ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
דפים שימושיים
ארכיונים
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


קיצור דרך: וק:הכה

הכה את המומחה משמש לאותן מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה, יש לשאול כאן.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

  • בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטים.
  • אפשר לבצע חיפוש בארכיוני "הכה את המומחה".
  • תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
  • ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים.

שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

תוכן עניינים

האם חברת השקעות מצריכה רישוי ממשלתי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם אני מעוניין להקים עסק להשקעה בחו"ל, האם אני צריך איזה אישור ממשלתי או משהו דומה? 149.78.242.184 15:42, 11 ביוני 2015 (IDT)

מה המקבילה של "מנהל מקצועי" באנגלית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה המקבילה של "מנהל מקצועי" באנגלית? (המנהל שמתעסק רק בתחום המקצועי של החברה) 149.78.242.184 16:28, 11 ביוני 2015 (IDT)

האם חלזונות (שומעים ו) נרתעים מרעש?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר גרתי על כביש סוהן ובחורף לא היו חלזונות בכלל בקרבת בתים שעל הכביש. אמנם חלזונות לא היו בכלל, אבל חשופיות היו. איך תוכלו להסביר את זה? תודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:27, 11 ביוני 2015 (IDT)

אני יכול לדמיין אלף הסברים לזה, אבל הרעש בהחלט יכול להיות הסבר. חלזונות חשים תנודות באוויר באמצעות המחושים שלהם. בלנק - שיחה 23:51, 13 ביוני 2015 (IDT)

פאזה של גל שפוגע במראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיה חד ממדית ששלוחים גל סינוס על מראה. אני רוצה להבין איפה יש התאבכות הורסת. בשביל זה אני צריך להבין- ברגע שהגל פוגע במראה, הוא הופך פאזה או ממשיך כרגיל? נניח אם אני מצייר את זה כמו סינוס ועליו קווים אנכיים של "נקודת מדידה בפעם הראשונה", "מראה", "נקודת מדידה פעם שניה" ורואה שהמרחק צריך להיות 1/4 אורך גל- האם אני צודק? 79.182.27.48 11:27, 12 ביוני 2015 (IDT)

מה המרחק המקסימלי שבו ניתן לראות את השמש?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלי ניחושים, אלא תשובה מדעית (אולי עם חישוב)- מה המרחק המקסימלי שממנו ניתן להבחין בכוכב זהה לשמש בעין בלתי מזוינת, בהזנחת אפקטים אטמוספריים. 79.182.27.48 16:39, 12 ביוני 2015 (IDT)

אולי Corvus יודע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:47, 12 ביוני 2015 (IDT)
אולי לא... Corvus,(שיחה) 17:07, 12 ביוני 2015 (IDT)
בערך 40 שנות אור הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:14, 12 ביוני 2015 (IDT)
עיגלתי יותר מדי בחישוב בראש. זה 74.7 שנות אור. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:30, 12 ביוני 2015 (IDT)
אשפר לשאול איזה חישוב עשית? אני מניח צריך לדעת בשביל זה את גבול הראיה האנשות (לא נבחין ב3 פוטונים) וכל מיני גדלים תצפיתיים כמו בהירות מוחלטת וכדומה. Corvus,(שיחה) 17:35, 12 ביוני 2015 (IDT)
בהירות מוחלטת של השמש נתונה בערך השמש. בערך בהירות#הקשר לבהירות המוחלטת יש את נוסחת המעבר מבהירות מוחלטת לנראית. מכאן זו הצבה של ערכים והעברת אגפים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:54, 12 ביוני 2015 (IDT)
פיספסתי ששאלת על גבול הראייה האנושית. בספרים כתוב ש בהירות נראית 6 היא הגבול, אבל כמו שכל צופה בכוכבים מעיד, הגבול הוא בסביבות 6.6. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:38, 12 ביוני 2015 (IDT)

מה נחשב למקצוע רפואי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

(שימו לב לא מדובר במקצוע פרה רפואי) 149.78.242.184 22:29, 12 ביוני 2015 (IDT)

[1]
Nachum - שיחה 13:38, 13 ביוני 2015 (IDT)

האם פסיכולוג מכונה מטפל פרה רפואי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

149.78.242.184 22:45, 12 ביוני 2015 (IDT)

לא יודע, אבל תתחיל כאן: מקצוע פרא-רפואי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:48, 12 ביוני 2015 (IDT)
זה בגדול תלוי הגדרה, אבל בגדול כן. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:39, 13 ביוני 2015 (IDT)

אורלוגין[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "אורלוגין" נשמע מאוד לא עברי. מי יודע מה מקור השם? Corvus,(שיחה) 10:47, 13 ביוני 2015 (IDT)

[2] יוונית של פעם «kotz» «שיחה» 11:00, 13 ביוני 2015 (IDT)

סיפור סיפורים עם בללייקה בקרב יהודים שעלו ממזרח אירופה - איך נקראת האומנות הזו?[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש אמנים מסוימים בארץ, אני מניח שכולם מבוגרים מאד היום ואני מניח שהם ממוצא גלותי רוסי (או בלארוסי או רומני בעיקר), המופיעים כשהם מספרים סיפור שבקטעים מסוימים ממנו (או בין לבין קטעים ממנו) הם מנגנים בבלייקה או בכלי דומה. איך נקראת האומנות הזו והאם המומחה יכול לתת כמה שמות של אמנים כאלה. תודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:42, 13 ביוני 2015 (IDT)

אולי שלומית קדם תדע? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:17, 15 ביוני 2015 (IDT)

מאיפה משתין הדג?[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה עניין מערכת ההפרשה של הדגים הפך לשאלה כל כך פופולרית שכל אחד רוצה להראות את הידע שלו בנושא? 62.219.149.14 17:55, 14 ביוני 2015 (IDT)

ויקיפדיה כפרוקסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישהו יודע על אפשרות להשתמש כפרוקסי בויקיפדיה? 94.230.94.57 00:19, 15 ביוני 2015 (IDT)

יום טוב ליפמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלה שלא מצאתי עליה תשובה. מה מקור הצירוף הנפוץ "יום טוב ליפמן"? Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:59, 15 ביוני 2015 (IDT)

[[3]]? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אלמוני יקר, השאלה (אם הבנתי נכון) אינה על שם מי נקראו (-ועל שם מי הוא?), אלא מה מקור הצירוף, שכן בניגוד לצירוף "אריה-ליב" למשל שהוא תרגום, לכאורה אין קשר בין "יום טוב" לליפמן [=איש אהוב]. ביקורת - שיחה 23:51, 15 ביוני 2015 (IDT)
ואגב, בית שמואל "שמות אנשים ונשים" אות ל'; כותב: "ליפמן, יו"ד אחר הלמ"ד והוא כינוי לאורי לאלעזר ליום טוב". זכורני שליפמן כמו ליבר-מן הוא איש אהוב ופ' מתחלפת בב'. שלושת השמות המ"ל מבטאות שמחה: אור, עזרת האל ויום טוב. אולי הצירוף מבטא שמחה על שנולד "איש אהוב". ראיתי פעם משהו כזה, אבל לא מצליח להיזכר (וכנראה זה היה באיזו הערה אגבית ולא בספר העוסק בעניני שמות. ביקורת - שיחה 00:11, 16 ביוני 2015 (IDT)

אפליקצית ניווט ברגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני רוצה להגיע ברגל למקום מסויים בתל אביב ומחפש אפליקציה לטלפון שבעזרתה אני יכול ללכת ולראות לאיזה כיוון צריך. יש לי GPS בטלפון, אבל אין לי חיבור אינטרנט קבוע. מה מומלץ?

בגוגל מאפס אתה יכול לעשות זאת, פשוט לסמן לו שהמסלול הוא רגלי כדי שלא יוביל אותך כמו מכונית. אתה צריך אינטרנט כדי לחשב את המסלול, אח"כ את המיקום שלך הוא יראה עפ"י הGPS. NiD123 - שיחה 00:18, 16 ביוני 2015 (IDT)

זיהוי עץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו עץ שאני רואה בדרכי לעבודה. הפרחים שלו מרהיבים, והם נושרים בעונה הזו וממלאים את המדרכה. מי זה העץ הזה, ולמה הפרחים שלו נושרים עכשיו ולא בסתיו? 94.230.86.200 19:42, 15 ביוני 2015 (IDT)

ככל הנראה ברכיכיטון, השווה לתמונות אלו. במקור הם אוסטרלים, אז אין פלא שזמני הפריחה משובשים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 05:16, 16 ביוני 2015 (IDT)

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהם התנאים וכמה מרוויחים בהוראת המתמטיקה בישראל במכללה או כמרצה מן החוץ באוניברסיטה? ‏MathKnight-at-TAU שיחה 14:59, 16 ביוני 2015 (IDT)

האם קיים מקום כלשהו בברית החדשה שבו ישו מדבר בעד או נגד יהודים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישו בעצמו היה יהודי, אבל השאלה היא האם לאחר שעזב את היהדות הוא הכפיש אותה או את היהודים או לחלופין דיבר בעדם או ששמר על נייטרליות? ענוותן כהלל - שיחה 18:50, 16 ביוני 2015 (IDT)

הוא אף פעם לא עזב את היהדות. גילגמש שיחה 18:53, 16 ביוני 2015 (IDT)
אאל"ט, על־פי ההלכה, לא ניתן לעזוב את היהדות. בברכה, דולבשיחה 19:41, 16 ביוני 2015 (IDT)
לא נתקלתי בשום מקום בו תועד שישוע בן יוסף היהודי הגלילי שהיה מתפלל בבתי כנסת ביום השבת דיבר כנגד בני עמו ולא הפגין שום שנאה עצמית בהקשר הזה. הוא דיבר במספר מקומות נגד הפרושים שהם בגדול הזרם השולט כיום ביהדות, ונגד הצדוקים, שהם במובן מסוים ה"קראים" של אז כי הלכו לפי המקרא המקובל בזמנם בלבד, עם פרשנות מינימאלית וייחודית. בניגוד למה שרבנים מסוימים (או נוצרים מסוימים) מנסים להציג באופן פתטי, ביקורתו של ישוע בן יוסף על העדה הפרושית לא הייתה "שנאת יהודים". ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 21:11, 16 ביוני 2015 (IDT)
אני לא יודע על אילו רבנים אתה מדבר, אבל הבעיה היא לא במה שישו אמר, אלא במה שככתוב בברית החדשה. ישו התוכח עם פלגים שונים ביהדות של תקופת בית שני וטען נגדם טענות עניניות. אתה, כיהודי, יודע להבדיל בין "פרושים" ל"צדוקים", אבל הברית החדשה נכתבה ביוונית וקהל היעד שלה, שבקושי ידע משהו על יהדות, בודאי שלא ידע להבדיל בין הפלגים וכולם היו בשבילו פשוט "יהודים". לפני שאתה ממהר להסיק מסקנות, אפנה אותך לדוגמא של ציטוט מתוך הברית החדשה, המופיע בערך אנטישמיות נוצרית. בבשורה על פי יוחנן פרק ח, מצוטט ויכוח של ישו עם היהודים. שים לב שבתרגום הישן הזה, הויכוח הוא עם "הסופרים" ו"הפרושים", ובקיצור: "היהודים" (פסוקים 22, 31, 48, 57). אם תפתח תרגום חדש יותר, לא תמצא שם את המילה "יהודים". היא לא קיימת שם או שבמקומה מופיעה המילה "פרושים". אני לא יודע מה כתוב בטקסט המקורי ביוונית, אולי אסף יכול לעזור בכך. בקטע הזה ישו אומר בפירוש שהוא לא אחר מאשר בנו של אלוהים ולכן גם אלוהים בעצמו, כי היה כאן עוד לפני אברהם אבינו. לאוזן היהודית אלה דברים בלתי נסבלים, חילול הקודש. לאוזן היוונית האלילית לא היה דבר טבעי מזה: לאל של היהודים יש בן. בתרגום הישן הזה אין הרבה מקום לטעויות, בפסוק 44 ההסתה נגד היהודים והיהדות מגיעה לשיאה:
"אַתֶּם מֵאֵת אֲבִיכֶם הַשָּׂטָן וְלַעֲשׂוֹת אֶת־תַּאֲוֹת אֲבִיכֶם חֲפַצְתֶּם הוּא רוֹצֵחַ הָיָה מֵרֹאשׁ וּבָאֱמֶת לֹא עָמָד כִּי אֱמֶת אֵין־בּוֹ מִדֵּי דַבְּרוֹ שֶׁקֶר יְדַבֵּר מִלִּבּוֹ כִּי־מְשַׁקֵּר הוּא וַאֲבִי הַשָּׁקֶר". Liad Malone - שיחה 00:25, 17 ביוני 2015 (IDT)
א' אני בן אדם, וכל עוד אני לא אמרתי מהי דתי\זהותי העמאית\לאומית - אף רושם שיכתב אודותי לא בהכרח ישקף זאת. ב' תרגום ישן אחד בו דברי ישוע בן יוסף סולפו לא מוכיח טיעון גורף לפיו "ישו דיבר בברית החדשה כנגד יהודים". אני מציע לא להיות פסקני ולהיות פתוח לאפשרות ששנינו צודקים, כמוני. ולגבי הפסוק שצוין, אני בטוח שישוע כלל לא מדבר על אלוהי ישראל, אלוהיו שלו בו האמין, אלא מדבר בגנות הנמענים שהם הפרושים המאזינים לו תוך הצגתם כמאמינים בשטן (מעשה שאולי היה מיותר או לא חכם, איש ודעתו), בדומה לכך שהם מכנים אותו "שד". אני מציע לקרוא את הפרק כולו ולהבין את הפסוק בהקשר בו נאמר ולראות שאותם "היהודים" הם פרושים וסופרים ואין הכוונה לכל היהודים כולם, בדומה לכך שנאמר שם "היהודים המאמינים בו" על הקהל השני שכן קיבל את דבריו. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 03:10, 17 ביוני 2015 (IDT)
התרגום הזה נעשה על פי נוסח יווני שהודפס בשנת 1624. כפי שניתן לראות כאן למשל, המילה "יהודים" מופיעה גם בתרגום לאנגלית וגם במקור היווני. בתרגום חדש (1976) שיש לי בבית (שניתן לי על ידי מיסיונרים ברחוב בעכו העתיקה) באופן מאד נוח לא כתוב "יהודים", אבל כן כתוב: "אתם מאביכם השטן ואת מאויי אביכם חפצים אתם לעשות. הוא רוצח היה מראשית... אינכם מאת האלהים". Liad Malone - שיחה 04:00, 17 ביוני 2015 (IDT)
44 Ihr seid aus dem Vater, dem Teufel, und die Begierden eures elberfeld bibel Nachum - שיחה 12:15, 17 ביוני 2015 (IDT)
כולם יוצאים מנקודת הנחה שהכתוב בברית החדשה אכן מייצג את דבריו של יהודי גלילי. הרבה יותר סביר להניח שהטקסטים נכתבו הרבה יותר מאוחר, ויוחסו לישו מסיבות מובנות.--אדג - שיחה 15:52, 28 ביוני 2015 (IDT)

שמירת שבת כהלכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכן ניתן להשיג באינטרנט את הספר שמירת שבת כהלכתה (לעיון, לא לקנייה)?

http://www.hebrewbooks.org/8861
לא מה שחיפשת! Nachum - שיחה 12:10, 17 ביוני 2015 (IDT)
זה מאורי אש של הרב אויערבאך, הוא חיפש שמירת שבת כהלכתה של הרב נויברט.העורך היהודישיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
אוצר החכמה.--אדג - שיחה 12:59, 17 ביוני 2015 (IDT)
זה גם לא יעזור לו, זה עולה כסף שם.העורך היהודישיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

הפיזיקה טרום המפץ הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר שמעתי את הטענה (נדמה לי בחדשות) שלפני המפץ הגדול, היקום היה מכווץ לגודל הדומה לגרעין אפונה. טענה זו נשמעת לי אבסורדית, אך אם היא הגיעה לחדשות, יכול להיות שיש באמת מדען שסבר כך... מה עמדת המדע בתכלס? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 02:07, 17 ביוני 2015 (IDT)

טענה זו היא של סטיבן הוקינג. אבל פשוט וברור שאת הגרעין אפונה הזה ברא הקב"ה, וכבר כתב כך הרמב"ן בתחילת פרשת בראשית שהקב"ה ברא חומר קטן שנקרא (בשמו היוווני) "היולי", וממנו המשיך הקב"ה לפתח את העולם.העורך היהודישיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
אם עניינך הוא במיסטיקה, הסתפק בתשובה הקודמת. אחרת:
זו לא שאלה פשוטה כלל ודורשת חשיבה במימד נוסף לשלושה מימדי מרחב. אין הסכמה ברורה בין קוסמולוגים וישנה פרשנות טיפה שונה למדידות. אז - אחד ההסברים היפים לדעתי הוא שהמונח "לפני המפץ הגדול" כלל לא מוגדר. תחילת הזמן-מרחב היא נקודה 4 מימדית. כלומר x=0, y=0,z=0, t=0, כאשר t זה הזמן. אין משמעות לזמן שלילי. לא היה "לפי" כי הזמן התחיל ברגע מסוים. בערך כמו לשאול "מה נמצא צפונית לקוטב הצפוני". כלומר תחזור אחורה בזמן עד לרגע אחד- בדיוק כמו שתיסע צפונה עד שתגיע לנקודה אחת.
הסבר אחר, גם הוא חביב הוא התרחבות של מרחב תלת מימדי לתוך מימד רביעי. כלומר היקום הוא אינסופי והיה אינסופי מרגע היווצרותו. הוא היה צפוף הרבה יותר, אבל מימדו היה אינסוף תמיד. המפץ הגדול הוא תחילת ההתרחבות. תחשוב על זה כמו על רשת דייגים שנמתחת. בהתחלה המרחק בין "ריבועים" ברשת הוא קטן מאוד ואז הולך וגדל. אז הרשת שלנו היא תלת מימדית והחלה את התמתחותה ברגע המפץ. גם כאן שאלה "מה היה לפני" לא מוגרת היטב היא ההתחלה היא צפיפות אינסוף ואין מישהו יותר צפוף מקודה אחת.
אפשרות נוספת היא להגיד "לא יודע" ויש קוסמולוגים המקבלים אותה. גישה זו אומרת שיתכן והזמן לא התחיל ברגע המפץ אלא היתה תקופה לפני. אבל כל המדידות שלנו מתחלים במפץ ואין דרך למודד משהו שהיה לפני. בדרך כזאת פותרים את הבעיה אמנם, אבל לא מקבלים משהו מועיל. Corvus-TAU - שיחה 12:21, 17 ביוני 2015 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה -
קראו בעיון: המפץ הגדול. כפי שאני מבין (ואני לא מומחה), בראשית המפץ הגדול, היקום היה נקודה סינגולרית - קטן יותר מאפון; קטן יותר מאטום. קטן כל כך שהפיסיקה הקלאסית לא מתקיימת בו. זה עסק מאוד קשה להבנה ולא אינטואיטיבי בכלל. אשרינו שבדורינו גדולי הדור מתעסקים בנושאים אלו. «kotz» «שיחה» 12:24, 17 ביוני 2015 (IDT)
Kotz, לטעון שאטום היה קטן מאטום נשמע לי כמו משהו שאני לא יכול לשים בו את מבטחי, אלא אם אחווה התגלות אלוהית בה יוודע לי שאלוהות כל שהיא עשתה זאת. אני מודה שגם הטענה שדחיסות מקסימאלית תביא את כל החומר ביקום לגודל של גרגיר אפונה כי אני אני בספק עד כמה מקום יש בין כל אטום שצמוד לחברו, כמה מרחק יש בין אטומים היוצרים לוח ברזל טהור בגודל 10 מטר רבוע? אני מאמין שלא תוכל לדחוס יקום במרחב שבין כל האטומים שבלוח הזה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 12:49, 17 ביוני 2015 (IDT)
אכן הצלחת להגיע למסקנה הנכונה והיחידה שבורא עולם עשה את זה, והוא יכול לברוא מלכתחילה גם דבר הקטן מאטום.העורך היהודישיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים
Ben-Natan, נחש מה? חשבו על כל זה ועל עוד כמה דברים שלא חשבת. וכמו שכבר אמרו: לא גרגיר אפונה - הרבה יותר קטן.--אדג - שיחה 12:55, 17 ביוני 2015 (IDT)
  1. לא טענתי שאטום היה קטן יותר מאטום, אלה שהיקום היה קטן יותר מאטום.
  2. כאמור כל הנושאים הללו מאוד קשים להבנה ומאוד לא אינטואיטיביים. למעשה אנחנו צריכים להיות מאוד מופתעים אם התשובות לשאלות קשות כמו אלו מתגלות כפשוטות להבנה - והרי ההכרה וההבנה שלנו מוכוונת לדברים אחרים - להתמודדות עם דברים שהם בערך בגודל שלנו ובקבועי הזמן שלנו. כמה זמן עד שגילינו את החיידקים! ואת האטומים! ואלו גם אלו גדולים ה-ר-ב-ה יותר מהגדלים הרלונטיים.
  3. Ben-Natan רומז בשאלתו שכל החומר הקיים היום ביקום, בוודאי היה דחוס באותה נקודה סינגולרית בראשיתו. זו שאלה טובה שאני לא יודע את התשובה לה. יתכן שהיקום נוצר ריק מחומר והחומר נוצר בראשיתו.
  4. השאלה המקורית היתה "מה עמדת המדע" ואני שמח לנסות לעזור להסביר, עד כמה שידיעותי משגת. לא מעניין אותי לדון במה שCORVUS קורא בעידון "מיסטיקה". Kotz (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה
אדג, אין טעם להיות סרקסטי, אם אתה יכול להסביר במילים פשוטות מה הקונצנזוס נכון לשנת 2015, אין תגובה טובה מזו (אישית הייתי שמח לתגובה שנוגעת לדוגמה שנתתי עם לוח ברלז, אבל נחש מה? Kotz כבר די התייחס לזה) ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 14:08, 17 ביוני 2015 (IDT)
Kotz, השגה לגבי סעיף 1 - הכנסתי את זה בפנים חיוךBen-Yeudith‏ • שיחה 14:02, 17 ביוני 2015 (IDT)

אוקיי, נאמרו כאן מספר דברים שאני צריך להגיב עליהם. דבר ראשון: קטן מגודל של אטום- זה לא חד משמעי. כידוע לי אין הערכה מספרית לגדול ומניחים חסם תחתון אפס. מה שנקרע סינגולריות כבידתית. זה נשמע הערכה סבירה, כי כל גדול חיובי אחר היה מעורר שאלה למקורו. דבר שני- אטום קטן מרדיוס האטום - היקום לא התחיל מאטומים! הוא התחיל מחלקיקים אלמנטריים שייתכן בהחלט שהוא בוזונים, כלומר חלקיקים שאין להם בעיה עם זה שחלקיקים דומים להם נמציאם איתם באותה הנקודה (אל תחשבו על כדורים קשיחים). אחרי תקופה הגיע שלב הבאריוגנזה והחמור והחומר המוכר לנו כיום נוצר. דבר אחרון שאני רוצה לענות עליו זה מרחק מינימלי בין אטומים- ניתן להצמיד אטומים עד לרמה שהגרעינים שלהם מתמזגים ליצירת גרעין חדש משותף. זה קורא ברגע זה ממש בשמש! Corvus-TAU - שיחה 14:09, 17 ביוני 2015 (IDT)

אני לא מבין את ההיגד "השגה לגבי סעיף 1 - הכנסתי את זה בפנים , ‏Ben-Yeudith‏ יתכן שקיבלת תשובה מ-Corvus. אם לא אנא הסבר את השגתך. «kotz» «שיחה» 14:40, 17 ביוני 2015 (IDT)
תחילה חשבתי שהכוונה שלך הייתה שהיקום היה מורכב מאטומים אך קטן יותר מאטום ומבחינתי הבעיה עדיין נותרה בעינה - דבר לא יכול להיות קטן מעצמו. עם זאת, אחרי תגובתו של קורבוס הבנתי שסברה מקובלת היא שהיקום היה קטן מאטום אך לא מורכב מאטומים. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:13, 17 ביוני 2015 (IDT)

ההערכה שאני מכיר - הערכה מיושנת כמוני - היא שחלפו כ 300,000 שנה מהמפץ הגדול עד שהיקום התקרר דיו ליצירת אטומם. עוד מידע יש ברך נוקליאוסינתזה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:14, 17 ביוני 2015 (IDT)

380000. עוזי ו. - שיחה 21:27, 20 ביוני 2015 (IDT)

יש לציין שקיימים גם מודלים מחזוריים ליקום; שהוא נוצר מהתנגשות של ממברנות רב־ממדיות וכד׳. ‏ברוך [ShoobyD]שיחה – 13:17, 21 ביוני 2015 (IDT)

אני מתאפק לכתוב בענייניות בלבד: על פי התאוריה המקובלת בקרב המדענים העוסקים בתחום: א. לא היה "לפני" המפץ הגדול, משום שהזמן עצמו היה מכווץ באופן אינסופי. ב. המצב הראשוני ממנו התחיל היקום לא ניתן לתיאור בכלים הנמצאים בידינו כיום, ולכן אנחנו תמיד מדברים על זמן סופי כלשהו לאחר ה"מפץ הגדול". ג. בנקודת זמן זו, כמו בכל נקודת זמן אחרת, גודלו של היקום היה אינסופי. מה שאנחנו קוראים "נקודה סינגולרית" איננו "נקודה" במובנה הגיאומטרי. ד. הדינמיקה של המפץ הגדול מתארת מצב בו כל החומר שאנו יכולים לראות היום היה ממוקם בנקודה אחת מיד לאחר המפץ הגדול בצפיפות גדולה מאוד. יש קושי לתאר את גודלה של נקודה זו, משום שהמודלים הקיימים לא מסוגלים לתאר מציאות פיסיקלית מעבר לצפיפות מסויימת. מה שכן, בוודאי ובוודאי שגודלו של האטום איננו רלוונטי לעניין. כפי שנאמר, האטומים הם מבני ענק ביחס למרחקים המעניינים בהקשר זה. משה פרידמן - שיחה 15:33, 24 ביוני 2015 (IDT)
משה פרידמן, אפשר קצת יותר פירוט לגבי "מה שאנחנו קוראים "נקודה סינגולרית" איננו "נקודה" במובנה הגיאומטרי"? באיזה מובן היא כן נקודה? «kotz» «שיחה» 07:18, 25 ביוני 2015 (IDT)
האמת, בספרות המדעית לא זכור לי השימוש במושג "נקודה" בהקשר זה. השיח המדעי מתנהל באנגלית, והביטוי "נקודה סינגולרית" מוכר לי רק בעברית. (זה לא אומר שהוא לא קיים באנגלית, אלא שאני לא זוכר שנתקלתי בו באנגלית). לדעתי הוא לקוח בהשאלה ממקרים אחרים, בהם יש נקודה ספציפית במרחב שבה יש סינגולריות של תכונה פיזיקלית או מתמטית כלשהי. בכל אופן, הסינגולריות של המפץ הגדול פירושה צפיפות אינסופית, וכיווץ אינסופי של המרחב והזמן. עדיין, כל זה קורה בכל המרחב, ולא באזור מסויים שלו. כמובן, זוהי התפיסה המדעית המקובלת. אני לא חושב שיש יכולת כלשהי להוכיח שאכן כך היה. משה פרידמן - שיחה 12:34, 25 ביוני 2015 (IDT)
חן חן «kotz» «שיחה» 12:59, 25 ביוני 2015 (IDT)

שאלה בנושא כתיבת ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום רב, אנחנו סטודנטיות בתוכנית של ספיר דיגיטל למטרת עבודה אקדמית במכללה אבקש לשאול האם ניתן ומומלץ ליצור את הערך "פוסט" מלשון רשומה ברשתות חברתיות ובבלוגים, תודה מראש--Talininbal - שיחה 12:13, 17 ביוני 2015 (IDT)

קשה לי לראות איך המילה הזו מצדיקה ערך. מה אפשר להגיד על "פוסט" באופן כללי? הדף יהיה רשימה - "פוסט בפייסבוק"; "פוסט בוורדפרס"; "פוסט בבלוג" - וכל המידע הרלוונטי אמור להופיע - לדעתי - בערכים פייסבוק, וורדפרס, ובלוג. «kotz» «שיחה» 12:17, 17 ביוני 2015 (IDT)
זאת אכן בחירה לא טובה לערך. גילגמש שיחה 13:10, 17 ביוני 2015 (IDT)

שאלה בנושא כתיבת ערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום רב, אנחנו סטודנטיות בתוכנית של ספיר דיגיטל למטרת עבודה אקדמית במכללה אבקש לשאול האם ניתן ומומלץ ליצור את הערך "פרשת אורן חזן"

תודה מראש,--Talininbal - שיחה 13:11, 18 ביוני 2015 (IDT)

הנושאים הרלבנטיים מכוסים בערך אורן חזן. אין כאן "פרשה" מוגדרת שניתן לדבר עליה, אלא אוסף של האשמות, וגם אם הייתה פרשה מסוימת ספק אם היה מגיע לה ערך נפרד. ראובן מ. - שיחה 16:17, 18 ביוני 2015 (IDT)
יש רשימת ערכים "לטיפול דחוף" - חלקם ערכים שעדין לא קיימים, אלו הכתובים באדום. אני מציע שתתחילו משם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:59, 18 ביוני 2015 (IDT)

ומה לגבי הטבח בכנסייה האפיסקופלית מתודיסטית אפריקאית בארה"ב שאירע הבוקר? ישנם פרטים מלאים על הטבח כולל תגובות מדיניות ומצד המשטרה ולאחר מכן ניתן יהיה להרחיב את הערך בהתאם להתפתחויות

המלצה על אתרי מאמרים מקצועיים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום רב.

מנסיונכם הרב, אודה אם תוכלו להפנות אותי לאתרי מאמרים איכותיים שעוסקים בתחום הטכנולוגי\צרכני. ניסיתי לחפש לבד אבל לא מצאתי אתרים איכותיים\מקצועיים. חבר המליץ לי לשאול אתכם.

אני מעוניין לכתוב ולפרסם תוכן מקצועי עבור 2 אתרים שברשותי: http://cctv-systems.co.il/ http://surround-sound.co.il/

אודה על התייחסותכם. בתודה מראש, תמיר. Tomu 26 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם

תחנות אוטובוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחבי גוש דן תחנות אוטובוס מוחלפות במשך השנה האחרונה בתחנות חדשות. לכאורה, שינוי מבורך בהתחשב במצבן העגום של חלק מהתחנות. אלא שמסתבר שבניגוד לצפוי, התחנות החדשות לא מאופיינות במושבים נוחים יותר או בגג מעוקל שיספק מעט צל בשעות היום של הקיץ הישראלי. למרבה ההפתעה, הממתינים לאוטובוס בתחנות החדשות יזכו לשבת על דרגש מתכתי נטול משענת, לא נוח, המכיל כחצי מככמות המושבים בתחנות הישנות. כעבור מספר חודשים מבנייתן, התבררה הסיבה לקיצוץ במספר מקומות הישיבה: בגב כל תחנה הוצב שטח להשכרה למפרסמים (בנוסף לפרסומות בשני צידי התחנה). אמנם מובן הרצון למנוע מגורמים מטרידים כמו נוסעי התחבורה הציבורית לחכות לאוטובוס בישיבה ובכך להסתיר שטחי פרסום יקרים המוצעים לכל המרבה במחיר, אבל בכל זאת, האם ניתן לעשות משהו בנושא? מי אחראי על בניית התחנות (שאני מניח שממומנות מכספי ציבור) - משרד התחבורה או הרשויות המקומיות? האם יש דרך להביא לתשומת לב תקשורתית לנושא?

תודה,

2001:590:3C03:13B:F4F9:8BF2:89D:2A8B 16:44, 18 ביוני 2015 (IDT)

מוזר. נראה לי שמי שיושב מסתיר פחות מאשר מי שעומד בתחנה. Tzafrir - שיחה 00:11, 21 ביוני 2015 (IDT)
אולי מדובר בתחנות כאלה. דוגמא מתסכלת לכלל הישן, שלפיו אם יש שירות שאתה מקבל ולא משלם עליו, סימן שאתה המוצר. עוזי ו. - שיחה 00:26, 21 ביוני 2015 (IDT)
המדובר בתחנה כזו. דוגמה נוספת: כאן. 94.159.220.207 20:37, 21 ביוני 2015 (IDT)

שאלה בנושא כתיבת ערך חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

למטרת מטלה אקדמית במסגרת קורס דיגיטל במכללת ספיר, האם ניתן לכתוב ערך על הטבח בכנסייה האפיסקופלית מתודיסטית אפריקאית בארה"ב שאירע הבוקר? ישנם פרטים מלאים על הטבח כולל תגובות ולאחר מכן ניתן יהיה להרחיב

אולי IKhitron זוכר איפה הרשימה של הדפים האדומים ביותר. «kotz» «שיחה» 19:13, 18 ביוני 2015 (IDT)
ויקיפדיה:מסדר ניקיון/ערכים חסרים יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:14, 18 ביוני 2015 (IDT)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── למטרת מטלה אקדמית במסגרת קורס דיגיטל במכללת ספיר, האם ניתן לכתוב ערך על אלקנה מרציאנו? הזוכה של דה ווויס?--Talininbal - שיחה 16:32, 21 ביוני 2015 (IDT)

אפשר לנסות, אבל אין אחריות שהערך ישרוד. רקע: בעיקרון יש כלל לפיו "ערך על להקה או זמר שלא הוציאו אלבום" יימחק במחיקה מהירה. בתחילת ימי כוכב נולד החליטו באופן חריג שזוכי כוכב נולד יהיהו זכאים אוטומטית לערך בגלל הפופולריות העצומה של התוכנית. הנוהג הזה, שלרוב די הוכיח את עצמו, עבר באופן חלקי לתוכניות בולטות אחרות בסגנון זה ומידי פעם יש עוררין עליו. אם יש כבר סימנים מובהקים להתפתחות הקריירה של מרציאנו, כגון סינגל שיצא וכד', אני מניח שזה יספיק גם הפעם, במיוחד לאור העובדה שלשתי הזוכות הראשונות יש ערך. ‏DGtal‏ - שיחה 16:42, 21 ביוני 2015 (IDT)

שון קונרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם שון קונרי הוציא ספרי-אודיו? האם האוטוביוגרפיה שלו יצאה בגרסת ספר-אודיו, בקולו?

תודה רבה על העזרה!

חיים ליברמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם איש זה זהה עם חיים ליברמן העיתונאי שכתב ביידיש בפארווערטס? יש לי יסוד להניח שלא. אשמח לקבל תשובה מהיודעים. בתודה. 85.250.74.70 23:13, 18 ביוני 2015 (IDT)

ליברמן הזה כתב בוודאות בפארווערטס, אולי היה עוד אחד, לא זוכר כעת. מה היסוד שלך להניח שלא? ביקורת - שיחה 23:57, 18 ביוני 2015 (IDT)
בינתיים מצאתי את התשובה. ממאמרו של גענאדי עסטרייך בפארווערטס - http://yiddish2.forward.com/node/2991 אני לומד שהם אינם זהיים. ליברמן עיתונאי היידיש מת ב-1963. שבת שלום. 85.250.105.190 12:48, 19 ביוני 2015 (IDT)
אביעדוס, יהיה אכפת לך ליצור ערך בסיסי על "אַ פּאָפּולערער "פֿאָרווערטס"-זשורנאַליסט" המדובר כדי להבדילו מרח"ל? כאמור שניהם כתבו בפארווערטס מעת לעת. ביקורת - שיחה 13:30, 23 ביוני 2015 (IDT)
בסדר, מקווה להגיע לזה בקרוב. אביעדוסשיחה 13:52, 23 ביוני 2015 (IDT)
יצרתי קצרמר. אביעדוסשיחה 14:20, 23 ביוני 2015 (IDT)

החייזר הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי היה או היו החייזרים הראשונים בספרות? כלור יצור חי בדיוני שהגיע לכדור הארץ או אולי התגלה מחוצה לו. אני מנחש שהחייזרים ממאדים של הרברט ג'ורג' ולס, אבל אולי יש משהו לפני כן. Corvus,(שיחה)

ניסית חייזרים קדומים? לא קראתי, אבל נראה לי מתאים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:54, 19 ביוני 2015 (IDT)
השאלה מה זה חייזר לצורך ההגדרה. האם גמד שמופיע באגדות מימי הביניים הוא חייזר? גילגמש שיחה 16:55, 19 ביוני 2015 (IDT)
לא, לא! חייזר הוא יצור חי שנולד מחוץ לכדור הארץ, כלומר דורש תפיסה מודרנית של מערכת השמש. Corvus,(שיחה) 18:45, 19 ביוני 2015 (IDT)
זה כולל את תשעת העולמות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:50, 19 ביוני 2015 (IDT)

(אנ') ‏ «kotz» «שיחה» 19:19, 19 ביוני 2015 (IDT)

יחזקאל פרק א'? Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 00:42, 20 ביוני 2015 (IDT)

מיקרומגס קדם למלחמת העולמות. בברכה. ליש - שיחה 03:34, 20 ביוני 2015 (IDT)
יחזקאל זה יותר לכיוון של Low fantasy. לא שמעתי על מיקרומגס, מגניב. הערך האנגלי מוצא את True History בן המאה ה-1 שמתאר חייזרים ממש הוא נראה כספרות לא דתית. שווה! Corvus,(שיחה) 11:43, 20 ביוני 2015 (IDT)
מיקרומגס מאד אקטואלי. קצת מזכיר את עודד קוטלר. Liad Malone - שיחה 12:28, 20 ביוני 2015 (IDT)

האם עשרת הדברות שוות בערכן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלומר האם "לא תרצח" שווה ערך ל"כבד את אביך ואת אמך"? כי על פניו העברות של רצח ואי כיבוד אבא זה לא בדיוק זהה. אז לפי היהדות- מה הסיבה של עבירה כמו רצח נמצאת באותה הרשימה כמו שמירת שבת? 62.219.149.14 13:00, 20 ביוני 2015 (IDT)

מסקנה: הכנסת דברים לאותה רשימה אינה אומרת שהם שווי-ערך. עוזי ו. - שיחה 00:22, 21 ביוני 2015 (IDT)

א. הקביעה האם עשרת הדברות שווים בערכם (יש לשנות את סגנון השאלה מנקבה לזכר [דבר אחד=עשרת דברות שווים ולא שוות בערכם ולא בערכן]) תלויה בשאלה מהו העונש על המפר כל אחד מהם, שהרי כפי מידת חומרת העונש, כך ערכה של מצווה בתורה. קח את יום הכיפורים, חמץ בפסח ונדה, וראה עד היום את המוני בית ישראל המסורתיים מקיימים אותם. וכל כך למה? מפני שעונשם כרת. עונש החמור מן הסקילה על חילול שבת (למשל).

ב. אם כן, היינו יוצאים ובודקים מהו עונשם של מפרי כל אחד מהדברות. אלא שהדבר אינו פשוט, שהרי הדברות הם בבחינת הצהרת כוונות ופרטיהם רבים ואפילו הם עצמם, כמו למשל, "לא תחמוד אשת רעך... וכל אשר לרעך" ופשוט הוא שהחומד אשת רעהו נענש אחרת מהחומד שורו של רעהו.

ג. גם לילדים יש סדרת "לא תעשה" ו"עשה" שנדרש מהם לקיים, עף אף שהכאת ההורים נאסרת במידה שונה מזו של "התארגנות בזמן סביר בבוקר לקראת היציאה מהבית", או גם "חוצפה מילולית כלפי ההורים". אלא שהדברים נשנים בהעלם אחד הואיל והם דרישות יסודיות לתפקודה של מערכת יום יומית. והולכים אנו מן הכללים החמורים והברורים אל הפרטים הארוגים בחיינו היום יומיים. כך הם עשרת הדברות, ואין לחפש שויון בערכם.

ד. אהרון ברק טבע את המונח "האדם הסביר". האדם הסביר מבין שעשרת הדברות אינם שווים בערכם. אך הם שווים בתוקפם כי מפי הגבורה ניתנו.--שלומיב - שיחה 12:15, 23 ביוני 2015 (IDT)--שלומיב - שיחה 12:15, 23 ביוני 2015 (IDT)

ומעל הכל (כולל עשרת הדברות) עומד עדיין "ואהבת לרעך כמוך" (ללא הבדל דת, גזע, מין וצד פוליטי - אני מוסיף). ולמרות חשיבותה, על הפרת הוראת-על זאת אין שום עונש!--וידנפלד - שיחה 14:06, 24 ביוני 2015 (IDT)
עשרת הדיברות הם קובץ קצר ועיקרי של חוקים שהאדם נדרש לקיים כדי לקדם חברה סבירה, והלוואי וכל האנשים היו מצליחים לקיים רק את עשר המצוות האלה. יש בהם דגש ברור על חברה (בין אדם לחברו), בניגוד למצוות שבין אדם למקום (למשל הקרבת קורבנות) - מה שמעיד הרבה מאוד על כותב הקובץ. העונש על רצח שונה מאוד מעונש על גניבה, גם במשפט הדתי וגם במשפט החילוני. הכלל "ואהבת לרעך כמוך" לא עומד מעל עשרת הדיברות, אלא מהווה תקציר של היהדות במשפט אחד, לפי הלל הזקן. בתורה מובטחים עונשים כבדים מאוד למי שמפר מצוות, באופן כללי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם נוצרנו מדינוזאור?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם היונקים כולם בני אותו אב קדמון? האם אותו אב קדמון הוא צאצא של דינוזאור? אם כן, איזה? 62.219.149.14 15:27, 20 ביוני 2015 (IDT)

התשובה לשאלה הראשונה היא כן. התשובה לשאלה השנייה: לא. הדינוזאורים והיונקים התפתחו במקביל מקבוצות שונות של זוחלים קדומים, ראה יונקים#אבולוציה של היונקים. Reuveny - שיחה 15:43, 20 ביוני 2015 (IDT)
לא יודע מה מקובל לחשוב במסגרת התיאוריה בהקשר זה אבל יש לי שאלה לראבוני, האם ב"זוחלים קדומים" התכוונת לזוחלים סינאפסידיים של סוף עידן הפלאוזואיקון שמהם, על פי התיאוריה, התפתחו הדינוזאורים והיונקים? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:47, 20 ביוני 2015 (IDT)
התכוונתי לזוחלים מסוף עידן הפלאוזואיקון, אבל אני לא יודע אם האב הקדמון המשותף של השושלת שהוליכה ליונקים והשושלת שהוליכה לדינוזאורים היה סינאפסיד. מכל מקום הוא בוודאי היה זוחל וחי בערך אז. Reuveny - שיחה 15:55, 20 ביוני 2015 (IDT)

צפייה בסמארטפון דרך המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהלן, נשבר לי המסך של הנייד (lg g2). מחיבור של המכשיר למחשב עושה רושם שכל הקבצים נמצאים. האם וכיצד אני יכול להשתמש במכשיר דרך המחשב? תודה רבה

שאלה על Smart Chic S1[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם בישראל מוכרים את ה- Smart Chic S1? (שהוא שילוב בין סגווי לסקייטבורד) 149.78.124.20 12:40, 21 ביוני 2015 (IDT)

קריאת קבצי db של ווטסאפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

איך אפשר לקרוא קבצי db.crypt (קבצים מהתיקיה databases) של ווטסאפ? זה קבצים שנמצאים במחשב ואני מעונין לקרוא אותם מהמחשב. תודה

על פי הסיומת, נראה שהם מוצפנים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:56, 21 ביוני 2015 (IDT)
ואין דרך לפענח אותם?
לא קראתי מה כתוב כאן. חזרתישיחה 00:41, 22 ביוני 2015 (IDT)

האם הגיוני שויקיפדיה תשמש כרשת חברתית? ;-)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום, אני ויקיפד נלהב, עוד לפני שנרשמתי כקיפוד2971 - שיחה. מאז שנרשמתי, שמתי לב שהרבה אופציות ופיצ'רים אפשריים בויקיפדיה למשתמשים רשומים, שהופכים [הפיצ'רים] את ויקיפדיה למעין רשת חברתית. מבין הפיצ'רים הללו:

  1. אפשרות ה"שיחה" - מעין צ'אט או פורומים,
  2. ויקיאהבה
  3. רשימת מעקב


--קיפוד2971 - שיחה 15:16, 22 ביוני 2015 (IDT)

לא ממש הבנתי איפה השאלה. ויקידפיה היא בין היתר קהילה, שמתנהלת באופן שמזכיר רשתות חברתיות. כן, זה הגיוני. Corvus-TAU - שיחה 15:19, 22 ביוני 2015 (IDT)
לדעתי זה לא הגיוני, כי ויקיפדיה היא אינציקלופדיה והפיצ'רים ה"חברתיים" שלה משמשים בדרך כלל לפיתוח האינציקלופדיה (אם כי יש להם הרבה אפקטים משניים). ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 20:19, 23 ביוני 2015 (IDT)
יש את כיכר העיר, ויש מפגשים (שאני מעולם לא השתתפתי בהם). נוצרים קשרים חברתיים. ברור שויקיפדיה אינה =מיועדת= להיות רשת חברתית, וברור שבד בבד היא מתפקדת כרשת חברתית ככה, בקטנה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:27, 23 ביוני 2015 (IDT)

מה ההבדל בין מיימת לבצקת?[עריכת קוד מקור | עריכה]

5.28.181.99 08:34, 23 ביוני 2015 (IDT)

מיימת (Ascites) היא הצטברות של נוזלים בחלל צפק.
בצקת (בלועזית: Edema, Oedema) היא הצטברות כמות גדולה מהנורמה של נוזלים בחלל הבין-תאי או בצפק בבטן. כך על פי הוויקי. אין הבדל. Nachum - שיחה 09:43, 23 ביוני 2015 (IDT)
כמדומני תשובה זו אינה מדוייקת. בצקת היא מושג הרבה יותר כללי ממיימת, וכוללת כל הצטברות נוזלים באיבר או חלק מסויים בגוף, ולא רק בחלל הצפק. אינני יודע אם מבחינים גם בסיבה או בסוג הנוזל בין שני המונחים, אך שניהם בעיקרם מצבים סימפטומטיים - כלומר יכולים להיגרם ממגוון סיבות. ‏gal m‏ 21:42, 23 ביוני 2015 (IDT)

Ascites is when fluid fills the space between the lining of the abdomen and the organs. כך מצא הגוגל. Nachum - שיחה 10:03, 24 ביוני 2015 (IDT)

אם אני לא טועה, מיימת היא הצטברות נוזלים בחלל או בחלל פוטנציאלי (לא בתוך רקמה). ואילו בצקת היא עודף נוזלים בתווך הבין-תאי, כלומר בתוך הרקמה. למשל עודף נוזלים בחדרי המוח שהם חללים מלאים בנוזל במוח, הגורם להתרחבותם הוא מיימת. עודף נוזלים בתוך רקמת המוח, בתווך שבין תאי העצב, הוא בצקת. 212.199.251.235 11:28, 24 ביוני 2015 (IDT)
לא נכון! הצטברות נוזל חוט שדרה בתוך חדרי המוח והרחבתם עקב כך נקראת הידרוצפלוס (בלטינית - "מים במוח") או בתרגום (מגוחך) לעברית - הידרקון. הצטברות נוזל (רובו מורכב מסרום שמקורו בדם) בתוך רקמה מכונה בצקת. מיימת היא הצטברות נוזל בתוך חלל הבטן בלבד. תשובה של ד"ר וידנפלד - רופא.--וידנפלד - שיחה 13:50, 24 ביוני 2015 (IDT)
כן נכון!! הידרוצפלוס מתורגם לפי הצעת האקדמיה הידרוקן, אך בשימוש בקרב דוברי עברית (חלקם רופאים) גם "מיימת ראש". דוגמאות קופת חולים מכבי, אתר דוקטורס ויש כמובן עוד. 16:34, 24 ביוני 2015 (IDT)
אני עובד כרופא נאורולוג מזה כ-30 שנה ומעולם לא שמעתי או קראתי את המושג "מיימת בראש". שאלתי מספר קולגות שלי וגם הם התפעלו מהמצאה זו. הגענו למסקנה שכנראה מדובר שוב באחד החידושים הביזריים והמשונים של האקדמיה העברית, בנושא המונחים הרפואיים. אך רובם ככולם של הרופאים אינם משתמשים במונחים מחודשים אלו ועל כן לא תשמע "הידרקון" ולא "חצידור מוחי" (=המיספרה מוחית) ולא "שטיון" (=דמנציה) וגם לא "מיימת בראש".--וידנפלד - שיחה 09:37, 25 ביוני 2015 (IDT)
אני מעריך את הכשרתך ואת נסיונך כנוירולוג. אפשר להעריך שידע מעמיק ברפואה לא מחייב רמת ידע מעמיקה באותה מידה במינוח רב לשוני ברפואה. אגב, המונח שטיון מאד שימושי יחסית למונחים מתורגמים שלא תפסו. 00:10, 29 ביוני 2015 (IDT)

האם רופא רוסי חייב להיות דוקטור?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם רופא ברוסיה חייב להיות בעל תואר אקדמאי של דוקטור? רק תשובה מידע, בלי ניחושים בבקשה. 132.66.137.207 14:03, 23 ביוני 2015 (IDT)

השאלה לא ברורה. מדוע אתה שואל את זה? בעקרון יש להם שלוש רמות של עוסקים ברפואה: אח, שלב ביניים שנקרא אצלם "פלדשר" ורופא. הרופא הוא בעל תואר MD (דוקטור לרפואה). על הפלדשר אפשר לקרוא כאן: en:Feldsher. גילגמש שיחה 14:07, 23 ביוני 2015 (IDT)
הסיבה היא שמערכת אקדמאית ברוסיה שונה מאירופאית וזה מבלבל. "דוקטור למדעים" שם זה דרגה גובהה יותר מדוקטור בישראל. "קנדידט" די שקול לדוקטור בארץ לדעתי. פשוט אמא שלי אומרת בברה"מ רופא היה צריך ללמוד 7 שנים וקיבל דיפלומה של רופא. ובשביל להפוך לדוקטור הוא היה צריך להישאר אחרי זה באקדמיה ולהפוך קודם לכך ל"קנדידט". בגלל זה אני טיפה מבולבל. 132.66.137.207 14:18, 23 ביוני 2015 (IDT)
אוקי, אתה מתכוון לדרגה אקדמית. ברוסיה, כמו בכל מקום אחר בעולם לומדים רפואה כללית 6 שנים. שנה שביעית היא סטז'. במזרח אירופה יש חלוקה מעט שונה של דרגות אקדמיות. בארץ מקובלות הדרגות הבאות: מרצה זוטר, מרצה (לרוב אדם בדרגה זו מחזיק בתואר ד"ר לפילוסופיה - PhD), מרצה בכיר, פרופ' חבר ופרופ' מלא. במזרח אירופה זה מעט שונה. הקנדידט שציינת הוא מקביל פחות לשלב אחד לפני ד"ר לפילוסופיה. PhD הוא תואר גבוה יותר מ-MD. יתכן שאדם יהיה רופא ויהיה בעל תואר ד"ר, אך לא יהיה בעל תואר PhD. החלוקה הזאת תקפה לתחומים נוספים ולא רק לרפואה. אני מניח שמרבית הרופאים ברוסיה מחזיקים רק בתואר MD (כמו בארץ). ראה גם את הערך סגל אקדמי‎ ואת הערך המקושר באנגלית גילגמש שיחה 14:26, 23 ביוני 2015 (IDT)
כלומר ברוסיה מקבלים MD אחרי השנה ה7. השאלה היא האם MD הוא "דוקטור" מבחינה אקדמאית או לא? האם MD צריך לכתוב דוקטורט ולהגן עליו? 132.66.137.207 14:34, 23 ביוני 2015 (IDT)
אני לא יודע באיזה שלב מקבל האדם את התואר MD ברוסיה, אחרי 6 שנים או אחרי 7 שנים. בעל תואר MD לא כותב דוקטורט. אילו היה כותב, היה מקבל תואר PhD. במקרה כזה היו לו שני תארים: MD וPhD. גילגמש שיחה 14:36, 23 ביוני 2015 (IDT)
אוקיי. האם הMD שקול לM.sc, כלומר תואר שני? 132.66.137.207 14:38, 23 ביוני 2015 (IDT)
אני לא בטוח ב-100% אבל אני חושב שכן. גילגמש שיחה 14:49, 23 ביוני 2015 (IDT)
גילגמש, האם תואר MD דורש כתיבת תזה? Corvus-TAU - שיחה 21:00, 23 ביוני 2015 (IDT)
אני לא יודע בוודאות, אבל אני חושב שכן. גילגמש שיחה 21:09, 23 ביוני 2015 (IDT)
הערה לגבי התואר "דוקטור". כפי המופיע בערך "דוקטור", התואר הזה הוא שם כללי למספר תארים שונים, שאינם בהכרח מקבילים למושג המקובל "תואר שלישי". מסיבות היסטוריות, ישנו "דוקטור לרפואה (MD)", "דוקטור לרפואת שיניים (DMD)", "דוקטור למשפטים (JSD)" ו "דוקטור לפילוסופיה (PhD)". התואר "דוקטור לפילוסופיה" נטבע בתקופות עתיקות, ומשמש כיום לתואר המחקרי הבכיר בכל המקצועות האקדמיים מלבד משפטים (בגדול). לכן, התואר MD הוא בהחלט תואר דוקטור, אבל הוא לא "תואר שלישי" ואיננו דורש עבודת דוקטורט, שהיא בעצם דרישה על מנת לקבל תואר "דוקטור לפילוסופיה". משה פרידמן - שיחה 15:44, 24 ביוני 2015 (IDT)
אפשר להרצות באונ' גם בלי שום תואר. במקרים מסוימים יש מרצים שאין להם תואר ד"ר. העניין מבלבל קצת כי לרופא תמיד מתייחסים בתואר ד"ר בין אם יש לו PHD או אין לו. גילגמש שיחה 14:12, 24 ביוני 2015 (IDT)

Im russischen System entspricht die Promotion dem Kandidat der Wissenschaften, verliehen nach einer Aspirantur. Der russische Doktorgrad entspricht dagegen einer westeuropaeischen Habilitation. כך הויקי הגרמנית. הם טוענים שתואר הד"ר שווה לתואר הגרמני שמרשה להרצות באוני. Nachum - שיחה 10:00, 24 ביוני 2015 (IDT)

במדינות אירופיות ואסיאתיות רבות, תנאי לקבלת דרגת פרופסור הוא עמידה בשלב הכשרה נוסף לאחר השלמת לימודי הדוקטורט. שלב זה קרוי הביליטציה (Habilitation), ובמהלכו עורך החוקר מחקר בהיקף דומה לזה של עבודת הדוקטורט (בגרמנית: Habilitationsschrift). על הדיסרטציה הנכתבת במהלך ההביליטציה נדרש החוקר להגן בפני ועדה מקצועית, בדומה להגנה על דוקטורט. כך הוויקי בעברית. Nachum - שיחה 15:06, 24 ביוני 2015 (IDT)

כמה עולה קרואסון אחד בסופר?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה עולה בסופר "רגיל" (מחסני להב לצורך העניין) קרואסון שוקולד אחד? אם אתם לא רוצים לתת תשובה סופית בשקלים - זה לגיטימי. במקרה כזה פשוט אל תכתבו כלום בבקשה ולא ניסיון חישוב כושל. תודה מראש! 132.66.137.207 15:49, 24 ביוני 2015 (IDT)

חסרים נתונים בשאלה: גודל, מותג, עם או בלי חומרים משמרים, חלבי או לא. ביקורת - שיחה 15:54, 24 ביוני 2015 (IDT)
אם הייתי יודע כמה שוקל קרואסון בודד, הייתי נחשב בעצמי. בגלל זה פניתי לכאן- אולי יש כאן מומחים שקנו קרואסון בסופר פשוט ויודעים מידע טכני לגבי חומרים משמרים, חלב ומותגים שמוכרים. כי על המדף לא כותבים לא את שם המותג, לא משקל של יחידה ולא הרכב. רק מחיר ל100 גרם. 132.66.137.207 18:42, 24 ביוני 2015 (IDT)
לזכרוני - בסביבות שקל (אבל זה בשופרסל בעיר, לא במחסני להב) «kotz» «שיחה» 20:22, 24 ביוני 2015 (IDT)
יש אתרים להשוואת מחירים. גילגמש שיחה 20:28, 24 ביוני 2015 (IDT)

שמירת ויקיפדיה לקריאה במצב לא מקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולי זה לא המקום המתאים לשאול,

האם מישהו יודע/מכיר תוכנה שבעזרתה אני יכול לשמור אתר ויקי שלם לקריאה במצב לא מקוון?

בתודה מראש ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ח' בתמוז ה'תשע"ה 23:44, 24 ביוני 2015 (IDT)

טוענים שקיויקס עושה זאת. לא בדקתי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:39, 25 ביוני 2015 (IDT)
אני בדקתי, זה עובד. מתניה שיחה 13:11, 25 ביוני 2015 (IDT)
Like Thumbup.svg הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:21, 25 ביוני 2015 (IDT)
מעניין. כמה המשקל של ויקיפדיה העברית בג'יגה בייט? 5.28.181.99 14:03, 27 ביוני 2015 (IDT)
הקובץ הדחוס שוקל בערך DVD - 4.3 GB. לאחר פתיחה מן הסתם יתפוס בין פי 2 לפי 4 מכך הפורמט הדחוס נשמר עבור המאמרים, כך שהגרסה הפתוחה תופסת רק מעט יותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:13, 27 ביוני 2015 (IDT)

תודה רבה ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ט"ו בתמוז ה'תשע"ה 20:22, 1 ביולי 2015 (IDT)

הסנאט האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי נמנים עם הסנאטורים החזקים ורבי ההשפעה ביותר בסנאט האמריקאי לאורך כל שנות קיומו?


למשל ראשי ועדות יוקרתיות, כמו ועדת החוץ, ועדת השירותים המזוינים, או סנאטורים שרכשו את מעמדם בזכות שיעור קומתם...

תודה רבה על כל עזרה!

לוודא שאני מבין נכון את הפיזיקאים לורנס קראוס ופאול דייויס[עריכת קוד מקור | עריכה]

השניים מדברים לעתים על Multiverse וטוענים בעד התיאוריה שקיימים יקומים מקבילים ליקומנו או שסביר לחשוב כך (ככה אני הבנתי לפחות). האם הכוונה ב-Multiverse שקיימים יקומים מקבילים באותו המרחב האין סופי שבו מתרחב היקום שלנו? או שמא מדובר על מרחב מדומיין כל שהוא שהוא אחר לחלוטין? אני רק מנסה לוודא שאני מבין את טענתם בצורה מספיק טובה. תודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 04:00, 25 ביוני 2015 (IDT)

הקונספט של יקומים מרובים הוא בגדר היפוטזה בלבד. ראה Multiverse להרחבה. לגבי מילה מקובלת "יקום מקביל"- אני ועוד מספר אנשים לא אוהבים אותה כי משמעות המילה "מקביל" שבאה מגאומטריה הוא "חסר נקודות חיתוך". אם הייקום המקביל חסר כל נקודות חיתוך עם הייקום שלנו, אין לנו שום דרך ליצור איתו קשר ולכן כל שיח מדעי בנושא הוא בגדר סיפורי סבתא. לאומת זאת, אם יש "יקום נוסף" שאולי נחתך עם הייקום שלנו במרחב כלשהו, אז שם אולי יש על מה לדון.
לגבי שאלת המרחבים- זה דורש קצת חשיבה מופשטת. הייקום שלנו מכיל 3 מימדי מרחב ומימד זמן אחד. תחשוב שב"רב-יקום" יש אינספור מימדי מרחב וחלקם תפוסים על ידי ייקומים בעלי פחות מימדים מה"רב-ייקום". לצורך העניין תחשוב על דפים שטוחים במרחב תלת מימדי. כל דף הוא דו-מימדי ומבודד מדף אחר. נמלים שחיות על הדף לא רואות קיומם של דפים אחרים. בשביל לדבר על עוד דפים, הם חייבות קונספט של מימד שלישי. Corvus-TAU - שיחה 11:00, 25 ביוני 2015 (IDT)

חתימה "עם תוספת"[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלה לקובעי המדיניות בויקיפדיה - לאחרונה אני רואה כותבים החותמים בשמם עם תוספות כגון - "בית חב"ד לכולם", "בואו לתיאטרון", "ה' הוא האלהים" ועוד. האם כל תוספת מותרת? אני יכול לכתוב אחרי שמי "הלאה הכיבוש" או "מינימרקט מוריס, הטוב בחיפה" וכו' ?--וידנפלד - שיחה 11:15, 25 ביוני 2015 (IDT)

ר' הרשימה בסוף עזרה:חתימה. «kotz» «שיחה» 10:51, 25 ביוני 2015 (IDT)
לא ברור לי אם הכללים אליהם הפנית אותי הם כללים מחייבים או המלצות בלבד. אם הכללים מחייבים אזי הדוגמאות שהבאתי מפרות כללים אלו - קיומו של אלהים, תנועת חב"ד ואפילו נושא התיאטרון (עם שרת התרבות החדשה) הם נושאים אידיאולוגיים, שנוים במחלוקת ויש בהם פירסומת. מכאן שיש לאסור שימוש זה. אך אם הכללים הם המלצה בלבד, נובע מכך שלהבא אוכל לכתוב אחרי שמי כל סיסמה שארצה.--וידנפלד - שיחה 11:15, 25 ביוני 2015 (IDT) תחי החילוניות.
דומני שזו שאלה למזנון ולא לכאן. מעיון בדף השיחה שיחת עזרה:חתימה נראה שהרשימה מחייבת. «kotz» «שיחה» 12:58, 25 ביוני 2015 (IDT)
ור' גם כאן: שיחת משתמש:העורך היהודי/ארכיון 1#חתימתך «kotz» «שיחה» 13:03, 25 ביוני 2015 (IDT)
תודה על ההפניות. מהן למדתי שאמנם הכללים מחייבים אך אין שום ענישה למפרים אותם. על כן, עד שבעלי התוספות לא יחסמו, אף אני אוסיף תוספות לחתימתי וזאת כדי להראות כמה הדבר מגוחך ופוגע בויקיפדיה--וידנפלד - שיחה 21:21, 25 ביוני 2015 (IDT) אבטיח קר מצויין בקיץ.
לא שנוי במחלוקת. «kotz» «שיחה» 23:47, 25 ביוני 2015 (IDT)
למען האמת, קונצנזוס חוצה דתות, מינים ועדות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:09, 28 ביוני 2015 (IDT)

איך לומדים להיות בלש ?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ומה הם מקורות מידע העומדים לרשות הבלש? ובכלל אשמח להרחבה בנושא. תודה 132.71.108.21 11:34, 25 ביוני 2015 (IDT)

לימודי קרימינולוגיה הם כנראה נקודת פתיחה טובה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:21, 25 ביוני 2015 (IDT)
אני חושב שיש קורסי בילוש שמיועדים לבלשים פרטיים. גילגמש שיחה 13:57, 27 ביוני 2015 (IDT)
לימודי חקירות פרטיות. קיימים כיום מספר חברות המלמדים את אומנות המעקב והבילוש (גיגול פשוט יראה לך כמה מהן). שים לב, שלימודי התעודה האלה יקנו לך את הכישורים ויקנו לך תעודה של לימודי חקירות פרטיות, אבל לא יעניקו לך רישיון לעסוק בחקירות פרטיות (כי בשביל זה צריך רישוי של משרד המשפטים).
אילן, אני מבין שכתבת את דבריך בתום לב, אך למען האמת אין ממש קשר ישיר בין לימודי קרמינולוגיה לבין לימודי מעקב ובילוש. (זה בערך כמו להשוות בוגר עבודה סוציאלית עם בוגר בסוציולוגיה). 5.28.181.99 14:00, 27 ביוני 2015 (IDT)
אשמח ללמוד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:10, 27 ביוני 2015 (IDT)
במשטרת ישראל יש קורס חוקרים וזה בסיס טוב. במשטרה, ביחידות מסוימות, בשירותי הביטחון ובשירותים חשאיים יש מומחים למעקב היודעים להתנהל נכון, מכירים את הציוד הדרוש לכך ויודעים להפעילו - בדרך כלל ההכשרה מתבצעת בתוך היחידות. יוצאים התפקידים האלה מוכשרים לביצוע עבודת בילוש ולרוב משמשים כמדריכים בקורסי חוקרים פרטיים. בברכה. ליש - שיחה 21:18, 27 ביוני 2015 (IDT)
תודה! מה לגבי ההכשרה הנחוצה בכימיה וביולוגיה לצרכי מז"פ? האם זה חלק מקורס זה? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:07, 28 ביוני 2015 (IDT)
לא, זה תחום משיק, אבל שונה. בברכה. ליש - שיחה 08:15, 28 ביוני 2015 (IDT)

כותל המזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמיד תהיתי מהו "כותל המזרח" שבשיר המפורסם. אני מניח שאין הכוונה לכותל המזרח הזה. ראובן מ. - שיחה 23:55, 25 ביוני 2015 (IDT)

[4]
מן הסתם הכותל המערבי (שנמצא במזרח כשמקימים בית כנסת באירופה, צפון אפריקה או ארה"ב, וגם במישור החוף). עוזי ו. - שיחה 15:46, 26 ביוני 2015 (IDT)
חשבתי שזאת הכוונה אבל לא הכרתי את הכינוי הזה לכותל המערבי. תודה. ראובן מ. - שיחה 17:47, 26 ביוני 2015 (IDT)
לא מצאתי מקור לכינוי הזה. להיפך, בכמה מקומות ראיתי ש"כותל המזרח" הוא דווקא הכותל המזרחי של חומת הר הבית, שנחרב כמעט לחלוטין. עוזי ו. - שיחה 23:40, 27 ביוני 2015 (IDT)

טיול בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כולם עושים טיול בחו"ל ולי יש רעיון מטורף: לעשות לעצמי טיול בישראל. מה יש בארץ שתיירים באים לראות? לרבוץ בשמש בחוף ים תל-אביב או אילת זה משעמם ת'חיים. מה יש לראות בישראל? 79.181.148.156 12:08, 26 ביוני 2015 (IDT)

קיבוץ. Nachum - שיחה 13:38, 26 ביוני 2015 (IDT)
שביל ישראל אולי? NiD123 - שיחה 19:33, 26 ביוני 2015 (IDT)
יש לנו מיזם יעודי של מדריכי טיולים. אפשר להתחיל כאן. חוץ משביל ישראל יש שם מסלולים נוספים (כמעט כולם בארץ). אפשר למצוא שם גם רשימה של שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל (הרשימה זקוקה לשיפור, בפרט לרבים מהם חסרה תמונה). Tzafrir - שיחה 16:57, 27 ביוני 2015 (IDT)

אתם ממש מבאסים. כל מה שיש לעשות בישראל זה ללכת ברגל דרך כל המדינה או לחלוב פרה בקיבוץ? נשמע כמו טיול במדינת עולם שלישי. 62.219.149.14 10:18, 29 ביוני 2015 (IDT)

העיר העתיקה בירושלים, ים המלח, מקדש הבאב, העיר הלבנה, יפו, קטגוריה:ישראל: מוזיאונים , מכתשים בנגב, צוק הארבל, ראש הנקרה, מצדה, שונית האלמוגים במפרץ אילת ועוד היד נטויה... בברכה, --איש המרק - שיחה 18:11, 1 ביולי 2015 (IDT)

איפה אני יכול לקבל עזרה בתרגום משפטים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני מתרגם ערך. יש משפטים שאני לא מבין את התרגום שלהם והתרגום שלהם נשמע לי קצת הזוי, אז אני אשמח לדעת איפה אני יכול לקבל עזרה בתרגום משפטים. תודה לעוזרים.

בויקיפדיה: ייעוץ לשוני. בברכה, Avishay - שיחה 10:01, 27 ביוני 2015 (IDT)

איך לגלות מה ההוצאה וההכנסה של חברה מסויימת?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני מעוניין לדעת מה הם ההכנסות וההוצאות של חברה מסויימת, אך היא מסרבת למסור פרטים. האם יש דרך אחרת חוקית לדעת זאת? 5.28.181.99 13:54, 27 ביוני 2015 (IDT)

שרשרת שמות מקומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות קטע הידעת של היום מעניין אותי לדעת מהו הרצף הכי ארך של שמות מקומות שבהם אחד קרוי על שם קודמו ולכולם יש ערכים בוויקיפדיה. מבחינתי אפשר להגמיש את הכללים ולאפשר קשר לא ישיר. לדוגמה, ניו יורק (העיר) קרויה על שם הדוכס מיורק שתוארו נקרא על שם העיר יורק. כמוכן אני מתכוון למקומות שונים: שזור וסאג'ור הם, מבחינתי, גלגול של אותו השם. לא לגמרי ברורה לי דעתי לגבי ניו יורק (מדינה) שקרויה על שם ניו יורק. Tzafrir - שיחה 14:00, 27 ביוני 2015 (IDT)

מי הבעלים של אוניברסיטת הרווארד או של שאר האוניברסיטאות בליגת הקיסוס?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטאות בליגת הקיסוס הן אוניברסיטאות פרטיות עם הון עצמי אסטרונומי, והשאלה שלי מהי המשמעות של זה. האם זה אומר שיש בעלים פרטיים שמבחינתם מדובר בעסק פרטי ויש מניות שמוכרים או שההכנסה שייכת רק לאוניברסיטה והיא מתפקדת כעמותה ללא כוונת רווח. לא ברור לי כל הנושא של הבעלות הפרטית באוניברסיטאות אלה. ובכלל אשמח לדעת אם יש אוניברסיטאות המתפקדות כעסק פרטי עם בעלים פרטיים ('מכירת השכלה' איכותית ביושר ועל פי הכללים האקדמיים). 5.28.181.99 14:09, 27 ביוני 2015 (IDT)

[5]
Nachum - שיחה 15:53, 27 ביוני 2015 (IDT)
הערה: אין סתירה בין היות האוניברסיטה תאגיד להיותה מלכ"ר. לדוגמה, לפי מה שאני מבין בארצות הברית גם גוף שרוצה לעבוד כמו משהו שמקביל לעמותה בארץ (חברה שאינה למטרות רווח, מותר לה לפעול רק למען מטרות שהוגדרו בתקנונה, מחויבת לרמות מסוימות של שקיפות - כדי לעזור להבין מה באמת עושים שם עם הכסף, וכדומה) צריכים להקים שם ראשית כל חברה (או תאגיד) ואז לפעול כמו שצריך ולקוות שמס הכנסה יתחשב בדרך הפעולה (ההסתייגות המתבקשת: אני לא מומחה בתחום, קראתי ושמעתי עליו).
והקישור המתבקש: אוניברסיטה פרטית. לא במצב טוב במיוחד. יש באנגלית ערך יותר מפורט אך גם הוא לא עונה היטב על השאלה. Tzafrir - שיחה 16:48, 27 ביוני 2015 (IDT)

Question from german Wikipedia[עריכת קוד מקור | עריכה]

Please take a look here שיחה:ערבים_רוקדים#Question_from_de:WP --94.219.124.184 20:15, 27 ביוני 2015 (IDT)

שוק בתל אביב, מאוחר בערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נניח בשעה 20:00-21:00 האם שוק הכרמל עדיין פעיל?אם לא, האם יש מקומות בתל אביב שבהם דווקא יש שוק פתוח? אני מעוניין לקרנות בזול, במחיר של שוק ולא סופר. 132.66.137.207 13:58, 28 ביוני 2015 (IDT)

תרשים הנדסי של דירה ברשותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני בעל דירה בת כ-15 שנים. קניתי אותה מקבלן שלא פועל יותר היום, ואני מעוניין להשיג את תוכניות הדירה (היכן עוברים קווי החשמל, מים, וכו'). האם יש לי אפשרות להשיג אותן ממישהו חוץ מהקבלן? (גופי תכנון ובנייה עירוניים? ארציים? הטאבו?)

האם זה תהליך שדורש מעורבות עו"ד? 93.172.35.103 14:13, 28 ביוני 2015 (IDT)

  1. אמרו לי שאפשר לגשת למשרדי המועצה ולבקש תוכנית אינסטלציה. אני סקפטי לגבי ההיתכנות של זה.
  2. איזה סיבה יש לקבלן של לפני 15 שנה (ולפועלים) לבנות לפי תוכנית? הם עושים מה שבראש שלהם והולכים הביתה.
  3. איזו סיבה טובה יכולה להיות לך להצטרך את זה? ע"פ רוב בעל מקצוע יכול להעריך איפה עוברים הצינורות/כבלים שהוא צריך, ומה שהוא לא יכול להעריך - הוא לא יסמוך על התוכניות.
  4. בזמן שיפוץ של בית בן 15 שנה - אם הצינורות מים הם מתכת, ממילא מטמינים צינורות חדשים, אז אין חשיבות לתתואי שבה הצינורות הישנים עברו. קווי חשמל אפשר לגלות בקלוץ, והטמנה של קוים חדשים (במזן שיפוץ) היא קלה לביצוע.
  5. אם צריך את המידע לצורך חיפוש תקלות - היום יש אמצעי גילוי אל-הרס, דוגמת מצלמות מבוססות דופלר (שמגלות נזילות מבחוץ) ומצלמות שמכניסים לצינורות (כמו קולונוסקופיה). אלא אמינים יותר מהתוכניות.
  6. לא ממומחה. «kotz» «שיחה» 15:59, 28 ביוני 2015 (IDT)
כל התוכניות צריכות להימצא בעירייה. אתה רק צריך לבוא עם מספר גוש/חלקה עליו הבניין עומד (ניתן להשיג את זה בקלות באינטרנט לפי שם הרחוב ועיר בהם נמצאת הדירה) וכחלק מחופש המידע אתה וכל אחד אחר יכולים לגשת לכל התוכניות בכל הרשויות בארץ ובפרט לתוכניות של הדירה שבבעלותך. מכאן שאין חובה בעורך דין בשביל להוציא תוכניות מהעירייה. בברכה, Avishay - שיחה 16:23, 28 ביוני 2015 (IDT)
אחלה פתח לתכנון מדוקדוק של פיצוץ יסודות הבניין. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:28, 28 ביוני 2015 (IDT)
בנוסף למה שאמרתי קודם, חלק מהרשויות סרקו את כל התוכניות שברשותן והן מופיעות באופן חופשי באינטרנט כך ששווה לך לבדוק לפני שאתה ניגש לעירייה. בברכה, Avishay - שיחה 17:21, 28 ביוני 2015 (IDT)

Avishay - תוכניות אינסטלציה?? «kotz» «שיחה» 17:49, 28 ביוני 2015 (IDT)

רק עכשיו שמתי לב שהתכוונת לתוכניות ביצוע. אני בספק לגבי זה. תשובותיי מתייחסות לתוכניות אדריכלות בלבד. בברכה, Avishay - שיחה 21:26, 29 ביוני 2015 (IDT)

האם יש דמי חבר חודשיים בבנק הדואר?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני בדיוק קורא בדף המידע הראשוני הזה באתר בנק הדואר וכתוב שם "ללא עמלות ניהול" אך אני תוהה, ואולי אחד המומחים יכול לענות מנסיון אישי, האם בנק זה לא כולל גם דמי חבר חודשיים? בתודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 09:04, 29 ביוני 2015 (IDT)

אין דמי חבר. ‏DGtal‏ - שיחה 09:25, 29 ביוני 2015 (IDT)
אין דמי חבר ואין דמי ניהול. (ומצד שני - לא קיימת אופציה כל להיכנס למינוס, ואין אפשרות לחסוך). זה מצוין לאנשים שזקוקים רק למסגרת זמינה לקבל את המשכורת ולמשוך אותה, ולא יותר. זה פחות מצוין לאחרים. בברכה, דני. Danny-wשיחה 10:19, 29 ביוני 2015 (IDT)
אם אתה מחפש חשבון ללא עמלות ואין לך בעיה להתנהל רק דרך אתר אינטרנט וטלפון, יש את לאומי Total Digital. סליחה על הפרסומת, ולא, אני לא מקבל אחוזים. דולבשיחה 20:52, 29 ביוני 2015 (IDT)
מה האינטרס של הדואר בהפעלת שירות כזה שלכאורה הוא לא רווחי? 192.117.186.252 03:25, 30 ביוני 2015 (IDT)
מצטרף לשאלת המשתמש האנונימי לעיל. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 11:20, 30 ביוני 2015 (IDT)
לא מידע - אני חושב שזה נעשה משיקולי צרכי המדינה לפני הפרטת בנק הדואר. לאורך דורות בנק הדואר היה המקום (היחיד) לתשלום אגרות, מיסים, קנסות וכיו"ב. נראה לי שהמוסד פשוט המשיך להתקיים אח"ך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:07, 30 ביוני 2015 (IDT)

לדעתי (לא מומחה) המדינה מחייבת את דואר ישראל להחזיק בנק. להגיד שבנק בלי דמי חבר שבועיים בהכרח מפסיד כסף זה לא נכון. הוא יכול לחייב לפי פעולה וכמו כן להרויח מפערי ריבית. (בעקרון. בתקופות מסויימות). ‏«kotz» «שיחה» 18:35, 30 ביוני 2015 (IDT)

בנק הדואר גבה, בזמנו, 5 שקלים על כל הפקדה. זה סכום נמוך יחסית לדמי ניהול לחשבון שההפקדה היחידה בו הוא המשכורת, אבל זה סכום גבוה אם אתה עושה 3-4 הפקדות בחודש. עדירל - שיחה 19:18, 30 ביוני 2015 (IDT)

הטוב, הרע והמכוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטוב, הרע והמכוער - מי משחק את האיש בלי רגליים? הוא מופיע בעיירה הראשונה, מגלה כמה דברים ל"רע" ומקבל קצת כסף. חן חן 17:52, 29 ביוני 2015 (IDT)

זאת הסצנה. השחקן אינו מופיע ברשימת הקרדיטים של הסרט. יש שמועה שרצה ברשת לפיה הוא בחור מקומי שהבמאי נתקל בו בזמן הצילומים. ראה למשל כאן. בלנק - שיחה 18:20, 29 ביוני 2015 (IDT)
חן חן. הוא מאוד מזכיר לי מישהו ואני לא יודע מי. ‏«kotz» «שיחה» 18:30, 29 ביוני 2015 (IDT)
מוני מושונוב בסצינת מערבון מתוך זהו זה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:52, 29 ביוני 2015 (IDT)

סלפי שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיפה באה האופנה של נשים צעירות להצטלם בשירותים ציבוריים? נשמע כמו לוקיישן די מוזר לצילום אמנותי. אז למה דווקא בשירותים? 132.66.137.207 19:50, 29 ביוני 2015 (IDT)

כנראה בגלל שיש שם מראות גדולות, שמסייעות לצלם סלפי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם קיימת עדיין בארץ מסעדה תימנית שלא עברה "מודרניזציה קולינארית"?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסעדה שבא אפשר להזמין עוד כמה מאכלים תימנים חוץ מג'חנון ומלאווח... מסעדה שמכינה את הבצקים לבד... אולי אפילו מקמח מלא וקמח טף (שאם אני לא מבלבל אותו עם דגן אחר היה נפוץ בקרב יהודי תימן)... מסעדה שיש בה גם סחוג אדום וגם ירוק, וגם טאום (ממרח שום) וחילבה... בקיצור, מסעדה תימנית אותנטית עם מחירים שפויים ובלי נטייה למטבחים אחרים. בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 05:32, 30 ביוני 2015 (IDT)

בשוק מחנה יהודה הייתה פעם מסעדה קטנטנה שהרגישה לי (כשאשכנזי שלא מבין כלום) מאוד אותנטית. היה בה עוד דברים חוץ מג'חנון ומלוואח- זה בטוח. לא זוכר את שמה או מיקום מדוייק. בלנק - שיחה 16:00, 30 ביוני 2015 (IDT)

שמירת אתר שלם לקריאה במצב לא מקוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישהו יודע איך אפשר לשמור אתר שלם לקריאה במצב לא מקוון? ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ י"ד בתמוז ה'תשע"ה 21:19, 30 ביוני 2015 (IDT)

ראה את המאמר הזה (אנ') הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:54, 30 ביוני 2015 (IDT)
תודה רבה ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ט"ו בתמוז ה'תשע"ה 20:22, 1 ביולי 2015 (IDT)

זועבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יש חכים יהודים או מפלגות יהודיות שהתנגדו לפסילתה של זועבי?--79.181.57.254 01:08, 1 ביולי 2015 (IDT)

מפלגת מרצ התנגדה, חבר הכנסת דב חנין מחד"ש התנגד כמובן. למיטב זכרוני היו גם כמה חברי כנסת ממפלגת העבודה שהתנגדו, אבל לא הצלחתי למצוא עך זה שום דבר. בלנק - שיחה 12:49, 1 ביולי 2015 (IDT)

מי הוא ארמ"י מכתב העת הפרקליט?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכרכים י"ב, י"ג ו-ט"ו של כתב העת הפרקליט (שהתפרסמו בשנים 1956, 1957 ו-1959 בהתאמה) מופיעים מאמרים עליהם חתום ארמ"י. מי הכותב/ת ומהם ראשי התיבות? (מדובר בכתב-עת משפטי)

מלגות בתואר שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום,

האם סטודנטים לתואר שני במדעים מדויקים, בעלי ממוצע טוב בתואר ראשון, מקבלים דמי קיום ו\או פטור משכר לימוד? האם המדיניות שונה מאוניברסיטה לאוניברסיטה, ואם כן - מה המצב בבר אילן ובת"א? האם הכסף ניתן כמלגה שיש להגיש עבורה בקשה מיוחדת וקבלתה מותנית בפרמטרים אישיים או שזה מקביל ל"שכר" חודשי שמקבלים אוטומטית? תודה מראש. 212.179.21.194 14:54, 1 ביולי 2015 (IDT)

סטודנט המתקבל לתואר שני בלי קשר להיותו מצטיין בתואר ראשון מקבל מלגת קיום. לא יודע איך זה במקומות אחרים, בתל אביב זה על חשבון תקציב המחקר של המנחה שלו. ולכן בשביל להתקבל תואר שני, צריך למצוא מנחה. אחת הבעיות בכך היא שאם למנחה נגמר התקציב, אז אפשר להידפק בלי מלגה למשך מספר חודשים. גובה המלגה בתל אביב נמוך מאוד מאוד ולא מאפשר קיום עצמאי בשום אופן. אתה צריך למצוא מקום הכנסה נוסף או להיעזר בהורים. לא יודע איך זה בבר אילן. לגבי פרמטרים אישיים וכדו' - לא הייתי צריך להגיש שום טפסים ודברים כאלה חוץ ממסמך אחד שבו אני מחתים את המנחה שהיא מתחייבת לשלם לי מלגה מהתקציב שלה. מצטיינים מקבלים פעם לשנה עוד מלגה חד פעמית באיזה טקס "חגיגי". לא מצטיינים משום מה גם מקבלים (לפחות לי נתנו) בלי טקס. זה לא גובהה, אבל עוזר מאוד.
מבחינה כלכלית, לא משתלם לעשות תואר שני במדעים מדויקים בכלל. ואם כן, לא בתל אביב. Corvus-TAU - שיחה 18:39, 1 ביולי 2015 (IDT)
מעניין. דוקטורט במדעים מדוייקים כן משתלם? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:26, 1 ביולי 2015 (IDT)
יתכן, לא הגעתי לשלב הזה. באופן כללי, מבחינה כלכלית לא שווה להיות מדען. רווח מול השקעה של מהנדס בעל תואר ראשון מול פיזיקאי בעל תואר שלישי הוא ממש לא לטובת הפיזיקאי. מי שהולך להיות מדען צריך לקחת בחשבון שזה לא בדיוק הבחירה של אדם שמה שמעניין אותו בקריירה זה כסף. מדען אמנם לא הולך לרעב, אבל מבחינת זמן השקעה ותועלת הוא בהפסד טוטלי. Corvus-TAU - שיחה 19:37, 1 ביולי 2015 (IDT)
אבל יש מקום רב למדענים בחברות היי-טק. אינטל מעסיקה פיזיקאים של המצב המוצק. אי.בי.אם. מעסיקה פיזיקאים ומתמטיקאים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:39, 1 ביולי 2015 (IDT)
נראה שאתה מודד תועלת בשקלים. עוזי ו. - שיחה 01:13, 2 ביולי 2015 (IDT)
אכן, אני מדבר על תועלת כלכלית ישירה. תועלת מבחנת סיפוק לא נמדדת באופן כלכלי ומספרי ורוב המדענים מחפשים דווקא אותה. לגבי עבודה בחברת היי-טק: עם כל הכבוד עובד באופטיקה ומצב מוצק בהיי-טק הוא לא מדען. הוא מהנדס עם תואר בפיזיקה. השכלה ועבודה בפעול לאו דווקא מתאימים. אדם עם ידע פיזיקלי שיכול לעזור בייצור ופיתוח בהחלט מוערך מאוד בתעשייה המתקדמת. אני יכול לשאר גם שחלק גדול מאלו שלומדים תחומים אלו בתואר שני גם בונים על קריירה בהיי-טק ולא באקדמיה. מה שאני מדבר עליו ספציפית זה קרירה מדעית טהורה של חוקר באוניברסיטה. Corvus-TAU - שיחה 12:33, 2 ביולי 2015 (IDT)
המדיניות שונה מאוניברסיטה לאוניברסיטה וממחלקה למחלקה. אם יש לך כוונות קונקרטיות, בדוק את האפשרויות במחלקות הרלוונטיות. אני מכיר מחלקה אחת לפחות שבה יש תקציב מלגות כללי (שגובהו תלוי בפרמטרים אישיים, ובעיקר בהתקדמות במחקר). המנחה יכול כמובן להוסיף, אם יש לו תקציבי מחקר זמינים, אבל לא הייתי מצפה ממנחה להתחיל לשלם לתלמיד מחקר שעוד לא היתה לו הזדמנות להוכיח את עצמו. עוזי ו. - שיחה 19:31, 1 ביולי 2015 (IDT)
אני משער שהקביעה "מבחינה כלכלית, לא משתלם לעשות תואר שני במדעים מדויקים בכלל" מתייחסת רק לתקופת הלימודים, שבה המאמץ גדול והתמורה הכספית המיידית נמוכה. לטווח ארוך, השקעה ברכישת השכלה היא ההשקעה הטובה ביותר שיש, החל מתעודת בגרות וכלה בתואר דוקטור. הלמ"ס פרסמה סטטיסטיקת שכר שמוכיחה זאת. באותה סטטיסטיקה, אגב, אפשר לראות שההשפעה של רכישת תואר (ראשון, שני או שלישי) על שכרה של אישה דומה להשפעה שתשיג אם במקום זאת תעבור ניתוח לשינוי מין. דוד שי - שיחה 19:33, 1 ביולי 2015 (IDT)
נראה שהעורב התכוון לקריירה אקדמית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:40, 1 ביולי 2015 (IDT)
הטענה שלי לא התייחסה לתקופת הלימודים, אלא באופן כללי. תואר ראשון בהנדסה משתלם בהרבה מבחינה כלכלית ודורש פחות זמן.
תואר מדעי הוא הימור מסוכן מאוד, שממש לא מבטיח הכנסה. קיימת קורלציה בין הכנסה לבין רמת השכלה, זה נכון. אבל תואר ראשון בפיזיקה זה דרך נפלאה לאבטלה, הכשרה מחדש כאלגוריתמאי ובסוף עבודה בשכר ממוצע כאיש אלגוריתמים סוג ב'. הדרך של פיזיקאי לצאת מכך הוא להמר פעם נוספת על תארים מתקדים שגם הם כמובן לא מבטיחים הכנסה. אחוז האנשים בתארים מתקדים המוטרדים מהעתיד שלהם קרוב ל-100% מהאנשים שדיברתי איתם. כל אחד שואל שאלות בסגנון "אני עושה דוקטורט בסופרנובות. ואם לא יקבלו אותי כאיש סגל, מה יהיה איתי?". אני שואל שאלות כאלה כמעט כל יום. Corvus-TAU - שיחה 12:33, 2 ביולי 2015 (IDT)
שאלת תם: כמה קשה יהיה לך/דוקטורט הסופרנובות לעשות הסבה לפיזיקה של המצב המוצק? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:41, 3 ביולי 2015 (IDT)
שאלה מעיינת, לא שמעתי מעולם על איש שעשה דבר כזה. בשביל זה צריך מנחה שיסכים לקבל דוקטור לפיזיקה בתור סטודנט שלו וגם שאלה איך סוג מחקר שלו יהיה מוגדר- דוקטורט בפיזיקה למישהו שכבר יש לו תואר דוקטור לפיזיקה? או שזה יהיה פוסט-דוק? זה לא נשמע כמו משהו בלתי אפשרי, אבל לדעתי זה בעייתי מחינה בירוקרטית. צריך לבדוק את העניין. Corvus,(שיחה) 08:54, 3 ביולי 2015 (IDT)
אני נמצא בערך באמצע הדוקטורט ודי ברור לי שמשמעות ההחלטה לבחור בלימודים מתקדמים היתה הפסד של כסף רב. סטודנטים לתואר ראשון שתרגלתי במהלך התואר השני כבר מצאו עבודות והתקדמו בתפקידים והם היום ראשי צוותים. עד שאני אסיים את הדוקטורט חלקם יהיו ראשי צוותים גדולים ואולי אפילו מנהלי מחלקות. אני מתקשה לראות איך (ולמה) חברה כלשהי תסכים לקבל אותי בתפקיד בכיר בלי שום ניסיון תעסוקתי ועם יכולות מחקר שלא שוות הרבה בעולם האמיתי. אם זה המצב עבור מישהו עם דוקטורט כמו שלי, שהוא באחת התחומים השימושיים ביותר שאני יכול להעלות על הדעת, המצב כנראה הרבה יותר גרוע עבור מישהו שהדוקטורט שלו בתחום יותר תאורטי. שווה גם לקרוא את מה שכתב שיזף רפאלי על הנושא: [6] תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:30, 3 ביולי 2015 (IDT)
ולמרות כל זאת, לא הייתי בוחר אחרת. מבלי להכנס יותר מדי לפרטים, אני חושב שיש לי נקודת השקפה רחבה מספיק כדי לקבוע שזו by-far העבודה הכי מעניינת שהיתה לי בחיים. מי שזה מתאים לו, חייב לעשות את זה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:36, 3 ביולי 2015 (IDT)
בחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה ההחלטה נתונה בידי המנחה והמלגה ניתנת מתקציב המחקר שלו. אני חושב שאין לו השפעה על גובה המלגה. בשנה הראשונה שלי שם קיבלתי בתחילת השנה 50,000 ש"ח שאמורים היו להספיק לי לכל השנה (כלומר, בערך 4150 ש"ח בחודש). מקור הכנסה נוסף היה כעוזר הוראה (מתרגל) - המשכורת שם גבוהה מאוד לשעת עבודה אבל אין הרבה כאלה. בסה"כ הצלחתי להגיע למשהו כמו 7,500 ש"ח (בלי כל מיני מלגות הצטיינות וקשקושים אחרים). זאת לא משכורת גבוהה (בטח לא ביחס לעבודה שעזבתי כראש צוות בחברת הייטק), אבל יחד עם המשכורת הממוצעת של זוגתי הצלחנו לחיות. כדי לקבל את המלגה הייתי צריך לחתום על איזשהו טופס, ולאחר זמן שרירותי כלשהו הוא הופיע בחשבוני.
קח בחשבון שבנוסף לתקציבי המחקר של המנחה, יש כל מיני אפשרויות מימון חיצוניות. בשנה השניה של התואר קיבלתי ממשרד המדע משהו שנקרא "מלגה בתחום הגנת הסייבר ומחשוב מתקדם" במקום המלגה מתקציב המחקר של המנחה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 11:30, 3 ביולי 2015 (IDT)

החזרת מוצר תקין לחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניתי מוצר, פתחתי את האריזה וראיתי שהוא לא המוצר שאני צריך. האם מותר לי להחזיר אותו לחנות ולקבל את כספי בחזרה? 132.66.137.207 18:28, 1 ביולי 2015 (IDT)

תלוי בנהלים של החנות הספציפית בדר"כ התשובה היא שמותר להחזיר "באריזתו המקורית" ו"שלא נעשה בו שימוש", אבל זה תלוי באיזה מוצר ובאיזה חנות, ולדעתי לרוב תקבל זיכוי ולא כסף. אם מכרו לך מוצר תוך הטעייה - אתה יכול לתבוע את העסק ב"תביעות קטנות" ולקבל כספך בחזרה.‏«kotz» «שיחה» 07:13, 2 ביולי 2015 (IDT)

מהו ביכור?[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשניות בביכורים פרק ג' נאמר שהאדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה/אשכול שביכר. מתי פרי "מבכר"? איפה השלב הזה נמצא ביחס לחנטה?

אלישיב ליפא - שיחה 23:00, 1 ביולי 2015 (IDT)

כיצד מפרישים את הבכורים כו' על דעתיה דרבי שמעון לא קרא שם בתלוש לא קידשו אינן מדמעין אין חייבי' עליהן חומש ואין לוקין עליהן חוץ לחומה מה טעמא דרבנין (דברים כ) ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה בשעת הבאה פרי הא בשעת הפרשה אפי' בוסר אפילו פגין על דעתי' דר"ש מה בשעת הבאה פרי אף בשעת הפרשה פרי רבי זעירא בעי ביכורי יחור מהו שיתירו חנטו תני הבכורים אחד מששים ראשית הגז אחד מששים תרומה טמאה אחד מששים תני רבי ישמעאל הבכורים אחד מששים פאה אחד מששים ראשית הגז אחד מששים תרומה טמאה אחד מששים תרומה שאין הכהנים מקפידים עליה אחד מששים מה אית לך כגון תרומת הכלוסין והחרובין והשעורין שבאדום

חנטה - ראה שם. Nachum - שיחה 15:18, 2 ביולי 2015 (IDT)

[7]

כדורי שלג (צעצוע)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש ברשותי שני כדורי שלג שקניתי בטיולים בחו"ל, ולצערי נשברו בתאונה. מישהו מכיר דרך לתקן את כיפת הזכוכית (אני מניח שנוזל ונצנצים זה לא משהו שקשה להשיג)? יש איזה מקום שמוכר דברים כאלה שרק צריך להכניס את הבסיס ולמלא בנוזל?

ולמען הסר ספק - אני מתכוון לכדורי הזכוכית האלה שבתוכם יש דגמים של כל מיני מקומות מפורסמים (ביג בן, הקולוסיאום, וכו'). אלה שיש אצלי וצריכים תיקון הם מהסוג הגדול. תחי מדינת ישראל!(שיחה)אהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:38, 3 ביולי 2015 (IDT)