שיחה:חליפת חלל
הוספת נושאאדם ללא חליפת חלל[עריכת קוד מקור]
- הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה 22:47, 29 במאי 2010 (IDT)
האם אדם ללא חליפת חלל עלול לקפוא למוות? נגיד הוא לא חשוף לקרינה ישירה של המשמש, אבל יש לו אספקת חמצן.
לדעתי הוא לא יכול לקפוא כי הוואקום שמקיף אותו מבודד אותו מהולכת חום, וכמות האנרגיה שהאדם מעבד בהקרנה היא יחסית קטנה. לדעתי הוא "יתנפץ" בגלל הפרשי לחץ. אני טועה? Corvus,(שיחה) 11:11, 10 במאי 2010 (IDT)
- לפי נוסחת קרינת גוף שחור הוא פולט בקרינה מ-300 מעלות קלווין באפס המוחלט כ-500 וואט. אדם צורך כ-100 וואט בממוצע באכילה (2000 קילו-קלוריות ליום). לכן הוא יקפא מקור, אלא אם הוא אוכל 10,000 קילו-קלוריות ביום ומשתמש בהם במטבוליזם באופן טבעי. Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 16:03, 10 במאי 2010 (IDT)
- נחמד... למה יוצא שאנחנו לא מאבדים כמות כזאת של אנרגיה בהקרנה בכדור הארץ? וכמה זמן יקח התהליך של התקררות בחלל? ומה תהיה הטמפרטורה הסופית? Corvus,(שיחה) 16:42, 10 במאי 2010 (IDT)
- הרבה לפני שהוא יקפא הוא ימות כתוצאה מרתיחת הדם בעורקיו. לחץ אפס = רתיחת נוזלים מומסים בנוזל אילן שמעוני - שיחה 17:45, 10 במאי 2010 (IDT)
מתוך הערך space suit בויקי האנגלית: The human body can briefly survive the hard vacuum of space unprotected, despite contrary depictions in much popular science fiction. Human flesh expands to about twice its size in such conditions, giving the visual effect of a body builder rather than an overfilled balloon. Consciousness is retained for up to 15 seconds as the effects of oxygen starvation set in. No snap freeze effect occurs because all heat must be lost through thermal radiation or the evaporation of liquids, and the blood does not boil because it remains pressurized within the body. The greatest danger is in attempting to hold one`s breath before exposure, as the subsequent explosive decompression can damage the lungs. These effects have been confirmed through various accidents (including in very high altitude conditions, outer space and training vacuum chambers).[4][5] Human skin does not need to be protected from vacuum and is gas-tight by itself. Instead it only needs to be mechanically compressed to retain its normal shape. This can be accomplished with a tight-fitting elastic body suit and a helmet for containing breathing gases, known as a Space activity suit. (כבר מצאתי לבד את התשובה). הדם לא ירתח, כי הלחץ בתוך הגוף לא מתאפס. משום מה גם כתוב שאין בעיות קיפאון. Corvus,(שיחה) 18:45, 10 במאי 2010 (IDT)
- אז פשוט הגוף יתנפח קצת ,אתה מאבד את ההכרה, מאבד חמצן?Nimrod333 - שיחה 13:35, 11 במאי 2010 (IDT)
- בכדור הארץ הסביבה בטמפרטורה קרובה לשלנו אז אנחנו סופגים ומקבלים את אותה כמות קרינה. כמה זמן ייקח לקפוא בחלל - לוקח בממוצע כ-10 דקות לגוף לרדת מעלה אחת, אז אחרי 20 דקות - 35 מעלות צלסיוס בגוף האדם, די קרוב למוות. הטמפרטורה הסופית תהיה זו של קרינת הרקע הקוסמית, 2.7 מעלות מעל האפס המוחלט. כפי שנאמר למעלה, לקפוא מקור זו הבעיה האחרונה של מי שתקוע בחלל. Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 15:14, 11 במאי 2010 (IDT)
- מדוע בעצם נוצרות בועות אוויר בדם בעת יציאה מהירה מצלילה, אבל לא בחשיפה לריק? אילן שמעוני - שיחה 16:28, 11 במאי 2010 (IDT)
- אני לא רואה בעיה בהגיון של השאלה ומדובר בשאלה טובה (שכנראה צריכה להשאל בלי להניח שלא נוצרות בועות כאלו). אבל מאחורי טענת רתיחת הדם עומד מעבר פאזה ולעומת זאת מאחורי מחלת צוללנים עומדת רוויית יתר. יוסי • שיחה 18:59, 11 במאי 2010 (IDT)
- מדובר על ניסוח קלוקל שלי בטענה המקורית, הכוונה הייתה לתופעה של גזים מומסים. כמו סודה שמבעבעת כאשר משחררים את הפקק. אילן שמעוני - שיחה 21:20, 11 במאי 2010 (IDT)
- יש טענה ותיקה שנוגעת לרתיחת הדם עקב הלחץ האפסי. לטענה זו מתייחס הטקסט באנגלית. אם הטקסט באנגלית בדוק, אולי הוא בעצם מספר על תהליך שחרור גזים מומסים ששאלת לגביו. כי אחרת, קשה לי להבין מה המנגנון שאמור לגרום לגוף להתנפח ("Human flesh expands to about twice its size in such conditions"). יוסי • שיחה 22:56, 11 במאי 2010 (IDT)
- אבל שחרור גזים מומסים הוא קטלני. הבועיות סותמות נימים, וכשזה קורה בנימי דם במוח מקבלים שבץ. אילן שמעוני - שיחה 07:47, 13 במאי 2010 (IDT)
- למרבה הצער צריך להסתפק במקור ששימש את הערך האנגלי [1] שאינו חומר מקצועי אך עדיין עושה רושם טוב. יש כמה הבדלים בין המקור לבין הערך האנגלי על חליפת חלל. מקריאת המקור נראה שנושא ההתנפחות נובע מרתיחה חלקית של נוזלים בגוף, התרשמתי מהקריאה שמדובר באירועים מקומיים בלבד של התנפחות "This bloating may result in some superficial bruising due to broken capillaries" ולא כפי שאפשר להבין מהערך האנגלי, בהכפלת נפח של כל שרירי הגוף. המקור מתייחס גם להיווצרות בועיות חנקן. לגבי הקטלניות של העניין, כמובן שזה קטלני, לפי המקור חשיפה ללחץ נמוך מאד היא עניין של רבע דקה לאובדן הכרה (בעצירת נשימה, אפילו אחרי נשיפה, מחזיקים יותר בלי בעיה) ומוות מהיר בעקבות אובדן ההכרה. אבל יש לזה טיפול מצויין, להחזיר את הלחץ הרגיל ואז הבועיות יתמוססו בחזרה לנוזל. יוסי • שיחה 21:13, 13 במאי 2010 (IDT)
- ננסה לסכם: בעת שאדם נחשף לריק החלל נוצרות בועיות גז בכלי הדם עקב ירידת הלחץ. בועיות אלו סותמות נימי דם וגורמות למוות בתוך כרבע דקה. הגוף אינו מאבד מספיק חום בזמן זה על מנת לקפוא, מאחר ואבדן החום הוא רק על ידי קרינה. אילן שמעוני - שיחה 12:08, 15 במאי 2010 (IDT)
- סיכום קצת שונה: בעת שאדם נחשף לריק החלל נוצרות בועיות גז בכלי הדם עקב ירידת הלחץ. בועיות אלו סותמות נימי דם וככל הנראה הן הגורם לאובדן הכרה בתוך כרבע דקה (ציינתי ככל הנראה מכיוון שמדובר בהסקה שלי על בסיס הקומון-נולג' ליכולת לעצור נשימה לזמן ממושך הרבה יותר. על בסיס המקור סיבת המוות היא חוסר בחמצן, אבל משום מה המקור לא חוזר להתייחס לבועיות החנקן מעבר לאזכור של יצירתן). הגוף אינו מאבד מספיק חום בזמן זה על מנת לקפוא, מאחר ואבדן החום הוא רק על ידי קרינה. יוסי • שיחה 16:34, 15 במאי 2010 (IDT)
- ננסה לסכם: בעת שאדם נחשף לריק החלל נוצרות בועיות גז בכלי הדם עקב ירידת הלחץ. בועיות אלו סותמות נימי דם וגורמות למוות בתוך כרבע דקה. הגוף אינו מאבד מספיק חום בזמן זה על מנת לקפוא, מאחר ואבדן החום הוא רק על ידי קרינה. אילן שמעוני - שיחה 12:08, 15 במאי 2010 (IDT)
- למרבה הצער צריך להסתפק במקור ששימש את הערך האנגלי [1] שאינו חומר מקצועי אך עדיין עושה רושם טוב. יש כמה הבדלים בין המקור לבין הערך האנגלי על חליפת חלל. מקריאת המקור נראה שנושא ההתנפחות נובע מרתיחה חלקית של נוזלים בגוף, התרשמתי מהקריאה שמדובר באירועים מקומיים בלבד של התנפחות "This bloating may result in some superficial bruising due to broken capillaries" ולא כפי שאפשר להבין מהערך האנגלי, בהכפלת נפח של כל שרירי הגוף. המקור מתייחס גם להיווצרות בועיות חנקן. לגבי הקטלניות של העניין, כמובן שזה קטלני, לפי המקור חשיפה ללחץ נמוך מאד היא עניין של רבע דקה לאובדן הכרה (בעצירת נשימה, אפילו אחרי נשיפה, מחזיקים יותר בלי בעיה) ומוות מהיר בעקבות אובדן ההכרה. אבל יש לזה טיפול מצויין, להחזיר את הלחץ הרגיל ואז הבועיות יתמוססו בחזרה לנוזל. יוסי • שיחה 21:13, 13 במאי 2010 (IDT)
- אבל שחרור גזים מומסים הוא קטלני. הבועיות סותמות נימים, וכשזה קורה בנימי דם במוח מקבלים שבץ. אילן שמעוני - שיחה 07:47, 13 במאי 2010 (IDT)
- יש טענה ותיקה שנוגעת לרתיחת הדם עקב הלחץ האפסי. לטענה זו מתייחס הטקסט באנגלית. אם הטקסט באנגלית בדוק, אולי הוא בעצם מספר על תהליך שחרור גזים מומסים ששאלת לגביו. כי אחרת, קשה לי להבין מה המנגנון שאמור לגרום לגוף להתנפח ("Human flesh expands to about twice its size in such conditions"). יוסי • שיחה 22:56, 11 במאי 2010 (IDT)
- מדובר על ניסוח קלוקל שלי בטענה המקורית, הכוונה הייתה לתופעה של גזים מומסים. כמו סודה שמבעבעת כאשר משחררים את הפקק. אילן שמעוני - שיחה 21:20, 11 במאי 2010 (IDT)
- אני לא רואה בעיה בהגיון של השאלה ומדובר בשאלה טובה (שכנראה צריכה להשאל בלי להניח שלא נוצרות בועות כאלו). אבל מאחורי טענת רתיחת הדם עומד מעבר פאזה ולעומת זאת מאחורי מחלת צוללנים עומדת רוויית יתר. יוסי • שיחה 18:59, 11 במאי 2010 (IDT)
חישוב איבוד החום על פי כמות הקלוריות הנצרכות ביום שלם לא נראית לי נכונה משום שבן אדם שורף חמצן כל הזמן מה שמחמם את הגוף עוד הרבה... נכון? 89.138.5.251 14:19, 18 במאי 2010 (IDT)
קרינה[עריכת קוד מקור]
חסר מידע לגבי הגנה מפני קרינה במהלך השהות בחללית ומחוץ לה. 93.172.103.68 19:34, 15 בנובמבר 2012 (IST)
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 09:55, 17 ביוני 2013 (IDT)
דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]
פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]
לא כתוב מתיי היא הומצאה
מקור: לא כתוב בדף
דווח על ידי: נועם קלפוס 2A01:6500:A043:F72D:4309:C644:4D1D:2C10 15:14, 24 באוקטובר 2017 (IDT)
- הוספתי. Uziel302 - שיחה 17:45, 24 באוקטובר 2017 (IDT)