ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
דפים שימושיים
ארכיונים
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

קיצור דרך: וק:הכה

הכה את המומחה משמש לאותן מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה, יש לשאול כאן.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

  • בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטים.
  • אפשר לבצע חיפוש בארכיוני "הכה את המומחה".
  • תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
  • ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים.

שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים


תוכן עניינים

דרך פשוטה להכפיל עמודה בעמודה באקסל?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבת הנוסחה "=a2*b2" מניבה תוצאה בכיתוב "Value!", והדבקה מיוחדת מניב שני עמודות נוספות שכוללות אפסים. אולי עשיתי את אחת האופציות לא בסדר?... כל מה שאני רוצה זה להכפיל 2 עמודות זו בזו כך שתתקבל עמודה שלישית עם מכפלות. בתודה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 02:27, 5 במרץ 2015 (IST)

אולי זו בעיית כיוון? \ =A2*B2 אמור לעבוד, אם התאים A2 ו-B2 מכילים שניהם מספרים. עוזי ו. - שיחה 02:31, 5 במרץ 2015 (IST)
ניתן גם להשתמש בפונקציה (סתם מסבך, אבל אפשרי) =PRODUCT(A1,B1)) NiD123 - שיחה 02:38, 5 במרץ 2015 (IST)
ייתכן שזו הייתה בעיית כיוון\מצב כתיבה כלשהוא?, כי אכן כאשר כתבתי \ =A2*B2 הפעם זה עבד היטב. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:50, 5 במרץ 2015 (IST)

קשר פולרי במולקולות המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם הקשר הפולרי של מולקולות המים נובע מכך שלכל מולקולה יש צד אלקטרופוזטיבי וצד אלקטרונגטיבי, ופלוס נמשך למינוס? (אני רק רוצה לדעת שהבנתי מה זה קשר פולרי). תודה! 149.78.32.22 09:35, 5 במרץ 2015 (IST)

אתה תבין את זה מצוין מהערך קוטביות כי בדיוק שיחזרתי את הפתיח המובן והדידקטי יותר שהופיע שם (שמשתמש אנונימי החליף בפתיח עמוס, מסורבל, ולא ממש דידקטי). כנס לערך קוטביות ואני בטוח שתבין את הנושא בקלות. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:56, 5 במרץ 2015 (IST)

מה הקשר בין המילים "קשר קוולנטי" לבין מה שזה יוצר?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדגש על המילה 'קוולנטי'. 149.78.32.22 09:41, 5 במרץ 2015 (IST)

קשר קוולנטי הוא קשר בו אלקטרונים משותפים בין שני אטומטים. "קו" משמעו משותף, "וולנט" משמעו ערכיות במובן של אלקטרוני ערכיות שהם האלקטרונים ברמת אנרגיה האחרונה של האטום. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:04, 5 במרץ 2015 (IST)

בזכותן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יש ערך על המפלגה החרדית-נשית "בזכותן"? לא נמצא בחיפוש. 109.65.134.104 14:49, 6 במרץ 2015 (IST)

ובזכותן יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:57, 6 במרץ 2015 (IST)

מה ההבדל בין קשר קשר מימן (hydrogen bond) לבין קשר קוולנטי פולרי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכאורה זה נראה ששני הקשרים מתקיימים לפי אותו עיקרון. 192.117.186.253 19:14, 6 במרץ 2015 (IST)

קשר מימן הוא קשר בין-מולקולרי ומתקיים בין שתי מולקולות (או במקרים מסוימים בין שני חלקים של אותה מולקולה) ואילו קשר קוולנטי הוא קשר תוך מולקולרי המתקיים בין שני אטומים באותה מולקולה. קשר מימן הוא מקרה פרטי של קשר פולרי בין מולקולרי. 109.160.242.230 22:00, 7 במרץ 2015 (IST)

פגיעת ראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה הרבה פעמים פגיעות ראש גורמות למוות? הרי הלב יכול לפעום גם בלי שהמוח יתפקד.--85.64.43.111 20:27, 6 במרץ 2015 (IST)

השאלה למה אתה מתכוון באמרה "פגיעת ראש" אבל עם או בלי פגיעה, בכל מצב פעילות סדירה של הלב מווסתת, בדרך כלל, על פי עצבים אוטונומיים (פרה סימפתטיים וסימפתטיים כאחד), המגיעים מן המוח. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 00:05, 7 במרץ 2015 (IST)
בן נתן, האם הפגיעה במוח הורגת את העצבים האלה ובכך עוצרת את הלב?--85.64.43.111 09:56, 7 במרץ 2015 (IST)
ככל הנראה אין משמעות לגוף מתפקד ללא מוח. מכך שפגיעות מוחיות לא קטנות מובילות תמיד לאובדן של יכולות משמעותיות, כולל יכולות שכליות ותפישתיות, ניתן להסיק שבמידה ואין מוח אין אף תפקוד תפישתי. השאלה אם "אני" מתקיים כישות מבודדת במצב הזה היא שאלה פילוסופית חשובה, אך לא ניתן להשיב עליה בשום דרך. נראה שאותו "אני", אם ישנו, אינו מסוגל לחוש, אינו מסוגל לחשוב ואינו מסוגל להרגיש. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:39, 7 במרץ 2015 (IST)
אילן, לא שאלתי שאלה פילוסופית, שאלתי שאלה פיזיולוגית נטו. אדם קיבל כדור בראש. הוא מת, נקודה. לא מת נפשית, או רוחנית או לא יודע מה. אלא פשוט מת. השאלה היא למה.--85.64.43.111 09:54, 7 במרץ 2015 (IST)
התשובה חייבת לכלול קצת פילוסופיה. בעיקרון ההגדרה של מישהו "חי" זה מישהו שהמוח שלו מתפקד. כמו שאילן הסביר- זאת הגדרה הרבה יותר הגיונית מאשר "מישהו שהלב שלו מתפקד". בלנק - שיחה 10:19, 7 במרץ 2015 (IST)
כשמדובר על חיי אדם, מוות מוחי (העדר פעילות חשמלית בגזע המוח) נחשב מכריע יותר ממוות קליני (העדר פעימות לב ולחץ דם), למרות ששניהם קבילים משפטית. ישנם מקרים ספורים בלבד של "חזרה לחיים" ממוות מוחי, והם שנויים במחלוקת בטענות של מדידה רשלנית. לעומת זאת יש אלפי או עשרות אלפי מקרים של שיבה לחיים ממוות קליני. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:30, 7 במרץ 2015 (IST)
מה זאת אומרת?? בן אדם עכשיו קיבל כדור בראש, הגולגולת שלו מחוררת, המוח שלו נשפך החוצה- הלב שלו ממשיך לפעום??--85.64.43.111 15:32, 7 במרץ 2015 (IST)
היו דברים מעולם. הסיכויים לא גבוהים, אבל מספיקים על מנת שאכיר אישית מקרה אחד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:56, 7 במרץ 2015 (IST)
אוקי "היו דברים מעולם", משמע ברוב המקרים הלב מפסיק לפעום. והשאלה היא למה.--85.64.43.111 16:07, 7 במרץ 2015 (IST)
הפעילות החשמלית של הלב (שגורמת לפעילות המכאנית) "מאותחלת" על ידי ההורמון אדרנלין שמופרש על פי הוראת המוח. אם הבן אדם לא מקבל אדרנלין באופן מלאכותי, הלב יפסיק לפעול דקות ספורות אחרי שהמוח יפסיק. גם אם הוא מקבל אדרנלין באופן מלאכותי (בהחייאה למשל), אם הבן אדם לא נושם או מונשם התאים בלב ימותו מחוסר חמצן לאחר זמן מה, ושוב הלב יפסיק לפעום. גם אם הלב מקבל אדרנלין באופן סדיר, וגם האדם מונשם, אם גזע המוח אינו פועל לרוב האדם ימות אחרי זמן קצר, מכיוון שגזע המוח מווסת דברים חיוניים כמו לחץ דם, ויסות טמפרטורת הגוף, וכו'. מקרים נדירים שבהם המצב שונה ידועים. בלנק - שיחה 21:56, 7 במרץ 2015 (IST)
אוקי, אז הלב מפסיק לפעום בגלל שהמוח הפגוע מפסיק להפריש אדרנלין ו/או בגלל שהאדם הפסיק לנשום. אבל למה בעצם פגיעה במוח גורמת להפסקת הנשימה?--85.64.43.111 11:32, 8 במרץ 2015 (IST)
הריאות, בניגוד ללב ובדומה לכל שאר השרירים בגוף האדם, מופעלות על ידי מערכת העצבים שמופעלת על ידי המוח. בלנק - שיחה 16:15, 8 במרץ 2015 (IST)
תודה, עכשיו הבנתי. אז אם לסכם, בפגיעת ראש המוות נגרם כתוצאה מאחת משתי הסיבות הבאות: 1. המוח מפסיק להפריש אדרנלין --> הלב נעצר. 2. מערכת העצבים קורסת --> הריאות נעצרות. הבנתי נכון?--85.64.43.111 23:15, 8 במרץ 2015 (IST)
לא, לא הבנת נכון! אבל אתה לא אשם היות שההסברים שנכתבו מעלה אינם נכונים. על כן, הגיע הזמן להסבר קצר ממומחה (אני רופא נאורולוג). נקודת המפתח כאן היא גזע המוח. בחבלות ראש, גזע המוח יכול להפגע בשתי צורות: 1) ישירות על ידי החבלה 2) חבלה או נזק מוחי מסוג אחר יכול להביא לדימום ו/או בצקת של המוח הגדול, דבר המגדיל את נפחו. כתוצאה מכך וגם עקב היות המוח בתוך הגולגולת הקשיחה, נוצר לחץ מלמעלה על גזע המוח עם פגיעה, לעתים אנושה בתפקודו. לגזע המוח יש תפקידים שונים, בין היתר ממנו יוצעים עצבים המגיעים אל הלב, כמו עצב ה- VAGUS ועצבים של המערכת הסימפתטית (מערכת מסובכת שלא אכנס כאן להסברה). עצבים אלו אחראים לפעילות שריר הלב. על כן, כאשר גזע המוח נפגע קשה, גם פעילות הלב יכולה להפסק ולהביא למותו של החולה. מאידך, קיימים מקרים של נזק קשה מאוד למוח ללא פגיעה בגזע המוח. אנשים אלו יהיו משותקים או אף מחוסרי הכרה בצורת "צמח" אך הלב שלהם יפעל באופן תקין.--וידנפלד - שיחה 00:48, 9 במרץ 2015 (IST)
אנא יפרש הנוירולוג המומחה, מה מההסברים שלמעלה שגוי? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:53, 9 במרץ 2015 (IST)
בבקשה - נשאלה כאן שאלה פשוטה מאוד והיא: למה אדם עם פגיעה מוחית חריפה וחמורה מת? אתה נתת תשובה בתחום הפילוסופי והאתי אשר, עם כל הכבוד, אין לה קשר לשאלה שנשאלה. האחר שהמשיך אחריך דיבר על הפסקת הפרשת האדרנלין על ידי המוח וההשפעה של הפסקה זו על הריאות (!) ועל הלב. שוב, עם כל הכבוד, הדברים האלו אינם נכונים. הנפגע מת עקב תהליכים בגזע המוח, מישניים לפגיעה במוח הגדול. אין כאן קשר לאדרנלין של המוח. מדובר כאן במערכות שונות של עצבים המפרישות חומרים שונים (אדרנלין, נוראדרנלין, אצטילכולין ועוד). כפי שכבר אמרתי, מערכת העצבים המעצבבת את הלב היא מורכבת מאוד ולא אוכל להסביר אותה במשפטים מעטים במדור זה. באופן כללי מאוד היא קשורה בעצבים שמקורם בגזע המוח והרס של גזע המוח, כפי שהסברתי בתשובתי, מביא למוות מיידי.--וידנפלד - שיחה 11:50, 10 במרץ 2015 (IST)
וינדפלד, קודם כל לגבי הריאות- תסכים איתי שגם אם הלב פועל באופן תקין, אם הבן אדם לא נושם או מונשם אז לאחר זמן מה התאים שבו ימותו והוא יפסיק לפעול? כי זה כל מה שכתבתי לגבי השפעת הריאות על הלב. לגבי מערכת העצבים ועצב הואגוס- מה שהסבירו לי (כחובש במד"א, לא כנוירולוג) זה שהלב הוא השריר היחיד שיכול לפעול באופן עצמאי, ללא קשר לפעילות המוח. המוח מפעילו באופן עקיף על ידי הפרשת אדרנלין מבלוטת יותרת הכלייה. זה לא נכון? אם זה לא נכון, מה ההסבר לכך שגם לחולה שכבר מת יכולה להיות פעילות חשמלית בלב (לרוב pea) אם ניתן לו אדרנלין דרך הוריד? (זה משהו שראיתי אישית קורה פעמים רבות). אני שואל כדי ללמוד- לא כדי להתווכח. אם הטעיתי את השואל אני מתנצל. בלנק - שיחה 15:26, 10 במרץ 2015 (IST)
וידנפלד, "למה הרבה פעמים פגיעות ראש גורמות למוות?". איפה אתה רואה דרישה להתמקד בפעילות הלב דווקא? נהפוך הוא, ההבהרה על חשיבותו הייתרה של מוות מוחי התבקשה בתחילה והתייתרה רק בהמשך לבקשת השואל שהבהיר את כוונתו. הרישא של התגובה שלך לגמרי לא לעניין, עם או בלי היותך נוירולוג. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:45, 10 במרץ 2015 (IST)
לבלנק - אדם יכול להיות מונשם במשך תקופות ארוכות מאוד (אפילו שנים - ראה אריאל שרון) מבלי שהלב שלו יפסיק לפעול. אדם שלא נושם ולא מונשם ימות תוך דקות ללא קשר ללב, אלא פשוט בגלל שכל תאי הגוף יתחילו למות (בסדר מסויים) מחוסר חמצן. במקרים של דום לב מזריקים אדרנלין ישירות ללב. האדרנלין מדמה פעילות של חלק מהעצבים שהזכרתי כאחראים לפעילות הלב ונותנים דחיפה חזקה ללב (דבר דומה ניתן לבצע על ידי מכת חשמל חזקה). לעתים טיפול זה מצליח להפעיל מחדש את הלב (כמו מנוע דומם שמתחיל לפעול כאשר דוחפים מעט את המכונית). הלב לא יכול לפעול באופן עצמאי וללא מערכת העצבים. לב חי שמנותק לחלוטין ממערכת העצבים לא יפעל. לב כן יכול לפעול כאשר המוח לא פועל, בתנאי שגזע המוח פועל (ראה שוב מקרה אריאל שרון). לאדרנלין של יותרת הכליה יש תפקידים רבים וגם השפעה על הלב אך לא הוא מפעיל את הלב. גם שריר מת אך עדיין ללא ריקבון, יושפע מגירוי חיצוני. למשל רגליים של קרפדה מתה יזוזו אם נעביר דרכן חשמל. גם שריר של לב מת יראה פעילות בגירוי, נניח עם אדרנלין, וגירוי זה יופיע ב-א.ק.ג. אין זה אומר שהלב חי.
לאילן שמעוני - כפי שאני לא הייתי מעז לענות לשאלות בתחומים שאיני מבין בהם כלום, נניח פיזיקת חלקיקים או ספרות אנגלית, כך הייתי מציע גם לאחרים לא לענות אם אין להם שמץ של מושג על הנושא ולו רק מפאת הכבוד והנימוס כלפי שואל השאלה--וידנפלד - שיחה 18:57, 10 במרץ 2015 (IST)
וידנפלד, אתה פשוט לא עונה על השאלה הישירה והברורה ובמקום זה מנסה לעבור לדמגוגיית אד-הומינם. בוז. לשואל השאלה, על אף דברי הדוקטור הנכבד, מוות של גזע המוח - ולא הפסקת פעילות הלב - הוא מבחן המוות המכריע. אני מוצא לנכון להדגיש את זה מכייוון שהדוקטור הנכבד מצא לנכון לפסול כל מה שנכתב לפניו, אם צריך ואם לא צריך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:00, 10 במרץ 2015 (IST)
(כהערת אגב, בדום לב, הן בשטח והן במחלקת טיפול נמרץ דווקא נותנים אדרנלין לוריד ולא ישירות ללב. האדרנלין מגיע ללב באמצעות מערכת הדם, על ידי טפטוף נוזלים ועיסויי לב. פעם היה מקובל לתת אדרנלין ישירות ללב.). אשאל שוב- האם המוח מפעיל את הלב ישירות דרך העצבים הרללונטיים (כפי שהוא מפעיל את יתר השרירים בגוף) או שהוא מפעיל אותו בעקיפין באמצעות הורמונים.? בלנק - שיחה 19:27, 10 במרץ 2015 (IST)
לבלנק - אני אנסה לסכם את הנושא. נכון שהיום מזריקים אדרנלין למערכת הדם דרך הוריד ולא ישירות ללב אך זה לא משנה לעצם התפקיד של האדרנלין. ולעצם העניין - שום שריר בגוף, רצוני או לא רצוני, שרירי הזרוע או שריר הלב, לא פועל (כווץ והרפיה) אם מנתקים אותו ממערכת העצבים המגיעים אליו. אם תעקור (חלילה!) לב מיצור חי ותשים אותו על השולחן הוא יפסיק לפעום, יהיה מת. כדי ששריר כל שהוא (כולל שריר הלב) יפעל, הוא צריך גירוי שיגיע אליו מעצב. העצב מייצר חומר כימי מגרה או מעקב הנקרא נאורוטרנסמיטר (לא הורמון!). בין העצב והשריר יש צורת קשר הנקראת סינפסה. דרך הסינפסה הנאורוטרנסמיטר מגיע לסיב השריר ומתחבר לקולטנים הנמצאים עליו ועל ידי כך מבצע שינוי כימי מסויים באותם קולטנים. שינוי כימי זה גורם לגירוי חשמלי של סיב השריר ואז השריר מתכווץ או נרפה. העצבים אל שריר הלב מגיעים ממרכזים המכונים גרעינים והנמצאים בגזע המוח. גרעינים אלו מופעלים, בתורם על ידי גירוים עצביים אחרים, שוב על ידי נאורוטרנסמיטרים. עצבים אלו מגיעים ממערכות גוף שונות ותפקידם לשנות את פעילות הלב לפי הצורך של אותן מערכות (למשל, להגביר את דופק הלב בשעת מאמץ כאשר יש צורך ביותר חמצן למערכת), או מהמוח הגדול שגם הוא יכול להשפיע על פעילות הלב (למשל, אם אתה תראה אריה רץ לעברך, קצב הלב שלך יגבר מיד). בכל מקרה, המפעיל את הלב הוא גזע המוח וכאשר הוא נהרס, הלב מפסיק לפעול. דרך אגב, כאשר משתילים לב לחולה, הלב החדש יחזור לפעול אך ורק כאשר הוא יחובר למערכת העצבים של החולה--וידנפלד - שיחה 09:35, 11 במרץ 2015 (IST)
נ.ב. הורמונים אינם משפיעים ישירות על הלב. למשל, בפעילות יתר של בלוטת התריס, ההורמון של בלוטה זו משפיע על מערכות גוף שונות. מערכות אלו משפיעות על גזע המוח וזה גורם להגברת קצב הלב. התוצאה - פעילות יתר של בלוטת תריס גורמת להגברת קצב הלב אך השפעת ההורמון היא עקיפה ולא ישירה.--וידנפלד - שיחה 09:48, 11 במרץ 2015 (IST)

שברים עשרוניים בתוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש איזו בעיה מוזרה ששמתי לב אליה בpython, (לא ראיתי בשפות אחרות):

0.4-0.2-0.2=
=> 0.0
 
0.4-0.3-0.1=
=> 2.7755575615628914e-17

למה זה? חזקת מינוס 17 זה נשמע מעט, אבל לא ברור לי למה עם 0.3 זה מופיע ועם 0.2 זה לא. אני משתמש דרך אתר. Corvus,(שיחה) 12:51, 7 במרץ 2015 (IST)

כשעובדים עם נקודה צפה, 0.2 הוא חזקת 2 ויש לו ייצוג סופי מדוייק; לעומת זאת 0.3 אינו חזקת 2, ולכן אין לו ייצוג כזה. גודל השגיאה -- (כמעט) בדיוק \ 2^{-55} -- מאפשר לך להנדס לאחור את אופן ההצגה של התוכנה. עוזי ו. - שיחה 19:22, 7 במרץ 2015 (IST)
מעניין שזה גורם לשגיאות של השוואה. לדגומה אני עושה 0.1+0.2 ומקבל יתר מ0.3 , ברמה ש0.3==0.1+0.2 נותן False, אבל 0.2+0.1==0.30000000000000004 נותן True. מעניין אם זה באג בגרסה שיש באתר או אולי שזה "פיצ'ר" של השפה. Corvus,(שיחה) 19:33, 7 במרץ 2015 (IST)
כרגיל בעולם האינטרנט- בכל בעייה כזאת כבר נתקלו לפנינו. כאן מתארים את הבעייה ומציעים דרך להתמודד איתה. 46.120.242.171 22:02, 7 במרץ 2015 (IST)
0.2 הוא חזקה של 2? התכוונת כנראה ל־0.5. Tzafrir - שיחה 09:04, 8 במרץ 2015 (IST)
"כשעובדים עם נקודה צפה, 0.2 הוא חזקת 2". עוזי ו. - שיחה 15:10, 8 במרץ 2015 (IST)
עוזי, אתה יכול להסביר איך 0.2 הוא חזקה של 2 כשעובדים עם נקודה צפה? חן חן «kotz» «שיחה» 19:19, 8 במרץ 2015 (IST)
\ 0.2 = 10^{-1} \cdot 2, בהנחה ש-python עובד בבסיס 10 (כפי שמסתבר מן הדוגמאות לחיבור שפתחו את הפסקה הזו). עוזי ו. - שיחה 19:23, 8 במרץ 2015 (IST)
אילו פייתון היה עובד בנקודה צפה על בסיס עשר, אזי 0.1, 0.3, 0.4 כולם היו עם אותה אוקספוננט ( 10^{-1} ) והחיסור בינהם היה מדוייק. מהדוגמא שנתן משתמש:Corvus עולה שפייתון לא עובד בנקודה צפה על בסיס עשר אלא על בסיס 2.
השאלה המעניינת היא למה התרגיל הראשון (עם 0.2 ו-0.4) מצליח להגיע לאפס. שהרי בפייתון
0.2 = 0.20000000000000001
0.4 = 0.40000000000000002
אני חושב שזה בגלל שאחד הוא כפליים מהשני, אז התרגיל נפתר יפה.
«kotz» «שיחה» 22:39, 9 במרץ 2015 (IST)

מסתבר שהבעיה הזאת קיימת גם במטלאב, פשוט בחיים לא שמתי לב. אז מטלאב אומר ש 0.3+0.1-0.4 שווה ל-0 בדיוק, אבל 0.3-0.1-0.2 שווה ל -2.7756E-17 . תופעה מעניינת ומוזרה. 0.3==0.1+0.2 הוא שקר ו 0.4==0.1+0.3 הוא אמת. Corvus-TAU - שיחה 11:29, 10 במרץ 2015 (IST)

Corvus, אולי הנקודה הראשונה שיש להדגיש כאן היא שבשפות תכנות נפוצות אין דבר כזה טיפוסים מסוג שברים עשרוניים. כשאתה כותב בשפת תכנות ערך שהוא שבר עשרוני, בעוד שהיה אפשר לכאורה לתרגם אותו לטיפוס אינטגרלי עבור המחשב כך שייצג בדיוק מה שכתבת (כפי שהיה קורה אילו היית כותב מספר שלם), זה לא מה שקורה: הוא מתורגם עבור המחשב לטיפוס מסוג נקודה צפה, וזה שונה מאוד מייצוג של טיפוס אינטגרלי.
נקודה צפה היא שיטה לייצוג של מספרים ממשיים, ומראשיתה היא מהווה מעין trade-off בין דיוק לטווח. קיים גם תקן לייצוג טיפוסים מסוג נקודה צפה (של IEEE) שמיושם באופן נרחב, כך שלא סביר להניח שיש "באג" בפייתון או מטלאב בהקשר הזה.
הבעיה שאתה מתאר היא בעיה מובנית בטיפוסי נקודה צפה והיא רלוונטית גם לשפת C וחברותיה (כמו C++). לכן, כשרוצים לדעת האם שני משתנים מטיפוס כזה (כגון float, ‏double) הם שווים או לא, נהוג לעשות זאת בפרקטיקה מתוחכמת יותר מהשוואה נאיבית (שצפויה ברב מקרי התרגום משברים עשרוניים להיכשל), למשל על ידי הגדרת אפסילון שרירותי שמסמל את הפער האפשרי המינימלי בין המספרים, מתחתיו נניח שהם שווים. R.G. - שיחה 19:38, 11 במרץ 2015 (IST)

איך זה שאין הד אינסופי בהופעות חיות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

נניח מישהו שר במיקרופון בהופעה חיה. הקול שלו יוצא בעוצמה גובהה מהרמקולים והמיקרופון שלו קולט את "הקול השני" ולכן גם הקול השני יוצא מהרמקול בעוצמה גובהה והמיקרופון שומע "קול שלישי". למה זה לא קורה ושומעים צליל נקי? 109.65.134.104 17:32, 7 במרץ 2015 (IST)

זה בהחלט עלול לקרות אם לא נזהרים. בנאומים, למשל, לעיתים קרובות שומעים הד מספר פעמים. תנסה פעם לקרב שני פלאפונים שמדברים זה עם זה (על רמקול) אחד לשני ותראה את את המצב הקיצוני יותר. (הד אינסופי שהופך לצליל גבוה כזה). מיקרופונים טובים בנויים כך שיקלטו היטב צלילים קרובים ויקלטו פחות טוב צלילים רחוקים. ככה נמנעים רעשי רקע חזקים וגם אפקט ההד. אני מנחש שבמיקרופונים מודרניים ואיכותיים יותר יש גם מערכת ממחושבת שנועדה להבדיל בין צליל שבא מהרמקול לצליל "אותנטי". אבל זה סתם ניחוש. בלנק - שיחה 17:41, 7 במרץ 2015 (IST)
אם אני לא טועה, הרמקולים מכוונים לקהל ולא לבמה. יוסישיחה 20:15, 8 במרץ 2015 (IST)

דלק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנות דלק שבהן המחיר נמוך באופן משמעותי מהשאר (כמו למשל "תפוז")- האם זה בהכרח אומר שהדלק שם מהול?--85.64.43.111 13:06, 8 במרץ 2015 (IST)

לא סביר, מאחר ויש רגולציה וביקורות ובודקים את איכות הדלק בכל התחנות. תחנת דלק לא יכולה להמשיך לעבוד לאורך זמן עם דלק מהול. סביר שתחנה מסויימת מצליחה להיות יותר זולה מאחרות ע"י הקטנת ההוצאות - פחות עובדים, מיקום זול יותר, פחות עובדים במטה, וכד'. «kotz» «שיחה» 19:16, 8 במרץ 2015 (IST)

השנה העברית, עיבור והשנה הגריגוריאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

- הועבר מויקיפדיה:דלפק ייעוץ

לוח השנה העברי, בדומה למוסלמי, מבוסס על חדשי לבנה. אולם בשונה מן הלוח המוסלמי משתווה הלוח העברי ללוח השנה הגריגוריאני באמצעות מחזור העיבור בו נוספים בכל 19 שנים שבעה חדשי אדר. לפיכך אמור לוח השנה העברי להשתוות ללוח הגריגוריאני אחת ל-19 שנים. ב-08/03/1977 נולדה לי בת; התאריך העברי היה י"ח אדר תשל"ז. כיון שחלפו 38 שנים - שני מחזורי עיבור - אמור היה י"ח באדר לחול השנה שוב ב-08/03/2015 אלא שי"ח אדר השנה חל ב-9 במרץ. מה ההסבר לכך?

קודם כל, מזל טוב ליום הולדתה של בתך. שנית, שאלה זו לא מתאימה לדלפק הייעוץ - הדף המתאים ביותר בוויקיפדיה לשאלה הוא ויקיפדיה:הכה את המומחה, וכנראה יש מקומות מתאימים יותר מחוץ לוויקיפדיה. למרות זאת אנסה לענות, על קצה המזלג: 19 שנים הוא המחזור המינימלי להתאים את המחזור הירחי לשנת שמש (אם כי לא בדיוק של 100%), אבל לא בהכרח בדיוק ללוח הגרגוריאני, משום שגם השנה הגרגוריאנית אינה זהה בדיוק לשנת שמש: 19 שנים גרגוריאניות יכולות להכיל ארבע או חמש שנים מעוברות (למעשה זה אפילו טיפה יותר מורכב, משום שפעם במאה שנה מדלגים על עיבור (ופעם ב-1000 שנים מדלגים על דילוג), כך שבמקרים נדירים 19 שנים גרגוריאניות רצופות מכילות רק שלוש שנים מעוברות). בנוסף, הכלל לא אד"ו ראש מוסיף סיבוך נוסף. כתוצאה מכל אלו, התאריכים רק "כמעט" מתלכדים אחרי 19 שנים, ויתכן הפרש של יום או יומיים, אם כי כמובן יש מקרים רבים בהם ה"שגיאות" מבטלות זו את זו ויש התלכדות מלאה. קיפודנחש 11:14, 7 במרץ 2015 (IST)
- סוף העברה
הערך לוח השנה העברי הוא ערך מעולה. כדאי לקרוא שם להבנה מלאה. בורה בורה - שיחה 22:44, 9 במרץ 2015 (IST)

האם בניית קומפיילר מ-0 עשויה להיות אחת המטלות המורכבות ביותר בתחום מדעי המחשב?[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת מה כל צירוף של אפסים ואחדים מייצג\יכול לייצג לא נשמע לי פשוט במיוחד... האם כתיבת תוכנה שמתרגמת שפת מחשב לשפת מכונה זו מטלה שנמנת עם המורכבות ביותר במדעי המחשב?... זה נראה לי משהו סופר מורכב, כמובן, הרבה יותר מורכב מלכתוב תוכנה... אודה למי שיעשה סדר בבלאגן ויוסיף את התשובה הזו למאגר הנתונים. בתודה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 00:44, 9 במרץ 2015 (IST)

לא. בתור אחד שעושה זאת במקום ארוחת בוקר, וגם מלמד (אומנם גרסה פשוטה, אבל פועלת ומועילה) איך לבנות זאת, זה לא כל כך קשה כמו שזה נשמע. שלא לדבר על Ant, למשל, כלי שבונה עבורך קומפיילרים בקצב מסחרר, לפי דרישותיך. אם אתה מחפש משהו קשה, לך למערכת הפעלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:20, 9 במרץ 2015 (IST)
אבל קח בחשבון שרוב הקומפיילרים בעולם לא רק מתרגמים משפה לשפה, אלא עושים אופטימיזציות בתרגום. לבנות קומפיילר טוב מהבחינה הזאת בהחלט יהיה קשה, אבל לא יותר מדי, בערך כמו לבנות כל מערכת משחרית. הקומפיילר שדיברת עליו, כאמור, זאת משימה קלה למדי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:26, 9 במרץ 2015 (IST)
כבר לפני עשרות שנים נכתב כלי בשם yacc - ‏Yet Another Compiler Compiler. לפי שמו אפשר להבין שהוא compiler compiler: הוא יוצר תוכנית שמטפלת במשימה הבסיסית של פענוח השפה (פענוח התוכנית הכתובה לעץ). אתה עדיין צריך לעשות משהו מועיל עם הייצוג הזה (לדוגמה: לכתוב תוכנית בשפת מכונה). Tzafrir - שיחה 22:14, 10 במרץ 2015 (IST)

מושג לחומר לא מתכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יש בויקיפדיה מושג לחומר לא מתקלה?

אולי כוונתך ל"חומר שאינו מתכלה"? בברכה. ליש - שיחה 18:13, 9 במרץ 2015 (IST)

מה גדול יותר 0.455 או 0.755[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני חשבתי ש-0.755 גדול יותר, אבל ברגע האחרון עלו בי הרהורים, אשמח לתשובה תודה149.78.32.22 07:06, 10 במרץ 2015 (IST)

זאת שאלה רצינית או בדיחה שלא מבינים את הפאנצ' שלה? בהנחה שהשאלה רצינית 0.755 גדול יותר מ0.455 כי 7 גדול מ-4. ‏ Corvus-TAU - שיחה 11:23, 10 במרץ 2015 (IST)
מדובר בתצוגת שבר עשרוני. 0.75 זה שלושת רבעי, ו-0.5 זה חצי. אין לבלבל עם מספר שלילי, למשל מינוס חצי גדול ממינוס שלושת רבעי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זו הייתה שאלה רצינית. המספרים אכן גדולים זה מזה, אבל התבלבלתי עם המינוסים. המספר הגדול יותר הוא -0.455 לעומת -0.755, כי מי שקרוב יותר לאפס הוא יותר גדול ('מי שיש לו פחות מינוס בבנק יותר קרוב לעשירות')149.78.30.191 22:33, 10 במרץ 2015 (IST)
משום מה, לא היה מינוס בשאלה המקורית. Corvus,(שיחה) 23:20, 10 במרץ 2015 (IST)

אזור אוניברסיטת תל אביב, שתי שאלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1) אני צריך למשוך כסף מכספומט, בנק הפועלים. מה המקום הכי קרוב לעשות את זה (סניף בנק או או אולי איזו עמדת "אקספרס"). יש לי תוכנית של סטודנטים, ככה שנראה לי אם אני מושך מבנק אחר יכולים חייב אותי בתשלום נוסף.

2) איזה שוק יש בסביבה הקרובה (נסיעה של 20-15 דקות באוטובוס) שמחיריו הולמים סטודנט (כלומר פחות מסופר)? אני מכיר רק את זה שבאזור אלנבי וזה טיפה רחוק. 132.66.137.207 11:44, 10 במרץ 2015 (IST)

ברחוב בארט, שהוא סימטה היוצאת מרחוב איינשטיין יש סניף של בנק הפועלים עם כספומט. דוד שי - שיחה 19:38, 18 במרץ 2015 (IST)

סד-X בשמות תעודות סל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה משמעות סד-1, סד-2 וכו' בשמות תעודות סל? (למשל פסגות סל ת"א 25 סד-2 (40a))

ומה משמעות הסימונים בסוגריים? (

40a, 4Da'

וכו') 46.116.179.16 12:29, 11 במרץ 2015 (IST)

סד= סידרה, המספר בסוגרים זו רמת החשיפה למניות ולמט"ח ראו מקרא. שנילי - שיחה 13:01, 11 במרץ 2015 (IST)

קמיל מופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלשום נהרגה בתאונת מסוק האלופה האולימפית בשחייה מהמשחקים האולימפיים בלונדון ב-2012. האם ישנם עוד מיקרים של אלופים אולימפיים שמתו בעודם אלופים? חמויישֶה - שיחה 15:57, 11 במרץ 2015 (IST)

חמויישֶה, יש את אלכסנדר דאלה אואן, שאמנם לא היה אלוף אולימפי, אך היה מדליסט כסף, אלוף עולם, ופייבוריט לאלוף אולימפי. דניאל 19:29, 25 במרץ 2015 (IST)
תודה. מלחמת העולם השנייה הייתה כר פורה לספורטאים להתגייס, ומן הסתם גם למות. מעניין אותי אם כמו לוץ לונג היו עוד אחרים שנהרגו. חמויישֶה - שיחה 09:24, 26 במרץ 2015 (IST)
מצאתי את פרנץ צ'יק ואת אנדרה קאבוש. חמויישֶה - שיחה 09:42, 26 במרץ 2015 (IST)

זיהוי משורר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום רב,

נתקלתי בשיר שלהלן, ואשמח אם תוכלו לסייע לי למצוא את המשורר. רוב תודות


ואם תשאל


אומרים כי סתיו למשוררים נוצר ולעצבות,

וכי החורף מסמל שלווה וגם בדידות.

קושרים לקיץ חמימות, שמחה, אחווה,

ובאביב, אומרים פורחת אהבה.


אבל אני שמחפש כל השנה,

מעבר לשירים ולכתרים של כל עונה,

יודע כי מעבר לשמחה, שלווה והאחווה,

יש משהו עמוק, יותר חזק מאהבה.


ואם תשאל אחי, אולי גם תתפלא

על מה נפשי תשמח לבי אז יתמלא,

אומר לך כך בפשטות: זו הרעות,

או בלשון אחר, אומרים זאת חברות.


שבלעדיה אין אביב וקיץ, חורפים וסתיו,

כזאת שלא נושאת בפיה רק מילים לשווא,

שהיא בטוב ובצרה, עכשיו ובכל עת,

ללא תנאים, ובלי חשבון והיא אמת.


היא זאת המחזקת רגשות של אהבה,

והיא משענת ותמיכה בכאב ואכזבה.

איננה מתכלה מעבר מרחקים וזמן,

ואת החוב היא זו שמשלמת רק במזומן.


אז אם תשאל אחי אולי גם תתפלא

ממה נפשי תשמח לבי אז מתמלא,

אומר לך כך בפשטות: זו הרעות,

או בלשון אחר, אומרים זאת חברות.

כפיים!![עריכת קוד מקור | עריכה]

מה מקור ההרגל למחוא כפיים לאחר הנחיתה? (שימנשמע?) 1.. 2.. צא! 12:41, 13 במרץ 2015 (IST)

פחד גבהים Nachum - שיחה 13:49, 13 במרץ 2015 (IST)
[דרוש מקור] (שימנשמע?) 1.. 2.. צא! 14:52, 13 במרץ 2015 (IST)
זה לא הרגל, זה מנהג. הוא מקובל בטיסות של חברות ישראליות (לא שיש לי ניסיון רב בחברות אחרות). דוד שי - שיחה 15:06, 13 במרץ 2015 (IST)
ב 9gag היו מספר פוסטים על זה, מה שמעיד שמדובר בתופעה נרחבת, כנראה בינלאומית. יתכן שבישראל זה נפוץ יותר. על כל פנים מדובר בעניין סביר לגמרי: טיסה היא סיוט של דוחק ומחנק. בנוסף המחשבה שאתה בתרמוס מאלומיניום עם כנפיים אלפי מטרים מעל הקרקע אינה מרגיעה במיוחד. תרועה ספונטנית לסיום הדבר הזה מתקבלת על הדעת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:40, 13 במרץ 2015 (IST)

חיה\חרק כלשהו שמרסס בתוך הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה חיה קטנה בתוך הבית שלי שמרססת מדי פעם וניתן לראות רסס באויר עם ריח דוחה. לא יצא לי לראות את החיה. מה זה יכול להיות?

משהו מפחיד?

הסכם אוסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איך אני יכול לדעת אלה חכי"ם תמכו בהסכם אוסלו?? בששדף השיחה שלי • כ"ד באדר ה'תשע"ה

בעבר שאלתי שאלה דומה פה, אחרי שחיפשתי ולא מצאתי. אם תמצא, תכתוה פה, שאוכל לדעת גם. בלנק - שיחה 22:48, 14 במרץ 2015 (IST)
החכי"ם הבאים:שמואל אביטל, רפאל אדרי, אורי אור, דליה איציק, רפאל אלול, שלמה בוחבוט, אברהם בורג, יוסף ביילין, בנימין (פואד) בן אליעזר, אלי בן מנחם, עוזי ברעם, מיכה גולדמן, אלי גולדשמידט, מרדכי גור, גדליה גל, אלי דיין, יעל דיין, שבח וייס, יוסף ונונו, נסים זוילי, עמנואל זיסמן, מיכה חריש, סאלח טריף, אברהם יחזקאל, רענן כהן, יוסי כץ, מאשה לובלסקי, דוד ליבאי, יורם לס, חגי מרום, נואף מסאלחה, אורה נמיר, אפרים סנה, שמעון פרס, עמיר פרץ, אביגדור קהלני, ישראל קיסר, יצחק רבין, חיים רמון, גדעון שגיא, אברהם בייגה שוחט, משה שחל, שמעון שטרית, יעקב שפי, שולמית אלוני, רן כהן, דוד צוקר, יוסי שריד, נעמי חזן, בנימין טמקין, חיים אורון, ווליד חאג'-יחיא, יאיר צבן, ענת מאור, אברהם פורז, אמנון רובינשטיין, תמר גוז'נסקי, תאופיק זיאד, האשם מחאמיד, טלב אל-סאנע, עבד אל-והאב דראושה. סה"כ 61 חברי כנסת. מתניה שיחה 00:49, 15 במרץ 2015 (IST)
תודה מתניה, וסחטיין על ההשקעה. איך השגת את הרשימה? בלנק - שיחה 17:23, 15 במרץ 2015 (IST)
קריאה זהירה של הערכים הכנסת השלוש עשרה, הסכם אוסלו, מפלגת העבודה הישראלית, מרצ, חד"ש ומד"ע. מתניה שיחה 17:34, 15 במרץ 2015 (IST)
אפרופו קריאה זהירה, בערך הסכם אוסלו כתוב שאביגדור קהלני הצביע נגד. בלנק - שיחה 23:47, 15 במרץ 2015 (IST)
אתה מתבלבל עם הסכם אוסלו ב' שההצבעה עליו נערכה ב6 באוקטובר 1995. על הסכם אוסלו הראשון נערכה הצבעה ב23 בספטמבר 1993. קהלני אכן הצביע נגד אוסלו ב', אך אז כבר לא היה בעבודה, אלא במפלגת הדרך השלישית. מתניה שיחה 09:17, 16 במרץ 2015 (IST)

אורביטלים או רמות איך הם נראים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שלושה ימים אני מנסה ללמוד ולהבין את הנושא ולא מצליח. ניסיתי גם בערכים הרלוונטיים ולצערי לא תפסתי. הנושא הוא קונפיגורציית האלקטרונים באטום, ואני מחפש דרך להבין את הקשר הויזואלי בין ה-energy level לבין ה-sub-shell, ואיך קשורים לכל זה המינוסים (-2,-1, 0, 1,2) אשמח לעזרה.5.28.179.219 04:09, 15 במרץ 2015 (IST)

ראה בערך קליפת אלקטרונים. צריך לזכור שמדובר בהמחשה בלבד. בלנק - שיחה 17:26, 15 במרץ 2015 (IST)

האינספקטורים של משרד הבריאות במפעלים ומסעדות, מהי זהותם המקצועית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם הם בדרך כלל רופאים?, כימאים?, ביולוגים?, דיאטנים?, מה הם בדיוק, בדרך כלל? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:04, 16 במרץ 2015 (IST)

לא יודע, אבל מצאתי מסמך באתר הכנסת על מערך הפיקוח על המזון במשרד הבריאות: "הפיקוח התברואתי השוטף בעסקי מזון נעשה בעיקרו בידי הרשויות המקומיות עצמן."
מוזכרים במסמך רופאים ווטרינרים וכן שמשרד הבריאות מתקשה לגייס למשרות הפיקוח בשל רמות שכר נמוכות ותדמית שלילית. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:31, 21 במרץ 2015 (IST)

שאלה בEXEL[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני חפש אופציה ליישם את הדבר הבא: שדה שבו אדם מזיו כן/לא ואם:

  1. כן, אז נפתחים שדות בהם ניתן להזין תאריך, מספר ושם
  2. לא, אז השדות יהיו ריקים או איזה סימן ברירית מחדל שפירושו "לא קיים".

מישהו יודע איך עושים את זה? 132.66.137.207 14:13, 16 במרץ 2015 (IST)

כיצד לדעתכם יש לפתור את הסתירה/חוסר העקביות עם החלוקה הנוכחית של מדריכי מישור החוף בויקימסע העברי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשמח אם כל מי שמתמצא בנושא יוכל לציין כאן מה לפי דעתכם תהיה החלוקה האופטימלית. WikiJunkie - שיחה 22:21, 17 במרץ 2015 (IST)

מפלגה שמחליטה לפרוש מהכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה קורה אם מפלגה כל שהיא מחליטה לעזוב את הכנסת. כל חברי הכנסת שלה המכהנים והפוטנציאלים מתפטרים. הכנסת נשארת עם פחות מ-120 מנדטים. מה קורה אז? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה מקרה פרטי של תופעה שכבר התרחשה: המפלגה זכתה ביותר מנדטים מאלו שיש ברשימת המועמדים שלה (שתהיה ריקה במקרה שלך). עד כמה שאני מבין, ממשיכים את חלוקת באדר-עופר כדי להשלים ל-120. עוזי ו. - שיחה 11:13, 18 במרץ 2015 (IST)
ולאלו שתוהים למה עוזי מתכוון: פיתוח ושלום. מתניה שיחה 14:44, 18 במרץ 2015 (IST)
עוזי ו. – לא, לא מחלקים שום דבר. מהרגע שנקבע מהן תוצאות הבחירות – אף סיעה בכנסת לא תגדל על חשבון מי שהתפטר ממנה ואין אחריו עוד מועמדים ברשימה שהוגשה ואושרה לפני הבחירות, כי סעיף 43 א) לחוק יסוד: הכנסת קובע: "נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יבוא במקומו – מתוך רשימת המועמדים שכללה את שמו – המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמו של אחרון הנבחרים". וכן, יכול להיות שבכנסת יהיו פחות מ-120 חברי כנסת מכהנים. חוק יסוד: הכנסת, קובע בסעיף 3 שלו: "הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר". הדגש הוא על המילה "בהיבחרה". בעבר היה על כך דיון, אאז"נ בעקבות מקרה אמתי, ובכנסת נותרו 119 חברי כנסת מכהנים. חזרתישיחה 17:52, 18 במרץ 2015 (IST)
וראו דברי חבר הכנסת שאול יהלום שאמר בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט (יום שני, כ"א בכסלו, התשס"א (18 בדצמבר, 2000): "אני הצעתי את ההצעה, וכפי שהובטח לי בקריאה הטרומית – זה לא יהיה נושא חדש. כפי ששמענו משני פרופסורים, עיקר הביקורת היא שראש הממשלה, במקרה הזה, אם הוא ייבחר, הוא לא יהיה חבר כנסת, שזה איזשהו שסע בין השיטה הנשיאותית לשיטה הפרלמנטרית. לכן אני מציע, שאם קורה מקרה והוא באמת מועמד, והוא לא חבר כנסת – הוא יהיה חבר כנסת. נכון שאנחנו כאן במידה מסוימת פוגעים. אני מציע שהוא יתווסף, לא לפגוע באף חבר כנסת קיים. אנחנו פוגעים בפרה המקודשת של 120, אבל רק באמצע קדנציה. חוק היסוד, סעיף 3 אומר: הכנסת תהיה בת 120 חברים בהיבחרה. צריך גם לקחת בחשבון שיש אפשרות שיהיו פחות מ- 120 חברים, נניח – אם יש סיעה של שני חברי כנסת והם מתפטרים, או קורה להם משהו, אז יהיו 119 או 118 חברי כנסת, אם אין להם רשימה של ממלאי מקום. זאת אומרת, באופן עקרוני, באופן תיאורטי, יכול להיות מצב של פחות מ- 120. לכן אני מציע, במקרה כזה, אם כבר בוחרים אותו כראש ממשלה, הוא יהיה חבר כנסת" (ההדגשות לא במקור). חזרתישיחה 18:18, 18 במרץ 2015 (IST)
תודה רבה על התשובות המפורטות. אבהיר מה עומד מאחורי שאלתי. הרבי מסאטמר טען שאסור להיות חבר כנסת, כיוון שהכנסת דורשת 120 ח"כים, אם כן חבר כנסת אינו רק נספח לכנסת, אלא מקיימה (ובמילא את כל חוקיה ופעולותיה גם הנוגדים לתורה). לפי מה שמציג חזרתי, הרי שהוא לא צודק. אך מאידך, ייתכן שטענתו תקפה על תחילתה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עבור אותם שמבינים בקופות גמל, נאמנות ופנסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום. מישהו מתחיל לעבור במשרד ממשלתי. היות ומשרדים ממשלתיים (בשונה מהמגזר הפרטי) אינם מחייבים את העובד לבטח עצמו בקרנות נאמנות וגמל ופנסיה, בחברה ספציפית, אלא נותנים לו לבחור בעצמו את חברת הביטוח. לכן, אשמח מאד שתייעצו לו מניסיונכם ומדעתכם, לאיזה חברה/חברות כדאי לפנות על מנת לבטח עצמו. אני מבין שויקיפדיה לא נותנת ייעוץ פיננסי אבל אני מדבר רק על סמך ההכרות שלכם עם עולם הביטוחים ותכניות חיסכון אלו. אז.. באיזה חברה הכי משתלם לבטח עצמך בקופות גמל, קרנות נאמנות ופנסיה? תודה רבה לעונים!!!

לא רק משרדי הממשלה - כל המעסיקים בישראל חייבים לאפשר לעובד לבחור את גוף הביטוח הפנסיוני שישרת אותו. ייעוץ בעניין הגוף המועדף והתוכנית המועדפת ניתן על ידי יועצים פנסיוניים. אחדים מהבנקים נותנים ייעוץ פנסיוני, תוכל להיעזר באחד מהם. אני ממליץ שלא להסתפק בשיחה עם משווק פנסיוני (סוכן ביטוח, למשל, שיש לו קשר רק עם מבטחים מסוימים) אלא להעדיף יועץ פנסיוני. דוד שי - שיחה 19:34, 18 במרץ 2015 (IST)
תודה רבה על העצות דוד. שא ברכה.

קולות החיילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתי יפורסמו התוצאות הסופיות של הבחירות לכנסת העשרים כולל קולות החיילים? ‏MathKnight-at-TAU שיחה 16:07, 18 במרץ 2015 (IST)

אם לא יהיו תקלות, מחר בצהריים. מנסיון, ביום שישי דקה לפני כניסת השבת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:20, 18 במרץ 2015 (IST)
תודה. ‏ MathKnight (שיחה) 19:00, 18 במרץ 2015 (IST)

מהו ההבדל בין מחשב למסוף מחשב?[עריכת קוד מקור | עריכה]

זה לא ממש ברור מהערך מסוף מחשב, לפחות לא מהפתיח שלו, ולדעתי רצוי מאד שזה יהיה ברור משם... ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:43, 18 במרץ 2015 (IST)

אלו לא ניגודים, הם מתארים דברים שונים. מחשב הוא כלי מלאוכותי העוזר לבני אדם (הגדרה לא רשמית בכלל. סתם התפלספות). מסוף מחשב הוא מקום שבו אפשר לעבוד על המחשב כשהמחשב עצמו נמצא במקום אחר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:57, 18 במרץ 2015 (IST)
דהיינו אם אני מבין נכון, בהינתן ויש לנו מחשב צד-לקוח (A) ממנו עובדים מחשב מרוחק צד-שרת (B) בעזרת WAN, הרי ש-A הוא מסוף ל-B (וההפך) ? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 19:16, 18 במרץ 2015 (IST)
בעבר מסוף מחשב היה ציוד חסר יכולת אחסון ועיבוד, ששימש רק להזנת נתונים והצגתם, כשעיבוד הנתונים ואחסונם נעשה במחשב, שאליו המסוף היה מחובר בקו תקשורת (יש מסופים כאלה גם כיום, למטרות ייעודיות, למשל שעון נוכחות אלקטרוני). כיום נפוץ מאוד השימוש במחשב אישי כמסוף. אני, למשל, משתמש כרגע במחשב האישי שלי כמסוף לשרתי ויקימדיה, ומכאן הבלבול - גם המסוף הוא מחשב, שבהקשרים שונים יש לו גם יכולת אחסון ועיבוד משלו, אך בהקשרים אחרים הוא מסוף - משמש לקשר עם מחשב אחר, שבו נעשים האחסון והעיבוד. דוד שי - שיחה 19:29, 18 במרץ 2015 (IST)
רק נקודה קטנה: לא להפך. רק לקוח הוא מסוף של שרת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:43, 18 במרץ 2015 (IST)

זקן חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני מבין שהקריטריון של זקן חברי הכנסת הוא על פי: "... עד לבחירת יושב ראש הכנסת, יכהן הותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל. בסעיף זה, "ותיק" – מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם". השאלה היא איך נמדדת תקופת הכהונה? בשנים? חודשים? ימים?

"הארוכה ביותר", זה חד משמעי. ימים זה מספיק מדויק, ולא נראה לי שצריך לרדת לשעון סטופר. חזרתישיחה 19:49, 19 במרץ 2015 (IST)

מי חבר הכנסת שהיה בהכי הרבה מפלגות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלה בהיסטוריה ישראלית: איזה חבר כנסת היה חבר במספר מקסימלי של מפלגות? 62.219.149.14 22:56, 19 במרץ 2015 (IST)

דיברנו על זה לא מזמן. יש כמה מועמדים, וזה גם תלוי בהגדרה המדויקת של המילה מפלגה (מפלגה? רשימה? מה קורה אם משתנה השם?) Tzafrir - שיחה 01:37, 20 במרץ 2015 (IST)
בכל מקרה, וגם כהתייחסות חלקית לדיון הקודם: "מפלגה", "סיעה" ו"רשימה" הם מושגים שונים, וחד משמעיים. למשל – "המערך" לא הייתה מפלגה אלא רשימה. שינוי שם (בלבד) של מפלגה אינו סופר את חבריה פעמיים. מבין שלושת המושגים הנ"ל – אכן מעניין מי הח"כ שהיה בהכי הרבה מפלגות. חזרתישיחה 11:07, 20 במרץ 2015 (IST)
לדוגמה, אחמד טיבי נבחר תמיד לכנסת מטעם מפלגת תע"ל, אולם בשש כהונות הוא נבחר מטעם חמש רשימות שונות: בל"ד, חד"ש-תע"ל, רע"מ-תע"ל, רע"מ-תע"ל-מד"ע, הרשימה המשותפת. מפלגת חד"ש כוללת בתוכה עדיין כמה מפלגות. ר' מק"י. Tzafrir - שיחה 21:42, 20 במרץ 2015 (IST)

ביטוי אנגלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה פירוש הביטוי "year initial date"? למשל, ב:

"You can construct DateTime as myDate = new DateTime(Year, 1, 1). Use myDate.AddDays method to add the (weekNo -1) * 7 to you year initial date. That will represent the beginning date of the week. After that you can get the day of the week as an enumeration (0 - 7) via myDate.DayOfWeek."

תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:38, 20 במרץ 2015 (IST)

הכוונה ל"תאריך ההתחלתי של השנה" דהיינו הראשון בינואר לשנה כלשהיא, כלומר ה=DateTime(Year,1,1)‎‏. יש שם משהו מופרך שצריך לשים לב אליו, הטענה שלאחר הוספת הימים יתקבל "beginning date of the week". אין הכוונה לתחילת השבוע (יום ראשון או שני, תלוי איפוה בעולם) אלא שבוע שמתחיל באותו יום בשבוע כמו 1/1 אותה שנה. «kotz» «שיחה» 17:50, 20 במרץ 2015 (IST)
תודה, kotz. לא ממש אכפט לי מה קורה בקטע הזה, הבאתי אותו רק כדי ליימצג את השאלה. עכשיו אתאים את ההסבר שלך למה שהתכוונתי אליו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:27, 20 במרץ 2015 (IST)

זיופי בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחרונה ישנן הרבה כתבות לגבי ספירת קולות שגויה ורמיזות לזיוף. האם יש אמת מאוחרי הדיווחים? 62.219.149.14 15:30, 21 במרץ 2015 (IST)

את השאלה הזאת יש להפנות למשטרת ישראל ולא לדף הכה את המומחה בוויקיפדיה. גילגמש שיחה 13:06, 23 במרץ 2015 (IST)

הקשר בין ימין למצב סוציואקונומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הכתבות האחרונות, שכבות חלשות מצביעות ימין בזמן ששכבות מבוססות מציעות שמאל (כלומר יש קורלציה, לא קשר חד-חד ערכי). מה ההסבר לתופעה? 62.219.149.14 15:30, 21 במרץ 2015 (IST)

אולי כדאי לציין נתונים לפני שמסבירים אותם ולא להסתמך על הלך רוח של טורי דעה.
יש הבדלים חברתיים ותרבותיים בין איזורים שונים, זה מתבטא גם בקלפי, אבל אני לא חושב שנכון לקרוא ל-40% מהמצביעים "שכבות חלשות". ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:11, 21 במרץ 2015 (IST)
הוא אמר קורלציה- לא קשר חד חד ערכי. אכן יש קורלציה בין מעמד סוציו אקונומי לעמדה פוליטית, והדבר בלט מאוד גם בבחירות אלו. זה ממש לא "הלך רוח של טורי דעה". אפשר לגלוש למשל כאן, להתבונן ביישובים העניים יותר והעשירים יותר, ולראות את התוצאות. לגבי "למה זה"- זאת שאלה מורכבת מאוד, והמון סוציולוגים הציעו לה מגוון תשובות. ראה למשל כאן, כאן, כאן, וכאן. (האחרון זה טור בגארדיאן, לא מחקר של ממש.) בלנק - שיחה 16:06, 22 במרץ 2015 (IST)

היכן אוכל למצוא רשימה של היישובים, ולצידם מספר השכבה הסוציואקונומית שלהם? (כזה אבל יותר). עוזי ו. - שיחה 16:36, 22 במרץ 2015 (IST)

כמו זה? בלנק - שיחה 17:03, 22 במרץ 2015 (IST)
לא רואה מה רע בדף שאתה קישרת אליו. יש בו את כל היישובים בארץ מחולקים לעשרה אשכולות. בלנק - שיחה 17:05, 22 במרץ 2015 (IST)
ועדת הבחירות המרכזית פרסמה את תוצאות הבחירות מחולקות ל-1195 מקומות יישוב. זו הרשימה שאני מחפש. בזו שקישרתי אליה יש רק כמה עשרות יישובים. עוזי ו. - שיחה 10:51, 23 במרץ 2015 (IST)
זה? גילגמש שיחה 13:08, 23 במרץ 2015 (IST)

עד כמה ה"המלצה על פלוני לראש ממשלה" משפיעה על הרכבת הממשלה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהבה גלאון אמרה כמה פעמים ש"מרצ לא תמליץ על נתניהו לראשות הממשלה", וכך עשו גם אחרים. עד כמה ההמלצות האלה באמת רלוונטיות? בתודה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:05, 21 במרץ 2015 (IST)

חוקיסוד: הממשלה-סעיף 7
ההמלצות האלה לא רלוונטיות. Nachum - שיחה 16:29, 21 במרץ 2015 (IST)
ההמלצות הללו נועדו לנשיא. לפיהן הוא מחליט על מי להטיל את הרכבת הממשלה. Tzafrir - שיחה 23:16, 21 במרץ 2015 (IST)
אז מדוע ציין נחום כי אינן רלוונטיות? ‏Ben-Natan‏ • שיחה
משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך; הנשיא יטיל את התפקיד כאמור בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות או מיום היווצרות העילה לכינון ממשלה חדשה, ובמקרה של פטירת ראש הממשלה – בתוך 14 ימים מיום הפטירה.

(ב)

נתקיימה ההתייעצות לפני שנתכנסה הכנסת החדשה, יתייעץ הנשיא עם נציגי רשימות המועמדים שתיוצגנה בכנסת החדשה. -אין בחוק אף מילה על המלצה. Nachum - שיחה 13:00, 22 במרץ 2015 (IST)
מן הסתם ההתייעצות קשורה לשאלה "על מי כל אחד ממליץ". בבחירות האלה זה באמת לא כל כך משנה- כי יש רק מועמד אחד שיכול להרכיב קואליציה. אבל אם יש כמה מועמדים שיהיו מסוגלים להרכיב קואליציה (נניח- אם לגוש השמאל היה 55 מנדטים, לגוש הימין 55, ומשה כחלון היה שובר השוויון). אז מי שיהיו לו יותר ממליצים יהיה בסופו של דבר ראש ממשלה- כי עליו ריבלין היה מטיל את המשימה. בלנק - שיחה 15:57, 22 במרץ 2015 (IST)
למה רק ביבי יכול להרכיב קואליציה?, אם כחלון מתאחד עם בוז'י, זה לא מבטל את כוחו של נתניהו להרכיב קואליציה? לא ברור מתשובתך מה מכריע - כמות ההמלצות על פלוני לראשות הממשלה או גודל המחנה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:24, 22 במרץ 2015 (IST)
"מחנה" הוא ספקולציה תקשורתית. מה שקובע את המחוייבות (המותנית) לקואליציה בהתהוות הוא ההמלצה בפני הנשיא. עוזי ו. - שיחה 18:36, 22 במרץ 2015 (IST)
בפועל למשל עכשיו- גם אם כחלון ימליץ על בוז'י (וייוצר לו רוב של ממליצים), לבוז'י לא יהיה איך להקים קואליציה- החרדים לא רוצים לשבת עם לפיד, מרצ לא רוצים לשבת עם ליברמן, כחלון והערבים לא רוצים לשבת אחד עם השני. לכן ה"המלצה" פחות רלוונטית. לעומת זאת- למשל לאחר הבחירות לכנסת השתים עשרה- כל אחד מהצדדים היה יכול להקים ממשלה- בהנחה שהחרדים היו הולכים עם שני הצדדים. ולכן ההמלצה יותר רלוונטית. בלנק - שיחה 22:20, 22 במרץ 2015 (IST)
הטענה שרק ביבי יכול להרכיב ממשלה היא בעצם (בערך) הטענה שרק ביבי יכול לגייס לפחות 60 חברי כנסת נוספים שימליצו לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה עליו. זה שבמקרה אנחנו יודעים בוודאות די גבוהה מהן המלצות חברי הכנסת לא מייתר את הצעד הזה. Tzafrir - שיחה 01:37, 23 במרץ 2015 (IST)
לא בדיוק. שים לב שלא תמיד מי שממליץ נכנס לממשלה בסוף, ולהיפך- לא רק מי שממליץ נכנס לממשלה. בלנק - שיחה 16:01, 23 במרץ 2015 (IST)
בגלל זה כתבתי "בערך". Tzafrir - שיחה 00:11, 24 במרץ 2015 (IST)
לפי לשונו של החוק שהובאה כאן, אפשר להסיק שמותר לרובי ריבלין להטיל על זוהיר בהלול להרכיב ממשלה? (ובלבד שזוהר בהלול יסכים לכך..)
אין כאן שום קריטריון שמחייב את הנשיא לבחור על פיו, וגם לא שזה צריך להיות ח"כ שעומד בראש סיעה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מהם מאפייני הצב ?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני צריך את רוב מאפייני הצב לילדי גן במילים פשוטות--Sodase32 - שיחה 16:20, 22 במרץ 2015 (IST)

קראת את הערך? גילגמש שיחה 17:26, 22 במרץ 2015 (IST)
הערה בצד - הערכתי לקידיפדיה ירדה פלאים כשגיליתי עכשיו שאין שם ערך על צב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:29, 22 במרץ 2015 (IST)

תקלה במערכת ההפעלה WINDOWS[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום! יש לי מחשב עם מערכת הפעלה WINDOWS-XP. בגלל קצר חשמלי נפגם אחד מקבצי המערכת. הכנסתי את דיסק ההתקנה וניסיתי לעשות REPAIR, אבל המחשב דורש סיסמה ואיני יודע מהי. ניסיתי את קוד המוצר (סדרה של 25 תווים שקיבלתי עם קניית מערכת ההפעלה) אבל הוא אינו מתאים.

1. האם יש לי דרך להגיע אל COMMAND PROMPT של DOS, בלי לתקן את מערכת ההפעלה?

2. האם התקנה מחדש של מערכת ההפעלה עלולה למחוק קבצים אחרים מהזיכרון של המחשב? תודה! 80.230.88.203 17:35, 22 במרץ 2015 (IST)

יתכן שמדובר בססמת administrator, זו שהגדרת בהתקנת XP. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:36, 22 במרץ 2015 (IST)
באמת כתוב שם שזה ססמת administrator. איני זוכר מה הגדרתי. יכול להיות שרשמתי לי את הסיסמה בקובץ כלשהו, אבל אין לי דרך להגיע אל הקבצים שבמחשב. 80.230.88.203 01:45, 23 במרץ 2015 (IST)
זו בעייה. ניסית ססמה ריקה, כלומר פשוט ללחוץ אנטר? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 06:32, 23 במרץ 2015 (IST)
כנראה שתוכנת הפיצוח הזו [1] תספק לך פתרון טוב. תצטרך מחשב נוסף - של חבר או בן משפחה - על מנת לצרוב את התוכנה על CD. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:42, 23 במרץ 2015 (IST)
אני אנסה את זה. הרבה תודה על כל התשובות.
האם יש איזו דרך להגיע ישירות אל COMMAND PROMPT מיד עם הדלקת המחשב? 80.230.88.203 03:19, 24 במרץ 2015 (IST)
למיטב ידיעתי אין דרך. ימי הDOS העליזים חלפו מאז Windows 2000 - כבר אין טעינת מערכת הפעלה בסיסית יותר לפני עליית חלונות. בהצלחה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 06:41, 24 במרץ 2015 (IST)

אגדה או אמת? יד במים גורמת להשתנה באדם ישן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעתי איזה סיפור, שאני לא יודע אם אמתי או לא:

אם שמים יד של אדם ישן במים, בלי להעיר אותו אז הוא ישתין מתוך שינה (הסיפור הוא "בשביל לאזן את המים שמחלחלים בו דרך היד, אבל זה נשמע מופרך בהחלט). האם יש אמת בדבר? אני לא רוצה לנסות על עצמי כי אין לי מצעים להחלפה. 62.219.149.14 22:31, 22 במרץ 2015 (IST)

זה מופרך. יותר סביר להניח שהאדם הישן פשוט יתעורר בגלל ההפרעה. גילגמש שיחה 08:21, 23 במרץ 2015 (IST)
מכסחי המיתוסים ניסו את זה, למרות שבמדגם הקטן ביותר שאפשר. לא קרה כלום - אדם לא התעורר וגם לא עשה בתחתונים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:57, 23 במרץ 2015 (IST)

למה לא מפציצים את הכור באיראן?![עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר שנים שמזהירים מפני הגרעין האיראני. למה לא מפוצצים אותו כמו שפוצצו את הכורים בעיראק ובסוריה? האם זה בגלל קושי פיזי שנובע מהמרחק הרב בין שתי המדינות, או שזה בגלל שהצבא האיראני מאד חזק וישראל חוששת מתגובה?--79.177.62.145 22:34, 22 במרץ 2015 (IST)

יש מספר סוגיות:
ראשית, המרחק הוא באמת ניכר (גדול בהרבה מהמרחק עד הכור העירקי או הסורי). שנית, האתרים האירנים מפוזרים במספר מקומות ויש לתקוף אותם בו זמנית מה שמגדיל מאוד את כמות כלי הטיס הנדרשים לביצוע הפעולה. הצבא האירני עצמו די חלש. הוא נחלש מאוד בעקבות ההפיכה האסלמית ומלחמת עירק-אירן. חיל האוויר האירני למשל לא מתוחזק כמו שצריך ורוב מטוסים מיושנים מאוד (משנות ה-70) וכבר לא מייצרים חלקי חילוף למטוסים אלה ואפילו חלקי חילוף שכן יש בנמצא אסור לייצא לאירן בגלל האמברגו האמריקאי. צבא היבשה האירני גם כן סובל ממחסור בכלים כבדים, בגלל אותה סיבה. נסיונות לרכוש ציוד כבד ברוסיה לא ממש צלחו. האירופאים משתפים פעולה עם האמריקאים וכך נאלצו האירנים להסתמך על התעשייה הכבדה שלהם, אבל היא לא מתקדמת די הצורך והכלים הכבדים שהם יצרו לא ממש טובים. כך שמבחינה טכנית כנראה שהתקיפה כן אפשרית, למרות המרחק, אבל יש לזה שני מחירים גדולים: העולם עשוי להתרגז ולהעניש את ישראל בדרך זו או אחרת (למשל סנקציות) ובנוסף לאירנים יש שלוחות קרובות אלינו: חיזבאללה, סוריה, חמאס וכו'. אלה עשויים לתקוף אותנו אם נתקוף באירן. אלה השיקולים העיקריים בתחום זה. יתרה מכך, לפי מה שפורסם בתקשורת, נראה שהתקיפה לא תצליח לחסל את התכנית האירנית. הרי תמיד אפשר לבנות את הכורים מחדש. גילגמש שיחה 08:26, 23 במרץ 2015 (IST)
האמת? ציפיתי לסיבות הרבה יותר משכנעות. אם היית אומר שלאיראן יש טילים שיכולים למחוק את גוש דן בלחיצת כפתור- הייתי אומר, כן, זה בהחלט שיקול לא לתקוף. אבל חמאס וחזבאללה? אתה רציני? ממתי שני הארגונים האלה צריכים הפצצת כור בשביל לתקוף אותנו? מה גם, ששניהם מרוסקים עכשיו, כך שאם כבר להיכנס איתם לעימות, עכשיו זה דווקא זמן טוב.
בנוגע לסנקציות על ישראל- עד כמה התרחיש הזה ריאלי? הרי לא הוטלו סנקציות בעקבות הפצצת הכורים בעיראק וסוריה. מה גם, שאיראן מדינה שנואה בעולם- עובדה שמחרימים אותה. למה שזה יפריע למישהו בעולם שיחסלו את הכורים שלהם?
יכול להיות שאין באמת הבדל אובייקטיבי בין הכור האיראני לכורים בעיראק ובסוריה, וההבדל היחיד הוא בביצים של ראש הממשלה התורן?--79.177.62.145 10:48, 23 במרץ 2015 (IST)
לא רק בייצים (אולי גם). במקרה האיראני יש התנגדות עזה מבפנים- ידועע שכל הרמטכלים-לשעבר התנגדו, וכל גם ראשי המוסד. למיטב ידיעתי במקרים הקודמים לא הייתה אופוזיציה-מבית שכזו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:58, 23 במרץ 2015 (IST)
ציינתי רק חלק מהסיבות. לאירן יש טילים שיכולים להגיע לישראל, אך כנראה שיש מעט כאלה. בלי שיש להם ראשי נפץ גרעיניים, הם לא יעשו הרבה נזק, במיוחד שיש מערכת ירוט נגד הטילים האלה. ציינתי שמבחינה צבאית, כנראה שהדבר אפשרי. עם זאת, נשאלת השאלה הגדולה יותר, האם כדאי להפציץ את האירנים. האופוזיציה שיש כרגע לשלטון, והיא משמעותית למדי, עשויה להתאחד סביב השלטון כשתחוש איום חיצוני ממשי. מערכת השיקולים בעד התקיפה ונגדה היא מסועפת וכוללת מרכיבים רבים. זה לא רק "שגר ושכח". כמו כן, ציינתי את המחיר המדיני שעשוי להיות גדול אם ישראל תפציץ לבדה את המתקנים האלה. וגם שאלת התועלת, הפצצת ומה עכשיו? יבנו מחדש ומה אז? כל השאלות האלה הן גדולות והתשובה עליהן לא פשוטה כלל. כדי לפגוע באופן משמעותי בתכנית זו נדרשת מערכה צבאית גדולה שרק ארה"ב מסוגלת לבצע. בל נשכח... אירן היא מדינה גדולה עם עשרות מיליוני אזרחים. זה לא כמו להפציץ את הכור הסורי שהוא בהישג יד. גילגמש שיחה 13:03, 23 במרץ 2015 (IST)
אגב, מנכ"ל רפאל כתב היום טור לידיעות אחרונות שמסביר למה לדעתו נשק גרעיני לאיראן זה לא כל כך אפוקליפטי. ("ראוי להילחם בזה בכל דרך אבל ככה וככה". . . ) בלנק - שיחה 15:30, 23 במרץ 2015 (IST)
בלנק, יש לינק? גילגמש שיחה 17:26, 23 במרץ 2015 (IST)
לא. . . ניסיתי למצוא בynet ולא הצלחתי. זה היה במהדורה המודפסת של ידיעות, בחלק של "דעות אחרונות" (בסוף עיתון הכותרת). בלנק - שיחה 22:22, 23 במרץ 2015 (IST)
מבצעית, זה לא פשוט אך אפשרי. הסיבה לכך שלא מפציצים את הכור באיראן שייכת לתחום המדיני-פוליטי. ‏ MathKnight (שיחה) 22:35, 23 במרץ 2015 (IST)
תגדיר "אפשרי". . . מן הסתם עצם התקיפה היא אפשרית, ומן הסתם עצירה לנצח נצחים של תוכנית הגרעין אינה אפשרית. ככל הנראה עיכוב לכמה שנים הוא אפשרי. לא ברור כמה או באיזה מחיר. בלנק - שיחה 23:22, 23 במרץ 2015 (IST)
אם להיות קטנוני, גם עצירה לנצח נצחים אפשרית "על פי מקורות זרים". אבל לא רצויה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 06:44, 24 במרץ 2015 (IST)
כמו המשיח, שהוא "לעולם יבוא", גם הפצצת איראן היא תוכנית מדף מצוינת לצרכים פוליטיים של נתניהו (כבר עשרים שנה הוא בונה קריירה על העניין הזה), ולכן חשוב שתישאר על המדף. בעיה קטנה: תחזוקת התוכנית על המדף עולה מיליארדי ש"ח מדי שנה, על חשבון יעדים חברתיים חשובים שלא זוכים לתקציב. דוד שי - שיחה 07:08, 24 במרץ 2015 (IST)
דוד שי, like. אילן- איזה מקורות זרים טוענים שניתן לעצור את התוכנית לנצח נצחים? בלנק - שיחה 16:23, 24 במרץ 2015 (IST)
מרדכי וענונו, למשל. אם לישראל באמת יש ארסנל של כמה עשרות פצצות של מגהטון, הקיום של איראן כמדינה מפותחת, או אפילו מתפתחת, ניתן לחיסול מוחלט. ברור שבמקרה כזה גם ישראל תחוסל, כך שגם בלי השיקול המוסרי של רצח המונים, זה לא רעיון כ"כ טוב. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:38, 24 במרץ 2015 (IST)
איך בדיוק ישראל תחוסל? לאף מדינה שיש לנו בעיות איתה לא מחזיקה בנשק להשמדה המונית וצבאות קונבנציונלים של מדינות אלה לא חזקים במיוחד. גילגמש שיחה 22:54, 24 במרץ 2015 (IST)
הוא דיבר על מצב שבו ישראל תפיל פצצות אטום על איראן. סביר להניח שבמצב כזה גם מדינות כמו רוסיה וסין (ואולי אפילו מדינות מאירופה או ארצות הבריות) יתקפו אותנו. בלנק - שיחה 20:10, 25 במרץ 2015 (IST)
מה סביר הזה? דניאל 20:33, 25 במרץ 2015 (IST)
זאת טענה מוזרה ביותר. למה למדינה זרה לצאת לעזרתה של אירן ולהסתכן בתגובה גרעינית? אף אחד לא יעשה את זה. יתכנו כמובן סנקציות ובידוד בינלאומי אבל אף אחד לא ינקוף אצבע מעבר לכך. חוץ מזה, אמריקה תתקוף אותנו? האמריקאים שונאים את האירנים בגלל מה שהם עשו להם. מי יבצע פקודות מוזרות שכאלה? גילגמש שיחה 20:45, 25 במרץ 2015 (IST)
מה האיראנים עשו להם?--79.177.62.145 23:00, 25 במרץ 2015 (IST)

אנשי סגל באוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה יש אנשים שהם "פרופסור", יש כאלה שהם דוקטור אבל Faculty ויש כאלה שהם External Lecturers וSenior Research Scientist? כולם עושים פחות או יותר את אותו הדבר: מרצים וחוקרים. אז למה יש "דרגות" שונות? ואם אהיה איש סגל ביום מן הימים, מה עלי לעשות בשביל להיות דוקטור Faculty ולא Senior Research Scientist?

בתמצית- דוקטור הוא תואר המוענק על ידי אוניברסיטאות לאחר עבודת דוקטורט (ועוד כמה דברים). פרופסור, פרופסור חבר וכו' הם תארים שמקבלים לאחר פירסום הרבה מאמרים אקדמיים משפיעים. בלנק - שיחה 15:33, 23 במרץ 2015 (IST)

אם דוקטור עושה פסוט-דוק ומקבל משרת External Lecturer ומפרסם הרבה מאמרים הוא הופך להיות פרופסור?

קודם הוא הופך למרצה (ולא חיצוני). אחרי זה למרצה בכיר לפעמים, ואז לפרופסור. בלנק - שיחה 15:59, 23 במרץ 2015 (IST)
הקבלה והמינוי לסגל האקדמי הבכיר היא במסלול נפרד לחלוטין משל מורים מן החוץ או חוקרים נלווים, והמעבר בין המסלולים רחוק מלהיות אוטומטי (בלשון המעטה). עוזי ו. - שיחה 20:05, 23 במרץ 2015 (IST)
אז איך זה קורה? כלומר לי נראה טריוויאלי שכל אחד ירצה להיות איש סגל ולא מורה/חוקר חיצוני. ובכל זאת יש לא מעט "חיצוניים" ( שבפועל נמצאים בתפקיד הזה במשך שנים רבות, יש להם משרד קבוע וכדו'). איך מישהו מגיע למסלול של אנשי סגל ואיך לחיצוניים? האם יש יתרון בלהיות מרצה מן החוץ או חוקר נלווה ולא דוקטור פקולטי? 62.219.149.14 20:12, 23 במרץ 2015 (IST)
הרוב רוצים, אבל אין הרבה תקנים של חברי סגל מלאים. אבל בכל זאת, צריך ללמד קורסים, אז האוניברסיטאות שוכרות "מורים מן החוץ" כדי שיעשו את העבודה הזו, בלי לתת להם בטחון תעסוקתי או תנאים סוציאליים ראויים. למעשה, המורים מן החוץ הם עובדי הקבלן של הסגל האקדמי. למה הם מסכימים לעבודה הזו? כי הם אוהבים ללמד, כי הם מאמינים שזה יהיה זמני ויעזור להם להתברג לתפקיד במסלול-קביעות. כי בהרבה תחומים (במדעי הרוח במיוחד, אבל גם במדעי החברה) התואר האקדמי לא מוביל לעבודה שאינה אקדמית, אז לצאת מהאקדמיה אומר לנטוש לגמרי את התחום, והם לא רוצים לעשות זאת.
בעיני רבים, ואני ביניהם, העסקת מורים מן החוץ (adjunct professors) היא תופעה מביכה באקדמיה.
חוקר נלווה זה מסלול אחר, ויכול להיות עם קביעות מלאה וכו'. ההגדרות שונות בין מוסדות שונים, אבל במכון ויצמן, לדוגמא, זה מסלול שבו עמית המחקר (staff scientist) עובד בקבוצה של פרופסור, ועוסק במחקר ובניהול המעבדה, בלי ללמד קורסים, ובלי אחריות ישירה להנחיית הסטודנטים למאסטר ודוקטורט. עם זאת, בתור המדען המנוסה ביותר בקבוצה, לעיתים אף יותר מהפרופסור, עמיתי המחקר לעיתים מרכזיים מאוד בהנחיית הסטודנטים. בתפקידים אחרים, עמיתי מחקר יכולים להיות אחראים על מרכז שירות כלשהו, כמו מרכז המיקרוסקופיה האלקטרונית וכו', ומבצעים או מסייעים לאנליזות עבור חוקרים אחרים. עופר קדם - שיחה 20:52, 23 במרץ 2015 (IST)
מצבם של המורים מן החוץ השתפר מאד מאז ההסכם שנחתם עם הסגל הזוטר ב-2012. ההסכם נותן קביעות לתקופות קצרות (3-5 שנים) ולפעמים גם ארוכות יותר. עוזי ו. - שיחה 23:17, 23 במרץ 2015 (IST)
אז אני מבין שהסיבה למערך מרצים מן החוץ הוא רצון לשלם פחות שכר לעובדים שעושים את אותה העבודה כמו עובדים יקרים. אז מי מחליט ועל סמך מה האם מישהו שעשה פוסט-דוק ובא ללמד ולחקור יהפוך להיות "דוקטור בכיר" או "דוקטור נחות"? מה עליו לעשות על מנת להבטיח מסלול שבו הוא יהיה פקולטי ולא חיצוני? 62.219.149.14 23:25, 23 במרץ 2015 (IST)
"עשיית פוסט-דוק" היא אמצעי ולא מטרה. הבחירה לסגל הבכיר נעשית לפי הצטיינות במחקר. עוזי ו. - שיחה 23:44, 23 במרץ 2015 (IST)

שתי השגות לכאורה בנושאי כימיה בויקיפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1) בערך אלקטרושליליות כתוב כך: "קשרים שבהם ההבדל גדול מ-2.0 הם קשרים יוניים ולא קוולנטיים." המרצה שלי אמרה שההבדל צריך להיות 1.7. מי צודק?

2) בערך קשר כימי סוגי הקשרים מסודרים כך כארבעה קטגוריות ראשיות (שתחת השניים הראשונים קיימים תתי קטגוריות)

  • קשרים תוך-מולקולריים
  • קשרים תוך-מולקולריים הם הקשרים המקשרים בין אטומים הערוכים במולקולות.
  • קשר מתכתי
  • קשר יוני
אני רק יכול לומר שבגלל שהסתמכתי על זה, וכתבתי מצגת לפי זה, המרצה שלי טענה שגם קשר מתכתי וגם קשר יוני אמורים להיכלל בשני הסיווגים הראשונים כך יצא שהתפשלתי לכאורה. משהו כאן מבולבל ולא מסתדר לי, אשמח לעזרה ולהסבר מה קורה כאן. 213.57.103.203 16:55, 23 במרץ 2015 (IST)
אולי משתמש:Okedem‎ יכול לעזור. גילגמש שיחה 17:25, 23 במרץ 2015 (IST)
  1. הבעיה בקביעה "מי צודק" היא שזו שאלה לא עובדתית, אלא הגדרתית. אין שום הבדל איכותי בין קשר עם הפרש אלקטרושליליות של 1.69 ל-1.71, אבל אם רוצים, אפשר לתת להם שמות שונים. בדיוק איפה עובר הגדול בין ההגדרה של קשר יוני לקוולנטי? אין לי מושג, וזה פשוט לא חשוב - זה סתם שם. אני לא אומר שהמרצה שלך טועה - היא פשוט מציבה את הרף במקום אחר מהערך שלנו, ואולי כך יותר מקובל. אני לא יודע למה נכתב אצלנו דווקא 2.0. מתוך סקרנות, שאל את המרצה שלך על איזו הגדרה היא מסתמכת כאשר היא מציגה את הסף ב-1.7 - יש הגדרה של IUPAC או משהו כזה?
  2. בקשר מתכתי יש שיתוף של האלקטרונים, בדומה לקשר קוולנטי (אבל מורחב לגביש שלם). כך שאפשר, במידה מסוימת, לשייך אותו ל"קשרים תוך-מולקולריים", או אולי "קשרים חזקים". בקשר יוני אין שיתוף אלקטרוני, והכוחות הרלוונטיים הם משיכה אלקטרומגנטית בין היונים החיוביים והשליליים, בדומה במידה מסוימת לקשרים בין-מולקולריים. הבעיה בכך היא שעבור מתכות וגבישים אין הגדרה טובה למולקולות, כך שאין ממש משמעות ל"בין-" או "תוך-מולקולרי". בדיוק כמו בסעיף הקודם - זה רק עניין של הגדרה, ולכן לגורמים שונים יהיו דעות שונות. שוב, שאל את המרצה שלך על איזו הגדרה היא מסתמכת - ארגון מסוים, ספר לימוד מקובל וכו'.
  3. באופן כללי, אל תכין מצגות על סמך ויקיפדיה. אנחנו משתדלים להיות מדויקים, אבל הכוונה היא רק לתת נקודת מוצא ללימוד נושא, לא מעבר לזה. אין להסתמך על ויקיפדיה כמקור לעבודות (בבית הספר או באקדמיה). המקורות הראויים לכך הם ספרי לימוד, וברמה מעט מתקדמת יותר, מאמרים אקדמיים. גש לספרייה שלך, והעזר בספרים מקצועיים. כשתעשה זאת, אם המרצה שלך תחלוק על נקודה מסוימת, תוכל לענות - "אני מסתמך על ההגדרה של פרופ' X, שכתב את הספר הזה והזה", וזו תשובה הרבה יותר טובה מ"ויקיפדיה". עופר קדם - שיחה 18:20, 23 במרץ 2015 (IST)
קודם כל תודה על ההתייחסות המהירה. (את המצגת כתבתי במהירות כי נודע לי ברגע האחרון שאני צריך להכין אותה. אז זה היה או לסמוך על ויקיפדיה או לא לעשות בכלל... לא היה לי זמן לעיון בספרים וכדומה)
שנית, כמובן שהודעתי לה שהסתמכתי על ויקיפדיה, אז היא אמרה לי "אני לא יודעת למה כתבו שם כך, צריך לבדוק את זה.". ניסיתי בויקיפדיה האנגלית ונראה לי שלא מצאתי לזה התייחסות. בחיפוש בגוגל מצאתי את האתר של מכון וייצמן (לדף שאל את המומחה) ששם הדברים גם כן כמו בויקיפדיה.
לגבי הקשרים המתכתיים והיוניים, אחרי שראיתי את ההערה שלך כנראה שויקיפדיה הגדירה את זה נכון יותר, וכך או כך בוודאי לא מדובר בטעות בויקיפדיה.
אשמח לשמוע שוב (בבירור יותר:)) את ההסבר לצד שלא מחשב את הקשר היוני תחת הקטגוריה של קשרים תוך מולקולריים. אני בטוח שיש הסבר לצד שלא מחשיב את זה כתת קטגוריה של קשרים תוך / בין מולקולריים. 213.57.103.203 19:16, 23 במרץ 2015 (IST)
העניין הוא כזה - איך אתה מגדיר מולקולה כאשר מדובר במתכת (או במלח)? אם נסתכל על חומר מולקולרי מובהק, כמו אצטון, יש לנו שם מולקולות נפרדות וברורות, כל אחד עם שלושה אטומי פחמן, חמצן אחד ושישה מימנים. קל להגדיר מה הכוחות התוך-מולקולריים - הקשרים בין האטומים הללו, ומה הבין-מולקולריים - הקשר בין כל יחידה בסיסית, מולקולה, לשכנותיה. אבל במתכת, קשה להגדיר מולקולות נפרדות. מתכת היא אוסף של גבישים, כאשר כל אחד מכיל אלפי, מיליוני אטומים או הרבה יותר, שכולם קשורים אחד לשני בקשר מתכתי. אז מה היא כל מולקולה כאן? האטום הבודד? כל גביש, שיכול להיות ענק (לדוגמא, להבי מנועי סילון מיוצרים כך שהלהב כולו הוא גביש בודד)? אפשר לטעון כך, ואז באמת קשר מתכתי (ובאותה מידה קשר יוני) הוא תוך-מולקולרי. לדוגמא, לפחות בתבנית שדנה בקשרים כימיים בויקי-אנגלית, קשרים יוניים ומתכתיים מופיעים תחת קשרים "תוך-מולקולריים (חזקים)" (ראה בתחתית הערך w:en:Metallic bonding). אוקיי. מצד שני, אפשר לומר שאין משמעות למילה מולקולה כאשר דנים בחומרים מתכתיים (או יוניים), ולכן לחלוקה פשוט אין משמעות מועילה, ועדיף לא ליישם את הקטגוריות האלה לקשרים מתכתיים ויוניים.
כך או כך, אלה פשוט פילפולים של טרמינולוגיה, ולא עניין מהותי - לא חשוב באיזו קטגוריה תשים את הקשרים, התכונות שלהם לא ישתנו. עופר קדם - שיחה 22:48, 23 במרץ 2015 (IST)
בכל אופן אני חושב שצריך ליישר קו עם מה שמקובל בעולם הכימיה (קצת משונה שבויקי אנגלית זה מקוטלג כך ובויקי העברית זה מקוטלג כך. אע"פ שזה הבדל טרמינולוגי בכל אופן זה מבלבל את הסטודנט הקטן שלא מבין שמדובר בהבדל כזה). מישהו שבא מתוך העולם הזה יכול לדעת מה מקובל. אני בסך הכול סטודנט בהתחלה ולכן אשאיר את זה לטובים ממני בתחום. ושוב תודה על ההתייחסות. 213.57.103.203 23:39, 23 במרץ 2015 (IST)
תראה, אני כימאי, ואין לי מושג מה מקובל יותר - כי זו פשוט לא שאלה שמעסיקה מישהו בתחום... בהצלחה בלימודים. עופר קדם - שיחה 23:41, 23 במרץ 2015 (IST)

מנופים על מגדלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישהו יודע מה פשר המנופים שבנויים בילט-אין על גגות כמה מגדלים בת"א? אפשר לראות אותם בבירור במתחם יו/ מגדלי YOO אבל לא רק. 109.186.239.191 07:06, 25 במרץ 2015 (IST)

אלה מנופים שנועדו לאפשר הובלת משאות לדירות שבבניין. דוד שי - שיחה 05:14, 25 במרץ 2015 (IST)
לא הבנתי, קניות מהסופר וכאלה? למה לא להשתמש במעלית? והאם בלב הבניין ישנו כבל מנוף אם כך? 109.186.239.191 07:06, 25 במרץ 2015 (IST)
לא קניות מהסופר, אלא רהיטים, פסנתרים וכדומה. דוד שי - שיחה 07:11, 25 במרץ 2015 (IST)

איך נראים תווי קניה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבילתי מעטפה קשיחה שבה כתוב בגב המעטפה מספר שובר עם בר-קוד ותקוף (חברת "קשרים"). בתוך המעטפה לא היה כלום. שאלה טיפשית אולי: האם המעטפה עצמה היא השובר קניה או שהיה אמור להיות משהו בפנים ו"נדפקתי"? 132.66.137.207 11:46, 24 במרץ 2015 (IST)

מכיוון שקיבלתי אתמול דף פרסום של אותה חברה עם מספר שאמור להיות שובר ותו לא, סביר להניח שהבק קוד שלך מספיק. 13:47, 24 במרץ 2015 (IST)
כנראה שכדאי לך ליצור עם החברה קשר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:05, 24 במרץ 2015 (IST)

למה רוסים רבים כל כך התנערו מלנין בשנות ה90?[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה היו צריכים לשבור את הפסלים שלו בכל עיר שבה הונחו או לשנות את השם העיר לנינגרד?, אי אפשר להשוות אותו לסטלין בכלל (שם זה מובן יותר)? ובכלל, איך הייתכן שלא הייתה התנגדות לכל המהלכים האלה?... נכון שפירקו את ברית המועצות בגלל שפל כלכלי ואולי במהלך בלתי נמנע, אבל למה צריך דה-לניניזציה בשביל זה?, זה נראה כאילו יש רגשות מעורבים חזקים מאד בעם הרוסי... במצעד הניצחון בשנת 2014 כיסו את קבר לנין בפאנלים ארוכים שגרמו להסתרה כמעט מלאה שלו כך שאפילו מצילומי האוויר לא ממש היה פשוט לראותו... מה הולך פה? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:33, 24 במרץ 2015 (IST)

יש לי הרגשה שאתה צריך לנסח את זה מחדש, כי השאלה ששאלת לא הגיונית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:39, 24 במרץ 2015 (IST)
Ben-Natan, אתה מתכוון לשאול בכותרת "למה רוסים רבים כל כך התנערו מלניןבשנות ה90?" וגם: "...או לשנות את השם העיר לנינגרד". לא רציתי לתקן אותך לבד, אבל כדאי להבהיר. ביקורת - שיחה 16:42, 24 במרץ 2015 (IST)
התבלבלתי בינהם, תיקנתי. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:18, 24 במרץ 2015 (IST)
כי הוא היה זה שהכניס את רוסיה לצרה שנמשכה 70 שנה ולקחה חיים של עשרות מיליונים. הוא לא רק ייצג את הרוע, הוא גרם לו ממש. אני מאמין שפתיחת הארכיונים באותו זמן שהראו כי הוא היה סוכן ריגול של הקיסרות הגרמנית שנשלח להוציא את רוסיה ממלחמת העולם הראשונה והצליח בגדול לא ממש הפריעה, אבל גם בלי זה סביר להניח שהיה קורה אותו דבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:25, 24 במרץ 2015 (IST)
יגאל, יש לך מקור לזה שהוא היה סוכן ריגול? שמעתי שהם עזרו לו לעבור דרך גרמניה כדי שיסיים את המלחמה, אבל הוא היה כמובן רוסי ולא גרמני, ונראה לי ברור לחלוטין שהוא האמין במה שעשה. . . בלנק - שיחה 15:32, 25 במרץ 2015 (IST)
אין לי שום מקור שאוכל לתת לך. קראתי את זה בעיתונות הרוסית בשנות ה-90, כלומר בתקופה הקצרה שרובה הייתה מקור אמין, ואני אישית מאמין להם. ככל שאני יודע הוא היה הסוכן שלהם עוד לפני שנהגתה התוכנית על לגרום למהפכה כדי לשנות את מהלך המלחמה. אבל לא נראה לי שנצליח להכריע לכאן או לכאן. בוא נגיד ככה: לא הייתי כותב זאת בערך של ויקיפדיה, למרות שאני בטוח בזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:37, 25 במרץ 2015 (IST)
הכוונה ב"סוכן ריגול" היא למעבר חופשי שהוא קיבל דרך שטח האימפריה הגרמנית וכסף מזומן שקיבל למימון הפעילות שלו. הוא לא היה "סוכן" במובן המודיעיני של המילה, אלא הוא פשוט בגד במשטר הקיים ופעל להחלפתו במשטר אחר. הגרמנים סייעו לו בכך מטעמיהם. גילגמש שיחה 18:39, 25 במרץ 2015 (IST)
הערת אגב, אני מניח שמשתמש:Weidenfeld, ומשתמש:אריה ענבר, יוכלו לתרום רבות לדיון. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:40, 25 במרץ 2015 (IST)
שוב, גילגמש, אני מאמין שהוא כן היה סוכן ריגול בתשלום ובמשרה קבועה. ושוב, אין לי איך להוכיח את זה, אז שיישאר דעתי בלבד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:45, 25 במרץ 2015 (IST)
אני מומחה קטן לתקופה, וטרם נכנסתי לעובי הקורה הזאת, אבל לא ידועה לי טענה כזאת. גם לא ברור איזה שירות בתור סוכן העניק לנין לגרמנים. גילגמש שיחה 19:05, 25 במרץ 2015 (IST)
אתה מתכוון מעבר לזה שהוא מנע תבוסה מיידית של גרמניה במלחמה ונתן לה טווח נשימה עם יציאתה של רוסיה מהמלחמה נגדה? לא ידוע לי פרוט של דברים נוספים שהוא עשה לפי טענת המקור שכמו שאמרתי כבר, אני סומך עליו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:13, 25 במרץ 2015 (IST)
הוא לא עשה את זה בשירות הגרמנים, אלא בשירות עצמי. הוא עשה את זה למענו ולא למען הגרמנים. גילגמש שיחה 19:14, 25 במרץ 2015 (IST)
אז דעתי שונה. ושוב, אינני שואף שמישהו יסכים איתי. זו רק דעה אישית. ובהחלט יכול להיות שהיא לא נכונה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:18, 25 במרץ 2015 (IST)
נאמרו פה מספר דברים, שככל הנראה לא לוקחים בחשבון מה היה לנין בתודעה הסובייטית. אז נתחיל משינוי של שם לנינגרד: העיר קיבלה את שמה "סנקט פטרבורג" (או "פיטר" בלשון העם) הרבה לפני ששמה הוחלף ללניגרד. מרבית האנשים קראו לה בשמה הישן ("פיטר") גם ככשמה הרשמי לנינגרד. לא היתה הצדקה של ממש לקרוא לה על שמו של לנין והצעד של החזרת שם מקורי התקבל על הרוב. עכשיו לזה שלנין הוא לא סטלין: נכון מאוד. לרוב הרוסים לא מייחסים ללנין פשעים ברמה של סטלין. הוא לא הפך את המדינה לכלא ענק ולא גרם לאותה רמת סבל כמו סטלין. עם זאת, ברור לרוב שלנין לא היה צדיק- הטרור האדום(Red Terror) הוא יוזמה שקשה לקרוא לה מוסרית במיוחד.
לא לשכוח אבל שבניגוד לסטלין שזכה לחשיפת פולחן אישיות וגינוי על ידי ניקיטה חרושצ'וב ב1956, לנין המשיך להיות "סבא טוב". הוא היה מהפכן שהוביל את רוסיה ממצב של חורבן בעקבות מלחמת אזרחים למעצמת על. בתודעת רוב העם הוא היה דמות חיובית.
לגבי הורדת פסלים: בניגוד לסטלין שפסליו הורדו עוד בשנות ה-50, פסליו של לנין היו בערים רבות גם לאחר נפילת ברית המועצות. פסל של לנין היה מותג. הוא היה אחד מסמליה של ברית המועצות, כמו כוכב אדום והפטיש והמגל. במקומות רבים חשו את רוח השינויים, את בוא העת החדשה. לנין שהיה מותג וסמל של השלטון הישן הפריעה לאותה תחושת שיחורר מכל הישן ובניית חברה חדשה. לכן מריבת פסליו הורדו. ברור שכיום לנין זוכה לביקורת רבה, אבל עם זאת ישנם לא מעט מקומות בהם פסליו מוצגים ברבים(List of statues of Vladimir Lenin). אחרי הכל, מדובר באישיות היסטורית משפיעה מאוד, גם עם המוסריות שלה שנויה במחלוקת. מעניין שהורדת פסל של לנין הפכה למותג אף היא. פסלו מופל כאשר רוצים להביא להחלפת השלטון, גם אם השלטון לא קשור ישורת לברה"מ (ראו אוקראינה ב2012). Corvus-TAU - שיחה 18:50, 25 במרץ 2015 (IST)
לנין הוא זה שהכניס את רוסיה למלחמת האזרחים. Tzafrir - שיחה 19:12, 25 במרץ 2015 (IST)
אכן, אבל למה להיכנס לפרטים כאלה לא חשובים? בתודעה הסובייטית, המלחמה היתה נחוצה על מנת להפיל את השלטון הישן והרע. Corvus-TAU - שיחה 19:26, 25 במרץ 2015 (IST)
יותר חשוב מעניין מלחמת האזרחים- המהפכה הקומוניסטית ברוסיה גירשה את שלטון הצאר, שזכור לרעה על ידי כולם. בלנק - שיחה 20:08, 25 במרץ 2015 (IST)
מה, גם בזה יהיו חילוקי דעות? תמיהה. ככל שאני יודע, להפך, המהפכה הקפיטליסטית גירשה את שלטון הצאר, וקומוניסטים גירשו את אלו שגירשו את הצאר כעבור חצי שנה במהפכה נוספת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:17, 25 במרץ 2015 (IST)
אני מבקש לתקן כמה אמירות שנכתבו כאן ואולי להוסיף כמה פרטים. ראשית, לנין לא הכניס את רוסיה למלחמת האזרחים, מלחמת האזרחים ברוסיה החלה לאחר מהפכת פברואר, כשחלק מהצבא לא קיבל את מרות השלטון החדש. שנית, לנין לא היה מרגל או סוכן זר, הוא היה מהפכן, שנאבק נגד שלטון הצאר ואם בחלק ממסלולו נפגשו האינטרסים של המהפכה עם אינטרסים של גרמניה, זה לא הפך אותו לסוכן גרמני. ועכשיו נהפוך כיוון, לנין לא היה דמוקרט, הוא דגל ב"דיקטטורה של הפרולטריון" עם דגש על הדיקטטורה. הוא תפס את הנהגת המפלגה הקומוניסטית במניפולציה מקיאווליסטית והפך את סיעת המיעוט שלו לשליטה באמצעות טריק לשוני, כשקרא לה בשם "בולשביקית" (סיעת הרוב) והדיח את מתנגדיו. הוא גם לא הפך את ברית המועצות למעצמה, מי שעשה זאת היה סטלין, בתקופת לנין ברית המועצות בקושי נאבקה על קיומה העצמאי. לא צריך לחפש היגיון היסטורי בגחמות ההמון, שסגד לאישים ואחרי כן ניפץ את פסליהם - אני חושב שלא היה צרפתי שהוביל למות כל כך הרבה צרפתים כמו נפוליאון בונפרטה הקורסיקאי, אך הוא נשאר בזכרון הקולקטיבי הצרפתי גיבור חיובי. סה לה ווי. בברכה. ליש - שיחה 21:06, 25 במרץ 2015 (IST)
בלי לשבור את הראש בפרטים שנויים במחלוקת, זה תכלס נורא פשוט:
  • לנין הנהיג את מלחמת האזרחים שהחליפה את המונרכיה בשלטון המפלגה הקומוניסטית־בולשביקית.
  • מאז מותו עד תחילת שנות התשעים עסקה ממשלת ברית המועצות במפעל הנצחה אדיר ובלתי־פוסק ללנין בכל רחבי ברית המועצות, גם במקומות שלא היה ללנין שום קשר ישיר אליהם: הדפסת ספרים שלו ועליו, קריאת רחובות, יישובים, מפעלים, עיתונים וכו׳, הקמת פסלים רבים מספור, הפקת סרטים ביוגרפיים, תליית תמונות שלו בכל מקום, וכו׳. לנין הפך לסמל השלטון הסובייטי, לצד הדגל, הסמל וההמנון (שמו גם מוזכר בהמנון מספר פעמים). אף אחד לא ממש שאל אם העם מעוניין בזה, מכיוון שברית המועצות לא הייתה מדינה דמוקרטית, אלא מדינה שנשלטה על־ידי מפלגה אחת שלנין הקים ושלא אפשרה הבעה של שום רעיון שונה.
  • מכיוון שהישות המדינית ששמה ברית המועצות חדלה מלהתקיים בשנת 1991, גם כל הסמלים שלה חדלו מלהתקיים, וזה כולל את מפעל ההנצחה ללנין. כשנהיה מותר לדבר על הנושא, הסתבר שרוב האנשים לא רואים בו גיבור אדיר וחיובי כמו שהממשלה הסובייטית הציגה.
  • חלק מהאזורים שהיו שייכים לרוסיה לפני־כן, כגון הארצות הבלטיות, מחקו את המורשת שלו בזריזות. בחלק מהם היא נשארה עד היום, למשל בבלארוס. ברוסיה היא גם נשארה ברוב המקומות; הממשלה אומנם הפסיקה את מפעל ההנצחה הפעיל, אבל לא טרחה למחוק את כל הפסלים והרחובות. חלק הוסרו, רבים נשארו. לי נראה שזה יותר עניין של הרגל ורציפות מאשר רצון לשמר את המורשת ולתת לאיש כבוד. באוקראינה היא נשארה ברוב המקומות, ועכשיו זה נחשב לסמל רוסי ואוקראינה מנסה להתרחק מסמלים רוסיים ונפטרת מהפסלים.
זהו בערך. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 21:51, 25 במרץ 2015 (IST)

הורמון או חומר כלשהו שמשתחרר בגוף בזמן שעושים "קיצי"?[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראתי פעם מאמר או שמעתי הרצאה שבו פרופ' הסביר שמגע רך או 'קיצי' משחרר חומר כימי מרגיע. מחפש את השם של החומר ואשמח לעזרה, תודה. 213.57.103.203 00:49, 25 במרץ 2015 (IST)

סביר שמדובר בהורמון אוקסיטוצין. גם אנדרופינים הם אפשרות. 94.159.219.12 06:54, 26 במרץ 2015 (IST)

אפשר להסיר את הלאום והדת מתעודת הלידה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם אני יכול לדרוש מבחינה חוקית שיסירו את הלאום והדת מתעודת הלידה שלי? (אני אמור למסור את זה לצרכי לימודים בחו"ל וחושש שזה יפריע... לשלוח להם את תעודת הלידה שמודגש שם באותיות קידוש לבנה: הלאום יהודי. הדת: יהודי.) 213.57.103.203 20:54, 25 במרץ 2015 (IST)

יש תקדים כזה בבגץ. אני לא בטוח שהעילה שציינת תחשב ראויה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:47, 25 במרץ 2015 (IST)
בתור מישהו שגר ולומד בחו"ל אני חייב להגיד לך שאם זה משהו שיפריע להם - לא בטוח שאתה רוצה ללמוד שם. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 10:33, 26 במרץ 2015 (IST)
לא נראה לי שאתה זקוק לעילה כדי לדרוש שיורידו את הפרטים הנ"ל, ואם כן תוכל לומר שאתה מתכחש ל"אלמנטים הגזעניים" האלו". גם לזה יש תקדים. נת קייק - שיחה 22:49, 26 במרץ 2015 (IST)

כיצד ולשם מה נוצר הפרש עובי בין פרוסות הגבינה הצהובה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמתי לב לאחרונה למשהו מוזר, התחלתי לקנות גבינה צהובה בפרוסות מוכנות, וגיליתי שעובי הפרוסות אינו שווה. כיצד נוצר ההפרש? כנראה שינוי במרווח שבין הסכינים. בהנחה שזה אכן כך, השאלה היא: למה? למה למישהו היה חשוב להשקיע בתכנון חיתוך שייצור הפרש בעובי? ביקורת - שיחה 10:53, 26 במרץ 2015 (IST)

ייתכנו סיבות אחרות, אולי, אבל אני יודע שכאשר לוחצים את הבלוק של הגבינה אל הסכין מתקבלת פרוסה עבה יותר. אם מפעילים לחץ לא אחיד תוך כדי הפריסה מקבלים גם פרוסות בעובי לא אחיד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:04, 26 במרץ 2015 (IST)

הגדרת אפסילון דלתא של גבול ותחום הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום

ניסיתי להוכיח שהגבול של שורש x כאשר x מתקרב ל-0.01 הוא 0.1. בהוכחה שלי הנחתי שכדי שהביטוי שורש איקס יהיה מוגדר x צריך להיות גדול מ-0, וכך נפטרתי מהערכים המוחלטים של המרחקים מ"איקס 0" (0.01) ומהגבול (0.1), וקיבלתי שעבור דלתא שווה אפסילון חלקי 10 טענת הגבול מתקיימת. בספר מופיעה התשובה (min(epsilon/10,0.01. מה גורם להבדל בין שתי התשובות? האם ההנחה שעשיתי מותרת? תודה, 212.179.61.126 14:05, 26 במרץ 2015 (IST)

ההנחה שלך אינה מצדיקה התעלמות מהמקרה הכללי. הפתרון שלך שגוי, משום שעבור epsilon=400, בחירת delta=40 לא תעבוד (בגלל החריגה מתחום ההגדרה של הפונקציה). הספר פותר את הבעיה הזו על-ידי לקיחת המינימום עם 0.01. אפשר היה להגדיר את הגבול בנקודה פנימית לתחום ההגדרה גם על ידי "לכל \ \epsilon > 0 קיים \ \delta > 0 כך שאם \ |x-x_0| < \delta ו-x בתחום ההגדרה של הפונקציה, אז \ |f(x)-f(x_0)|< \epsilon", ואז הבעיה נפתרת מעצמה. עוזי ו. - שיחה 14:23, 26 במרץ 2015 (IST)
אני חושב שהבנתי, אבל (1) תוכל להבהיר את המשפט "ההנחה שלך אינה מצדיקה התעלמות מהמקרה הכללי"? (2) כאשר, כבדוגמה שלך, epsilon=400 מה מבטיח ש-delta=0.1 עונה על הגדרת הגבול? 94.159.228.45 15:26, 26 במרץ 2015 (IST)
(1) אם הטענה המופיעה בהגדרת הגבול מתקיימת עבור אפסילון קטן מספיק, אז היא מתקיימת לכל אפסילון; אבל כשאתה נותן *נוסחה* לדלתא, במונחי אפסילון, היא צריכה להיות נכונה תמיד. (2) אם |x-0.01|<0.01 אז |\sqrt{x}-\sqrt{0.01}|<400. עוזי ו. - שיחה 18:46, 26 במרץ 2015 (IST)

המאירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם המאירי היה ספרדי או אשכנזי? לכאו' הוא היה בפרובנס שם חיו חכמים אשכנזים כמו הראב"ד מצד שני שמעתי מספר פעמים שהיה ספרדי? העורך היהודישיחה • ו' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

המאירי לא היה לא ספרדי ולא אשכנזי, יש דבר כזה. הוא היה מחכמי פרובנס שהיתה קהילה ועדה לעצמה, היו קרובים יותר לקהילות הצרפתיות כלומר מנהגיהם היו קרובים למנהגי האשכנזים והצרפתים הקדומים. ראה יהדות פרובנס. נת קייק - שיחה 22:45, 26 במרץ 2015 (IST)

הרבה זמן לעשות WINDOWS[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה לוקח כך כך הרבה שנים לפתח WINDOWS חדש, מה כבר חידשו מWINDOWS 7 לWINDOWS 8 קצת שפרו את העיצוב ואת המהירות, אבל לMICROSOFT ישנם אלפי או עשרות אלפי עובדים שעובדים על זה, זה אמור לקחת יום או יומיים. העורך היהודישיחה • ו' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים 15:54, 26 במרץ 2015 (IST)

תספורת אורכת רבע שעה. האם תוכל להעסיק אלף עובדים ולספר כל לקוח בשניה אחת? עוזי ו. - שיחה 18:48, 26 במרץ 2015 (IST)
יש הבדל בין תספורת לתכנות, בתכנות אפשר לפצל תפקידים זה דבר ראשון, שנית כל התכנות של הWINDOWS אפילו לאדם אחד (שעובד על כך כל יום כל היום) לא אמורה לארוך יותר מחודש חודשיים. העורך היהודישיחה • ו' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים 18:53, 26 במרץ 2015 (IST)
אתה טרול?? לכתוב מערכת הפעלה עם GUI שמיועדת לחומרה מגוונת מאוד זו משימה של הנדסת וכתיבת עשרות מליוני שורות קוד, ואז דיבוג ובחינות. לאדם יחיד זו משימה של כמה אלפי שנים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:40, 26 במרץ 2015 (IST)
אני דווקא הייתי הולך על מאה אנשים תוך שנה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:55, 26 במרץ 2015 (IST)
למה מהי יש להם לעשות? חוץ מזה יש יותר אנשים יותר זמן. העורך היהודישיחה • ו' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
עשר אחוז מהזמן לכתוב טונות של קוד שצריכות לדאוג לתגובה הולמת לכל מצב שאי פעם יכול לקרותף תשעים אחוז כדי לדבג את זה. ראה אפילו מה קורה בדף השיחה של אמיר. ובפרק המתאים בפבריקטור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:12, 26 במרץ 2015 (IST)
למה טונות של קוד, נכון שיש עיצוב טוב אבל את זה עשו בהתחלה אחר כך רק שיפרו את זה, לתכנת תוכנה בשפת C# גם אם העיצוב מושקע מאוד לא לוקח מיליוני שורות של קוד. העורך היהודישיחה • ו' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
אתה כנראה פשוט לא מתאר לעצמך בכמה דברים צריך לטפל, כולל כאלו שלא חשבת עליהם אף פעם. אני יכול לזרוק כמה דוגמאות, אבל אשמח אם לא תתעמק בהן כי לא משמעותן היא הנקודה אלא עצם קיומם. אתה כנראה תצטרך יותר ממאה עמודי קוד רק כדי לטפל בבעיה שהמומחים קוראים לה paging, והשאר יכולים להבין ככה: נניח שאתה צריך כמות מסויימת של זיכרון ובמחשב שלך (בוודאות) יש פחות. עוד מאה עמודים על הבעיה שהמומחים קוראים לה multiprocessing vs multithreading ועבור השאר זה איך לגרום לווינדוז להיות מסוגלת להריץ כמה תוכניות בו זמנית בלי שיפריעו אחת לשנייה וכמה עותקים של אותה תוכנית (נגיד כמה קבצים פתוחים של וורד) שכן צריכים "להפריע", כלומר להיות בקשר אחת עם השנייה. ואפשר להעלות עשרות שאלות כאלו.
והמחשבה שלך שכתבו את זה פעם אחת ורק משפרים את זה היא לא נכונה, כי שינוי קטן יכול לגרום תגובת שרשרת שתצריך התאמה בשאר החלקים. ולסיום - ההבדל בין ווינדוז 7 ו-8 הוא ענקי, למרות שזה נראה פשוט - להחליף גישה עם מקלדת ועכבר לגישה שכוללת גם מסך מגע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:39, 26 במרץ 2015 (IST)

שיא גינס[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם זוכים בשיא גינס מקבלים כסף עד ששוברים את השיא שלהם, אם כן כמה?העורך היהודישיחה • ו' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

לא. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:37, 26 במרץ 2015 (IST)
יש לך איזה שהוא מקור או שאתה מניח? כי שמעתי פעם שכן מקבלים.העורך היהודישיחה • ו' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
מכיר גוגל? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:50, 26 במרץ 2015 (IST)
כן, לא מצאתי שם. העורך היהודישיחה • ו' בניסן ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
נסה את תוצאות החיפוש הזה °°°°°°° הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:59, 26 במרץ 2015 (IST)