילה אבלק, afˁal, משמש לגזירת שמות תואר של צבעים (מן הסתם כמו אצפר/אביד/אחמר/אחדר ושאר שמות צבעים, וסליחה על התעתיקים הלא מדויקים מערבית).
- אודה: המשמעות הבסיסית היא אכן חדר. מוסיף על כך מילון ה־TDK: 1) ארגון/התאחדות/אגודה של בעלי מקצועות חפשיים. 3) קסרקטין של יחידת יניצ'רים. המילה טורקית במקורה, נזכרת בכתובים כבר בשנת 1070 בצורה otag (במשמעות אוהל, מעון נוודים). במילה חלו תמורות פונטיות עד שלבשה את צורתה דהיום, אבל בצורתה המקורית, otağ, משמשת גם כיום לציון ביתן או אוהל גדול ומפואר (של סולטן או וזיר גדול). לא מצאתי במקורות את המשמעות "בית משפחת פלאח עני".
- אקמק: אם נחוץ ניקוד, הייתי מנקד אֶקְמֵק. אכן לחם, ובהשאלה: מזון, קיום, פרנסה, מחיה וכו', וכן הפועל לזרוע (ומובנים רבים נוספים). שם העצם ekim, זריעה או נטיעה, הנגזר מהפועל ekmek, הוא גם שמו הטורקי של חודש אוקטובר.
- אסוקאר: התעלומה בעינה... עוד נשוב לזה.
- בלדיה: תעתיק מטורקית: בלדִייֶה. אכן עירייה (כגוף), ועירייה (מבנה, בית העירייה).
- מאלף ומחכים :)
אודה - א. אגודה - אולי בשל התכנסותם בחדר?
ב. המשמעות של פלאח עני מצאתי של דוד קרויאנקר: אדריכלות ... הבנייה הערבית, עמ' 460: "ביתו הפשוט של הפלאח הערבי העשוי חדר אחד בלבד".
תודה רבה, יעל 20:35, 13 באוקטובר 2011 (IST)- ערב טוב יעל, תודה על תגובותייך המשמחות (כהרגלי, אינני מאותת לך בחג). אתקשה להאמין שיש קשר אטימולוגי בין אודה לאגודה. אודה, כאמור, מילה טורקית עתיקת יומין, עם זיקה ללשון המונגולית, אבל תמיד נחמד לקרוא דרור לדמיון ;-). ואם קרויאנקר טוען כך, מי אני שאחלוק עליו. אולי במשמעות זו היא משמשת באופן מקומי בלבד, מי יודע... מעניין אם גם הסוכה היא מין של אודה :-). ברכות על החתימה החדשה והנאווה ומועדים לשמחה, Tomn - שיחה 20:52, 13 באוקטובר 2011 (IST)
- לא חשבתי על אגודה--> אודה, אלא התכוונתי שאגודה/התאחדות נקראת על שם האודה - החדר, שבו היא מתכנסת; ותודה על החתימה, החברים מהתוגרה לא ענו לי בינתיים, חבל; חגים וזמנים לששון, יעל 21:16, 13 באוקטובר 2011 (IST)
- אה, אם כך :-), ועדיין, אני מאמין שהשורש א.ג.ד - אין לו דבר וחצי דבר עם האודה, אבל מוטב שאפסיק להאמין ואתחיל לדעת, או לפחות ללמוד. ואם אנשי התוגרה קוראים תיגר על פנייתך, עוד ייאלצו לבוא עמנו בתגרת ידיים. יתכבדו נא ויפסיקו להתגרות. Tomn - שיחה 21:27, 13 באוקטובר 2011 (IST)
- זאת אולי אני שהתגרתי בהם, ועתה אפילו כיבודי התרגימה לא ינחמוני... ;) יעל 21:30, 13 באוקטובר 2011 (IST)
- אה, אם כך :-), ועדיין, אני מאמין שהשורש א.ג.ד - אין לו דבר וחצי דבר עם האודה, אבל מוטב שאפסיק להאמין ואתחיל לדעת, או לפחות ללמוד. ואם אנשי התוגרה קוראים תיגר על פנייתך, עוד ייאלצו לבוא עמנו בתגרת ידיים. יתכבדו נא ויפסיקו להתגרות. Tomn - שיחה 21:27, 13 באוקטובר 2011 (IST)
- לא חשבתי על אגודה--> אודה, אלא התכוונתי שאגודה/התאחדות נקראת על שם האודה - החדר, שבו היא מתכנסת; ותודה על החתימה, החברים מהתוגרה לא ענו לי בינתיים, חבל; חגים וזמנים לששון, יעל 21:16, 13 באוקטובר 2011 (IST)
- ערב טוב יעל, תודה על תגובותייך המשמחות (כהרגלי, אינני מאותת לך בחג). אתקשה להאמין שיש קשר אטימולוגי בין אודה לאגודה. אודה, כאמור, מילה טורקית עתיקת יומין, עם זיקה ללשון המונגולית, אבל תמיד נחמד לקרוא דרור לדמיון ;-). ואם קרויאנקר טוען כך, מי אני שאחלוק עליו. אולי במשמעות זו היא משמשת באופן מקומי בלבד, מי יודע... מעניין אם גם הסוכה היא מין של אודה :-). ברכות על החתימה החדשה והנאווה ומועדים לשמחה, Tomn - שיחה 20:52, 13 באוקטובר 2011 (IST)
בנא-ג'ין
[עריכת קוד מקור]- בנא: תעתיק: בָּנִי, אפשר גם בָּאנִי (שתי התנועות ארוכות). 1) מייסד, מקים. 2) בנאי, בונה.
- בקשיש: תעתיק מטורקית: בַּהְשִׁישׁ. מובנו המקורי בטורקית: תשר, דמי שירות, דמי שתייה, טיפ. שימש גם במובן מתנה, גמול. על ה"בלבול" כביכול בין המושגים שוחד (בטורקית: rüşvet) ובקשיש כתב הכלכלן דר. אֶרְגָ'ן קוּמְג'וּ בטורו הכלכלי היומי המתפרסם בעיתון הורייט ([2]): "...בשבוע שעבר התפרסמו בעיתונות השקפות מאלה הטוענות כי 'השוחד אסור, אבל על הבקשיש אפשר למחול.' הכספים המשולמים לפקידי מנהל המקרקעין ללא תמורה לא נתפסים, לדידן של השקפות אלה, כ'שוחד', אלא כ'בקשיש'... למעשה, 'הבקשיש הוא שוחד בשינוי אדרת'. החברות המזרחיות קוראות לשוחד בקשיש, כדי להסתיר את צידם האפל של עסקיהן...". מפרסית: بخشش (בַּחְ'שֵׁשׁ), נדיבות, מתנה, מחילה, מענק.
- גומרוק: תעתיק מטורקית: גוּמְרוּק (והייתי כותב gümrük באות קטנה). אכן מכס על שלוש משמעויותיו: המס, המוסד, המקום (בית המכס). ע"פ המילון המקוון לאטימולוגיה טורקית, מקורה של המילה ביוונית התיכונה: κομμέρκιον (קוֹמֵרְקִיוֹן), מסחר, סחר, מלטינית commercium.
- ג'ורה: לא ברור לי... המילה ערבית במובהק (جورة - בור, גומה). יעל, יש מקורות כלשהם הגורסים שהמילה חדרה לעברית מטורקית עות'מאנית ולא ישירות מעברית?
- ג'ין: ע"פ מילון ה־TDK: 1) ע"פ האמונה הדתית, ישויות נעלמות מחושינו, הניחנות ברצון ויכולת הבנה, וכפופות לציוויי האל. 2) במעשיות, יצורים בלתי נראים, בעלי צורות שונות, היכולים להיטיב או להרע, שדים. 3) בהשאלה: אדם חכם, פיקח, מבריק, שנון. קרבה אטימולוגית לשורש הארמי (והעברי, מן הסתם) גננ (להגן, לסגור, להקיף בגדר).
- בקשיש אהבתי שזור בתולדות היישוב כידוע...
ג'ורה אכן ערבית במובהק, היתה כאן כנראה עוד לפני בוא הסלג'וק והעות'מאן, ומענין אם קשורה אל היוֹרה העברית.
הקמתי הערב את סולטני בהוקרה למפענח התעלומות (יראה נא תקציר ראשון) ואשמח מאוד אם יעיף ומבט ויאמר את דברו.
ערב נהדר וחג שמח! יעל 20:53, 13 באוקטובר 2011 (IST)- נפלא, תודות. קשר בין יורה לג'ורה.. ובכן, אם הכוונה ליורה הרוֹ... סליחה, לא אמרתי כלום. ברכות על הערך החדש (רבים ערכייך מכוכבי רקיע ומנהרות די־נור של תבל ומלואה), אציץ ואתענג. אגב, בנוגע ל"אקמק" מהחמישייה הקודמת, צר לי אם שוב הטעתיך, שמו של חודש אוקטובר בטורקית הוא ekim, מילה נגזרת מהפועל ekmek. שאי ברכה, Tomn - שיחה 21:00, 13 באוקטובר 2011 (IST)
- היורה מפארק היורה... אתה מוזמן לא רק להציץ אלא גם להתערב, יעל 21:17, 13 באוקטובר 2011 (IST)
- נפלא, תודות. קשר בין יורה לג'ורה.. ובכן, אם הכוונה ליורה הרוֹ... סליחה, לא אמרתי כלום. ברכות על הערך החדש (רבים ערכייך מכוכבי רקיע ומנהרות די־נור של תבל ומלואה), אציץ ואתענג. אגב, בנוגע ל"אקמק" מהחמישייה הקודמת, צר לי אם שוב הטעתיך, שמו של חודש אוקטובר בטורקית הוא ekim, מילה נגזרת מהפועל ekmek. שאי ברכה, Tomn - שיחה 21:00, 13 באוקטובר 2011 (IST)
מגרוש ועד חור
[עריכת קוד מקור]- גרוש: תעתיק מטורקית: קוּרוּשׁ. מילון ה־TDK מפרט: 1) בעבר, כסף זר שהיה בשימוש בארצות האימפריה העות'מאנית. 2) משלהי המאה ה־16 ואילך, יחידת כסף עות'מאנית בערך של 80 אקצ'ה. 3) מאית הלירה הטורקית. מגרמנית: Groschen, מטבע כסף שוות ערך לסולידוס זהב אחד, או שנים עשר דנאריוס כסף. מלטינית תיכונה grossus.
- דאר: מילה קטנה ומקורות לה הרבה: טורקי, פרסי וערבי. בהקשר הנוכחי המקור אכן בערבית, ומשמעו בטורקית ישנה (בהקשר זה נזכר לראשונה בכתובים בשנת 1387 - כך ע"פ המילון לאטימולוגיה טורקית) בית, מעון, חווילה, מולדת.
- דונם: תעתיק מקורב מטורקית: דוֹנוּם. יחידת שטח (ישנה) של 1000 מטרים רבועים (ע"פ גרסה אחרת, 919 מ"ר, והויקיפדיה הטורקית מדייקת אף יותר: 918.393 מ"ר). המילון לאטימולוגיה טורקית מוסיף כי ע"פ מקורות בכתב מהמאה ה־15, הדונם מציין יחידת קרקע שאפשר לחורשה ביום אחד באמצעות צמד שוורים.
- דונמה: זה גם התעתיק המקורב מטורקית (דוֹנְמֶה, אפשר גם דֶנְמֶה), שם עצם ושם פעולה הנגזר מהפועל dönmek, שמשמעו בין השאר: 1) לחוג, להסתובב, להסתחרר. 2) לחזור, לשוב. 3) לפנות. 4) להפוך ל, להיעשות, להיות. 5) להמיר דת (או השקפה) בשידול או בכפייה, עפ"ר לאיסלם. הדונמה הוא מי ששודל או חויב להתאסלם.
- הים הלבן: תעתיק מטורקית: אָקְדֵנִיז (הטעם בהברה הראשונה). ע"פ הויקיפדיה הטורקית, אלה שמותיו בטורקית עות'מאנית: آق دڭيز (תעתיק מקורב: כנ"ל, אקדניז), וכן שמו הפרסי שהיה גם הוא בשימוש בטורקית עות'מאנית: بحر سفيد (בַּהְרִ־י סֵפִיד - הים הלבן). ומדוע קראו הטורקים לים התיכון "הים הלבן"? ע"פ המקור [3], המתבסס הוא עצמו על מקורותיים, הטורקים קשרו בין צבעים לרוחות השמיים כדי להאיר סוגיות גיאוגרפיות, ואלה משתקפים בבירור בשמות הגיאוגרפיים המוכרים לנו כיום. כך ייחסו ירוק וכחול למזרח, לבן למערב, שחור לצפון ואדום לדרום. גם ה"מרכז" זכה לצבעים משלו: צהוב וזהוב. לפיכך הים הלבן אינו אלא הים המערבי (השוכן מערבית לטורקיה - הטורקים ראו בים האגאי ובים התיכון יחידה אחת), הים השחור הוא הים הצפוני (השוכן צפונית לטורקיה), הנהר הירוק ישילאירמאק (Yeşilırmak) הוא הנהר המזרחי וכך הלאה.
בברכה, Tomn - שיחה 18:07, 14 באוקטובר 2011 (IST)
- חג שמח למפענח התעלומות, ... ורגע אחד, מה זה האדום הזה המודגש הזה למעלה? יעל י 18:17, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- חג שמח לאושיית הידע האנושי על עברו ועתידו, פליטת קולמוס מצערת, כעת הוא אדום אך לא מודגש :-). Tomn - שיחה 18:27, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- וטוענים שאין גופים הנעים במהירות העולה על מהירות האור... שמא מעולם לא חזו באצבעות הפלא של יעל? שלא לדבר על מהירות חשיבתה. טכיונית לעילא... Tomn - שיחה 18:41, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- ...ויעל, מה לך כי כתבת שם "יחד עם T...), האשראי לא מגיע לי, לא תרמתי שם ולו כגרגר רימון :-). Tomn - שיחה 18:48, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- גרגר אדום... יעל י 18:51, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- זה מכחיש, וזה מסובבו בכחש ;-). Tomn - שיחה 18:54, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה רבה יעל י 19:36, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- וחריצות זו, מנין? :-) Tomn - שיחה 19:54, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- כך נחרץ גורלי... והסימן היה אדום וסולידי. יעל י 19:58, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- וחריצות זו, מנין? :-) Tomn - שיחה 19:54, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה רבה יעל י 19:36, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- זה מכחיש, וזה מסובבו בכחש ;-). Tomn - שיחה 18:54, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- גרגר אדום... יעל י 18:51, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- ...ויעל, מה לך כי כתבת שם "יחד עם T...), האשראי לא מגיע לי, לא תרמתי שם ולו כגרגר רימון :-). Tomn - שיחה 18:48, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- וטוענים שאין גופים הנעים במהירות העולה על מהירות האור... שמא מעולם לא חזו באצבעות הפלא של יעל? שלא לדבר על מהירות חשיבתה. טכיונית לעילא... Tomn - שיחה 18:41, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- דאר - האם מקורה בפרסית? ואולי קשורה אל "דר וסוחרת" (מגילת אסתר א 6)? חג אסיף נהדר, יעל י 23:13, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- ובכן, ה dar הטורקית מרובת משמעויות, וכל משמעות מקורה במשפחת שפות אחרת, אבל במובן "בית" מקורה בערבית, וזו חולקת את שורשה עם שפות שמיות נוספות כמו עברית, ארמית ואכדית. ובאשר לדר ממגילת אסתר, דומני שהוא נזכר שם במשמעות "אם הפנינה", וכיוון שע"פ מילון אייל שנער دُرَّة הוא דר או פנינה, אני משער (אבל בכלל לא בטוח) שמוצא ה"דר" המקראי שמי. והנה, גם במילון הפרסית אנגלית של S. Haim נזכרת המילה دُرَّ, פנינה, ושם מצוין כו מקורה בערבית, כך שסביר שמקורו של הדר המקראי אכן שמי. אולי מילון אבן שושן מציין את האטימולוגיה המלאה של המילה, האם גישה לך אליו, יעל הנכבדת? Tomn - שיחה 16:04, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- על פי מילון אבן שושן: א. דר = צדף. ב. "החומר הגירני המבהיק בציפה". ואני הקטנה מבינה כי הפנינה דרה בצדף, ומה קדם למה, האם הדר כשם עצם או ה-ד.ו.ר, קשה לדעת. אבל המקור שמי, להנאת לבנו.
כנראה שיש להזכיר בעמודת המשמעות גם את דאר אל אסלאם = دار الإسلام ואת דאר אלחַרְב = دار الحرب - הלא כן? יעל י 21:13, 16 באוקטובר 2011 (IST)- שאלה שאלתית בתכלית. אני תוהה, ניקוד המילה הוא דַּר, האין זה אומר ששורשה הוא דווקא ד.ר.ר (גזרת הכפולים)? גם השורש הערבי, כך ע"פ מילון איילון שנער, הוא درر, ואני קורא שם שלפועל دَرَّ, למשל, משמעות "זב בשפע", ואולי הכוונה לחומר המבריק המופרש מבלוטות הצדפה כדי להגן על בשרה מגופים זרים למיניהם? מילה נוספת מאותו שורש הנזכרת שם, دُرِّيّ, תרגומה "נוצץ, מבריק"; אף היא רלוונטית, אולי, לדר. כך שאני תוהה אם הדר אמנם קשור לשורש ד.ו.ר. מה דעתך, בעלת הדעה? Tomn - שיחה 21:29, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- הצלחת להסמיק אותי כנראה שאני בדרום ;) ידידי האמיתי, הצדפה אכן מגינה על עצמה מגופים זרים, וזו הפנינה, אגל של חומר הגנה, וצריך עיון יעל י 22:20, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- שאלה שאלתית בתכלית. אני תוהה, ניקוד המילה הוא דַּר, האין זה אומר ששורשה הוא דווקא ד.ר.ר (גזרת הכפולים)? גם השורש הערבי, כך ע"פ מילון איילון שנער, הוא درر, ואני קורא שם שלפועל دَرَّ, למשל, משמעות "זב בשפע", ואולי הכוונה לחומר המבריק המופרש מבלוטות הצדפה כדי להגן על בשרה מגופים זרים למיניהם? מילה נוספת מאותו שורש הנזכרת שם, دُرِّيّ, תרגומה "נוצץ, מבריק"; אף היא רלוונטית, אולי, לדר. כך שאני תוהה אם הדר אמנם קשור לשורש ד.ו.ר. מה דעתך, בעלת הדעה? Tomn - שיחה 21:29, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- חג שמח לאושיית הידע האנושי על עברו ועתידו, פליטת קולמוס מצערת, כעת הוא אדום אך לא מודגש :-). Tomn - שיחה 18:27, 15 באוקטובר 2011 (IST)
וזיר-שכונה (חשד למילה בעייתית)
[עריכת קוד מקור]- וזיר: תעתיק מטורקית: וֵזִיר. מילון ה־TDK מנסח כך: בעל תפקיד רם בממשל העות'מאני, שר או מושל, הנושא בתואר פאשה. הגדרה נוספת (מאותו מילון): בעלי התפקיד הרם ביותר בשירות האזרחי והצבאי של האימפריה העות'מאנית, נושאי תואר פאשה. מערבית وزير, כמצוין בטבלה, אבל המילון המקוון לאטימולוגיה פרסית טוען כי אפשר שמקור המילה בפרסית תיכונה, אף שהסוגייה שנויה במחלוקת.
- וילאייט: נוסף על הנזכר בטבלה, למילה מובן נוסף: שלטון, ריבונות, הקודם כרונולוגית ל"מחוז" או "פלך". במובן הראשון נזכרה המילה לראשונה בכתובים בשנת 1070. במשמעותה המוכרת יותר, "יחידת השלטון הגדולה ביותר באימפריה העות'מאנית, איילט" הופיעה לראשונה בכתובים בשנת 1492. כל התודות למילון המקוון לאטימולוגיה טורקית.
- וסיקה: באופן כללי יותר המילה מציינת תעודה, מסמך, וכן פנקס לתלושי מזון.
- חאן: תעתיק לשתי המילים: הָן או הָאן (התנועה קצרה, אבל נדמה לי שלעין קוראת העברית הצורה האן נוחה יותר), קֶרְוָאנְסָרַאִי (או כל ניקוד סביר אחר). הטבלה אינה משקרת. מילון ה־TDK מספק מובן נוסף (ל־han), שונה למדי מזה הנזכר בטבלה, ואני מביאו רק לשם "שלמות": בניין בן קומות אחדות בערים הגדולות, שבעלי מקצועות חפשיים שכרו בו חדר או משרד לשם עבודתם. אטימולוגיה: han מקורו ב خان (ח'אן) הפרסי: פונדק, אכסניה, חאן, ושאר משמעויות שלא מענייננו. kervansaray מהלחם של שתי מילים פרסיות: كاربان/كاروان (כארבּאן/כארוואן) - שיירה, אורחה, ו سراى או سرا, בפרסית: בית, פונדק, מחסן סחורות (כך ע"פ מילון הפרסית־אנגלית של S. Haim).
- חארה: לצערי לא מצאתי את צורתה ה"טורקית" של המילה. ניסיתי שלל אפשרויות, בהן hare, haret, here, heret ועוד, אבל העליתי חרס בידי. יעל היקרה, האם תוכלי לשפוך אור על התעלומה? היש קצה חוט במקורותייך הבלתי נדלים? תודה.
מועדים לשמחארה, Tomn - שיחה 17:46, 15 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה רבה!
חאן-חן-האן - המה והאם קשרם אל המונגולית?
חארה - היא ערבית, והרי תעלומות הן המומחיות שלך יעל י 21:27, 16 באוקטובר 2011 (IST)- בבקשה עוד יותר רבה :-), הח'אן במשמעות פונדק וכו' מקורו בפרסית, אבל הח'אן במשמעות האחרת, שליט וכו', אכן נזכר כבר בכתובות של עמק אורהון, ולכן אני מנחש שגם אם המילה לא הגיעה ישירות ממונגולית (ואפשר שכן), יש להן מן הסתם מקור אטימולוגי משותף. והחארה, מי יידע, אולי תעלומות הן המומחיות שלי, אבל פתרונן הוא כבר מומחיותם של אחרים :-). Tomn - שיחה 21:54, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- שאלה נוספת: כתבת לעיל ב-וליאייט שהיא גם במשמעות של אלייט - כלומר, היתה תקופה שמשמעות שתי המילים, בשימוש שלטוני, היתה שווה? יעל י 22:31, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- קושיה יפה, ואין לי אלא להסתמך על מקורות, שכן ידיעותי בנושא נושקות לאפס המוחלט, כידוע לך. בכתבה [4], מהעיתון הטורקי Radikal, למשל, כתוב שמובנה של המילה "איילט" הוא "וילאייט". מוסיף העיתון ומספר כי למעשה, עד שנת 1590 השתמשו במונח Beylerbeyilik (המוכר לנו כבר) תחת "אייאלט", ולבסוף מסופר שם שהשימוש במונח "וילאייט" היה נפוץ במאה השנים האחרונות (הכתבה מ־2007). אני חושב שמשתמע מכך (וממקורות אחרים) ששתי המילים זהות בהוראתן (הכוונה ליחידה המנהלית הגדולה ביותר), אבל השימוש בהן היה בתקופות שונות. כך, לפחות, אני מבין. הפתרונים, להיסטוריונים, דהיינו, לך, יעל :-). Tomn - שיחה 23:05, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה רבה על ההסבר מאיר העיניים, יעל י 18:49, 17 באוקטובר 2011 (IST)
- קושיה יפה, ואין לי אלא להסתמך על מקורות, שכן ידיעותי בנושא נושקות לאפס המוחלט, כידוע לך. בכתבה [4], מהעיתון הטורקי Radikal, למשל, כתוב שמובנה של המילה "איילט" הוא "וילאייט". מוסיף העיתון ומספר כי למעשה, עד שנת 1590 השתמשו במונח Beylerbeyilik (המוכר לנו כבר) תחת "אייאלט", ולבסוף מסופר שם שהשימוש במונח "וילאייט" היה נפוץ במאה השנים האחרונות (הכתבה מ־2007). אני חושב שמשתמע מכך (וממקורות אחרים) ששתי המילים זהות בהוראתן (הכוונה ליחידה המנהלית הגדולה ביותר), אבל השימוש בהן היה בתקופות שונות. כך, לפחות, אני מבין. הפתרונים, להיסטוריונים, דהיינו, לך, יעל :-). Tomn - שיחה 23:05, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- שאלה נוספת: כתבת לעיל ב-וליאייט שהיא גם במשמעות של אלייט - כלומר, היתה תקופה שמשמעות שתי המילים, בשימוש שלטוני, היתה שווה? יעל י 22:31, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- בבקשה עוד יותר רבה :-), הח'אן במשמעות פונדק וכו' מקורו בפרסית, אבל הח'אן במשמעות האחרת, שליט וכו', אכן נזכר כבר בכתובות של עמק אורהון, ולכן אני מנחש שגם אם המילה לא הגיעה ישירות ממונגולית (ואפשר שכן), יש להן מן הסתם מקור אטימולוגי משותף. והחארה, מי יידע, אולי תעלומות הן המומחיות שלי, אבל פתרונן הוא כבר מומחיותם של אחרים :-). Tomn - שיחה 21:54, 16 באוקטובר 2011 (IST)
מח'ושה ועד טורבן
[עריכת קוד מקור]- ח'ושה: יעל, כאן עלי לנחש. בהכירי קצת את אופן תעתוקן של מילים ערביות לטורקית באותיות לטיניות, ובהינתן שלוש המשמעויות הבאות למילה הערבית حوش: 1) חצר 2) מקום גדור 3) מכלאות צאן (תודה למילון איילון שנער), אני משער שהמילה הטורקית שאנחנו מחפשים היא havşa (תעתיק: הַוְשָׁה) או havş (תעתיק: הָוְשׁ). ע"פ מילון ה־TDK: 1) חצר. 2) גן. 3) מקום משכנן של חיות, מכוסה אבן או ענפים (במילים אחרות, מכלאות). המילון המקוון לאטימולוגיה טורקית מתכחש למילה זו, כמו גם שני המקורות המקוונים האחרים לטורקית עות'מאנית. אני תוהה אם הח'ושה כמעון, גם אם ארעי, לבני אדם, רכשה את המשמעות הזאת רק ב"עברית". מה דעתך?
- חמולה: אתגר נוסף. שתי מילים טורקיות ממקור ערבי בעל אותו שורש הן hamile (הָרָה) ו hamule (מטען), שתיהן מתקשרות כמובן לנשיאת מטען. אם המילה השנייה, המזכירה בצורתה את ה حامولة (צורה אפשרית נוספת: حمولة) היא אכן המילה שאנחנו מחפשים, אזי הָמוּלֶה הוא תעתיקה, ומשמעה, כאמור "מטען". איך זה מתקשר למטען או מעמסה? האין זה ברור? משפחה, בפרט גדולה, היא תמיד מעמסה גדולה ;-). וברצינות, לא מצאתי מובן נוסף ל hamule, הקולע למשמעות הערבית. אגב, המילון המקוון לאטימולוגיה טורקית כותב שמקורה של המילה hamule אכן ב حمولة הערבית, אבל משמעותה המצוטטת שם היא "מטען/משא" גם כן. יעל, האם במקורותייך נאמר שמקור המילה בטורקית? הרי ברור למדי שהיא חדרה לעברית מהערבית, לכן לא לחלוטין ברור לי מה מקומה של הטורקית פה... התוכלי להאיר עינינו?
- חמסה: כנ"ל. המילה ערבית כמובן (خمسة), היכן נזכרת בהקשר טורקי/עות'מאני? מכל מקום, כאן [5] למשל מספרים כי הפריט המיטב ידוע בקרב הערבים כ"hamse eli", היינו "יד החמסה", אבל לטורקים (ולא רק להם) הוא מוכר יותר כ"Fatma'nın eli" ((כף) ידה של פטמה בת מוחמד).
- טורבן: תעתיק מטורקית: טוּלְבֵּנְט. ע"פ מילון ה־TDK: 1) אריג כותנה קל ורך, שקשריו עדינים ומרווחים (הגדרה אחרת: מוסלין, אריג כותנה עדין ודק). 2) כיסוי ראש מאריג זה. מפרסית: دول (דוּל - דלי) + بند (בָּנְד - פס, רצועה, חבל, מיתר, הידוק וכו'). ואתנחתא אטימולוגית ידועה למדי: הצבעוני, tulip, מקורו ב־دول بند הפרסי, על שום פרח הצבעוני, שהסולטנים נהגו לשאת על טורבניהם (Tulp).
מתקרבים לסוף ;-). כמעט ערב נעים, Tomn - שיחה 17:26, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- חושה - כנראה, מהערבית אל יושבי הארץ האחרים, מבלי שהתעכבה אצל העות'מאניים. אבל נטועה בטורקית.
חמולה כנ"ל בנתיבה; האם יש קשר בינה לבין החמלה העברית (באכדית: לשאת: hamalu - והכיתוב הזה חסר סימני הגיה ראויים) וכן בערבית חמל.
ובאותו נתיב ערבי-שמי צועדת החמסה.
אהבתי את הטוליפ! מסתבר שיש נתיב מפרס עד הולנד - אבל נתיב עם המשך ;) יעל י 21:35, 16 באוקטובר 2011 (IST)- אוהו, נתיבים רבים קושרים בין השתיים, על חלקם כבר עמדנו כשטענו שהפרסים הם יקים שביקים (זוכרת את הדוח'טאר? אז הנה, בהולנדית dochter - דוֹחְטֶר), על חלקם מוטב שלא נעמוד, מטעמים של תקינות פוליטית ;-). Tomn - שיחה 21:56, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- חן חן לך Tomn, על מה שנאמר ועל מה שלא נאמר; ליל מנוחה, יעל י 22:57, 16 באוקטובר 2011 (IST)
- אוהו, נתיבים רבים קושרים בין השתיים, על חלקם כבר עמדנו כשטענו שהפרסים הם יקים שביקים (זוכרת את הדוח'טאר? אז הנה, בהולנדית dochter - דוֹחְטֶר), על חלקם מוטב שלא נעמוד, מטעמים של תקינות פוליטית ;-). Tomn - שיחה 21:56, 16 באוקטובר 2011 (IST)
מטמבל עד מגי'דה
[עריכת קוד מקור]- טמבל: תעתיק מקורב מטורקית: טֶמְבֵּל (הטעם מלרעי, ושתי תנועות ה־e הן, למעשה, משהו שבין צירה לפתח, אבל את מי זה בעצם מעניין :-). כאמור: עצל, עצלן, נרפה וכו', וכן בהשאלה, מתחום הרפואה: איבר שתפקודו לקוי. המקור פרסי, כמצוין בטבלה (תעתיקו מפרסית: תַנְבָּל/טַנְבָּל). ומדוע לא לתבל בפתגם טורקי חביב:Tembele “kapını ört,” demişler, “yel eser örter,” demiş. מילולית: אמרו לעצלן: "סגור את הדלת (שלך)", "תנשוב הרוח ותסגור", ענה.
- טראס: למעשה יש שתי צורות בטורקית, האחת teras, כמצוין בטבלה, תעתיקה: טֵרָס, ו taraça (טָרָצָ'ה). הראשונה מקורה בצרפתית (terrasse), מלטינית terraceum: חצר, חלקת אדמה שטוחה סמוכה לבית, והשנייה נשאלה מאיטלקית (terrazza), באותה משמעות. מוסיף המילון המקוון לאטימולוגיה טורקית ומספר כי המילה הלטינית terraceum נגזרה מ־terra, שמשמעה אדמה או אדמה יבשה, ואף מגדיל ומציין כי המילה האנגלית thirst נגזרה מאותו שורש הודו־אירופי. ובאשר למשמעויותיהן של שתי המילים הטורקיות, אלה חופפות פחות או יותר: 1) רחבה, מרפסת, מדרג. 2) משטח אדמה (או עשוי חומר אחר) גבוה הנתמך בקיר. טרסה (במובן החקלאי־גיאוגרפי). 4) מרפסת עץ או משטח עץ על גג (אנטנה ודוד שמש גם), עפ"ר מחופה אבץ, המשמש לייבוש כביסה.
- ליואן: מילה נדירה במקצת - המילון לאטימולוגיה טורקית מתכחש לה, שני המילונים המקוונים לטורקית עות'מאנית מפנים לה עורף, ורק מילון ה־TDK מזכירה בלקוניות מופגנת: 1) סלון. 2) חדר שחזיתו פתוחה. 3) מרפסת. תעתיק: לִיוָאן. בערבית: ليوان (החלק המורם בטרקלין ערבי, שהאורחים יושבים בו - ההגדרה בחסות מילון אייל שנער).
- מדאפה: תעתיק מטורקית: מָזִיף. גם המילה הזאת סובלת מחסך מילוני, ומצאתיה רק באחד משני המילונים המקוונים לאטימולוגיה טורקית, שם היא מבוארת כך: בית ששעריו ושולחנו פתוחים לכל דכפין/בית מכניס אורחים, שדלתו פתוחה לכול.
- מג'ידה: יעל, דומני שחל כאן בלבול קטן במונח זה ובזה שלאחריו. ה mecidiye (מג'ידיה) הוא המטבע הנזכר בטבלה. ה־ Kılıçlı Mecidi Nişanı, ובפי העם mecidiye nişanı, הוא אמנם העיטור הנזכר תחתיו, אבל הוא נכתב לצד המֶדְזִ'ידֵיֶה, ודומני שכוונתי אז הייתה שה־mecidiye הוא מקבילתה הטורקית של המֶדְזִ'ידֵיֶה, ותעתיקה מג'ידיה. האם העיטור היה אמור להופיע בטבלה מלכתחילה? אני לא בטוח שיש לו מקום בה, אבל אנא רענני זכרוני הדלוח. אולי אפשר לוותר על העיטור ולהשאיר את המטבע...
- בנוסף, אשנה בעצמי את תעתיק (בעצם היגוי) המונח טוּג, אמנם כתבתי טווווו, אבל חמדתי לצון, כוונתי הייתה שהתנועה ארוכה, אבל ממילא אין דרך לציין זאת בעברית, ודי בתעתיק המצוין שם: טוּ. :-)
ברכות ואיחולים לבביים לרגל היום המשמח והמרגש ובכלל, וסליחה שנפקדתי אמש, Tomn - שיחה 20:20, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- שלום Tomn, גם אני באתי עם צימוק טרי, לאיזה עוגה הוא יתאים? יעל י 20:39, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- שלום יעל, צימוק מעניין במיוחד, אולי יתאים לעוגת גרעינים? :-) Tomn - שיחה 20:42, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- מדהים, כי על שולחני נצבת פנכה קטנה בתוכה דבוקת צימוקי מוסקט, אז מפענח התעלומות הוא גם רואה הנסתרות, כפי שכבר צויין כאן; וטרם התאוששתי מסוגיית קוצר הבנתי בענין הדור והדרר לעיל ופניני דבריך מאירים את חשכת דרכי בליל התמעטות הלבנה הלזה, יעל י 20:50, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- כמובן, עם ראייתי המתדרדרת שומה עלי לפתח חושים שמעבר, ופניני שחורות הן, הכיצד יאירו חשכת דרכך? וגורי לך מלוחכי הפנכה, פן יבלעו חיים מגדנותייך. :-) Tomn
- פנינים שחורות?? סוסוני ים סגולים! קונכיות צחורות, ואלמוגים כחולים? לא ולא!
- יופי של טמבל ומעניין איך זכה בכובע ;)
ליוואן - נעשה חשוב דווקא בהתנכסותו על ידי האדריכלות המודרנית, ובארץ גם.
מדאפה - אכסניה שתפקדה כשירות ידיעות חשוב.
מג'ידה -!; אבל המדז'ידיה - הביאותיה בשל איזכורה במקור העברי ההוא, האם להסיר?
ברכות ואיחולים חמים גם לך, הדמעות לא חסרו; ודף המשתמש שלי מתלבט לגבי עתידו יעל י 21:08, 18 באוקטובר 2011 (IST)- אה לא, לא להסיר חלילה, את המדז'ידיה אפשר להשאיר, אבל כדאי לתעתק את הצורה הטורקית mecidiye כמג'ידיה, ובאשר לכובע הטמבל, מה דעתך על [6], היש משהו בדבריהם? ובדף המשתמשת תוכלי תמיד להחליף התמונה בתמונת הערך "התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים", ולכתוב תחתיה: "תמונה זו תוסר רק לכשתסתיים כתיבת הערך", ומובטח לה, לתמונה, שדפך יתהדר בה 5 שנים לכל הפחות ;-). Tomn - שיחה 21:28, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- כן, ואכן ;) יעל י 21:54, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- שבוע טוב, ומשהו שחשוב לי לדעת: האם כאשר יכתב יהיה אות המג'ידיה או רק מג'ידיה - מה דעתך? יעל י 18:12, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- שבוע טוב ליעל היקרה מפז, לטעמי כדאי לדבוק הן במקור הטורקי והן בתרגומו (החלקי) ללשונות ויקיפדיה האחרות, קרי "אות המג'ידיה" או משהו כזה. מה דעתך? אגב, האם "כאשר יהיה" משמעו שגם זאת תעמסי על כתפייך? אני מעניק לך בזאת את אות המג'ידיה (ועוד כמה אותות ומופתים). Tomn - שיחה 18:33, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- שבוע טוב, ומשהו שחשוב לי לדעת: האם כאשר יכתב יהיה אות המג'ידיה או רק מג'ידיה - מה דעתך? יעל י 18:12, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- כן, ואכן ;) יעל י 21:54, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- אה לא, לא להסיר חלילה, את המדז'ידיה אפשר להשאיר, אבל כדאי לתעתק את הצורה הטורקית mecidiye כמג'ידיה, ובאשר לכובע הטמבל, מה דעתך על [6], היש משהו בדבריהם? ובדף המשתמשת תוכלי תמיד להחליף התמונה בתמונת הערך "התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים", ולכתוב תחתיה: "תמונה זו תוסר רק לכשתסתיים כתיבת הערך", ומובטח לה, לתמונה, שדפך יתהדר בה 5 שנים לכל הפחות ;-). Tomn - שיחה 21:28, 18 באוקטובר 2011 (IST)
- ומה דעתך על שני הכיתוביםקטגוריה:מטבעות עות'מאנייםכאן למגי'די? מה כדאי לקחת? יעל י 18:37, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- אם כוונתך לבחירה בין מג'ידיה למדז'ידיה, הייתי בוחר באפשרות הראשונה ;-). Tomn - שיחה 18:43, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- ויש כאן קישור למדליות עות'מאניות ומיני תרגימא נוספים ;) יעל י 19:27, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- א גרויסע מציאה, ולא בלשון סגי נהור! כל הכבוד :-), Tomn - שיחה 22:14, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- ויש כאן קישור למדליות עות'מאניות ומיני תרגימא נוספים ;) יעל י 19:27, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- אם כוונתך לבחירה בין מג'ידיה למדז'ידיה, הייתי בוחר באפשרות הראשונה ;-). Tomn - שיחה 18:43, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- ומה דעתך על שני הכיתוביםקטגוריה:מטבעות עות'מאנייםכאן למגי'די? מה כדאי לקחת? יעל י 18:37, 22 באוקטובר 2011 (IST)
מוכתר-קישתא
[עריכת קוד מקור]- מוכתר: תעתיק מטורקית: מוּהְטָר. אני חושב שדי במה שכתוב בטבלה, אבל אפשר להזכיר שתי משמעויות נוספות הנזכרות במילון ה־TDK: 1) אוטונומי, ריבוני. 2) מי שדוחף את אפו לכל עניין. נזכר לראשונה בכתובים בשנת 1360, במשמעותה המקורית הערבית, "נבחר" (כך ע"פ המילון המקוון לאטימולוגיה טורקית ומילון איילון שנער).
- מחכמה: בטורקית: mahkeme (מוכרת גם הצורה mehkeme, אבל רווחת פחות), תעתיק: מַהְקֵמֶה (במלרע). הוראותיו המילוניות: בית משפט, בית דין, וכן המשפט עצמו. ערבית: محكمة (בית משפט). הבה נתבלה בפתגם טורקי: Mahkeme kadıya mülk değil: בית המשפט אינו רכושו של השופט, לאמור, איש אינו יכול להחזיק במשרה ציבורית עד אין קץ, לתשומת לבם של... (השלם את החסר).
- נפוש: תעתיק מקורב של המונח nüfus kaydı (תעודת זהות): נוּפוּס קַיידִי. nüfus לבדו משמעו אוכלוסיה/אנשים. kaydı הוא צורת הסמיכות של kayıt (רישום), מערבית: قيد (בהקשר זה: רשומות, פרוטוקולים, זכרון דברים - תודה למילון איילון שנער). אגב, גם הצורה nüfus kağıdı קיימת, במשמעות זהה, אלא שכאן kağıdı הוא צורת הסמיכות של המילה kağıt (נייר), ומקורה דווקא בפרסית: کاغذ (תעתיק מקורב מאוד: קָארָז - במלרע).
- סיפאהי: כבר עברנו על המונח, רק תהייה לי קטנה אלייך יעל, האם יש שם דגש בפ"א? התעתיק, מכל מקום, הוא סִיפָּאהִי.
- סלאה: לצערי אין כל התקדמות :-). נשאיר זאת כך בינתיים?
- עקד: עוד מונח בעייתי משהו. ה־عقد הערבי עתיר מובנים; שניים מהם קולעים במיוחד לנזכר בטבלה: 1) קשת. 2) קמרון (ע"פ מילון איילון שנער). ההשערה ש־"akd" הוא איכשהו המונח בטורקית עות'מאנית נובעת מאזכורה של המילה במילון המקוון לטורקית עות'מאנית [7], במשמעות ברית, חוזה, הסכם, קשר וכו', ומשמעות זו נמנית גם עם שלל המובנים של המילה הערבית عقد במילון איילון שנער. יחד עם זאת, לא מצאתי אזכור כלשהו למילה akd במשמעות "גג מקומר מאבנים", כנזכר בטבלה. השערה עלובה: אולי הקמרון או הקשת משמשים במילה זו בתורת קשר בין העמודים או הקירות שהם נסמכים עליהם?
- קושטא: נראה שהטבלה מסבירה יפה את מקור השם. בצורתו זו השם נדיר בטורקית: Kuşta, ומשמש בד"כ רק לתעתוק השם העברי לטורקית. לדוגמה, ב־Hasköy שבאיסטנבול יש בית כנסת קראי בשם "כל הקדוש בקושטא בני מקרא", המתועתק לטורקית כך: Kal Ha Kadoş Be Kuşta Bene Mikra (ותודה לערך הויקיפדי הטורקית על הקראים Karaim).
חג שמח! :-) Tomn - שיחה 15:38, 19 באוקטובר 2011 (IST)
- תודה רבה Tomn, נמשיך מחר בערב מצרפת תמונה שאהבתי, (לא מקושטא אבל) מאיזמיר 1898, שבת שלום, יעל י 16:13, 21 באוקטובר 2011 (IST)
- איזו תמונה יפה, צלמת במו צלמנייתך?? :-) Tomn - שיחה 16:29, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- נכון יפה?! אבל מישהו אחר צילם; אני רק עמדתי בצד והסתכלתי מתברר שהאיש הגבוה עם הזקן השחור מצד שמאל - יש ברשותו מג'ידיה, מה תאמר? יעל י 18:30, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- יפה ומרשים, ועוד באיזמיר המעתירה! כוונתך לבני תיאודור פרקש? לא ראיתי מג'ידיה ברשותו :-). אולי אמרתו המקורית הייתה "אם תרצו אין זו מג'ידיה"? Tomn - שיחה 18:38, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- אני מסתמכת על היומן שלו כפי שהביא אברהם יערי, במסעות, עמ' 751 (ועוד אעיין ביומן עצמו המתורגם, באותו יום הוא היה בארץ ישראל ונפגש עם הקיסר הגרמני): "אני לבשתי (בפעם הראשונה) את המדז'ידיה הבלוי שלי" - מסקרן מאוד, אכן, מנין ואיך... יעל י 18:45, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- אני לא יודע מתי בדיוק התחילו להשתמש בגימל גרושה לציון העיצור הזה, אבל אולי השימוש בה עדיין לא רווח בעת כתיבתו של הספר (מתי נכתב?), ותחת זאת השתמשו בצירופי אותיות בהשפעת הגרמנית (dsch), הרוסית (дж), או אולי אפילו הפולנית (dż). מה דעתך המלומדת עד כלות? Tomn - שיחה 18:55, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- (הוויקי איטית אצלי) ספרו של אברהם יערי ראה אור ב-1977. תלוי מי תרגם לעברית את המקור הגרמני, וצריך לראות כיצד הרצל כתב זאת, יעל י 19:19, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- נראה לי, שעקד הוא קמרון צולב מקומי. יעל י 20:12, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- ראי מה מצאתי: [8], בפרט השורה הבאה: Ich hatte meinen schäbigen Medschidje (zum erstenmal) angelegt: ענדתי (בפעם הראשונה) את המג'ידיה הבלה שלי :-). אכן גרמנית, ואכן הצירוף dsch (כך, למשל, הגרמנים כותבים ג'ונגל: Dschungel. נדמה לי שבעברית מודרנית ארכאית נהגו לכתוב דז'ונגל, וביידיש, דזשונגל. מכל מקום, דז', דזש או dsch, היום הייתי מתעתק בגימל גרושה. Tomn - שיחה 20:52, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- נפלאאאאאא ... המילים נעתקו ממקלדתי :) יעל י 21:02, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- משאף ונטולין למקלדתה הנשנקת של יעל, ומיד! ;-) Tomn - שיחה 22:11, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- יש כאן אויר הרים צלול כיין; אז עלי רק לפתוח חלון יעל י 22:15, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- ושכחתי לספר לך, יעל, התדעי שסופר טורקי בשם פליה ריפקי אטאיי כתב ספר בשם "הר הזיתים" (בטורקית: Zeytindağı, וגם ערך יש: Zeytindağı (kitap)), ובו הוא מגולל את ימיה האחרונים של האימפריה העות'מאנית ונפילתה? ונחשי מה, יש לי אפילו הספר! ;-). אולי הגיע הזמן לתרגם לעברית את הערך הטורקי? מתחשק לך? Tomn - שיחה 22:27, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- בודאי! האם נקרא לו שלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל? יעל י 22:38, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- הו לא, נקרא לו הר הזיתים (ספר), או איך שנוהגים במקרה של שניות מסוג זה. Tomn - שיחה 22:41, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- נהדר! האם הוא יהיה שייך ל-קטגוריה:אוטוביוגרפיות? יעל י 22:44, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- אני חושב שישתייך לקטגוריה:ספרות טורקית (יש כזאת? ;-)). אם ואכן, אתחיל לעבוד עליו על שרת הויקיפדיה הביתי, ואעלהו לשרת הציבורי לעיונך ולשיפוטך לכשתסתיים המלאכה (עוד 30 שנה :-)), הייטב בעינייך? Tomn - שיחה 23:05, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- כנראה שיש כזאת ;) מצפה ומחכה, יעל י 23:19, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- תודות לרוב, ובינתיים, ליל מנוחה שלאחר החגים :-). Tomn - שיחה 23:35, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- כנראה שיש כזאת ;) מצפה ומחכה, יעל י 23:19, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- אני חושב שישתייך לקטגוריה:ספרות טורקית (יש כזאת? ;-)). אם ואכן, אתחיל לעבוד עליו על שרת הויקיפדיה הביתי, ואעלהו לשרת הציבורי לעיונך ולשיפוטך לכשתסתיים המלאכה (עוד 30 שנה :-)), הייטב בעינייך? Tomn - שיחה 23:05, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- נהדר! האם הוא יהיה שייך ל-קטגוריה:אוטוביוגרפיות? יעל י 22:44, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- הו לא, נקרא לו הר הזיתים (ספר), או איך שנוהגים במקרה של שניות מסוג זה. Tomn - שיחה 22:41, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- בודאי! האם נקרא לו שלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל? יעל י 22:38, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- ושכחתי לספר לך, יעל, התדעי שסופר טורקי בשם פליה ריפקי אטאיי כתב ספר בשם "הר הזיתים" (בטורקית: Zeytindağı, וגם ערך יש: Zeytindağı (kitap)), ובו הוא מגולל את ימיה האחרונים של האימפריה העות'מאנית ונפילתה? ונחשי מה, יש לי אפילו הספר! ;-). אולי הגיע הזמן לתרגם לעברית את הערך הטורקי? מתחשק לך? Tomn - שיחה 22:27, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- יש כאן אויר הרים צלול כיין; אז עלי רק לפתוח חלון יעל י 22:15, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- משאף ונטולין למקלדתה הנשנקת של יעל, ומיד! ;-) Tomn - שיחה 22:11, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- נפלאאאאאא ... המילים נעתקו ממקלדתי :) יעל י 21:02, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- ראי מה מצאתי: [8], בפרט השורה הבאה: Ich hatte meinen schäbigen Medschidje (zum erstenmal) angelegt: ענדתי (בפעם הראשונה) את המג'ידיה הבלה שלי :-). אכן גרמנית, ואכן הצירוף dsch (כך, למשל, הגרמנים כותבים ג'ונגל: Dschungel. נדמה לי שבעברית מודרנית ארכאית נהגו לכתוב דז'ונגל, וביידיש, דזשונגל. מכל מקום, דז', דזש או dsch, היום הייתי מתעתק בגימל גרושה. Tomn - שיחה 20:52, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- נראה לי, שעקד הוא קמרון צולב מקומי. יעל י 20:12, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- (הוויקי איטית אצלי) ספרו של אברהם יערי ראה אור ב-1977. תלוי מי תרגם לעברית את המקור הגרמני, וצריך לראות כיצד הרצל כתב זאת, יעל י 19:19, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- אני לא יודע מתי בדיוק התחילו להשתמש בגימל גרושה לציון העיצור הזה, אבל אולי השימוש בה עדיין לא רווח בעת כתיבתו של הספר (מתי נכתב?), ותחת זאת השתמשו בצירופי אותיות בהשפעת הגרמנית (dsch), הרוסית (дж), או אולי אפילו הפולנית (dż). מה דעתך המלומדת עד כלות? Tomn - שיחה 18:55, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- אני מסתמכת על היומן שלו כפי שהביא אברהם יערי, במסעות, עמ' 751 (ועוד אעיין ביומן עצמו המתורגם, באותו יום הוא היה בארץ ישראל ונפגש עם הקיסר הגרמני): "אני לבשתי (בפעם הראשונה) את המדז'ידיה הבלוי שלי" - מסקרן מאוד, אכן, מנין ואיך... יעל י 18:45, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- יפה ומרשים, ועוד באיזמיר המעתירה! כוונתך לבני תיאודור פרקש? לא ראיתי מג'ידיה ברשותו :-). אולי אמרתו המקורית הייתה "אם תרצו אין זו מג'ידיה"? Tomn - שיחה 18:38, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- נכון יפה?! אבל מישהו אחר צילם; אני רק עמדתי בצד והסתכלתי מתברר שהאיש הגבוה עם הזקן השחור מצד שמאל - יש ברשותו מג'ידיה, מה תאמר? יעל י 18:30, 22 באוקטובר 2011 (IST)
- איזו תמונה יפה, צלמת במו צלמנייתך?? :-) Tomn - שיחה 16:29, 22 באוקטובר 2011 (IST)
ראסיה, ולראס הטבלה
[עריכת קוד מקור]- ראסיה: יעל, מעבר להשערה המופרכת שבשיחה המאורכבת (כותרתה 95-99, זוכרת? rasiye/râsiye ושאר ירקות), אין לי כל חדש תחת השמש, למרבה הצער :-).
ומכאן לאִבִִּים שנבטו להם על הקרקע הפורה של הטבלה:
- באב: טורקית: bap; תעתיק: בָּאפּ. ע"פ מילון ה־TDK: 1) שער, דלת. 2) פרק (בספר). 3) נושא, סוגיה. 4) כל אחת מצורות המצדר (שם הפעולה) בדקדוק הערבי. מערבית: باب (בָּאבּ).
- בורג': בטורקית: burç; תעתיק: בּוּרְץ'. אליבא דמילוננו: 1) צריח, מגדל בחומה. 2) כל אחת מתריסר קבוצות הכוכבים (קונסטלציות) שבגלגל המזלות (זודיאק), מזל. יש מובנים נוספים, אבל הם פחות רלוונטיים. ערבית: برج (בֻּרְג') (תודה למילון איילון שנער). ע"פ המילון המקוון לאטימולוגיה טורקית, המילה (הערבית) נשאלה מארמית: ברגא. מילה בעלת משמעות זהה ביוונית עתיקה: πύργος (פורגוס), מהשורש ההודו־אירופי bhergh, שמשמעו: להגן.
- ביר, באר: בטורקית: הצורות הלא מאוד נפוצות bîr או bi’r (ע"פ המילון המקוון לטורקית עות'מאנית וכן ע"פ מילון Ebruli [9]); תעתיק: בִּיר או בִּיאְר. מערבית: بئر (באר, ע"פ מילון איילון שנער).
- בלד: טורקית: belde; תעתיק: בֶּלְדֶה. מובניו: 1) עיירה, עיר, קהילה. 2) כפר, כפר קטן. 3) מקום, אזור. מערבית: بلدة: עיר, כפר.
- איבים, אבל של נהר ;) יעל י 20:19, 22 באוקטובר 2011 (IST)
הוה נחפורה
[עריכת קוד מקור]- הוא: בטורקית: hava, תעתיק: הָוָה. למילה מובנים רבים: אוויר, אטמוספירה, מזג אוויר, אקלים, שמיים, רוח, מלודיה, מנגינה, גובה צליל, מצב רוח, הלך רוח ועוד ועוד... ערבית: هواء, פרסית: هوا. לא ברור אם מקורה בערבית או בפרסית; המילון המקוון לאטימולוגיה טורקית גורס כי מקורה בפרסית, ואילו אחד המילונים המקוונים לטורקית עות'מאנית, מילון ה־TDK וכן מילון הפרסית־אנגלית של S. Haim טוענים מנגד שמקורה בערבית. הרוב קובע?
- ואדי: בטורקית: vadi; תעתיק: ואדי (ההברה הראשונה ארוכה). ע"פ מילון ה־TDK ומילונים אחרים: 1) עמק. 2) נחל. 3) קרקעית נהר. 4) אופן, שיטה, סגנון, דרך. 5) נושא. מערבית: وادی.
- חמאם: בטורקית: hamam; תעתיק: הָמָם. אכן: בית מרחץ, בית מרחץ טורקי, חמאם וכו'. מובן נוסף ונחמד עד מאוד למילה בסלנג טורקי מודרני: ועדת משמעת בבית הספר (תודה למילון Redhouse).
- חוצ'ן: אני מנחש שהכוונה למילה הטורקית־עות'מאנית hısn (תעתיק מקורב: הִיסְן או אפילו הֵסְן), שמשמעה אכן מבצר. מצאתיה רק במילון המקוון לטורקית עות'מאנית [10]. מערבית حِصْن: מבצר, מצודה (תודה למילון איילון שנער). אולי הצורה ה"עברית" נובעת מתעתוקה המקובל של האות הערבית ص לצד"י העברית.
- חפיר: במשמעות "חפירה", המילה ה"טורקית" היא hafr (תעתיק: הַפְר) - פעולת החפירה; הצורה hafriyat (הַפְרִייָת) משמעה חפירה (כשם עצם, תוצאת פעולת החפירה). מערבית: حَفْر, שם הפעולה, حَفْرِيَّات, חפירות (ארכיאולוגיות); התודה למילון איילון שנער.
ושוב שכחתי לחתום :-), Tomn - שיחה 21:58, 23 באוקטובר 2011 (IST)
- התעלומות התפענחו בידי רואה הנסתרות והרוח מנשבת בגאיות וערב נהדר מהר הזיתים (נו טוב, לא ממש שם, אבל לא הרבה רחוק) יעל י 22:39, 23 באוקטובר 2011 (IST)
- אם היו תעלומות אזי לא התפענחו, ואם התפענחו, אזי לא היו תעלומות ;-), ליל מנוחה חמים ושקט להר הזיתים (נו טוב, לא ממש שם, אבל קרוב דיו, נאמר, הר היסמינים?), שוב נשובה מחר לטבלת השוקולד העות'מאנית שלנו, הממולאת כל טוב, ועם כל נגיסה שננשוך בה יתוספו לה בנשך דנשך עוד כהנה וכהנה קוביות. Tomn - שיחה 22:57, 23 באוקטובר 2011 (IST)
טור משלו אכלנו
[עריכת קוד מקור]- טור: בטורקית (עות'מאנית): tur, תעתיק: טוּר. משמעו אכן הר. Tur-u Sina הוא הר סיני (תודה למילון הטורקית העות'מאנית באתר [11], המילונים המקוונים המוכרים מתכחשים למילה זו.) מערבית: طور, הר, הר סיני (תודה למילון איילון שנער).
- טריק: בטורקית: tarik (תעתיק: טָרִיק, הההברה השנייה ארוכה). דרך, אורח, שיטה. מערבית: طريق.
- פראר: טורקית: firar; תעתיק: פִירָר. 1) בריחה, מנוסה. 2) התגנבות, בריחה בחשאי. 3) עריקה (צבאית ופוליטית), השתמטות, וכן מובנים נוספים. משתמט/עריק הוא firari (פִירָארִי). מערבית: فرّار - עריק, בורח מהצבא (תודה למילון איילון שנער).
- קלעה: בטורקית: kale; תעתיק: קָלֶה. מובניו: 1) מצודה, מבצר, מעוז. 2) שער (בכדורגל). 3) צריח (בשחמט). מערבית: قلعة, מבצר, מצודה (כל השמורות זכויות למילון איילון שנער יתברך שמו).
- טאבון: טורקית: tabun; תעתיק: טַבּוּן. כך מגדירו מילון ה־TDK: שקע (בור, חלל, גומה), שנשמרת בו אש או מוגנת בו. מערבית: אכן طابون.
יעל ידידתי משכבר הימים, דומני כי זו החמישייה החותמת את טבלתנו. האם פסחתי על מונח כלשהו? האם נדרשים תיקונים? האם נדרשות השלמות? אנא האירי עיני הסומות ומוחי הרופס. חן חן וערב מור ולבונה ונרד גם, Tomn - שיחה 20:25, 24 באוקטובר 2011 (IST)
- סליחה ושאלה: טור-טורא - המקור שמי/ארמי? יעל י 20:32, 24 באוקטובר 2011 (IST)
- גום? יעל י 21:07, 24 באוקטובר 2011 (IST)
- ובכן, אני משער שטור (طور) מילה ערבית אסלית, ומקורה, על כן, שמי. האם כיוונתי לדעתך, יעל היקרה? גום... הכיצד שכחתיה... נראה לי שלפנינו אגום קשה במיוחד. היש לך, במקרה, רמז דק שבדקים באשר לאופן הגיית המילה? האם גוּם או גוֹם? אני מנחש שעל הצורה הערבית אין מה לדבר :-). Tomn - שיחה 21:56, 24 באוקטובר 2011 (IST)
- גום עם חולם, מעניינת כי היתה ובארצנו בשימוש רב, יעל י 22:03, 24 באוקטובר 2011 (IST)
- מעניין... אבל האגוז נותר בקליפתו הבלתי מפוצחת... אני תוהה אם המילה אכן חדרה לטורקית באיזשהו אופן. האם כתוב כך בבירור במקורותייך? המילה הערבית היחידה העולה בדעתי היא قَوْم (קַוְם), הנכתבת בטורקית (מיושנת, עות'מאנית) kavm, ומשמעה עם, לאום או שבט, והקשר לנקמת דם עקיף משהו. למיטב ידיעתי העיצור "ג" לא קיים בערבית ספרותית/קלאסית, לכן גום היא, מן הסתם, מילה מהערבית המדוברת (של הבדווים?). אני חושש שאתגר זה לא נועד לכתפי הכחושות והדלות, מן הסתם נדרש כאן מומחה לערבית :-). Tomn - שיחה 22:19, 24 באוקטובר 2011 (IST)
- יתכן מאוד שזה ה-קום, ואם כך - מאלף מאוד, יעל י 22:28, 24 באוקטובר 2011 (IST)
- יתכן, אבל לא הייתי סומך ידי ;-). Tomn - שיחה 22:30, 24 באוקטובר 2011 (IST)
- יתכן מאוד שזה ה-קום, ואם כך - מאלף מאוד, יעל י 22:28, 24 באוקטובר 2011 (IST)
- מעניין... אבל האגוז נותר בקליפתו הבלתי מפוצחת... אני תוהה אם המילה אכן חדרה לטורקית באיזשהו אופן. האם כתוב כך בבירור במקורותייך? המילה הערבית היחידה העולה בדעתי היא قَوْم (קַוְם), הנכתבת בטורקית (מיושנת, עות'מאנית) kavm, ומשמעה עם, לאום או שבט, והקשר לנקמת דם עקיף משהו. למיטב ידיעתי העיצור "ג" לא קיים בערבית ספרותית/קלאסית, לכן גום היא, מן הסתם, מילה מהערבית המדוברת (של הבדווים?). אני חושש שאתגר זה לא נועד לכתפי הכחושות והדלות, מן הסתם נדרש כאן מומחה לערבית :-). Tomn - שיחה 22:19, 24 באוקטובר 2011 (IST)
- גום עם חולם, מעניינת כי היתה ובארצנו בשימוש רב, יעל י 22:03, 24 באוקטובר 2011 (IST)
- ובכן, אני משער שטור (طور) מילה ערבית אסלית, ומקורה, על כן, שמי. האם כיוונתי לדעתך, יעל היקרה? גום... הכיצד שכחתיה... נראה לי שלפנינו אגום קשה במיוחד. היש לך, במקרה, רמז דק שבדקים באשר לאופן הגיית המילה? האם גוּם או גוֹם? אני מנחש שעל הצורה הערבית אין מה לדבר :-). Tomn - שיחה 21:56, 24 באוקטובר 2011 (IST)
ומעט תובנות לבינתיים
[עריכת קוד מקור]חלק נכבד ממונחי הטורקית של התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, מקורם פרסי או שמי כללי ובכלל זה ארמי, ומיעוטם הקטן ממונגולית, יוונית ורומית. מונחים רבים נלקחו ישירות מן הערבית, ובארץ מהערבית המקומית. רק חלק מהמונחים מקורם במורשת הטורקית העצמית (ולסטטיסטיקות גם ברשימה זו - יש מקום). הטורקית העות'מאנית בארץ ישראל היא שפה שמרכיביה הם: תרבות עצמית שמאפייניה הצבאיים בולטים; השפעה מעמי התרבות הגבוהה או השלטת, בעיקר בעת התהוותה; והטמעה רבה של התרבות הערבית, שהיא שפת הקוראן מחד ושפת העמים הנכבשים מאידך. יעל י 22:03, 24 באוקטובר 2011 (IST)
- אכן, אבל אני חושב שהדבר יפה לשפה הטורקית באופן כללי, בפרט לזו שקדמה לרפורמות שחוללו בשפה בעשור השלישי (ואולי הרביעי) של המאה ה־20; אוצר המילים בטורקית העות'מאנית היה משופע במילים ערביות ופרסיות, ולכן אין תמה שרבות מהמילים הטורקיות שחדרו לעברית בתקופה האמורה - מקורן בערבית ובפרסית. וזהו, מוטב שלא אוסיף להביע את הגיגי ההדיוטיים :-). Tomn - שיחה 22:25, 24 באוקטובר 2011 (IST)
חיג'ה
[עריכת קוד מקור]שלומות יעל :-), אני תוהה אם חיג'ה אינה צורה אחרת של חוג'ה (זוכרת? 4 מונחים מעליה, במשמעות "מסמך", אבל משמעויות נוספות לה - אישור, היתר וכו'. מה דעתך?) Tomn - שיחה 20:30, 25 באוקטובר 2011 (IST)
- יתכן מאוד. אני אחבר אותם, עד שיוכח אחרת ערב נפלא, יעל י 20:35, 25 באוקטובר 2011 (IST)
- מצוין (עד שיוכח אחרת) , ערב נהדר, Tomn - שיחה 20:36, 25 באוקטובר 2011 (IST)
קריאת הסומא
[עריכת קוד מקור]- אגא: כדאי להוסיף תעתיק מקורב (מאוד)? הנה: אָאָה.
- אודה: אני לא בטוח שהצורה המקורית (otağ) ממש רלוונטית... כתבתי עליה בדף השיחה סתם כך, כי חשבתי שתוסיף עניין לשיחתנו ;-).
- גום: אולי כדאי לציין איכשהו את ספקותינו באשר למקורה הערבי/טורקי של המונח.
- ג'יפתליק: בעמודה האחרונה כתוב בסיפא: "זוג כפילות", אני משער שנשמט לו שם פסיק :-).
- קורוש: בעמודה האחרונה כתוב ברישא: "...נקראו מספר מטבעות העשויים אשר..." האם הכוונה למטבעות העשויים כסף?
- דאר: כיוון שהמילה נשאלה ישירות מערבית, אני תוהה אם יש צורך במידע האטימולוגי בעמודה הרביעית (כלומר שמקורה בשפות השמיות/אכדית וכו'). אני גם לא בטוח שיש צורך ב"פנינה" הפרסית, משהבנו (כנראה..) ששני המובנים אינם קשורים.
- דונם: בעמודה הרביעית כתובה הצורה ה"ערבית" של הפועל הטורקי dönmek, כלומר זו למעשה הצורה הטורקית־עות'מאנית באותיות ערביות, כך שאם אנחנו רוצים לכלול אותה, רצוי להעבירה לעמודה השלישית (אבל, כאמור, זה שם הפועל, ולא המילה dönüm). אגב, רצוי שאבדוק אם כתבו זאת בטורקית עות'מאנית ﺿﻨﻤﻕ (דונמק) או ﺿﻨﻤك (דונמכּ).
- דֶושִירְמֶה: אולי כדאי להוסיף שווא תחת הו"ו: דֶוְשִירְמֶה.
- טור: אני מעתיק מדאר: כיוון שהמילה נשאלה ישירות מערבית, אני תוהה אם יש צורך במידע האטימולוגי בעמודה הרביעית (כלומר שמקורה בשפות השמיות/ארמית וכו').
- טמבל: חסר שם משהו בעמודה האחרונה ;-).
- טרסה: באפשרות הכתיב השנייה בטורקית נשמטה a; צ"ל taraça.
- מג'ליס: נקודה מיותר בעמודה הראשונה?
- מולק: התעתיק הטורקי הוא מוּלְק, שתי הצורות מֻלְכּ או מִלְכּ הן תעתיקן העברי של המילה הערבית.
- נפוש: מה שכתוב בטור הרביעי הוא قيد (קייד), הנופוס הוא نفوس (כזכור, nüfus kaydı הוא "תעודת זהות", וה־nüfus לבדו הוא רק "אוכלוסיה", אבל כפי שכתוב שם, אולי המילה שמשה כ"קיצור" למונח המלא).
- סיפאהי: אני חושב שאפשר לוותר על ה"כנראה המקור" בעמודה החמישית - המילונים האטימולוגיים למיניהם מציינם זאת כעובדה.
- עהוד עתיקה: משהו חסר שם בעמודה הרביעית, או לחלופין, אם ההסבר המלא מפורט בהערת שוליים מספר 30, אולי הפסיק מיותר...
- עושור: אם הזכרנו בתעתיק גם את הצורה "אשר", כדאי להוסיף בעמודה העוקבת את מקבילתה הטורקית aşar (וסליחה אם שכחתי לעשות זאת :-)). Tomn
- יוההו! יוק דוגרי?!? יעל י 20:04, 27 באוקטובר 2011 (IST)
- אוווו, חשבתי שלא חפצת בהם, כיוון שלא ראיתי שהתוספו לטבלה, ומה אלה שווים ללא אזכור במקורות העבריים? ;) Tomn - שיחה 20:09, 27 באוקטובר 2011 (IST)
- יוההו! יוק דוגרי?!? יעל י 20:04, 27 באוקטובר 2011 (IST)
- דוגרי: בטורקית: doğru; תעתיק מקורב: דוֹרוּ. מבחר מובנים: 1) ישר (קו). 2) אמיתי, נכון. 3) מתאים, הולם, ראוי. 4) ישר, הגון. 5) מדויק. 6) נכון! (מילת הסכמה).
- שבאב: בטורקית: şebâb; תעתיק: שֵֶׁבָּאבּ, גם: şebibe (תעתיק: שֶׁבִּיבֶּה). מערבית: شباب. מובניו: 1) נוער, נעורים, עלומים, בחרות. 2) עלם, צעיר, בחור אמיץ לב. 3) צעירים, הדור הצעיר.
ויוק? יוק! ;-) Tomn - שיחה 21:53, 27 באוקטובר 2011 (IST)
- מג'ליס. - השארתי את הנקודה כדי לזכור כי יש לכתוב עליו ערך נפרד מהמג'ליס האירני העכשווי יעל י 21:05, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- עהוד עתיקה - מקווה ששיפרתי.
העדפתי להשאיר את איזכורי המקור הראשוני השמי הקדום, גם כאשר נלקח מהערבית, כי כך נראה הרצף ההיסטורי.
כדאי לשקול את השמת התעתוק הטורקי בעמודה נפרדת, או לצרפה אל העמודה הטורקית? יעל י 21:27, 31 באוקטובר 2011 (IST)- שולעם יעל, אני חושב שכך בסדר. התעתיקים מטורקית "מודרנית" ממילא מופיעים כולם בעמודה הראשונה, אם אינני טועה... מה דעתך? אגב, הוספתי הערונת קטנטונת זעירונת בדף השיחה של הערך אקצ'ה (זו תרומתי הדלה מאד עד כה למיזם החדש). Tomn - שיחה 23:14, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- אני אצטרך להתייעץ עם ידידי האמיתי כדי לענות לך, אולי יקח מספר ימים, אבל אחזור; ומה עם יוק? נעלם ואיננו? יעל י 23:24, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- אתאזר בסבלנות :-). ויוק חמקמק מטבעו, אבל אם מקומו בטבלה, יוכנס לשם אחר כבוד ;-). Tomn - שיחה 23:35, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- אני אצטרך להתייעץ עם ידידי האמיתי כדי לענות לך, אולי יקח מספר ימים, אבל אחזור; ומה עם יוק? נעלם ואיננו? יעל י 23:24, 31 באוקטובר 2011 (IST)
- שולעם יעל, אני חושב שכך בסדר. התעתיקים מטורקית "מודרנית" ממילא מופיעים כולם בעמודה הראשונה, אם אינני טועה... מה דעתך? אגב, הוספתי הערונת קטנטונת זעירונת בדף השיחה של הערך אקצ'ה (זו תרומתי הדלה מאד עד כה למיזם החדש). Tomn - שיחה 23:14, 31 באוקטובר 2011 (IST)
יוק אפנדי, יוק
[עריכת קוד מקור]- אפנדי: למילה לא מעט משמעויות, חלקן השתנו ברבות השנים. הנה מבחר מהן: 1) ג'נטלמן. 2) אדם מנומס ומהוגן, אדיב ומחונך (במילים אחרות: ג'נטלמן ;-)). 3) תואר המתלווה לשמות או לבעלי תפקיד ממעמד סוציו־אקונומי נמוך יחסית: שוערים, חנוונים, משרתים, גננים, נהגי מוניות וכו'. 4) בעל (תואר פניה של אישה/רעיה לבעלה). 5) אדון (של משרת או עבד). 6) הוג'ה, מנהיג דתי או מורה מוסלמי. 7) באימפריה העות'מאנית: תואר שנלווה לשמותיהם של נסיכים, אנשי דת, פקידי ממשל מסוימים וקציני צבא, סטודנטים ובאופן כללי אנשים מלומדים. מיוונית תיכונה: αυθέντης, אדון, פטרון, תואר כבוד בביזנטיון.
- יוק: במשמעותה הבסיסית: אֵין (בניגוד ליֵש). מציינת גם: נעדר, שאינו בנמצא, לא (כתשובה שלילית). מובנים נוספים משמשים בעיקר בשפה המדוברת ובמטבעות לשון למיניהם. Tomn
- תודה רבה!
אז יש יוק
funda בלטינית ובעברית (פ"א דגושה) מיוונית היא חגורה לנשיאת חפצי ערך - האם קשור?
ערב נהדר, יעל י 20:10, 2 בנובמבר 2011 (IST)- אכן יש יוק, או כמו שאומרים בטורקית, yok var ;-). אגב, "היה היה" בטורקית: bir varmış bir yokmuş, וזה נחמד מאוד בעיני :-). ולגבי הפונדה, וואו.. ריבוא אתגרים לך. האם כוונתך לזה [12]? שאם כן, אני מתקשה למצוא דמיון רב מדי בין σφενδόνη ל־αυθέντω (המילה ביוונית עתיקה שהאפנדי התגלגל ממנה). מה דעתך? Tomn - שיחה 21:38, 3 בנובמבר 2011 (IST)
- סליחה על העיכוב, נלכדתי בצבע ובדבש ופריו ערב לחיכי
התכוונתי ל-funda הלטינית - אותה מתרגם שלמה גוראל במילונו: כף הקלע, רשת, מכמורת, ציפוי, ו-fundus הוא אדמה, משק ועומק - האם הצלחתי לקלוע אל האפנדי? ואברהם אבן שושן כותב במילונו ("לשנות אלפיים") פֻנדה (פ דגושה) היא "חגורה רחבה ובה כיס או ארנק...", פאוץ'.
ומה דעתך להוסיף אדומים לרשימה? יעל י 00:14, 7 בנובמבר 2011 (IST)
- סליחה על העיכוב, נלכדתי בצבע ובדבש ופריו ערב לחיכי
- אכן יש יוק, או כמו שאומרים בטורקית, yok var ;-). אגב, "היה היה" בטורקית: bir varmış bir yokmuş, וזה נחמד מאוד בעיני :-). ולגבי הפונדה, וואו.. ריבוא אתגרים לך. האם כוונתך לזה [12]? שאם כן, אני מתקשה למצוא דמיון רב מדי בין σφενδόνη ל־αυθέντω (המילה ביוונית עתיקה שהאפנדי התגלגל ממנה). מה דעתך? Tomn - שיחה 21:38, 3 בנובמבר 2011 (IST)
די לנו בדיה:
[עריכת קוד מקור]- דיה: תעתיק מטורקית: דִיֵט. מילון ה־TDK מציין גם פציעה כסיבה לתשלום כופר נפש. Tomn
- תודה רבה וערב טוב, יעל י 21:06, 10 בנובמבר 2011 (IST)
וסליחה על האטיות המחרידה :-).
- דרגומן: הצורה ה"טורקית" נוספה לטבלה (תעתיקה: דְרָגוֹמָן). ההשתלשלות האטימולוגית, ואני לא בטוח שהטבלה חפצה בה, היא, ע"פ המילון המקוון לאטימולוגיה טורקית, כדלקמן: מערבית ترجمان (תַּרְגֻ'מָאן) ליוונית תיכונה δραγόμανος (דְרָגוֹמָנוֹס), לאיטלקית dragomano, לצרפתית ואנגלית dragoman, ומכאן גם לטורקית, בצורה זו. Tomn
- תודה רבה על ההשתלשלות מרתקת ותמצא את דרכה אל הטבלה במידה - כי המילה הזו ממש מבקשת זאת (האם נדמה לי?) - והמקור הוא שמי, הלא כן? (ומה לפני הערבית?), ערב נהדר, יעל י 20:08, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- כן, שמי בהחלט, השורש המרובע ת.ר.ג.ם, לפני הערבית? אולי אכדית? מוטב להסתמך על ברי־סמכא (אולי מילון אבן שושן? דומני שהוא מציין מקורות אטימולוגיים, או שמא טועה אני ומטעה גם?) Tomn - שיחה 20:15, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- מילון אבן שושן: ת.ר.ג.ם - אכדית targumanu תורגמן מן ragamu קרא, דבר; אוגריתית רגמ - דיבר.
ואיני יכולה להמנע ממסקנה השערתית היסטורית - העובדה ששם מקצוע זה בטורקית הוא שמי, מתארת כמובן סיפור היסטורי שלם יעל י 20:33, 13 בנובמבר 2011 (IST)- ומי אם לא שרת ההיסטוריה יעל תיטיב לחשוף סיפור היסטורי מרתק :-). אגב, בטורקית מודרנית משתמשים במילה טורקית למהדרין: çevirmen, אבל זה כבר נושא לטבלה אחרת . Tomn - שיחה 20:40, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- אתה צודק יעל י 20:45, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- ומי אם לא שרת ההיסטוריה יעל תיטיב לחשוף סיפור היסטורי מרתק :-). אגב, בטורקית מודרנית משתמשים במילה טורקית למהדרין: çevirmen, אבל זה כבר נושא לטבלה אחרת . Tomn - שיחה 20:40, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- מילון אבן שושן: ת.ר.ג.ם - אכדית targumanu תורגמן מן ragamu קרא, דבר; אוגריתית רגמ - דיבר.
- כן, שמי בהחלט, השורש המרובע ת.ר.ג.ם, לפני הערבית? אולי אכדית? מוטב להסתמך על ברי־סמכא (אולי מילון אבן שושן? דומני שהוא מציין מקורות אטימולוגיים, או שמא טועה אני ומטעה גם?) Tomn - שיחה 20:15, 13 בנובמבר 2011 (IST)
- תודה רבה על ההשתלשלות מרתקת ותמצא את דרכה אל הטבלה במידה - כי המילה הזו ממש מבקשת זאת (האם נדמה לי?) - והמקור הוא שמי, הלא כן? (ומה לפני הערבית?), ערב נהדר, יעל י 20:08, 13 בנובמבר 2011 (IST)
עוד אחד
[עריכת קוד מקור]- חווג'ה, חאוג'ה: אני מנחש שהכוונה ל־hoca הטורקי. תעתיק: הוֹגָ'ה. מובניו: 1) חכם דת מוסלמי, הרשאי למלא תפקיד מסויים בתוך הקהילה. 2) בלשון הדיבור: מורה. 3) יועץ, אדם חכם העץ עצות. 4) בעבר: איש דת עוטה גלימה ומצנפת, שלמד במדרסה. פירושים נוספים: אדון, בעלים, אפנדי. מפרסית: خواجه, תעתיק: ח'וֹגֶ'ה או חָ'אגֶ'ה (האמת אי שם בין השניים ;-)). Tomn
- משמח ומלבב, יש לפעמים במקורות העבריים גם צירוף של השניים: ח'אווג'ה אפנדי, לפני השם, ותודה רבה, יעל י 23:44, 20 בנובמבר 2011 (IST)
- בבקשה יעל היקרה, אני תוהה איך שבשו את ה"הוג'ה" הפשוט והפכוהו ל"ח'אווג'ה" המסוכך שבעתיים. אולי זו הצורה ה"ׂערבית" של המילה, מי יודע. ליל מנוחה והמשך בוא יבוא בשמחה ובחסד, Tomn - שיחה 00:04, 21 בנובמבר 2011 (IST)
- ושלפי-שבלים ידקרוני ותמתק דקירתם? יעל י 00:22, 21 בנובמבר 2011 (IST)
- בבקשה יעל היקרה, אני תוהה איך שבשו את ה"הוג'ה" הפשוט והפכוהו ל"ח'אווג'ה" המסוכך שבעתיים. אולי זו הצורה ה"ׂערבית" של המילה, מי יודע. ליל מנוחה והמשך בוא יבוא בשמחה ובחסד, Tomn - שיחה 00:04, 21 בנובמבר 2011 (IST)
חירות
[עריכת קוד מקור]- חוריה: טורקית: hürriyet, תעתיק מקורב: הוּרִייֵט, מובנה אכן חירות/חופש. מערבית: حرّيّة, במשמעות זהה. Tomn
- החירות משותפת לכולם, תודה רבה יעל י 20:47, 22 בנובמבר 2011 (IST)
מפרוז וגם דרהם
[עריכת קוד מקור]- מפרוז, בטורקית: mefruz; תעתיק: מֶפְרוּז. מובן המילה: מחולק, מופרד. מערבית: مفروز, וע"פ מילון איילון שנער מובנה: "אדמת 'מֻשַׁאע' מחולּקת בין בעלים שונים לצמיתות". Tomn
- תודה רבה ושבוע טוב יעל י 19:22, 26 בנובמבר 2011 (IST)
- שבוע טוב לך יעל , פניתי לכבודה גם בדף השיחה. :-) Tomn - שיחה 19:29, 26 בנובמבר 2011 (IST)
- דרהם: בטורקית: dirhem; תעתיקו: דִירְהֵם. מובנו: 1) יחידת משקל (או למען הדיוק יחידת מסה) קדומה, שוות ערך ל־3.207 גרם, החלק ה־400 של אוֹקָּה (בטורקית: okka), קרי 400 דירהם או 1282 גרם. 2) מין של מטבע כסף ישן. המידע באדיבות מילון ה־TDK. וכעת לאטימולוגיה (מבית היוצר של המילון המקוון לאטימולוגיה טורקית): מפרסית درهم (דֶרְהָם) בשתי המשמעויות הנזכרות לעיל. מקורה בפרסית האמצעית, ובעצמה נשאלה מיוונית עתיקה: δράχμα (דרכמה), שמובנים לה שלושה: 1) חופן, מלוא היד. 2) יחידת משקל. 3) מטבע כסף שהייתה נהוגה באתונה של ימי קדם. מ־δράσσομαι (דרסומאי) והשורש δραχ (דְרָךְ) - לתפוס, לאחוז, לחפון, מהשורש ההודו־אירופי dergh במשמעות זהה. Tomn - שיחה 22:55, 26 בנובמבר 2011 (IST)
- מעניין מאוד, שכן רובן ככולן של המטבעות היו בתחילה מידות משקל, ואחר כך נשקלו תדיר כדי לבדוק את לא נגרע ממשקלם. ובינתיים, יום נעים, יעל י 10:02, 27 בנובמבר 2011 (IST)
עמליה וקאוואס
[עריכת קוד מקור]- עמליה: בטורקית: ameliyat, תעתיק: אָמֵלִייָט (או אם ממש מתעקשים על האל"ף, אמלייאט). מובנה המודרני יותר: ניתוח (רפואי), ביחיד. שימוש ישן יותר: פעולות, עבודות, מעשים, ברבים. אני מנחש שהטבלה מתייחסת למובן זה. מערבית: عمليّة (יחיד), عمليّات (רבים): 1) מבצע, פעולה, אופרציה (צבאית). 2) ניתוח (כירורגי). 3) תהליך כימי. 4) אקט (מיני). המידע המתייחס לערבית אומץ בתודה ובחום ממילון איילון שנער.
- קאוואס: בטורקית: kavas, תעתיק: קָבָס או קָוָס. מובניו, ע"פ מילון ה־TDK: 1) בעל תפקיד בשגרירות או בקונסוליה. 2) עובד או מאבטח בבנק, בית מלון, פטריארכאט וכו'. 3) מאבטח או שומר בשגרירות או בקונסוליה. מערבית: قوّاس: 1) קַשָּׁת. 2) קַוָּס, שומר מיוחד של קונסולים, פקידים גבוהים וראשי עדות. תודה למילון איילון שנער. Tomn
- תודה רבה! המקור שמי! [ ערבית: עמל > ארמית: עמל >> אכדית nimelu; ערבית: קוש > ארמית: קשתא >> אכדית: qastu; נעמה לי הידיעה :) ] בשתי המילים יעל י 23:34, 10 בדצמבר 2011 (IST)
- בבקשה רבה עוד יותר :-). בטח שמי, השמים אשמים בכל . Tomn - שיחה 18:30, 11 בדצמבר 2011 (IST)
- לא נכון, ברוך אשם . יעל י 19:07, 11 בדצמבר 2011 (IST)
- בבקשה רבה עוד יותר :-). בטח שמי, השמים אשמים בכל . Tomn - שיחה 18:30, 11 בדצמבר 2011 (IST)
האם טורקית ועותמאנית הם אותה שפה ?
[עריכת קוד מקור]- האם בפרק הקישורים חיצוניים, הקישורים רלוונטים ? דומני שאלו אינם שפות זהות.
- מילון הטורקית הגדול (Büyük Türkçe Sözlük),המוסד ללשון הטורקית (Türk Dil Kurumu)
- סֵוָאן נִישִַנְיָאן (Sevan Nişanyan), מילון אטימולוגי לטורקית בת זמננו (Çağdaş Türkçenin Etimolojik Sözlüğü)
- מילים שמקורן בטורקית, באתר השפה העברית. מי-נהר - שיחה 02:49, 26 באפריל 2022 (IDT)