ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:


פירוש השם חנה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מה משמעות השם חנה? הניחוש שלי הוא שזה בא משורש חנ"נ והאות ה' בסוף היא ה' הנקבה או לחילופין ה' מהשם המפורש. כלומר גרסה נשית של יוחנן. האם אני צודק? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:55, 12 בינואר 2018 (IST)

אינני יודע, אבל אני מציע שבמקביל תאתגר את רוביק רוזנטל בסוגייה. אני מאמין שאתה יודע שמוצא השם תנ"כי, אך זה לא אומר דבר על האטימולוגיה שלו, אם קיימת כזו. אילן שמעוני - שיחה 12:59, 12 בינואר 2018 (IST)
אכן. שמואל אפרים ליונשטאם מציין לגבי השם שהוא "נתקצר כנראה משם תיאופורי המורכב ביסוד חנן [...], משמעותו: חנן האל. השם חנא ידוע לנו מן הפיניקית כשם זכר" (אנציקלופדיה מקראית, כרך ג', תשכ"ה, טור 203). ראובן מ. - שיחה 14:28, 12 בינואר 2018 (IST)
גם השם חוני, כמו בחוני המעגל...31.154.81.18 12:44, 13 בינואר 2018 (IST)
כן, אני מניח שחוני זה קיצור של חוניו/חוניה. יש גם חנן, אלחנן, חננאל, יוחנן, ואני משער שגם חניבעל, להבדיל. ראובן מ. - שיחה 17:02, 13 בינואר 2018 (IST)
ראובן מ., למה "להבדיל"? סביר לשער שה"אל" המקורי בלפחות אחדים מהשמות שהתגלגלו לשמות ישראליים הוא האל הכנעני אל... אביעדוסשיחה 22:03, 14 בינואר 2018 (IST)
בחירה סגנונית. אני משער שגם יהוה של תקופת הברזל לא היה שונה במיוחד מהטיפוס השמי-מערבי הרגיל. ראובן מ. - שיחה 23:44, 14 בינואר 2018 (IST)
מן הסתם. אביעדוסשיחה 19:48, 15 בינואר 2018 (IST)
שמות נשים אחרית מהמקרא לרוב (כמעט תמיד? תמיד?) אינם תאופוריים. מבין קטגוריה:נשים במקרא השמות התאופוריים היחידים הם: יוכבד (?), יהושבע, יכליהו, עתליה ו(אולי) איזבל. לא עולה בראשי שם אישה תנכי תאופורי. אני נוטה להניח שגם השם „חנה״ לא כולל רכיב תאופורי. השוו לשמואל וכל הגברים בני משפחתו שכוללים כולם רכיב תאופורי. Tzafrir - שיחה 21:10, 14 בינואר 2018 (IST)
הדברים שאתה כותב אינם מדויקים. זה לא פשוט כמו שזה אולי נראה. רכיבים כמו אבי/אחי- (למשל בשמות אביגיל ואחינעם) הרבה פעמים לא מתייחסים למעשה לבני משפחה אלה הם תאופוריים - לפחות מעיקרם. הרכיב התאופורי יכול גם לעתים להתקצר ואף להיעלם לחלוטין. לפעמים זה יותר ברור ולפעמים פחות, ולפעמים פשוט אי אפשר לדעת בוודאות. זה נכון שיש פחות שמות תאופוריים נשיים במקרא (אצל גברים זו ללא ספק דרך המלך), אבל יש לא מעט. ראובן מ. - שיחה 21:32, 14 בינואר 2018 (IST)

דרכון פלסטיני[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:דרכון#דרכון פלסטיני

מציאת עובדים / שותפים בעבור אחוזים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום. אני מחפש אתר או דרך למצוא שותפים / עובדים עבור פרויקט שלי. אני רוצה ליצור אפליקציה די מורכבת ובשביל זה אני צריך מעצב גרפי מוכשר ותוכניתן מנוסה. מוכרים לי אתרים שבהם ניתן למצוא פרילנסרים בתשלום דוגמת fiver או Upwork, אבל זה מצריך תקציב מראש. אני מחפש אתר שבו אני מוצא אנשים שיעבדו עבורי בעבור אחוזים מתוך רווחים עתידיים ולא עבור תשלום מראש. יש דבר כזה? פגז - שיחה 18:53, 12 בינואר 2018 (IST).

מקרה תאורטי של פיצוץ בתוך כור אטומי עם המון פצצות בכדור הארץ[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

תאורטית, אם היה פיצוץ בתוך כור אטומי בכדור הארץ אשר בו המון פצצות אטום (לפחות 20 נניח), לא משנה מאיזה סוג ספציפי ובנוסף לכך או אולי בעקבות כך (?) התפוצצו שאר הפצצות, האם ישנו אפקט מצטבר על רדיוס הפיצוץ של כל הפצצות יחדיו? כלומר האם כל פצצה באותו שטח שבו כולן התפוצצו תגרום להרחבה משמעותית (הכפלה?) של רדיוס הפיצוץ הסופי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בכור גרעיני (ולא אטומי...) אין פצצות אלא חומר בקיע מדולל. אם ניקח 20 ראשי נפץ גרעיניים ונפוצץ אותם בסמוך רדיוס הפיצוץ לא יוכפל, וייתכן שההשפעה לא תהיה הדדית "חיובית" על הגדלת הפיצוץ, לשם כך צריך לבנות מודל (שישנו מתחומים אחרים בהנדסה) ולבדוק אופטימיזציה של עוצמת הפיצוץ- כלומר איך להרכיב הפצצה או איך לפצוץ ראשי הנפץ. אפשר לדמות זאת להדלקת נורה אחת או הדלקת 20 נורות סמוכות, שטף האור גדל, ובתורו רדיוס תאורה משני נוצר, אבל לא מוכפל הרדיוס בשטף המקורי.31.154.81.18 12:01, 13 בינואר 2018 (IST)
השואל מניח שפצצות אטום הן בעלות עוצמה דומה. זה לא נכון. פצצות המימן החזקות ביותר שנמצאות בשירות (כ-15 מגטון) חזקות פי אלפים מפצצות אטום קטנות.
כך או כך - יש גבול עליון לעוצמה שלפצצה גרעינית. בניסויי פיצוץ גדולים (פצצת הצאר, סידרת ניסויי אלפא של האמריקאים) הסתבר שמעבר לעוצמה מסויימת רוב תוספת העוצמה מוקרנת לחלל, כך שהנזק שניגרם אינו גדל לינארית עם עוצמת הפיצוץ. אילן שמעוני - שיחה 13:10, 13 בינואר 2018 (IST)
הערה: לא הנחתי שכל פצצות האדום זהות אלא שאלו באותו מקרה תאורטי הן זהות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אוקי, הבנתי - ואולי אני טועה - שהשאלה הייתה פחות או יותר "מה הפיצוץ האטומי החזק ביותר האפשרי". אין גבול עליון (אחרי הכל גם השמש היא פצצת מימן, שלא לדבר על ענקים כחולים, אבל בפועל יש מגבלות - הפצצה חייבת להיות בגודל שניתן לשאת על ידי מטוס או טיל, ויש שאלת עלות מול תועלת - שכפי שהסברתי מביאה לכך שמעבר לגבול ה10-20 מגטון פשוט לא כדאי להגדיל את הפצצה. אילן שמעוני - שיחה 13:45, 13 בינואר 2018 (IST)
טעית בהנחה שזה מה ששאלתי. אני מבקש להתייחס לשאלתי כמכלול בו היא מופיעה. 109.67.81.24 16:28, 13 בינואר 2018 (IST)
אילן שיקולי העלות-תועלת המזעזעים המדוברים הם בעיקר באופטימיזציה של הפגיעה בחיי אדם, שאר בעלי חיים ותשתיות. כאשר אנו ניגשים לשאלת מיקסום או ייתור היקף הפיצוץ, אנו למעשה משיבים או מחשבים מקרה שונה. בכל מקרה לא פצצות אטום אלא פצצות גרעין. עניין סמנטי נוסף, הגם שאתה "אלמונימי" אולי מכוון בשאלת "רדיוס הפיצוץ" להדף מכני וסביבת טמפ' כלשהי, הרי שאפשר להגדיר את רדיוס הפיצוץ על פי השפעת הקרינה ואז נקבל רדיוסי פיצוץ שונים, אם כי בכל מקרה אינם גדלים לינארית-אחד הגורמים המרכזיים הם העובדה שהעולם אינו לינארי אלא מרחבי-תלת-ממדי...וגם לזמן יש משמעות, בגלל המרחקים, מהירויות התגובה...31.154.81.18 14:37, 13 בינואר 2018 (IST)
האם אתה נופל במלכודת הנפוצה שעושה דמוניזציה לא פרופורציונלית של הקרינה? בהירושימה ונגסאקי למעלה מ-90% של הקורבנות היו נפגעי הדף וקריסת בניינים. הקרינה הרגה מעט אנשים, יחסית. מכך, אגב, עולה שמקלט רגיל בתכלית (או ממ"ד) מספק הגנה לא רעה בכלל במקרה של התקפה גרעינית. אנקדוטה: בנגסאקי שרד אדם שהיה במקלט במרחק של 150 מטר ממוקד הפיצוץ. הוא אפילו לא טרח לסגור את דלת המקלט! רשלנות זו עלתה לו במחלת קרינה, ממנה הבריא לאחר כארבעה חודשים. ההדף האדיר של פצצה גרעינית הוא האויב העיקרי, לא הקרינה. אילן שמעוני - שיחה 16:17, 15 בינואר 2018 (IST)
על אף שאני לא מתווכח איתך, אילן, ברמת מרכיבי הפיצוץ, אני לא מסכים לגבי "האויב העקרי". בעיני, "האויב העקרי" של פצצה גרעינית איננו אף אחד מהמרכיבים הנ"ל, אלא ההשלכות ארוכות הטווח, פוליטית, אסטרטגית וסביבתית. הבעיה איננה ברמת הפצצה הבודדת, אלא במה שיבוא אחריה. אין בדברי אלו כדי לחלוק על דבריך, למקרה שזה לא היה ברור. משה פרידמן - שיחה 17:04, 15 בינואר 2018 (IST)
אילן שמעוני, לא יצא לי להעמיק בנתונים, ואני מכיר הערכות שמדברות על כמחצית מההרוגים-כ-70 אלף ברגע הפיצוץ ובסמוך לו, ועוד כ-70 אלף הרוגים מנזקי קרינה. מחלת קרינה היא לא תחלואה שכולם יחלימו ממנה, ואפשר לבדוק מה המחקר מלמד עליה. בכל מקרה אני מעדיף שלא להיחשף לקרינת גמא...לא שאני לא "אוהב" אותה...אבל נראה לי שהיא "אוהבת" מדי את התאים שלי והגרעינים שבהם. ולסיום, שוב עניין סמנטי, לא נראה לי שטרומן וקרטיס למיי שהמיטו השואה על יפן והותירו את כולנו עם המשא הזה של נשק גרעיני, ראו ב"הדף" או ב"קרינה" אויב הפצצה אלא איכותה המשובחת...בזה הם תרמו בעיקר לדמוניזציה של עצמם.31.154.81.18 22:56, 15 בינואר 2018 (IST)
לי כן יצא. המספרים שהבאתי ממוסמכים. המקור הזמין ביותר עבורם הוא ספרו (המופץ בחינם ברשת) של קרסון קרני(אנ'), והוא חומר קריאה מומלץ בכל מקרה. אילן שמעוני - שיחה 23:06, 15 בינואר 2018 (IST)
אני מקוה שיזדמן לי לנצל הקישור שהבאת כאן, זו גם נקודה לבדיקת הנתונים על תחלואת קרינה ואולי אף השוואה בין ההפצצות בעלות האופי השונה על הירושימה ונגאסקי...31.154.81.18 23:20, 15 בינואר 2018 (IST)
אילן זו גם הזדמנות עבורך לשפר הערכים ילד קטן והטלת פצצות האטום על הירושימה ונגאסקי, שם מצוין דווקא הנתון שאני נקבתי...

31.154.81.18 23:25, 15 בינואר 2018 (IST)

מתישהו אגיע לזה. בינתיים אני מתייסר על כך ש"אוניברסלים אנושיים" שוכב אצלי שנים בטיוטה. אילן שמעוני - שיחה 08:00, 16 בינואר 2018 (IST)
קודם כל אני מציע שנדבר על האנרגיה שמשתחררת בפיצוץ. זה הפרמטר הפיזיקלי הרלוונטי. דברים אחרים נגזרים ממנו.
האנרגיה הזו תלויה בכמה מגרעיני האורניום אכן מתבקעים. עד כנה שזכור לי בפצצה האחוז הוא די קטן. בתגובת שרשרת גרעינית בביקוע משתחררים ניוטריונים שחלק מהם פוגעים בגרעינים אחרים ומצליחים לגרום לביקועים חדשים. אגב, דווקא לניוטרונים איטיים יש סיכוי גדול הרבה יותר לגרום לביקוע. בשביל פיצוץ צריך שהקצב בו הניוטרונים נוצרים יעלה על זה שבו הם בורחים החוצה מגוש האורניום. זה הרעיון של מסה קריטית (שלמרות שמו הרבה פחות קשור למסה, ויותר לגאומטריה - ככל שרדיוס גוש האורניום גדל שטח הפנים ממנו הניוטרונים בורחים גדל כמו הרדיוס בריבוע. אבל כמות גרעיני האורניום, שהמסה הוא אינדיקציה לו, גדל כמו הרדיוס בשלישית). העיניין הוא שברגע שמתחיל הפיצוץ, גרעיני האורניום שטרם התבקעו כבר מתפזרים, והפיצוץ נפסק.
בכל מקרה, יש פה משחק בין כל מיני גורמים. כשמתחיל פיצוץ גרעיני האורניום שלא התבקעו מתפזרים. אז השאלה היא אם יש פצצה אחת ליד שני, האם הניוטרונים שנפלטו מהפצצה הראשונה יצליחו לגרום לפיצוץ חדש - למרות שאין לנו גוש אורניום במסה קריטית, או שאולי האורניום יתפזר לפני זה. לדעתי רוב האורניום יתפזר לפני שהוא יתרום לפיצוץ, אבל זה ניחוש בלבד. eman שיחה 14:54, 13 בינואר 2018 (IST).
Eman בחינה אנרגטית מוגבלת מאוד כאשר השאלה שלנו היא שאלה גאומטרית-מרחבית, לאנרגיה אין כיוון, כאשר אנו מפוצצים שתי פצצות זהות בסמוך לא רק שהפיצוץ אינו בהכרח מהווה היזון הדדי אלא שהוא מהווה חיסור הדדי. עוד לפני השאלה ההנדסית של מיקסום תגובת השרשרת ובתורו הפיצוץ- שאלה שאלות בהנדסת הפצצה עצמה, ויש להן תשובות טובות למדי בלפחות שני מודלים של ראשי נפץ. האתגר שאתה מציג אינו קשור כל כך לשאלה שהוצגה, הוא קשור כאמור לאתגר של הנדסת ראש הנפץ, אתגר שבצער מה עמדו לו פיזיקאים ומהנדסי גרעין, וכיום אנו חיים בעולם שנגזר דינו.31.154.81.18 15:28, 13 בינואר 2018 (IST)
שתי הערות א. בפצצות מודרניות עושים שימוש במחזירי ניוטרונים על מנת להגדיל את היעילות (כלומר כמה מן החומר הבקיע אכן מתבקע ולא מתאייד ומתפזר כנשורת. בפצצות מודרניות היעילות היא לפחות 80% - בזכות מודל הקריסה, השימוש בעדשות פיצוץ, והשימוש במחזירי ניוטרונים. ב. עמנואל צדק בניחוש שלו - פיצוץ פצצהלייד פצצה לא רק שאנו מתניע את הפצצה השנייה, אלא גורם להמרת החומר הבקיע ללא בקיע ולהתפזרות כולו כנשורת. מה שיתקבל זה פצצה מלוכלכת. אילן שמעוני - שיחה 16:37, 13 בינואר 2018 (IST)
אלה הם דברים שראוי לבחון בניסוי, כיוון שנראה לי שהרעיון הוא שהפצצות מתפוצצות בו זמנית, ולא מפוצצות זו את זו. מעבר לכך גם לאחר פיצוץ ייתכנו ביקועים ספונטניים, שאולי יהוו פיצוצי משנה...אבל כל זה נראה לי חוטא לעיקר השאלה, נניח לרגע לפרטים של פיצוץ גרעיני (שברור שהוא אפקטיבי גם לא במודל הקריסה שמוכר לראשונה מפצצות הפלוטוניום-אחרת לא היו פצצות גרעין) ונתייחס לפיצוץ גנרי, אם תהיה זו בחינה של אנרגיה אזי הכפלתה אין משמעה הכפלת השטח אלא השטף, ואם תהיה זו בחינה שלוקחת בחשבון גם את התפתחות הפיצוץ הרי שפיצוצים סמוכים אינם מתכון להיזון הדדי אלא להתאבכות הורסת.31.154.81.18 16:43, 13 בינואר 2018 (IST)
זה כבר נבדק בניסוי. התוצאות הובילו לחימוש טילי סייפגארד - הספרינט והספרטן בראשי נפץ גרעיניים. אילן שמעוני - שיחה 18:26, 13 בינואר 2018 (IST)
אתה שוב מחטיא העיקר שלי, לא התייחסתי לפיצוצים גרעיניים, אלא לפיצוצים בכלל, וכן אני יודע שהדברים הללו נוסו ועברו אופטימיזציה.31.154.81.18 17:14, 14 בינואר 2018 (IST)
תשובה לשאלה המקורית אחרי שסוף סוף הבנתי מהי: אין ולא יכול להיות תהליך שרשרת בו פצצת אטום אחת מפעילה את האחרות. ההיפך הגמור - פצצת האטום הראשונה מאיידת את האחרות, ומפזרת את החומר הבקיע שלהן ככמות גדולה של נשורת. תקבל משהו מקביל לאסון צ'רנוביל, אך קטן ממנו. אם בכוונה תחילה מפעילים את כל הפצצות בעת ובעונה אחת התוצאה שתקבל היא העוצמה המצרפית שלהן - אם נאמר שכל אחת מהן היא של 100 קילוטון, מפיצוץ 20 תקבל פיצוץ של שני מגהטון. אילן שמעוני - שיחה 21:17, 13 בינואר 2018 (IST)
אכן הבנתי אותי כעת. תודה רבה לך אילן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מצטרף לתשובתו של אילן שמעוני. משה פרידמן - שיחה 02:27, 14 בינואר 2018 (IST)
וה"עוצמה" המצרפית הזו איננה מתרגמת לגידול מצרפי בהיקף הפיצוץ, כי ב"עוצמה" מדובר בגודל בלבד, אנרגיה לצורך הדיוק (עוצמה פחות ברור)- בעולם חד ממדי מדובר בהיינו הך, אך במרחב עם ממד זמן (ובתווך עם מקדמים בעלי השפעה) ממש לא.31.154.81.18 17:14, 14 בינואר 2018 (IST)
כבר הובהר שהחל מעוצמה מסויימת חלק גדל והולך מעוצמת הפיצוץ נפלט לחלל. אילן שמעוני - שיחה 17:18, 14 בינואר 2018 (IST)
אילן, נראה שאתה הבנת יותר כוונת השואל, והוא נשמע מרוצה מהתשובה שלך, אני רק רציתי להבהיר ששאלת היקף הפיצוץ, איננה שאלה ייחודית לפיצוץ גרעיני, והגם שיש משמעות אולי למקדמים(פרמטרים) כאלו ואחרים ניתן להכליל אותם בביטוי כללי של הספק מדומה כלשהו. עוד לפני "הקרינה" לחלל היקף הפיצוץ אינו מוכפל עם הכפלת האנרגיה (אם כי ייתכן-אולי לא מעשית-שיש שני ערכים שעבורם טיעון שכזה יהיה נכון).31.154.81.18 17:47, 14 בינואר 2018 (IST)
אמשיך את אנונימי. רדיוס ההרס יחסי לשורש השלישי של האנרגיה בערך. כך שגם אילו כל 20 הפצצות היו מתייזמות יחדיו (וכפי שאילן הסביר, אין זה המצב), רדיוס ההרס היה גדל רק פי 3 בערך. דניאל 01:03, 16 בינואר 2018 (IST)

אחוזי אלכוהול[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם האחוז המצוין הוא לפי נפח או לפי מאסה?

נניח לצורך ההסבר את המקרה הבא. אני מבצע שני ניסויים. האחד: אני מערבב ליטר וודקה עם ליטר מים. מה האחוז שיצא? השני: אני מערבב קילו סוכר בתוך ליטר מים. ואז מערבב את הסירופ עם ליטר וודקה. מה יהיה האחוז?

אם זה לפי נפח אז בשני המקרים קיבלתי אותו דבר. נכון? ואם זה לפי מסה, אז במקרה השני זה משמעותית פחות. אשמח לעזרה. 213.55.176.184 12:25, 13 בינואר 2018 (IST)

אאל"ט – לפי נפח (.VOL). חזרתישיחה 12:35, 13 בינואר 2018 (IST)

זיהוי בוטאני לפי תמונות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

צמח לא מזוהה בקיסריה העתיקה
צמח לא מזוהה בקיסריה העתיקה

את הצמח המתואר בשתי התמונות שלהלן צילמנו באחת הפינות בקיסריה העתיקה, באוקטובר 2017. למרות דמיונם לדקליים הם אינם, כנראה. וגם האשכול נראה לא מוכר. אשמח לקבל זיהוי ברור ומקצועי. שבוע טוב, בנצי - שיחה

ממליץ לשאול בקבוצת גינון בפייסבוק. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 14:39, 14 בינואר 2018 (IST)
הי, תומר. על מה אתה 'כועס' כל-כך ?? Face-smile.svg
שאלתי בפורום זה, כי זכרתי תקופה, לפני שנים מועטות, בה היו כאן לא מעט כותבים עתירי ידע בוטאני, והיה מאוד שווה להתייעץ מעל דף זה. כנראה שההרכב האנושי השתנה פה, ואיתו גם הזמנים . . . אבדוק את שאמרת. בנצי - שיחה 19:17, 14 בינואר 2018 (IST)
בנצי אל תכעס עלי שאני כותב משהו טריוויאלי אבל אולי יוקה, זה די דומה, או דרקונית...31.154.81.18 20:01, 14 בינואר 2018 (IST)
העלים נראים דומים, אבל שים לב למבנה האשכול, ולצבעו הסגול. בנצי - שיחה 22:50, 14 בינואר 2018 (IST)
יש יוקה אלוואית שהפרחים שלה לפעמים גם מוכתמים בסגול (לא בכתום :), גם העובדה שהיא עמידה לקרקע המלחית מוסיפה...31.154.81.18 00:33, 15 בינואר 2018 (IST)
הי בנצי, אני לא כועס בכלל. פשוט לא הייתי פה הרבה זמן ושכחתי שאמורים להגיד שלום בתחילת השורה. נשתמע תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 08:15, 18 בינואר 2018 (IST)

מלחמת בוסניה ומלחמת קוסובו[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

לאחרונה מעסיק אותי אירועי חבל הבלקן בשנות התשעים של המאה העשרים. מקריאת הערכים הקיימים בוויקיפשיה שלנו אני מבין שהיו שתי מלחמות: מלחמת בוסניה ומלחמת קוסובו. מה ההבדל ביניהן? מה קדם למה?

אני לא חובב ז'אנר הצבא והמלחמות אבל אני פשוט לא מבין מה קרה שם. מי נגד מי? סרבים נגד בוסנים? ואיפה קרואטיה נכנסת פה? למה נאט"ו הפציצה את סרביה? הכל התחיל בגלל שיוגוסלביה התפרקה? אני מנסה לקרוא את הערכים בנדון ופשוט לא מבין. אשמח אם מישהו יכתוב לי בשפה לי בשפה לא אנציקלופדית, בפשטות, מה קרה שם.

מתייג את Damzow, איש שלום, Gbenny, ג'ייק, יאיר הנווט, YoavR, Shayshal2, Sargon the true kingבעלי הידע בהיסטוריה צבאית, אמרי אביטן, קובץ על יד, האלקושי, בראנד, אריה ענבר, על הטוב, Kippi70, תמיר קלמן2, איש שלום, ג'ייק, Shaun The Sheep, יאיר הנווט, Ewan2, david7031, מי-נהרבעלי הידע בהיסטוריה.

לילה טוב, ניב - שיחה 23:23, 13 בינואר 2018 (IST)

אתאר זאת רק בקווים כלליים וגסים למדי. מדובר בהתפרקות הפדרציה של יוגוסלביה (שהייתה מורכבת מסרביה עם שני אזורים אוטונומיים - קוסובו וויבודינה, קרואטיה, סלובניה, מונטנגרו, בוסניה-הרצגובינה, מקדוניה). הסלובנים והקרואטים רצו להיפרד מסרביה שהייתה לה הגמוניה בפדרציה ובצבא שלה. בראש סרביה עמד אז מנהיג אוטוריטרי ולאומני -מילושביץ' - שבחר בעימות אלים. אחרי הפרדות סלובניה כמעט ללא קרבות משמעותיים קרואטיה הפכה גם היא לעצמאית. סרביה חששה להיפרדות מסרבים שחיו במדינות האחרות של יוגוסלביה - במיוחד בקרואטיה ובוסניה. חרדת הסרבים כלפי הקרואטים והבוסנים המוסלמים התבססה על זכרון העבר - הדיכוי העות'מאני המוסלמי והזיקה של הקרואטיה בעבר לגרמניה הנאצית תוך טביחת סרבים רבים.

בבוסניה חיים שלושה עמים עיקריים:מוסלמים בוסנים (ממוצא סרבי וקרואטי), סרבים (נוצרים אורתודוקסים) וקרואטים (קתוליים). עם התפרקות יוגוסלביה פרצו קרבות בין שלושת העמים האלה, הנבדלים יותר לפי דתם. מאוחר יותר כשסרביה ביקשה לדכא את תנועת העצמאות של האלבנים בחבל קוסובו שהיה חלק מסרביה פרצה גם מלחמת קוסובו. היו גם התערבויות בינלאומיות. אחרי שנהרגו מספיק אנשים ומעצמות מערביות התערבו בבוסניה להגנת המוסלמים וגם בקוסובו להגנת האלבנים כדי למנוע טבח, הושגו הסכמי שביתת נשק והסכמים נוספים שקבעו את הסטטוס קוו הנוכחי. קמה פדרציה בוסנית-הרצגובינית קטנה מורכבת משלוש רפובליקות וחבל קוסובו השתחרר מנוכחות הצבא הסרבי והכריז על עצמאות, עדיין לא מוכרת על ידי סרביה ועל ידי מדינות רבות. בינתיים גם מונטנגרו שהיא מדינה בעלת זיקה לסרביה ובעלת צביון סרבי נפרדה מסרביה אחרי שהייתה בעלת בריתה. מקדוניה הפכה גם היא לעצמאית ומתמודדת עם נוכחות של מיעוט אלבני גדול. פרטים אפשר לראות בערך מלחמות יוגוסלביה וערכים קשורים אליו.Ewan2 - שיחה 00:27, 14 בינואר 2018 (IST)

בקווים גסים התיאור של איוואן טוב, רק אוסיף שהסכסוך בין הסרבים ובין האלבנים בחבל קוסובו נובע מסיבות שונות מהסכסוך בחבל בוסניה והרצגובינה. קוסובו היא המולדת העתיקה של הסרבים והיה מאוכלס כולו בסרבים. האלבנים התחילו להגר מאלבניה לחבל קוסובו ובהדרגה הפכו לרוב בו. ככל שגדלה הנוכחות האלבנית כך היגרו משם הסרבים עד שהאלבנים תפסו ביטחון ורצו לגרש את הסרבים הנותרים. מכל מקום מדובר באירועים מורכבים לאורך זמן ועליך לקרוא הרבה, כדי ללמוד את הנושא. בברכה. ליש - שיחה 01:24, 14 בינואר 2018 (IST)
יש לומר, שאף על פי שההנהגה הסרבית הואשמה בדרך כלל באחריות לפרוץ מלחמות האזרחים העקובות מדם, שפרצו בעקבות פירוק יוגוסלביה, המציאות הייתה מורכבת יותר (בדומה לסכסוך היהודי-ערבי). יוגוסלביה הייתה המדינה הרב לאומית היחידה, שנותרה באירופה שלאחר מלחה"ע השנייה. טיטו חילק אותה לרפובליקות אוטונומיות, שגבולותיהן לא תאמו תמיד את החלוקה האתנית והדתית של האוכלוסייה. כך נוצר מצב, שבחלק מהרפובליקות היה מיעוט סרבי גדול, שהתרכז בד"כ באזורים מסוימים. כאשר אותן רפובליקות החליטו לפרוש מיוגוסלביה, ההנהגה הסרבית דרשה (בצדק מבחינתה), שהאזורים בהם היה רוב סרבי בבוסניה ובקרואטיה, יסופחו לשטח סרביה. אולם מהלך כזה של שינוי גבולות על בסיס חלוקה אתנית, היה עלול לסכן את היציבות הפוליטית באירופה כולה, ולכן מדינות המערב וברית נאט"ו לא היו מוכנים לאפשר זאת. בנוסף, רוסיה נמצאה בקשר ארוך שנים עם סרביה (שתושביה סלאבים אורתודוכסים) ותמכה בה במהלך מלחמות האזרחים ביוגוסלביה, ואילו המערב התייצב כנגדה, כחלק מהמלחמה הקרה נגד ברית המועצות לשעבר. רוסיה, בתקופה שמיד לאחר פירוק בריה"מ, הייתה חלשה מכדי להתנגד לארה"ב וברית נאט"ו, ולכן ההסדרים המדיניים, שסיימו את מלחמות האזרחים ביוגוסלביה, תאמו בדרך כלל את האינטרסים של המערב. איש שלום - שיחה 18:37, 14 בינואר 2018 (IST)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

איש שלום, אריה ענבר, Ewan2 - תודה רבה על ההסברים, זה לא מובן מאליו. ניב - שיחה 20:33, 15 בינואר 2018 (IST)

לא טוב שאי אפשר להבין את זה מהערכים. עוזי ו. - שיחה 02:09, 17 בינואר 2018 (IST)

אורך מחזור דם[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

תוך כמה זמן דם שיוצא מחדר הלב יחזור אליו? 77.138.170.194 20:32, 14 בינואר 2018 (IST)

כמובן מדובר בממוצעים, נראה לי שיש כאלה אפקטיביים מתפקודי הכליות דווקא, נראה לי שכדקה.31.154.81.18 21:07, 14 בינואר 2018 (IST)
יש גם היבט הסתברותי בשאלה, אבל הוא ממש יסבך אותי אז פשוט "נלך על בטוח"- "מחזור דם" כדקה.31.154.81.18 00:37, 15 בינואר 2018 (IST)
יש ברשת הרבה מאוד סוגי חישובים - במיליגרמים, מיליליטרים, אונקיות, לחץ דם וכדומה, וכל מה שפתחתי תומך בהערכה הזאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:09, 15 בינואר 2018 (IST)
התשובה קצת טריקית ואני לא בטוח שניתן לענות עליה. קודם כל לא כל הדם שיש ברגע מסוים בלב אכן יוצא ממנו. חלק מהדם שיש בחדר, נותר בחדר. אחרי שהדם יוצא מהחדר השמאלי של הלב הוא נכנס לאבי העורקים - זהו עורק גדול ועבה מאוד אך אחר כך הוא מגיע לעורקים קטנים יותר, עורקיקים ומשם לנימים. כשמדברים על "דם" חשוב להבחין בין מרכיבי הדם. רוב הדם הוא פשוט נוזל - מים. בנוסף אליו יש חומרים שונים כמו סוכרים וכו' ותאים. חלק מהתאים האלה הם תאי הדם האדומים והם אלה שאליהם מתכוונים בדרך כלל כשאומרים "דם". כאן אנו חוזרים לעניין הנימים. נימים הם צרים מאוד וקוטרם ([1] - ‏ 8 מיקרון גדול אך במעט מקוטר כדורית הדם האדומה ([https://www.google.sk/search?ei=p8ZcWrrsIM2iwAKewZ6gDg&q=average+erythrocyte+diameter&oq=average+erythrocyte+diam&gs_l=psy-ab.3.0.33i21k1j33i160k1.28448.43094.0.44053.39.37.2.0.0.0.151.3712.19j17.36.0....0...1c.1.64.psy-ab..1.34.3358...0j0i67k1j0i22i30k1j35i39k1.0.Q0AyJkZFlVo) - ‏ 6 עד 8 מיקרון. היכולת של כדורית הדם האדומה להדחס לקוטר צר כל כך נובעת מהצורה שלה. לכן, כדי לענות על השאלה שלך צריך לסמן כדורית דם ספציפית בחומר שניתן להבחין בו בבדיקת מעבדה (למשל חומר רדיוקטיבי כלשהו). אני לא יודע אם עושים את הבדיקה הזאת ואם כן אני לא יודע כמה זמן בממוצע לוקח לכדורית דם לחזור אל הלב. גילגמש שיחה 17:23, 15 בינואר 2018 (IST)
אין הכרח בסימון כדורית דם כדי לקבל הערכה אמינה. למעשה לא מדובר בשאלה מורכבת כל כך אם אנו מבינים שהתחום לו אנו נדרשים הוא שרברבות, אבל למתקדמים, הנדסת מכונות, ספיקה-לחצים וזרימה. חישובי הספק פשוטים, שמתעלמים מהסתברויות אלא נסמכים על ממוצעים מניבים התשובה שתהיה גם מאוד דומה למדידות רגעיות, למשל eGFR, שמלמד על כלי הדם ברמה הזו. בסופו של על ה"דם" לחמצן התאים באופן יעיל, ולשחרר מהם פחמן חמצניים באופן יעיל. סוגיית הדחיסות לא כל כך ברורה לי, היא תתיחס ללחצים ועומסים אבל לא ממש לזמנים. גם פירוק הדם למרכיבים לא ברור לי, מאחר ומדובר בתערובת שווה כאשר מדובר בדם מחומצן או להבדיל בדם נושא פד"ח, אנחנו לא נראה מקומות שבהם הדם הוא ממש מימי ומקומות שבהם עתיר תאים אדומים (באופן רגעי כן, אבל במידות נשנות לא באופן מיוחד) או סוכרים. העובדה שחלוקת מרכיבי הדם היא שווה במבט-על מייתרת הבחינה לפי מרכיבים, אנו יכולים להגדיר "יחידת דם" לפיה בכל יחידה יש שבע יחידות מים, שבר יחידת סוכר... פירוק הדם לרכיביו אולי רלבנטי לצנטריפוגה במעבדה. 31.154.81.18 22:47, 15 בינואר 2018 (IST)
התייחסתי לכדורית הדם האדומה כי בדרך כלל מתכוונים אליה כשאומרים "דם". פרט לכדוריות דם אדומות, יש בדם עוד הרבה מאוד דברים כמו חלבונים, תאים, פחמימות וכו'. השאלה לא דומה לשאלת שרברבות בגלל המסלול שעובר הדם. לא מספיק לחשב את אורך הצינור, את ההתנגדות, הקוטר וכו' כדי לדעת את המהירות. בנוסף, כמו שאמרתי רק חלק מהדם נפלט מהלב וחלק ממה שזורם ללב נשאר בחדר. צריך לדעת מתי בדיוק יחזור החלק שאתה רוצה למדוד ללב ואז לעשות כמה מדידות כדי להשיג ממוצע כלשהו. לדם תפקידים רבים. נשיאת חמצן היא רק אחד מהם. אין קשר לדם "מחומצן" לעומת "דם נושא פחמן דו חמצני". אפילו לכדורית הדם האדומה תפקידים אחדים שרק אחד מהם הוא נשיאת חמצן. רוב הפחמן הדו חמצני מומס בדם בצורת ביקרבונט ולא קשור לתא כלשהו. גילגמש שיחה 22:54, 16 בינואר 2018 (IST)
כעת שמתי לב שחשבון הIP 31.154.81.18 מופיע בעיקר בדיונים בהכה את המומחה. בגלל סיבות אישיות אני לא אקח חלק נוסף בדיון הזה. אמרתי את כל מה שהיה לי לומר. אני מקווה שתשובתי תספיק לשואל ואם לא אפשר לעיין בספרות ענפה שנכתבה על הנושא. גילגמש שיחה 22:58, 16 בינואר 2018 (IST)
יש לך רקע בשרברבות או בכלי דם... אני יודע שמחקרים ביומכניים נעשים במשותף עם מי שמומחים בצנרת. אני שב לציון של "דם" ככדורית דם, מה זה משנה, לכדורית מחובר מנוע? הלב דוחף-מניע את "גוף הנוזל", גם בהינתן הישארות הדם, אנו עושים מממוצע של מסלול הזרימה, אני לא יודע בכל רגע נתון את מהירות הזרימה(אף על פי שזה דבר שפשוט יחסית להעריך) אבל בסך הכל אני יכול לקבל מושג שימושי למיחזור הדם. באשר למחזור הדם בוודאי שיש חשיבות לדם מחומצן או דם נושא פד"ח, כיוון שמדובר בשתי צנרות שונות, והן אכן נתונות למאמצים מעט שונים. אתה מפזר הרבה ערפל כאשר השאלה פשוטה יותר, אתה מוסיף הרבה פרטים שפשוט אינם משפיעים על השאלה. ההערה לגבי העריכות שלי סתומה עבורי, ומרגישה לי כמו איזה נסיון הטלת רפש מיותר. הספרות הענפה בנושא לא מלמדת על שום קשר בין מחזור הדם והימצאות חלבונים בדם, אם מציינים עובדות כדאי שיהיה להן הקשר.31.154.81.18 23:23, 16 בינואר 2018 (IST)
שאלה בחשבון לכיתה ג':
לב האדם פועם כ-70 פעימות בדקה (זה כתוב רק בסוף הערך לב (אדם), בפסקה הלב אצל בעלי חיים אחרים). בכל פעימה הלב מזרים 100-60 סמ"ק, נניח 80 (זה כתוב בפסקה תפקוד הלב). בגוף האדם 6-5 ליטר דם (מוזר, אבל זה לא כתוב בערך דם). תוך כמה זמן עובר כל הדם דרך הלב?
תשובה: 70 פעימות בדקה כפול 80 סמ"ק בפעימה = 5.6 ליטר בדקה, כלומר כל כמות הדם בגוף עוברת דרך הלב בערך בדקה אחת. רון חל (HLron) - שיחה 21:01, 20 בינואר 2018 (IST)
גילגמש אני מניח שהפירוט היה עבורך...מה אתה אומר, או שהכדוריות האדומות שלך עדין בדרך...31.154.81.64 01:02, 21 בינואר 2018 (IST)

גודל של שייקר[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה הנפח המומלץ לשייקר ביתי, מסוג קובלר. רכשתי אחד ב250 מ"ל והוא נראה קטן מאוד. מה הגדול שהייתם ממליצים? שואל השאלות - שיחה 17:34, 16 בינואר 2018 (IST)

זה אכן קטן, למיטב ידיעתי כדי להכין משקה לשנים נדרשים לאחד בגודל של כ-700 מ"ל ויש כאלה גדולים יותר.31.154.81.18 18:42, 16 בינואר 2018 (IST)

הכרה בלימודים באוניברסיטה הפתוחה על ידי הצבא[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

היה ועשיתי כמה קורסים באוניברסיטה הפתוחה והצבא הציע לימודים - האם הקורסים שעשיתי יחשבו לי ?

וכן אם סיימתי תואר (זכאי לתעודה) באוניברסיטה הפתוחה, הצבא יכיר בתעודה (בהקשר המשכורת ודרגה ?) ?

אציין שאני קצין (לא נגד). משתמש/ת רשומ/ה לא חתמ/ה

היה ותצא ללימודים "מטעם" הצבא, ההכרה בלימודים קודמים מתבצעת על-ידי המוסד האקדמי שאליו תרשם (יעני, האוניברסיטה החדשה שלך). לכל מוסד אקדמי יש תקנון שקובע בכמה נקודות הוא רשאי להכיר מטעם מוסד אקדמי אחר. סביר להניח שלפחות חלק מהקורסים שלמדת באו"פ יוכרו על-ידי המוסד החדש ותקבל עבורם נקודות זכות חיצוניות ו/או פטורים.
התשובה לשאלה השניה תלויה באופן שבו למדת. החוקים בטח השתנו מאז שהשתחררתי ב-2007, אבל בתקופתי היתה נהוגה שיטה שנקראה "אבגד". מדובר בארבע דרגות הכרה שהגבוהה מתוכן היא א' - לימודים מלאים, דרך ב' וג' שהם לימודים חלקיים (יום בשבוע ומימון חלקי עבור ב' ויום בשבוע ללא מימון עבור ג') ועד לד' - "תעשה מה שאתה רוצה בזמנך הפנוי, אנחנו נכיר בתואר בסופו של דבר". אם קיבלת אישור ד' (לא מסובך, דרש חתימה של סא"ל על טופס מהשלישות) הצבא יכיר בתואר לצורכי שכר ודרגה. אם לא קיבלת אישור כזה, הצבא אינו מחויב להכיר בתואר והדבר נתון לשיקול דעתו של מישהו (אין לי מושג של מי). אני ממליץ לך לפנות לקש"ל שידע/תדע לענות על השאלות האלה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 08:12, 18 בינואר 2018 (IST)

אולר לטיולי של"ח?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום. יש לי אולר שוויצרי של חברת victorinox (דגם climber בכחול שקוף) (תמונה: https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/01/Victorinox_climber.jpg/800px-Victorinox_climber.jpg). אני בדקתי את החוק לנשיאת סכינים והאולר חוקי לנשיאה ברוב המקומות שאני מסתובב בהם בטיולים של בית הספר. כדי להבהיר לכם: אני לא הולך לדקור אף אחד, אני בן אדם שוחר שלום, ואני יודע שאני לא רוצה ללכת לכלא על רצח רק בגלל שמישהו הרגיז אותי. אני לא מאמין באלימות, ויודע שזוהי לא הדרך לפתור סכסוכים. אני לוקח את האולר לטיולי של"ח. לקחתי אותו גם לטיול השנתי. אני בכיתה ט'. אני לא הולך איתו ביום-יום כמובן. זה בסדר שאני אביא אותו לביה"ס בתיק בימים שיש לנו טיול? כאילו, לפי החוק, אם תופסים אותי בבית הספר איתו, אני רק צריך להוכיח שיש לי סיבה כשרה לנשוא אותו, נכון? כאילו אני משתמש בו בטיולים כדי לפתוח שקיות של חטיפים, לחתוך חוטים שנפרמו במכנס, לפתוח בקבוקים של מי סודה, לפתוח קופסאות שימורים, לגלף מקלות בשביל יתדות לאוהל, לתקן את משקפי השמש שלי... אם אני אגלה שהוא לא חוקי, אני אפסיק לנשוא אותו ואביא במקומו מספריים רגילות. אז זה נורמלי? Sargon the true king - שיחה 23:02, 16 בינואר 2018 (IST)

תיקון: זה משקפי ראייה לא משקפי שמש. רשמתי את זה בטעות.
מישהו יכול לענות?
חוק העונשין מבחין בין סכין לבין אולר. החוק קובע כי "סכין" הוא כלי להב או כלי אחר שמסוגל לדקור או לחתוך. "אולר" הינו סכין שאורך להבה אינו עולה על ---עשרה ס"מ-- ושלא ניתן להפכה בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה ---קבוע.

ממשיך וקובע החוק, כי מי שנתפס שברשותו סכין עליו מוטל נטל הראייה להוכיח כי החזיק את הסכין למטרה כשרה.

לעומת הסכין הדין לגבי האולר שונה. החוק קובע כי מי שנתפס כשהוא נושא ברשותו אולר ההנחה היא כי הוא החזיק את האולר למטרה כשרה, אלא אם כן תוכיח התביעה אחרת. משכך לגבי אולר עקרון היסוד בדבר נטל הבאת הראייה וההוכחה נשמר וזאת עקב גודלו הקטן של האולר עפ"י הגדרתו בחוק, ומשכך הסיכון הנמוך הנשקף ממנו לציבור.

אך ממשיך וקובע החוק, כי הדין של החזקת אולר זהה לדין של החזקת סכין, בשני מקרים: האחד- כאשר הלבה קצרה מ- 10 ס"מ אך ניתן לקבע אותה.

השני - וזאת עפ"י תיקון בחוק העונשין שנכנס לתוקפו בשנת 2000 לפיו הוראת החוק המורה כי החזקת אולר מחוץ לבית הינה למטרה כשרה (אלא אם תוכיח המדינה אחרת) לא תחול ביחס להחזקת אולר במקומות המפורטים בתוספת לתיקון כגון: ---מוסדות חינוך,--- מועדון, דיסקוטק, מגרשי ספורט, אצטדיונים, בתי קולנוע, תיאטראות וכו'. התכלית של הוראת סעיף חוק זה באשר להחזקת אולר אשר תחשב כהחזקת סכין הינה באשר לסיכון הנשקף לציבור באותם מקומות אשר מטיבם הינם ---הומי אדם---. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 11:55, 20 בינואר 2018 (IST)


אני נושא את האולר בתיק, ובביה"ס לא עושים לנו חיפוש בתיקים וכאלו דברים... אין לנו אפילו מאבטח... ואני לא מביא אותו ככל יום. רק במי של"ח. אני מתאר לעצמי ששימוש באולר ככלי מחנאות היא מטרה כשרה. --Sargon the true king - שיחה 12:38, 20 בינואר 2018 (IST)
לא במוסדות חינוך.
מוזר. המורה שלי לשל"ח ממש לא נבהלה כששלפתי אחד כדי לפתוח שקית צ'יטוס. בנוסף, הוא במעמקי תיק הטיולים שלי, שבכלל לא נכנס לכיתה איתי אלא ישר מועלה על האוטובוס. בנוסף אני תמיד יכול להגיד ששכחתי אותו שם מהטיול השנתי...

דרך אגב, רק כדי להבהיר, אני ממש לא כמו הילד הזה... ואני די יכול להבין למה החוקים בנוגע לסכינים כה הדוקים, במדינה שאפילו מברגים הופכים לכלי רצח בידיהם של אנשים רשעים. --Sargon the true king - שיחה 15:23, 20 בינואר 2018 (IST)

לוודא שהבנתי מה זה התקפת CSRF בתמצית[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מצב בו שותלים למישהו תוכנה זדונית בדפדפן ודפדפדנו מבצע פעולות זדון שלא המשתמש שלו ביצע? תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

על פי אתר זה זו התקפה שמנצלת את העובדה שלמשתמש יש זכויות גישה לגיטימיות מול השרת, ומשנה חלק מנתוני המשתמש על מנת לבצע פעולה זדגונית שאמורה להיות חסומה לביצוע. לדוגמה: הפורץ מעוניין להשתיל קוד זדוני בקוד מקור שמאוכסן על השרת. במקום לנסות לפרוץ לשרת ישירות, הפורץ משתמש במטרה קלה הרבה יותר - המחשב של משתמש שיש לו זכויות גישה לאותו קוד המקור שעל השרת, אותו הפורץ רוצה לערוך. הפורץ יגרום לדפדפן המשתמש (שכזכור, יש לו זכויות גישה לגיטימיות לקוד המקור אותו הפורץ מעוניין לשנות) לבצע עריכה זדונית, ובכך יעקוף את מנגנוני ההגנה של השרת. אילן שמעוני - שיחה 09:04, 17 בינואר 2018 (IST)
ע"ע CSRF. ערן - שיחה 09:40, 18 בינואר 2018 (IST)

הרמת מסך[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לא מבין חוק החברות 7(ג). היה שיוך חובות לבעל מניה, ניתן צו הגבלה, הוא הפר אותו ורוצים לשייך שוב חובות של אותה חברה? או של חברה חדשה שהוא היה מעורב בה? מה זה הניסוח 'שלגביה הופר הצו'? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה מיוחד במלכת שבא?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה מיוחד במלכת שבא? איך מלכת שבא שמעה בכלל על שלמה?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מישהו אמר שיש משהו מיוחד במלכת שבא? אנחנו אפילו לא יודעים את שמה...לפחות לא מהכתובים היהודים (בכברה נאגאשט שמה מאקדה בקוראן יש לה גם שם). מדובר במונרך-מלכה שממלכתה קיימה יחסי מסחר כלשהם עם האזור והגיעה לביקור, הדבר נתפש בעיני סופרי המלך שלמה כאירוע ראוי לציון...זה המלמד על "זרועו המדינית הארוכה" ואולי על דברים ארוכים נוספים ;-). מלכים נוספים נזכרים בעלילות שלמה, פרעונים בהם בת-פרעה, חירום... זה בעיקר מלמד שהממלכה מוסדה והפכה גורם בעל השפעה אזורית.31.154.81.64 15:12, 17 בינואר 2018 (IST)
חוץ מזה היו לה רגליים שעירות, לפי המסורת המוסלמית. אבל ברצינות - דמותה מקשרת בין יהודה, תימן ואתיופיה מכיוון שלפי האגדה מנליק הראשון, מלך אקסום היה בנם של שלמה ומלכת שבא. Ewan2 - שיחה 17:15, 18 בינואר 2018 (IST)

שאלה בקשר לאיבר המין[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

למה הזקפה מתפתחת מאוד מהר, אבל מפסיקה מאוד לאט? מה המנגנון שגורם לזקפה להיות לא סימטרית בזמן? הסיבה האבולוציות בשביל מה המנגנון הזה טוב היא ברורה. 213.55.211.119 11:49, 18 בינואר 2018 (IST)

לא לכל דבר יש "סיבה", לאבולוציה עצמה אין כל סיבה. מדובר בסיבה שהיא במנגנון, אם זקפה תרד מהר אז צריך יהיה לשמור על סף גירוי גבוה כל הזמן, יש גם שיטה להורדת הזקפה יחסית מהר, כווץ את שרירי העכוז, הכיווץ "ימשוך" דם, יעלה את לחץ הדם ויוריד הזקפה.31.154.81.64 14:19, 18 בינואר 2018 (IST)
כן לכל דבר יש סיבה, די עם הפילוסופיה בשקל. שאלתי שאלה מוגדרת ולא ביקשתי התפלצפות או טיפים. מקווה שמישהו בעל ידע יתגייס ויסביר את המנגנון הפיזיולוגי. 213.55.184.211 01:33, 19 בינואר 2018 (IST)
וואלה לא, לכל הדברים אין סיבה, המוטציות הן אקראיות, למה לבני אדם יש שיער על הראש ועל הפנים שהם מגלחים? בכל מקרה לא מדובר באיזה יתרון אבולוציוני, ישנם בעלי חיים המזריעים בלא יותר משניה וחצי. אם לא הבנת העיקר פה הוא שימור הזיקפה כי זו היעילות הנדרשת מהמערכת, אם תרד מהר כמו שהיא עולה, היא כל הזמן תעלה ותרד ולא יהיה שימור של הזיקפה. המנגנון השומר על הזיקפה הוא למעשה מבנה הרקמה הספוגית וכלי הדם, מרגע שהרקמה התנפחה היא מכווצת את כלי הדם והזיקפה נשמרת די זמן אם לא יותר מדי. מעט הכרת תודה, אף אחד כאן לא חייב לך שום דבר, הגינות יסודית תהיה להניח שלא מבקשים להזיק לך ולכן ההערה שלך מיותרת.31.154.81.64 10:55, 19 בינואר 2018 (IST)
יכול להיות שהאלמוני כאן הוא אותו האלמוני שהסתכסך עם גילגמש בדיון על מחזור הדם והחליף IP כבר בפעם השלישית או הרביעית בעמוד הזה? במקום להטיף לשואל מוסר, היה מועיל אילו היית מבין מה הוא שואל ועונה לשאלה שלו. או שותק, כפי שעשו שאר המשיבים כאן שלא ידעו את התשובה. משה פרידמן - שיחה 15:16, 19 בינואר 2018 (IST)
אולי היה מועיל לקרוא מה שכתבתי, ובמידה ואתה לא מבין, לשאול או לשתוק. אני לא הסתכסכתי עם גילגמש, ואני לא מחליף כתובות IP...הן לעתים מתחלפות, אתה יודע מכבים מחשב, מחליפים מחשב...אני סברתי שהבנתי במידה למה מכוון השואל והשבתי לו, השואל כפוי הטובה הטיף לי על "התפלספות" כאילו השאלה שלו איננה בעלת מרכיב פילוסופי ומתחכם. השואל זרק כל מיני מושגים כאילו הם קשורים, הוא זה שהחל מתפלסף, ואני בסך הכל המשכתי עם שהתווה לי. איני יכול להבין מניין התעוזה להרגיש חופשי לכתוב כאוות נפשך, לשאול ולציין דברים אבל למהר לבקר אחרים כאשר לא השיבו לך במספר התווים והמילים שציפית, במיוחד כאשר התשובה נמצאת שם, ולא רק היא, אלא גם דיוק-חידוד השאלה.31.154.81.64 16:31, 19 בינואר 2018 (IST)
ואולי ראוי להעיר משה פרידמן שלהבדיל מגילגמש אני הבאתי תשובה ממש לשאלה שנשאלה לגבי "מחזור הדם" ואילו גילגמש היטיב לפזר ערפל במשתנים שאינם קשורים.31.154.81.64 16:33, 19 בינואר 2018 (IST)
כמה דיבורים, ולשאלה של השואל, כרגיל, לא ענית. השאלה שלו לא הייתה עם מרכיב פילוסופי ומתחכם, הוא גם שאל בצורה ממוקדת, וגם ביקש לנטרל מראש דיון פילוסופי והבהיר מה הוא לא שואל. אתה גם לא הבנת את השאלה, גם ענית על מה שהוא לא שאל, וגם לא ענית על מה שהוא כן שאל. עדיין. שבת שלום. משה פרידמן - שיחה 16:40, 19 בינואר 2018 (IST)
חשבת אולי שאתה הוא שנכשל בהבנת הנקרא...אנו עוברים זאת מדיון לדיון... כתבתי לו שברגע שהרקמה הספוגית מתנפחת היא מצרה כלי הדם ומונעת את הירידה של הזיקפה אלא בבקרה... הוא כתב "הסיבה האבולוציונית טובה וברורה", מה הקשר בין הסיבתיות ובין אבולוציה...אני הסברתי הסיבתיות, שאין לה קשר לאבולוציה, ואתה התערבת בלי לתרום אף פיסת מידע לעניין. אתה מרבה לבקר אותי על היעדר ענייניות אך אינך תורם כאן לדיונים אלא ויכוחים מתמשכים איתי...31.154.81.64 18:12, 19 בינואר 2018 (IST)
יתכן שכדאי להגביל את האפשרות של האנונימים לערוך את הדף הזה כך שיתאפשר להם לשאול שאלות בלבד. אעלה את העניין לדיון במועד מאוחר יותר. האנונימי שהכתובת שלו מסתיימת ב64 כתב שטויות גמורות. לגופו של דבר: השאלה לא כל כך ברורה. מה הכוונה ב"מתפתחת"? האם הכוונה היא לשאול למה הפין נותר זקור במשך זמן מה? גילגמש שיחה 18:34, 19 בינואר 2018 (IST)

תודה על ההתייחסות. נראה שהבחור שעונה תשובות לא לעניין מאוד נהנה מתשומת לב. אני אחדד את התשובה לגלגמש(היחיד שהתייחס ברצינות): תהליך קבלת זקפה הוא מהיר מאוד(שניות) ותהליך הפסקת הזקפה לוקח מספר דקות. מה המנגנון הפיזיולוגי שמאפשר זקפה מהירה מצד אחד ומונע הפסקת זקפה באותה המהירות מצד שני?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה לעשות שזרימת דם בכלי דם רחבים היא מהירה, אך כאשר הרקמה הספוגית מתנפחת היא לוחצת על כלי הדם וכך הזיקפה נשמרת... האלמונימי ההוא שנגמר ב-64 היחידי שכותב כאן לעניין... ובמקרה הזה גם ממש צודק...31.154.81.64 20:18, 19 בינואר 2018 (IST)
אגב הבולשביזם של הביטוי כאן...אם לאלמונימי כזה או אחר לא טובה תשובה, ימתין למשיב אחר..במיוחד למומחה מהסוג של גילגמש, שיודע לכתוב כל כך יפה על התשובות של אחרים שהן "שטויות גמורות", אפילו שאינו בטוח מה השאלה כלל.31.154.81.64 20:35, 19 בינואר 2018 (IST)31.154.81.64 20:42, 19 בינואר 2018 (IST)
אני באופן עקרוני לא מתווכח עם אנונימים. ציינתי שדבריך הם שטויות כדי להסביר את תשובתך לקורא לא כדי להגיב לך. לדברים החדשים כמובן שלא אגיב. בהמשך כאמור נבדוק מה לעשות במקרה הזה. לגבי השאלה עצמה - הזקפה עובדת בדרך הבאה: בגוף יש מערכת עצבית אוטונומית (לא רצונית) המורכת משני חלקים: מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת העצבים הפאראסימפתטית. היא שולטת על פעולות לא רצוניות שונות כמו נשימה, קצב לב, פעולות מעיים ועוד. מערכת העצבים הפאראסימפתטית אחראית לזרימת הדם לרקמה ספוגית (corpus cavernosum) בעזרת מנגנון מסוים שלא נכנס אליו. הדם נותר ברקמה זו על ידי כיווץ שרירים המיועדים לכך. כשהגירוי של מערכת העצבים הפאראסימפתטית יורד הזקפה יורדת. פליטת הזרע נשלטת על ידי מערכת העצבים הסימפטתית. כל עוד הגירוי של המערכת הפאראסיפטתית נמשך הזקפה אמורה להמשך. אפשר להשפיע על זה בעזרת תרופות (אחת המפורסמות היא ויאגרה). גילגמש שיחה 00:10, 20 בינואר 2018 (IST)
ההסבר שלי קולע יותר לשימור הזיקפה ולעובדה שאינה יורדת "באחת" כפי שנוצרת...הדברים שכתבת כלל לא קשורים לשאלת האלמונימי, כיוון שתהליך "הפסקת הזיקפה" אינו קשור (בלבד) בגירוי-מערכת העצבים, אלא בביומכניזם של הצרת כלי הדם ע"י הרקמה הספוגית המנופחת. אל תתווכח עם אלמונימי, אם זה כל כך ירגש אותך אני יכול לפתוח משתמש, זו סתם ביורוקרטיה, אבל אתה עוסק בעיקר...אני באופן כללי לא חושב שיש מה להתווכח, ההתערבות שלך נראת לי משוחדת, כיוון שחלקתי עליך בדיון אחר קפצת כמוצא שלל רב על ויכוח שלי עם אלמוני, ואתה בכלל לא אוהב אלמונים...31.154.81.64 00:42, 20 בינואר 2018 (IST)
אגב גילגמש אתה מוזמן להסביר מה בדיוק בהסבר שלי נופל ב"שטויות גמורות", גם אם כפי שאני טוען לגבי התשובה שלך, איננה קולעת, מה שגוי בה...?31.154.81.64 01:10, 20 בינואר 2018 (IST)

איחודי מדינות שהצליחו[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שאלה במדעי המדינה: האם יש איחודים בין מדינות ו/או אימפריות שהצליחו במובן שהניבו מדינה חזקה למאות שנים ויותר? מה הם התנאים המרכזיים לכך לפי הספרות המקצועית בתחום מדע המדינה? 176.13.248.163 00:53, 19 בינואר 2018 (IST)

איחודי מדינות כן - פחות או יותר מוצלחות (ארצות הברית, איחוד פולין וליטא, האימפריה הרומית הקדושה שהייתה איחוד רופף,איחוד מדינות גרמניות סביב פרוסיה עם הקמת האימפריה הגרמנית, איחוד נורבגיה ודנמרק, ולאכיה ומולדובה, צ'כו-סלובקיה, יוגוסלביה, אוסטרו-הונגריה, האיחוד לכאורה של אוקראינה - שלא הייתה ממש עצמאית, עם רוסיה בימי חמלניצקי). חלק מהאיחודים בוצעו למעשה בכוח או אחרי ניצחונות במלחמות. אז ההצלחה הייתה של צד אחד. חלק לא נמשכו מאות שנים אלא עשרות בלבד. איחודי אימפריות לא ממש ידועים לי.Ewan2 - שיחה 01:53, 19 בינואר 2018 (IST)

פרס וההלניסטית. כל המדינות הן יציר מלאכותי וכל מדינה היא איחוד כלשהו, ולכן כל מדינה מוצלחת היא איחוד מוצלח, בכל מקרה צריך להבין את המרקם החברתי, ולנסות לכפות כלל אחיד מועד לכישלון.31.154.81.64 10:47, 19 בינואר 2018 (IST)
הממלכה המאוחדת ואם ללכת רחוק יותר: אנגליה (ר' הפטרכיה וכדומה). לא חסרות דוגמאות. דוגמה ידועה אחרת: רומא, שספחה לתוכה עמים מאזורה. אני לא מתחום מדעי המדינה, אבל לא ברור לי אם ישנם תנאים. התנאי הבסיסי הוא להצליח להתקיים כמה מאות שנים, וזה מוציא מהתמונה את צ'כיה (בוהמיה ומורביה), טנזניה (טנגנייקה וזנזיבר), עירק, איחוד האמירויות הערביות ומדינות מודרניות אחרות.
איחוד פולין ליטא והממלכה המאוחדת הן דוגמאות למדינות שאוחדו על ידי שליטים. כל אירופה הייתה פסיפס של יחידות שלטון פאודליות ושטחים שונים אוחדו לעיתים תחת שלטונו של אותו השליט. היום זה כבר לא עובד כך. הריבונות מגיעה מהעם (הגדרה עצמית) ולכן (למעט החריג הסמלי של חבר הלאומים הבריטי) זה כבר לא קיים. לכן לא ברור מהי השלכתן של הדוגמאות ההיסטוריות לעולם המודרני. Tzafrir - שיחה 18:55, 19 בינואר 2018 (IST)
אני חוזר על זה, כל מדינה היא יציר מלאכותי- כלומר איחוד כפוי, גם סין אוחדה בכיבושים, וגם ישראל הקדומה הייתה ערי מדינה ויחידות אזוריות שחוברו על ידי מלך ריכוזי, יהיה זה דוד יהיה זה בן לבית-דוד.31.154.81.64 20:25, 19 בינואר 2018 (IST)
אם הבנתי נכון השאלה הייתה על איחוד בין מדינות או אימפריות קיימות (לא בין עמים או שבטים) ושהמשיך זמן רב או מאות שנים. הדוגמאות שנתן צפריר על הממלכה המאוחדת, וכן טנזניה או איחוד האמירויות הערביות שהן גם דוגמאות נכונות על איחודי מדינות - שנעשו במידה רבה או מלאה מרצון - הממשיך עשרות שנים (במקרה של בריטניה - האיחוד אנגליה-סקוטלנד משך שלוש מאות שנה). שווייץ היא גם כן קונפדרציה של קנטונים - מעין מיני-מדינות - שנעשתה מרצון ומחזיקה מעמד הרבה מאוד זמן. קנדה ואוסטרליה קמו גם כן כקונפדרציות - איחודים מרצון - של מדינות מושבות ומחזיקות מעמד עד לימינו.דוגמה מוצלחת של איחוד בין מיני-מדינות - בעקבות מלחמות - היו הפרובינקיות המאוחדות של ארצות השפלה שהיוו בסיס לממלכה ההולנדית. אליה הצטרפו שטחי בלגיה ואחר כך נפרדו ממנה.

הפדרציה המלזית הוקמה פחות או יותר מרצון בלחץ בריטניה והיא מחזיקה מעמד עד ימינו. איטליה וצרפת וספרד הן תוצאה של איחוד וסיפוח של מדינות יותר קטנות תוך כדי מלחמות. האימפריה הרוסית נוצרה לרוב דרך מלחמות וכיבושים. ברית המועצות ובתוכה הפדרציה הרוסית - בהתחלה בגרסתה הסובייטית כחלק מברית המועצות -, קמו על חורבות האימפריה הרוסית כפדרציות של מדינות עצמאיות ומדינות אוטונומיות חדשות שאיחודן נכפה בכוח תוך זמן קצר על רבים ממרכיביהן.

פדרציות מסוג הרפובליקה הערבית המאוחדת או הפדרציה של הרפובליקות הערביות מיסודן של מצרים, סוריה ותימן, או מיוזמתה של לוב (עם מצרים ועם תוניסיה) היו שטחיות ולא החזיקו מעמד או היו וירטואליות וקיקיוניות. כך גם הפדרציה של מאלי, הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של עבר הקווקז ותחליפתה הסובייטית, הפרובינציות המאוחדות של מרכז אמריקה, קונפדרציית פרו -ובוליביה ועוד ניסיונות איחוד דומים של מדינות או מושבות לשעבר Ewan2 - שיחה 19:18, 20 בינואר 2018 (IST)

אני מרוצה שהועלת לאשש לנו מדינה אחר מדינה, שכל מדינה היא איחוד מלאכותי. גם דנמרק בעבר ואחר כך שבדיה שלטו בארצות הצפון-סקנדינביה(ופינלנד), ועד היום הן משתפות פעולה במערכת בריתות. האיחוד האירופי, הוא ניסיון להעמיד שוק תחרותי לאיחוד המצליח של ארה"ב. שווייץ היא דוגמה מעניינת במיוחד בנוף האירופי כיוון שהיא הקדימה את המהפכות האמריקאית והצרפתית באיחוד שקרא תיגר על הסמיכה הדתית של המלוכה והאצולה, ולמעשה על הסדר החברתי האירופי. ישראל היא איחוד המכונה הרבה פעמים "קיבוץ גלויות" יחד עם תושביה המקומיים של הארץ, עיקרם מוסלמים, אחרים יהודים, דרוזים, נוצרים ובני דתות אחרות. מבחינה פוליטית היא איחוד של תנועות אידאולוגיות שונות, סוציאליסטיות(חילוניות), דתיות(יהודה אלקלעי), משיחיות (קוק, גורן), קומוניסטיות, לאומיות...31.154.81.64 01:15, 21 בינואר 2018 (IST)

שאלה על רשתות מחשבים[עריכת קוד מקור]

אני לא מומחה בנושא רשתות תקשורת וניסיתי לקרוא קצת על port לעומת socket ולהלן מה שהבנתי. אני מבקש לדעת אם התיאור שלי נכון ואיפה שגיתי אם שגיתי:

"כל פורט מכיל שני סוקטים; סוקט מידע נכנס וסוקט מידע יוצא. מידע יכול להיכנס או לצאת בפרוטוקול TCP ו\או UPD. תוכנה יכולה להאזין לפורט ומכאן לקבל או לשלוח מידע דרכו. המידע הנשלח יושם בפקטת IP אחת לפחות." -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני לא יודע עד כמה זה כללי. המימוש הראשון של TCP/IP (מה מקור השם? במקור הפרוטוקול היחיד מעל IP היה TCP. זה מזמן כבר לא כך, אך השם נשאר) נכתב בברקלי ומומש על מערכת ההפעלה BSD שנכתבה שם. הוא מכונה w:Berkeley sockets. בממשק הזה החיבור משול לחוט שמקשר בין שני שקעים (כזכור: במקור זה היה TCP: מציג מצג של חיבור). סוקט (בעברית: שקע) הוא המקום שאליו מתחבר אותו חיבור. במודל היוניקסי הוא מקבל w:File descriptor ושקול ל־file handle. זהו עיין שבין מערכת ההפעלה לתהליך. מספר פורט הוא מספר לוגי שהמערכת מציגה: בחיבורי TCP ו־UDP רוצים לאפשר מספר חיבורים שונים בו־זמנית. לכן מקצים 65535 מקומות (למה כל כך מעט? זה היה בשנות ה־70 של המאה העשרים) בכל חיבור רשת. כל מספר כזה הוא פורט. מספר הפורט חשוף כלפי חוץ: אם אני מתחבר ב־TCP או UDP אני צריך להגדיר לא רק לאיזו כתובת אני רוצה להתחבר אלא גם לאיזה מספר פורט (מספר חיבור) באותה הכתובת. במשל של בכבל שמחבר שני שקעים, מספר הפורט הוא כתובת שכתובה על השקע מבחוץ. Tzafrir - שיחה 19:10, 19 בינואר 2018 (IST)

שבת בבית-קברות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם יש הלכה האוסרת על יהודי לבקר בבית-קברות בשבת? מנהג? מה המקור? רון חל (HLron) - שיחה 07:28, 20 בינואר 2018 (IST)

אין נכנסים לבית עלמין בשבת. אולם מי שרואה בית-קברות בשבת, צריך לברך על ראיית הקברים. ואף שאין אומרים צידוק הדין בשבת, מכל מקום ברכה זו אינה נחשבת לצידוק הדין, ומברכים אותה גם בשבת או ביום-טוב. כל טוב (משיב: הרב שמואל סלוטקי, רב קיבוץ עין הנצי"ב).
תודה לאלמוני המביא דברים בשם אומרם, אבל תשובה אמיתית לא קיבלתי. שאלתי האם יש הלכה מסוימת, ונעניתי במשפט שלמעשה מצטט את השאלה.
אשמח אם אפשר יהיה לפרט האם מדובר במצוה בתרי"ג, אמירה מהגמרא, פסיקה מאוחרת יותר וכו'. האם ההלכה הזו תקפה בכל קהילות ישראל או שיש הבדלים. האם יש הבדל בין בית-קברות יהודי לבית-קברות שאין בו יהודים. מה עושה מי שבכל זאת נכנס לבית-קברות בשבת - האם יש דרך לכפרה ספציפית לכך. תודה. רון חל (HLron) - שיחה 21:13, 20 בינואר 2018 (IST)
לא ניתן לומר כי הדבר אסור הלכתית ממש (ראו תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק', עמוד ב' ובמפרשים שם), אך הוא "מנהג הלכתי" מוקדם. המקור המוקדם לכך הוא מרבי אהרון הכהן מלוניל (תחילת המאה ה-14), אורחות חיים, הלכות אבל, סוף אות י"ב - לעניין ראש חודש; וכפי שציינו הפוסקים המאוחרים יותר קל וחומר שבשבת אין לבקר בבית הקברות. ראה עוד: הרב יוסף שווארץ, הדרת קודש, חלק המכתבים, אות נ"ב, תרצ"א, עמ' 76; כל בו על אבילות, חלק א', פרק שלישי, סעיף ח', ניו יורק תש"ז עמ' 165, בשם הדרת קודש הנ"ל; רבי אברהם ישעיהו קרליץ (החזו"א), פסקי החזו"א, ס"ק ק"ג; הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, גשר החיים, חלק א', פרק כ"ט, אות ו', ירושלים תש"כ, עמ' ש"ח; הרב יהושע ישעיה נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, חלק ב', פרק ס"ה, הע' רפ"ג, ירושלים תשמ"ט עמ' ש"מ. בנוסף, על פי קבלה יש בכך גם כן בעיה, והמקור לכך הוא מהאר"י, כפי שמופיע אצל רבי חיים ויטאל כמה פעמים בספריו, ראו לדוגמה שער הגלגולים, הקדמה ל"ח, ד"ה גם צוה אותי, ירושלים תשמ"ד עמ' קל"ב. קיום המנהג מופיע בפשיטות בספרים בני זמננו, כולל לבני עדות המזרח - בילקוט יוסף (הלכות אבלות, פרק מ', סעיף כ"ה ואילך), וכן בפסקי הרב הראשי מרדכי אליהו (שו"ת הרב הראשי תש"נ–תשנ"ג, סימן ק"א, ירושלים תשס"ט, עמ' 236). כפי שמופיע אצל ר"ח ויטאל, הנקודה היא שהנשמות אינן נמצאות בשבת בקבריהן. גם משאר הפוסקים לא נראה כי צריך בכלל כפרה למי שנכנס, וכך לדוגמה יש המתירים במקרה של חולה מסוכן להתפלל בקבר של צדיק או של אבותיו (שלום שכנא צ'רניאק, חיים וברכה, הלכות שמחות, אות ה', סעיף כ"ט, ורשה תר"צ, עמ' ק). קובץ על ידשיחה ♦ 22:42, 20 בינואר 2018 (IST)
או, עכשיו הבנתי. בשבת הנשמות אינן נמצאות בבית הקברות, לכן אין ליהודי מה לעשות שם, וכך המנהג הפך ל"הלכה בפועל". אני מבין שאין כל בעיה בביקור (למשל לצורך תיירות) בבית קברות שאינו יהודי, למשל בפר לשז. רון חל (HLron) - שיחה 00:58, 21 בינואר 2018 (IST)
לעתים בבתי קברות שאינם יהודיים נקברים יהודים...31.154.81.64 17:40, 21 בינואר 2018 (IST)
HLron, שים לב שהסיבה הקבלית אינה בהכרח הסיבה ההלכתית. אילן שמעוני - שיחה 18:38, 21 בינואר 2018 (IST)
הגר"א סלד מרוח החסידות ובעלי השם, בפסיקתו של קארו אין התייחסות לקבלה לעומת תלמידו קורדובירו, החזרת עטרה ליושנה של יוסף על פני הבן איש חי...31.154.81.64 19:24, 21 בינואר 2018 (IST)
את ההגיון הקבלי (העדר הנשמות וגו') אני מבין. קראתי את בבא בתרא ולא מצאתי (לא הבנתי?) שם התיחסות מפורשת. את כל הספרים שצוינו קצת קשה לי למצוא מכאן, אבל אני מבין שיש התייחסות לסוגיה החל ממאה 14, אם כי לא ברור לי אם יש איסור מפורש או רק חוסר צורך. וגם, לא הבנתי מה הסיכום לגבי בתי קברות של נוכרים. מדברי 31.154.81.64 אני נאלץ לצערי להתעלם מהסיבה הפשוטה שלא הבנתי אם המשפט אומר שאסור או שלא רצוי או שלא נהוג או שבכלל מותר... רון חל (HLron) - שיחה 19:28, 21 בינואר 2018 (IST)
אני בסך הכל הצטרפתי להערה של אילן, הלכה וקבלה לא תמיד הולכות יחד...שיים לב שהצטרפתי לשאלה שלך, ישנם שרידי יהודים גם בבתי קברות לא יהודים (גם בפר לשז שהובא כדוגמה), מה הפסיקה אז...31.154.81.64 19:58, 21 בינואר 2018 (IST)

מה ההבדל בין פאב לבין בר.[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

השאלה בכותרת.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

טוב זה לא שיש תקינה גורפת בעניין, אבל "פאב" מגיע מהמילה Public, כלומר מקום מפגש ציבורי, והוא חלק מהתרבות של בריטניה ואירלנד. לעומת זאת "בר" הוא מונח מאוחר יותר, המתאר מקום שנועד לשתייה חריפה על ה"בר" (פס). באמריקה נהוג להשתמש במונח "בר" ובבריטניה ואירלנד ישנה תרבות אפשר עמוקה ורחבה יותר של שתייה ושל פאבים.31.154.81.64 12:24, 20 בינואר 2018 (IST)

צורך בשני ערכים בתחום ההשכלה הגבוהה[עריכת קוד מקור]

הועבר אל:ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#צורך בשני ערכים בתחום ההשכלה הגבוהה

שעות עבודה לפי מין[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם יש מידע לגבי כמו שעות עבודה שבועיות/חודשיות בממוצע יש לגבר בישראל מול אישה בישראל?

תודה מראש. אני מחפש מספרים, לא דיון פילוסופי ולא "תגדיר לי מה אתה מתכוון". 213.55.211.49 14:17, 21 בינואר 2018 (IST)

תעשה גוגל. מופיע בדוח של הלמ"ס. רמז: נשים בממוצע עובדות פחות שעות. • צִבְיָהשיחה • ה' בשבט ה'תשע"ח 14:21, 21 בינואר 2018 (IST)
לפי הלמ"ס בשנת 2011 גבר מועסק עבד בממוצע 41 שעות בשבוע, ואישה - 31 שעות. מבקר המדינה - שיחה 14:56, 21 בינואר 2018 (IST)
7 שנים זה הרבה. האם יש משהו יותר מעודכן? 213.55.211.49 15:18, 21 בינואר 2018 (IST)
ב-2016 זה היה 40.6 לגבר ו31.6 לאשה לפי הלמ"ס. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:12, 21 בינואר 2018 (IST)
הערך שכר נשים בישראל מפנה לנתונים משנת 2013. נדמה לי שהמקורות השונים שם מפנים גם לנתונים עדכניים יותר. Tzafrir - שיחה 17:32, 21 בינואר 2018 (IST)

מי זכאי לישיבה באוטובוס?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני הרבה מתלבט, האם ילד מתחת לגיל 5 שנוסע עם אחד ההורים בחינם זכאי למקום ישיבה באוטובוס? כלומר, די ברור לי שהוא זכאי, אבל מעניין אותי האם זה כתוב בחוק באנשהוא? כי, לדוגמא, מה אם אני רוצה לשים על המושב שלידי את סלי קניות שלי? לכאורה מסתבר שאין באפשרותי לעשות זאת על חשבון נוסע אחר שיעמוד, וכמו"כ ברור שאני לא יכול לשכב על שני מושבים על חשבון נוסע אחר, וההיגיון הבריא אומר שגם בשביל תינוק בן חודשיים אני לא בדיוק יכול להחליט שאני מקצה לו את המושב שעל ידי באוטובוס, במידה ונוסע אחר יאלץ לעמוד, אפילו שעד עשרה אנשים הנהג יכול לקחת בעמידה, אם כן, אני שואל, יש מקום כלשהו שמגדיר את זכויות הישיבה בתחבורה הציבורית, או שמשאירים את זה לשיקול דעת הנוסעים?--חריך שקי - שיחה 18:04, 21 בינואר 2018 (IST)

תשובה חלקית מאד: תינוק בעגלה פטור מתשלום, מה שמקנה לו למעשה מקום ישיבה מובטח (העגלה). אילן שמעוני - שיחה 22:31, 21 בינואר 2018 (IST)

מי הוא "נסיך הזמר"?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום! תוכלו לעזור לחבר שלי שזקוק לעזרה לצורך עבודה? "בשיר "עגילי דמאר" של דודו ברק ששרה ירדנה ארזי על שושנה דמארי. מופיע המשפט "ובמזמור הגואה נשמת נסיך הזמר אשר היה לה למאור בדרך העולה". מיהו נסיך הזמר המדובר? מה היה הקשר שלו לשושנה דמארי?" תודה רבה, ‏עמיחישיחה 21:12, 21 בינואר 2018 (IST)

אביה של דמארי.31.154.81.64 21:18, 21 בינואר 2018 (IST)
"ציפור השיר יורשת את כל הניגונים אשר אביה שר...נשמת נסיך הזמר אשר היה לה למאור".31.154.81.64 03:02, 22 בינואר 2018 (IST)