ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
דפים שימושיים
ארכיונים
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


מעבר לתחתית הדף הכה את המומחה משמש לאותן מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא תוכן שלא מצאת לו תשובה בערכי ויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה (לדוגמה-היסטוריה, מדע, ידע כללי או תרבות), יש לשאול כאן.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

  • בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטיים.
  • אפשר לבצע חיפוש בארכיוני "הכה את המומחה".
  • תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
  • ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים.

שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים


תוכן עניינים

שמות עבריים עתיקים שלא בשימוש.[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שיהודים מאוד אוהבים למחזר שמות וששמות עתיקים מאוד (שמות מהתנ"ך) מאוד פופולריים כיום (אף אחד לא מופתע לפגוש את ראובן, משה, אברהם, תמר או דינה). האם קיימים שמות עתיקים שלא בשימוש נרחב היום? Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:22, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

זרובבל? גילגמש שיחה 10:31, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
"מהר שלל חש בז" (מאיר שלו בספרו "תנ"ך עכשיו" כתב סיפור משעשע שגיבורו נושא שם זה) 13:26, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
לא רק יהודים, אגב. רוב השמות הפרטיים הלא-עבריים שאני מכיר בעולם המערבי הם עתיקים מאוד, ומקורם ביוון ורומא לכל הפחות. Reuveny - שיחה 10:45, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
רוב השמות מתחילת ספר בראשית אינם בשימוש: למך ירד נחור שרוג שם חם מתושלח תרח קין הבל (טוב, הבל מאוד פופולרי בבקשות משתמשים למחיקת ערכים). חזרתישיחה 11:00, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
כמעט כל השמות תאופוריים מהתנ"ך אינם בשימוש בדורנו, או על כל פנים נדירים מאוד: יהוידע, יהואש, יהויכין, יהוצדק, יונדב, ועוד. 77.125.74.184 11:06, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
קטגוריית "שמות ע"פ בעלי חיים" עברה רביזיה רצינית. לא תמצא שפן, כלב, חזיר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אבל כן: אריה, רחל, צבי, דבורה. ביקורת - שיחה 12:29, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
וליש (כאן...), זאב, ודוב. ועופר, וצבי, וצביה (גם כאן), אייל, יעל ראם (והכבשה דולי). חזרתישיחה 12:46, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
לפי המקור הלא אהוב כאן יש עשרות כלבים, כ-20 פילים, שני שפנים, כ-10 נמיות, 3 סוסים (שתי נקבות וזכר אחד), 30 דולפינים, שני תנינים, מאות נמרים, מאות גורים, 4 דגים, 7 (סוסי) פוני, נמלה אחת, שני עקרבים, עשרות תאו, כעשרה (כלבי) קולי, עשרות נמרות, 20 פילות, שני שועלים, שתי שועלות, עשרות סוסות, עשרה עגלים, עשר עגלות, וגנב אחד (אה, גנב זו לא חיה). חזרתישיחה 13:06, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
רגע, אתה רוצה להגיד שיש איש שקוראים לו תנין? ואישה שקוראים לה עגלה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:15, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
תנין ערבי, ותנין יהודי עם עוד שני שמות פרטיים. עגלה – כולן ערביות, רובן צעירות. חזרתישיחה 00:19, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
גם "חלאה" ו"תחת", המופיעים בדברי הימים אינם נפוצים היום משום מה יואלפ - שיחה 09:56, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
מי אמר ששמות תיאופורים נדירים? אולי באמת אני צריך לשקול לשנות את השם שלי, אני לא רוצה להיחשב למוזר. דניאל צבישיחה 10:16, י' באלול ה'תשע"ו (13.09.16)
יונתן, יוחנן, מתניה, יואש, ועוד. לא חסרים. אבל אם כבר מזכירים אותם, מה לגבי אלים כנעניים אחרים? יש את ענת וגד ואולי גם רשף. (ואת ים ושחר, אם מתעקשים). יכול להיות שיש גם בארץ איזה חניבעל. Tzafrir - שיחה 19:18, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
גד אינו דוגמה לכאן. גד היה גם שמו של אחד מהבנים של יעקב, וכמו שאר כל הבנים של יעקב, גם על שמו קוראים היום. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 19:43, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
תתחיל בספר בראשית ותמצא המון שמות כאלה כמו מתושלח, עוג, לבן, תרח, יתרו, וכן בשאר ספרי התנ"ך תמצא זמרי, סלוא, עכן, ועוד. 93.126.88.30 18:15, 24 בספטמבר 2016 (IDT)

מחיר התמונה[עריכת קוד מקור]

היי. מישהו יכול להעריך אם התמונה של רמברנדט ובה דיוקן עצמי עם אשתו אכן הייתה שווה בסדר גודל של 300 פאונד בסביבות 1910? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:16, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

מחירים של יצירות אמנות של "אולד מאסטרס" אי אפשר למדוד על פי חישוב היוון של שער המכירה הקודם, כי הדבר מאוד מושפע מאופי שוק המכירות הפומביות. יותר הגיוני לחפש ציור דומה שלו בתאריך, בגודל ובחשיבות הציבורית, ולנסות להסיק מזה את העלות המשוערת. Talmor Yair - שיחה 22:52, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
מצויין. והתוצאה היא? אי אפשר לחפש ברשת כי לא הייתה אז רשת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:55, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
קטן אמונה שכמוך. ראה מה מצאתי אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:19, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
תודה, אבל זה 1927, אחרי המלחמה, וזה ממש לא עזר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:06, 11 בספטמבר 2016 (IDT)

כלב בשדה התעופה (אולם קבלת נוסעים)[עריכת קוד מקור]

שלום, רציתי לדעת האם כלב יוכל להתלוות אליי לשדה התעופה לאולם קבלת הנוסעים? כמובן שעם רצועה ומחסום על הפה.

תודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הגדרת ״מעשה מגונה״[עריכת קוד מקור]

לפי חוק העונשין, מעשה לשם גירוי או סיפוק מיניים נחשב למעשה מגונה, הנחשב לעבירה. שאלתי היא מדוע המעשה המגונה לכשלעצמו נחשב עבירה, שהרי רובנו מבצעים מעשים מגונים בחיי היומיום שלנו (מעשים לשם גירוי או סיפוק מיניים). מובן שמעשה כזה בתנאים מסויימים הוא בפירוש עבירה (כשמעורבים קטינים וחסרי ישע, יחסי מרות וכדומה), אך לא כהגדרתו המשפטית. האם אני צודק, ואם כן האם לא ראוי להחליף ״מעשה מגונה״ במונח אחר כגון ״מעשה מיני״? Gil mo - שיחה 02:24, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

ראשית אשלים את הגדרת המעשה המגונה - "הנעשה ללא הסכמת אחד הצדדים". כל עוד המעשים נעשים מתוך הסכמה, עם בני זוג בגירים, ובצנעת הפרט, אינם מהווים עבירה. מכל מקום לעשות במישהו מעשה מיני בניגוד לרצונו זה מגונה. בברכה. ליש - שיחה 05:25, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
בהגדרה המשפטית, סעיף 348 סעיף קטן ו׳ לחוק העונשין - אין את התוספת שציינת, והיא גם לא מדוייקת. לפי התיאור, העבירה אינה מוכלת בהגדרה עצמה של מעשה מגונה, אלא חיצונית לה. העבירה מתקיימת רק כאשר המעשה המגונה נעשה בנסיבות מסויימות. Gil mo - שיחה 10:47, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
הגדרת מעשה מגונה אמנם אינה כוללת את חוסר ההסכמה, אך הנסיבות ההופכות מעשה מגונה לעבירה כוללות חוסר הסכמה. מעשה מגונה בהסכמה אינו נחשב לעבירה, ולכן יש מקום לשאלה: מדוע מעשה שאינו בגדר עבירה, והוא חלק בסיסי של הקיום האנושי, זכה לשם המעליב "מעשה מגונה"? שם זה משקף כנראה גישה פוריטנית של המחוקק, וראוי לשנותו. הפנה בקשתך לחבר הכנסת החביב עליך. דוד שי - שיחה 11:53, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

אני מפנה אותכם ללשון החוק. אני מצטט:

(א) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 543(א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים, דינו - מאסר שבע שנים. (ב) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 543(ב)(1) עד (5), בשינויים המחויבים, דינו - מאסר עשר שנים. (ג) העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו אך שלא בנסיבות המנויות בסעיף 543, דינו - מאסר שלוש שנים. (ד1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר ארבע שנים. (ד2) לעניין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שעשה מעשה מגונה באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי. (ד3) מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות בסעיף 743א(ב), דינו - מאסר שלוש שנים. (ה) העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו - מאסר שנתיים. (ו) בסימן זה, "מעשה מגונה" - מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

– חוק העונשין בעבירות מין

ככה שאתה סוג של צודק בטענה שמעשה מגונה זה דבר שעושים כל הזמן, אם מגדירים אותו כמו שהוא מופיע בסעיף (ו). וצודקת הטענה שהשם טיפה מיושן ולא רלוונטי כי אין שום דבר בזוי או מגונה במעשה לשם סיפוק מיני או חלילה גירוי מיני. אבל עם זאת המחוקק דואג לפרט שלא כל מעשה מגונה הוא עבירה על החוק, אלא רק עם מתקיימים סעיפים 345 (ראו בקישור). סעיף 345 מפרט נסיבות בהם בעילה (גם כן מונח מיושן) נחשבת לאונס. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:05, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

תודה, אם כן איזה שם היה מתאים יותר לפי דעתכןם להציע לחבר הכנסת החביב עלי? ״מעשה מיני״? Gil mo - שיחה 12:19, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
ההצהרה של השואל – "לפי חוק העונשין, מעשה לשם גירוי או סיפוק מיניים נחשב למעשה מגונה, הנחשב לעבירה" – אינה נכונה. "מעשה מגונה" הוא אכן "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים", אך הוא מתגבש לדבר עבירה לפי סעיף 348 כשהוא נעשה לפי האמור בסעיפי משנה (א)-(ה), או לפי סעיף 349. מעשה מגונה לכשעצמו שנעשה לא בתנאים האמורים בסעיפים 349-348 – חוקי למהדרין. חזרתישיחה 12:55, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
(דבר השואל): נכון, ההצהרה לא נכונה. יותר מדוייק היה להצהיר שני דברים: (1) הביטוי ״מעשה מגונה״ הוא ׳מעליב׳ לפי ניסוחו של מכובדי דוד שי - ויש מקום להחליפו. (2) הערך מעשה מגונה אינו מדויק לפי האמור וברשותכם אתקן את הניסוח. אגב, ברוח המאמר, הפירוש הרווח של הביטוי בקרב הציבור הוא של עבירה, ולא של מעשה תמים לכאורה. Gil mo - שיחה 13:35, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

Origin and Etymology of indecent Middle French or Latin; Middle French indécent, from Latin indecent-, indecens, from in- + decent-, decens decent First Known Use: circa 1587 Nachum - שיחה 09:51, 12 בספטמבר 2016 (IDT)

BA כללי[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שנגדים רבים (שלחלקם אין בגרות מלאה) הולכים ללמוד BA כללי. הסיבה כנראה היא שזה מעלה להם את המשכורת או משהו. אבל לא ברור לי מה זה אומר BA כללי. מה לומדים בתואר "כללי"? מה עושים שם ולמי זה טוב (חוץ מנגדים בצבא שעושים את זה סתם כי צריך תואר)? 93.172.150.162 13:27, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

הסתכלת בסילבוסים? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:23, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
הנה מידע על על התכנית באוניברסיטת תל אביב. זוהי תכנית שלומדים בה כל מיני קורסים מתחומים שונים, בעיקר מדעי הרוח. ‏ Amitayzl - שיחה 16:31, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
בארצות הברית זה מאוד נפוץ. אולי רוב מי שהולך לקולג' לומד תואר כללי עם קורסים מכל הזנים והמינים ורק בתואר השני הוא מתמקצע בתחום מסויים. בישראל יש באוניברסיטאות תארים ראשונים כלליים (או כללי במדעי החברה, כללי במדעי הרוח וכד') אבל רוב הסטודנטים לומדים תואר ראשון ממוקד בתחום ידע אחד, מקסימום שני תחומי ידע ועוד כמה קורסים כלליים בהתאם לדרישה בתקנון אותו מוסד (כי אי אפשר בלי ידע כללי מינימלי). ‏DGtal‏ - שיחה 09:29, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
הרבה אנשים עושים את זה בגלל לחץ של ההורים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך מוסלמים ישראלים עולים לרגל למכה?[עריכת קוד מקור]

על פי הידוע לי, ערב הסעודית אינה מכירה בדרכון הישראלי. מה עושה מוסלמי ישראלי שרוצה לעלות לחג' במכה? --87.68.56.104 23:12, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

מקבל ויזת ירדנית זמנית לצורך החאג', ואך ורק לתקופה זו. • צִבְיָהשיחה • ז' באלול ה'תשע"ו 23:13, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
תודה על התשובה המהירה. את יכולה לפרט קצת, בבקשה? האם בפועל הם נכנסים עם דרכון ישראלי? מה הכוונה "ויזה ירדנית"? --87.68.56.104 23:22, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
לא. הם מקבלים דרכון ירדני זמני לתקופה של שבועיים (בערך, כלומר לתקופה של העלייה בלבד), שהוא תקף רק לאזור של מכה (הם לא יכולים לטייל בערב הסעודית). הם עוברים דרך ירדן, ונכנסים לערב הסעודית עם הדרכון הירדני. • צִבְיָהשיחה • ז' באלול ה'תשע"ו 23:36, 10 בספטמבר 2016 (IDT)

מסעדת פלדנקרייז בתל אביב של שנות העשרים[עריכת קוד מקור]

אני מחפש מידע אודות מסעדה שפעלה בתל אביב בשנות העשרים.

אני לא יודע רבות אודותיה - כאמור, דבורה פלדנקרייז הייתה הבעלים. ויש בידי תיאור של פועלים שהיו אוכלים שם ארוחת צהריים תמורת שלושה גרושים (למעשה, נרמז שם שהגישו רק ארוחת צהריים, אז אולי זו בכלל לא הייתה מסעדה, אלא יותר משהו בכיוון של מכירה מתוך מטבח פרטי).

השנה היחידה שאני יודע בוודאות שהמסעדה פעלה בה היא 1922. אני מניח שהיא נפתחה לא הרבה לפני כן, כי להבנתי, כשבעלה נרצח במאורעות תרפ"א, הם התגוררו בפתח תקווה. דבורה נפטרה בראשית שנות החמישים, אבל שוב - אני לא יודע אם המסעדה פעלה עד אז, או שנסגרה הרבה לפני כן.

ומה שאני לגמרי לא יודע - איפה העסק הזה היה ממוקם?

מי מכיר, מי יודע? דניאל צבישיחה 20:50, ט' באלול ה'תשע"ו (12.09.16)

דניאל צבי, המסעדה היתה מסעדת חלוצים "בחולות תל אביב ברחוב בלפור", דבר, 1 במרץ 1950. ביקורת - שיחה 22:00, 12 בספטמבר 2016 (IDT)
השלב הבא אם תרצה באמת להשקיע בחיפושים:
- אשל : אכילה, שתיה לינה : מדריך מקצועי של ענף בתי הקפה מסעדות ומלונות. ההסתדרות הכללית של המעמד הבינוני בארץ ישראל. ארגון בעלי הקפה המסעדות. תש"ז-תש"ח.
- בני כהן (עורך יוסי גולדברג), מ"קרלטון" עד "תנובה" : רשמים וזיכרונות מראשית המסעדנות בתל-אביב, קיבוץ דליה 2010
- נתן דונביץ', מקיוסק גזוז עד מסעדת שף : מאה שנות אוכל בתל אביב, תל אביב: אחוזת בית, 2012
יש מצב שבאחד הפרסומים הללו תמצא את המבוקש. ביקורת - שיחה 22:16, 12 בספטמבר 2016 (IDT)
תודה, מוזר שהיא לא מופיעה כאן. דניאל צבישיחה 10:05, י' באלול ה'תשע"ו (13.09.16)
לא בטוח שהיתה תושבת רשומה ומשלמת מסים עירוניים. ביקורת - שיחה 10:06, 13 בספטמבר 2016 (IDT)

צל"ש של גילה בן עקיבא[עריכת קוד מקור]

שלום, על מה גילה בן עקיבא הלוחמת בפלמ"ח קיבלה צל"ש? האם יש לכם פרטים בנושא? Sokuya - שיחה 01:01, 13 בספטמבר 2016 (IDT)

כתוב בפירוט על איזה קרב היא לכאורה קיבלה צל"ש (ליל הרכבות). מה שצריך להוכיח הוא שהיא באמת קיבלה צל"ש. ‏DGtal‏ - שיחה 01:06, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
חשוב לי גם לדעת על מה הצל"ש. מה היא עשתה בקרב שבגללו העניקו לה צל"ש Sokuya - שיחה 01:08, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
היא מוזכרת בכתבה הזו, אבל לא ברור לי אם זו הפעולה המדוברת או פעולה מקדימה, אם זו הפעולה המדוברת, לא נראה שקיבלה צל"ש אישי בכל מקרה: עדית זרטלחיים בר לב, דבר, 8 בדצמבר 1967. ממשיך לחפש. ביקורת - שיחה 01:16, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
הנה כתבה מוקדמת, שכנראה עמדה לפני הגב' זרטל בעת הכנת כתבתה, מכתבה זו יותר ברור שהפעולה המתוארת היא הפעולה הנ"ל: אורי דןהכידון, מעריב, 18 באוקטובר 1957. ביקורת - שיחה 01:20, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
אממ איפה הכתבות? Sokuya - שיחה 01:22, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
לא הבנתי את השאלה? ביקורת - שיחה 01:24, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
יש קישורים לכתבות? טעות שלי Sokuya - שיחה 01:25, 13 בספטמבר 2016 (IDT)

שמעון פרס[עריכת קוד מקור]

אם הוא ייצא מזה, זה לא יהיה בגדר נס רפואי? כותבערכים - שיחה 21:17, 13 בספטמבר 2016 (IDT)

עם שניים סוכר. מהי בדיוק ההגדרה של נס רפואי? ראשית כל פרס נמצא תחת השגחה רפואית טובה מהממוצע (לא לכל אחד יש במשפחה רופא אישי). מעבר לכך האירוע הזה קרה בבית חולים ולכן הייתה, מן הסתם, תגובה מהירה של הצוות הרפואי. מהירות התגובה של הטיפול הרפואי משפיעה על סיכויי ההחלמה. ומעבר לכך: נניח שלחולה כלשהו יש רק 5% להתאושש ממצב רפואי חמור. האם התאוששות שלו תהיה בגדר נס? ומה קורה אם מדובר על קבוצה של עשרים חולים? Tzafrir - שיחה 00:44, 15 בספטמבר 2016 (IDT)
לא רוצה להישמע קטנוני, אבל למה השתמשת דווקא במספר עשרים? לא שיש לי בעיה עם הסתברות של 64% לריפוי בקרב קבוצה שכזו, אבל אני חושש שיש אנשים שיסיקו שהתכוונת לצרף לינארית את ההסתברויות. נראה לי שדוגמה קולעת יותר הייתה להשתמש ב 59 חולים. במצב זה הסיכוי לאי החלמה של כל החולים הוא כ 5%. על כל פנים, זו גישה שגויה לדעתי. מבלי להיכנס לשאלות מטפיזיות על ניסים, בהנחה שמדובר כאן על דבר שההסתברות שיקרה נמוכה ביותר, אין הרבה משמעות להגדלת כמות החולים. אפשר להמחיש זאת באופן הבא: הסיכוי שאני אקנה כרטיס לוטו ואזכה בפרס הראשון הוא בגדר נס. זאת, למרות שהסיכוי שכרטיס כלשהו יזכה בפרס הראשון עשוי להיות סביר למדי. משה פרידמן - שיחה 05:58, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
ניסים רפואיים מעוגנים בסטטיסטיקה. גם אם יש סיכוי של 1% (אין) להירפא מסרטן הלבלב בדרגה 4, העובדה שאדם אחד ממאה נרפא - אינה נס. ספוילר: לאף אחד עוד לא צמחה יד חדשה במקום אחד שנכרתה. אם תצמח, זה כבר יהיה נס. נ.ב. צריך להגדיר מה זה "ייצא מזה". • צִבְיָהשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 11:33, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
לפני שאשיב לגוף הדברים, אני רוצה להגדיר את המינוח "נס" בהקשר זה, בתור "מאורע מאוד בלתי סביר מבחינה סטטיסטית". אם את רוצה לדון בניסים מטפיזיים, כגון צמיחה של ידיים חדשות וכדו', אני לא בעסק. להבנתי את מבלבלת בין שאלות שונות. נניח שיש סיכוי של 1% להרפא ממחלה מסויימת, ואנו דוגמים 458 חולים, נוכל לצפות בהסתברות של 99% שאחד מהם לפחות יבריא. אבל גם אם נדגום 458 אלף חולים, ההסתברות של החולה יענקל בן שמעלקא להרפא ממחלתו נשאר זניח. לכן, אם יבוא מאן דהו לבקר את יענקל שלנו על מיטת חוליו, וישאל את רופאו על סיכויי ההחלמה שלו, הרופא יענה לו שהסיכוי שיבריא אפסי, או בלשון העם: אם יבריא יהיה זה "נס רפואי". זאת, על אף שהרופא מטפל בעוד 457,999 חולים, שמתוכם, בסבירות גבוהה ביותר, יבריאו 45,800 חולים. מכיוון שהשאלה נשאלה על שמעון פרס, ולא על כלל האנשים במצבו, אני חושב שתשובתך שגויה. משה פרידמן - שיחה 14:44, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
הרופא יענה לו שהסיכוי הוא 1%. ואם אותו רופא נמצא מספיק שנים במקצוע, העובדה שיענקל יירפא לא תערער אותו, אלא תשתלב בסטטיסטיקה הידועה. השימוש במילה "נס (רפואי)" הוא כר נרחב להונאות בתחום דת ורפואה אלטרנטיבית (אין חשיבות לסדר). אנשים לא נרפאים בגלל ניסים. אנשים נרפאים בגלל שיש אנשים שנרפאים. "נס" הוא מאורע לא סביר נקודה. צמיחת ידיים היא דבר כזה. התרחשות של רעידת אדמה פעם ב-100 שנה במדינת ישראל היא לא נס, אלא תופעה מעוגנת סטטיסטית. • צִבְיָהשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 15:19, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
אם את עומדת מאחורי הגדרתך לכך ש"נס" הוא מאורע לא סביר (נקודה!), אז אם שמעון פרס ירפא ממחלתו זהו אכן נס, ולשיטתך היא אמורה לערער את רופאיו (או אותך). אני לא מבין בניסים, אלא בניתוח מדעי של נתונים סטטיסטיים. העובדה שההסתברות לרפואותו של חולה כלשהו גבוהה, איננה מעלה או מורידה לעניין. זו פשוט טעות. אגב, למעלה טעיתי באפס אחד, אבל העקרון היה מובן. משה פרידמן - שיחה 15:38, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
לא קראתי את התיק הרפואי של מר פרס, ולפיכך איני יכולה לקבוע האם במידה והוא "ירפא" (הגדרה מאד נזילה ביחס לאדם בגיל כזה עם אלף מחלות רקע) תהיה נס רפואי. אני כן יכולה לקבוע שהסיכוי שיחזור למצבו טרם ההתדרדרות האחרונה הוא מאד לא סביר. • צִבְיָהשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 15:43, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
אז, לשיטתך, אם זה יקרא זה נס רפואי. זה מה ששאל השואל. משה פרידמן - שיחה 15:44, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
משום שאין ניסים הרי שאם זה נס, זה לא יקרה. אם זה יקרה, כנראה זה לא נס. הדיון הוא על הטרמינולוגיה. • צִבְיָהשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 15:48, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
הטענה הזו כושלת גם בהנחת המבוקש וגם בחוסר עקביות. משה פרידמן - שיחה 15:51, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
העיקר שהבנת. • צִבְיָהשיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 15:52, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
רק רציתי לתקן את המשפט המזעזע שלי מלמעלה. צ"ל: על אף שהרופא מטפל בעוד 457,999 חולים, שבסבירות של 99%, 4377-4783 מתוכם יבריאו. משה פרידמן - שיחה 19:07, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
השתמשתי במספר 20 בגלל שהוא הופיע בדוגמה שאליה קישרתי (שהיא מתחום שונה, אבל הרעיון הוא אותו הרעיון. וכן, החישובים ההסתברותיים ללו ברורים לי, ודי ברור לי שהם ברורים למחבר הקומיקס הזה). אבל מסתבר שיש מי שצריך להגדיר מהו נס רפואי. כאשר האפיפיור מכריז על מישהו כקדוש, הוא חייב להוכיח, בין השאר, שאותו אחד עשה לפחות שני נסים (בעבר נדרשו שלושה נסים). הכנסיה הקתולית היא גוף מסודר והם דורשים הוכחה מסודרת לקיומו של נס. במות השנים האחרונות כמעט כל הנסים היו נסים רפואיים. ר' כתבה בנושא (הארץ). Tzafrir - שיחה 21:34, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
לא האשמתי אותך חלילה, רק הצבעתי על הבעיה המתודית בבחירה של המספר עשרים, ובחוסר הרלוונטיות של הטענה לנושא. מעבר לכך, כפי שהקפדתי להדגיש לאורך הדיון, העיסוק בניסים מטפיזיים נראה לי חסר טעם בהקשר זה. משה פרידמן - שיחה 04:42, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
זו בדיוק הבעיה בהכתרת מאורעות מסויימים כניסים. אם רב מסויים מברך כמה עשרות חולים ביום, מובן שסטטיסטית לאחר תקופה כמה חולים ירפאו באורח "נס", משום שיצטברו מספיק חולים. המציאות היא שהסיכוי (כמדומני. אם זה לא נכון ספציפית במקרה זה זה נכון למקרים רפואיים אחרים) לאדם רגיל לחלות בסרטן הריאה קטן יותר מהסיכוי של חולה בסרטן הריאה להחלים לחלוטין. שני המקרים הם "ניסים" באותה מידה. • צִבְיָהשיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ו 06:41, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
אם השאלה נשאלת על חולה ספציפי, הסיפור על רבנים וברכות איננו רלוונטי. משה פרידמן - שיחה 07:22, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
נניח שהסיכוי לחלות בסרטן צוואר הרחם הוא 0.01. האם הסיכוי שאישה ספציפית תחלה בסרטן מסוג זה הוא "נס"? הייתי אומרת מזל רע. • צִבְיָהשיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ו 07:32, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
לפי ההגדרה שלך למעלה, התשובה חיובית. אישית, אני לא יודע מהי הגדרה של נס, והאם בכלל ניתן להכניס אותו למשבצות הללו. על כל פנים, אם זה מה שאת רוצה לומר, את יכולה פשוט לענות שאם פרס יחלים לא מדובר על נס רפואי אלא על מזל. אין צורך לגייס רבנים וסטטיסטיקות לא רלוונטיות לדיון. משה פרידמן - שיחה 08:09, 18 בספטמבר 2016 (IDT)

הקלטות של חיים בר לב[עריכת קוד מקור]

היש מי שיודע עם יש הקלטות של קולו השקול והרגוע של רא"ל חיים בר לב? אני מכיר רק הקלטה שבו הוא מורה לשרון, במלחמת יוה"כ "אתה משאיר שם (בראש הגשר) גדוד". אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:59, 14 בספטמבר 2016 (IDT)

הנה כמה שניות, אאל"ט. חזרתישיחה 23:51, 14 בספטמבר 2016 (IDT)
תודה. זה מוביל לקושיה נוספת - אם בר לב פרש ב 72, איך פקד על שרון ב 73? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:35, 15 בספטמבר 2016 (IDT)
"עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר 1973 חזר לשירות מילואים פעיל בדרגת רב אלוף[11] (במקביל להיותו שר בממשלה)."‏ Uziel302שיחה 13:44, 15 בספטמבר 2016 (IDT)

הוא מונה למפקד חזית הדרום במלחמה. שנילי - שיחה 11:43, 16 בספטמבר 2016 (IDT)

הוא מונה למפקד חזית הדרום רק לאחר מתקפת הנגד של 8 באוקטובר שבה התברר שגורודיש לא הצליח לפקד ביעילות על החזית (אם משום שהוא לא היה טוב בכך ואם משום שמפקדו לשעבר שרון לא קיבל את מרותו). למיטב זכרוני הוא חזר לשירות פעיל רק לצורך זה: בתור רב אלוף ומפקדם לשעבר של שרון וברן הייתה לו הסמכות הפורמלית והלא פורמלית שהייתה חסרה לגורודיש. לכן ב־10 באוקטובר הוא נכנס לשירות מילואים פעיל. לא נראה לי שב־6 באוקטובר (בתור מה בדיוק?). Tzafrir - שיחה 18:35, 17 בספטמבר 2016 (IDT)
אולי שמו אותו במטה כשגייסו אותו או שלחו לצפון הארץ. אני לא זוכר כרגע בעל פה, אבל אני חושב (ויתכן שאני טועה) שלפני שירד דרומה היה זמן קצר בצפון בגולן) גילגמש שיחה 06:45, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
בתחילת המלחמה היה יועץ לאלוף פיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר מונה למפקד חזית הדרום. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

המשחקים הפראלימפיים וסין[עריכת קוד מקור]

סין תופסת זה כמה ימים את המקום הראשון ואת המקום האחרון בטבלת המדליות. טוב, זה שני חלקים שונים של המדינה, אבל איך זה שאותו עם כל כך טוב וכל כך רע בו זמנית? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:14, 15 בספטמבר 2016 (IDT)

לשלוח חבילה גדולה לחו"ל[עריכת קוד מקור]

אני רוצה לעבור לחו"ל ולקחת איתי עוד מזוודה. במטוס זה עולה ממש הרבה בצורה לא הגיונית (85 דולר על מזוודה אחת). אני אקח איתי את הדברים הדחופים ואת הדברים הפחות דחופים אני רוצה לשלוח בנפרד.

בטח יקח זה איזה חודש-חודש וחצי להגיע מישראל לאירופה. השאלה כמה זה עולה ומי בישראל מתעסק בדברים כאלה כמו משלוח של מזוודה שלמה (בדואר הם מקבלים רק חבילות קטנות וקלות יחסית, אני רוצה משהו כמו 10-15 קילו). 31.168.14.82 12:00, 17 בספטמבר 2016 (IDT)

קטגוריה:חברות לוגיסטיקה Shannen - שיחה 12:20, 17 בספטמבר 2016 (IDT)

קוצו של יוד[עריכת קוד מקור]

בטור הזה נאמר:

"שנים רבות לוחשים באוזנינו שיש באמ"ן מוח מבריק, אסור לנקוב בשמו אבל נקרא לו י', והוא האחראי על הערכת המצב הלאומי ולכן אין מה לדאוג. ושיש בשב"כ מפקד מעולה, משכמו ומעלה, ר' שמו, מנתח מצבים ונבון, ושאפשר לישון בשקט. ואז משתחרר י', ומשתחרר ר', והם יוצאים לאור הזרקורים ופותחים את הפה ושערותינו סומרות"

מיהו י' המדובר?

אסור לגלות, זה סודי. פ.
זו אינה תשובה, ומן הסתם השואל מודע לכך שמדובר במידע חסוי. אני בספק אם השמות הללו לא ניתנים למציאה בחפירה בפרסומים זרים, כפי שניתן לעשות לגבי הנשק הגרעיני של ישראל, עד כדי מספרי טייסות ומיקומן. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:03, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
הניחוש שלי: י' הוא יעקב עמידרור, שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן, ור' הוא כמובן רוני אלשייך. אל תראו בניחוש שלי רצון להעליב את השניים, זה סימה קדמון שהעליבה אותם, אני רק פירשתי אותה. דוד שי - שיחה 11:08, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
לגבי "מספרי טייסות ומיקומן": הנה אתר סודי ביותר עם הפירוט, ויש אפילו טבלה. אני מקווה שלא ימחקו לי את ההודעה הזו... חזרתישיחה 12:55, 23 בספטמבר 2016 (IDT)

מה אחוז האנשים שלא יכולים להתחתן בישראל באופן רשמי?[עריכת קוד מקור]

לא יודע איך עושים את החישוב הזה. קיימים אנשים שמעצם הטבע שלהם לא יכולים להתחתן (מה שנקרא "פסול חיתון"), אבל בנוסף אליהם קיימים זוגות שכל אחד מהם הוא כן כשיר לחתונה, אבל לא אחד לשני. לדוגמה גבר ממוצא מוסלמי ואישה ממוצא יהודי. אני רוצה להוציא מהתמונה את האופציה להתחזות לבן דת אחרת לצורך נישואים (כמו שעושים גיור רק לצורך הזכות להינשא). אם לא ממירים דת, כמה אחוז מאכולוסיית ישראל לא מסוגלים פוטנציאלית להתחתן? 31.168.14.82 18:00, 17 בספטמבר 2016 (IDT)

100%. לפי החוק בישראל יש רק נישואים דתיים וכל המבקש להתחתן לבן דת אחרת, מבלי לשנות את דתו, מונעים ממנו. בברכה. ליש - שיחה 18:12, 17 בספטמבר 2016 (IDT)

איך אומרים למסירה באנגלית?[עריכת קוד מקור]

נגיד "טלוויזיה יד שניה למסירה, איסוף עצמי מדרום תל אביב". 31.168.14.82 18:22, 17 בספטמבר 2016 (IDT)

tv To give away Nachum - שיחה 09:37, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
to give away פירושו "להלשין", לא לכך התכוון השואל. אולי handing over שנילי - שיחה 09:41, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
I want to give away my old apple tv. But i want to delete my my passwords and personal information. How do i do this?
I want to give away my old apple tv. Bought the new generation. How do i flush out the apps and other personal information so the new person can start fresh? google found it. Nachum - שיחה 10:41, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
שניכם צודקים. "give away 1. To make a gift of. 2. To present (a bride) to the bridegroom at a wedding ceremony. 3. To reveal or make known, often accidentally. 4. To betray." [1]Uziel302שיחה 23:15, 19 בספטמבר 2016 (IDT)

חרס על העניים[עריכת קוד מקור]

מדוע שמים חתיכות חרס על המת

בספר מעבר יבק (שפתי רננות פרק ט') נכתב, כי על פי דברי הזוהר - יש תועלת למת אם הבן עוצם את עיניו של המת. Nachum - שיחה 09:36, 19 בספטמבר 2016 (IDT)

האם חוקי לחפש רק בני מין מוגדר לתפקיד מסוים?[עריכת קוד מקור]

גולדה מאיר מבקרת בצוללת אח"י תנין בסיוע של מפקדה יוסף דרור, 1959 *** אינה צוללנית ***

האם זה חוקי בישראל לחפש למשרה מוסיימת רק גברים או רק נשים? נניח מישהו בא לרעיון עבודה ואומרים לי "המשרה מיודעת לנשים בלבד". האם זה תקין בישראל, האם יש חוק שמונע?

כעיקרון לא. אם כי: "יחד עם זאת, סעיף 2 (ג) לחוק קובע חריג לכלל זה, לפיו כי כאשר המדובר באפליה המתחייבת מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה, אין רואים בה אפליה לפי סעיף 2 לחוק." למשל, אם בית ספר דתי לבנות מחפש מחנכת לכיתה א', זכותו לדרוש שזו תהיה אישה, וזו לא תהיה אפליה אלא דרישה הנובעת מאופיו של התפקיד. • צִבְיָהשיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ו 17:52, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
צִבְיָה, הדוגמה לא טובה, כי אין שום בעיה שגבר יהיה מחנך של כיתת בנות. דוגמה אחרת שמתאימה לציטוט החוק שהבאת, היא סוכנות ליהוק המחפשת אישה לטובת גילום מחנכת בסרט על בית ספר לבנות. במקרה זה אופיו של התפקיד אכן דורש אישה, כי אם גבר ילוהק לתפקיד, הסרט יהיה לא אמין. דולבשיחה 23:41, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
היה דגש על דתי. שום בית משפט לא יקבל תביעה של גבר שהחליט להגיש מועמדות לתפקיד מחנכת בסמינר בית יעקב. אבל הדוגמה שהבאת אכן יותר מוחלטת. • צִבְיָהשיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ו 23:46, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
גבר יכול לשחק בתפקיד אישה, ואישה יכולה לשחק בתפקיד גבר. ע"ע טוטסי, וע"ע הנסיך אורלופסקי. חזרתישיחה 07:09, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
האפיפיורית יוהנה שנילי - שיחה 09:52, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
כמובן שגבר יכול לגלם מחנכת בסרט על בית ספר לבנות, אך, כפי שציינתי, הסרט יהיה לא אמין. לכן, סוכנות הליהוק עומדת בתנאי החוק כשהיא מייעדת את התפקיד לאישה. זאת בניגוד למקרה של בית ספר לבנות, אפילו דתי, המבקש לייעד תפקיד של מחנכת לאישה. דולבשיחה 13:24, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
הדיון כאן מעלה נקודה חשובה. מי מחליט ולמה אם התפקיד נועד למין מסוים או לא? נניח בליהוק סרטים יש גם ככה סלקציה גובהה מאוד לגבי מראה חיצוני, גובה, סוג פנים ועוד (מחפשים אנשים מאוד מוגדרים), ככה שמין השחקן מאוד רלוונטי לתפקיד. אבל נניח מישהו מחליט שאישה שיושבת בקבלה זה לא ייצוגי מספיק כי <הנכס סיבה סקסיסטית כאן>. מי יקבע אם זה לגיטימי או לא? Corvus-TAU - שיחה 13:40, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
הולכים לפי מה שכתוב בתסריט, מן הסתם... ראובן מ. - שיחה 00:55, 21 בספטמבר 2016 (IDT)
באף צבא בעולם עדיין אין צוללנית! אפליה? בטוח שלא. בורה בורה - שיחה 20:56, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
ברור שבאף צבא. צוללות הן תמיד חלק מהצי. בפרט הציים של אוסטרליה, ארצות הברית, איטליה ודנמרק הכניסו לשירות צוללניות. באיטליה זה הוכתר בכישלון. בדנמרק כבר שירתה אישה כמפקדת צוללת. מקור: עמוס הראלהמפלצת: דיווח מהקרביים של מכונת המלחמה היקרה ביותר בצה"ל, באתר הארץ Tzafrir - שיחה 22:09, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
הדוגמה של בית הספר הדתי יכולה להישאר בתוקף, ובלבד ש"מחנכת" תוחלף ב"מחנך" ו"בנות" תוחלפנה ב"בנים" (במיוחד אם מדובר בכיתת בנים מעל גיל בר מצווה, נניח כיתה ח' וכדומה). 22:28, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
אגב יהיה משעשע לראות גבר שמדגמן לבני נשים רק כי סוכנות הפרסום לא רצתה לחטוף תביעה על אפליה מגדרית. Gil mo - שיחה 23:56, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
לעיתים יש חוק שדורש הפליה מתקנת, לדוגמא שדורש שאחוז מסויים מנושאי משרה בחברה (דירקטורים למשל) יהיו נשים, ואז מובן שחוקי לחפש אישה לתפקיד זה. דרור - שיחה 13:02, 23 בספטמבר 2016 (IDT)

תם ונשלם יגיע כפיים מילון לימודי מאיר עיניים השבח לאל בורא ניב שפתיים[עריכת קוד מקור]

מה משמעות המשפט? ולמה דבר כזה בכלל מופיע בסופו של מילון אוקספורד (לפחות במהדורה הישראלית)? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 15:24, 19 בספטמבר 2016 (IDT)

נגמרה העבודה על המילון, תודה לאלוהים שברא את השפה.
המחבר רצה להתפייט.‏ Uziel302שיחה 23:17, 19 בספטמבר 2016 (IDT)

למה צ'ינס לא ייצוגי?[עריכת קוד מקור]

ממספר מקומות שמעתי טענה מוזרה בעיני שמכנס ג'ינס לא מתאים כבגד לעובדה רצינית. מישהי מאנגליה אמרה שאף אדם רציני לא יבוא בג'ינס לעבודה. חוץ ממקרה שהוא פרופסור ומותר לו הכל.

לי זה נשמע ממש פרימיטיבי לשפוט אדם לפי סוג הבד שממנו עשויות מכנסיו. אבל למה עושים את זה? מה רע בג'ינס?

מכנסי ג'ינס החלו כמכנסי עבודה. במקור המכנסים שימשו - עדיין משמשות - בעיקר עבור פועלים בעבודות כמו ספנות, בנין, מכרות וכד'. בהמשך עוצבו מכנסי ג'ינס "אורבניות", וגם פרטי לבוש אחרים, אבל התפיסה היא עדיין שמדובר במכנסי עבודה. בתודה, דג ירוקשיחה • 16:14, יום שלישי בשבת, י"ז באלול ה'תשע"ו (IDT) 16:14, 20 בספטמבר 2016 (IDT).
בארץ יש מכנסי עבודה (נדמה לי שבמקור דגמים של אתא ודומיהם) שונים לחלוטין. אני לא חושב שמתייחסים אליהם כבגדי עבודה. הם גם אף פעם לא נראו לי נוחים במיוחד לעבודה. Tzafrir - שיחה 17:58, 20 בספטמבר 2016 (IDT)
קודי לבוש הם במידה רבה עניין של מוסכמות ולא רק של שיקולים פרקטיים. אפשר לשאול גם למה מכנסיים קצרים וסנדלי אילת אינם מתאימים לפגישה עם מלכת אנגליה, הרי אפשר לדבר איתה מצוין גם בלבוש הזה. נרו יאירשיחה • י"ח באלול ה'תשע"ו • 00:46, 21 בספטמבר 2016 (IDT)
צ'ינס? צ'ינס? ה צ' בכלל לא קרובה ל ג! אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:59, 21 בספטמבר 2016 (IDT)
כאן אתה טועה, אילן, ככל הידוע לי פעם ראשונה משחר ההיסטוריה. מדובר באותו צליל בדיוק, וההבדל הוא רק ברמת הקול, בדיוק כמו הזוגות פ - ב, פ - ו, ק - ג, ט - ד, ס - ז. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:37, 21 בספטמבר 2016 (IDT)
התכוונתי - במקלדת. זו לא תקלדה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:00, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
ברור שלא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:57, 22 בספטמבר 2016 (IDT)

מדוע יונית לוי מתרגמת בקול את נתניהו בנאומו באו"ם?[עריכת קוד מקור]

לא הגיוני יותר שמישהו יתרגם ויכתוב? גם לא יפריע לשומעים, וגם יועיל לכבדי שמיעה. האם למישהו יש הסבר הגיוני? • צִבְיָהשיחה • י"ט באלול ה'תשע"ו 19:51, 22 בספטמבר 2016 (IDT)

אולי כי גם לתרגם משמיעה וגם להקליד זה לא מאפשר לעמוד בקצב. חזרתישיחה 20:50, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
מה? יש לי חברה שמקלידה 120 מלים בדקה. אתה מדבר כל כך מהר? בורה בורה - שיחה 20:53, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
אני מקלידה ממש מהר, ונראה לי אפילו עם האנגלית הלא מושלמת שלי הייתי מתרגמת את הנאום בכתב יותר מהר מיונית. ולא חסרים אנשים שמקלידים מהר ממני ודוברים אנגלית שוטפת. נשגב מבינתי. • צִבְיָהשיחה • י"ט באלול ה'תשע"ו 21:01, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
כדי להטות את הנאום או לפחות לכער אותו בקולה, כדי שלא נשמע את הריטוריקה היפה של ביבי.
שאלה אחרת: מי פראייר לצפות בתוכנית של יונית? 77.125.17.3 20:57, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
אכן כיוון מעניין. רוב התרגומים הסימולטניים נעשים בעל פה, אולי כי נדיר שיש יכולת להקשיב ולתרגם בו זמנית, והקלדה מהירה היא כבר כישור שלישי שנצרך במשימה הזו. ייתכן גם שיש כאן אלמנט של ירושה מימי הרדיו. נרו יאירשיחה • כ' באלול ה'תשע"ו • 01:18, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
יש אנשים שמתרגמים סימולטנית (בכתב, כמובן) סדרות, נגיד. אדם שמקליד בשיטה העיוורת ממש מהר זה הופך להיות כמו דיבור, לא "פעולה נוספת" מיוחדת שהמוח צריך להקדיש לה מחשבה. • צִבְיָהשיחה • כ' באלול ה'תשע"ו 01:24, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
אני מניח שמתרגמי סדרות עוצרים מדי פעם את המקור כדי להספיק לכתוב. או לפחות רובם. ידוע לך אחרת? נרו יאירשיחה • כ' באלול ה'תשע"ו • 01:35, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
קח אדם שמתרגם לשפת הסימנים. זה לא באמת "עברית" שמתוארת בידיים, אלא שפה שונה לגמרי והוא צריך לנסח את הדברים מחדש. למרות זאת המתרגמים עושים זאת בהצלחה. אין לי ספק שאם הייתי דוברת אנגלית שוטפת הייתי עושה את זה בלי בעיה. מה גם שמדובר בנאומים, שמטבע הדברים נאמרים יחסית באיטיות לשיח רגיל (בשונה מדו שיח שיכול להיות בסרט, נניח). ובאשר לשאלתך, לי בכל אופן סיפר מישהו שהוא מתרגם ללא הפסקה (אני מניחה שהוא מרשה לעצמו לשתות מים). • צִבְיָהשיחה • כ' באלול ה'תשע"ו 01:52, 23 בספטמבר 2016 (IDT)

זה מציק מאד בעיקר בסדרות תעודה אמריקאיות או בריטיות שמראיינות אנשים ישראלים. הם נוהגים לדבב את המרואיינים בשפות זרות, אתה שומע נורא בשקט את ראיון המקור בעברית והאנגלית "מסתירה" את העברית, בקטעים שאתה מצליח לשמוע את שתי השפות, תמיד תמיד אני שם לב לפספוסים של המתרגמים שאיבדו חלק מהמשמעות הישראלית של הדברים. ביקורת - שיחה 10:46, 23 בספטמבר 2016 (IDT)

אולי משום שצופי ערוץ 2 מתקשים בקריאה מהירה? בנאום יש הרבה יותר מילים מאשר בסצנה בסרט קולנוע, ולכן גם מי שמסוגל לקרוא כתוביות בסרט עלול להתקשות בקריאת טקסט של נאום במקביל לצפייה בנאום.
ושאלה קצת אחרת: האם נתניהו לקח סמי הזיה לפני הנאום, או שהוא יודע על אירועים צפויים שישנו את פני ההיסטוריה? דוד שי - שיחה 11:03, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
צודק. רק נואמים שלוקחים סמי הזיה מדברים על העתיד. לפרס או לאובמה זה בחיים לא היה קורה. נרו יאירשיחה • כ' באלול ה'תשע"ו • 16:56, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
מה שטוב באובמה, הוא תמיד "מודאג" כשהוא עם נתניהו... ראית כמה שערות לבנות הוסיף? בורה בורה - שיחה 21:04, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
המילה ‚מודאג’ היא מילה בעלת משמעות מוגדרת בעגה הדיפלומטית. באופן כללי: אנחנו לא מרוצים ממה שאתם עושים. אבל זה עדיין פחות חמור מנזיפה. Tzafrir - שיחה 10:53, 24 בספטמבר 2016 (IDT)

הקטע הזה בסידרה "היהודים הבאים", הוא פארודיה על איזה שעשועון טלויזיוני?[עריכת קוד מקור]

141.226.217.74 14:39, 22 בספטמבר 2016 (IDT)

התפאורה של גלגל המזל אבל הנעימה של השאלות באה ממי רוצה להיות מיליונר?. השאלות עצמן די חסרות משמעות. זרקו ביטויים תלמודיים באוויר. ‏DGtal‏ - שיחה 14:47, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
תודה. אגב, השאלות הן רק בדרך כלל חסרות משמעות, אבל לא תמיד. למשל, כשיניב ביטון מבקש רמז, הוא שואל "רמיזא במטותא", ונענה: "די לחכימא ברמיזא". 141.226.217.74 14:59, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
כמו כן, זה לא קטע, זאת סדרת קטעים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:47, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
אל מה אתה מתכוון ב"זה"? כשהשואל (כלומר אני) שאל את שאלתו, הוא השתמש במילה "הזה" - רק כלפי קטע אחד מאד מסויים, ככה שברור ש"זה" - כן "קטע" (אחד מסויים מאד), וממש לא "סדרת קטעים". לכל היותר תצדק אם תטען, שהשואל היה יכול לשאול את שאלתו לגבי סידרת קטעים, ולא רק לגבי קטע מסויים "זה" שאליו התייחס השואל כשדיבר על הקטע "הזה". 141.226.217.74 22:23, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
ממש לא. היה לי ברור לגמרי שהשואל התכוון לקטע אחד ספציפי בשאלתו, מה שיכל היה לגרום לקוראים של הנושא הזה לקבל הבנה שגויה שמדובר במערכון בודד, וזה גם מה שגרם לי להגיד את מה שאמרתי. ואמרתי המון פעמים זה במשפט הזה, מה שמראה שזה יכול להצביע על כל מיני דברים, לא רק לזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:15, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
המילה "זה" יכולה להורות על דברים שונים, כמו שהמילה "אתה" יכולה להורות על בני אדם שונים. הכול תלוי בהקשר. אבל אם ראובן אמר משהו, ואז יגאל עונה במשהו שמתחיל במילה "אתה" (לא כחלק מציטוט של מישהו אחר אלא כחלק מתוך אמירה מקורית של יגאל), אז המילה "אתה" יכולה להורות על אדם אחד בלבד: ראובן. אותו דבר לעניינו: אם ראובן אומר משהו על "הקטע הזה", ואז יגאל פותח במשפט שמתחיל ב: "זה לא קטע, זה סדרת קטעים", אז לדבריו יש פירוש אחד בלבד: קטע זה שעליו דיבר ראובן אינו קטע אלא הוא סדרת קטעים.
הבט יגאל: מתי המילה "זה" יכולה להיות רבת-משמעות? למשל כאשר ראובן אומר: "פרח זה הוא כלנית", ואז יגאל עונה "זה לא כלנית אלא רקפת, ואת זה אני יודע בתור חקלאי": או-אז, אמנם המילה "זה" שבתחילת דברי יגאל מורה על הפרח שעליו דיבר ראובן, אבל המילה "זה" שבסוף דברי יגאל מורה על הטענה המופיעה בתחילת דברי יגאל (כלומר היא לא מורה על פרח אלא על טענה), וכל כיוצא בזה. אבל דבר אחד בטוח: שהמילה "זה" שפותחת את דברי יגאל, מתייחסת אל אותו "זה" שעליו דיבר ראובן. 141.226.217.74 13:47, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
האם הדיון הזה הוא פארודיה לאיזשהו דיון אחר בויקיפדיה? 132.66.137.207 14:16, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
Im-yahoo.svg. בהחלט יכול להיות. לא הצלחתי לקרוא את כל הפוסט הזה שהיה בנושא הזה בעמוד הזה. זה פוצץ אותי מצחוק הזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:46, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
אני מעריך אל נכון, כי לאף אחד משנינו (כלומר לא רק לי אלא גם לך) אין שמץ של מושג - לאיזה "דיון אחר" התכוון זה אשר קדם לך, וכי לכל אחד משנינו (כלומר לא רק לי אלא גם לך) ברור - שהשימוש החוזר ונשנה שאתה עושה במילה "זה" - אינו מצליח לסתור בכהוא זה את דבריי אודות המשמעות האחת והיחידה האפשרית של המילה "זה" כשהיא מופיעה בתחילתו של פוסט (כגון בתחילת הפוסט הראשון שלך). 141.226.217.74 20:40, 25 בספטמבר 2016 (IDT)

מדוע יש קטגוריה נפרדת לנשים בתחרויות שחמט?[עריכת קוד מקור]

תודה. Gil mo - שיחה 23:58, 22 בספטמבר 2016 (IDT)

ראה Women's World Chess Championship. נשים כן מורשות להשתתף בתחרות לגביע העולם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:51, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
בשאלה התכוונתי למה זקוקות הנשים לקטגוריה נפרדת? Gil mo - שיחה 23:51, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
יש הבדלים בין נשים ובין גברים, לדוגמה נשים מוכשרות יותר בלימוד שפות וגברים מוכשרים יותר בתחומים אנליטיים. למרות ההבדל הכללי יכולה להיות אישה מוכשרת מאוד בתחומים אנליטיים וגבר מוכשר מאוד בתחום הלשוני, אך בממוצע יש הבדל לפי המין. בממוצע נשים לא מגיעות לרמות של גברים במשחק השחמט, חוץ מיוצאות מהכלל דוגמת בנות משפחת פולגאר. בברכה. ליש - שיחה 00:30, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
ובכל זאת מדוע הן זקוקות לקטגוריה נפרדת? Gil mo - שיחה 10:22, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
מאותה סיבה שלא נותנים למתאגרפים מעל מאה קילוגרם להתחרות עם מתאגרפים בעלי שישים קילוגרם, כי זה לא כוחות. כדי שלתחרות יהיה ערך ספורטיבי היא צריכה להתקיים בין בעלי כוחות דומים - בשחמט, בממוצע, הגברים יותר חזקים, לכן הפסד הנשנים צפוי מראש. למה אתה לא שואל את אותה שאלה לגבי תחרויות אתלטיקה? גם שם מפרידים בין גברים ובין נשים. גם בתחרויות כדורסל ואחרות. בברכה. ליש - שיחה 10:37, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
אבל למה דווקא נשים וגברים, למה לא חרדים/חילונים, אפרו אמריקאיים/לבנים וכדומה?Gil mo - שיחה 16:27, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
בין גברים ובין נשים יש הבדלים פיזיים, הם בנויים בצורה שונה. חרדים וחילונים בנויים באותה צורה, לכן לעתים חרדי הופך לחילוני וחילוני הופך לחרדי. כדי שגבר יהפוך לאישה וההפך, יש צורך בניתוחים, טיפולים הורמונליים והמעבר אף פעם אינו שלם. בברכה. ליש - שיחה 16:31, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
נרמז מהשאלה שמצופה מגברים ונשים להיות באותו מד כושר בממוצע, כך שהתפלגות של נשים וגברים תהיה זהה. זה לא המצב, ראה אלופי העולם בשחמט ותשווה בין אלופי העולם לאלופות העולם. כמובן שקיימות שחקניות כמו יהודית פולגאר שמתמודדת מול גברים באותה הרמה, אבל זה מקרים נדירים יחסית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:05, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
הבדלים בכוח פיזי (כמו בדוגמה של מתאגרפים) לא צריכים להשפיע על התוצאה. אין צורך בכוח פיזי כדי להזיז כלי שחמט. השאלה באמת מעניינת וכנראה שיש הבדלים פיזיולוגיים כלשהם שנותנים בממוצע יתרון לגברים בספורט זה. גילגמש שיחה 17:44, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
שחמט זה ספורט בדיוק כמו שסודוקו ודוקים הם ספורט (גם אם בערך ספורט כתוב אחרת). חזרתישיחה 20:14, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
בדיוק לאחרונה נתקלתי בדיון בנושא. נטען שאין מספיק נשים שמתחרות בשחמט, ולכן סטטיסטית יש פחות נשים טובות בשחמט. אם ניקח את ישראל לעומת סין באולימפידה, ברור שיש למדינה עם מליארד אזרחים סיכויים הרבה יותר טובים לזכות במדליות מאשר מדינה של שמונה מיליון. וזו אכן המציאות בשטח. כנל לגבי נשים מול גברים. למה נשים פחות משחקות? זו שאלה שדורשת חקירה הן מתחום מדעי המח והן מתחום הסוציולוגיה. • צִבְיָהשיחה • כ"א באלול ה'תשע"ו 20:47, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
אם מדובר בסטטיסטיקה גרידא, הרי שאין הגיון לתת להן להתחרות בנפרד. שהרי אשה ספציפית שבחרה לשחק איננה מתעניינת בשאלה כמה נשים משחקות, ולא אמורה להיות לה בעיה להתחרות מול גברים. ממש כשם שהסיכוי של סיני ספציפי לזכות במדליה זהה לסיכוי של ישראלי ספציפי לזכות במדליה. משה פרידמן - שיחה 05:12, 25 בספטמבר 2016 (IDT)

מה ההגדרה הרשמית-בינלואמית של שטחי איו"ש?[עריכת קוד מקור]

בבקשה בלי דעות פוליטיות ואישיות. אני רוצה שאלה מאוד מוגדרת- מה ההדרה פורמלית של שטחי "פלסטין"?

הרבה אומרים שזה "שטח כבוש", אבל כיבוש לפי הגדרה בינלאומית היא החזקה של שטח של מדינה אחרת. ישראל עם כך "כבשה" אתה שטח מירדן. אבל מצד שני, ירדן השתלטה על השטח בדרך צבאית גם כן ולכן "כבשה" אותו מהמנדט הבריטי שבזמנו "כבש" שטח זה מהאימפריה האות'ומנית. אני צודק עד כאן? אם כך, האם השטח יכול להיות מוגדר כשטח כבוש? או שהוא לכן נחשב פורמלית לשטח ישראלי (לכן= כל הסיפור של כיבושים אחד מהשני עד לאימפריה שלא קיימת יותר)?

זאת לא שאלה בפוליטיקה אלא יותר לכיוון של היסטוריה וחוק בינלאומי, ככה שאני מבקש לא לפתוח פה דיון שיגרר למריבות. 82.81.81.146 16:03, 24 בספטמבר 2016 (IDT)

לא חשוב מה היה בעבר, ישראל כבשה את השטח בפעולה צבאית והיא מחזיקה בו באמצעות הצבא ועל פי ממשל צבאי, לכן מדובר בשטח כבוש. אם ישראל הייתה מספחת את השטח ומאזרחת את תושביה הערבים, היה מקום לוויכוחים על מעמד השטח, כמו במקרה של מזרח ירושלים, אך כל עוד הריבון הנוכחי הוא הממשל הצבאי, אין שום מחלוקת שמדובר בשטח כבוש. בברכה. ליש - שיחה 16:10, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
צריך להפריד בין הפעולה (כיבוש) לתוצאה. כל השתלטות צבאית על דבר מה היא בהכרח כיבוש והשטח הוא כמובן כבוש. לכן, כמעט כל אזור בעולם הוא "כבוש" כי היה שם מישהו קודם. גם פריז לצורך העניין הוא שטח "כבוש" - הפרנקים כבשו אותו מידי התושבים המקומיים שהם בעצמם כבשו אותו ממישהו אחר. חשוב להבדיל בין הפעולה הצבאית החד פעמית (כיבוש) לתוצאה - השהות של הכובש בשטח ושהות זו היא לאו דווקא מתורגמת כ"כיבוש". באנגלית נהוג להבדיל בין conquered לoccupied בשפת הדיבור עברית אין כל כך הבדל בין שתי המילים האלה אבל ההגדרה המשפטית עד כמה שאני זוכר היא "תפיסה לוחמתית". כלומר, ישראל לא מגדירה את השטח הזה כשלה אבל גם אף מדינה אחרת. מבחינה זו, שטח זה הוא חסר מדינה. בפועל ובהתאם לדין הבינלאומי ישראל שולטת בו על ידי הצבא (בעקבות כיבוש השטח). לכן, הריבון בשטח הוא צה"ל (ולא ממשלת ישראל) והחוקים שחלים שם הם חוקים צבאיים ולא חוקי ישראל. בשלב זה ישראל לא מכריזה על השטח כשלה (לא מספחת אותו באופן רשמי) כך ששאלת ההכרה של אומות העולם לא רלוונטית כרגע. אם ישראל תספח, אפשר יהיה לדון על הכרת אומות העולם. גילגמש שיחה 17:43, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
ישראל סיפחה את מזרח ירושלים ואת רמת הגולן. סיפוח זה לא מוכר על ידי רוב אומות העולם. גם מעמדה של ירושלים (המערבית) כבירת ישראל שנוי במחלוקת בעולם: לפי תוכנית החלוקה היה אמור להיות האזור שמסביב לירושלים להיות בינלאומי. החלטה 194 מזמן סיום מלחמת העצמאות קבעה ששטח זה יהיה בריבונות האו״ם. גם אם מעמדה של ההחלטה הזו לא ברור כלל. מעבר לכך, אם לחזור אחורה כדי להבין מהי פלסטין, בריטניה קיבלה את המנדט מחבר הלאומים על ‚פלסטינה’ שכללה בערך את ישראל וירדן של היום. מיד לאחר מכן הפכה בריטניה את עבר הירדן המזרחי לאמירות (ובהמשך: ממלכת) עבר הירדן והשאר כונה ‚פלסטינה’. ברוב המקומות שבהם מופיע בעברית השם ‚ארץ ישראל’ מאותה תקופה הוא מופיע באנגלית כ‚פלסטינה’ (Palestine) כולל, לדוגמה, בהצהרת בלפור ובפרסומים שונים של הסוכנות היהודית. השימוש בשם פלסטינים עבור ערביי פלסטינה החל בשנות החמישים או שנות השישים של המאה העשרים. Tzafrir - שיחה 13:59, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
אם השאלה שלך היא מה היא ההגדרה הפורמלית של שטחי פלסטין אז מדובר בכל שטחי ישראל וירדן והשטחים שבמחלוקת באמצע. כל הגדרה מצומצמת, בין אם מאוחרת יותר, או קדומה יותר, היא כבר הגדרה פוליטית ונתונה למחלוקת. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב באלול ה'תשע"ו • 22:35, 24 בספטמבר 2016 (IDT)

לכאורה, השואל (וכמה ממגיביו) מערבבים בין שני מושגים שונים: "פלסטין", ו"פלשתינה (א"י)". באנגלית, זו כמעט אותה מילה: Palestine (אם כי בכל זאת - גם באנגלית יש איזשהו הבדל לשוני קל כדלהלן), אבל בעברית מדובר בשני מונחים שונים המתייחסים לשני מושגים שונים: הראשון הוא המונח "פלסטין" - שנוצר רק בעברית הישראלית החדשה (באנגלית הוא מכונה: State of Palestine), והוא מורה על הישות המדינית שהינה (נכון לסוף ספטמבר 2016) בעלת מעמד של "מדינה משקיפה" באו"ם, אחרי שהוכרה במילניום השלישי כ"מדינה" - ע"י העצרת הכללית של האו"ם - אם כי לא ע"י מועצת הביטחון של האו"ם. מאידך, המונח העברי הותיק יותר: "פלשתינה (א"י)" (או באנגלית: Palestine), מורה על שטח (לא מדינה כמו ש"סיביר" הוא שטח ולא מדינה) - אשר נודע בשם זה עוד לפני קום מדינת ישראל - ואשר אומץ כמונח עברי רשמי ע"י המנדט הבריטי (אם כי לא ע"י רוב תושבי המנדט היהודים שברובם העדיפו אז להשתמש במונח "ארץ ישראל"). יש גם הבדל טריטוריאלי (ולא רק מדיני) בין שני המושגים: השטח של "פלשתינה (א"י)" כולל את כל השטח של: ממלכת ירדן, מדינת ישראל, הגדה המערבית, ורצועת עזה, וזה מוסכם על כולם. מאידך, הגבולות של "פלסטין" אינם מוסכמים: רוב ככל הפלסטינים ורוב ככל הערבים גורסים, שהוא כולל את כל השטח של: מדינת ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה. ישראל הרשמית, איננה מכירה בגבולות הנ"ל של "פלסטין" - ולמעשה גם לא בשום גבול אחר של "פלסטין". האו"ם עצמו, אשר העצרת הכללית שלו (שלא כמו מועצת הביטחון שלו) - כן מכירה ב"פלסטין" כמדינה (אף אם לא כ"מדינה חברה" באו"ם), מעולם לא קבע את גבולות "פלסטין" - אלא השאיר את הסוגיה הזו למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, ככה שאפילו לא ניתן לקבוע שלמשל - לדעת האו"ם - חברון עופרה בית אל ושילה הם חלק מ"פלסטין", פשוט משום שהאו"ם מעולם לא התייחס לסוגיה זו של גבולות "פלסטין". אמנם, בכמה החלטות של האו"ם הוא קורא לישראל לסגת מ"השטחים הפלסטיניים שנכבשו ע"י ישראל בשנת 67, כולל מזרח ירושלים"; ואולם ברור שבמושג "השטחים הפלסטיניים שנכבשו בשנת 67" - האו"ם לא התכוון לשטחי "פלסטין" שנכבשו ע"י ישראל בשנת 67 - שהרי בשנת 67 לא הייתה קיימת שום "פלסטין", ומכאן שבביטוי הנ"ל התכוון האו"ם לאותו חלק משטחי "פלשתינה (א"י)" אשר נכבש ע"י ישראל בשנת 67; אבל זה כשלעצמו לא אומר, שלדעת האו"ם - אותו חלק משטחי "פלשתינה (א"י)" אשר נכבש ע"י ישראל בשנת 67 - הוא גם חלק מ"פלסטין", אלא זה רק אומר - שהאו"ם קורא לישראל לסגת מהשטחים הללו - יהא עתידם המדיני (כפי שיקבע במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים) אשר יהא. זה לגבי סוגיית ההבדל, בין המושג "פלשתינה (א"י)" כשטח (ולא כמדינה), לבין המושג "פלסטין" כמדינה - שנוצרה רק במילניום השלישי - ושאף הוכרה (לפחות חלקית) ככזו ע"י האו"ם.

מאידך: לגבי סוגית מעמד שטחי הגדה המערבית (שעל זה שאל השואל את שאלתו למרות שבשוגג קרא ל"פלשתינה (א"י)" בשם "פלסטין"), יש להבחין בין שימוש במונח "כיבוש" - בהקשר טריטוריאלי-משפטי - דהיינו במשמעות של שליטה צבאית על שטח זר (זר לפי המשפט הבינלאומי), לבין שימוש במונח "כיבוש" - בהקשר חברתי-חוץ-משפטי - דהיינו במשמעות של שליטה צבאית על עם זר, וזאת כדלהלן:

א. לגבי השאלה האם הגדה המערבית (או לפחות שטחי סי שבגדה המערבית) נמצאת תחת כיבוש ישראלי - במשמעו הטריטוריאלי-המשפטי - דהיינו כיבוש של שטח זר, למעשה זו סוגייה השנויה במחלוקת עמוקה בין משפטנים בכירים: לא רק בין משפטנים ישראלים רבים (למשל בין דעת פרופ' מרדכי קרמניצר וחבורתו הנכבדה - לבין דעת השופט העליון לשעבר אדמונד לוי וחבורתו הנכבדה), אלא גם בין משפטנים רבים בחו"ל (למשל בין דעת ריצ'ארד גולדסטון - שופט לשעבר בבית המשפט החוקתי של דרום אפריקה - ומחבר דו"ח גולדסטון, לבין דעת סטיבן שוובל - הנשיא לשעבר של בית הדין הבינלאומי בהאג - והנשיא הנוכחי של בית הדין המנהלי של הבנק העולמי). שורש המחלוקת הוא: האם הגדה המערבית - אשר לדעת כולם מהווה חלק אינטגרלי מ"פלשתינה (א"י)" - יכולה להיחשב כשטח זר ביחס למדינת ישראל, שעה שמוסכם על הכול כי - כאשר אותו חלק של "פלשתינה ארץ ישראל" נכבש ע"י מדינת ישראל - הוא לא היה תחת שום ריבונות קודמת זרה שהוכרה ע"י המשפט הבינלאומי.

ב. מאידך, לגבי שימוש במונח "כיבוש" - בהקשר חברתי-חוץ-משפטי - דהיינו במשמעות של שליטה צבאית על עם זר: רוב ככל הישראלים (וקל וחומר שאר העולם), מסכימים שאכן יש שליטה צבאית ישראלית על עם זר (אם כי אנשי ימין ישראלים המכירים בעובדה זו נמנעים בדרך כלל מלהשתמש בעצם המילה "כיבוש" בהקשרה הנ"ל, משום שהיא נחשבת בעיניהם כחלק מ"ז'רגון שמאלני"). שליטה זו על עם זר משתקפת בין השאר בעובדה - המוסכמת כמעט על כולם (כולל על אנשי ימין מובהקים), שבעוד שהתושב היהודי החי בשטחי סי - אשר בדרך כלל נולד שם (לא רק אם הוא קטין) - זכאי לקבוע בקלפי מי יהיו נציגיו שישלטו בו (למשל ע"י בחירת חברי הכנסת שיבחרו את הממשלה שתבחר את שר הביטחון שיבחר את הרמטכ"ל שיבחר את המפקדים בשטח שיקבעו בעבור אותו תושב יהודי האם לתת לו אישור בניית מרפסת), הרי שהתושב הערבי של שטחי סי - אמנם בדרך כלל נולד שם אף הוא (לא רק אם הוא קטין) - אך אינו מקבל מהרשויות הישראליות השולטות בו את הזכות לבחור מי יהיו נציגיו שישלטו על חייו. אך למרות ההכרה המשותפת בין רוב-ככל הישראלים לגבי עצם התופעה, קיימת אצלם מחלוקת לגבי השאלה האם ראוי לשמר תופעה זו או לתקנה. לעניין זה, של שאלת שימור הסטטוס קוו, יש להבחין בין שלוש קבוצות בישראל: ימין מובהק, שמאל מובהק, וימין-מתון-מרכז-שמאל-מתון. רק שתי הקבוצות הראשונות מתנגדות להמשך הסטטוס קוו (בראש ובראשונה מטעמים מוסריים), ורוצות לתקן אותו: השמאל המובהק מציע לתקן את הבעייה המוסרית שבשליטה הצבאית על עם זר - ע"י סיפוח שטחי סי למדינת "פלסטין" (ודווקא למדינת "פלסטין" - על מנת להתגבר גם על בעיית הכיבוש הטריטוריאלי-משפטי אשר קיימת כעת לדעת השמאל המובהק), בעוד שהימין המובהק מציע לתקן את הבעייה המוסרית הקיימת בשליטה הצבאית על עם זר - ע"י סיפוח שטחי סי למדינת ישראל (למותר לציין שהימין המובהק סבור שכעת אין כיבוש טריטוריאלי-משפטי ושממילא גם לא יהיה כזה אם וכאשר שטחי סי יסופחו לישראל). רק הקבוצה השלישית (=ימין מתון, מרכז, ושמאל מתון) מתנגדת לכל אחד משני הפתרונות הנ"ל, למרות שלכאורה ביכולתו של כל אחד משניהם לחסל כליל את הבעייה המוסרית הקיימת בשליטה הצבאית על עם זר, ולכן ניתן לומר כי בעייה מוסרית זו - קיימת בראש ובראשונה "באשמת" הקבוצה השלישית הנ"ל.

141.226.218.32 20:25, 25 בספטמבר 2016 (IDT)

אם יהודיה מתנצרת לצורך חתונה בישראל: האם ילדיה יהודים?[עריכת קוד מקור]

לא סוד שבמדינת ישראל יש רישום של לאום. נניח מקרה בו אישה יהודיה מעוניינת התחתן עם גבר לא יהודי לפי הלכה. לצורך העניין הוא מכריז על עצמו כנוצרי כי אביו יהודי ואימו אוקראינית. והאישה ממירה את דתה באופן פיקטיבי לצורך קבלה בחזרה של זכות יסוד שנשללה ממנה (הזכות להינשא). האם במקרה כזה ילדיהם שיוולדו "במשפחה נוצרית" יחשבו ליהודים במדינת ישראל?

אני שואל את זה כי במקרה דומה שבו האישה ממירה את דתה באופן פיקטיבי ליהדות (רוב הגיורים בארץ נועדו לצורך עזה), אז הילדים יחשבו ליהודים. 31.168.14.82 16:25, 24 בספטמבר 2016 (IDT)

מבחינת היהדות הקלאסית היא תישאר יהודייה וילדיה יהודים. מבחינת המדינה היא תהיה נוצרית על כל ההשלכות המשתמעות מכך (במקרה גירושין למשל היא תישפט לפי דיני הנצרות ולא לפי דיני היהדות וכו' ראה כאן). בוא נאמר שהגיורים הפיקטיביים בארץ שנעשים לנוצריות לא באמת מוכרים על ידי האורתודוקסים או אפילו במקרים רבים על ידי המסורתיים, כך שבמקרה שבו האישה ממירה את דתה באופן פיקטיבי ליהדות היא או ילדיה לא באמת נחשבים ליהודים. אם למשל גיורת פיקטיבית כזאת תתאהב בחרדי הוא יראה בה גויה או נוצרית לכל דבר למרות התעודה מהרבנות, כל עוד היא לא תתגייר כדת וכדין בבד"צ חרדי כלשהו, ושם הגיורים באמת קשים ומאוד קשה לעשות צחוק מהם כפי שקורה ברבנות (זה לא סוד שלא מעט מאנשי הרבנות לא היו מחתנים את ילדיהם עם ה'גרים' שהם בעצמם יצרו). 93.126.88.30 17:06, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
מה אכפת לי מהכרה של בית דין חרדי? האם אמורות להיות לי תוכניות להתחתן עם חרדים בהמשך? ואם כן: שיסבלו. לי זה לא מה שמפריע. הבהרה: אני לא מי ששאל. דרך אגב: יש בית דין מחמיר עוד יותר (בית דין נטורי תחתא) שלא מקבל את הגיור המחמיר של הבד"צ שלך. Tzafrir - שיחה 17:29, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
צפריר, השואל שאל שאלה והצגתי לו דברים כהוויתם. אני לא חושב שזה ראוי להיכנס לשיקולים שלו ולקבוע לו אם מי הוא ירצה להתחתן ועם מי לא. צריך ליידע אותו מראש לכל מקרה שיהיה מוכן ויראה את ההשלכות והצדדים של הגיורים הפיקטיביים. אם יהיו לו או לבניו (מי יודע) רצונות להתחתן עם חרדי או חרדית, אז הוא או בניו /בנותיו יסבלו מהניכור המוחלט שיפונה אליהם. החרדים לא יסבלו מאחר שהם כבר בפנים. אגב, ההערה שלך על הנטורי קרתא לא כ"כ נכונה, והראיה הגדולה לכך היא הסיפור של ראש נטורי קרתא עמרם בלוי. קרא בערכו. נ.ב. בפעם הבאה הימנע בבקשה מסגנון דיבור ירוד ולא ענייני כמו "הבד"צ שלך", אתה אינך מכיר אותי ואין זה ראוי שתקבע מה שלי ומה לא. מה גם שצורת הדיבור הזאת אינה נימוסית בעליל כלפי אדם שאינך מכיר. תודה 93.126.88.30 18:12, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
צפריר, אני חושב להסכים עם האנונימי בנוגע לסגנון התשובה שלך. תקרא אותה בשנית ותראה שהיא נשמעת מאוד פוגענית כאילו שאתה תוקף את המגניב לפניך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:54, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
והשאלה עצמה (על ההנחות שטמונות בה) לא נראית לך פוגענית? אני טרחתי לכתוב במפורש את ההנחות הללו. Tzafrir - שיחה 21:30, 24 בספטמבר 2016 (IDT)

אדם הראשון ושבעים שפות[עריכת קוד מקור]

אביבה שוסמן בעבודת הדוקטורט שלה "סיפורי הנביאים" עמ' 95 בפרק על פרקי דרבי אליעזר, כותבת שבאגדה היהודים מסופר שאדם הראשון ידע "שבעים לשון וכתב", הבעיה היא שלא הצלחתי למצוא לא בפדר"א ולא בעזרת גוגל היכן זה מופיע, מישהו יכול לעזור לי למצוא את המקור למידע זה? הערת השוליים מפנה לעמ' 41 אצל "אגדות היהודים" של ל. גינצבורג. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב באלול ה'תשע"ו • 22:29, 24 בספטמבר 2016 (IDT)

הנה מצאתי פה רמז [2]. מפנה למדרש תנחומא 79.178.0.7 22:39, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
והמקום המדוייק - [3] :

...אמר לו הקדוש ברוך הוא, והרי אדם הראשון שלא למדו בריה, מנין היה יודע שבעים לשון? שנאמר, (בראשית ב, כ): "וַיִּקְרָא (להם) [הָאָדָם] שֵׁמוֹת" [וגו']...

79.178.0.7 22:45, 24 בספטמבר 2016 (IDT)

אינני מבין. קרא להם שמות, מה לזה ולשפות שונות? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:00, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
תודה רבה על ההפניה המדויקת למדרש. אילן, הקשר הוא כנראה הריבוי של "שמות" כלומר ביותר משפה אחת. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ד באלול ה'תשע"ו • 01:16, 27 בספטמבר 2016 (IDT)
נראה סביר יותר שמדובר בשמות כי מדובר בבעלי חיים שונים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 07:25, 27 בספטמבר 2016 (IDT)

שלושה ערכים שונים עם אותה המשמעות[עריכת קוד מקור]

עבר לשיחה:דג מלוח (מאכל) גילגמש שיחה 16:16, 25 בספטמבר 2016 (IDT)

דמוקרטיה[עריכת קוד מקור]

מה המשמעות של דמוס ושל קרטיה?

דמוס- ההמון, כולם. קרטיה - שלטון. שלטון כולם, שלטון ההמון. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:16, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
מתוך דמוקרטיה – דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית: Δημοκρατία שלטון העם [δήμος "דמוס" עם, κράτος "קרטוס" שלטון]). Tzafrir - שיחה 21:12, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
בלשן בכיר שכבר נפטר (החזיק בקתדרה, לא סתם פרופסור קאקער, וגם שלט ביוונית עתיקה מילדות) טען שהתרגום הנכון של דמוס קרוב יותר לאספסוף מאשר לעם. רק אומר. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:23, 25 בספטמבר 2016 (IDT)

מה המדד בלמס של מ.מ. אל קסום?[עריכת קוד מקור]

מה המדד בלמס של מ.מ. אל קסום?