ויקיפדיה:הכה את המומחה

קיצור דרך: וק:הכה וק:האה וק:המ

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 (תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

---

מה המטרה של מי שכותב תוכנה שלמה עם התקנה אוטומטית וקראק ולפרסם ברשת?

מצב: ישן

ברשת מסתובבות תוכנות מתוכנות שונות כמו למשל אופיס ועוד עם התקנה אוטומטית. כשאני חושב על זה מישהו (או אולי כמה) באמת ישב וכתב תוכנה מושקעת שתפרוץ תוכנה אחרת. מה המטרה או האינטרס בדרך כלל? 93.126.116.89 10:29, 18 במרץ 2018 (IST)

ישנן כמה מטרות אפשריות, והן גם יכולות לשמש בערבוביה:

• אידאולוגיה של פיראטיות תוכנה.
• קידום חברתי בקבוצות שעוסקות בנושא.
• אימון יכולות היכולות להיות מועילות בהאקינג, לוחמת סייבר, קריפטולוגיה והנדסה-לאחור של קוד תוכנה.
• הוכחת יכולת של כותב התוכנה.
• מטרה זדונית: השתלת סוס טרויאני בתוכנת הקראק.

יתכן שישנן סיבות נוספות. על כל פנים, כללתי את אלה שאני מכיר. אילן שמעוני - שיחה 22:43, 18 במרץ 2018 (IST)

לא מאוד מסובך לכתוב התקנה אוטומטית. מה שמסובך זה לטפל היטב בכל מקרי הקצה (ולא ברור לי אם זה קורה כאן). והאריזה הופכת את זה להרבה יותר שמיש. כמוכן יכול להיות שיש כאן שיתוף פעולה (או מעין פס ייצור): יש מי שמתמחים בפיצוח ויש מי שמתמחים באריזה והפצה. Tzafrir - שיחה 08:37, 19 במרץ 2018 (IST)

הלבוש הדרוזי

מצב: ישן

שמעתי שמקור המכנס הענק של הגברים הדרוזים בא מאמונה מנביא הבא יוולד לגבר במקום אישה ולכן הגברים לובשים מכנס רחב ורך על מנת למנוע את נפילתו של הילוד לקרקע. האם יש אמת בסיפור? 213.55.176.162 13:16, 18 במרץ 2018 (IST)

מתייג את קובץ על יד, Ofek j, סיון_ל, מכה"כ, Tshuva, יואל, amikamraz, אלדד, יאיר הנווט, בן עדריאל ‏בעלי הידע באסלאם אילן שמעוני - שיחה 08:02, 19 במרץ 2018 (IST)

אז שמעת. יש לנו ערך על הלבוש הדרוזי המסורתי. הוא מקיף במידה סבירה אבל הניסוח שלו טעון שיפור. גם הפסקה על החצאית נראית לי חשודה. לפי הערך המכנסיים הם שרוואל (לאטימולוגיה של המילה: ר' שרוול). Tzafrir - שיחה 08:31, 19 במרץ 2018 (IST)

וראה גם סלמאן חמוד פלאח.

העתק-הדבק בword

מצב: נענה

איך מעתיקים משהו מהדפדפן לוורד מבלי שהאחרון יעשה בעיות? אני מסמן משהו ועושה ctrl+c ואז עושה ctrl+v בוורד. החומר המועתק יהיה מעוצב שונה מהקובץ, יהיה בפונט ענק או זעיר ועוד שטויות. השיטה שלי זה להעתיק, להדביק בשורת חיפוש ואז להעתיק עוד הפעם. ואז העיצוב המקורי של וורד נשמר. יש שיטות יותר מהירות? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:26, 18 במרץ 2018 (IST)

זה קורה כי לעתים מועתקים תווי עיצוב (ואף תגיות עיצוב) שהם בעת ההעתקה לפחות, בלתי נראים. נסה להעתיק תחילה לעורך טקסט כמו Notepad++ בווינווז או Geany בלינוקס ורק אז להעתיק אל Word או תוכנה דומה. במילים אחרות, נסה להעתיק תחילה ל plain text editor ואחר כך ל rich text editor. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אמרתי שיש שיטה של העתקה כפולה (לשורת חיפוש או כמו שאתה מציע למעבד תמלילים אחר). השאלה היא האם אפשר לעשות את זה בקלות יחסית בלי העתקה כפולה (כי זה קצת מטופש לרמות תכונה מורכבת ולבזבז זמן על העתקה כפולה). Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:07, 18 במרץ 2018 (IST)

הפתרון בתוך WORD כל כך עקום, שעדיף בלעדיו! אילן שמעוני - שיחה 21:12, 18 במרץ 2018 (IST)

נסה ללחוץ Ctrl-T מייד אחרי ההדבקה. לפעמים זה עובד. אם במחשב שלך לא, אז במקום זה והדבקה לחץ עך העכבר כל Paste בפינה השמאלית העליונה, ואז על A. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:46, 18 במרץ 2018 (IST)

כמה אופציות. הראשונה זה להדביק עם CTRL+ALT+V, זה יפתח לך תפריט קצר של Paste Special ועם החצים תבחר Unformatted. זאת שיטה די מהירה. השיטה השנייה היא להדביק ואז ללחוץ על CTRL ישר אחרי ההדבקה, שם נפתח תפריט פופ-אפ קטן שאפשר להוריד את כל הפורמט המיוחד. שיטה שלישית והכי יעילה, תיצור MACRO שמדביק בלי פורמט ותחבר אותו לSHORTCUT לבחירתך כמו CTRL+SHIFT+V, זאת השקעה של חמש דקות בפעם הראשונה ואחר כך יהיה לך בסדר. / פיגפיגון 22:08, 18 במרץ 2018 (IST)

למה סליל מגביר את המתח החשמלי של הזרם\גל?

מצב: נענה

שלום ותודה למי שיענו. שמעתי שכאשר מסר חשמלי \ גל חשמלי עובר בסליל הוא מתגבר, למה זה? 79.181.133.24

זה פשוט לא נכון. מכיוון שלסליל יש התנגדות חשמלית דווקא אובד בו מתח.
ייתכן שמה שהתכוונת אליו זה שנאי (טראנספורמטור). בשנאי יש שני סלילים שאינם מחוברים זה לזה (בדרך כלל, על כל פנים). אם מעבירים בסליל הראשון זרם חשמל משתנה (בדרך כלל זרם חילופין), המתח והזרם שייווצרו בסליל השני (עקב השראה חשמלית) יהיו שונים מאשר בסליל הראשון, אבל זו עיסקת חליפין - או שהזרם גדל על חשבון המתח, או שהמתח גדל על חשבון הזרם. ההספק החשמלי יורד בכל מקרה בשל ההתנגדות ואובדן הספק בהשראה, שלעולם אינה מושלמת. אילן שמעוני - שיחה 21:02, 18 במרץ 2018 (IST)

"מאי הוי עלה?"

מצב: ישן

הצעת חוק דיני ממונות.

תודה ליודעים! 2A01:6500:A044:ECE0:108B:66A5:30F8:56B0 11:59, 19 במרץ 2018 (IST)

מנחות · פה ב · ברייתא קתני שונה הא לא קשיא כאן בעבודה כאן בשאינה עבודה מאי הוי עלה תא שמע....

מאי [מָה]/ הוי [{הֱוֵי} הֱוֵה *** {הֱוֵי} הְיֵה *** {הֲוֵי} הֲיִי]/ עלה [{עֲלַהּ} עָלֶיהָ].

[1]

[2]

שביל ישראל

מצב: ישן, לא נענה

למה האריה השואג נכנס לשביל ישראל? אשמח אם תעזרו לי מקרה חשוב בהחלט!!!

וועדת שביל ישראל שייכת לחברה להגנת הטבע, אך מיוצגים בה גופים רבים, פנה לחברה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 16:13, 19 במרץ 2018 (IST)

זיהוי קטע מוזיקלי

מצב: נענה

שמתי לב שכאן (הדג נחש, הזמן להתעורר) וכאן (EQUILIBRIUM , Born To Be Epic ) יש את אותו הקטע המוזיקלי. כל אחד מעוצב אחרת, אבל המלודיה (כמעט) זהה. הם זה איזשהו קטע מוכר ששתי הלהקות מצטטות או צירוף מקרים? Corvus‏,(Nevermore)‏

אלו אינם אותם תווים, וסדר העלייה/ירידה בטונים שונה. בסך הכל יש מספר מוגבל של מקצבים ותווים (כל זמן שלא מדברים על מוזיקה א-טונאלית או סינקופית) כך שאם תחפש די הצורך תמצא הרבה מאד מקרים ברמת דמיון דומה. אילן שמעוני - שיחה 17:50, 21 במרץ 2018 (IST)

נ.ב. במד"ב נהגנו לכנות זאת "פילים עגומים", על סמך סיפור בשם זה שעסק בדבר דומה, רק בספרות. אילן שמעוני - שיחה 17:52, 21 במרץ 2018 (IST)

מה שאילן אמר^

האתר Soundsjustlike (http://www.soundsjustlike.com) מדגים נהדר.

כמו כן, אם מעניין אותך - פילים עגומים (אנגלית )(http://www.spiderrobinson.com/melancholyelephants.html)

דבר אחרון - שאלה לויקיפדים ותיקים - למה העריכה בהכה את המומחה בממשק שונה מזה של ערכים רגילים? הרבה פחות נוח.

אנבל לי - שיחה

מי יכול לתקן את הטעות בוויקישיתוף?

הועבר אל ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מי יכול לתקן את הטעות בוויקישיתוף?

יש מדינות שאין בהן ריבית במשק?

מצב: נענה

ישראל היא כידוע מדינה חילונית ולכן הבנק המרכזי שלה, בנק ישראל, מיישם את קונספט הריבית בצורה טהורה, שהתורה אסרה באיסור גמור.

האם יש מדינות מוסלמיות שבהנק המרכזי שלהן נמנע במכוון מקונספט הריבית בגלל האיסור הדומה באסלאם ?תודה. 176.12.146.191

לא. באופן כללי הומצאו באיסלאם אוסף דרכים לעקוף את האיסור המהותי להשתמש בריבית. לפחות חלקם די עקומים. לדוגמה: במקום הלוואה למימון עסק או בית, הבנק נכנס כשותף בבעלות הנכס. כמוכן מן הסתם כדי להמנע מריבית דריבית צריך מראש לדרוש עמלה גבוהה יותר שתהוון את ערך הריבית הצפוי. הריבית לא נעלמת. Tzafrir - שיחה 06:46, 21 במרץ 2018 (IST)

בוקר טוב. אתה בטוח שזה נכון לגבי כל מדינות האסלאם ללא יוצא מן הכלל? מה כאן עקום ביניך? איפה יש כאן ריבית? שותפות אמיתית (לא היתר עסקה קיקיוני) או עמלה גבוהה הם לא ריבית כלל למיטב הבנתי. 176.12.146.191

אם בסופו של דבר זה מתפקד כמו ריבית - כלומר אתה לווה X ומחזיר X+Y, כש Y צומח על פי תקופת ההחזר, זה לא משנה אם תקרא לזה "עמלה", "קנס" או "מנשה". בפועל זו ריבית שהתכסתה בלבוש אחר. זו להטוטנות לשונית על מנת לעקוף את האיסור. אילן שמעוני - שיחה 16:03, 21 במרץ 2018 (IST)

אילן, שותפות אמיתית (בלי משחקי מילים) או עמלה גבוהה מאד (בגבייה אחת), אינן קומבינות הלכתיות; בריבית אמיתית כפי שתיארת אין לא שותפות ולא עמלה חד פעמית גבוהה, משמע, מה שתיארת שונה משותפות אמיתית או מעמלה גבוהה (בגבייה יחידנית). השאלה המקורית היא האם יש מדינה אסלאמית שבה הבנק המרכזי (בנק סעודיה \ בנק עומאן \ בנק מצרים \ בנק דובאי \ בנק אינדונזיה \ בנק פקיסטן או ווטאבר) מיישם מערכת כלכלית נטולת ריבית לחלוטין, כלומר גם בלי קומבינות הלכתיות של היתר עסקה שמבוסס על שותפות מזויפת לכאורה ומכאן שכולל ריבית אמיתית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

http://www.imf.org/external/themes/islamicfinance/

לגבי שותפות אמיתית אין ביננו מחלוקת. הבנק קונה בעצם חלק בסיכון לגבי העסק שלמענו נלקחה ההלוואה. אם לעומת זאת מדובר ש"שותפות לזמן קצוב" בו הבנק שותף ברווחים עד סף מסויים שנקבע מראש - זו ריבית במסווה. לגבי עמלה חד פעמית, הטענה שלי היא שאם העמלה מחושבת על פי אותה תבנית המשמשת בחישובי ריבית, מדובר למעשה בריבית. מה המאפיינים של חישוב ריבית? א. שיעור הריבית, ב. ריבית דריבית. כלומר - אם הכללים קובעים שסכום ה"עמלה" נקבע על פי שיעור ההלוואה - זו ריבית במסווה של עמלה, ולא משנה שמדובר בתשלום חד פעמי. אם בנוסף על כך ישנה צמיחה של ה"עמלה" ככל שמשך ההלוואה ארוך יותר - מדובר בריבית דריבית הלכה למעשה. כמאמר הפסוק - אם זה הולך כמו ריבית ומגעגע כמו ריבית אז זו ריבית. אילן שמעוני - שיחה 17:42, 21 במרץ 2018 (IST)

אה, אני מסכים על העיקרון הזה. בכלל אני חושב שאמור להיכתב ערך התנגדות לריבית שבו יפורטו כל הקומבינות למיניהן וההסתייגות מהן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

במה עוד מתבלים את האוכל במסעדות סיניות מלבד מלח בישול, פלפל לבן, ו-MSG?

מצב: ישן, לא נענה

לא ברור לי באילו תבלינים מתבלים את רוב האוכל במסעדות סיניות (הכוונה בעיקר למנות עיקריות). האוכל נראה לי תמיד מאד לא מתובל. האם התבלין העיקרי הוא פשוט MSG מלבד מלח בישול ופלפל לבן? הרי האוכל מצד אחד כל כך טעים, אבל הרטבים וכו' לא נראים כאילו תיבלו אותם, כלומר גם אם יש תבלין הוא שקוף. התיבול במסעדות סיניות בישראל (שהן ברובן המוחלט למעשה "סיניות-אמריקניות") באמת מסתכם כמעט רק ב-MSG? אין עוד משהו נוסף? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למי שלא יודע - MSG פירושו "מונוסודיום גלוטמט". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ליתר דיוק: רוטב סויה שמכיל חומצה גלוטמית. באופן כללי אין הבדל מהותי בין חומצה גלוטמית למלחים שלה (כגון מונוסודיום גלוטמט) מבחינת ההשפעה על הטעם. ר' w:Glutamate flavoring‏. Tzafrir - שיחה 06:22, 21 במרץ 2018 (IST)

לדעתי כשמדברים על MSG הכוונה למונוסודיום גלוטומט ממש, שמשמש כתבלין. כמו זה:

ראובן מ. - שיחה 16:16, 21 במרץ 2018 (IST)

אבל סליחה, סטיתי מהנושא. ראובן מ. - שיחה 16:17, 21 במרץ 2018 (IST)

לא ממש. הערך מונוסודיום גלוטמט עוסק לכאורה רק במונוסודיום גלוטמט, אולם בפועל בכל הגלוטמטים (ר' הערך האנגלי שאליו קישרתי). Tzafrir - שיחה 16:39, 22 במרץ 2018 (IST)

מה זאת אומרת "הסתירה גורמת בניין" בהקשר של מכניקה?

מצב: ישן, לא נענה

צפיתי בהרצאה זו של הרב אבינר ובה (2:16) הוא אומר: "הסתירה גורמת בניין, כך זה במכניקה וככה זה גם בלימוד תורה". 93.126.116.89 06:30, 21 במרץ 2018 (IST)

מדובר על דרשה, ואין שום הגיון לנסות ולהבין אותה בדף זה. הרב אבינר זמין מאוד לשאלות קצרות באמצעות הודעות טקסט. שאל אותו ישירות. משה פרידמן - שיחה 13:00, 21 במרץ 2018 (IST)

יתכן שהרב מתכוון שאם נמצאה סתירה כלשהי בין חוקי הטבע לבין התיאוריה, אז זה לא הורס הכל אלא גורם למחקר נוסף? קשה לקראו מחשבות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:11, 21 במרץ 2018 (IST)

אולי כוונתו למה שחז"ל קבעו במלאכת סותר - הריסה ההכרחית כדי לתקן דבר מה. כלומר, מטרת הסתירה החז"לית היא יצירת בניין, ולזה נמשל לימוד התורה.

מחשב נייד שלא נדלק גם

מצב: ישן

אחרי חיבורו למתח. מדובר במחשב נייד שלא הדלקתיו כבר זמן רב (בעיקר בשל בעיה אחרת שלא טופלה בזמן), למעלה משנה, ועתה אינו דולק גם לאחר חיבורו לרשת החשמל. מה יכולה להיות הסיבה לכך ? האם סוללה פנימית שיש, כנראה, להחליפה ? במקרה כזה, האם אין החיבור למקור מתח חיצוני עוקף את הסוללה ? תודה, בנצי - שיחה 17:00, 21 במרץ 2018 (IST)

כנראה. אבל, מניסיון, תתחיל מכך שתחבר לחשמל ותן לו חצי שעה להטען, לפני שתנסה להדליק. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:58, 21 במרץ 2018 (IST)

זהו בדיוק מה שעשיתי. דומה לסיפור של מכונית שלא מתניעה לאחר הרבה זמן. לא הועיל, מה שמותיר רק את האפשרות של החלפת סוללה פנימית. האומנם ? בנצי - שיחה 18:55, 21 במרץ 2018 (IST)

זה תלוי לגמרי בדגם המחשב. ישנם מחשבים (X42 של IBM זכור לי כאחד כזה, בלי נדר) שללא סוללה טעונה ולו במקצת לא נדלקים. עם זאת, ברוב הניידים זה לא המצב. לפני שאתה הולך על פרוצדורות חמורות יותר, ודא שמתאם המתח של הנייד מספק את מה שהוא אמור לספק מבחינת מתח- לך תדע, אולי עם השנים הכבל איבד גמישות ונפגע. אם הוא עובד נסה למדוד מתח על הדקי הסוללה. אם הסוללה מתה אז כנראה שזו הבעייה. אפשרות נוספת - על לוח האם ישנו רכיב קטן ששומר את ההגדרות הבסיסיות שבבסיסיות. רכיב זה בנוי באחד משני אופנים - רכיב זיכרון שמוחזק בחיים על ידי סוללה קטנה, או רכיב זיכרון שאינו נדיף. יתכן (אינני מכיר מצב כזה, אבל זה לא פוסל את האפשרות) שבמחשב הספציפי הזה ללא ערכי BIOS תקינים המחשב אינו נדלק. כמו כן אני מציע לך להריץ את מחרוזת החיפוש הבאה בגוגל:

"[דגם המחשב]" problem "turn on"

בהצלחה. אילן שמעוני - שיחה 19:47, 21 במרץ 2018 (IST)

מלחמת קודש בנצרות

מצב: נענה

מספר שאלות בנושא מלחמת הקודש בנצרות:
1. האם היו בעבר מלחמות בין קתולים לפרובוסלאבים או בין פרובוסלאבים לפרוטסטנטים?
2. האם היו מסעות צלב של לא-קתולים?
3. האם היו מקרים שבהם נוצרים או מוסלמים עמדו בפני בחירה בין המרת דת למוות? האם יש מקרים מפורסמים של נוצרים או מוסלמים שהוצאו להורג כיוון שסירבו להמיר את דתם?
4. מדוע מסעות הצלב כוונו דווקא לירושלים ולא לנצרת ובית לחם, שהן ערים חשובות יותר בנצרות?--93.173.242.4 23:53, 21 במרץ 2018 (IST)

1) כמובן. היו הרבה מאוד מלחמות בין רוסיה פרובוסלאבים למדינות אירופה הנוצריות.

3) כן. ברוסיה, בתקופתו של פטר הגדול היו רפורמות גדולות בדת הנוצרית, והתנגדות חריפה עד כדי מות קדושים. ראו גם אדוקי האמונה הישנה‎. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:45, 22 במרץ 2018 (IST)

אני מגיב לא כמומחה, אלא כחובב היסטוריה. יש בהיסטוריה של העמים הנוצרים שנכבשו על ידי הערבים, הטורקים או הטטרים המוסלמים מקרים של קדושים מעונים שסרבו להמיר את דתם לאסלאם - צריך לחפש בתולדות הקופטים במצרים, הנוצרים באזור עיראק, ובתולדות עמי הקווקז (ארמנים, גאורגים וכו'), אנטוליה (יוונים, ארמנים) והבלקן (יוונים, סרבים, בולגרים, אלבנים וכו') ובתולדות כנסיותיהם, למשל.

אצל הכנסייה האורתודוקסית הרומנית למשל, הנסיך קונסטנטין ברנקוביאנו ובניו הוכרזו כקדושים מכיוון שעונו והוצאו להורג באכזריות על ידי הטורקים העות'מאנים. המסורת הרומנית טוענת שהוצעה להם אפשרות להתאסלם כאמצעי להינצל מגורל זה אך הם סירבו. בתולדות הרומנים היו עוד מקרים כאלה. ניתן לבדוק אם יש עדויות היסטוריות לכך או אם זה בתחום האגדה.

למסעות צלב בימי הביניים שאורגנו על ידי האפיפיורים למשל, נגד הטורקים העות'מאנים, גויסו גם מדינות ועמים פרבוסלביים (אורתודוקסים) כמו ולאכים, סרבים, בולגרים למשל. מלחמות רוסיה בעות'מאנים לא נקראו כנראה מסעות צלב אבל ברור ש"המלחמה בכופרים" הייתה מוטיבציה ועילה חשובה ונושא לססמאות מלחמה משני הצדדים, כולל הצד ההפרבוסלאבי.אימת איבוד הזהות הנוצרית והלאומית-אתנית-לשונית (במושגים של ימי הביניים) תוך כדי התאסלמות כפויה או "מרצון" הייתה ממשית, אחרי שהמונים מקרב הצ'רקסים, הגאורגים, היוונים באנטוליה, הארמנים, האלבנים, הבולגרים, הסרבים-קרואטים בבוסניה, התאסלמו ושינו במידות שונות את זהותם התרבותית והלאומית. בין השיטות להתאסלמות ושינוי זהות ושפה הייתה גם ה"דוושירמה" - גיוסם בכוח של נערים נוצרים באזורים מסוימים לחיל היניצ'רים וחטיפת בנות נוצריות עבור הרמוני הסולטאנים וכו'. הפיכת הנערים המתאסלמים ללוחמים או לפקידים בכירים בממשל העות'מאני (ובדרך זאת לאויבים של הנצרות ועמיהם המקוריים) לא היוותה נחמה כלשהי בשביל הנוצרים אלא סיבה לדאגה עמוקה. Ewan2 - שיחה 00:59, 22 במרץ 2018 (IST)

למיטב זכרוני מלימודי ההיסטוריה ברומניה, הארצות הנוצריות בדרום מזרח אירופה היו במעמד של משלמות מס לאימפריה העות'מאנית וחלק מהמס הייתה מכסה של ילדים (לחיל היניצ'רים) וילדות. אם המס לא ניתן בזמן נשלחו הטטרים לחטוף ילדים להשלמת המס. רוב ההתאסלמות הייתה ממניעים כלכליים, תחת שלטון מוסלמי הוטל מס מיוחד על מי שאינו מוסלמי, לכן השתלם להיות מוסלמי. בברכה. ליש - שיחה 07:55, 22 במרץ 2018 (IST)

אמנם היו מלחמות רבות בין פרבוסלבים לקתולים אבל אני לא חושב שזאת חלוקה נכונה. מלחמות אלה לא היו מלחמות דת. רק באופן מקרי צד מסוים היה קתולי וצד אחר פרבוסלבי. החלוקה הזאת היא הרבה יותר מוקדמת מהחלוקה בין קתולים לפרוטסנטים. הסתייגות יחידה שאני יכול לחשוב עליה היא המרד של בוגדן חמלניצקי נגד השלטון הפולני, שהיה קתולי. יתכן שהיה שם גם חלק לרדפיה דתית,

אבל זאת לא היתה, עד כמה שידוע לי, הסיבה המרכזית למרד. גילגמש • שיחה 16:21, 22 במרץ 2018 (IST)

צבא עבדים

מצב: נענה

מה היתה השיטה לגרום לצבא עבדים למשמעת בקרב? הרי נותנים להם נשק ומספרם עולה על מספר המפקדים. ולרוב העבד לא יאהב את המעביד. כך הגיוני יותר עבור העבדים להצטרף ליריבים נגד האויב המשותף (מפקיד הצבא). אז מה החזיק את המשמעת? 213.55.176.162 00:36, 22 במרץ 2018 (IST)

עד שיבוא המומחה וישיב, אני רוצה להעיר שאני בכלל לא בטוח שהמושג "עבד" הוא הציור שרובנו מדמיינים על איש מוכה וחבול חסר כל זכויות ואומלל מיום לידתו ועד מותו. עבדות, בהרבה מקרים, הייתה מעמד חברתי שגם אם אני לא הייתי בוחר בו, הוא בהחלט השאיר מרחב לחיי תוכן, להישגים אישיים ולהתקדמות בחיים - עד גבול מסויים. ראה במקרא, שכאשר אברהם מחפש שידוך לבנו הוא שולח את "עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו" לבד וללא פיקוח, בראש פמליה ענקית, לארץ זרה - מתוך אמון מלא. כמדומני שבמקרים רבים לא רק החיילים היו עבדים, אלא גם המפקד שלהם בו אתה מבקש שימרדו. הרעיון שחירות אישית הוא זכות אדם בסיסית שראוי להלחם עליה ולמסור בשבילה את הנפש הוא רעיון מודרני, וסביר להניח שרוב החיילים הנ"ל לא ממש חשבו על האפשרות הזאת. אז אולי לא עניתי לשאלה, אבל צריך לשים את הדברים בקונטקסט יותר שפוי. משה פרידמן - שיחה 12:47, 22 במרץ 2018 (IST)

צבאות העבדים שזכורים לי כרגע הם היניצ'רים אשר מילדות אימנו אותם על משמעת דתית קפדנית, והממלוכים שפירוש שמם הוא אמנם "עבדים" אך בפועל היו סוג של חיילים מקצועיים שיכלו להתקדם בצבא עד הדרגות הגבוהות ביותר. לא זכורים לי כרגע צבאות של ממש עבדים. אך צריך לזכור שגם באותם צבאות שלא הוגדרו כצבאות עבדים, רבים מן החיילים היו צמיתים או מגוייסים בכפייה שלא היו להם זכויות. למשל עוד בראשית המאה ה-19 רבים ממלחי הצי המלכותי גויסו בכפייה, כולל ע"י יחידות של מגייסים ברחוב, ובינהם היו אפילו כאלו שלא ראו את עצמם כנתינים בריטים, למשל מלחמת 1812 פרצה בין השאר משום שהצי המלכותי גייס בכוח אזרחי ארה"ב, שחלקם אף נאלצו להשתתף במלחמה בקרבות ימיים נגד הצי האמריקאי. האפשרות של מרד הייתה ממשית מאוד בצי המלכותי, דוכאה במשמעת ברזל ולמרות זאת פרצו כמה וכמה מרידות, מהן מפורסמות אה"מ הרמיוני (1782), אה"מ מארי אנטואנט והמרד על הבאונטי. H. sapiens - שיחה 13:20, 22 במרץ 2018 (IST)

אם דיברנו על הממלוכים, הם באמת בסופו של דבר לקחו את השלטון לידיים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 14:01, 22 במרץ 2018 (IST)

יש מקרים רבים בהיסטוריה לגיוס עבדים או אנשים במעמד זהה לעבדים לצבא. הדבר לא מוגבל לארצות מוסלמיות ששם באמת גייסו יניצ'ארים וממלוכים. הספרטנים למשל חימשו חלק מההלוטים לצבאם (en:Neodamodes) ידועים מקרים נוספים שבהם עבדים חומשו בעתות משבר והרשו להם לקחת חלק פעיל בהגנה על העיר או המדינה. יש הרבה סיבות שבגללן העבדים לא מרדו - הרצון להשתייך לקבוצת העלית בחברה, הרצון להשתחרר מעבדות בדרך של שירות צבאי ועוד. חשוב גם להבדיל ביחס לעבדים. יש כל מיני עבדים. יש עבדים שהיחס אליהם הוא נורא והם נתונים להתעללות קשה ובלתי פוסק מצד בעליהם ויש מקרים שבהם היחס לעבד לא שונה בהרבה מהיחס לעובד שכיר. פעמים רבות העבדים הורשו להרוויח כסף ואף לקנות את שחרורם או הופקדו בידידיהם תפקידים חשובים בניהול משק הבית.אפילו הופקד בידיהם כסף כדי שישתמשו בו לרכישת דברים למען האדון שלהם. הדבר שונה מגיוס צמיתים וגיוס בכפייה לצי הבריטי. גיוס צמיתים לא שונה בהרבה מגיוס לצבא מודרני. יש אוכלוסיה שחייבת לשרת ויש אוכלוסיה שפטורה בחוק משירות (בערך כמו המצב בישראל) בגלל שהצמיתים הם 80-70% מהאוכלוסיה ברור שהצבא חייב להתבסס עליהם. אנשים אלה קיבלו שכר ואמנם לא יכלו להשתחרר מהשירות ולעתים השירות היה ארוך מאוד זה לא כזה נורא. גילגמש • שיחה 13:53, 22 במרץ 2018 (IST)

עבודה עם google doc

מצב: נענה

אני רוצה לכתוב מסמך בגוגל דוקס, כך שתהיה לי גישה אליו ממספר מחשבים. אני לא רוצה לשמור אותו למחשב האישי שלי, אלא רוצה לשמור את המסמך און ליין. מדובר בעבודה שתקח זמן רב (בערך שנה) וחשוב לי שהעותק ישמר גם אם אני מכבה את המחשב. חשוב גם שתהיה לי גישה למסמך מכל מחשב שיש בו חיבור לאינטרנט. יש אפשרות לעשות דבר כזה? גילגמש • שיחה 19:49, 22 במרץ 2018 (IST)

מה השאלה? תיארת את המטרה העיקרית של google docs. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:51, 22 במרץ 2018 (IST)

השאלה היא איך שומרים את המסמך און ליין בלי להוריד אותו למחשב. היכן לוחצים ועל מה. גילגמש • שיחה 20:02, 22 במרץ 2018 (IST)

פותחים מסמך חדש. עורכים. לוחצים על שמירה. פותחים במחשב אחר. זהו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:03, 22 במרץ 2018 (IST)

אין. אני לוחץ על file. אין SAVE או save as יש רק download as ואני לא רוצה להוריד. אני רוצה לשמור און ליין. גילגמש • שיחה 20:05, 22 במרץ 2018 (IST)

פותח מסמך חדש, עושה לו rename (כדי שלא יהיה untitled) לוחץ אנטר ו-זהו. נשמר ברשת. אמא של גולן - שיחה 20:23, 22 במרץ 2018 (IST)

שלב 2: אם אתה רוצה לערוך אחרי שיצאת ונכנסת למחשב חדש: נמצא בחשבון גוגל שלך, נכנס לmy drive ורואה את המסמך שלך. לוחץ עליו כדי להמשיך לערוך. אמא של גולן - שיחה 20:25, 22 במרץ 2018 (IST)

תודה רבה! אנסה את זה. גילגמש • שיחה 20:31, 22 במרץ 2018 (IST)

גוגל דוקס שומר כל הזמן, ממש כל הקלדה. בגליונות עבודה יש לעבור תא על מנת להפעיל שמירה. הבעייה היחידה היא אם קישור האינטרנט אובד מסיבה כלשהיא תוך כדי עבודה. במקרה זה אין ברירה אלא לשמור עותק מקומי (אפשר על DOK) מתפריט "קובץ" - "הורד - כ..." אילן שמעוני - שיחה 00:03, 23 במרץ 2018 (IST)

מש:Gilgamesh אל תתיאש. בבראש הדף אחרי כל שינוי, גוגל דוקס כותב "Saving changes" ומיד אח"כ "All Saved". אתה יכול לפתוח שני דפדפנים זה לצד זה ולתוח בהם את אותו מסמך גוגל דוקס ולראות את העדכון ON LINE במו עיניך. ‏«kotz» «שיחה» 13:46, 23 במרץ 2018 (IDT)

מעולה, תודה. אני צריך לכתוב עבודת תזה לאונ' ואני רוצה לשמור את זה און ליין כי אעבוד, בין היתר, בספריה. אני לא רוצה לסחוב את המחשב שלי בשביל זה וחשבתי לעשות את כל העבודה בגוגל דוק ואחר כך פשוט להדפיס את זה וזהו. גילגמש • שיחה 14:42, 23 במרץ 2018 (IDT)

אל תשכח לקחת איתך תמיד DOK למקרה חרום! אילן שמעוני - שיחה 15:28, 23 במרץ 2018 (IDT)

ואם שכחת לקחת און קי, שלח את הטקסט דרך האינטרנט (דוא"ל או כל דרך אחרת, בטקסט גולמי או בקובץ). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 17:49, 23 במרץ 2018 (IDT)

אבל,אבל,אבל... את הDOK צריך אם אובד קשר האינטרנט.... אילן שמעוני - שיחה 19:14, 23 במרץ 2018 (IDT)

האם פירות משמינים?

מצב: נענה

בפירות בשלים יש סוכר מצד אחד ומצד שני הם לא משביעים כמו לחם או בשר. כלומר בשביל להגיע לאותה רמת שובע יש לאכול כמות גדולה בהרבה של פרי. האם זה אומר שפירות למעשה משמינים? שואל השאלות - שיחה 20:15, 22 במרץ 2018 (IST)

עמדה שמרנית בנושא היא שמזונות משמינים לפי תכולת האנרגיה שבהם (כמה קלוריות ב-100 גרם, או 100 גרם אחרי ייבוש). בתפוח 50 קילו-קלוריות ל-100 גרם (אבל מכיל הרבה מים, במיובש 240), בלחם 270, ובבשר 330. דעה מקובלת פחות היא שהשמנה נגרמת על-ידי הורמונים בגוף ובראשם אינסולין. רמות ההורמונים בגוף מושפעות מטיב המזון הנאכל. דרך אחת לכמת זאת היא מדד גליקמי. לפי דעה זו, מבין השלושה לחם הכי משמין, אח"כ תפוח ולבסוף בשר.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פירות מכילים גם הרבה מים וסיבים תזונתיים. התוצאה היא שיש פירות שאכילת כמות לא גדולה מהם מביאה לתחושת שובע בלי שצריכת הסוכר/קלוריות תהא רבה. נסה להיות לא-שבע אחרי שלושה או ארבעה תפוחים בבת אחת. אם תבחר מהזנים הפחות-מתוקים (גרנד סמיט או זהוב) הפסדך יצא בשכרך. כמובן שבפירות מתוקים מאד בעלי מעט סיבים תזונתיים המצב שונה. אילן שמעוני - שיחה 23:58, 22 במרץ 2018 (IST)

למה גדול של פרלמנט גרמני משתנה כל הזמן?

מצב: נענה

מה גורם לגדילתו של הפרלמנט הגרמני? שואל השאלות - שיחה 20:46, 22 במרץ 2018 (IST)

לפי הערך בונדסטאג, "כמחצית מחברי הבית נבחרים בבחירות אישיות ב-299 מחוזות בחירה ומחציתם השנייה נבחרים בבחירות כלליות ישירות ופרופורציונליות מקרב הרשימות הארציות. כך, כל בוחר מקבל בעת הצבעה שתי רשימות-בחירה, אחת לפי המחוז ובה רשימת מועמדים אישית (כל מועמד משויך למפלגה ארצית) והשנייה ובה רשימת המפלגות הארציות, הצבעה זו קובעת את החלוקה היחסית של המפלגות בבית. מספר החברים לא קבוע, אך הוא עומד על לפחות 598 חברים. חלוקת המנדטים מבוצעת מאז 2005 לפי שיטת סנט-לגי (Sainte-Laguë method). במקרים שונים, המעוגנים בחקיקה (למשל חוסר איזון בין ההצבעה הארצית למספר מועמדים שנבחרו בבחירה אישית), מוענקים למפלגה מושבים עודפים.

ראשית נכנסים לפרלמנט הנבחרים שנבחרו אישית. אחר כך נוספים נבחרים לרשימה הארצית כך שמספר הנבחרים הכולל למפלגה יתאים לאחוז הבוחרים שבחרו בה (ברשימות האזוריות והארציות יחד). במקרה שהאחוז הכולל שקבלה מפלגה נמוך מ(האחוז שמייצג) מספר הנבחרים האישיים - לא מתבטלת בחירתם האישית והם נשארים בפרלמנט (בהתאם לרצון הבוחר). ובשל כך מספר הנבחרים בפרלמנט גדל מעבר ל 598. בנוסף לכך, מספר החברים בפרלמנט גדל עוד יותר, על ידי הוספת נבחרים לרשימות הארציות של המפלגות האחרות במטרה לאזן ולהחזיר את היצוג היחסי של כל מפלגה לאחוז הבוחרים שבחר בה (שוב כדי לממש את רצון הבוחר)." מבקר המדינה - שיחה 21:18, 22 במרץ 2018 (IST)

ובה רשימת המפלגות הארציות - רשימת המפלגות הרצות ב-land ולא ב-bund. ראו CSU. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 15:10, 23 במרץ 2018 (IDT)

למה הביזנטים כמעט אף פעם לא נקראים רומאים?

מצב: נענה

אם אני לא טועה הביזנטים ראו בעצמם רומאים ולמעשה המשיכו את הרומאים (שהתנצרו). אז למה אף פעם כמעט לא שמעתי שהם מוגדרים רומאים? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כפי שאמרת, הם קראו לעצמם רומאים וכך גם התייחסו אליהם חלק משכניהם. "ביזנטים" זה כינוי מודרני יחסית שנתנו ההיסטוריונים, כנראה מתוך נוחות (בשביל לא להתבלבל בין רומא המקורית ל"רומא החדשה"). Reuveny - שיחה 23:26, 22 במרץ 2018 (IST)

רומא ה״חדשה״ קשור בעיקר בנצרות או בעיקר במשהו אחר? תודה. 176.12.211.37 18:45, 23 במרץ 2018 (IDT)

מתייג את אמרי אביטן, קובץ על יד, האלקושי, בראנד, אריה ענבר, על הטוב, Kippi70, תמיר קלמן2, איש שלום, ג'ייק, Shaun The Sheep, יאיר הנווט, Ewan2, david7031, מי-נהר ‏בעלי הידע בהיסטוריה

אני חושב שזה גם עקב פיצול הקיסרות הרומית להקיסרות הרומית המערבית והקיסרות הרומית המזרחית, כדי להבדיל ביניהן. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 23:39, 23 במרץ 2018 (IDT)

לא, כמו שאמר ראובני זה סתם כינוי מודרני. הם קראו לעצמם רומאים. גילגמש • שיחה 23:41, 23 במרץ 2018 (IDT)

בקשר לשאלה הראשונה, אכן הביזנטים קראו לעצמם רומאים אבל בשפה היוונית שהייתה שפתם. במנהל היוונית הביזנטית הפכה לשפה רשמית בלעדית בימי הקיסר הרקליוס במאה ה-7 Ewan2 - שיחה 23:54, 23 במרץ 2018 (IDT)

לא רק הם. שמו של האזור ממערב לביזנטון היה רומליה. מדינה טורקית שהייתה ממזרח להם נקראה סולטנות רום. Tzafrir - שיחה 08:33, 25 במרץ 2018 (IDT)

עדשות מגע בבדיקה בטחונית בנמל תעופה

מצב: ישן

בנמלי תעופה יש מגבלה לנוזלים שמותר להעביר. עדשות יומיות נמצאות בקפסלות עם נוזל. אם למישהו פעם היתה בעיה בהעברה של עדשות מגע דרך הביטחון? 213.55.211.48 00:44, 23 במרץ 2018 (IST)

ככל שאני מכיר, ההגבלה היא על מעל 100 מ"ל נוזלים. הקפסולה מכילה הרבה פחות. בבן גוריון לא תהיה בעיה. אם אתה מודאג לגבי שדה"ת שני, בדרך כלל אפשר למצוא הנחיות מפורטות באינטרנט; אתה יכול למצוא את הסעיף הרלוונטי ולהדפיס את הדף ולהראות למי שבוחן. הנה קישור לנמלי תעופה בארה"ב של הTSA [3] . ‏«kotz» «שיחה» 13:44, 23 במרץ 2018 (IDT)

מי יודע היכן צולמה התמונה הבאה? (לא בירושלים, בניגוד למה שכתוב עליה)

מצב: נענה

מי יודע היכן צולמה התמונה הזו? (וזה לא בירושלים, בניגוד למה שכתוב על התמונה)

מי יודע היכן צולמה התמונה הבאה? (לא בירושלים, בניגוד למה שכתוב עליה). שימו לב שבתמונה יש בית משובץ אבן שחורה גלילית, יש מצודת טיגרט ויש עמק גדול מאוד. תודה. 84.229.78.8 12:56, 23 במרץ 2018 (IDT)

אני לא יודע אבל אנחש: ראש פינה? Reuveny - שיחה 21:15, 23 במרץ 2018 (IDT)

בדקתי בתמונות ויש סיכוי לא רע שאתה צודק. מעניין אם מישהו שמכיר את ראש פינה יסכים לקביעה. 84.229.78.8 21:38, 23 במרץ 2018 (IDT)

גם אני חושב כך. הבית הקרוב הוא המוזיאון. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:26, 24 במרץ 2018 (IDT)

בדקתי ומצאתי שיש מצודת טיגרט בקרבת מקום. שיניתי את ההגדרות מ"ירושלים" ל"ראש פינה". תודה. 84.229.78.8 15:54, 24 במרץ 2018 (IDT)

זה יכול בהחלט להיות צילום של ראש פינה (עם שדה התעופה ברקע), אבל הצילום הוא מלפני בניית המעקף והקניון. אני לא זוכר ממתי, אבל אני די בטוח שיותר מעשר שנים. Tzafrir - שיחה 08:30, 25 במרץ 2018 (IDT)

מיהו חובש הכיפה שבתמונה הבאה?

מצב: נענה

מיהו חובש הכיפה שבתמונה זו? תודה.

מיהו חובש הכיפה שבתמונה זו? תודה. 84.229.78.8 19:31, 23 במרץ 2018 (IDT)

נדמה לי שזה יעקב עמידרור. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:43, 24 במרץ 2018 (IDT)

בוודאות. אותה כיפה, אותה בלורית. חזרתי • ∞ • שיחה 01:49, 24 במרץ 2018 (IDT)

הוספתי לקטגוריות. תודה. 84.229.78.8 15:54, 24 במרץ 2018 (IDT)

אפשר לעשן תה?

מצב: ישן

עלי תה, מה הם כבר כל כך שונים מעלי טבק. האם אפשר לעשן "סיגריה" מעלי תה? האם זה יתן הספקה של קופאין לגוף? שואל השאלות - שיחה 19:39, 23 במרץ 2018 (IDT)

(הבהרה: אני שואל לידע כללי. גם סיגריה אני לא נוגע)

The thing: Billy55 is a new company that has created a cigarette made purely of green tea—with no nicotine. While new in America, it’s been commonplace in ---Vietnam--- for at least a few decades, which is where acupuncturist and Billy55 founder Ranko Tutulugdzija found it. time.com

[4]

קפאין? אני לא רואה שום דרך שבה זה נקלט מעישון. Tzafrir - שיחה 08:36, 25 במרץ 2018 (IDT)

ייצור מים במעבדה

מצב: נענה

הבנתי שתהליך הייצור של מים במעבדה, מכמות יחסית של גז מימו טהור (אטומים בודדים) וגז חמצן טהור (אטומים בודדים) ביחס של 2 ל-1, הוא תהליך מאד מסוכן שיכול לגרום לפיצוץ ושריפה והוא חייב להיעשות בצורה מאד מדויקת ועם מכשור מאד ספציפי אחרת חייהם של הכימאים בסכנה מתמדת.

ניסיתי לחפש סרטוניי YouTube שייראו איך יוצרים מים כך ומה המכשור והתגובות הכימיות שכרוכות בתהליך ולא מצאתי כלום; כל מה שמצאתי היה סרטונים תאורטיים או כאלה שהראו פירוק (?) של מים קיימים והרכבתם מחדש.

מישהו יכול לפרט על איך זה נעשה כפי שתיארתי למעלה (מגזים טהורים כאלה), מה המכשור, מה ההליך הבטיחותי ביותר לכך וכו'?

תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה לא "יכול לגרום לפיצוץ ושריפה", התהליך עצמו הוא פיצוץ. על מנת שלא יגרם נזק יש לדאוג ש: 1. לא ידלפו גזים מחוץ לאזור מוגן, 2. האזור המוגן יהיה חסין פיצוץ, 3. לא יהיו באזור המוגן דברים אחרים שיכולים להתלקח, וכמובן שלא בני אדם.

נשאלת השאלה, בשביל מה לעשות את זה בכלל. אילן שמעוני - שיחה 22:05, 23 במרץ 2018 (IDT)

זה יכול להיעשות בחלליות\פלנטות מאוישות שצריך ליצור בהן מים. אני שואל את השאלה אחרי שראיתי את הסרט "The Martian" שבו נשוא הסרט, מארק ואטני, יצר מים לעצמו בשביל לשרוד. לא מהבנתי מדבריך אם התהליך חייב להיות פיצוץ, ואינני יודע איזה חומר יכול לעמוד בפיצוץ כזה. בשביל ליצור ליטר מים למשל, כמה חזק יהיה הפיצוץ ואיזה חומר יבודד אותו מן הכימאים שמסביב? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בתחנת החלל התהליך הפוך — מפיקים חמצן ממים, המים עצמם מובאים מהארץ וממחזרים אותם.גם התוכניות השונות ליישוב מאדים בנויות על ניצול מים שימצאו על המאדים. שנילי - שיחה 13:58, 24 במרץ 2018 (IDT)

וראו גם תא דלק. שנילי - שיחה 15:21, 24 במרץ 2018 (IDT)

במקרה כזה פשוט לעשות את התהליך בהדרגה, במקום בפיצוץ אחד הרסני, באמצעות הזרמה מבוקרת של הגזים ניתן לייצר להבה קבועה. זה יקח הרבה זמן, אבל זה יעבוד. לגבי עוצמת הפיצוץ להפקת ליטר של מיים - זה באותו סדר גודל כמו עוצמת הפיצוץ של קילוגרם של חומר נפץ. אילן שמעוני - שיחה 22:23, 24 במרץ 2018 (IDT)

טעות שלי, מדובר בסדר גודל אחד יותר מחומר נפץ, פי 30 בערך... אז, 30 ק"ג של TNT. וואו. לא פלא שמשתמשים בזה בתור דלק טילים. אילן שמעוני - שיחה 22:35, 24 במרץ 2018 (IDT)

להבה קבועה? כלומר רצף של פיצוצים קטנים קטנים שיתאדו ללחות בתוך מתקן הניסוי שבמעבדה? אחר כך תוכל לפתוח את המתקן ולהוציא מתוכו את המים. לכך בערך התכוונת? תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא בדיוק. אם תיקח נפח גז גדול של מימן וחמצן ותעביר ניצוץ, התלקחות של כמות כזו תיצור התפשטות מהירה ועוצמתית - כלומר פיצוץ, ומהתשובה הקודמת אתה יכול להבין שכמות הגזים הדרושה לליטר אחד עלוב של מים תקבל פיצוץ קטסטרופלי ממש. אבל אם לעומת זאת תעביר זרזיף קבוע של מימן וחמצן ותדליק אותו, תקבל שלהבת קבועה. השווה זאת לגז שבו אתה משתמש בדירה: בכיריים יש חריר קטן ("דיזה") שמאפשר לזרזיף של גז לעבור, ואתה מקבל להבה קבועה. לעומת זאת אם תתרחש חו"ח דליפת גז ותצטבר כמות גדולה, אז ניצוץ ייצור התפוצצות שתפרק את המבנה כולו.
בקשר לאיסוף המים - הם נוצרים כאדים. על כל משטח קר יתעבו האדים לטיפות מים. עם תכנון נכון אפשר לבנות מעין משפך עשוי, נאמר, מתכת קרה שיאסוף את הטיפות לתוך מיכל. אילן שמעוני - שיחה 18:03, 25 במרץ 2018 (IDT)

אילן מאד מאד עזרת לי. כל הכבוד לך אילן היקר על הפירוט האמפתי, זו דוגמה לכל באי הדף. חן חן. תודה רבה! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חן חן. שיהיה ברור שאני ממש נהנה כשאני מצליח להפיק תשובה, כך שניתן לומר שהמניע שלי אנוכי לגמרי אילן שמעוני - שיחה 23:20, 27 במרץ 2018 (IDT)

להדליק משקה חריף

מצב: נענה

יש משקפאות חריפים שמדילקים אותם לפני השתייה. מדוע עושים את זה? חוץ מהאפקט הויזואלי: האם יש לכך יתרונות כלשהם? 213.55.184.225 18:48, 24 במרץ 2018 (IDT)

ארומה ולפעמים טעם. שנילי - שיחה 20:03, 24 במרץ 2018 (IDT)

האם באזורים אורבניים יותר יש יותר שמאלנים?

מצב: נענה

למה זה? אני מתרשם שבתל אביב וחיפה למשל יש יותר שמאלנים. כך גם לגבי ברלין, לונדון בייג'ינג ומרכזים עירוניים אחרים. מה המכניזם הפסיכו-סוציולוגי שמסביר איך נוצרים התאגדויות אלה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם מחליפים את תוצאות הבחירות לכנסת ה-19 (מ-2013 - אלו הנתונים שהיו לי זמינים בקלות) בהצבעתם של תושבי 15 הערים הגדולות (שהם 56% מן המצביעים), מתקבלת כמעט אותה כנסת: ההבדל היחיד הוא הזזת מנדט אחד מן הליכוד לאגודת ישראל. עוזי ו. - שיחה 22:28, 24 במרץ 2018 (IDT)

בתל אביב ובחיפה יש יותר אנשי שמאל, אך לא בירושלים ובבאר-שבע. ברלין ולונדון (אני לא מכיר את בייג'ינג) הן ערים קוסמופוליטיות, או לפחות האזורים הידועים והמתויירים יותר שלהן כאלו, ושם יש נטייה לדעות יותר שמאליות, ליברליות ויוניות. מן הסתם זו תוצאה של מגוון האוכלוסיות והמגזרים, הכנסה ממוצעת גבוהה יותר וקרבה למוסדות בינלאומיים, אקדמיה, אמנות ובידור. H. sapiens - שיחה 22:55, 24 במרץ 2018 (IDT)

אולי השאלה צריכה להיות מנוסחת מעט שונה

אני לא יודע איך בדיוק נכון יותר לנסח את השאלה המעניינת הזאת. מוזמנים להציע ניסוח טוב יותר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בישראל, ככל שאתה יותר חילוני, כך גוברים הסיכויים שאתה מצביע שמאלה מהליכוד, תושבי תל אביב וחיפה הם ברובם חילוניים, מש"ל. זה אגב נכון גם לרמת ההשכלה (משכיל יותר? שמאלני יותר), ולהכנסה (מכניס יותר? שמאלני יותר). בברכה, --איש המרק - שיחה 14:37, 25 במרץ 2018 (IDT)

לא ממש התייחסתם לעובדות שהציג עוזי לעיל. נכון? שנילי - שיחה 17:35, 25 במרץ 2018 (IDT)

מה ששנילי אמר. אילן שמעוני - שיחה 17:56, 25 במרץ 2018 (IDT)

אני ממש התייחסתי, לא יודע לגבי איש המרק, שאינני מסכים עם העמדות שהציג לעיל. לא צריך להרוס את השאלה עם סרקזם. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ב-15 הערים הגדולות בישראל גרים יותר מ-40 אחוזים מהאוכלוסייה, כך שהיה מאוד מפתיע אם תוצאות הבחירות לכנסת שם היו שונות מהותית מתוצאות האמת. שום דבר ממה שאמר עוזי, לא סותר את העובדות שציינתי בהודעתי הקודמת. ירושלים, העיר הגדולה בישראל, היא ייחודית בהשוואה מול הבירות המקבילות לה באירופה, היא ענייה יותר מהממוצע בישראל, היא לא מרכז התרבות של המדינה, וגם לא מרכז העסקים. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:56, 26 במרץ 2018 (IDT)

בראייה היסטורית ניתן למצוא לאורך המזרח התיכון תמונת מצב קבועה באופן יחסי, בה בערי החוף התגוררה אוכלוסייה פחות שמרנית ופחות מסורתית מאשר בכפרים שבהרים הרחוקות מהחוף. ההסבר האנתרופולוגי הוא שערי החוף קיימו קשרי מסחר עם אוכלוסיות שונות ולכן נתו לגלות סבלנות לגבי קבוצות שונות. האוכלוסיה שחיה בהרים, דרו בכפרים קטנים יותר, בדר"כ על פי התפלגות דתית או אתנית ופחות באו בחיכוך עם אוכלוסייה שונות בדתה או במוצאה. אם הכוונה בטופולוגיה בין ימין לשמאל, היא נקודת מבט מסורתית-לאומית מול הומניסטית-חילונית, אז בהחלט יש מקום לבחינה היסטורית של אוכלוסיות שונות בין כפרים קטנים לבין עיר החוף הגדולה. בימינו המציאות פחות מובחנת באופן בינארי, בגלל מספר סיבות. ראשית ניתן למצוא ערים גדולות גם בהרים המרוחקים מערי נמל. שנית המצאות שונות כמו האינטרנט או המכונית, קיצרו את המרחקים הרעיוניים בין קבוצות אוכלוסיה שונות. אמרי אביטן 18:43, 10 באפריל 2018 (IDT)

האם גינון קהילתי הוא נחלתם של שמאלנים?

מצב: נענה

בכל פעם שאני רואה מיזמים אורבניים של גינון קהילתי זה קשור באיזו תנועה או עמותת שמאל כל שהיא - לפעמים זו רק התרשמות כללית ולפעמים זה כך באופן ברור. למה זה? מה הקטע של ארגוני שמאל עם גינון קהילתי? אגב אין דבר כזה גם בדתות? אני חושב שבזרמים מסוימים בבודהיזם התפתחו מעין תורניות גינון או משהו כזה, זה דומה או שונה לגמרי? ממש תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ביו"ש יש ימבה מיזמי גינון קהילתי שיוזמיהם הם אנשי ימין מובהקים. אילן שמעוני - שיחה 17:57, 25 במרץ 2018 (IDT)

שאלה באופנה

מצב: ישן, לא נענה

עד כמה זה אפנתי שגברים ילבשו בגדים בגזרת סלים פיט והאם מנהיגים כמו למשל נתניהו לובשים כאלו בגדים

חשמל והשפה העברית

מצב: נענה

האם זרם חשמלי ופוטנציאל חשמלי מתארים את אותו דבר בדיוק?

תודה מראש לכם!

בברכה.

109.66.136.204

לא. מדובר על שני דברים שונים. נהוג להמשיל זרם חשמלי לזרם מים. כדי שתהיה זרימה של מים חייבים להיות מים, (באנלוגיה: מטען חשמלי שיכול לזוז) והפרש גובה שיגרום למים לזוז (הסיבה היא כוח המשיכה שמושך למטה). המקבילה החשמלית לגובה היא פוטנציאל חשמלי. או ליתר דיוק: הפרש גובה בין שתי נקודות שונות. אנחנו נותנים גובה מוחלט לנקודה „מעל לגובה פני הים״. באותה מידה בחרנו רמת פוטנציאל כלשהי שנחשבת 0 (זהו „הגובה״ שיש כשאין כלל מטענים). הפוטנציאל מכונה גם מתח (הפרש מתחים) ונמדד בין השאר ביחידות של וולטים. הזרם מודד את עוצמת הזרימה של המטענים (עוצמת הזרימה של המים, באנלוגיה שלנו) דרך נקודה מסויימת במוליך. הוא נמדד, בין השאר, ביחידות של אמפר. Tzafrir - שיחה 08:26, 25 במרץ 2018 (IDT)

בעקרון אתה צודק. זרם זה לא פוטנציאל. אבל הפרש פוטנציאלים יוצר זרם. והאנלוגיה לגובה היא טובה. הפוטנציאל הוא כמו גובה. כשיש הפרש גבהים תהיה זרימה של נוזל.

ובכל זאת תיקון. מתח זה לא פוטנציאל. הפרש פוטנציאלים הוא מתח. (אבל לא כל מתח הוא הפרש פוטנציאלים). ואין דבר כזה "הפרש מתחים". eman • שיחה • ♥ 01:53, 27 במרץ 2018 (IDT)

מיקרופון לתוך רמקול

מצב: נענה

שמתי לב בכמה הופעת רוק לדבר מפתיע על הבמה: מיקופרון שעומד מצוד מאוד לרמקול שמכוון לכיוון הקהל. למה זה טוב? מה מטרת הקונסטרוקציה מוזרה הזאת? 213.55.184.225 14:38, 25 במרץ 2018 (IDT)

ניחוש: לקבל את הקולות של הקהל לצורך הקלטה ו/או שידור? בהרצאות שאני קצת מעורב בהקלטתן וגם משודרות בשידור חי יש גם זוג מיקרופונים שמכוונים לחדר, לקבל את הרעש בחדר. הפלט שלהם לא מגיע למערכת ההגברה באולם אבל מצורף למה שמוקלט ומה שמשודר החוצה. לפעמים אפשר אפילו לקלוט ככה שאלות ללא מיקרופון. Tzafrir - שיחה 08:40, 26 במרץ 2018 (IDT)

חשבתי לרגע שזה לצורך הקלטת הופעה חייה, אבל זה לא הגיוני. הקלטה ישירות מהמיקסר תהייה איכותית הרבה יותר, ואת קולות הקהל ניתן להקליט על טראק נפרד ולשלב מאוחר יותר. גם הרעיון לכך שמדובר במיקרופון לצורך הקלטת תגובות הקהל אינו סביר, כי אז יש סיבה מצויינת להרחיק אותו מהרמקולים. כרגע השאלה נראית לי כתעלומה. אילן שמעוני - שיחה 20:56, 26 במרץ 2018 (IDT)

וזה יחסית נפוץ שיש מיקופון תקוע לתוך המגבר. ראו כאן וכאן ואולי גם כאן. לא מבין גדול בסאונד ולא יודע למה זה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:07, 26 במרץ 2018 (IDT)

ניחוש פרוע: הקלט מהמיקרופון הזה הולך לעיבוד רעשים, הפחתת רקע וכדו'. ממש פרוע. משה פרידמן - שיחה 23:37, 26 במרץ 2018 (IDT)

כמו שאני רואה בתמונות, המיקרופון קולט סאונד ממגבר של כלי אחד (גיטרה, ונדמה לי שזיהיתי גם באס). אולי לא רוצים לוותר על הצליל הייחודי של המגבר, ומעבירים אותו דרך מיקרופון למיקסר ולמגבר העוצמתי של מערכת הסאונד של האולם/במה. אילן שמעוני - שיחה 01:20, 27 במרץ 2018 (IDT)

שאלתי אנשים במבינים בסאונד וזה בדיוק הסיבה. לרוב מכוונים את המערכת מגבר+גיטרה חשמלית כיחידה אחת עם איזון משלה ואז דרך המיקרופון מעבירים למיקסר המרכזי יחד עם יתר הכלים. כך כל אחד מהכלים נשמע יותר טבעי ולא צריך "לחלץ" את הצליל הרצוי של הגיטרה מכל המכלול ביחד. המגבר של הגיטרה הוא הכלי שומעים במציאות והסאונד של המגבר כולל בתוכו גם את הסאונד של הקבינה והמימברנה, ולכן מצמידים מיקרופון, שיקלוט את כל המאפיינים של הטון והגוונים של המגבר עצמו. בחיבור ישיר למיקסר הגוון נעלם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:21, 27 במרץ 2018 (IDT)

מה לראות בווינה?

מצב: נענה

אם מישהו שואל מה לראות בירושלים בפעם הראשונה, תגידו - העיר העתיקה, הכותל, כנסיית הקבר, מוזיאון ישראל.

מה תגידו למי שמגיע לראשונה לווינה? בבקשה בלי אתרים חיצוניים.

עכשיו הפכנו לאתר תיירות? השתמש בגוגל. גילגמש • שיחה 20:56, 25 במרץ 2018 (IDT)

למה לא להשתמש בוויקיפדיה? חזרתי • ∞ • שיחה 20:59, 25 במרץ 2018 (IDT)

בבקשה - https://he.wikipedia.org/wiki/קטגוריה:וינה:_מבנים 147.235.8.62 03:21, 26 במרץ 2018 (IDT)

ואם כבר, כרגע אין מספיק מידע בויקימסע, אבל לא יזיק להוסיף לו מידע. מי היה בווינה ורוצה להוסיף מידע על יעד תיירותי אחד למדריך על וינה? Tzafrir - שיחה 08:35, 26 במרץ 2018 (IDT)

אין מניעה להשתמש בוויקי לשם תיירות, אבל זה פחות אפקטיבי. ניתן להשתמש בוויקי גם בשביל בישולים וכו', אבל כדאי לפנות לאתרים שמתמחים יותר בחלק הזה. אם במקרה זה ויקי נתנה מענה מספיק לצורכי התיירות המדוברים, מה טוב. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 10:56, 26 במרץ 2018 (IDT)

מי מזהה את המבנה הבא ואת מיקומו?

מצב: נענה

באיטלקית כתוב "בית הכנסייה". על הבניין מתנוסס צלב. כתובת הכניסה בקליגרפיה ערבית שקשה לקריאה בידי מתלמדים (המילה הראשונה בערבית היא כנראה "כנסיית" ושתי המילים הבאות מתחילות בה' הידיעה). הקואורדינטות מורות על שכונת נווה לון בבאר שבע, אך הן בטוח שגויות.

באיטלקית כתוב "בית הכנסייה". על הבניין מתנוסס צלב. כתובת הכניסה בקליגרפיה ערבית שקשה לקריאה בידי מתלמדים (המילה הראשונה בערבית היא כנראה "כנסיית" ושתי המילים הבאות מתחילות בה' הידיעה). הקואורדינטות מורות על שכונת נווה לון בבאר שבע, אך הן בטוח שגויות. תודה. 84.229.78.8 00:00, 26 במרץ 2018 (IDT)

נראה לי, שבערבית כתוב كنيسة الرامت الصالم (תרגום חופשי: כנסיית הראמת הצאלם). אבל לדעת מעבד התמלילים, שתי המילים האחרונות לא קיימות במילון.84.229.78.8 08:40, 26 במרץ 2018 (IDT)

מתברר שכתוב שם كنيسة الراعي الصالح. דהיינו, כנסיית אלזעי אלצלאח - כנסיית הרועה הטוב. 84.229.78.8 12:02, 26 במרץ 2018 (IDT)

פתרון התעלומה: זו כנסיית הרועה הטוב, שביריחו. 84.229.78.8 12:19, 26 במרץ 2018 (IDT)

למה לטוס מעל סעודיה אבל לא מעל עיראק ו(אולי גם דרום איראן)?

מצב: נענה

בשעה טובה ישראלים יכולים לטוס להודו מעל סעודיה דרך חברות זרות בלי שיצטרכו לחצות את הגבול יום לפני לירדן ולחכות בתורות וליסוע בתחבורה ציבורית ירדנית לשדה התעופה בעמאן. בעקבות הרפורמה המבורכת הזו אל על הישראלית כנראה תשים בצד את הדמגוגיה שלדעתי אופיינית לה ותתחיל לטוס גם היא מעל סעודיה בעקבות הלחץ התחרותי בעיקרו שיופעל עליה לכך (זה מקצר את הטיסה בשעתיים וקצת). אבל אני רוצה לשאול, מה הבעיה לטוס מעל עיראק, ודרומית לאיראן, מה שייקצר את הטיסה בעוד שעה בערך. כלומר, איפה ההוכחה שהעיראקים יתנגדו? דרומית לאיראן אולי אין בעיה משמעותית לטוס ולמען האמת, אולי אפילו לא על חלקה הדרומי של איראן עצמה - איפה ההוכחה שגם האיראנים יתנגדו, למרות הדמגוגיה הקיימת? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הבעיה בטיסה מעל אירן או עירק היא אש נגד מטוסים, יירוט המטוס ולקיחת שבויים, או סתם, אי קבלת רשות מממשלות אירן ועירק. כבר עדיף לטייל עם אברהם מנגיסטו לעזה. 84.229.78.8 07:31, 26 במרץ 2018 (IDT)

תיקון לנתונים מהשאלה: אל על מאוד רוצה לטוס בנתיבים הללו אבל אסור לה. ערב הסעודית, אירן, עירק ועוד אוסרות על טיסות אל או מישראל שעוברות דרך שטחן. חברת אייר אינדיה קיבלה אישור תקדימי לטיסה כזו מעל שטח ערב הסעודית. אל על לא תקבל אישור דומה אם תבקש מערב הסעודית. היא פנתה ל[איך בדיוק קוראים לגוף הבינלאומי?] כדי שיחייב את ערב הסעודית לאשר לה טיסות. מהמעט שאני מבין, נראה שאין סיכויים רבים לתביעתה. Tzafrir - שיחה 08:31, 26 במרץ 2018 (IDT)

זוכר את המקרה של הטיסה הרוסית (לישראל), שקיצרה דרך מעל שטח אימונים של יחידת טילים נגד מטוסים, של צבא אוקראינה המצ'וקמק? אז אותו דבר לגבי טיסה מעל עירק. אני לא אעלה על שום מטוס שטס מעל עירק. לא בא בחשבון. 84.229.78.8 09:48, 26 במרץ 2018 (IDT)

כן, אבל איפה ההוכחה שהאיראנים יתנגדו, למרות הדמגוגיה הקיימת? אולי יחכו למטוס דווקא כדורים פורחים מצויירים ויונות שלום? הוכחה אנחנו רוצים. עוזי ו. - שיחה 13:07, 26 במרץ 2018 (IDT)

אתה מרחיק לכת לאיראנים (כאשר דובר בעיקר על טיסה מדרום לאיראן) כשהשאלה החשובה והמוקדמת יותר היא איפה ההוכחה שהעיראקים יתנגדו? מה אכפת להם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למדינות יש ג'וק כזה שאסור לפלוש למרחב האווירי שלהן בלי רשות. לך תבין. אולי כולן סובלות מהדמגוגיה האופיינית לאל על. עוזי ו. - שיחה 17:06, 26 במרץ 2018 (IDT)

אין הכרח שעיראק תתנגד לישראל לטוס מעליה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נכון. בהחלט אפשר לדמייין עולם שבו יקבלו את פני המטוס בכדורים פורחים מצויירים ויונות שלום. עוזי ו. - שיחה 17:34, 26 במרץ 2018 (IDT)

שאני אבין: אלמוני, אתה מציע לסכן חיי אדם בטיסה מעל מדינה שכמדיניות מוצהרת נמצאת בעימות עם ישראל ומסרבת לאשר טיסות ישראליות מעל שיטחה? כמובן מאליו, זה גם יחשב כאקט תוקפני של ישראל, וגם תעמוד לעיראק הזכות להפיל מטוס שחדר לשטחה ללא אישור. לדעתי זה שיפוט לקוי ברמות על. אילן שמעוני - שיחה 20:53, 26 במרץ 2018 (IDT)

מה שתיארת אינו עמדתי והוא אכן שיפוט לקוי ברמות על; ראשית עיראק של 2018 איננה בהכרח באותן עמדות בהן היתה בעבר. שנית, התכוונתי למצב בו עיראק מאשרת טיסות אל על על שטחה.

כמובן שאם הייתה מאשרת אז לא הייתה בעייה. אבל העמדה הקבועה של כמעט כל השכנים שלנו לרעיון היא נא באוזן. זה לא תאורטי, זה נבדק מדי פעם. נדמה לי שרק מצריים מאשרת - אני צריך לבדוק בהזדמנות. אילן שמעוני - שיחה 21:52, 26 במרץ 2018 (IDT)

אני לא אטוס מעל עירק גם אם היא תאשר. אפילו אם היא תתחנן. זה לא קשור לאידאולוגיה. זה פחד טהור. אני לא סומך עליהם. 84.229.78.8 23:16, 26 במרץ 2018 (IDT)

שלום, שאלה על היסטוריה של האינטרנט

מצב: נענה

באיזה עוד אירגונים מלבד CERN השתמשו באינטרנט בין השנים 1989 ל-1993 (כלומר לפני השחרור של ה WorldWideWeb לציבור כללי בשנת 1993)? או שמא השתמשו בו רק ב CERN עד 1993. תודה. 79.182.5.190 20:24, 26 במרץ 2018 (IDT)

באינטרנט אתה כולל גם אימייל? או רק WWW? אילן שמעוני - שיחה 20:49, 26 במרץ 2018 (IDT)

שאלה יפה, במקרה הזה התכוונתי ל-WWW שכולל אימייל אבל בעקבות הערתך מעתה אני מגדיר אינטרנט (web) כאימייל או-עם WWW. 79.182.5.190 20:58, 26 במרץ 2018 (IDT)

אימייל היה קיים באונ' העברית לפני כן. התחלתי ללמוד ב91 או 92 וכבר היה (על מסופי VT ירוקים), והתייחסו לזה כמשהו שהיה מזמן. לגבי WWW אני פשוט לא בטוח. אילן שמעוני - שיחה 22:50, 26 במרץ 2018 (IDT)

אימייל היה בארץ עוד בסוף שנות השבעים והייתה תקשורת מחשבים בינלאומית בין ארגונים באקדמיה די מוקדם, למשל פרויקט השו"ת בתחילת דרכו. ‏DGtal‏ - שיחה 23:05, 26 במרץ 2018 (IDT)

DGtal, זה קצת יותר מוקדם ממה שמוזכר בערך דואר אלקטרוני. אתה יכול לעדכן שם? Tzafrir - שיחה 08:22, 27 במרץ 2018 (IDT)

הערה לעונים

אתם אולי מתכוונים לאימייל LAN (כלומר בין רשת מחשבים מקומית), בכל מקרה, אני מתכוון לאימייל WAN (כלומר Wide Area Network). 79.182.5.190 01:06, 27 במרץ 2018 (IDT)

לגמרי WAN עולמי. שמרתי על קשר עם שטודנט מנורבגיה דרך זה. אילן שמעוני - שיחה 01:16, 27 במרץ 2018 (IDT)

למיטב הבנתי דואר אלקטרוני הוא אחד היישומים הבסיסיים והחשובים של רשתות תקשורת. באופן כללי מדובר על העתקת קבצים. כלומר תיבת דואר הייתה במקור סתם מקום שאליו כולם יכלו לכתוב (ולאחר מכן: נוצר שרת מרכזי עם הרשאות מיוחדות לכתוב לתיבות הדואר של משתמשים). לאחר מכן זה הורחב למחשבים אחרים: כלומר יש דרך להתייחס למשתמשים במחשבים אחרים (שאותם צריך לציין לפי כתובתם ברשת).

ARPANET נוצרה בשנת 1968 וחיברה מחשבים במספר מקומות שונים בארצות הברית (על קווי תקשורת בקצב של 300 ביטים לשניה). מה שנחשב לדואר האלקטרוני הראשון נשלח בין שני מחשבים ברשת הזו בשנת 1971. הערך האנגלי w:History of email מתאר, בין השאר, את התקדמות העבודה על הדואר האלקטרוני ברשת זו. הסטנדרטיזציה ברשת משתמשת במסמכים שנקראים RFC (במקור: הצעות להערות. רבים מהם הופכים לתקנים. כלומר: המלצות. הם מתבססים בדרך כלל על מה שנהוג כבר). הנה לדוגמה RFC561 משנת 1973. הכותרת היא „Standardizing Network Mail Headers״ והוא מתחיל במילים „One of the deficiences of the current FTP mail protocol״. כלומר: דואר אלקטרוני על גבי האינטרנט היה אפילו לפני TCP/IP ובטח לפני שקראו לרשת „אינטרנט״. Tzafrir - שיחה 08:22, 27 במרץ 2018 (IDT)

רגע, אני יודע שכבלים שונים הונחו מתי שהוא באוקיינוסים ובימות השונים כולל בים התיכון לאפשר אינטרנט. האם היה אימייל בלי הכבלים הללו דרך שידור גלי? אפשר בבקשה רבה כמה מילים? תודה רבה לכם. 79.182.5.190

(לפי הערך האנגלי על הארפאנט) בראשית האינטרנט (כלומר: הארפאנט) קווי התקשורת היו קווי טלפון יעודיים. כלומר: קווי טלפון רגילים (עם מודמים בשני הקצוות) שיועדו רק לצורך התקשורת בין שני המקומות. מסתבר שכבר בשנת 1973 הוקמו שני חיבורים מארצות הברית לאירופה: אחד קווי לאנגליה (כבל תת ימי בין אירופה לאמריקה כבר עבר זמן רב לפני כן. לדוגמה: במלחמת העולם הראשונה ניתקו הבריטים את הכבלים של הגרמנים והכריחו אותם להשתמש בכבלים שעוברים דרך בריטניה. ע״ע מברק צימרמן), ואחד לוויני לנורווגיה. Tzafrir - שיחה 13:44, 27 במרץ 2018 (IDT)

אם אני זוכר נכון הרשת הראשונה שישראל התחברה אליה היתה הרשת האירופית ביטנט. אינני יודע מה קדם למה - הקמת ביטנט או ארפנט. נהוג לומר (קרי:כך שמעתי מכמה אנשי מקצוע) שהאינטרנט קמה בעת שביטנט וארפנט חוברו יחדיו. אילן שמעוני - שיחה 17:36, 27 במרץ 2018 (IDT)

איפה צולמה התמונה הבאה? נוף כמו של מדבר יהודה, רכבל, מנזר, משכנות עוני, פנצ'ריה...

מצב: נענה

איפה יש נוף כמו של מדבר יהודה, רכבל, מנזר, משכנות עוני, פנצ'ריה... איפה צולמה התמונה הזו?

איפה יש נוף כמו של מדבר יהודה, רכבל, מנזר, משכנות עוני, פנצ'ריה... איפה צולמה התמונה הזו? 84.229.78.8 23:19, 26 במרץ 2018 (IDT)

נראה כמו קרנטל ליד יריחו. בברכה, Easy n - שיחה 00:50, 27 במרץ 2018 (IDT)

בהחלט יריחו. אפילו הייתי ברכבל הזה. eman • שיחה • ♥ 01:49, 27 במרץ 2018 (IDT)

אותו משתמש העלה מספר תמונות. אפשר לנסות לבדוק את רצף התמונות ובאיזה שעה בוצעו:

• 

  מספר 50 בשעה 16:25

• 

  מספר 49 בשעה 15:03

• 

  מספר 48 בשעה 14:38

• 

  מספר 47 בשעה 14:43

• 

  מספר 46 בשעה 14:20

• 

  מספר 45 בשעה 13:53

• 

  מספר 44 בשעה 13:40

• 

  מספר 43 בשעה 13:57

Geagea - שיחה 01:29, 27 במרץ 2018 (IDT)

מדובר בוודאות במנזר דיר אל-קרנטל. ראו את התמונות בערך שם. אוסיף כאן עוד תמונה מהקטגוריה בוויקישיתוף - שתי טיפות מים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 04:43, 27 במרץ 2018 (IDT)

תודה רבה על זיהוי מנזר דיר אל קרנטל!!! ולגבי תמונות אחרות של אותו משתמש, חלקן טריוויאליות לחלוטין וברור מאיפה הן. עובדה שהן כבר מוינו. על האחרות, עדיין עובדים. 84.229.78.8 09:44, 27 במרץ 2018 (IDT)

תמונות 45, 46 ו-49 שלו, טרם זוהו. 84.229.78.8 09:48, 27 במרץ 2018 (IDT)

45 - המזבח המרכזי בכנסיית כל העמים. ראו ערך. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 10:46, 27 במרץ 2018 (IDT)

תודה!!!84.229.78.8 12:45, 27 במרץ 2018 (IDT)

46 - הכניסה לקבר מרים. ראו ערך. בברכה, Easy n - שיחה 15:59, 27 במרץ 2018 (IDT)

תודה!!!84.229.78.8 20:53, 27 במרץ 2018 (IDT)

49 - כנסיית הדורמיציון. ראו ערך אנגלי, או ויקישיתוף, או כאן. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 22:25, 27 במרץ 2018 (IDT)

תודה!!! 84.229.78.8 18:19, 29 במרץ 2018 (IDT)

מי גשם בישראל שייכים לממשלה?

מצב: נענה

שמעתי (לא יודע אם זה נכון) שמי גשם במדינת ישראל הם בבעלות ממשלתית ואם אדם פרטי שם חבית על גג ביתו במטרה לנצל את המשקעים, אז הוא למעשה "גונב" מחברת מקורות. האם יש אמת בשמועה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:46, 27 במרץ 2018 (IDT)

אני לא יודע לגביי מי גשמים, אבל שאיבה של מי מעיינות, מי נחלים שעוברים באדמתך, או מי תהום שתחתיה אסורה. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:20, 27 במרץ 2018 (IDT)

חיפוש מהיר באינטרנט- חוק מ 1959 בו נכתבו הסעיפים הבאים:

23 "לא יפיק אדם מים ממקור מים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים, ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים ובין אם קיבלם מספק אחר אלא על פי רשיון מאת נציב המים ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן ­ רשיון הפקה). רשיון הפקה 24 . רשיון הפקה יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שנקבעו לכך בתקנות. פרטי הרשיון 25 , נציב המים רשאי לקבוע ברשיון הפקה כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בתקנות.

יש חוק במדינת ישראל שבו הגשם מוכרז כרכוש של המדינה וחברת מקורות ואסור לעשות בו שימוש ללא רשות נציב המים או מבלי לשלם עליו.

ממש לא נכון, לא רכוש המדינה ולא רכוש חברת מקורות. כתוב במפורש בסעיף 1: "מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור..."; סעיף 2 לחוק מגדיר לפרטי פרטים מה הם מקורות המים שבמדינה, והמילה "גשם" לא מוזכרת בהגדרה זו בפרט, ובכל בחוק המים בכלל. שים חבית, דיוגנס. חזרתי • ∞ • שיחה 21:25, 27 במרץ 2018 (IDT)

מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה...

מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ו---מקווים של מים, בין עיליים--- ובין תחתיים, בין --טבעיים--. 129.69.140.138 17:19, 28 במרץ 2018 (IDT)

בסיור באחת האוניברסיטאות במדינה (אם אני זוכר נכון, מכון ויצמן) הדגימו לנו שם מערכת שאספה מים מהאוויר באופן מיוחד או משהו כזה, וציינו שהיה צורך באישור מיוחד כדי לאסוף את המים האלה (כמה ליטרים ביום), כי זה אסור מבחינה עקרונית. Eyalweyalw - שיחה 15:03, 1 באפריל 2018 (IDT)

השם יניפר/ג'ניפר

מצב: נענה

השם הזה הוא שמה של אישתו של המלך ארתור, הידועה כבוגדת. למה נותנים את השם הזה לילדות? 213.55.184.246 21:36, 27 במרץ 2018 (IDT)

אני מניח שיש אנשים שהשם נשמע להם יפה בלי קשר לסיפורה האישי של מישהי שנקראה כך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כנראה לא נותנים את שם זה בהכרח לזכרה של אשתו של המלך ארתור אלא כשם ממקור קלטי מקובל. במסורת הנוצרית המערבית ניתן השם לזכר הקדושה ג'ניפר, באיטלקית ג'נובייבה ובצרפתית - ז'נבייב הקדושה וקדושות אחרות הנושאות אותו שם. Ewan2 - שיחה 22:24, 27 במרץ 2018 (IDT)

איזבל היא דמות שלילית ביותר בתנ"ך, ובכל זאת משתמשים בשמה עד ימינו, ובמקרה הזה כמעט ודאי שהשם הגיע מהדמות השלילית ולא ממקור אחר (ותודה לאסימוב שגילה לי זאת). אם אינני טועה קין הוא שם הרבה יותר נפוץ מהבל. מן הסתם ניתן למצוא דוגמאות נוספות. לא בכל בחירה אנושית יש הגיון שניתן להבינו. אילן שמעוני - שיחה 23:16, 27 במרץ 2018 (IDT)

ולמה נותנים לשם לילית לילדות בעולם? שוב, לא חושבים על המקור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:13, 28 במרץ 2018 (IDT)

ישנה אפשרות שכן חשבו על המקור. כשביאליק כתב (בשיר "רדת ערב", אם אני זוכר נכון) "בנות לילית שוזרות מזרות בלבנה" הוא כיוון בבירור לדמות נשית מלאה קסם. נתקלתי, אינני זוכר היכן, בטענה שמדובר היה בתהליך של "הפוך על הפוך": לילית שימשה כדמות סוקובוס ביהדות, ולכן הייתה מין פרי אסור ומפתה. עם היציאה לחילוניות המשיכה לפרי האסור יצאה לאור, והשם הישן קיבל משמעות חדשה, של אשה עתירת נשיות ואטרקטיבית במידה יוצאת דופן. בשל המובן הזה בחרה המתרגמת רות לבנית ב"בני לילית" בתור שם ל-Elves של טולקין- השם שידר לה (ולקוראים כמוני) משהו קסום, יופי בלתי מושג במידה על טבעית. אילן שמעוני - שיחה 01:16, 28 במרץ 2018 (IDT)

הערה -לדעתי אם חשב כך אסימוב טעה: השם איזבל אינו ניתן אצל יהודים אלא אצל נוצרים ושם הוא גרסה דווקא של אלישבע- מלכת אליזבת השנייה של אנגליה בספרדית היא Isabel II, והמקור כאמור אינו בא מאיזבל התנ"כית אלא מאלישבע מהברית החדשה תוך כדי שינוי האותיות מ lisabeth ל isabel. דוגמה של שם מקולל אצל הנוצרים הוא למשל יהודה, בגלל יהודה איש קריות.Ewan2 - שיחה 00:18, 28 במרץ 2018 (IDT). בקשר ללילית השם המקובל אצל עמים הוא לילי או ליליאן ולא לילית. הוא בא מהפרח הקרוי בלטינית lilium באנגלית lily (שושן). בארצות הבלטיות קיימת הצורה Lilita אבל היא באה מלילי. בעברית מקובל בצורת ליליה. בישראל ידועה לילית נגר אבל גם שם זה אינו קשור ללילית הדמונית אלא עברות של השם הנשי הערבי לילא.(ליילא) . בעברית מקובל לתת לעומת זאת את השם לילך לפי הצמח בעל אותו השם. Ewan2 - שיחה 00:24, 28 במרץ 2018 (IDT)

ויש לך סימוכין לדיעות אלו? איך הגעת מ"ג'יזבל" לאלישבע? ולילית? לא לילי ולא ליליאן (Lilith) אני מכיר כשם בריטי. אילן שמעוני - שיחה 00:57, 28 במרץ 2018 (IDT)

ואגב, בכל מקור שמצאתי על האטימולוגיה של השם ג'יזבל/איזבלה נטען שהמקור הוא איזבל התנכית. אילן שמעוני - שיחה 01:16, 28 במרץ 2018 (IDT)

השם בשימוש הוא Jezabel Isabel Isabella והוא בא מאלישבע. השם Jezebel של המלכה מן התנ"ך אף אישה לא מקבלת אותו. יש הבדל, אמנם עדין, בין Jezebel ו Jezabel (ללא ספק ניתן להתבלבל, כפי שקרה לאסימוב ולכל מי שחשב שהמקור הוא באיזבל המלכה, כולל אני בעבר. חלק מהאתרים ברשת טועים). השם האנגלי Jezabel מקביל לשמות בשפות רומאניות Isabella Isabel Isabelle והוא בא משפות אלה. הוא יכול להיו בשימוש גם אצל נוצריות וגם אצל יהודיות בגולה בהשפעת השמות הנוצרים והוא נכנס לאנגלית ככל הנראה במסלול יווני-לטיני. אין לו קשר למלכת Jezebel. שהיא באיטלקית למשל Gezabele ולא Isabella. בספרדית Jezabel ולא Isabel. בכל השפות עושים הבדל בין שני השמות. המקור של Isabela Isabella הוא אכן באלישבע. אפילו אם קיים בשפות מסוימות גם השם בגרסת, Elisabeth Lisabeth Lisa.

לגבי השם Lilith הוא באופנה כנראה חדשה אולי אצל פמיניסטיות. לא נתקלתי בשימוש בו כשם פרטי של נשים בעבר בעולם, למשל בעולם הנוצרי.Ewan2 - שיחה 03:11, 28 במרץ 2018 (IDT) אחד האתרים הצרפתיים על שמות של בנות מסביר במפורש: Le prénom Isabelle est un dérivé d'Élisabeth qui signifie "mon Dieu" (Eli) et "serment" (Sheva), soit "Dieu est serment" (השם איזבל הוא נגזרת של אליזבת שמשמעותו "אלי" ושבועה" אלי הוא שבועה" עיתון נשים בצרפתית. ודאי רואים זאת בערכים על איזאבל באנגלית, ספרדית, וכו' בוויקיפדיה. Ewan2 - שיחה 03:11, 28 במרץ 2018 (IDT)

אולי לא איזבל, אבל השמות עמרי ועתליה נפוצים יחסית בישראל המודרנית. ידוע גם אחאב ממובי דיק אבל אני מניח שזה לא היה שם נפוץ באותה תקופה. נדמה לי שהשם w:Omri (disambiguation) באנגלית היה קיים כבר. Tzafrir - שיחה 06:46, 28 במרץ 2018 (IDT)

באנגלית דרך מסורות פרוטסטנטיות (שמות כמוAbner Nathanael Ebenezer וכו) והקתוליים הספרדים (שמות כמו Israel Gomez Naftali Reyes Rafael Rodriguez וכו) משתמשים וכו) הכי הרבה בשמות מן התנ"ך. אולם יש שמות מוכתמים שלא משתמשים בהם. גם אני הייתי בטוח בעבר ש Isabel בא מאיזבל עד שהתברר לי שזה לא כך. פרט לקתוליים הספרדים ודרום אמריקאיים השם Israelלמשל אינו מקובל אצל עמים נוצרים אחרים Ewan2 - שיחה 10:33, 28 במרץ 2018 (IDT)

אני לא מתמצא באופנה האחרונה של שמות, אבל אציין שהצגה פמיניסטית של דמויות נשים מיתולוגיות בראייה יותר חיובית היא לא פטנט של הזמן האחרון, וקיימת עשרות שנים לכל הפחות. בהקשר של אגדת ארתור אפשר לציין את הספר המצליח ערפילי אבלון שנכתב כבר בשנות ה-80 ומאז יש לו ממשיכים רבים בתרבות הפופולרית. בספר זה הגיבורה איננה גווינביר אלא מורגן לה פיי שהמוניטין המקוריים שלה עוד גרועים בהרבה. וגם השם מורגן נמצא כיום בשימוש לבנות. H. sapiens - שיחה 11:11, 28 במרץ 2018 (IDT)

בבדיקה נוספת של מורגן לה פיי, נראה שהדמות במקורות העתיקים ביותר הייתה דווקא דמות חיובית של פיה טובה, ועם התחזקות הנצרות עברה שינוי לדמות של מכשפה מרשעת. לפחות במקרה זה התנועה הפמיניסטית יכולה לטעון שהיא לא עושה מהפכה אלא מחזירה עטרה ליושנה. H. sapiens - שיחה 11:51, 28 במרץ 2018 (IDT)

ועוד משהו לשואל: אהבה אסורה של האביר לאשת הפטרון/וסאל שלו הייתה מוטיב נפוץ מאוד בספרות החצרונית של ימי הביניים והרנסאנס. ראה למשל טריסטן ואיזולדה, וגם השם איזולדה/איסולט היה בשימוש לאורך הדורות. הפופולריות של המוטיב הספרותי כנראה העניקה מכובדות מסויימת להתנהגות אשר מבחינות אחרות נתפסה כשלילית. H. sapiens - שיחה 13:03, 28 במרץ 2018 (IDT)

האם סופר יכול לתרגם את הספר של עצמו?

מצב: נענה

נניח וכתבתי ספר שיצא לאור בעברית. האם אני יכול לתרגם את הספר לאנגלית בעצמי ורק לשלוח להגהה או שעליי לשלם למתרגם מקצועי שיעשה זאת? 37.142.5.66 11:07, 28 במרץ 2018 (IDT)

לא רואה שום סיבה שלא. ולדימיר נבוקוב כתב לדוגמה את לוליטה באנגלית ואז תירגם בעצמו לרוסית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:27, 28 במרץ 2018 (IDT)

תרגום זו אמנות לא פחות לכתיבת ספרות. אם אתה גם כותב טוב וגם מתרגם טוב, אין צורך במתרגם. אם אתה לא מתורגל בתרגום מומלץ להשתמש במתרגם מקצועי. ‏DGtal‏ - שיחה 11:37, 28 במרץ 2018 (IDT)

לדעתי, השואל מתכוון לשאול, האם המחבר יכול לתרגם את ספריו שלו - לשפה שאותה הוא דובר - גם אם הוא לא מתרגם מקצועי. לדעתי, אם המחבר אכן דובר את שפת היעד, אז לא זו בלבד שאין מניעה שיתרגם את עצמו, אלא תרגום עצמי הוא אפילו עדיף על פני תרגום של אדם זר אפילו אם הוא מתרגם מקצועי. על כל פנים, השואל לא הסביר מה הוא מתכוון ב"יכול": רשאי? או מסוגל טכנית? כי זה שני דברים שונים. סמי20 - שיחה 22:52, 31 במרץ 2018 (IDT)

הדרת נשים משחמט

מצב: ישן

מדוע נשים מודרות מתחרויות שחמט בינלואמיים? ככה שהן היו צריכות לפתוח תחרות משל עצמן במקביל?

ואל תגידו אין הדרה אין הדרה! תראו את מספר הגברים מול מספר הנשים בגביע העולם ובאליפויות העולם.

יתכן שנשים פחות מתעניינות בשחמט/פחות מוכוונות חברתית לשחק שחמט/פחות טובות בשחמט.

רשמית אין הדרה של נשים מתחרויות שחמט ומאחר ומדובר במשחק שהתוצאות שלו מאד חד משמעיות אני לא רואה דרך להפלות נשים בלי שזה יהיה בולט.

כמובן ייתכן שברמה הנמוכה יותר של מועדוני שחמט ומורי שחמט יש חוסר קבלה של נשים.

מוזמן להסתכל גם כאן שיחת_קטגוריה:תחרויות שחמט

אנבל לי - שיחה 13:16, 28 במרץ 2018 (IDT)

כנראה שאחת או יותר משלושת ההנחות לעיל מהווים את התשובה. ניתן להיכנס לאתרי משחק שחמט ולראות שהנשים מהוות מיעוט די בולט. אתייג גם את ‏Yoavd, יונה בנדלאק, אריה ענבר, נעם דובב ‏בעלי הידע בשחמט. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 13:43, 28 במרץ 2018 (IDT)

שחמט נחשב משום מה לספורט. אם נשים לרגע בצד את השחמט ונתייחס לספורט, מה שיש בעיקרון אינו הפרדה בין נשים לגברים אלא קטגוריה לנשים בלבד וקטגוריה שפתוחה לגברים ולנשים. הסיבה היא שברוב מוחלט של ענפי הספורט יש הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים (כלומר: הבדלים משמעותיים בין הגברים הטובים ביותר לנשים הטובות ביותר) וללא יצירת הקטגוריה הזו הנשים לא היו כלל יכולות להתחרות. יש מקרים די מועטים של ספורטאיות שהצליחו להגיע לרמה מספיק גבוהה של קטגוריית הגברים.

לעניין השחמט: יש כאן, אם כן, שתי שאלות נפרדות:

• למה יש הבדלי רמות כל כך מובהקים בין גברים לנשים בתחום?
• האם נשים שמספיק טובות בתחום יכולות להתחרות בקטגוריות הגבריות? כלומר: האם מדובר על קטגוריית גברים או על קטגוריה כללית?

אני לא מכיר את הנתונים ולא יודע לענות על השאלות. Tzafrir - שיחה 13:46, 28 במרץ 2018 (IDT)

אין כל הדרת נשים מתחרויות שחמט - ההפך הוא הנכון. כל אישה יכולה להשתתף בכל תחרות שהיא (בתנאי שאין מגבלת מד-כושר מינימלי) וכן יכולה להשתתף באולימפיאדה - לעומת זאת גברים אינם יכולים להשתתף בתחרויות לנשים. דוגמה טובה היא אליפות העולם בשחמט 2005 (פיד"ה) בה השתתפה יהודית פולגאר - האישה שהגיעה להשגים השחמטאיים הטובים ביותר מאז ומעולם לגבי נשים. בין היתר ייצגה את הונגריה שש פעמים באולימפיאדת השחמט לגברים. גם שתי אחיותיה זכו להשגים מעולים בתחרויות לגברים. בארץ משתתפות נשים במשחקי הליגה כשוות מול גברים וכמובן בקבוצות מעורבות. לגבי ההישגים הנחותים - מחקרים רבים נערכו בנושא אך לא הגיעו למסקנות חד משמעיות. --‏Yoavd‏ • שיחה 14:03, 28 במרץ 2018 (IDT)

זה בערך כמו להגיד שאין הדרת נשים באקדמיה או במשרות בכירות. אין ייצוג מספק לנשים בתחרויות גדולות ולכן הן פתחו תחרות משל עצמן. השאלה מה הסיבה להגדרה הזאת.

נשמע לי מאוד מוזר. למה תחרויות לגברים ותחרויות לנשים בנפרד הן הדרה? ולמה מדירים דווקא את הנשים ולא את הגברים? למרות התהייה לעיל, שחמט הוא ספורט מאוד מובהק, "הספורט היהודי", כי נהוג שיהודים טובים מאוד בשחמט (כמו שמתמטיקה הוא המקצוע היהודי, כי כל היהודים מצויינים במתמטיקה, אלא אם יש מערכת חינוך לא הגיונית, כמו בארץ. אבל בואו לא נגלוש מהנושא). ההפרדה קיימת, כי בספורט גברים ונשים שונים. מבחינה פיזית, מנטלית, או אחרות. למשל, בהתעמלות או שחייה צורנית לא כדאי לתת לגברים להשתתף בתחרויות עם נשים, כי הגברים יהיו הרבה יותר חלשים, והתחרות תהפוך ללא הוגנת. באותה מידה לא כדאי לנשים להשתתף בתחרויות הרמת משקולות עם גברים, כי הפעם הן יהיו חלשות יותר. בשחמט ספציפית הייתי מצפה שהנשים יהיו הרבה יותר חזקות, כי הנשים תמיד חכמות יותר מהגברים, ומדובר בספורט בו השכל הוא עניין מרכזי. אין לי מושג למה זה לא קורה. אולי כי לא מספיק נשים באות לשם, או שאין מספיק השקעה בלימוד נשים בנושא. אם כבר לחפש הדרה, אז אולי כאן, אבל לא בתחרויות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:56, 28 במרץ 2018 (IDT)

במשך עשרות בשנים בברית המועצות כל התלמידים (בנים ובנות) למדו שחמט בהוראת השלטונות. היתה אותה השקעה בשני המינים, ולמרות זאת גם הטובות שבשחמטאיות הרוסיות הגיעו להשגים נחותים בהרבה. כלומר - ההשקעה היתה, ההזדמנויות היו, עידוד המדינה היה בצורה שלא תחזור על עצמה, אבל תוצאות היו רק אצל הגברים. משפחת פולגר על שלושת האחיות המבריקות היא בבחינת היוצא מן הכלל המוכיח את הכלל. גם בארץ אין אפליה ולמרות זאת בנות בודדות מגיעות להשגים טובים. --‏Yoavd‏ • שיחה 20:01, 28 במרץ 2018 (IDT)

בארץ לא דיברתי על אפליה, אלא על השקעה להבאה ממוקדת של ילדות לתחום, שנחשב "גברי". לגבי ברית המועצות, אולי אתה צודק, ואולי זה פשוט אותו דבר כמו כאן, אין לי מספיק מידע כדי לדעת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:03, 28 במרץ 2018 (IDT)

לא ברור לי מה שאתם כתבים פה! איך המצב שונה מתקרת הזכוכית במקומות עבודה אחרים? תסתכלו על אחוז הנשים במשרות ניהוליות בכירות. הוא נמוך כל כך שאי אפשר להתעלם ממנו. וגם שם אומרים שאין אפליה ואין הדרה ושלנשים יש אפשרויות דומות להטפלס במעלה הקריירה. אבל במציאות זה יוצא בדיוק כמו בשחמט: בסופו של דבר רק גברים מורשים להגיע לטופ של הטופ והנשים נשארות בדרגים הנמוכים. מה שלא ברור זה למה המציאות היא כזאת.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית כל, בבקשה להוריד את הטון. הטענה הראשונית הייתה על הדרה מתחרויות, וזו התבררה כשגויה. נתחיל מהדבר הבסיסי: מהו שיעור הנשים בחוגי שחמט לילדים ונוער? יש לך נתונים על כך? Tzafrir - שיחה 10:27, 30 במרץ 2018 (IDT)

המציאות הנתונה: יש פחות נשים מגברים בדרגים בכירים במשרות ניהוליות. לעומת זאת יש הרבה נשים בדרגים נמוכים (אני לא יודעת אבל זה מה שאתה אומר ונשמע לי סביר) אם כן אכן מתעוררת השאלה איך זה שנשים מתקדמות פחות (אגב, גם כאן לא בהכרח שהתשובה היא אפליה. ביחס לגברים נשים עדיין נוטות יותר לצד המשפחה בכל הסיפור של איזון עבודה-משפחה (חבל שגברים לא, אם תשאל אותי), ויכול להיות שנשים בממוצע תחרותיות פחות מגברים או מוכשרות פחות מגברים).

אבל הסיפור של שחמט הוא שונה. אין הרבה נשים שמשחקות שחמט מלכתחילה. כלומר, אם מתוך 100,000 גברים שמשחקים שחמט, 10 יוצאים אלופים (המספרים כמובן מחורטטים ונועדו להדגמה בלבד) אז אצל נשים אין לך בכלל את הכמות הזו. יכול להיות שיש נשים שהיו יכולות להיות רב-אמן בשחמט אבל מסיבות של חוסר עניין אישי/תפיסה של שחמט כמשחק גברי/אי הכוונה לחוגי שחמט בילדות הן פשוט לא התעסקו בזה ולא גילו כמה שהן טובות. חוץ מזה תמיד יכול להיות שנשים פחות טובות בשחמט אבל במצב הנתון אין דרך לבדוק את זה (חוץ מניסויים חברתיים מקיפים שייפלו בועדה לאתיקה).

אנבל לי - שיחה 12:37, 30 במרץ 2018 (IDT)

אני חושב שהתשובה די פשוטה- נשים תוקפניות פחות מגברים, ולכן הן פחות תחרותיות, תחרויות פחות מעניינות אותן. אני חושב שזה נכון לכל מקום בו קיימת תחרותיות - בשוק העסקים, בתחרויות ספורט וכך הלאה. נושא תוקפנות הגברים מבוסס היטב - זה מופיע בכמה סעיפים של האוניברסלים האנושיים (תופעות אנושיות שמשותפות לכל התרבויות). גברים מבצעים יותר מעשי פשע, גברים דומיננטיים בפוליטיקה, וכמובן אלימים יותר. ההסבר שאני מכיר לכך הוא שינויים במבנה המוח בשלב העוברי כתוצאה מהפקת טסטוסטרון באשכים, והביסוס היה שהתאומות מתאומים לא-זהם (בן ובת) מפגינות תחרותיות ותוקפנות ברמה גבוהה יותר מהממוצע הנשי - אבל זה הסבר ישן, ואין לי מושג מה מצב המחקר העדכני בנושא. אילן שמעוני - שיחה 23:35, 31 במרץ 2018 (IDT)

איך לקנות מוצרי יסוד בעלות נמוכה עם Paypal ולא לצאת מופסד?

מצב: ישן, לא נענה

לפי מה שאני יודע, אדם שמחייב כרטיס אשראי שמתממשק עם פייפאל ישלם המון כסף אם יעשה קניות קטנות בישראל כי תהיה לו הצטברות עמלות. האם יש דרך טובה להתמודד עם זה ולקנות מזון ומוצרי יסוד שעלותם נמוכה בתחומי ישראל? אני מתחיל לחשוב שהדרך היחידה היא לקנות רק בסופרים שמכבדים Paypal, ואני מניח שכאלה אין הרבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת - 28/3/2018

צבעי כאפיה

מצב: נענה

שמתי לב שקיימים מספר צבעים לכאפיה. כאן ניתן לראות פלסטינים עם צבעים שונים של כאפיה: שחורה עם פסים לבנים מול לבנה עם פסים שחורים. האם קיים הבדל בינהם? בנוסף קיימת גרסה לבנה עם פסים כחולים ואדומה עם פסים כחולים כזוכר לי. האם יש להם משמעות כלשהי או שזה סתם עיצוב? אני יודע שבדואים בצפון שמים לבנה ללא קישוט.

סליחה שמצאתי תמונה וסיפור אלים. לא רלוונטי ישירות לשאלה. שואל השאלות - שיחה 20:49, 28 במרץ 2018 (IDT)

אתייג את קובץ על יד, Ofek j, סיון_ל, מכה"כ, Tshuva, יואל, amikamraz, אלדד, יאיר הנווט, בן עדריאל ‏בעלי הידע באסלאם. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 22:01, 28 במרץ 2018 (IDT)

כפי שכתוב בערך כאפיה: "צבעי הכאפיה, הדוגמה שעליה וקיום שנצים מעידים לרוב על שיוך שבטי או מדיני. בירדן, למשל, נפוצות כאפיות בצבע אדום (על בד לבן), ואילו בשטחי הרשות הפלסטינית - בשחור." בערך האנגלי יש פירוט נרחב יותר. עיין שם.

זיהוי צמח עם פריחה יפה ומעניינת

מצב: נענה

בשרון, ק"מ או שניים צפונית-מזרחית לקיבוץ שפיים, ממש בצמוד לכביש 2. זה מה שעשיתי במהלך פקק ארוך ומייגע בדרך הביתה. ראיתי אותו, עמדתי בצד, ושאחרים יזחלו על גחונם. אני מצרף שתי תמונות לזיהוי.

• 

  תמונה 1

• 

  תמונה 2

בנצי - שיחה 20:57, 28 במרץ 2018 (IDT)

תורמוס ארצישראלי או תורמוס צר-עלים, אני נוטה לכיוון הראשון. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 21:11, 28 במרץ 2018 (IDT)

אלוהים ואלוקים

מצב: נענה

שמתי לב שבנאום של פוליטיקאי דתי, הוא משתמש במילה אלוהים, ולא אלוקים. האם זה חוק שאסור להגיד אלוהים מחוץ להקשר של תפילה? האם יש זרמים שאוסרים וכאלה שמתירים?Nadav M. Perlman - שיחה 23:48, 28 במרץ 2018 (IDT)

כדי להימנע מהזכרת השם לבטלה יש שנמנעו מלהזכיר את השם שלא בעת תפילה או ברכה סדירה. מאוחר יותר התפתח מכך גם לגבי כתיבת השם, בצירוף נימוק של ביזוי השם העלול לקרות לו או משום שמא יימחק. אין בזה קו ברור מיהם אלו שנוהגים לומר אלוקים ומיהם אלו שאומרים אלוהים, אך בדרך כלל ככל שמדובר על זרם או אדם מחמיר ושמרן יותר - זה הופך ליותר מקובל. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 00:02, 29 במרץ 2018 (IDT)

את זה מעולם לא הבנתי. הרי שמו של אלוהים הוא השם המפורש. "אלוהים" הוא בפירוש תואר, כמו "אל" ("לא יהיו לכם אלוהים אחרים על פני"). וגם - מי בחר לעזאזל בשם המכוער "אלוקים"? זה עושה לי נקע באוזן. אילן שמעוני - שיחה 10:20, 29 במרץ 2018 (IDT)

ודאי התכוונת לומר ש"אלוהים הוא לא השם המפורש"; אכן. אלו נמנעים גם מלהוציא שם כינוי לבטלה, ולכן משתמשים בשם "אלוקים". כינויי השם אמנם פחות קדושים מהשם המפורש, אך יש בהם קדושה לעניין דברים רבים. תופעה דומה קיימת גם בשם שדי > שקי, צבאות > צבקות, ועוד. אף של"אלוהים" יש גם משמעות שאינה משמות הקודש, עדיין היא משמשת (בסתמיות) לשם הקודש. גם "צבאות" יש לו שימוש פשוט בריבוי של צבא, אך בהקשר האלוהי, הוא נהגה על ידי זרמים מסוימים "צבקות". לנקע באוזן יש לפנות לטיפול רפואי ;) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 10:30, 29 במרץ 2018 (IDT)

גם לי שם אלקים או צבקות, עושה נקע באוזן, על אף פרסומו בהמון. כידוע וכאמור ישנם שבעה שמות הקדש ראה משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ו', הלכה ב', שמות אלו אין לאומרם לבטלה, ראה משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבועות, פרק י"ב, הלכה י"א, זהו הבסיס לחומרא זו להזכיר את שמות השם בעיוות נוראי.

בעיקר אצל יהדות אשכנז נפוץ נוהג זה, ראה בספר ערוך השולחן, "אבל הגדול בלימודו לא יאמר השם בפירוש אלא יאמר השם וכן יאמר אלקינו וכן הדורשים ברבים ומזכירים פסוק שיש בו שמות לא יפרש השם אלא יאמר השם ואף שיש מתירין נכון להתרחק מזה וכן אנחנו נוהגים" כיון גם יוצאי המזרח נוהגים לומר כך אולם בהרבה פחות.

מנגד ביהדות תימן מתנגדים למנהג זה, ומשתדלים לומר שם אלהים, ואף מייחסים לאמירת אלקים כחירוף וגידוף, כך כתב הרב יצחק רצאבי בשו"ת עולת יצחק חלק ב' סימן ע"ד וראה שם גם על שורש נוהג זה ומתי החל. בברכה אבי84 - שיחה 11:39, 29 במרץ 2018 (IDT)

שאלה נוספת באותו הנושא: האם יש הבדל בין לכתוב "אלוהים" עם או בלי ה"ו"? נתקלתי פעם בטענה שהכתיב המלא הוא לא זה שמופיע במקורות ולכן פחות בעייתי. H. sapiens - שיחה 12:44, 29 במרץ 2018 (IDT)

לא שמעתי פעם על דבר כזה. ניתן למצוא בספרות הרבה ב"כתיב מלא" ובכל זאת עם קו"ף ("אלוקים"). כך גם ב"אדוני" המשמש כשם ה'. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 14:58, 29 במרץ 2018 (IDT)

תודה רבה!Nadav M. Perlman - שיחה 18:27, 29 במרץ 2018 (IDT)

מסך מחשב - חוזק תאורה לעומת בהירות

מצב: ישן

אנא עזרתכם - יש לי מסך מחשב שקניתי ב-2010 שעובד ומציג תוכן באופן חד. עם זאת, אני מרגיש שהוא מציג תוכן בתאורה קצת אפלה \ חשוכה. ניסיתי להרים את הבהירות (brightness) אך זה לא סייע; זה אמנם הפך תמונות מסוימות לבהירות יותר וחשוכות פחות, אך אני עדיין מרגיש כאילו תצוגת התוכן הכללית מעט אפלה \ חשוכה.

מידע נוסף

• הריפרש רייט היחיד שאני יכול לתת ברזולוציה הנוכחית (1920X1080) הוא 60 הרץ.

• אני מחבר את המסך ב D-SUB למרות שיש לי אופציה לחברו ב-DVI במקום זאת.

• הדרייבר של המסך שמותקן אצלי הוא משנת 2006 ומערכת ההפעלה טוענת שזה הדרייבר העדכני ביותר.

השאלה

ברצוני לשאול מהי הבעיה ממנה אני סובל (למה להרים את הבהירות לא שיפר את חוזק התאורה הכללי?) ומה אתם ממליצים לי לעשות? גם אם אקנה מסך טוב יותר אני לא יודע איך לקרוא ל"חוזק תאורה" שאני מדבר עליו.

המון תודה ופירגון ענק למי שיסייע לי כי אני באמת סובל מזה וחושש לאכול אותה אם אקנה מסך חדש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תשובות

1. בכול מקרה עדיף לחבר עם DVI.
2. לפעמים מערכת ההפעלה טועה בעניין הדרייבר. אמור להיות כתוב שם מה מקורו, אם ביצרן הצג או גנרי (מיקרוסופט). נסה להשיג דרייבר מקורי עדכני, אחרי שתחליף ל DVI.
3. נסה לשחק עם הגדרות נוספות כמו contrast, backlight ו-gamma, ואולי תמצא מזור. הן עשויות להיות נגישות בנפרד מכפתורי הצג וממערכת ההפעלה/דרייבר-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שלום ותודה על השאר. אני חושב ש Gamma ו Contrast אינן רלוונטיות (ובכל מקרה כבר ניסיתי לשנותן) אבל אבדוק לגבי backlight. תודה על התשובה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מספר עגול

מצב: נענה

בשנה שעברה ציינו 50 שנים לאיחוד העיר ירושלים, והשנה אנחנו מציינים 70 שנים להכרת העצמאות. בשנה הבאה, יהיה אירוע נוסף עם מספר עגול שכזה? מו סיזלאק • הטברנה 11:31, 29 במרץ 2018 (IDT)

פתח את הערכים 1949, 1959, 1969 וכן הלאה. ודאי תמצא. יש את כינון הכנסת, סמל המדינה, ועוד. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 18:08, 29 במרץ 2018 (IDT)

זה נהדר, אבל אני מעדיף מספרים שהם אינם 50 או 70... מו סיזלאק • הטברנה 20:28, 29 במרץ 2018 (IDT)

תמיד אפשר לציין 3000 שנה לירושלים... הרשומות המוניציפליות מאותה תקופה קצת מטושטשות. עוזי ו. - שיחה 00:54, 30 במרץ 2018 (IDT)

טוב... תודה רבה לעונים, אני אסתדר. חג מלבלב. מו סיזלאק • הטברנה 15:35, 30 במרץ 2018 (IDT)

60 שנה לפת"ח? Shannen - שיחה 22:24, 31 במרץ 2018 (IDT)

נהדר, אני בטוח שנרצה לצאת בישיבה התיכונית למסע בעקבותיהם. תודה, Shannen . מו סיזלאק • הטברנה 15:53, 5 באפריל 2018 (IDT)

80 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה --77.126.137.207 18:57, 6 באפריל 2018 (IDT)

היי, תודה! . מו סיזלאק • הטברנה 22:35, 7 באפריל 2018 (IDT)

ייסוד תל אביב 110 שנים. שנילי - שיחה 21:36, 10 באפריל 2018 (IDT)

תופעה פסיכולוגית/סוציולוגית

מצב: ישן, לא נענה

אדם פותח עסק או מצטרף לקהילה חברתית ושוקע בהם ובמשך שנים כמעט שום דבר אחר לא מעניין אותו. איך זה נקרא? 176.13.225.141 16:11, 29 במרץ 2018 (IDT)

מצאת את מי לשאול... אתה שואל את אלו שהצטרפו לקהילת ויקיפדיה; אלו שוקעים שם שנים, ואפילו לא מעניין אותם איך קוראים לתופעת ההתמכרות שעוברת עליהם ;) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 17:51, 29 במרץ 2018 (IDT)

איך זה ששומעים את הכיוון ממנו מגיע הצליל?

מצב: ישן

יש לנו זוג אוזניים. כלומר שתי נקודות במרחב שקולטות עוצמת צליל. אם שומעים צליל שזהה בתדר ושונה בעוצמה, אפשר להבחין בין צליל מימין לצליל משמאל.

אבל איך אדם יכול להבחין בין צליל שמגיע מאחוריו לבין זה שמגיע מלפניו? צריך עוד נקודת מדידה אחת, לא?

אולי אנחנו לא באמת יודעים לעשות את זה ומדובר האפקט משולב של מספר חושים?

מה שזוג אוזניים יכול לאכן הוא מיקום מוקד הרעש על קטע האמצעים שלהן, כלומר הישר שיוצא מן האף במאונך לפנים. תנועת הראש ימינה או שמאלה מזהה אם מקור הרעש לפנינו או מאחורינו. עוזי ו. - שיחה 16:33, 29 במרץ 2018 (IDT)

האפרכסת עוזרת להבחין בין קול שבא מאחור או מלפנים בכך שהיא מסכת במקצת על הצלילים האחוריים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:47, יום חמישי בשבת, י"ג בניסן ה'תשע"ח (IDT).

משום מה אינני רואה

מצב: ישן

את הטל' הנייד שלי כשאני מחבר אותו למחשב באמצעות כבל נתונים, כלומר החלון הקופץ שלו לא מופיע. בעבר כן, ופתאום לא, מסיבה לא ברורה. ניסיתי גם כבל חדש, אך ללא הועיל. מה הסיבה לכך ? איך בודקים זאת ? בנצי - שיחה 17:45, 29 במרץ 2018 (IDT)

ניסית להפעיל את המחשב מחדש? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 17:49, 29 במרץ 2018 (IDT)

ואת הנייד? ואז לבדוק בהגדרות של הנייד שהם לא שונו מנתונים למשהו אחר (מצלמה, טעינה, וכו')? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:50, 29 במרץ 2018 (IDT)

שניהם הופעלו מחדש. יגאל, לא היבנתי את תשובתך בהמשך, כולל "הגדרת נתונים או משהו אחר". התוכל להסביר אותה ? בנצי - שיחה 18:40, 29 במרץ 2018 (IDT)

אני לא יכול לכוון אותך במדוייק, כי זה תלוי בגרסת מערכת ההפעלה. כנס להעדפות של נייד. מצא storage. שם תמצא הגדרות של USB. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:46, 29 במרץ 2018 (IDT)

זה קורה בגרסאות הלא ישנות של אנדרואיד. אחרי שמחברים צריך לאשר בטלפון גישה לקבצים. אצלי זה נמצא בתריס הגלילה מלמעלה. יכול גם להסתתר בתפריטי ההגדרות כפי שכתבו.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

13 תמונות לא מזוהות / לא לגמרי מזוהות של ישראל. מי יודע?

מצב: ישן

מי יכול לעזור לי לזהות ולמיין את התמונות הבאות לפי מקומות בארץ? תודה מראש.

• 

  1. טוב, השתכנעתי שזו מפה עתיקה ומאוד לא מדוייקת של צפון לבנון. תודה.

• 

  2. לפי הקואורדינטות, זה בעיירה ערבית, הצמודה ממזרח לירושלים. אבל איני רוצה לסמוך על הקואורדינטות לבדן. האם יש למישהו עוד אינדיקציה לדבר?

• 

  3. התעלומה נפתרה. קיבוץ מגידו.

• 

  4. הוכנסה לקטגוריה A1 between Jerusalem and Dead Sea - כביש מספר אחת בין ירושלים ליריחו, ויתרתי על הכרזה נקודתית לגביה

• 

  5. התעלומה נפתרה. מעלה אדומים.

• 

  6. האם זה באמת בהר הזיתים, כמו שמורות הקואורדינטות?

• 

  7. אין ספק שהתמונה צולמה קרוב לכינרת. אך האם נקבו פה בשם של הכנסייה הנכונה / הבניין הנכון? (אם תגדילו מאוד את התמונה, תגלו מבנה מאחורי העצים. אני חושב שנקבו בשם הלא נכון)

• 

  8. התעלומה נפתרה: יד לילד, שביד ושם.

• 

  9. התעלומה נפתרה: כנסיית המולד בבית לחם.

• 

  10. התעלומה נפתרה: כנסיית המולד בבית לחם

• 

  11. התעלומה נפתרה: כנסיית המולד בבית לחם.

• 

  12. התעלומה נפתרה: כנסיית המולד בבית לחם.

• 

  13. התעלומה נפתרה: כנסיית המולד בבית לחם.

בתודה מראש. 84.229.78.8 20:29, 29 במרץ 2018 (IDT)

2: זה נראה לי דומה לבניין IBM בחיפה.

3: הקובץ נקרא מגידו.

7: השם מדבר על "כנסיית הדרשה על ההר" על הר האושר בגליל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:40, 29 במרץ 2018 (IDT)

3 באמת השתרבב הנה בטעות. גם הכותרת וגם הקואורדינטות מורים על קיבוץ מגידו.

7 אבל כנסיית הדרשה על ההר נראית אחרת לגמרי... לדעתי....

תודה 84.229.78.8 21:12, 29 במרץ 2018 (IDT)

זה לא קיבוץ מגידו, אלא ממש תל מגידו. eman • שיחה • ♥ 09:57, 30 במרץ 2018 (IDT)

1: צפון לבנון. ראה את בעלבכ למטה (Balbek). חזרתי • ∞ • שיחה 21:14, 29 במרץ 2018 (IDT)

• 4: זה לא הכביש שיורד מזרחה מהר הצופים?
• 5: חיפוש מעלה ש„פיצה אנשהו״ נמצאת במעלה אדומים וזה אמנם נראה כמו תמונה של מעלה אדומים. Tzafrir - שיחה 21:29, 29 במרץ 2018 (IDT)

1. אבל חוץ מבעלבק, מה עוד שם דומה ללבנון? 84.229.78.8 21:41, 29 במרץ 2018 (IDT) טוב, נו. גם טריפולי שם ויש איזה שהוא דמיון בין זה לבין המפה האמתית. מה גם שמישהו כבר הגדיר את המסמך כמפה של לבנון... בסדר. נלך על זה. 84.229.78.8 22:47, 29 במרץ 2018 (IDT)

4. זה באמת מזכיר לי אותו. נלך על זה. 84.229.78.8 21:42, 29 במרץ 2018 (IDT)

5. צודק!!! 84.229.78.8 21:44, 29 במרץ 2018 (IDT)

8. בנין המחלקות למתמטיקה ומדעי המחשב נתרם לזכר עוזיאל שפיגל, ופעם היה מוצב בו דיוקן אבן דומה להפליא לזה שבתמונה. אני מניח שמדובר במבנה אחר לזכרו, אבל אינני יודע היכן. עוזי ו. - שיחה 23:33, 29 במרץ 2018 (IDT)

צודק!!! מצאתי בזכותך. יד לילד שביד ושם. 84.229.78.8 07:20, 30 במרץ 2018 (IDT)

שני המקומות אכן נתרמו לזכר שפיגל, והדיוקן המצולם זכור לי מביקור ב"יד לילד", אז זה נשמע נכון. Eyalweyalw - שיחה 15:11, 1 באפריל 2018 (IDT)

10 ו 13 הם בוודאות מכנסיית המולד. 10 זה מקום המולד במערה מתחת לכנסיה (כולל כוכב הכסף שהביא לפרוץ מלחמת קרים) 13 זה מבט מבחוץ. אני מניח שגם 11 ו-12 שייכים. eman • שיחה • ♥ 01:58, 30 במרץ 2018 (IDT)

צודק!!! תודה רבה! 84.229.78.8 07:37, 30 במרץ 2018 (IDT)

איך נדע אם השמנים שיש לנו בבית מחומצנים מדי?

מצב: נענה

נגיד שאחסנתי שמן במקרר בקופסה כמה ימים (למשל, שמן אתרי שהכנתי מצמח מיובש + שמן זית). איך אדע אם הוא מחומצן מעל מידה סבירה? יש איזה "מד חמצון" שימושי שאפשר לקנות ולשמור במטבח? תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ישנן שיטות כימיות למדידת peroxide value, אך הן אינן מתאימות למטבח. יש מכשירים אופטיים כמו זה שעשויים להיות טובים מספיק. אפשר גם פשוט להריח ולטעום.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

להריח ולטעום זה לדעתי רעיון לא טוב באופן כללי כי אי אפשר לדעת מתי תהיה הטיה ועד כמה זה מסוכן לכל אחד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למיטב ידיעתי אין סכנה בשמן מחומצן בכמות קטנה. אילן שמעוני - שיחה 00:01, 1 באפריל 2018 (IDT)

באילו מדינות אסלאם יש מערכת משפט אחת בלבד?

מצב: ישן, לא נענה

אני יודע שבחלק ממדינות האסלאם יש הפרדה בין הדת למדינה (גם אם חלשה); כך למשל במצרים יש גם מערכת משפט ממשלתית חילונית כביכול, וגם בתי דין שריעים, כאשר בסעודיה, אם אינני טועה, יש רק מערכת משפט אחת (שריעית). האם יש מינוח מקובל למדינות כמו סעודיה בספרות מדע המדינה? זה אולי לא תאוקרטיה אסלאמית, אלא חליפות או מדינת שריעה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מתייג את קובץ על יד, Ofek j, סיון_ל, מכה"כ, Tshuva, יואל, amikamraz, אלדד, יאיר הנווט, בן עדריאל ‏בעלי הידע באסלאם אילן שמעוני - שיחה 20:51, 6 באפריל 2018 (IDT)

מלכודות מוות או מערכות מכניות עתיקות שעדיין עובדות

מצב: נענה

לאחרונה, ראיתי כמה מהסרטים בסדרת אינדיאנה ג'ונס וזה גרם לי לחשוב. האם אי פעם אריכואלוגים או קבוצה של חוקרים מצאו מלכודות מוות עתיקות שעדיין עובדות? אני מדבר על מלכודות מתוחכמות כמו חצים מורעלים, כל מיני מכשירים או מתקנים מכניים או הידראוליים שנוצרו לפני אלפי שנים ועדיין מסוכנים למי שמתקרב אליהם. אם כן מתי נמצאו והיכן וכיצד ניטרלו אותם? פגז - שיחה 21:04, 31 במרץ 2018 (IDT).

עד כמה שידוע לי, התשובה היא לא. מעולם לא נמצאה מלכודת מוות עתיקה שעדיין עובדת. זה אולי קצת מאכזב, אבל באופן אישי אני שמח על כך Reuveny - שיחה 21:55, 31 במרץ 2018 (IDT)

משתמש:Reuveny, בנושא מלכודות מוות באופן כללי, יש ערך בנושא שאתה מכיר (לא מצאתי ancient death traps) או מאמר שאתה ממליץ עליו או פרק בספר? תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא מכיר, מצטער. Reuveny - שיחה 15:12, 1 באפריל 2018 (IDT)

מה לגבי כלים או דברים מכניים שעדיין עובדים? יש שעונים מכניים למשל שעובדים אחרי אלף שנים יותר או שאין חיה כזו? פגז - שיחה 15:20, 1 באפריל 2018 (IDT).

נראה שw:Salisbury cathedral clock (כנראה משנת 1386) הוא העתיק ביותר שעדיין פועל, או אחד העתיקים. לא בדקתי כמו שיפוצים עברו עליו. Tzafrir - שיחה 18:57, 1 באפריל 2018 (IDT)

מלכודות כאלו צריכות להיות לא רק קטלניות לאנשים אלא גם לא מופעלות על ידי כל מיני חיות שמסתובבות שם. תכנון של משהו כזה צריך להיות באמת גאוני. Tzafrir - שיחה 18:57, 1 באפריל 2018 (IDT)

לא נראה לי עד כדי כך בעייתי. צריך שתי נצרות - אחת מבוססת משקל ומופעלת בין 60 ל 100 ק"ג, והשנייה מבוססת גובה ומכוונת ל 1.65 מ'. הצירוף של משקל כזה וגובה כזה אינו נפוץ בטבע למעט בני אדם, שהולכים זקוף. אילן שמעוני - שיחה 01:30, 10 באפריל 2018 (IDT)

מה שם שדרנית המירקע הצפון קוריאנית המיתולוגית

מצב: נענה

אני מנסה להשיג עליה פרטים בויקיפדיה האנגלית, אבל אינני יודע באיזה ערך לחפש, כי אפילו את שמה אינני יודע... סמי20 - שיחה 22:37, 31 במרץ 2018 (IDT)

יש מצב שזו (Ri Chun-hee). אילן שמעוני - שיחה 23:38, 31 במרץ 2018 (IDT)

זאת? סמי20 - שיחה 23:58, 31 במרץ 2018 (IDT)

כן. אילן שמעוני - שיחה 00:00, 1 באפריל 2018 (IDT)

תודה, אבל...למה קראת לה "מיתולוגית"? סמי20 - שיחה 00:19, 1 באפריל 2018 (IDT)

לא קראתי לה מיתולוגית. עם זאת הסופרלטיב מופיע בכותרת השאלה שכתבת. אילן שמעוני - שיחה 09:05, 1 באפריל 2018 (IDT)

אוי...סליחה ! איזה טמבל אני...

אם כי אני מודה, שזה שהעמדת אותי על טעותי, עדין לא עונה על שורש שאלתי, למה בכלל להחשיב (כלומר למה בכלל החשבתי) אותה, כשדרנית מיתולוגית.

איך שלא יהיה, תודה על המידע. סמי20 - שיחה 14:22, 1 באפריל 2018 (IDT)

אני מניח שעובדת היותה קול המשטר לארך שנים כה רבות, בתוספת המלודרמטיות המגוכחת (בעיננו) שלה. אילן שמעוני - שיחה 21:28, 1 באפריל 2018 (IDT)

המונח הלועזי כללי ל"הלכה" (כמו ההלכה היהודית או השריעה)

מצב: נענה

האם המונח המקובל בתחום מדעי דתות הוא אורתופרקטיקה? תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נראה לי שלא. לפי מה שהבנתי מסקירה זריזה של הערך הזה: https://en.m.wikipedia.org/wiki/Orthopraxy אורתופרקטיקה היא גישה שטוענת כי הדת היא אך ורק (או על כל פנים בעיקר) הפרקטיקה הדתית (ההלכה, השריעה וכו'). זאת לעומת הגישה האורתודוקסית שרואה בדת מכלול של אמונות ופרקטיקות.

אנבל לי - שיחה 09:19, 1 באפריל 2018 (IDT)

שירת נשים בכנסיה

מצב: ישן

למה הכנסיה לא אסרה על שירת נשים כמו ביהדות?

זאת אמירה גורפת שאני לא יודע אם היא נכונה. ראשית, איזו כנסייה? איזו יהדות? יש הרבה סוגים, בוודאי אצל הנוצרים. גילגמש • שיחה 21:09, 1 באפריל 2018 (IDT)

בטח השואל מתכוון, שהיהדות ההלכתית אוסרת על גברים לשמוע שירת נשים שנשואות או שלא טבלו אחרי המחזור (והיא אכן אוסרת, כפי שסוכם לפני כחמש מאות שנה בספר ההלכתי הכי נפוץ בקרב יהדות-ההלכה - הלא הוא השולחן ערוך - בחלק "אבן העזר" סימן כ"א סוף סעיף א); אבל כמובן היא לא אוסרת על נשים לשיר, עובדה שכבר בתורה בספר שמות - מתוארת שירת מרים הנביאה ששרה בפני כל הנשים שיצאו "אחריה בתופים ובמחולות".

אבל למה דווקא על שירת נשים נשאלה השאלה?

ומה עם עירבוב נשים וגברים, לאו דווקא בהקשר המוזיקלי, אלא בכלל? לכנסיה אין בעייה עם זה, עובדה שהם מתפללים ביחד בתוך הכנסיה, אבל היהדות ההלכתית אוסרת את זה; למעשה, כבר בבית המקדש - לפני אלפי שנים - הייתה הפרדה בין "עזרת נשים" לבין "עזרת ישראל" (כלומר עזרת גברים), וכן סוכם לפני חמש מאות שנה בספר ההלכתי הכי נפוץ בקרב יהדות-ההלכה - הלא הוא השולחן ערוך - בסעיף האחרון של הלכות יום טוב, שהערבוב המגדרי אסור בגנים ובפרדסים.

באופן כללי, היהדות אוסרת עירבוב - לא רק בין גברים לבין נשים - אלא גם בין עוד דברים: למשל, בין בשר לבין חלב (המבושלים יחדיו), וכן בין צמר לבין פשתן (התפורים יחדיו), וכן בין שור לבין חמור (החורשים יחדיו באותה עגלה), וכן בין ענבים לבין ירק (הזרועים יחדיו), ועוד כיוצא באלו ערבובי "כלאים" (כפי שהם נקראים בתורה). לכנסיה אף פעם לא הייתה בעייה עם ערבובים. ליהדות - כן היתה בעייה, ולמעשה - כל הדוגמאות שנתתי מופיעות כבר בתורה.

על כל פנים, השואל לא הסביר לנו למה לדעתו הכנסיה צריכה לאסור את מה שהיהדות אסרה, והלוא הכנסיה התנערה ממצוות-היהדות. גם משבת ומפסח, ולא רק מאיסורי עירבובים - כולל האיסור על גברים לשמוע שירת נשים - שעל זה החליט השואל משום מה להתמקד.

סמי20 - שיחה 21:38, 1 באפריל 2018 (IDT)

זו שאלה טובה. בתקופה הגרגוריאנית וברנסאנס נאסר על נשים לשיר, מה שהוביל לתופעה של סירוס ילדים-זמרים כדי שהקול שלהם לא יתחלף (https://he.m.wikipedia.org/wiki/קסטרטו). מעניין באמת מתי קרה השינוי. אני אחפש על זה קצת.

אנבל לי - שיחה 22:07, 1 באפריל 2018 (IDT)

אז מסתבר שגם בפורומים נוצריים יש על זה דיון (https://forums.catholic.com/t/at-what-point-in-church-history-were-women-allowed-to-sing-during-mass/261394/24). ממה שאפשר לראות, אין ויכוח על העובדה שעד תקופת הרנסנס (כולל) נשים לא שרו בכנסייה (וככל שידוע לי גם לא אריות חילוניות). ונראה שכולם מסכימים שבמאה ה19 שירה של נשים בכנסיה כבר הייתה נפוצה. אז מה קרה שם בין המאה ה16 ל19?

מצד אחד, אחד המשתמשים מצטט את ההחלטות הבאות: “Women should not be part of a choir; they belong to the ranks of the laity. Separate women’s choirs too are totally forbidden, except for serious reasons and with permission of the bishop.” (Sacred Congregation for Liturgy, decree 22Nov.1907)

AND: “Any mixed choir of men and women, even if they stand far from the sanctuary, is totally forbidden.” (Sacred Congregation for Liturgy, decree 18Dec.1908)

(אני לא יודעת איפה אפשר למצוא את ההחלטות האלה, אז אין לי איך לבדוק),

מצד שני באך והנדל (מלחינים בתקופת הבארוק) כתבו מוזיקה ליטורגית עם תפקידים נשיים.

סביר להניח שהיו הבדלים בין איזורים שונים (איטליה מול גרמניה) וכן הבדלים בין ההחלטות הרשמיות ובין הביצוע בפועל, בפרט שהנצרות היא דת מרובת זרמים שלא כולם רואים את עצמם כפופים להחלטות של ועדת הקרדינלים לענייני ליטורגיה.

אנבל לי - שיחה 22:47, 1 באפריל 2018 (IDT)

כאן מדובר על איסור שירת נשים בטקס דתי, ולא על איסור גורף על שירת נשים. ביהדות המצב הפוך: גם כרונולוגית, מכיוון שהאיסור מוחמר בשנים האחרונות עם מגמת ההחמרה של חלקים שונים ביהדות (קל יחסית לקיים מצוות שונות שבעבר היה מסובך יותר לקיימם, ולכן מאמצים חומרות) וגם מכיוון שלא מדובר רק על טקסים דתיים. Tzafrir - שיחה 07:33, 2 באפריל 2018 (IDT)

מצב מקביל היה בתאטרון בתקופת הרנסאנס באירופה, למשל מחזות שייקספיר כוללים כמה מן התפקידים הנשיים המפורסמים והחשובים בתולדות התאטרון, אבל בימי-חייו של שייקספיר הם גולמו על-ידי נערים בתחפושת נשים משום שלנשים לא הייתה זכות להיות שחקניות. לגבי שירה בפורומים לא דתיים: כאשר הלחין הנרי פרסל את האופרה האנגלית הראשונה דידו ואניאס (שמיעה מומלצת אגב גם למי שלא סובל אופרות איטלקיות) לא היו באנגליה זמרות מקצועיות, ולכן האופרה בוצעה על-ידי תלמידות של אחד מראשוני בתי הספר לבנות-טובים באנגליה, של ג'ושייה פריסט. נראה שבאופן כללי השתתפות נשים באמנות באירופה הייתה מהשפעות הרנסאנס. H. sapiens - שיחה 10:36, 2 באפריל 2018 (IDT)

האמנם (כדבריך) "האיסור מוחמר בשנים האחרונות עם מגמת ההחמרה של חלקים שונים ביהדות"???? ובכן, אין לזה שחר. אמנם יש יהודים חילונים שבטעות חושבים שחלקים מסוימים ביהדות אוסרים על נשים לשיר, אבל כל יהודי דתי יודע שזאת טעות (חילונית קלאסית), שהלוא בתורה עצמה - בספר שמות - מתוארת שירת מרים הנביאה ששרה בפני כל הנשים שיצאו "אחריה בתופים ובמחולות". האיסור היחיד שקיים ביהדות ההלכתית - מימים ימימה אגב - מעולם לא הוחמר אלא תמיד נשאר כשהיה, והוא האיסור על גברים לשמוע קול-שירת נשים שנשואות או שלא טבלו אחרי המחזור (שירה כזאת נקראת בהלכה "קול-ערוה"). זהו איסור ישן נושן, שסוכם לפני כחמש מאות שנה בספר ההלכתי הכי נפוץ בקרב יהדות-ההלכה - הלא הוא השולחן ערוך - בחלק "אבן העזר" סימן כ"א סוף סעיף א. כל זה - מהפן ההלכתי נטו. מאידך, סוציולוגית, יש גברים דתיים שרואים את עצמם כפופים במאה אחוז להלכה - אז הם נמנעים מלשמוע שירת אשה שנשואה או שלא טבלה - כפי שנמנעו כל היהודים ההלכתיים מימים ימימה. אבל יש גברים (בין אם הם חילונים ובין אם הם רק לא דתיים-הלכתיים) - שאינם רואים את עצמם כפופים להלכה - אז הם כן מרשים לעצמם לשמוע שירת נשים. אבל אין כאן שום מגמת החמרה, כי כאמור מדובר כאן - לא באיסור חדש - אלא באיסור ישן מאד שעליו שמרו מימים ימימה כל היהודים ההלכתיים.

הדבר היחיד שהשתנה בכיוון של החמרה, הוא הוראות צה"ל: עד לפני כמה שנים, הייתה הסכמה שבשתיקה בתוך צה"ל, שכשם שלא כופים על חייל דתי לחלל שבת - שלא לצרכים מבצעיים (המוגדרים הלכתית כ"פיקוח נפש" שעליו מותר הלכתית לחלל שבת), ככה לא כופים על חייל דתי לשמוע שירת חיילת שלא טבלה, וככה היו מפקדי צה"ל נענים לכל בקשה של חייל דתי להימנע מלהשתתף בכל טקס צבאי (גם רשמי) שבו שרות חיילות, כדי שאותו חייל דתי לא יצטרך חלילה - לבלוע את החזיר - כלומר לשמוע שירת אשה שלא טבלה (שזה בעצם היינו הך מההבט ההלכתי נטו). באופן כזה, לא היתה כפייה משום צד: לא על החיילת החילונית שרצתה לשיר, וגם לא על החייל הדתי שרצה שלא לשמוע אותה כי לא טבלה (כנראה). אבל בשנים האחרונות החלה מגמה של כפייה חילונית בתוך צה"ל תוך חיובם של חיילים דתיים להשתתף באירועים שבהם חיילות שלא טבלו שרות בפני כל הקהל - כך שאם חיפשת החמרה אז זאת ההחמרה - זאת לצד הכפייה הדתית הישנה בתוך צה"ל שאוסרת על כל החיילים (כולל החילונים) לבשל אוכל לא כשר במטבחים צהליים. לאחרונה, חלה התמתנות מסויימת בכפייה החילונית בצה"ל (אם כי עדין לא בכפייה הדתית בצה"ל), וכבר לא כופים על חייל דתי להשתתף בערבי-הווי - שבהם חיילות שלא טבלו שרות בפני כל הקהל (אם כי עדין כופים עליו להשתתף בטקסים צבאיים רשמיים - שבהם חיילות שלא טבלו שרות בפני כל הקהל). סמי20 - שיחה 13:52, 2 באפריל 2018 (IDT)

הסעיף שהבאת הוא דוגמא נהדרת לפער בין מה שכתוב בשו"ע להלכה כפי שהיא מקויימת.

אנבל לי - שיחה 14:35, 2 באפריל 2018 (IDT)

"מקויימת" על ידי מי? על ידי חילונים? מסורתיים? דתיים לייט? דתיים שרואים את עצמם כפופים במאה אחוז לכל תג שבהלכה (ויש כאלה גם אם מעטים כפי שתמיד הם היו מעטים)? תסביר את עצמך, כי אני - בתגובתי הקודמת - כבר הסברתי (שדבריי שם נסובים אך ורק על דתיים מהסוג האחרון - וכאמור יש כאלה גם אם הם רק שברירי אחוזים כפי שתמיד הם היו שברירי אחוזים). סמי20 - שיחה 14:40, 2 באפריל 2018 (IDT)

יודעים יפנית?

הועבר לויקיפדיה:ייעוץ לשוני#יודעים יפנית?

מחפש מידע על האסכולה בפסיכולוגיה שהיא נגד אבחנות

מצב: ישן

מי היא ומה היא אותה אסכולה שמבקשת לשלול את הDSM וטוענת שלא צריך לתת אבחנות

DSM זו שיטה שביקשה לסווג הפרעות פסיכיאטריות שתהיה מקובלת בכל מקום, תהווה שפה משותפת בין מטפלים וחוקרים בכל מקום, ומבוססת לרוב על גישה תיאורית (דסקריפטיבית) ואתאורטית, כלומר בלי קשר לתאוריות פסיכולוגיות שונות ככל האפשר. יכלו להתנגד לה אלו שתמכו באבחנות מן הסוג הישן יותר - שסיווגו אחרת את המחלות והתסמונות, לפי מסורות רפואיות ופסיכולוגיות בכל ארץ וארץ, וכמו כן מתנגדים לאבחנות בכלל הגישה הקרויה "אנטי-פסיכיאטריה" השוללת לא רק אבחנות פסיכיאטריות, אלא גם טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים ושיקומיים למיניהם, ומעמידה בסימן שאלה קיומן של מחלות או הפרעות פסיכיאטריות. קיימת גם "אנטי-רפואה" המתנגדת לתאוריות ופרקטיקות של הרפואה בכלל.

יכול להיות שאתה מתכוון לגישה הטיפולית הממוקדת בפרט או במטופל היחיד -Person centered therapy שאינה משתמשת באבחנות כמו אלו שב DSM. אולם גם שם מאבחנים תופעות, סימפטומים, וכו' ומנסים לפתור את הסבל של המטופל או את בעיות התפקוד שלו בדרך מתאימה את אישיותו ואת השקפתו. פרט לשיטות ה-DSM ICD היו קיימים סיווגים רבים של מחלות והפרעות נפשיות או פסיכיאטריות, לפי תאוריות שונות, רפואיות ופסיכולוגיות - פסיכואנליטיות, קוגניטיביות - התנהגותיות, אתנו-פסיכיאטריות, ואחרות, תאוריות פילוסופיות, או השקפות המקובלות ברפואה העממית או המסורתית כולל אלו שבארצות המזרח כמו סין והודו. האבחנה משרתת מטרה - טיפולית, חינוכית, מחקרית, ארגונית, תעסוקתית, ביטוחית , משפטית, וכו'.Ewan2 - שיחה 03:28, 3 באפריל 2018 (IDT)

אני לא מתכוון ל"אנטי-פסיכיאטריה". אני מתכוון לאסכולה המטפלת במצב הקיים ללא אבחנות והגדרות של הפרעות נפשיות וכדו'.

בשיטות פסיכולוגיות רבות המטפלים (ממקצועות בריאות הנפש השונים - פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ואחרים) לא נהגו ועדיין אינם נוהגים להשתמש באבחנות מ-DSM, אלא באבחנות אופייניות לתאוריות של האסכולות שלהם ומנקודת מבט פסיכולוגית:אבחנות פסיכואנליטיות או פסיכודינמיות (למשל "קונפליקט סביב הדימוי העצמי", "קונפליקט סביב הפרידה", "סביב הזהות העצמית", "סביב השליטה על הדחפים", "סביב הקשר עם המין השני", "מצפון נוקשה", "נטייה להכשלה עצמית", "התמודדות עם שלב בחיים", "אבל" או "אבדן" , "טראומה נפשית" , אבחנות אישיותיות או אופי, נוירוזה, פרוורסיה, פסיכוזה, וכו), התנהגותיות, הומניסטיות, משפחתיות, וכו'. חלק מהם אינם אוהבים את ה"מדיקליזציה" של התלונות ושל סוגי הסבל הנפשי. מצד שני הרבה מהם מבינים גם את הצורך לשפה מקצועית משותפת ואחידה Ewan2 - שיחה 05:30, 3 באפריל 2018 (IDT)

השגת עליי מלוחייה בישראל

מצב: נענה

ברצוני להכין מרק מלוחייה מצרי.

1. הבנתי שמלוחייה זה צמח עונתי (או לפחות זמין בעיקר רק בעונה מסוימת). מהי העונה הזו?

2. היכן ניתן להשיג עליי מלוחייה בישראל במשך כל השנה (הבנתי שבעונה יש בשוק נתניה).

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 3/4/18

בקיץ. בשווקים רבים. תשאל\י בשוק מי מוכר מלוחיה. לדעתי אין לקנות בכל השנה. חובבי המרק למרחקים ארוכים נוהגים לנקות, לשטוף, לקצוץ ואז להקפיא עלים, לשימוש בימים סגרירים. 09:48, 6 באפריל 2018 (IDT)

אגב, השמועה אומרת שכבר יש להשיג. אבל מלוחיה של תחילת העונה מאופיינת בעלים קטנים. מה שאומר הרבה יותר עבודה בהפרדת העלים מהגבעולים, והרבה פחות תפוקה, בהשוואה למלוחיה של שיא העונה. מצד שני, עלים קטנים הם רכים יותר ונחשבים לטעימים יותר. 10:33, 6 באפריל 2018 (IDT)

שאלה בנושא בקשת מחיקה או שחזור של ערך בויקיפדיה

הועבר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ#שאלה בנושא בקשת מחיקה או שחזור של ערך בויקיפדיה

למה משה תמיד מתואר לבוש באדום?

מצב: נענה

ברוב המוחלט של הציורים והסרטים שמלתו של משה אדומה. האם יש לזה סיבה?--93.172.114.247 22:33, 3 באפריל 2018 (IDT)

בעת העתיקה אדום היה צבע של אנשים חשובים, אז כנראה שזה מה שהיה בראש של המאיירים. ‏DGtal‏ - שיחה 23:11, 3 באפריל 2018 (IDT)

רש"י על ישעיהו סג א - "מי זה בא מאדום" - ישראל אומר מי זה וגו' ובא חמוץ בגדים צבועים בדם וכל דבר שהוא מתנאץ בריחו ובמראיתו נופל בו לשון חימוץ.

כמה שוקל בגרמים, פרח קנאביס בנפח של ענב צהוב, בערך?

מצב: נענה

לגמרי הערכה כללית. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא יודעת מה זה ענב צהוב, אבל כאן http://greenito.com/news/how-much-is-a-gram-ounce-of-weed/ אפשר לראות באופן ברור יחס משקל-נפח של גראס.

אנבל לי - שיחה 10:32, 4 באפריל 2018 (IDT)

פרבור מגדלים

מצב: נענה

איך נקרא סגנון הבנייה של שכונות מגורים מגדליות? זה סגנון בנייה שהחל להיות מאד נפוץ בישראל בערך ב-13 השנים האחרונות. זה כמו שכונת פרברים שבה כלל הבתים נראים לכאורה אותו דבר, רק עם מגדלים. סוג של בנייה מסחרית. אני מניח שיש לבנייה כזו את אותם מגרעות של בנייה פרברית "מסורתית". מה השם הנפוץ לבנייה כזו? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ככל הנראה אין לזה שם עדיין. ניסו להדביק לזה את השם Suburban Tall, אבל לא נראה שזה תפס - יש לזה איזכורים מעטים בגוגל. חכה/חכי כמה שנים וכנראה שיהיה שם מקובל, מאחר ואין ספק שמדובר בטרנד אורבני. אילן שמעוני - שיחה 15:41, 6 באפריל 2018 (IDT)

אילו כישורים צריך בשביל זיהוי דפוסים ותבניות

מצב: נענה

אילו כישורים צריך בכדי לעבור את המבחן הזה? ולאילו תחומים במדע משתמשים בהם?--79.182.49.51 18:18, 4 באפריל 2018 (IDT)

חלק זה של המבחן בודק סימוליטנית כמה כישורים. החשוב שבהם הוא מציאת "הגיון בשיגעון", סדר באי סדר. יכולת זו נשענת על כמה יכולות בסיסיות חשובות - ראייה הנדסית, הסקה לוגית, יכולת מילולית (לנסח במילים תהליך צורני וכך להסיק את הצעד הבא) ויכולת מתמטית (זיהוי תרגיל חשבוני המתבטא בצורות). חלק זה נחשב כחלק בעל הקורלציה הטובה ביותר לציון הכללי של המבחן כולו. אילן שמעוני - שיחה 17:48, 5 באפריל 2018 (IDT)

ולשאלתך "אילו תחומים במדע משתמשים בהם?", - כולם. אילן שמעוני - שיחה 17:49, 5 באפריל 2018 (IDT)

תדלוק כלי רכב צבאיים בזמן מלחמה

מצב: נענה

במלחמות גדולות וארוכות שבהן צבאות מתקדמים עמוק לתוך שטח האויב ומתרחקים באופן משמעותי מהמולדת- איך מתדלקים את כל הטנקים, המטוסים, הספינות וכדומה?--93.172.114.247 22:26, 4 באפריל 2018 (IDT)

מטוסים בדרך כלל חוזרים לבסיס הבית שלהם, כך שהם מתודלקים שם. יש גם תדלוק באוויר לפי הצורך. כוחות קרקע וים מלוווים בכוחות תובלה הנושאים דלק, תחמושת ומזון. אמיר מלכי-אור - שיחה 08:18, 5 באפריל 2018 (IDT)

תמיד אפשר לעצור בתחנת דלק מקומית. למשל בשלום הגליל. Shannen - שיחה 20:47, 5 באפריל 2018 (IDT)

אפשר גם להסתמך על מאגרי האספקה של היריבים. במאוות עברו, צבאות התקיימו מביזה (חיו על הארץ). זה גם הגביל את יכולותיהם להלחם באזורים שכבר נבזזו. בקרב על הבליטה במלחמת העולם השניה מצבם של התוקפים (הגרמנים) היה כבר די גרוע: בין השאר לא היה להם מספיק נפט. תוכנית המבצע הסתמכה על התקדמות מהירה ולכידת מאגרי אספקה של בעלות הברית. התוכנית נכשלה. Tzafrir - שיחה 12:36, 7 באפריל 2018 (IDT)

מונח זואולוגי שנשמע שונה בין אנגלית לעברית

מצב: נענה

תרגמתי קצת שורות מהמקבילה האנגלית של הערך טפילות האכלה. כתוב באנגלית ש Kleptoparasitism כוללת גנבת אובייקטים לשימוש (כמו חומרים לבניית קן). הבעיה היא שאני לא בטוח שהשם העברי כולל את התופעה הזו מהסיבה הלשונית, בעברית זה טפילות של "האכלה", באנגלית זו "טפילות גניבה". האם parasite כולל כל דרך שבה יצור חי על חשבון האחר, או רק ניזון על חשבונו? האם זה הופך את שתי המונחים לבעלות תוכן שונה כך שהשורה הזו אינה רלוונטית למונח העברי? ישראל שבט - שיחה 22:42, 4 באפריל 2018 (IDT)

אם אתה מתכוון לשורה על פינגווין רצועת-הסנטר, היא נוספה לערך האנגלי ע"י משתמש בלתי-רשום שלא תרם לערך שום דבר אחר, ולא הציג מקור. לא הייתי מסתמך על זה אלא אם אתה מוצא מקורות אחרים (יותר טובים) שהתנהגות כזו נחשבת Kleptoparasitism. יש מספיק דוגמאות ברורות של טפילות האכלה בעופות ואין לדעתי צורך לתרגם שורה שנוייה במחלוקת. H. sapiens - שיחה 23:12, 4 באפריל 2018 (IDT)

לא, אני מדבר על השורה הרביעית בערך, בפיסקה הראשונה בערך! השורה הזו נכתבה לפני שנים רבות, וכמדומני שעל ידי משתמש רשום. ישראל שבט - שיחה 23:25, 4 באפריל 2018 (IDT)

אוקיי, מצאתי מקורות מדעיים שהמונח האנגלי משמש במשמעות הזו. המונח המתורגם בעברית לא מוכר לי ואינני יודע מאין נלקח ומה הוא כולל. ליתר בטחון ניתן לכתוב משפט בסגנון "המונח הלועזי Kleptoparasitism כולל גם גניבה של חומרי קינון שאינם מזון". H. sapiens - שיחה 23:50, 4 באפריל 2018 (IDT)

לפי האקדמיה מילון איכות הסביבה (תשע"ג, 2012) חוֹמְסָנוּת Assafn • שיחה 14:57, 5 באפריל 2018 (IDT)

אם כך, יש לשנות את שם הערך, ולציין בערך את מקור המונח. ישראל שבט - שיחה 15:32, 5 באפריל 2018 (IDT)

גילאים מומלצים לספרי ילדים ונוער

הועבר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ#גילאים מומלצים לספרי ילדים ונוער

אמנות ASCII לא ברורה

מצב: נענה

בערך אמנות ASCII ישנה דוגמה ל"אחת הדרכים לכתוב "wikipedia" (ויקיפדיה) באמנות ASCII". איך מהשירטוט הזה מתקבלת המילה wikipedia? אילן שמעוני - שיחה 18:22, 5 באפריל 2018 (IDT)

אותיות תלת מימדיות מוטות. Tzafrir - שיחה 19:12, 5 באפריל 2018 (IDT)

במסך/חלון צר זה מתחרבש, אולי בגלל זה אתה לא רואה את זה? ראובן מ. - שיחה 19:15, 5 באפריל 2018 (IDT)

זה נורא. האותיות שאני מצליח לקרוא (אחרי ההבהרה של צפריר) זה IKIPED, את ה W אני לא מצליח לראות בכלל, וה A לדעתי פשוט חסרה. אילן שמעוני - שיחה 19:58, 5 באפריל 2018 (IDT)

ברוחב חלון מתאים זה אמור להיראות ככה: [5]. ראובן מ. - שיחה 20:08, 5 באפריל 2018 (IDT)

אצלי, ב 1280x1024 זה אפילו לא נראה דומה.... אילן שמעוני - שיחה 00:01, 6 באפריל 2018 (IDT)

יש למחוק את הדוגמא הזו לדעתי. היא חסרת ערך אנציקלופדי. ‏«kotz» «שיחה» 20:17, 5 באפריל 2018 (IDT)

מחקתי. זה אכן בלתי נראה בשלל מסכים. Shannen - שיחה 20:44, 5 באפריל 2018 (IDT)

מכבי תל אביב בטלוויזיה

מצב: נענה

היי. יש אפשרות לברר באיזה ערוץ שודרו משחקי מכבי תל אביב בכדורסל ביורוליג עונת סוף 2002 - תחילת 2003? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:43, 5 באפריל 2018 (IDT)

IKhitron, לקחתי משחק אקראי של מכבי ת"א בעונת 2002, משחק חצי הגמר נגד פנאתינייקוס ב-3 במאי 2002. המשחק שודר בערוץ 11 (שכיום מוצג כ"כאן") והשיג 34% רייטינג על פי הוועדה הישראלית למדרוג. לא יודע אם כל המשחקים שודרו בערוץ 11, אבל אני חושב שהבנת את הכוונה איך לבדוק. אפשר לבדוק בקישור הזה ובאפשרות "שבוע המתחיל בתאריך" לסמן 28/04/2002. / פיגפיגון 12:48, 11 באפריל 2018 (IDT)

תודה רבה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:11, 12 באפריל 2018 (IDT)

ספורטאים בכדורעף

מצב: נענה

אילו ספורטאים יש בכדורעף

יש כמה. על כמה מהם נכתבו ערכים בעברית: קטגוריה:שחקני כדורעף. אביעדוס • שיחה 19:13, 6 באפריל 2018 (IDT)

האם החוק הישראלי מחייבני להוציא קבלת עוסק פטור על הכנסה מ PayPal?

מצב: נענה

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 10:27, 7 באפריל 2018 (IDT)

(המשיב אינו רואה חשבון או עוסק בתחום) השאלה לא ברורה. פיי פאל היא חברה וגם אמצעי תשלום. אם קיבלת כסף מהחברה (משכורת או תשלום על שירותים) יש לדווח עליהם לרשויות בצינורות המקובלים. תשלומים שמגיעים דרך פיי פאל מגיעים בסופו של דבר לחשבון הבנק שלך. לי אישית כמי שלא מכיר את התחום נראה שהשאלה שגויה. אין משהו מיוחד בכך שקיבלת תשלום דרך פיי פאל. באותה מידה יכולת לקבל תשלום בכרטיס אשראי, מזומן או כל דרך אחרת. מה שחשוב זה תמורת מה קיבלת את התשלום. Tzafrir - שיחה 11:52, 7 באפריל 2018 (IDT)

נניח שקיבלתי תשלום עבור הדרכה שעשיתי על תוכנה מסוימת. האם אני חייב לדווח לרשויות המס בישראל? הרי Paypal זה בנק וירטואלי שלא קשור לבנק בישראל וניתן להשתמש בו באופן שווה בכל מדינה בעולם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ונניח שקיבלתי מעטפה עם כסף מזומן, במה זה שונה? אם ההכנסה היא הכנסה החייבת במס, אתה חייב לדווח עליה כדין, בין אם קיבלת תשלום בהעברה בנקאית, בצ'ק, בשטרות כסף, בפיי פאל, במטבעות זהב או בחפצי אמנות. אמיר מלכי-אור - שיחה 13:40, 7 באפריל 2018 (IDT)

עודף משקל הנובע מפינוי נמוך של שומנים ממצבוריי שומן בתאים

מצב: נענה

תארו לעצמכם אדם צעיר מאד בגיל 20 שאוכל כמויות סבירות של מזון. 3 ארוחות מסודרות ביום, יחס חלבון פחמימה של 2|1 או 1|1, משלב מזונות צמחיים חיים, שומנים טובים (שמן זית, שמן מרווה מרושתת) ושותה מספיק מים. הפעילות הגופנית מעבר לפעילות הטיפוסית מסתכמת בהליכה\ריצה פעמיים בשבוע לפחות (שעה לפחות בכל פעם). בדיקות הדם הטיפוסיות תקינות לחלוטין ועם זאת האדם סובל מעודף משקל (עודף שומן) משמעותי של 15 קילוגרם לפחות. אין אינדיקציה לבעיה ב Microbiome ואין אינדיקציה למיעוט פעילות גופנית. הבעיה היא ככל הנראה הורמונלית-מטבולית וקשורה בחילוץ נמוך של שומנים ממצבוריי שומן תוך תאיים. איך נקראת הבעיה הזאת? יש לבעיה כזאת פתולוגיה כל שהיא? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 10:27, 7 באפריל 2018 (IDT)

מתייג את Kulystab, tsabarn, שני אבנשטיין, Ewan2, ז'וליאן סורל ‏בעלי הידע ברפואה אילן שמעוני - שיחה 10:29, 7 באפריל 2018 (IDT)

מתייג את המוכתרים כאן כ ‏בעלי הידע בתזונה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יכול להיות שהשואל מתכוון ל-Hyperinsulinemia .-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

סליחה שלא ציינתי --- אני מתכוון למצב שאיננו Hyperinsulinemia. אני מאמין שיש תופעה אחת לפחות כזו מעבר לה. מישהו מכיר תופעה נוספת כזו? אולי הויקיפדים שתויגו כיונה בנדלאק, מנחם.אל, GHA‏, התו השמיני‏, Tshuva, Gidip, בנימין‏בעלי הידע בביולוגיה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

על פניו מתאים להגדרה של עודף משקל (או השמנה, תלוי ב-BMI, כלומר בגובה), ממליץ להימנע מלתייג כפתולוגיה מיוחדת. זהו מצב שנובע מעודף קלוריות (הכנסה מול הוצאה) ויתכן שמוחמר עקב חסר שומנים רוויים בתזונה. מזון שומני מביא לעליית רמת אולאויל-אתנול-אמין (OEA) במעי הדק, עליה המביאה לתחושת שובע. בנוסף, הוא מכיל מרכיבים הדרושים למטבוליזם, כמו ויטמינים A, D, E ו-K. בניגוד לכך, מזונות צמחיים רבים מכילים סוכרים שונים (סוכר פירות, סוכר ענבים, סוכרוז, עמילן) הגורמים לעליה בתאבון והופכים לשומן בתאי הכבד.Tsabarn - שיחה 21:01, 9 באפריל 2018 (IDT)

אם כמויות המזון סבירות, לפי תכנית תזונאי (ובמיוחד אם נאמנות ליומן תזונה והפעילות הגופנית מספיקה) אכן ייתכן שלא מדובר דווקא בעודף קלוריות (הוצאה מול הכנסה) אלא בהיפראינסולינמיה או מצב אחר (אולי אידאופתי). כמובן שאם יש חשש סביר שלא מדובר בבעיה הנובעת מאכילת יתר ו\או מיעוט פעילות גופנית גרידא, שווה להתייעץ עם רופא מומחה באנדוקרינולוגיה (ובפרט עם תת התמחות בהשמנה). בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מחפשת מידע על ציירת חנה מאיר

מצב: ישן, לא נענה

מידע על ציירת חנה מאיר לא מצאתי תשובה לשאלה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 10:28, 7 באפריל 2018 (IDT)

מתייג את שני אבנשטיין, Shaun The Sheep, talmoryair ‏בעלי הידע באמנות אילן שמעוני - שיחה 10:31, 7 באפריל 2018 (IDT)

בטיחות השקע והתקע הישראלי

מצב: ישן, לא נענה

לדף חיבור שקע-תקע נוספה פסקה שמתארת את הסוג הישראלי כהכי לא בטוח בעולם. לפני שאפרט את הנימוקים, ראשית תזכורת: בתקע חשמלי יש שתי אלקטרודות שדרכן עובר הזרם ולעיתים שלישית נוספת להארקה. בזו לא זורם זרם ובאופן כללי אין כמעט סיכון של התחשמלות ממגע חטוף בה. שני הנימוקים שצוינו שם הם:

1. בחלק מסוגי התקעים, האלקטרודות של המוליכים מצופות בחלקן התחתון בחומר מבודד (פלסטיק). כלומר: כאשר התקע עדיין מחובר לשקע, מה שחשוף החוצה מבודד. השוו לדוגמה לתקע מסוג C (התקעים השטוחים של מכשירים חשמליים שונים).
2. השקע לא שקוע בקיר, מה שמגביר קצת יותר את הסיכון להכנסת אצבעות לשקע חצי–מחובר.

הנימוקים הללו נראים סבירים. הם מגיאים מאתר שמתאר את סוגי השקעים התקניים בעולם. הבעיה היא שנראה לי שהם תקפים לסוגי שקעים אחרים באותה מידה: מוליכים חשופים יש גם בתקעים מסוג A/B (ארצות הברית), D (בריטניה, ישן), צ'וקו (E/F - גרמניה וצרפת. ושות’), K (דני), ו־M (דרום אפריקאי). בערך האנגלי שמפורט הרבה יותר, מתייחסים לציפוי המבודד (sleeves) כמעט רק ביחס לתקע הישראלי.

הנימוק השני הוא שהשקע לא שקוע בקיר. אבל זה נכון גם לשקעים מסוג A,‏ B,‏ D,‏ K ו–M. אז האם ו/או למה השקע והתקע הישראלי הם הכי מסוכנים בעולם? Tzafrir - שיחה 12:28, 7 באפריל 2018 (IDT)

פאודה

מצב: נענה

עוד שאלה מתבקשת בעקבות פאודה- בכל הפעולות שהיחידה עשתה לאורך הסדרה, היה תמיד את אביחי, שהתמקם על גג בניין ומשם אבטח את שאר החבר'ה. השאלה היא איך זה אפשרי? איך אדם זר עם פאקינג רובה יכול ככה לטפס כל פעם על גג של איזושהי משפחה ואח"כ לרדת משם מבלי שאיש יבחין בו??--93.172.114.247 16:55, 7 באפריל 2018 (IDT)

התשובה המתבקשת שמדובר בסרט. ובמציאות הדבר משמעותי פחות קל ועמדות צלפים ממוקמות בביניים נטושים, כך ששדה הראיה נקבע לפי תנאי השטח. כך שהתצפית הנוחה לזירת האירוע שבה מתרחשות הסצנות הוא פרי דמיון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:19, 7 באפריל 2018 (IDT)

תודה.--93.172.114.247 17:33, 7 באפריל 2018 (IDT)

הסחבת בבתי המשפט בישראל - חוסר בשופטים, תובעים, קלדנים, מזכירים משפטיים, או אולי בכלל אולמות משפט?

מצב: נענה

ישנם עורכי דין רבים בישראל ולפי התרשמותי רבים מהם מועסקים בעבודות שונות בתחום או מסביב לו. אני מניח שגם קלדנים לא חסר שכן זו עבודה עם מסלול לימודים קצר יחסית למקצועות אחרים במערכת המשפט ולא אתפלא אם נכון הדבר גם לגבי מזכירים משפטיים, אז השאלה שלי היא מה נותר לגרום לסחבת? הרי שוב ושוב אנו שומעים על סחבת קיצונית במשפטים בישראל שחלקם אורכים גם 12 שנה למרות שמוסכם שהיו מסתכמים בפחות שנים (אולי 5 או 6, אני לא יודע לתת הערכה כללית). מה שאני מנסה לברר מה חסר בעצם, הייתי מהמר, על שופטים, ואולי גם אולמות משפט, לאו דווקא תובעים. מתייג את הויקיפדים שהוכתרו כאלי גודין, בן נחום, Lostam, deror_avi, YR on wiki (משפט בינלאומי, משפט ציבורי, זכויות אדם) ‏בעלי הידע במשפטים. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש כמה מרכיבים. ראשון הוא המרכיב של אופן השמיעה. בעבר היה נהוג שמשפטים (למען הדיוק שלב ההוכחות שלהם) היו מתנהלים מיום ליום. כלומר במהלך הדיונים הראשונים בתיק (קדם המשפט באזרחי, ההקראה בפלילי) השופט מברר כמה עדים יהיו וכמה זמן הם צפויים להעיד. מצוייד בנתון זה, הוא פותח יומן ומודיע שהמשפט יישמע בין יום פלוני ליום אלמוני. ביום פלוני מגיעים הצדדים ומתחילים בעדויות. למחרת, ממשיכים, וכן הלאה עד לסיום. היתרון בשיטה זאת שברגע שמתחילים רצים עד לסיום, כאשר רק לעתים נדירות דיון שכבר התחיל יידחה. הצדדים מגישים את סיכומיהם כשהדברים טריים בזיכרונם, והם טריים גם בזיכרונו של השופט כשהוא כותב את פסק הדין. החיסרון הגדול של דרך זאת (שניתן לראות אותו בארצות עם משפטי מושבעים שחייבים להתנהל כך) הוא שאם הצדדים מגיעים להסכם פשרה יום לפני דיון ההוכחות הראשון, נותרנו עם שופט עם יומן ריק. מה שקרה הוא שכשיש צורך

מרכיב שני הוא סדרי הדין, ובעיקר אפשרויות הדחייה. כיוון שהדיונים מפוזרים, קל יותר לדחות. עד לפני שנים אחדות, בתי משפט נטו לקבל בקשות דחייה של דיונים בקלות יתרה. היום המדיניות היא לא לדחות אלא אם יש הצדקה משמעותית והבקשה הוגשה מוקדם. עדיין, במה שלא קשור לדיונים ניתן בדרך כלל לקבל ארכות, לעתים יותר מפעם אחת, והדבר עשוי להביא לעיכוב של ההליך.

מרכיב שלישי, שאופייני לתיקים פליליים, הוא ענייני חומר חקירה וראיות חסויות. בעיקרון משהוגש כתב אישום (בעבירות של פשע או עוון שהן כמעט כל העבירות), הנאשם זכאי לעיין ולהעתיק את חומר החקירה, למעט מה שחסוי. מה חסוי - מה ששר (בדרך כלל השר לביטחון פנים) חתם על תעודת חיסיון לגביו. רק מה, לוקח זמן למשטרה ולפרקליטות להכין את הרשימה של החומר שצריך להיות חסוי ולהעביר אותה לשר (שגם לו יש עוד כמה דברים לעשות), ואחר כך לתת לסנגורים להעתיק. אם הסנגור חושב שיש חומר חקירה שהוא לא קיבל או שיש ראיה שלא היה צריך לחסות, הוא מגיש בקשה לבית המשפט. הסדרת הענייינים האלה יכולה לקחת חודשים רבים. במקביל, הנאשם צריך לשכור עורך דין ולהגיע איתו לסיכום על שכר טרחה ועל טקטיקת הגנה. זה לא נדיר שיש מחלוקת שמביאה להחלפת ייצוג, ואז יש סנגור חדש שצריך ללמוד את התיק.

מרכיב רביעי הוא חוסר בשופטים. זה לא חוסר שקל למלא מכמה סיבות. הראשונה, אתה רוצה ששופטים יהיו מבחינה אנושית ומקצועית אנשים משכמם ומעלה, אז הסינון הוא קפדני. שנית, תקן של שופט זה עניין משמעותי תקציבית, כי לתקן כזה מתלווה תקן של קלדן ותקן של מזכיר, ותקן של עוזר משפטי וחלק של תקן של מאבטח ותקציב בינוי לאולם וללשכה. עם זאת גם כאן, יש עלייה קבועה במספר השופטים.

מרכיב נוסף הוא מבנה המערכת. המערכת בישראל בנויה כך שהחלק מהתיקים שמגיע לבית המשפט העליון כערכאה ראשונה (בג"ץ) או כשנייה (ערעורים על בתי משפט מחוזיים) הוא לא מבוטל. בית המשפט העליון הוא בית משפט עמוס מאוד והדבר מקרין.

ועדיין, אני חושב שהכותרת שלך שגויה. אין סחבת במשפטים בישראל. משפטים אמנם נמשכים יותר זמן ממה שהיייתי רוצה, אבל משפטים שנמשכים 12 שנים הם נדירים ביותר. אורך החיים של תיק אזרחי במחוזי לפי הדוח השנתי של הרשות השופטת לשנת 2016 היה 16.4 חודשים. 3.1% מהתיקים במחוזי באותה שנה היו תיקים שהיו שם יותר מארבע שנים, ומרבית אלה היו בני פחות מחמש. בשלום, שבו מתנהלים מרבית התיקים המספרים האלה עוד יותר נמוכים. אז למה יש הרגשה שיש הימשכות של התיקים? סיבה אחת לדעתי היא שרובנו לא חווים את בתי המשפט באופן ישיר, אלא דרך התקשורת. התיקים שהתקשורת מדווחת עליהם הם בדרך כלל תיקים פליליים בעלי חשיבות ציבורית גבוהה כגון שחיתות ציבורית או ארגוני פשע. תיקים אלה נוטים להיות בעלי מורכבות גבוהה (מספר רב של נאשמים, כמות רבה של חומר חקירה, מידע חסוי). זה אומר שמשפטים אלה נוטים בממוצע להיות ארוכים בהרבה מהממוצע. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:35, 7 באפריל 2018 (IDT)

מי חטף את עצמו?

מצב: נענה

לפני כמה שנים היה המקרה בו צעיר ביים את חטיפתו כדי להיעלם או משהו כזה. כל העם התאחד כי חשב שמדובר בפיגוע, אבל אז השמיץ וקילל כשהתברר שלא. יש לנו ערך על זה? מה נגזר עליו בסוף? מה איתו היום? מו סיזלאק • הטברנה 22:36, 7 באפריל 2018 (IDT)

The Turtle Ninja, חיפוש קצרצר בגוגל העלה שלושה מקרים שונים: [6], [7], [8]. לאיזה מהם אתה מתכוון,או שמדובר במקרה אחר? אילן שמעוני - שיחה 11:24, 9 באפריל 2018 (IDT)

המקרה מ-2015 של קרית ארבע. מו סיזלאק • הטברנה 20:10, 9 באפריל 2018 (IDT)

The Turtle Ninja, הוא וחברו הורשעו בעיסקת טיעון בה נקבע שלא ישבו בכלא. המדינה תובעת מהם כ-600,000 ₪ בהליך משפט אזרחי שטרם הסתיים. אילן שמעוני - שיחה 00:16, 10 באפריל 2018 (IDT)

ולשאלתך, אין לנו ערך על זה, וגם לא ברור לי אם יש לסיפור חשיבות אנציקלופדית. אילן שמעוני - שיחה 00:18, 10 באפריל 2018 (IDT)

תודה רבה, אין לך מושג כמה עניין אותי לדעת מה קורה עם זה . יש צפי לסיום ההליך המשפטי? ועד ההחלטה, הם חופשיים? מו סיזלאק • הטברנה 16:00, 10 באפריל 2018 (IDT)

לא שידוע לי. אילן שמעוני - שיחה 17:05, 14 באפריל 2018 (IDT)

מה קרה לעראק ?!

מצב: נענה

לפני שבועיים לערך פתחתי בקבוק קטן של העראק שאני תמיד מעדיף (עראק יוסף גולד ובניו, חברה ידועה, אולי יצרנית העראק הגדולה בישראל). במהלך השבועיים שתיתי אחת ליומיים-שלושה בערך, כוסית.

היום באתי לשתות כוסית מעראק שכבר היה בסוף הבקבוק והיו עליו מעין פירורים אפרפריים-שקופים, מעין "עראק סמיך". אולי זה התקרשות מרוב קור, אולי זה קולוניות של חיידקים מסוימים שהם אלכוהולופיליים? בכל מקרה, בגלל שבטעות זרקתי את הפקק כנראה אחרי הפתיחה, כיסיתי את העראק בפקק מאולתר מנייר סופג. אולי חיידקים מסוימים עברו דרך הנייר הסופג והקימו קולוניות קטנות מעל העראק שנשאר בסוף הבקבוק? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 11:01, 8 באפריל 2018 (IDT)

יתכן שמדובר בחדירת לחות. כשמוסיפים לעראק מים הוא הופך לבן ואטום לאור. אילן שמעוני - שיחה 11:01, 8 באפריל 2018 (IDT)

קולוניית חיידקים שחיה בנוזל עם 40% אתנול? ממש לא סביר. עראק משמש ממש טוב כנוזל חיטוי והסיכוי שגילית זן חדש של אקסטרמופילים נמוך עד כדי אפס. מדבור בתגובה עם מים, כמו שאילן כתב. הלבן שאתה רואה זה שמן אניס, שצף על פני המים. ראה טיפה פה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:04, 8 באפריל 2018 (IDT)

תודה רבה לשניכם. בברכה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מהי בירת נפת צפון עזה?

מצב: ישן, לא נענה

אודה לתיוג בתשובה. בורה בורה - שיחה 11:36, 8 באפריל 2018 (IDT)

איזו תת-סוגה של מוזיקת טנגו זו?

מצב: ישן, לא נענה

Grim Fandango Remastered OST / Peter McConnell - Manny & Meche (Track 36)

זמין ביוטיוב.

קפקא, GHA, שני אבנשטיין, netanel488, Shaun The Sheep, Lostam, Shayshal2 (מוזיקה ישראלית)‏בעלי הידע במוזיקה

תודה רבה.

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 19:22, 8 באפריל 2018 (IDT)

האם חייבים שם סב ושם אב בתעודת זהות?

מצב: נענה

יש היתר מן המדינה לכתוב רק שם אם או רק שם שני ההורים אם האזרח מעוניין בכך? תודה לכם ! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 22:45, 8 באפריל 2018 (IDT)

https://www.lawguide.co.il/forum/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D/?m=118814

מה ההבדל בין היוד (תכשיר חיטוי) בעבר שהיה סגול ליוד בזמנינו שהוא חום?

מצב: ישן, לא נענה

כשהייתי ילד קטן היוד שבו היום מחטאים היה בצבע סגול, לאחר מכן עם הזמן היוד ההוא נעלם ומשתמשים ביוד חום. מה ההבדל ביניהם? מה השמות הכימיים של כל אחד מהם? 93.126.116.89 02:50, 9 באפריל 2018 (IDT)

זה נקרא עמילויודין, (יש גם גרסה "יודינול", אבל כנראה זה משהו אחר) ויש בו עמילן שמחליש רעילות היוד. 77.138.170.194

לי זכור "גנציאן ויולט" (שנות השישים-שבעים). חזרתי • ∞ • שיחה 20:49, 9 באפריל 2018 (IDT)

תת אזורים בקורטקס החזותי

מצב: נענה

שלום, אשמח אם אוכל לקבל הבהרה לגבי מה מסמלת החלוקה לתת אזורים בקורטקס החזותי(V1,V2 וכו')?האם הגבול בין האזורים מייצג תחילה של ייצוג חוזר של המרחב החזותי או שמא החלוקה מציינת הבדלים אבולוציוניים בין התאים? תודה רבה לעוזרים!! 11:19, 9 באפריל 2018 (IDT)

ישנם מספר קריטריונים שונים לחלוקה בין תת-האזורים. הקריטריון הראשון מבחינה היסטורית היה קריטריון של צביעה בשיטות שונות, אשר למעשה שיקף את הקישוריות העצבית, למשל V1 היה האזור שמקבל סיבי עצב ישירות מגרעין הברך הצדי, V2 ומעלה הם אזורים שמקבלים סיבי עצב מ-V1 ואחד מן השני בקונפיגורציות שונות. לאחר מכן נוספו קריטריונים עפ"י מבנה של עמודות ושכבות תאי העצב בכל אזור. שלא במפתיע הסתבר שלכל אזור כזה יש פונקציות ויזואליות משלו ולכן היום לפעמים האזורים מוגדרים גם עפ"י קריטריונים תפקודיים כמו ייצוג המרחב החזותי. להבנתי עדיין אין הגדרה דפיניטיבית של כל האזורים, בוודאי שלא בבעלי-חיים שונים שרובם עדיין לא נחקרו. לא מוכר לי קריטריון של הבדלים אבולוציונים להבחין בין תת-האזורים, אך כמובן מורפולוגיה ותפקוד גם במוח לעיתים קרובות משקפים הבדלים אבולוציונים. H. sapiens - שיחה 11:01, 10 באפריל 2018 (IDT)

תודה רבה לך!!!

הוראת מתמטיקה בארץ

מצב: נענה

טוב, אז אחרי מספר לבטים אני עדיין לא סגור. אני שוקל ללכת ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה כי מאוד אהבתי את זה בתיכון. עשיתי 5 יחידות במתמטיקה, אהבתי את האתגר והוצאתי ציון גבוה. התחברתי מאוד לכל הנושא של הסדרות (חשבונית, הנדסית ונסיגה), גיאומטריה אנליטית ווקטורים אלגבריים. השאלה שלי מתחלקת פה לחלקים:

• אפשר לעשות את התואר בשלוש שנים, כאשר לומדים באוניברסיטה רק 3 ימים בשבוע או שלא?
• אם אחרי הלימודים אני רוצה להיות מורה בתיכון - אז אני צריך לעבור השתלמות קצרה או ארוכה בחינוך?
• מה שכר ממוצע של מורה שמלמד ברמה של 5 יחידות כיתות י' ומעלה?
• התואר פותח דלתות גם לתחום ההיטק, או שצריך לעשות תואר שני?

תודה לעונים. פגז - שיחה 01:58, 11 באפריל 2018 (IDT).

אני אנסה לענות על חלק, על סמך הכרות שלי עם אנשים שלמדו תואר ראשון במתמטיקה.

התואר הוא מאוד לחוץ מבחינת הזמן ו"דחוס כבד". אולי יתכן שתהיה באוניברסיטה בפועל 3 ימים בשבוע, אבל אתה צריך להשקיע 8 ימים בשבוע בשביל באמת להבין כל כל החומר. חלק גדול מהלמידה נעשית בשיעורי הבית ולא בהקשבה להרצאות (הרצאה מטרתה הכרות עם הנושא. תרגול ושיעורי בית מטרתם הבנת הנושא).

מטרת התואר היא מחקרית. הוא נועד להכשיר אותך למחקר במתמטיקה ולא להוראת מתמטיקה (ואין שום קורס בנושא הוראה במסגרת התואר). העומק והיקף של החומר עולים עשרות מונים על החומר שלמדת ב5 יח"ל. זה שמים וארץ. כך שלמעשה אם לאחר התואר תגיע להיות מורה לכיתה י', אז הרוב המוחלט של הידע שצברת לא משמש אותך. אם המטרה שלך להיות מורה, עדיף לך ללמוד תואר בהוראת מתמטיקה. מכובד לא פחות ונותן לך יותר כלים שימושיים כמורה.

בנוסף לכך, קיימות תוכניות השלמה שאפשר לעשות במסגרת התואר הראשון. בטכניון בכל אופן היתה תוכנית של הפקולטה להוראה שבה בתוספת מספר קורסים אפשר היה להוציא תעודת הוראה.

התואר אכן יכול לשמש בתעשייה, וזאת למרות שהוא נועד למחקר. אתה יכול להריץ חיפוש "דרושים מתמטיקה" ולראות שקיימות משרות פתוחות.

עם כל זאת, אני אישית ממליץ לך ללמוד תואר ראשון במתמטיקה אם"ם אתה רוצה להיות מתמטיקאי במקצוע. כלומר אתה מתכוון לעסוק במתמטיקה (לרבות מתמטיקה שימושית) כמשלוח יד. אם אתה מעוניין בהוראה בתיכון, זהו מקצוע שונה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:59, 11 באפריל 2018 (IDT)

על סמך נסיוני כפרופסור למתמטיקה וראש מחלקה ותוכניות ייעודיות, שטיפל במאות סטודנטים עם שאלות דומות... אני מסכים עם רוב מה שכתב משתמש:Corvus. משרד החינוך מפעיל בשנים האחרונות תוכנית "נחשונים להוראה", שבמסגרתה לומדים תואר ראשון במקצוע (בפרט מתמטיקה) לצד תעודת הוראה, ואז תואר שני בחינוך - וכל זה בארבע שנים. זה כנראה הפתרון הטוב ביותר למי שמעוניין היום בהוראת מתמטיקה ועונה לסטנדרטים הדי-גבוהים של התוכנית. תואר ראשון במתמטיקה (בפרט בכמה התמחויות ספציפיות) פותח דלתות לא פחות ולפעמים יותר מאשר תארים במקצועות קרובים. עוזי ו. - שיחה 13:47, 11 באפריל 2018 (IDT)

בתור מי שלמד (בין השאר) תואר ראשון במתמטיקה, אני רוצה לחלוק על דברי משתמש:Corvus ולציין שגם אם אתה לא רוצה להיות מתמטיקאי (אני, למשל, לא רציתי ולא רוצה), עדיין ייתכן שלימודים לתואר במתמטיקה יתנו לך המון הנאה ועניין (כפי שנתנו לי) פשוט כי מתמטיקה היא אחד הדברים היפים והמעניינים ביותר שיצא לי ללמוד. אם אתה רוצה לעבוד בהיי-טק וגם אוהב ומתעניין במתמטיקה, אני יכול להמליץ לך לעשות תואר דו-חוגי מתמטיקה ומדעי המחשב. אם אתה רואה את עתידך כמורה למתמטיקה ואוהב את הנושא, אז אני מצטרף להמלצה של עוזי ו. . בברכה, Easy n - שיחה 22:17, 11 באפריל 2018 (IDT)

בעיני תואר במתמטיקה דומה במידה מסויימת לענף בפילוסופיה. בהרבה המתחומים אין הרבה דמיון ללימודי התיכון. היא יכולה לפעמים לעזור בהיטק אבל לקבוצה מצומצת וחכמה יחסית - רוב העבודה בהיטק לא דורשת כישורים עמוקים כמו תואר זה, וכדאי להכיר לא פחות היבטים של יחסי אנוש או תחומים נוספים בתחומי מדעי המחשב. האזרח דרור - שיחה 14:36, 24 באפריל 2018 (IDT)

בחירה יעילה של תא דואר

מצב: נענה

ברצוני לשכור תא דואר בעיר גדולה מסוימת בישראל (תא דואר שנמצא בשטח סניף מסוים ולא במקבץ תאי דואר שמרוחק מהסניף). איך אדע באיזה סניף באותה עיר גדולה (חיפה/תל אביב/באר שבע למשל) יש הכי פחות עומס? יש איזה מדד עומס בסניפים? או שאני חייב להמר? אמנם סביר לי להניח שככל שעוברות השנים סניפי דואר בעולם פחות עמוסים אך חשוב לי לדעת אם יש מדד פורמלי או לא פורמלי לעומס וזמני המתנה בסניפי הדואר בערים השונות בישראל או לפחות בעריה הגדולות.

אני כותב זאת לא כ"מומחה" אלא כ"חובב":תאי הדואר להשכרה נמצאים בדרך כלל מחוץ לסניף והם עשויים להיות נגישים גם כשהסניפים סגורים. לא ידועים לי תאי דואר רחוקים מהדואר. הם נמצאים לרוב בקיר חיצוני של הדואר. בעית ההמתנה מתעוררת כשצריכים להוציא מכתבים רשומים וחבילות בדואר רשום או שאינם נכנסים לתאים. יש שעות כשהסניפים אינם עמוסים. אז גם העמדות מצטמצמות אבל ההמתנה אינה ארוכה. צריכים להיזהר מימי הגעת הקצבאות של ביטוח לאומי או של תשלומי המע"ם כשהתורים עמוסים. עדיף להגיע בבקרים או הצהרים מאשר אחרי השעה 16. בעיית התורים רלוונטית יותר למסירת מעטפות עבות וחבילות בדואר מהיר או רשום. אם אתה מתכוון לתיבות דואר - תיבות הדואר הצטמצמו מאוד עקב מדיניות ההתיעלות הכלכלית ואם השלכת מעטפות לתוכן בדואר רגיל, במיוחד רחוק מהסניפים, הן עלולות להתמהמה שבועות רבים עד שתגענה ליעדם. Ewan2 - שיחה 03:52, 11 באפריל 2018 (IDT)

גם זמן הנסיעה שלך לסניף הדואר, בתוך העיר, הוא משתנה, שיש להתחשב בו. 84.229.4.64 01:09, 20 באפריל 2018 (IDT)

מה זה fifo בלינוקס

מצב: נענה

הבנתי שזה סוג של צינור. אם צינור רגיל מתמיר stdout של פקודה להיות stdin של פקודה עוקבת, גם כן בדרך של ראשון נכנס ראשון יוצא (בהתאם לתוכן שהצינור הרגיל קיבל), אז מהו עיקר ההבדל בין זה לבין fifo? תודה רבה רבה לעוזרים!

fifo (ראשי תיבות של First In First Out) הוא אכן שם אחר ל־named pipe. מהרבה בחינות זהו קובץ שאין שום צורך לשמור את תוכנו. דוגמה פשוטה לשימוש (והיא הייתה עובדת אם היינו מחליפים את mkfifo ב־touch):

#!/bin/sh

pipe="my_pipe"

mkfifo $pipe

writer() {
	echo "Starting"
	sleep 5
	echo "Done"
}

reader() {
	cat
}

reader <$pipe &
writer >$pipe &
rm $pipe

השם FIFO מעט מטעה, כי אם מתפלספים ניתן להגיד גם על pipe רגיל (כלומר pipe אנונימי) ש"הפלט הראשון שיקבל הוא הראשון שיצא ממנו כקלט לפקודה אחרת", גם אם אותו "פלט ראשון" הוא פשוט היחיד ולא פלט שני או מאוחר יותר כמו שאפשרי ב-FIFO (מיד אבאר במילותיי מדוע).

אכן, צינור אנונימי או צינור משוים - שניהם קובץ מיוחד מסוג צינור; ההבדל העיקרי הוא שצינור משוים ממשיך לחיות זמן נוסף, כקובץ מיוחד עצמאי ומשוים, לאחר שהקוד שהכיל אותו סיים לרוץ, וזאת עד שיימחק מכל סיבה שתהיה; פשוט ניתן להשתמש בו מאוחר יותר בצורה שתהיה אולי נוחה יותר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מהו הפרוטוקול דרכו מכווינים שעון במערכת הפעלה?

מצב: נענה

זו שאלה שנתקלתי בה ולא ידעתי לענות עליה. אם אינני טועה הפרוטקול אחיד ללינוקס ו-ווינדווס. המון תודה למשיבים.

Network Time Protocol אילן שמעוני - שיחה 07:13, 11 באפריל 2018 (IDT)

מהו פרויקט הבינה המלאכותית הקרוב ביותר להשגת בינה מלאכותית חזקה?

מצב: ישן, לא נענה

שלום. אני מתעניין בבינה מלאכותית, ורציתי לשאול אם ידוע לכם על הפרויקט המתקדם ביותר העוסק בבינה מלאכותית חזקה, ואם תוכלו לספק מידע עליו, כגון הרקע לפרויקט ועל ההישגים שהושגו, אני אשמח מאוד. ויקטוריאנוס - שיחה 11:28, 12 באפריל 2018 (IDT)

פולין וגרמניה בתודעה ישראלית

מצב: ישן

האם זה רק התחושה שלי או שפולין הרבה יותר מקושרת לשואה מאשר גרמניה? כאשר ישראלים שומעים "טיול לפולין" לרוב הקונוטציה היא למחנות השמדה וגטאות. וכששומעים "טיול לגרמניה" הקשר השלילי משמעותי פחות מורגש.

האם זה באמת כך, או שאולי אני מדמיין? שואל השאלות - שיחה 20:57, 12 באפריל 2018 (IDT)

אני לא מומחה לדעותיהם של הישראלים. אבל בכתבה הזו [9] אפשר לקרוא קצת על דעתו של נשיא פולין לשעבר לך קצ'ינסקי. "אני מבין את הכאב הנורא ואת הרצון העז לא לשכוח את מה שהיה, אמר קצ'ינסקי, אבל סלחתם לגרמנים. סלחתם כי היה להם כסף לשלם לכם, הם קנו את הסליחה שלכם בכסף. אנחנו היינו עניים, חיינו תחת המכבש הסובייטי אז לא יכולנו להציע לכם דבר ואתם, באופן ציני, קיבלתם החלטה להסיט את האש אלינו. אתם שולחים את התלמידים שלכם לפולין, הם צועדים ברחובות שלנו, מניפים דגלי ישראל, מדיפים שנאה ופחד, הם מסתכלים עלינו כאילו ראו את השטן, ואז הם נוסעים לברלין לבלות. וטוב להם בברלין, הם יושבים בבתי קפה ליד מטה הגסטפו וטוב להם. בגרמניה הם רואים תרבות ואמנות, אצלנו הם רואים רק גופות." ‏«kotz» «שיחה» 18:04, 14 באפריל 2018 (IDT)

יש לציין שבתקופה הקומוניסטית, לפולין הייתה מדיניות אנטיישראלית, עד כדי ניתוק מוחלט של היחסים הדיפלומטיים למשך 23 שנה החל משנת 1967. ודאי זו הייתה בכפיפות למדיניות ברית המועצות ולא איפיינה רק את פולין הקומוניסטית. את המדיניות הזאת תיקנה פולין בחפץ לב אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי והיא השתנתה לחולטין. במשך 40 שנה רגל של ישראלי לא דרכה בגרמניה המזרחית כולל ברלין המזרחית, בגלל חוסר יחסים בין ישראל לגרמניה המזרחית. אין לשכוח שפולין קבעה בהתחלה יחסים דיפלומטיים עם ישראל עוד משנת 1948 (גם כן במסרת מדיניות הגוש הקומוניסטי). אחר כך כפי שצויין, חל ניתוק בשנים 1967-1990 בין פולין לישראל שלא תרם להכרה ההדדית והרחיק את הציבורים הפולני והישראלי זה מזה למשך דור או שניים. ישראל הסכימה להקים יחסים דיפלומטיים עם גרמניה המערבית רק בשנת 1965. היא לא הסכימה להקים יחסים כאלה עם גרמניה המזרחית - כדי לרצות את גרמניה המערבית, וגם מכיוון שזאת לא הכירה באחריותה לשואה וקיימה לרוב מדיניות ותעמולה עוינת כלפי ישראל. נכון שגרמניה המערבית עם משטרה הדמוקרטי והכרתה באחריות לשואה והסכם השילומים, הפכה ליותר מקובלת, אם כי יש אלפים רבים של ישראלים, בעיקר מקרב ניצולי שואה וצאצאיהם שאינם מבקרים בה עד עכשיו. יש גם ישראלים שאינם מבקרים בפולין בגלל מטענים רגשיים וזכרונות שליליים מזמן השואה והמשטר הקומוניסטי. היחס כלפי גרמניה ופולין נקבע במידה רבה על ידי נסיון אישי לרע או לטוב של המשפחות והפרטים ועל ידי המרחק התרבותי והלשוני של המשפחות והפרטים מהתרבויות והשפות הגרמנית והפולנית. היו ויש לאנשים כמובן גם אינטרסים כלכליים ועקרונות מגוונים. Ewan2 - שיחה 01:30, 20 באפריל 2018 (IDT) אפשר לעיין גם בערכים יחסי פולין-ישראל ויחסי גרמניה-ישראל אם כי מדובר שם יותר ביחסים בין המדינותEwan2 - שיחה 01:55, 20 באפריל 2018 (IDT)

לא בדיוק ברורה השאלה. הגרמנים הנאצים אחראים לרוב השואה (אבל קיבלו סיוע מגורמים שונים). חלק ניכר מהשואה התרחש בפולין (כמעט כל מחנות ההשמדה), מעל 90% מיהדות פולין נספתה בשואה (רוב הניצולים זה אנשים שהספיקו לברוח לפני או בזמן המלחמה), ויהדות פולין היתה הריכוז הגדול ביותר של יהודים לפני מלחמת העולם השנייה. שואת יהדות פולין היוותה חצי מכל הנרצחים בשואה היהודית, והיתה בעצם "שדה ניסוי" להשמדת יהודים במדינות אחרות. לפולנים עצמם היה סיוע נרחב לרדיפות ולרציחות בגלל אנטישמיות ארוכה על רקע דת והבדלי מעמדות (לאו דווקא לפי תורת הגזע שבה דגלו הגרמנים הנאצים שלפי תורה זו גם הפולנים עצמם היו מין גזע נחות שניתן בקלות לגרש או להשמיד אותו). למרות שהיו פולנים שעזרו ליהודים, ברור גם שהרוב סייעו להרג (ויעידו גם הפוגרומים לאחר המלחמה). להבדיל אפשר לראות את שואת יהודי יוון או שואת יהודי הולנד - בשני המקומות היתה תמיכה נרחבת של חלקים באוכלוסיה ביהודים אבל בשני המקומות זה עזר בצורה חלקית בלבד (מעל 80% נרצחו). הקונוטציה שאתה מדבר עליה נובעת משני נושאים - לרוב הטיולים המודרנים לפולין קשורים לשואה (כי שם המחנות , הגטאות הגדולים וכו'). עוד הבדל הוא שבעוד גרמניה עבר דה-נאציפיקציה לאחר המלחמה והשתדלה להתנער מעברה הנאצי והאנטישמי, כולל הכרה בשואה, פולין לא ממש ביצעה מהלך דומה. האזרח דרור - שיחה 14:49, 24 באפריל 2018 (IDT)

זיהוי סרטון

מצב: נענה

האם מישהו יודע, או שיש לו ניחוש מושכל, מתי ואיפה צולם הסרטון הזה? (זהירות, קשה לצפייה)

https://www.facebook.com/sagivel/videos/1620798834701567/

המעלה טוען שזה משהשואה, אבל נראה לי קצת מוזר - צילום צבעוני ועם איכות קול לא אופיינית לסרטון מלפני 75 שנה, ובנוסף, האנשים לא לובשים מדי צבא.

(יתכן שמדובר בסרט מבוים, אבל אם כן זה נראה לי מוזר כי הוא מבוים ממש גרוע)

מישהו יודע?

זה מתוך סרט שבדי קצר משנות ה-90 של במאי בשם רוי אנדרסון . (קישור ביוטוב לסצנה, הערך בויקיפדיה האנגלית). eman • שיחה • ♥ 21:48, 12 באפריל 2018 (IDT)

שכונה בבאר שבע בקרבת הרכבת

מצב: נענה

מהי השכונה בבאר שבע שהכי קרובה לאחת משתי תחנות הרכבת מבחינת זמן הליכה ברגל (עד 10 דקות הליכה לכל היותר) אבל שגם יש בה הכי פחות רעש מן הרכבת (מכל סיבה שתהיה) ושאיננה קרובה לשדה תעופה?

תודה. ברכות. 176.13.234.108

יש הרבה מאוד מקומות כאלו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:26, 13 באפריל 2018 (IDT)

אממ, ב״מקומות״ אתה מתכוון שכונות או רחובות ספציפיים? המטרה להיות קרוב לרכבת מרכזית רק בלי זיהום רעש.

קח מפה, תעשה על כל תחנה עיגול של 650 מטרים ועוד אחד של 300 מטרים. כל מה שבביניהם יתאים לך. יהיה שם רק סקטור אחד ללא בתי מגורים, כ-30 מעלות, דרום-מערבה מרכבת מרכז. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:38, 13 באפריל 2018 (IDT)

הקצה הצפוני של שכונה ג׳, הקצה הדרומי של החלק החדש של רמות, המגדלים שבונים עכשיו ברחוב התקווה, מגדל הרכבת.... 84.229.4.64 00:01, 20 באפריל 2018 (IDT)

ראיון עם צוקרברג

מצב: נענה

מופיע בפייסבוק לאחרונה איזשהו ראיון ארוך במיוחד עם מרק צוקרברג בו אנשים (הוא פונה אליהם כסנטורים לרוב) תוקפים אותו בשאלות לא נעימות. זה נראה כמו בית משפט שבו הוא צריך להגן על עצמו.

מישהו יודע במע מדובר? בבקשה אל תשימו קישור בתגובה, אלא תכתבו הסבר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 01:50, 13 באפריל 2018 (IDT)

צוקרברג זומן לשימוע בקונגרס עקב שערוריית מסירת פרטים אישיים של משתמשים לחברה שלישית. הוא התנצל ונשבע לתקן. אילן שמעוני - שיחה 01:58, 13 באפריל 2018 (IDT)

איזה חוק בין לאומי אוסר על חסימת דומיינים של קבוצות שנאה הקוראות להרג אזרחים?

מצב: נענה

ישנם אתרי אינטרנט שקיימים שנים של קבוצות ניאו-נאציות \ ג'יאהדיסטיות \ וכן הומופוביות וקסנופוביות (בפרט נוצריות פונדמנטליות כמו Westboro Baptist Church, גם אם אלו זוטריות); כמובן שחברת האחסון לא חייבת לתת להם שירותי אחסון וחלקן נותנות וכמובן שמדינות מסוימות יוכלו לחייב ספקי אינטרנט בשטחן לחסום גישה לאותם אתרים, אבל למיטב הבנתי איגוד האינטרנט העולמי (או לפחות הענף שלו שמטפל בדומיינים) שנקרא ICANN לא מונע מהם לרשום דומיינים. מהו החוק הבין לאומי לכאורה המגן על קבוצות שנאה דוגמת אלו? תודה רבה לכם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אין מישהו שאחראי על האינטרנט. יש כל מיני ספקי שירותים שלכל אחד מדיניות משלו. לעניין השירות של שמות מתחם במערכת DNS, יש צורך לרכוש שם מספק מורשה, ויש צורך לאחסן אותו על שרת DNS. לכל סוג מתחם יש את מי שמורשה למכור שם דומיינים עם המדיניות שלו. לדוגמה, מתחת ל־ac.il או muni.il לא יכול כל דצריך לרשום שם מתחם, אלא רק מי מוסד אקדמי ישראלי או רשות מקומית ישראלית, בהתאמה. לעומת זאת כל אחד יכול לרשום כל שם תקני תחת co.il או org.il אם השם עצמו אינו פוגעני. אלו הם הכללים של איגוד האינטרנט הישראלי שקיבל מ־ICANN את האחריות לסיומת האינטרנט il . עיקר רישום שמות המתחמים בארץ נעשה דרך מספר ספקים שהאיגוד הסמיך.

שם המתחם עצמו אינו שרות שמסופק אלא רכוש של הקונה. יש כללים די ברורים בתחום הזה כדי ששמות מתחם לא סתם יפוגו ושאנשים לא סתם ישתלטו. כמובן שבהנתן צו מבית משפט במדינה שבה נרשם המתחם, אפשר להחרים אותו (אני לא עורך דין ולא מכיר את התחום).

שם המתחם צריך לשבת על שרת. זה יכול להיות שרת של מישהו אחר, או שרת עצמאי אבל עדיין משתמש בתשתית חיבור לאינטרנט מספקים שונים). במקרים שבהם השרות שהספק מספק מנוגד לחוק או לתנאי חוזה אחרים (לדוגמה: משמש להפצת דואר זבל, פורנוגרפיה של קטינים), אפשר לדרוש מהספק להפסיק את השירות.

אפשר גם לדרוש בצו מכל ספקי האינטרנט במדינה למחוק את המתחם האמור מהספקים שלהם. זה עובד רק על מי שמשתמש בשרת ה־DNS של הספק ולא בזב של גוגל (8.8.8.8), זה של OpenDNS, או אחד מחלופות אחרות.

באופן כללי צריך גם לזכור גם את הצד השני של המטבע: יש כל מיני ארצות אחרות עם סטנדרטים שונים לחלוטין לחסימה על רקע אידאולוגי. ככל שאנחנו חוסמים יותר, הם מקבלים יותר לגיטימציה לחסימות שלהם. Tzafrir - שיחה 13:20, 14 באפריל 2018 (IDT)

שאלונת

מצב: נענה

היי, יש דרך לבדוק מספר כניסות לאתר מסויים ? צחי לרנר - שיחה 21:29, 13 באפריל 2018 (IDT)

דרך מדויקת למיטב ידיעתי יש בדרך כלל רק לבעלי האתר אם התקינו כלי מדידה (כמו גוגל אנליטיקס). אם אינך בעל האתר תוכל להסתמך על הערכה של כלי סטטיסטיקה חיצוניים (אולי לעשות ממוצע שלהם). כלי סטטיסטיקה כאלה, שלא בהכרח סיקרו את האתר ולמעשה קטן הסיכוי שהם סיקרוהו ככל שיש פחות קישורים המפנים אליו (למשל), הם למשל SimilarWeb, Alexa, Ahrefs. איך בידיוק ניעשות הערכות אלה אינני יודע ולא הייתי מסתמך על כולם כמאד מדויקים. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תודה רבה. צחי לרנר - שיחה 22:27, 13 באפריל 2018 (IDT)

אסבסט?

מצב: נענה

האם זה וזה אסבסט? תודה. 213.55.211.68 22:44, 13 באפריל 2018 (IDT)

קשה, עד בלתי אפשרי, לקבוע זהות חומר על פי תמונה בלבד. זה נראה דומה מאד לאסבסט, אבל תשובה סופית ניתן לקבל רק לאחר בדיקת החומר עצמו. Oy • שיחה 08:06, 14 באפריל 2018 (IDT)

פרסומות לאלכוהול בישראל

מצב: נענה

האם בארים ופאבים יכולים לפרסם עצמם בלי אזהרה כגון "אזהרה: צריכת אלכוהול מופרזת גורמת למחלות ומוות בטרם עת"? או שזו עבירה על החוק?

אם זו אכן עבירה על החוק, איך הם בד"כ עוקפים אותה?

תודה לכם ואגב אין לי כל כוונה לפתוח אי פעם בר או פאב. ממש לא בא לי למכור אלכוהול לאנשים באופן בילויי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התשובות לשאלתך ניתנות בחוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים, התשע"ב-2012 ובתקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה), תשע"ד-2013. Oy • שיחה 08:14, 14 באפריל 2018 (IDT)

מוגש שכשירות נוסח החוק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:46, 14 באפריל 2018 (IDT)

קו הרכבת מדימונה לבאר שבע

מצב: נענה

לפי מה שהבנתי מהמפה באתר רכבת ישראל, תחנת הנוסעים הראשונה והאחרונה מתחנת דימונה היא תחנת הרכבת באר שבע - מרכז (התחנה בה מסתיים הפס החום), ולא באר שבע צפון, אם כי מצאתי לכך סתירה בערך תחנת הרכבת דימונה שם מצוין שתחנתה האחרונה היא באר שבע - צפון.

אז מה מסתיים איפה? מי שעולה על רכבת בדימונה לא יכול לרדת בבאר שבע מרכז?

כמו כן, לא ברור אם המידע בערך תחנת הרכבת באר שבע - צפון עדכני.

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני לא יודע על איזו מפה הסתכלת. במפה הזו באתר הרכבת מופיע שהרכבת מדימונה מגיעה לבאר שבע צפון, וזה הדבר הנכון.

ואיזו שאלות יש לך לגבי עדכניות הערך? eman • שיחה • ♥ 13:58, 14 באפריל 2018 (IDT)

שלום משתמש:eman (התיוג עבד לך?). אני הסתכלתי על המפה שקישרת אליה. נראה לי ממנה שהקו החום של דימונה עוצר בבאר שבע מרכז בלבד אך כעת אני מבין שהקו הלבן והנקודות שלאחריו, על אף שאינם חומים, מסמלים הגעה לתחנת באר שבע צפון ומעבר במיקום פוטנציאלי של תחנות עתידיות (אני מבין גם שהקו כן עוצר עצירת ביניים בבאר שבע מרכז). לגבי עדכון הערך, זו הייתה הערה כללית, לא מעלה שום רעיון ספציפי. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא. לא הבנת את המפה הזו. "קו לבן" מצייד שבעצם הכל זו אותה תחנה. הקו החום מתחיל בדימונה ומסתיים בבאר שבע צפון - אוניברסיטה, וזהו. לא ממשיך לשום מקום. לא במציאות, ולא במפה. eman • שיחה • ♥ 14:12, 14 באפריל 2018 (IDT)

לא אמרתי שהוא ממשיך לאן שהוא אחרי באר שבע צפון. מה שאני מפספס זה למה כל הקו אינו כולו חום וזהו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הוא גם לא עובר בבאר שבע מרכז (החיבור של המסילה הוא הרבה יורת קרוב לבאר שבע צפון, ובכל מקרה אין פניה מהקו לדימונה לכיוון באר שבע מרכז). וכולו צבוע בחום. פשוט צריך להתייחס לעל הקו הלבן עם הנקודות הלבנות עליו כמסמל את תחנת באר שבע צפון. eman • שיחה • ♥ 14:41, 14 באפריל 2018 (IDT)

לא כל הקו צבוע בחום - כלומר אין קו צבוע חום מתחנת דימונה עד לבאר שבע צפון. חלק מהקו צבוע לבן וההתייחסות כמו שאתה אומר היא שונה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני אנסה להסביר שוב. מה ששם לבן, כולו מסמל את תחנת באר שבע צפון. בגלל שהרבה קווים עוברים שם, לא הסץפקו בנקודה אחת, אלא בכל קו שמו נקודה לבנה, וחיבור אותם. תשווה למשל לתחנות תל אביב. eman • שיחה • ♥ 15:24, 14 באפריל 2018 (IDT)

סליחה, אתה צודק, כל קו דימונה - באר שבע צפון חום ואני בילבלתי את הנקודה הלבנה שאליה הוא מתחבר (שבמקרה נמצאת, באותה שיטת סימון אופקית, מעל תחנת באר שבע מרכז) עם תחנת באר שבע מרכז, אך מסמלת, כמו שאמרת את תחנת באר שבע צפון. לא הבנתי נכון את צורת הסימון האופקית הזו ולכן טעיתי לחשוב שיש עצירה בבאר שבע מרכז של הקו החום. תודה לך על ההבהרה. בברכה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה זה אוחילה בעברית או ארמית?

מצב: נענה

ישנו שיר דתי הנקרא "אוחילה לאל" (וישנו גם "אל הארץ חמדה טובה" של הבן איש חי שכולל את המונח "אני לך אוחילה"). מה זה "אוחילה" והאם זה בעברית או ארמית? בתודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

Infinitive Definition: 1. to murmur, growl,

roar, cry aloud,

mourn,...

Therefore I will look unto the Lord; I will wait for the God of my salvation: my God will hear me. micha 7/7

אצעק או אביט. 129.69.140.138 11:46, 14 באפריל 2018 (IDT)

אייחל לו, אצפה לו. שנילי - שיחה 15:37, 14 באפריל 2018 (IDT)

אני מניח שהביטוי הוא מעברית או לפחות תוקנן בעברית (ראו למשל ספר מיכה פרק ז' הכתוב כולו בעברית). בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תחילתו של נהר

מצב: נענה

איך נראית תחילתו של נהר?--109.186.141.104 17:17, 14 באפריל 2018 (IDT)

מעיין שנילי - שיחה 17:21, 14 באפריל 2018 (IDT)

או סתם גשם. Shannen - שיחה 09:16, 15 באפריל 2018 (IDT)

או קרחון נמס84.229.4.64 23:56, 19 באפריל 2018 (IDT)

2 תרגילים לעזרה בעשיית עמידת נר

מצב: חדש

אשמח ל2 תרגילים שאפשר לעשות כדי לחזק עמידת נר

אני מאמין שתקשורת טקסטואלית כאן אינה מה שנכון עבורך בעניין זה; עמידת נר היא מצב שמצריך למידה תיאורטית, אימוני הכנה וכושר מתאים; תנועה לא נכונה יכולה לסכן אותך בנזק בריאותי משמעותי ואף בלתי הפיך, לכן אני ממליץ לך לא ללמוד לעשות זאת אלא בהדרכת מאמן כושר מוסמך שמנוסה היטב בסוג כושר זה. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תביעת חזרתו של הכסף שהועבר במהלך השנים ל"ביטוח לאומי"

מצב: נענה

נניח שאדם שילם לביטוח לאומי החל משלב מסוים בחייו עד גיל הפרישה ("גיל 65 לגברים" כמוגדר בחוק, אם אינני טועה). האם החל מגיל זה יחזור אליו כל מה שהוא שילם או שלפחות יוכל לדרוש את כל מה ששילם רטרו-אקטיבית בטענה שאולי הוא ימות מחר ואין ברצונו לקבל את הסכום ששילם באופן הנפוץ (כלומר באופן קצוב)?

אנא שימו לב שהשאלה מניחה שבכוונת המוסד "ביטוח לאומי" שאדם יקבל חזרה את כל מה ששילם, כל עוד נשאר כסף בקופתו האישית ב"ביטוח לאומי", עד אשר ימות, כלומר אם הכסף שבקופתו הספיק עד גיל 100 והוא המשיך לחיות עד 120 --- אז במשך 20 השנים האחרונות לחייו הוא לא יקבל ביטוח לאומי.

אבל אולי אני טועה; כלומר אולי אדם העביר במהלך חייו כספים שיכסו אותו, בקצבה, עד גיל 95 למשל אך הוא בכל זאת ימשיך לקבל קצבה עד גיל 120.

השאלה היא האם היייתה תביעה משפטית (פרטית או ייצוגית), בפרט מוצלחת, על כך שהתובע לטענתו לא קיבל חזרה את כל אשר שילם, בין באופן קצוב ובין רטרו אקטיבית?

תודה רבה רבה ושבוע טוב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ביטוח לאומי הוא מס לביטוח הדדי. אין בו "קופות אישיות". מי שמצבו הכלכלי טוב משלם יותר ממה שהוא מקבל בחזרה, ומי שמצבו פחות טוב "מרוויח". עוזי ו. - שיחה 04:44, 15 באפריל 2018 (IDT)

באף ביטוח בישראל אתה לא מקבל את מה שהשקעת. למשל ביטוח רכב - האם אתה מקבל את כל כספך בחזרה אם לא הייתה תאונה? ולהפך - אתה יכול לקבל סכום לרכב חדש גם אם עבר רק חודש מאז שהתחלת לשלם. Shannen - שיחה 09:15, 15 באפריל 2018 (IDT)

ביטוח אינו השקעה. על קצה המזלג: ביטוח הוא תשלום פרמיה וקבלת פיצוי בעת נזק/אבדן/מקרה ביטוח בהתאם לחוק/חוזה הביטוח. חזרתי • ∞ • שיחה 00:18, 16 באפריל 2018 (IDT)

חינוך חובה ביוון העתיקה

מצב: נענה

האם היה חוק חינוך חובה ביוון העתיקה? מתי החל המושג? ניסוך היין • שיחה • ל' בניסן ה'תשע"ח • 16:13, 15 באפריל 2018 (IDT)

השאלה שגויה. אין מדינה ששמה "יוון העתיקה". מדובר באוסף רב של מדינות, חלקן ערי מדינה (פוליס) כ-1500 במספר ועוד קהילות שלא התארגנו במסגרת של עיר מדינה. לכל אחת מאלה מערכת חוקים משלה. לכן, אין אפשרות לענות על השאלה שלך. בחלק מהמדינות כן ובחלק לא. גילגמש • שיחה 16:26, 15 באפריל 2018 (IDT)

לדעתי השאלה לא שגויה לא בגלל שלא הייתה מדינה בשם "יוון העתיקה" כמו שציין גילגמש אלא כי השואל פשוט שאל האם זה היה ביוון העתיקה - בלי לציין בדיוק מהי יוון העתיקה; אז לדעתי התשובה בגדול מה שענה גילגמש רק שהשאלה לא שגויה אלא שניתן לפרשה בדרכים שונות ועיקר דבריו של גילגמש ענו עליה לדעתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מהן מחלקות הבסיס של חברה כמקובל בתחום מנהל עסקים?

מצב: נענה

אני יודע שיש מחלקת ניהול (המורכבת לפחות מבעלי מניות ומנכ"ל שאולי יהיה בעצמו בעל מניות), מחלקת ייצור ומחלקת שיווק.

בחברות גדולות יחסית אני יודע ישנן גם מחלקת מחקר ומחלקה משפטית.

החסרתי משהו איפה שהוא? אגב, לא ברור לי גם איפה נכנסת בתור שתי סדרות אלו "מחלקת תפעול" ומה מטרתה כי הרי מחלקת הניהול יכולה לפקח על הכל בלעדיה.

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש הבדל בין חברות מייצרות לחברות סחר, שרותים ותלוי גם בסוג השירותים, אין דין חברה שמספקת שירותי תקשורת לחברה שמספקת שירותים פיננסים. חברה יכולה לכלול מחלקות: תפעול הכוללת ייצור, אחזקה ושרשרת אספקה (רכש ולוגיסטיקה), שיווק ומכירות, הנדסה, מו"פ, כספים, מנהלה ומשאבי אנוש, ייעוץ משפטי, בשילובים כאלה ואחרים, כל חברה בונה לפי גדלה, צרכיה והשוק מולו היא עובדת. שנילי - שיחה 07:54, 17 באפריל 2018 (IDT)

אין בדר"כ מחלקת ניהול במובן שציינת.יש מטה חברה שכולל את המנכ"ל ולשכתו, אליו נספחים לעיתים ייעוץ משפטי. בעלי מניות אינם חלק מהחברה,גם אם חלק מנושאי התפקידים מחזיקים מניות החברה. חפשו בגוגל ”מבנה ארגוני“ יש שם שלל תמונות המציגות מבנים שונים ומשונים שנילי - שיחה 08:09, 17 באפריל 2018 (IDT)

מאותה סיבה שאם אתה (אישית) קונה מנייה של, נניח, טבע בבורסה, אתה אינך הופך לחלק מהמבנה הארגוני של חברת טבע. בעלי חברה אינם חלק מהחברה (למרות שבעלי תפקידים בחברה יכולים גם להיות בעלי מניות ללא כל קשר לתפקידם). Dovno - שיחה 16:38, 17 באפריל 2018 (IDT)

משתמש:Dovno. האם בעלי המניות היחידים בחברה נתונה שהם חלק מהמבנה הארגוני הם דירקטוריונים, בעל שליטה ויו"ר? האם בעל השליטה הוא היו"ר והאם הוא בכלל דירקטוריון?

שאלותיך מצריכות הסבר מקיף. הייתי מציע שתקרא את הערך חברה ומשם לערך חברה ציבורית. שנילי - שיחה 18:43, 17 באפריל 2018 (IDT)

האם החוק מחייב שיהיה סניף דואר ליד כל תחנת רכבת?

מצב: נענה

ברור שזה מצב נפוץ, אבל אם יש חיוב בחוק שבמרחק של עד XYZ קילומטרים מכל תחנת רכבת בישראל יהיה גם סניף דואר? זו נטו שאלת חוק ותודה לעונים. אלי גודין, בן נחום, Lostam, deror_avi, YR on wiki (משפט בינלאומי, משפט ציבורי, זכויות אדם) ‏בעלי הידע במשפטים. 79.183.123.142 07:39, 17 באפריל 2018 (IDT)

לפי זה " השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה" אין חוק בנושא אלא רשימה. 129.69.140.138 13:34, 17 באפריל 2018 (IDT)

רשומה כלומר רשימה שהוכנה מראש והוגשה ליישום. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני מאמין שהתשובה נכונה נכון לשנת 2018. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם יש קוראן שבכל עמוד שלו דף אחד בערבית ובדף שני תרגום לעברית?

מצב: נענה

תודה! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מתייג את קובץ על יד, Ofek j, סיון_ל, מכה"כ, Tshuva, יואל, amikamraz, אלדד, יאיר הנווט, בן עדריאל ‏בעלי הידע באסלאם אילן שמעוני - שיחה 09:01, 17 באפריל 2018 (IDT)

ראו כאן. תרגום של שלוש סורות בלבד. סיון ל - שיחה 09:08, 17 באפריל 2018 (IDT)

כאן יש לך את "פסוקי ההסכמה" בתרגום כזה. לא מכיר ספר שמתרגם את כל הקוראן בצורה כזו. אני משתמש בקוראן אותנטי לצד תרגומים מודרניים נפרדים (במיוחד בתרגומו של אורי רובין). קל לזהות את ההקבלה של תרגום האיאת (פסוקים) על ידי הסימן המפריד ביניהם. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 11:05, 17 באפריל 2018 (IDT)

איך באמת קוראים לסימנים האלה שנמצאים בקוראן בין פסוק לפסוק? מתי הם הומצאו? ומה החשיבות שלהם שממשיכים גם היום להצמיד אותם בין הפסוקים?

https://de.wikipedia.org/wiki/%C4%80ya#/media/File:Ayah2.svg

מה זה עונה לשאלה?

לפי הבנתי נכון לשנת 2018 אין קוראן כמו שתיארתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם נדייק יותר: סביר להניח כי לעשרות או מאות העיניים ששזפו את השאלה לא ידוע על קיומו של קוראן כמו שתיארת. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 14:33, 20 באפריל 2018 (IDT)

לא יודע עד כמה זה מדויק אבל אני מאמין שאינני היחיד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

The Lancet

מצב: חדש

למישהו במקרה יש מנוי לשם? אני צריכה גישה למאמר עבור ערך שאני כותבת. • צִבְיָה • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ח 11:48, 17 באפריל 2018 (IDT)

באיזה מאמר מדובר? גילגמש • שיחה 12:15, 17 באפריל 2018 (IDT)

זה. • צִבְיָה • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ח 22:35, 17 באפריל 2018 (IDT)

לאן לשלוח? 147.235.8.62 23:30, 18 באפריל 2018 (IDT)

צִבְיָה? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 14:34, 20 באפריל 2018 (IDT)

zivyazivyagmail.com • צִבְיָה • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ח 15:07, 20 באפריל 2018 (IDT)

צִבְיָה? 147.235.8.62 21:15, 22 באפריל 2018 (IDT)

האם להכין קוקטייל מחלל שבת?

מצב: נענה

הזמינו אותי לאיזו מסיבה-קבלת-שבת שמאורגנת על ידי קהל מעורב של דתיים וחילונים (הארגון הוא במקום של דתיים). יש להם בר פתוח עם משקאות רבים. השאלה היא האם ערבוב של משקה אלכוהולי עם מיץ ורכיבים אחרים ויצירת משקה חדש (קוקטייל) נחשבת לחילול שבת? אני רוצה לכבד את המקום, למרות שאני אישית לא שומר שבת. אציין (אני יודע שזה חשוב לפעמים): המארגנים הם חב"ד לובביץ'.

אין איסור בשבת לערבב משקאות, אף על פי שנוצר על ידי כך משקה חדש, ישנו דיון בפוסקים אם יש איסור מלאכת צובע בנוזלים, דעת רוב הפוסקים שאין איסור ראה משנה ברורה, סימן ש"כ, סעיף קטן נ"ו

וכאן בהרחבה. בברכה אבי84 - שיחה 23:52, 17 באפריל 2018 (IDT)

ואם אתה מערב משקה שקוף (כמו אלכוהול) לתוך משקה צבעוני, אם אתה יוצק את השקוף אל הצבעוני - אין בכך כל בעיה אף לדעת האוסרים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 14:37, 18 באפריל 2018 (IDT)

מדידת זמן מחוץ לפלנטה וללא תלות בלוח שנה קלנדרי (שאלה בפיזיקה ועתידנות)

מצב: נענה

יש לי שאלה שנוגעת בפיזיקה ובעתידנות. בבקשה.

אני מבין שכדור הארץ אמור לעבור השמדה טבעית בעוד כמה מיליארדי שנים (בהנחה ולא יושמד על ידי בני אדם שמתעסקים במלחמה והתחממות גלובלית תוך כמה רבבות שנים). בני אדם שיעזבו את כדור הארץ כבר לא יוכלו לאמוד זמן לפי מחזור הירח ומחזור השמש. איך בכל זאת הם יוכלו לאמוד זמן, למשל מאז שנת 0 לספירת הנוצרים? כל עוד הם נעים במרחב ומחפשים פלנטה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תודה רבה.

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא צריך להחריב את כדור הארץ כדי לשאול איך מודדים זמן בחלל. ראה את הערך שנייה. השנייה מוגדרת היום לפי תהליכים אטומיים, ולא לפי תנועת גרמי השמיים (ובכללה היממה והשנה הקלאסיות). חלוצי החלל שלך יוכלו להמשיך למדוד את הזמן בעזרת שעונים אטומיים, כמו שהם כבר עושים היום ממילא כשהם רוצים מדידה מדוייקת. עוזי ו. - שיחה 23:19, 17 באפריל 2018 (IDT)

לא צריך להחריב. אני מבין נכון ששעון נכון ששעון כזה לא יכול להיות משובש בחלל כלל? אולי יש לו הטיות כל שהן שווה לציין; בכל מקרה אני מקבל את הרושם שסינכרון של שעון אטומי עם מחשב יפתור את הבעיה ואכן ניתן יהיה להתבסס על תאריך בסיסי כל שהוא שממנו ימנו את הזמן קדימה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ברור שאפשר לשבש כל שעון שנמציא. גם שעון מכני אם תדפוק אותו עם פטיש יאבד די הרבה מהדיוק שלו. כמו שעוזי ציין, כבר היום גרמי השמיים לא משמשים אותנו למדידת זמן. שיטות מכניות ואלקטרוניות יעילות מהרבה בחינות. הגדרות של שניות, דקות ושעות נשמרו היסטורית כי לא מחליפים סוס מנצח. אולי גם עוד אלף שנה האנשות (בתקווה ותשרוד) תשמש באותם יחידות זמן מטעמי מסורת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:24, 18 באפריל 2018 (IDT)

התכוונתי רק לשיבוש טבעי בחלל, למשל בקרבת פלנטות (או גרמי שמיים מסוימים, אני לא בקיא מספיק במה יכול לגרום שיבוש לשעון כזה). תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ישנם שינויים ידועים. תנועה בתאוצה גבוהה או הימצאות בשדה כבידה מאטים את פעילות כל שעון, אך השפעות אלו ידועות ולכן ניתנות לשיקלול.
מאחר ו"שנה" ו"יממה" הן תופעות הקשורות למשך ההקפה של כוכב לכת ולקצב סיבובו, סביר להניח שהגדרות אלו תהיינה שונות עבור כל כוב לכת. אילן שמעוני - שיחה 09:12, 18 באפריל 2018 (IDT)

לשאלה יש משמעות מעבר למדידת הזמן, כוונתי לזמן הפיזיולוגי. כידוע הפיזיולוגיה של האדם מתנהלת על פי מקצב צירקדי המבוסס על מחזוריות הקרובה למחזור היום והלילה (שעון ביולוגי). המערכת יודעת להסתגל כנראה לאורכי יום שונים ולכן התיישבות על כוכב לכת דמוי ארץ בעל סיבוב עצמי קרוב ל-24 שעות (כמו מאדים) לא תהווה בעיה, אך אם האדם לא יעבור אבולוציה משעה שיתיישב קבע בכוכב לכת עם מחזור יום-לילה שונה משמעותית, הרי יחיה בג'ט לג כל חייו. שנילי - שיחה 11:08, 18 באפריל 2018 (IDT)

המקצב הצירקדי ניתן למניפולציה מסויימת באמצעות מלטונין, גירוי אור ובידוד. אפשר שבעתיד ימצאו אמצעים חזקים יותר, כמו למשל תכנות-מחדש של בלוטת האיצטורבל. ללא פתרונות מסוג זה יישוב כוכבי לכת שהיום בהם שונה משמעותית מ-24 שעות (אאל"ט הטווח נכון להיום הוא 22 - 27 שעות) יחייב מחייה בסביבה סגורה בה מקצב היום/לילה ייקבע מלאכותית. יעפת קבועה פשוט אינה באה בחשבון. בני אדם מתפקדים רע מאד במצב זה. אילן שמעוני - שיחה 15:47, 19 באפריל 2018 (IDT)

כמה עצים

מצב: חדש

כמה עצים בכלל ועצי אורן בפרט יש על הר הכרמל (חיפה + יערות הכרמל)?--109.186.141.104 23:49, 18 באפריל 2018 (IDT)

הכמות אינה קבועה. היא תלויה, למשל, במועד השריפה האחרונה. היא תלויה גם בהרכב היער.

בוא נבחר שאלה פשוטה יותר: כמה עצי אורן יש בדונם חורשת אורן, שנשתלה כולה לפני עשר שנים, ולא הייתה בה שום שריפה? כמו כן, הייתה בה כמות גשם אופטימלית. 84.229.4.64 23:51, 19 באפריל 2018 (IDT)

לא שאלתי על יער כללי אלא על יער ספציפי.--109.186.141.104 07:36, 20 באפריל 2018 (IDT)

לשואל; אין אפשרות לדעת בוודאות כל עוד לא ספרו את העצים (אני לא צוחק, יש גם יערות קטנים שניתן לספור בהם בקלות, בפרט אם העצים ניטעו באופן סדיר, אם כי מי באמת יתן על זה זמן - אין שום סיבה לדעתי, ככלל). מה שניתן לערוך ליער מסוים הוא מדגם או מנייה ממוחשבת; זה לא בהכרח יהיה 100% מדויק אך יכול להגיע לרמות דיוק גבוהות מאד, בפרט אם אתה מערבב מנייה ממוחשבת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

סבבה. האם המידע הזה נמצא איפשהו? --109.186.141.104 13:35, 20 באפריל 2018 (IDT)

לא שידוע לי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך זה שהערך חשמל כאן כל כך גרוע?

מצב: נענה

בעריכה זו פירטתי את כמות הבעיות הרבה שמצאתי בערך חשמל. הערך לדעתי ממש ממש לא נגיש (accessible) לציבורים שאינם עוסקים במדע. גרסותיו הראשונות עלו ב-2003 ואני לא מבין למה הערך הזה שהוא כה בסיסי, הוא כל כך גרוע, אחרי כל כך הרבה שנים. ואין לי כוונה להעליב כאן אף אחד. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

טענותיך נכונות לגמרי. התחלתי עם הנגשת הפתיח. מאחר ו"אורח לרגע רואה כל פגע" אתה יותר ממוזמן להוסיף הערות מעין אלה בכל מקום שהן נדרשות בו. בברכה, אילן שמעוני - שיחה 07:57, 19 באפריל 2018 (IDT)

ראה גם ויקיפדיה:שום גמדים לא יבואו. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 09:34, 19 באפריל 2018 (IDT)

אי אומרים 2000 שנים?

מצב: נענה

איך אומרים נכון בעברית אלפיים שנה או אלפיים שנים? תודה.

מ 11 אפשר גם כך וגם כך ראו http://hebrew-academy.org.il/2010/07/25/%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A7%D7%9C-%D7%90%D7%95-%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D/ .שנילי - שיחה 11:40, 19 באפריל 2018 (IDT)

וכך גם עם אלפיים שקלים ואלפיים שקל. אאל"ט החלטת האקדמיה הייתה שבכל מספר שגדול מ-10 שתי האפשרויות תופסות. אילן שמעוני - שיחה 12:19, 19 באפריל 2018 (IDT)

ליתר דיוק, מתוך הדף הנ"ל של האקדמיה:

השימוש בלשון יחיד נפוץ יותר בשמות הנספרים תדיר, כגון 'יום', 'שנה', 'נפש', 'איש', 'ראש', 'אחוז', וכן בשמות מטבעות וכדומה. בשמות רבים אחרים אין מקובל להשתמש בצורת היחיד. למשל, לא סביר שמישהו יאמר 'הוזמנו מאתיים מחשב ושלושים מזגן לבניין החדש'.

לעומת זאת שמות לועזיים המציינים מידות ומשקלות יכולים לבוא ביחיד גם לאחר המספרים 2­–10, כגון 'שני מטר', 'שלושה קילוגרם', 'שבעה דונם', 'ארבעה דולר' (לצד 'שני מטרים', שלושה קילוגרמים', 'שבעה דונמים', 'ארבעה דולרים').

קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 14:31, 20 באפריל 2018 (IDT)

מה הם אבני הבניין הבסיסיים ביותר של כל שפת תכנות

מצב: חדש

מעיון במגוון קודים (בעיקר בשפת JavaScript) אני מקבל את הרושם שמלבד תחביר (syntax הכולל למשל אופרטורים ואפורנדים), "אבני הבניין" הבסיסיים ביותר בכל שפת תכנות שאיננה שפת מכונה (או שפת סף) הם אלו:

1. סוג מידע (data type, כגון סטרינג, מספר שלם, מספר חלקי ("שבר"), בוליאן, null).
2. משתנה (variable).
3. בקרת זרימה (לכל הפחות - התניות פשוטות כגון if-then).

אני צודק? אולי אגב זה גם מה שיוכיח שפת מחשב כמושלמת טיורינג. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קצת קשה לי להבין את מהות השאלה ויש כאן ערבוב בין מושגים.

1. האם השאלה היא על מה מרכיב תוכנה או על מה מרכיב שפת תיכנות? (בהינתן תוכנה קיימת, כבר ממש לא משנה באיזו שפה נכתבה כשמנתחים את פעולות הבסיס שהיא מבצעת)
2. אתה שואל על "אבני הבניין של כל תוכנה". מדוע אם כך לסנן שפת מכונה ושפות סף?
3. תחביר אינו אחת מאבני הבניין ההתנהגותיים של תוכנה (התחביר הוא הדרך להביע פעולות מסויימות).
4. מה הכוונה ב"זה גם מה שיוכיח שפת מחשב כמושלמת טיורינג"? האם מה שאתה מחפש הוא שפת תיכנות מינימלית שהיא מאפשרת לממש מכונת טיורינג אוניברסלית שלמה? אם כך, ראה כאן.

Dovno - שיחה 23:23, 19 באפריל 2018 (IDT)

דובנו:

1. התכוונתי לשאול מה מרכיב שפת תכנות (שאיננה שפת סף או שפת מכונה במקרה זה).
2. האבסטרקציות שתיארתי לא כלולות בהן, כידוע לך.
3. סביר לי להניח שתסכים שהוא אחד מאבני הבניין של שפת תכנות.
4. התכוונתי לטעון שאולי, ולפחות במילים פשוטות - תחביר, סוגי מידע, משתנים ובקרת זרימה יוכיחו ששפת תכנות מסוימת תהיה מושלמות טיורינג.

בברכה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה בערך על השפה Brainfuck אליו קישרתי קודם. זו שפה מינימליסטית המממשת מכונת טיורינג אוניברסאלית ויש בה רק 8 פקודות. אין משתנים ואין הגדרה של סוג מידע. Dovno - שיחה 00:09, 20 באפריל 2018 (IDT)

ואם אתה רוצה הדגמה, ראה ידיעות אחרונות של אתמול, עמוד 3. יש שם מודעת פרסומת לגיוס ליחידת הסייבר של המוסד, כתובה כולה ב-brainfuck. פענחתי רק לשם שעשוע, לא אעשה עם זה כלום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:01, 20 באפריל 2018 (IDT)

התבלבלתי לגמרי מהתשובות

אני מניח שלא ייתכן שלא ניתן לצמצם את כל שפות התכנות שמשתמשות בשלושת המאפיינים שתיארתי (לא לחינם הללו כה נפוצים); אם שלושת המאפיינים לא מחייבים מושלמות טיורינג וההפך, אז אני באמת לא יודע מה הם אבני הבני הבניין הבסיסיים ביותר של השפות שאני עובד עימן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התכונות שציינת שימושיות ולכן שפות רבות משתמשות בהן. אך אין לכך קשר לשלמות טיורינג (כאמור, לכך אתה רק צריך קריאה/כתיבה מזיכרון, היכולת ללכת קדימה ואחורה במצביע על הזיכרון, והיכולת ללכת קדימה ואחורה במצביע על הקוד).
אז אם נשים בצד מכונות טיורינג, השאלה היא "מה המאפיינים הבסיסיים ביותר של שפת תיכנות"? אם כך, התשובה תהיה שונה בהתאם לשפה בה אתה משתמש. למשל, בשפות C++‎‎ או ג'אווה, אובייקטים הם אלמנט בסיסי ביותר בשפה. אולם בשפות אחרות שאינן בנויות סביב תכנות מונחה-עצמים אין אלמנט כזה מובנה בשפה. בדומה לכך, יש שפות בהן סוג המידע במשתנה הוא אלמנט בסיסי (כמו C). שפות אחרות כלל לא מתייחסות לסוג המידע שמשתנה מסויים (או תא בזכרון) מתיימר לייצג. ראה באנגלית . Dovno - שיחה 13:34, 20 באפריל 2018 (IDT)

משתמש:Dovno, אולי אני מפספס משהו אבל ממה שאני מבין מתשובתך, אין שום חוט מקשר בסיסי בין כלל שפות התכנות היום מלבד העובדה שכללן מושלמות טיורינג. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא כולן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:27, 21 באפריל 2018 (IDT)

לכן אמרתי - כלל\כללן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה מסתכל על שפות תכנות כלליות ולכן אתה רואה שהן חזקות כמו מכונת טיורינג (יש תרגום פחות עילג ל־Turing complete?). אבל לא חסרות שפות פחות כלליות. לדוגמה: HTML ו־PDF. אם קצת תחפש בכל תחום תמצא כל מיני שפות קטנות לכל מיני מטרות מוגבלות. הן פשוט בדרך כלל הרבה פחות מעניינות. הסתכלתי בתתי הקטגוריות של w:Category:Domain-specific programming languages. חלקן הן שפות חזקות מספיק. אבל אפשר לקחת כדוגמה את הקטגוריה w:Category:Parser generators ואת שני הנציגים ההיסטוריים שלה, Lex ו־Yacc . לקס הוא קיצור של Lexical Analyzer (ניתוח ברמה מאוד בסיסית) ואילו YACC הוא ראשי תיבות של Yet Another Compiler Compiler: מקבל את הפלט של Lex (או שמריץ אותו) ותיאור של שפת תכנות ומוציא כפלט קומפיילר. באופן כללי יש המון תחומים פחות כלליים עם משימות מוגבלות מעין אלה. Tzafrir - שיחה 11:21, 21 באפריל 2018 (IDT)

האם ü ביידיש זה "אי"?

מצב: נענה

שמתי לב שגם ציריך וגם מינכן נכתוב בגרמנית עם ü, אבל נקראות בעברית עם י'. הנחישו שלי שמדובר במקור יידי. כמוכן המילה fünf (חמש) נשמעת ביידיש כמו "פינפ". האם אפשר לקבוע את זה ככלל לשוני שü הועתקה ליידיש כצליל "אי"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:55, 19 באפריל 2018 (IDT)

כן. (מדויק יותר לומר שבמקרים שבהם יש ü בגרמנית יהיה ביידיש i.) אביעדוס • שיחה 21:03, 19 באפריל 2018 (IDT)

עברית ויידיש הן בין השפות שאין להן הצליל ü. ‏ אז התעתיק של צליל זה בשפות אלה הוא י עם חיריק. להבדיל, למשל, באלפבית הקירילי מתעתיקים עם "יוּ"שגם זה אינן פתרון מושלם, רחוק מזה Ewan2 - שיחה 02:56, 21 באפריל 2018 (IDT)

הכלל של "ü הופך ל-i" ביידיש תואם רק ל"יידיש תיכונה" (דובריה היו מחליפים גם את השורוק העברי לצליל i); שאר הניבים משתמשים ב-u במקום (וכמובן, ישנם אלה ששמרו על צליל ה-ü...) השאלה היא, אם כן, מדוע בעברית השתרשה דווקא ההגייה הזו? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 23:15, מוצאי שבת, ו' באייר ה'תשע"ח (IDT).

מה פתאום? ומה הקשר לדיאלקטים ההוגים u כ-i? זה לא כמו ש"דו" (את/ה) בדיאלקט ליטאי הוא du ובפולני או גליצאי הוא di. (זכור לי שבתחילת אחד המערכונים בסרט הנפלא "אונזערע קינדער" (הילדים שלנו), 'שריפה בכתריאליבקה', דז'יגאן ושומאכר "צדים" מבטאים של הילדים בקהל.)

לא: כאן מדובר על כך שבאופן כללי, כשיש ü בגרמנית ניתן לצפות שביידיש יהיה i. כך Münze = מינץ, ו-Gefühl = געפֿיל, ו-rühren = רירן. אביעדוס • שיחה 23:57, 23 באפריל 2018 (IDT)

באיזה יישוב בדיוק, צולמה התמונה הזו?

מצב: חדש

התמונה צולמה באמצע המאה העשרים (בין 1940 לבין 1970), בשכונה חדשה, ביישוב ליד צפת, בעמק יזרעאל. איזה יישוב זה בדיוק? תודה.

התמונה צולמה באמצע המאה העשרים (בין 1940 לבין 1970), בשכונה חדשה, ביישוב ליד צפת, בעמק יזרעאל. איזה יישוב זה בדיוק? תודה.84.229.4.64 20:05, 20 באפריל 2018 (IDT)

• 

  עוד תמונה כנראה מאותו מקום וזמן

• 

  גם זו כנראה מאותו מקום ומאותו זמן

• 

  וגם זו

צפת לא קרובה לעמק יזרעאל. ניחוש: יש שם שיבוש של „ישראל״ ל־Jezreel. אם מודבר על צפת, מדובר אולי על השיכונים שהוקמו אז על הר כנען ממזרח לעיר העתיקה של צפת. Tzafrir - שיחה 10:17, 21 באפריל 2018 (IDT)

גם זה מאותו מקום וזמן. מי מזהה?84.229.4.64 21:34, 21 באפריל 2018 (IDT)

• 

  גם זה משם ומאז

• 

  גם זה משם ומאז

• 

  גם זה משם ומאז

• 

  וגם זה כנראה משם

אין לי ארץ אחרת

מצב: חדש

מה נושא השיר? אפשר לראות אלמנטים כמו מילה בעברית, רעב, ארץ בוערת, שינוי פנים ודבר מה שצריך להזכיר.

איני מצליח לקשר את כל זה לתמונה אחת.

על השיר אין לי ארץ אחרת יש ערך. ושם אפשר ללמוד יותר. אני אוסיף הקונטקסט הוא הרגשה של אנשים רבים בתקופה שבו הוא נכתב (וגם היום) של אכזבה מהדרך בה ישראל הולכת. ומה שהשיר אומר זה שלמרות האכזבות והקשיים, "אין לי ארץ אחרת". eman • שיחה • ♥ 16:19, 21 באפריל 2018 (IDT)

מחשב נייד עם מודם בתוכו

מצב: חדש

יש דבר כזה? בתודה וברכה ! 79.178.18.38

הכוונה כמובן למודם סלולרי ולא מודם רגיל לרשת הטלפון של בזק. בחיפוש בגוגל יש את זה [10] Yossi Kimchi - שיחה 17:26, 21 באפריל 2018 (IDT)

מודם סלולרי מתאים עצמו לכל רשת קווית? משתמש:Yossi Kimchi‏. 79.176.21.139 06:28, 23 באפריל 2018 (IDT)

השאלה לא ברורה. מודם סלולרי מתחבר לרשת סלולרית ולא לרשת קווית. כמובן שבעיקרון כל ההבדל בין החיבור הסלולרי ולחיבורים קוויים שונים הוא החיבור לספק שירותי אינטרנט (ISP), ומשם מדובר על חיבור רגיל לאינטרנט (בהזנחת כמה נקודות טכניות קטנות). האם השאלה היא האם המודם הסלולרי מתאים לכל הרשתות הסלולריות? באופן כללי: יש טכנולוגיות שונות לחיבורים סלולריים (ר' לדוגמה תחילת הערך דור 3). מעבר לכך גם לאחר שהמודם מצליח להתחבר, הוא מורשה להתחבר רק לרשת (או תאורטית: לרשתות) שהSIM מורשה להתחבר אליהן. Tzafrir - שיחה 08:22, 23 באפריל 2018 (IDT)

משתמש:Tzafrir, אני מתכוון למחשב שכולל בתוכו מודם שיכול להתחבר לכל רשת קווית. יש דבר כזה? תודה. 79.176.21.139 09:31, 23 באפריל 2018 (IDT)

כאמור, אני לא מבין מהי הכוונה במושג רשת קווית. בעזרת מודם סלולרי וחשבון מתאים מספק אפשר להתחבר לאינטרנט ובעיקרון גם לכל רשת קווית שמחוברת לאינטרנט. האם זוהי הכוונה? Tzafrir - שיחה 10:32, 23 באפריל 2018 (IDT)

ייתכן; אני מתכוון שאני לא רוצה לקחת עימי רק מודם רגיל שיכול לעבוד רק עם רשת קווית של חברה ספציפית כמו בזק בין לאומי למשל (במקרה שארצה Ethernet) אלא עם כל רשת קווית אחרת שיש בישראל או מחוצה לה. ייתכן וכל הנחת היסוד שלי שמודם רגיל ייבנה בצורה שיתאים לחברה מסוימת היא שגויה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

רגע, בוא נעשה פה סדר: יש מודם סלולרי, שמתחבר לרשת סלולרית כמו שסמארטפון מתחבר אליה. יש מודם טלפונייה, שמתחבר דרך שקעי טלפון רגילים. יש מודם ADSL, שמתחבר גם הוא דרך קווים רגילים. ויש חיבור רשת. למה מכל אלה אתה מתכוון?? אילן שמעוני - שיחה 21:29, 23 באפריל 2018 (IDT)

משתמש:אילן שמעוני, התכוונתי למודם המתחבר דרך שקעים רגילים בחיבור קווי (המאפשרים גם טלפוניה) ול-ADSL בפרט. 79.182.97.34 05:09, 24 באפריל 2018 (IDT)

רק בניידים משומשים תמצא כאלו. כבר שנים שלא מציידים לפטופים בזה. אפילו מודם USB קווי הוא משהו שקשה למצוא. מציע שתתגבר על ההתנגדות (רוב הסיכוי שמדובר באמונה תפלה) לשימוש ברשת הסלולרית. אילן שמעוני - שיחה 21:23, 24 באפריל 2018 (IDT)

שבירה

אם אתה מתכוון למודם סלולרי, יש כאלה בחיבור USB. בדוק בארץ שאתה מצליח לעבוד איתו לפני שאתה יוצא לחו"ל. אבל בדרך כלל זו רכישה מיותרת. ניתן להפוך את רוב (או כל?) הסמארטפונים לנקודת ווייפיי ואז מחברים את המחשב הנייד לווייפיי שלהם ושלום על ישראל. כל זה מצריך שיהיה לך חיבור דאטה מספק סלולרי מקומי בחו"ל, ויש המון אפשרויות ועלויות אז כדאי מאד לבדוק מראש מה האפשרות המתאימה ביותר. אילן שמעוני - שיחה 21:32, 23 באפריל 2018 (IDT)

העברה - האם יש המון בעיות עם מודמים סלולריים במחשבים ניידים?

ברצוני לקנות מחשב נייד עם מודם סלולרי בכדי לא לאחסן בדירה גם מודם חיצוני (מאחסן כמה שפחות דברים בדירה מסיבות אסתטיות, אידאולוגיות ורפואיות) ועדיף שיהיה לי על שולחן העבודה רק מחשב ולא מחשב + מודם. עם זאת, אני חושש שמודם סלולרי (כלומר מודם שאינו תלוי ברשת תקשורת ספציפית כמו בזק למשל) יעשה לי בעיות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הנימוק לא ברור. היה ברור לי אם לא היית רוצה עוד התקן שמחובר למחשב. אבל מה הבעיה לשמור עוד מודם סלולרי בתיק של המחשב? מודם סלולרי הוא משהו שדורש גישה אליו כדי להחליף את כרטיס ה־SIM‏. Tzafrir - שיחה 08:26, 23 באפריל 2018 (IDT)

משתמש:Tzafrir, ערכתי השאלה. 79.176.21.139 08:50, 23 באפריל 2018 (IDT)

דוגמה למודם סלולרי שמחובר למחשב נייד

השיקולים לא ברורים לי. מודם סלולרי מהסוג שמחובר למחשב הוא לרוב התקן USB לא גדול במיוחד. הוא מקבל את ההספק החשמלי שלו מהמחשב דרך USB ולכן לא ברור לי מהן הסיבות הרפואיות האמורות. Tzafrir - שיחה 10:49, 23 באפריל 2018 (IDT)

הועבר | צפריר, נא ראה ביאור למעלה.

ביקורת על מושג רוח הציונות או החלום לחברה ציונית חזקה

מצב: חדש

האם יש מי שסברו\סוברים שהרוח הציונית האותנטית של בן גוריון ועמיתיו של עבודה משותפת והקמת מדינה חזקה עם תעשייה וצבא חזק נשחקה או נגמרה עד שנות ה-60 לכל המאוחר או שאף פעם לא הייתה חזקה כפי שחושבים? מאמר טוב שמסכם דעות בנושא מאד יעזור.

תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מדוע פרלמנטים בעולם מתירים כניסת לוביסטים?

מצב: חדש

הרי כולם יודעים שלוביסט בא לייצג אינטרס של חברה מסוימת כדי להכשיל מהלך שירע עם החברה או להוביל מהלך שיטיב עם החברה אותה הוא מיצג. לציבור הכללי אין לוביסטים ואין מי שידבר בשמם עם המחוקקים, אם כך - מדוע פרלמנטים מתירים פעילות לוביסטית בתוך הפרלמנט עצמו?! לא מזמן ראיתי ישבה בכנסת שבה היו חברי הכנסת ויותר מ 20 לוביסטים מבלי אף נציג אחר.

יש כל מיני שדולות, יש שדולות הדואגות לילדים, לנשים מוכות, לניצולי שואה, לישובי הגליל או הערבה, לחיילי צה"ל, להשכלה הגבוהה, לעצמאים הקטנים, לשמורות הטבע ולחיות בסכנת הכחדה, רוב השתדלנים (לוביסטים) פועלים למען אינטרס ציבורי לגיטימי ואולי אפילו חיוני, לכן יש אינטרס ציבורי לאפשר להם להגיע למחוקקים ולהציג בפניהם מידע ונימוקים. בברכה. ליש - שיחה 08:40, 22 באפריל 2018 (IDT)

ושיקול אחר: המגעים הללו יתקיימו ממילא. שיקול פסימי הוא שעדיף שהם יתקיימו עם פיקוח מאשר מאחורי דלתיים סגורות (וכן, הם מתקיימים גם שם). אבל כן, גם חברות בעלות השפעה הן חלק מהציבור וראויות לייצוג: קשה למתוח את הקו שמאפשר לייצג אותן אך מונע ייצוג של כל מיני גופים מסחריים קטנים יותר. עדיף לאפשר גם להם מאשר למנוע מכולם. Tzafrir - שיחה 10:36, 23 באפריל 2018 (IDT)

למה אין בית משפט לענייני ביטוח?

מצב: חדש

בארץ יש הרבה מאוד בתי משפט עם התמחות מסוימת: תחבורה, משפחה, עבודה וכו'. בבתי משפט אלה יושבים שופטים המכירים היטב את הדין באותו התחום. אם כך, מדוע בענף הביטוח שהוא ענף עצום בחוקים ובתקנות וגם בהיקף הפעילות שלו בבתי המשפט אין למעשה בית משפט שמרכז את זה לתחום אחד?

ראשית, ההצדקה להקים בית משפט או בית דין מיוחדים לא נובע בדרך כלל מהכמות של התיקים אלא מהצורך להתמחות בגלל האופי השונה של תיקים באותו תחום, או הרצון להכניס גורמים בעלי אופי מקצועי שאינם שופטים להליך השיפוטי (כמו נציגי הציבור בבית הדין לעבודה). למשל בתיקי משפחה, מאפיין בולט הוא שהמדובר בדרך כלל בצדדים שהקשר ביניהם, שהוא קשר בעל עוצמה רגשית גבוהה, לא יינתק אחרי פסק הדין, ולכן יש חשיבות לשימוש בכלים נוספים לצורך השגת שלום בין הצדדים ולאו דווקא הכרעה חדה בכלים המשפטיים הרגילים. אשר לענף הביטוח, הוא לאו דווקא "עצום בחוקים ובתקנות". יש הרבה תחומים במשפט שיש בהם חקיקה רבה. לגבי היקף הפעילות בבית המשפט, תביעות בעניין ביטוח כוללות בדרך כלל מרכיבים דומים לתביעות אזרחיות אחרות ובפרט הצורך להעריך נזק. הרבה פעמים הן גם משולבות בתביעות כאלה, וזה יהיה מאוד לא יעיל לברר את הסוגיות הביטוחיות בנפרד מהתביעה עצמה. אמיר מלכי-אור - שיחה 10:31, 22 באפריל 2018 (IDT)

איך אפשר לדעת באיזו עיר בישראל יש הכי הרבה דירות פנויות להשכרה (לא סאבלט)?

מצב: חדש

הייתי רוצה לדעת למשל איפה יש יותר דירות פנויות להשכרה - בערד, בדימונה, בבאר שבע, או בבית שמש. לצורך זאת הייתי מעוניין להסתכל על תרשים כל שהוא שמרכז ערים בלבד בהן יש הכי הרבה דירות פנויות להשכרה. יש דבר כזה? לא מצאתי בחיפוש גוגל עם הכותרת למעלה, למשל. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה הסיבה שגרגרנית (צמח) נקרא כך?

מצב: חדש

האם זה מכיון שהוא מגרגר מים או מסיבה אחרת? (אם ידוע לכם על מקור / ספר שמסביר את האטימולוגיות של צמחים אשמח לדעת) 93.126.116.89 04:10, 23 באפריל 2018 (IDT)

ארכיטקטורה ציונית-קיבוצית

מצב: חדש

התופעה הזו הולכת ונעלמת אבל בהמון קיבוצים ומושבים בישראל נבנו בתים בעיקר בשנות ה-40 המאוחרות, ה-50 וה-60 שהם מעין מבנה לבן פשוט עם גג רעפים אדום (ארבע-משולשי). מה שמו של סגנון זה ומה מקורו? אני שואל כי ראיתי זאת רק בישראל. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעניין הפסקה הראשונה בפרק הפתיח של הערך חשמל --- האם יש לתערובת מטען חשמלי?

מצב: חדש

תשובה על שאלה זו תהווה ביקורת עמיתים על הפסקה הראשונה בפתיח של הערך חשמל

האם יש לקטע מסוים במרחב שמכיל אטום אחד או יותר ו\או מולקולה אחת או יותר, מטען חשמלי משל עצמו? כלומר, האם נכון לדבר על "מטען חשמלי של תערובת" בדומה לכך שנדבר על מטען חשמלי של אטום בודד או מולקולה? תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הי, לגוש חומר יכול בהחלט להיות מטען חשמלי. (שאלות בגרות קלאסיות באלקטרוסטטיקה פותחות ב'כדור ברדיוס x טעון במטען חשמלי c...')

אנבל לי - שיחה 09:51, 24 באפריל 2018 (IDT)

מר מאני

לצורך אזכורים של שואת יהודי יוון בתרבות - אני זוכר שיש פרק בספר מר מאני שעוסק בחייל נאצי בכרתים שפוגש את אחד מבני המשפחה, אבל לא זוכר פרטים. מי מכיר ?? אזכורים נוספים בתרבות גם יסייעו. האזרח דרור - שיחה 14:53, 24 באפריל 2018 (IDT)

נוסח המקרא בנצרות

מצב: חדש

האם הנוצרים, בתרגום, בהדרה או בדפוס, שינו את נוסח המקרא המקובל ביהדות? ואם כן, האם מדובר בשינויים זניחים או בשינויים של ממש? IdoZ6 - שיחה 20:39, 24 באפריל 2018 (IDT)

השינוי הידוע ביותר הוא תרגומה של "עלמה" ל"בתולה". אילן שמעוני - שיחה 21:20, 24 באפריל 2018 (IDT)