סולידוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סולידוס של יוליאנוס הכופר, 361, מצד ימין: חייל ושבוי; מצד שמאל: דיוקנו של הקיסר
סולידוס של אוויטוס, 456

סולידוס (לטינית: Solidus[1]) היה מטבע זהב באימפריה הרומית. שקל בדרך כלל, כ-4.5 גרם. במשך השנים הוטבעו מטבעות בשם זה על ידי מדינות באירופה, ואף הילכו בדרום אמריקה.

מטבע סולידוס הוטבע לראשונה בשנת 301, על ידי דיוקלטיאנוס, והיה שווה 1000 דינאריוס. הנפקת מטבע בשם זה המשיכה אצל הקיסרים הרומאים, ולמעשה היה "המטבע הנפוץ ביותר באימפריה הרומית המאוחרת";[2] לאחר מכן הילך באימפריה הביזנטית, ובכלל זה בארץ ישראל; מטמון מטבעות סולידוס מזהב נמצא בחפירות ארכאולוגיות בסביבת שוהם.[3]

באירופה בימי הביניים, ואחר כך, בעת החדשה, טבעו מטבעות שונים בשם זה שליטי רומניה, איטליה וצרפת, וכן בממלכת ספרד ובמושבותיה בפרו, ובממלכת פורטוגל ובמושבותיה בברזיל. בממלכה המאוחדת טבעו מטבע בשם זה במאה ה-20.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי שטאל, המטבעות בארץ ישראל בתקופה הרומאית, תל אביב : הוצאת לידרמן, תשמ"ז 1986.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולידוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ solidus בלטינית, משמעו: שלם, סמיך, חזק, קבוע, ובהשאלה אמיתי, יציב, מלא.
  2. ^ ראו: אורה לימור, יצחק חן, איריס שגריר, ראשיתה של אירופה: מערב אירופה בימי הביניים המוקדמים, כרך ב: ממלכת הפרנקים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2003, באתר dudkcuex.
  3. ^ גבריאלה ביכובסקי, איסתרא בלגינא*: מטמונים של מטבעות זהב, באתר טבע הדברים
P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.