ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
דפים שימושיים
ארכיונים
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

הכה את המומחה משמש לאותן מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה, יש לשאול כאן.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

  • בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטים.
  • אפשר לבצע חיפוש בארכיוני "הכה את המומחה".
  • תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
  • ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים.

שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

תוכן עניינים

ערך אקראי[עריכת קוד מקור]

האם מישהו יודע כיצד מתבצעת הבחירה בערך אקראי? כלומר, האם הבחירה כוללת את כל הערכים בוויקיפדיה באותו רגע, או שמא מושמטים ממנה חלק מהערכים (אולי כאלה שיש עליהם תבניות מסוימות או שהם מכילים פחות ממינימום תווים מסוים), וכן האם הבחירה היא אקראית שווה בשווה בין כל הערכים, או שהבחירה נותנת סיכוי גבוה יותר לסוגים מסוימים של ערכים (לפי ערך מומלץ, אורך, תדירות צפייה וכו')? אם מישהו יודע או יודע מי עשוי לדעת אשמח לעזרה בנושא. תודה, אוריאל, Orielno - שיחה 17:56, 24 במרץ 2016 (IST)

שווה בשווה. לפי שאלה פה בעבר. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:26, 24 במרץ 2016 (IST)
אני לא יודע אם יש עוד הגבלות, אבל לכל הפחות הוא לא מחזיר הפניות ולא פירושונים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:27, 24 במרץ 2016 (IST)
פירושונים דווקא החזיר, משהו השתנה? ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:32, 24 במרץ 2016 (IST)
{{הפומפיה|4}} יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:33, 24 במרץ 2016 (IST)
טוב, אז זה השתנה באוגוסט האחרון. תודה. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 20:00, 24 במרץ 2016 (IST)
תודה רבה לשניכם! :) אוריאל, Orielno - שיחה 22:12, 24 במרץ 2016 (IST)
עוזיאל, איך אתה מוצא מידע מהארכיון? אני לדוגמה לא מצאתי את זה. תוכל ללמד אותי איך לחפש? בתודה יאצקין52 - שיחה 22:57, 24 במרץ 2016 (IST)
אולי הוא עשה חיפוש במרחב ויקיפדיה, כלומר רשם בתיבת החיפוש: "ויקיפדיה:ערך אקראי א" (צריך להוסיף משהו כדי שלא יוביל אותך לדף ויקיפדיה:ערך אקראי). עכשיו אחרי שענו לי נזכרתי שאפשר לחפש ככה וראיתי שבאמת שאלו בעבר מלא שאלות לגבי זה (תנסה לחפש ככה ותראה). אוריאל, Orielno - שיחה 08:00, 25 במרץ 2016 (IDT)
לחצתי על הכל בחיפוש. אפשר לבחור מרחבים ב"מתקדם". אם הייתי מחפש רק במרחב ויקיפדיה לא הייתי מוצא את הדיון בשיחת ויקיפדיה. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 09:43, 25 במרץ 2016 (IDT)

יש עורך דין בקהל? רצחתי גופה[עריכת קוד מקור]

שלום, קין רצה לרצוח את הבל, אויבו המושבע. הוא אף התרברב באוזני כמה אנשים שזה יהיה קל, כי הבל מאושפז בבית חולים, ללא כל שמירה. קין נכנס לחדרו של הבל המרושת במצלמות HD (מקליטות קול ותמונה 24X7) בבית החולים בשעות המותרות לביקור חולים, ומזריק לאחד הצינורות שנראו מחוברים להבל רעל קטלני ביותר, אותו קנה באופן חוקי בחנות המוכרת חוברי הדברה. קין נתפס, אך מתברר מעל לכל ספק שהבל כבר היה מת באופן סופי ומוחלט מזה שעה לפני הפעולה של קין. לפי הרישומים הרפואיים של בית החולים והתיעוד במצלמות – הבל עבר ניסיונות החייאה שהחלו שעה וחצי לפני הגיעו של קין והסתיימו בכישלון אחרי חצי שעה של ניסיונות, כלומר שעה לפני הגיעו של קין לבית החולים. גם נחתמה הודעת פטירה כדת וכדין המפרטת את כל שנדרש על פי חוק למסמך כזה. מכשירי הניטור השונים נשארו מחוברים במשך כל הזמן, מלפני ניסיונות ההחייאה ועד אחרי פעולתו של קין, והראו בוודאות אפס פעילות של הבל בכל המדדים הרלוונטיים עוד לפני כניסתו של קין לחדרו של הבל. עוד הוברר שאף צינור לא היה מחובר בפועל לגופו של הבל, הם נותקו ע"י הרופאים לאחר החתימה על הודעת הפטירה אך נותרו בסמוך להבל מתחת לשמיכה כך שנראה היה לכאורה שהם כן מחוברים לגופו של הבל. במה אפשר להאשים את קין – אם בכלל? חזרתישיחה 12:12, 25 במרץ 2016 (IDT)

אם אי פעם מישהו יגבש רשימה של עשרת תקצירי העריכה הכי פחות צפויים בוויקיפדיה, זאת כנראה במקום הראשון. ‏Lionster‏ • שיחה 12:32, 25 במרץ 2016 (IDT)
ניסיון לרצח. הוא באמת ניסה לרצוח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:28, 25 במרץ 2016 (IDT)
ניסיון לרצח לא תופס, כי אי אפשר לבצע רצח באדם מת, לכן גם הניסיון נופל. יש כמה עבירות קלות יותר, השגת גבול, אולי אפילו גרימת נזק לציבור, בגלל כל הטרחה של החקירה והמעצר הזמני. לא היו אמורים לסמן את קין באות קין? בברכה. ליש - שיחה 13:56, 25 במרץ 2016 (IDT)
השגת גבול? בית חולים ציבורי, בשעות הביקור המותרות. גרימת נזק לציבור? לא זכור לי שהיה מקרה של אדם שנעצר והוצאות המעצר והחקירה הושתו עליו. מה גם שקין לא ניסה לביים רצח או לביים עבירה כלשהי. חזרתישיחה 14:01, 25 במרץ 2016 (IDT)
למה לא תופס? הוא הרי לא ידע שזה כבר מת, והוא רצה לרצוח ועשה כל מה שיכל לשם כך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:07, 25 במרץ 2016 (IDT)
כוונה ורצון לבצע עבירה אינו עבירה. בשביל להיות מואשם בניסיון רצח צריך שיהיה קורבן. גופה אינה איש ולכן היא לא קורבן. החוק (חוק העונשין, סעיף 305) מגדיר ניסיון רצח כ"מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם". לא יודע מה זה "לא כדין" בסעיף זה, אבל מותו של אדם מחייבת קיום של אדם חי. עצם זה שהרוצח הכושל שלנו חשב בתמימותו שהוא אכן רוצח אדם חי - לא רלוונטית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:27, 25 במרץ 2016 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה - לחזרתי, גם בשעת ביקור חולים הכניסה מוגבלת ואינך יכול להיכנס לחדרו של המנהל או לחדר חולים זרים, מותר להיכנס לחדרי אנשים, שרוצים בכניסתך, אבל אף אחד לא ירצה בכניסת בעל כוונות זדון. הנושא השני, יש סעיף ג'וקר בחוק הפלילי על גרימת נזק לציבור ויכולים להשתמש בו נגד טרדנים, למשל אדם שנשכב על הארץ באמצע מעבר חצייה, ללא סיבה, וגורם לפקק תנועה. לIKhitron, מה שתיארת לא מספיק, צריכה להיות גם ייתכנות ובלעדי כל העסק מתמוטט. בברכה. ליש - שיחה 14:29, 25 במרץ 2016 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה - יופי של הגנה יכולה לצאת מזה בבית המשפט - הייתי בטוח שהוא כבר מת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:30, 25 במרץ 2016 (IDT)
לCorvus, לא כדין בא לנפות מקרים של הריגה או ניסיון להריגה כדין, למשל ירי של שוטרים או חיילים נגד מחבלים או הגנה עצמית ועוד. לIKhitron, הגנה כזאת חסרת ערך ללא הוכחות אובייקטיביות. בברכה. ליש - שיחה 14:36, 25 במרץ 2016 (IDT)
אם היה קורה מקרה כזה, מן הסתם התביעה הייתה תובעת בגין ניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין. אם בית המשפט היה מקבל את זה זה כבר סיפור אחר. בעצם בית המשפט היה צריך לקבוע במידה והנושא היה בא לפניו, אם לשון החוק: "מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם" פירושו שחייב להיות אדם, או שכוונת המחוקק הייתה שהניסיון (הכוונה) מתייחסת למותו של אדם ולא של בהמה למשל (תחשבו על זה - נניח שהייתם מחוקקים חוק שמטרתו להעמיד לדין מי שניסה לגרום למוות של אדם, בלי קשר אם אכן ישנו אדם או לא - האם הייתם מנסחים את החוק אחרת?...). אבל לא נראה לי שהיה כזה פסק דין בישראל, כך שאי אפשר לדעת מה בית המשפט היה פוסק. אוריאל, Orielno - שיחה 14:50, 25 במרץ 2016 (IDT)
בהתייעצות עם חבר עו"ד, טען החבר שמדובר ב"ניסיון לרצח", שכן מספיק להוכיח כוונה בלי קשר לתוצאה, כדי להאשים בניסיון לרצח. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 15:01, 25 במרץ 2016 (IDT)
Like Thumbup.svg אילן שמעוני (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום
על פניו אכן יש כאן חשד לביצוע ניסיון לרצח. כוונה ורצון כשלעצמם אינם מספיקים, אבל במקרה הנ"ל בוצעו פעולות של ממש במטרה להביא להמתת הקורבן, באופן שלכאורה נופל תחת הגדרת נסיון לביצוע עבירה כמתואר בסעיף 25 לחוק העונשין: "אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה". סעיף 26 לחוק הוא המעניין במיוחד במקרה המתואר, והוא קובע: "לענין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא היתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו". במקרה שלנו, אם אותו קין האמין בכל ליבו שהבל עודנו בחיים ושהצינורות מחוברים לגופו, לא נראה לי מופרך שיש יסוד לשקול העמדה לדין. כמובן שדברי לא מהווים יעוץ משפטי משום סוג לגבי שום מקרה. בברכה, --Evhap - שיחה 15:54, 25 במרץ 2016 (IDT)
נראה לי שדילגתם על "תכנון לרצח". זאת לא עבירה? Liad Malone - שיחה 16:04, 25 במרץ 2016 (IDT)
"עשיית העבירה" -- הרוצה שלנו, עד כמה שרצונותיו מגונים, לא עמד לבצע עבירת רצח. עוזי ו. - שיחה 16:23, 25 במרץ 2016 (IDT)
Liad Malone, שאלתך שאלה טובה והיא מובילה לעיקרון שאין עבירות המבוססות על כוונה בלבד, אנשים לא נענשים על כוונותיהם, חוץ ממקרה של "קשירת קשר לביצוע עבירה", אבל במקרה כזה דרושים שותפים לעבירה. בברכה. ליש - שיחה 16:40, 25 במרץ 2016 (IDT)
חזרתי, אני מקווה שהדיון תיאורטי ושאתה או בני משפחתך לא זקוקים לייעוץ מסוג זה קריצה גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 16:51, 25 במרץ 2016 (IDT)
ודאי שלא צריך ייעוץ, הרי יש התיישנות על ניסיון לרצח שבוצע לפני יותר מ-5,000 שנים, לא כך? חזרתישיחה 19:14, 25 במרץ 2016 (IDT)

חזרתי, נראה שנזרקה בך נבואה. התרחיש שתארת דומה להפליא למקרה הירי בחברון: לפי אחת הגרסאות, המחבל מת לפני שהחייל ירה בו. עוזי ו. - שיחה 15:09, 3 באפריל 2016 (IDT)

לשנות את הכינוי לירמיהו? חיוך. שים לב שמה שכתבתי היה אחרי ובהשראת המקרה... חזרתישיחה 21:01, 3 באפריל 2016 (IDT)
זה מסביר הרבה. עוזי ו. - שיחה 21:13, 3 באפריל 2016 (IDT)

אפליקציית קקדו וזיוף מספר טלפון[עריכת קוד מקור]

איך זה אפשרי? איך לא קיים מנגנון נגד זה? הרי הזיהוי מתבצע ע"י כרטיס SIM, שככל הנראה מכיל ערך כלשהו (בוודאי די אקראי) כדי להזדהות בפני הרשת הסלולארית. גם אם אפשר לעקוף את זה - למדתי בעבר שאפשר למשל לזייף כתובת MAC, המחשב יעביר פשוט כתובת אחרת מזו הצרובה בכרטיס הרשת. גם אם זה היה עובד אותו דבר בסמארטפון, מה שדורש הרשאות גבוהות, בהנחה שמערכת ההפעלה בכלל מאפשרת דבר כזה, נדרש לדעת את המזהה של המשתמש הנושא את מספר הטלפון שרוצים לזייף. ואם זה לא כך, איך זה עובד? ולמה לא טרחו ליצור מנגנון שכן מסוגל למנוע את זה? לזהות ניסיונות חוזרים לשינוי המספר? והאם זה כך גם ברשתות סלולר בחו"ל? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 17:19, 25 במרץ 2016 (IDT)

השאלה שלך לא ברורה. אבל ר' IMSI וIMEI. ‏«kotz» «שיחה» 23:32, 26 במרץ 2016 (IDT)
אתה יוצא מתוך הנחה ש־SMS יכול להשלח רק מתוך טלפון. במקרה הזה קשה לזייף את מספר השולח. אבל למה? יש לך כנראה טלפון חכם עם תוכנה שיכולה לעשות הרבה (וגם לשלוט על זהות ה־MAC. תקני אבטחה חדשים מחייבים אותה לעשות את זה כדי לשמור על פרטיות). אבל בטלפונים סלולריים אין למערכת ההפעלה שליטה על המעבד הנפרד שמריץ את התקשורת הסלולרית. אם זה מעניין אתכם, ר' לדוגמה OsmocomBB (אנ')). לכן מי שמדבר ישירות עם הטלפון יכול לקוות שה־IMSI וה־IMEI שהוא מקבל מהטלפון הסלולרי אמינים (לעניות דעתי זה לא ממש נכון: קל מאוד יחסית להציב תחנה סלולרית מזוייפת שתתחזה כמגדל לתחנה וכטלפון למגדל הסלולרי, ולעשות בו כל מיני דברים נחמדים. אבל לרוב לא עושים את זה. מעבר לכך בעל התשתית אינו בהכרח הספק שאליו מתחברים. זה תלוי בהרשאות שיש בסים. אבל נזניח את זה).
אם נחזור ל־SMS: הוא הפך לפופולרי רק לאחר שהתברר שאפשר לשלוח בעזרתו הודעות לא רק בין טלפונים של אותו הספק אלא גם בין טלפונים שמחוברים לספקים שונים. מכאן שמדובר על תקן שמקובל על ספקי טלפוניה בכל העולם. כבר בראשית שנות ה־2000 פרחו כל מיני דרכים זולות וחינמיות לשלוח הודעות SMS (לדוגמה: משתמשי ICQ יכלו לשלוח הודעות SMS דרך התוכנה. וליתר דיוק: בממשק שהיא סיפקה, שאיפשר לכתוב תוכנות שמשתמשות בממשק הזה). איך זה עבד? ברור שחברת ICQ (או ליתר דיוק: AOL) לא החזיקה חוות טלפונים ועובדים שמתקתקים עליהם הודעות. היא השתמשה בממשק ששולח הודעות ישירות לרשת הטלפוניה. ואמנם חיפוש פשוט יחזיר לך רשימה לא מבוטלת של ספקי שירות שיאפשרו לך לשלוח דרכם הודעות SMS. לעניין התוכן: הסובלנות של ספקים שונים לתוכן פרסומי מפוקפק משתנה מספק לספק. אין לי מושג עד כמה יש לחץ מספקי הטלפוניה על הגרועים שבהם (ועד כמה יש לחץ מהצרכנים על ספקי טלפוניה). Tzafrir - שיחה 12:31, 27 במרץ 2016 (IDT)

איך אפשר ללמוד לתכנת טוב?[עריכת קוד מקור]

אני מכיר שפות רבות ברמה נמוכה: פייתון, מטאלב (כן, עכשיו צריך להגיד "אבל מטלאב זה לא תכנות" בשביל להוכיח הבנה), סי, פורטרן, פסקל אולי עוד איזה משהו שאני לא זוכר. בעיה היא שלמרות שאני יודע לכתוב תכונה בסיסית ולפעמים מורכבת למדי בכלים בסיסיים - יש לי הרגלי תכנות מאוד גרועים. אני לא מתכנת מקצועי, אבל המקצוע שלי כולל כתיבת סימולציות בשפות שונות.

לדוגמה אני לא יודע לתת למשתנים שלי שמות שיהיו גם הגיוניים וגם ישמרו על פורמט וסדר מסוים. יש לי כל הזמן סלט ואני לא זוכר מה זה idx2, fid, id וכדומה. שמות הפונקציות שאני כותב סובלות מאותם הבעיות. כשאני כותב שורות קוד חדשות, אני משכפל והופך את הישנות להערות ובסוף יוצא לי מסמך שכולו הערות עם מעט קוד פעיל.

בנוסף אני משכפל קוד על ידי העתקה, דבר שגורם לכך שבאג שהיה קיים בפונקציה אחת משוכפל ל4 גרסאות שונות של אותה הפונקציה.

ברור שאם אני חוזר לקוד שלי אחרי חודש, אני לא מבין כלום. למדתי את התואר שלי בטכניון, שהוא מוסד מאוד מיושן מבחינת לימודי מחשבים עבור כל פקולטה חוץ ממדמ"ח וחשמל ולכן ההכשרה שלי לא הולמת ולא מקצועית. למדתי שם קורס אחד ב-C וקיבלתי 90 בלי למצמץ מרוב שהוא היה תת רמה ואת היתר השלמתי תוך כדי ניסיונות כתיבה.

אני די בטוח שיש עוד כמוני שלמדתו כל דבר שהוא לא מדמ"ח/חשמל וצריכים לתכנת. איפה אפשר ללמוד לכתוב בצורה הולמת יותר? כל הספרים מתחילים ב"שלום עולם" וסתם מוסיפים מורכבות במקום להכנות הרגלי כתיבה אמתיים. 93.172.245.46 18:15, 25 במרץ 2016 (IDT)

נראה שאתה מכיר בחלק מהבעיות שלך, ויודע אילו שינויים נדרשים כדי לפתור אותן. קשה לשנות הרגלים אבל אחרי ששמת את הדברים על השולחן אני מקווה שזה יהיה יותר קל.
אתה מדבר בעיקר על קריאות וזה דבר שקשה ללמוד מספרים. האם ניתן שמישהו מעמיתיך לעבודה יתן לך משוב על הקוד שאתה כותב? ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 19:41, 25 במרץ 2016 (IDT)
  1. כמו שציינת, להשתמש בשמות משמעותיים, גם למשתנים וגם לפרוצדורות. אם נדרש, להשתמש גם ביותר ממילה אחת, נהוג לרשום את המילה הראשונה באות קטנה והשאר באותיות גדולות, לדוגמא: sumOfNums.
  2. לתכנן את החלוקה לתתי תוכניות ומשימות במהלך כתיבת התוכנית הראשית - איפה שנדרש לדעתך לבצע פעולה בעזרת קריאה לפונקציה לעשות זאת, גם כשהפונקציה עדיין אינה קיימת. בסוף כתיבת התוכנית הראשית להתחיל לממש אותם. כך גם התוכנית הראשית היא יותר קצרה וקריאה.
  3. להשתמש בסקיצות - תתכנן על הנייר בצורה גרפית, תשתמש בדוגמאות, ותבצע מעקב אחר התוכנית. אפשר גם להשתמש בכלים כמו UML (למרות שבמקור הוא ל OOP, אם אני זוכר נכון).
  4. תשתמש בהערות, כאשר מממשים פעולה בעזרת תהליך, המחולק למספר חלקים, וכל אחד בעל תפקיד אחר, תרשום בהערה את תרומתה של הפעולה לתהליך ואיך זה מתבצע. זה לא תמיד ברור לקורא. סמוך לכותרות של פונקציות ציין את תפקידן.

(¯`gal´¯)‎ - שיחה 13:52, 26 במרץ 2016 (IDT)

  • בעניין נהוג בסעיף 1 - לצערי זה לא נכון. זאת אחת מהאפשרויות הנהוגות.
  • בעניין סעיף 3 - המקור לא משנה, ניתן להשתמש ב-UML גם לשפות אחרות.
  • באותו סעיף - UML זה לא כלי, אלא משפחת שפות מידול.
  • שימוש בהערות הוא רוע שחייבים ללמוד להפתר ממנו, אז לא כדאי ללמד את זה מכוון.
  • וגל, בבקשה, תסדר את החתימה שלך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:23, 26 במרץ 2016 (IDT)
הטיפים שנתתי הם בהקשר להרגלי הכתיבה שצוינו כאן. אם קיימות עוד אפשרויות למתן שמות, למה לא ציינת?
בכל מקרה, זה מה שאני מכיר. לפי הערך, UML מיועד למונחה עצמים (לא שזה רלוונטי, וציינתי את זה) והוא לא מיועד לתכנות לכן התייחסתי אליו כאל כלי - לא השתמשתי בזה הרבה זמן, ולא חייבים להיכנס לדברים כאלה טכניים.
גם בהקשר להערות, זה טיפ בהקשר לצורת העבודה של שואל השאלה. גם לא אמרתי שהערה צריכה להיות ארוכה, ובכל שורה. רק במקומות שזה נחוץ להבנה. ולא הבנתי מה הבעיה בשימוש בזה. זה גם דבר שנלמד בקורסים של תכנות - בד"כ מחייבים להשתמש בהערות. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 21:27, 26 במרץ 2016 (IDT)
כי לא התכוונתי בכלל לענות לשאלה הזאת בהתחלה. אני לא חושב שמתן טיפים יכול לעזור בלהיות מתכנת טוב, צריך הרבה יותר מזה. לא קראתי את הערך, אבל UML לא מיועדים לונחה עצמים אלא עוזר הכי הרבה במונחה עצמים. הם כן מיועדים לתכנות, אחרת בשביל מה להשצתמש בהם בכלל? ואם זה לא תכנות, אז זה כלי? הפלאגין של אקליפס לג'אווה מיועד לתכנות, אז הוא לא כלי? כלי זה עוזר טכני שעושה טוב יותר מבן אדם עבודה קשה, לא ההפך מתכנות. כל הערה היא דבר רע, כי קיומה אומר שלא כתבת את התכנית כמו שצריך. מחייבים להשתמש בהערות ככלי חינוכי, כדי שהסטודנט יבטא בצורה מפורשת את מה שהוא עושה. לכן מחייבים זאת רק בסמסטר הראשון לימודים, ואחר מלמדים איך ולמה עובדים בלי הערות. יש דברים הרבה יותר טובים. דוגמה ספורדית - ג'אווהדוק. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:04, 26 במרץ 2016 (IDT)
יש הבדל בין הלוגיקה לבין הכתיבה שהופכת את זה לקריא. אחד לא משפיע על השני. הלוגיקה הופכת אותך למתכנת טוב, הכתיבה הופכת אותך למסודר. בכל אופן, יש guidelines לגבי כתיבה שהופכת את הקוד לקריא, ראה w:en:Programming style. לא יצא לי לראות javadoc, אבל ממבט חטוף באינטרנט זה לא נראה שונה מהערות, אם כבר זה מעמיס יותר על הקוד. הבנתי שההבדל היחידי הוא שמזה הסביבה יכולה לייצר מסמך דוקומנטציה באופן אוטומטי. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 23:05, 26 במרץ 2016 (IDT)
טוב, אני מניח שנפסיק להתווכח כי לצערי נכון לעכשיו חסר לך הרבה ידע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:53, 26 במרץ 2016 (IDT)
UML זו אולי "שפה", אך לא שפת תכנות - היא מהווה שלב ביניים בתכנון, והרי לא ניתנת לקומפילציה. מקסימום להצגה כתרשים בעזרת תוכנות כמו Visio. הערות זה לא דבר רע, כאשר כושר הכתיבה שלך לוקה בחסר, זה אף יכול לעזור לשפר את יכולת הכתיבה ולהפוך אותך ליותר מסודר. גם אתה טענת שזה מהווה כלי חינוכי בהיכרות הראשונית עם שפות תכנות. javadoc לא יכולה להיקרא תחליף להערות אם היא בעצמה סוג של הערה, יש לה אותו תחביר והיא מופיעה בתוך הקוד ככל הערה (כמו כן, היא לא רלוונטית לאף שפה שהוצגה בשאלה). מלבד annotations ו- documentation generator היא זהה לכל הערה אחרת. לא הבנתי מה העליונות שלה על פני הערה רגילה, ולמה השימוש בהערות כזה נורא, כלשונך. לא ראיתי שאתה טרחת לתת תשובה הולמת לשואל השאלה, ורק לבקר אותי, מה גם שמדובר רק בדברים טכניים, שאינם רלוונטיים כלל לשאלה או לתשובה. (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:11, 28 במרץ 2016 (IDT)
טוב, אם אתה בכל זאת מתעקש להתווכח, אז הנה התשובות: UML בהחלט ניתנת לקומפילציה, יש מספיק כלים בשביל זה. ובבקשה אל תקרא לזה שלב ביניים. UML זה לא משהו שקורה כהכנה לקוד, למרות הדיעות הקדומות בנושא. הערות הן דבר רע, כי מתכנת טוב חייב להסתדר בלעדן. javadoc זה לא סוג של הערה, אלא משהו אחר לגמרי, ולא דיברתי כלל על מה שקראת לו generator, אלא על המבנה של javadoc כשפה פורמלית. וכמו שאמרתי זה רק דוגמה, באידאל גם javadoc מיותר, ומספיק אייפל וקוד דובר. ולא מדובר בפרטים טכניים בלבדף אלא במהות של עבודה. אני מבין מאיפה באות הדיעות שלך, היו לי בעצמי כאלו בדיוק עד לאמצע תואר שני במדעי המחשב בערך, אבל עם הלמידה זה עובר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:52, 28 במרץ 2016 (IDT)
"הערות הן דבר רע, כי מתכנת טוב חייב להסתדר בלעדן". זה נראה כמו סיסמא טהרנית שאינה עומדת במבחן המציאות. מה יעשה מתכנת שאינו כל-כך טוב? ומתכנת טוב-אבל-עסוק? ומדוע מתכנת צריך להסתפק ב"להסתדר", כשהוא יכול לקבל מן ההערות את המידע המלא? עוזי ו. - שיחה 00:54, 30 במרץ 2016 (IDT)
לא צריך להיות מושלם. אם הוא לא יכול להסתדר - הוא לא יעשה זאת. ולא התכוונתי בלהסתדר לקרוא קוד בלי הערות אלא לכתוב קוד בלי הערות. קוד טוב אפשר להבין הכל בלי צורך לקרוא הערות. שלא לדבר על כך שמתכנתים בדרך כלל שונאים לכתוב הערות כי זה גוזל זמן מלכתוב קוד, ותיעוד כזה נשאר לעיתים קרובות לא מעודכן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:02, 30 במרץ 2016 (IDT)
הערות, הן דבר טוב, כאשר הן מתארות נכונה ובצורה מלאה את הקוד. הערות הן דבר גרוע כשהן מאפשרות לך לכתוב קוד קריפטי מתוך הסתמכות עליהן כמסבירות מה קורה כאן. לגביי רוב ההערות, המציאות היא, שבדר"כ ההערות נכתבות, והקוד משתנה, וההערות לא משתנות איתו, ואז הן לפעמים סתם לא רלוונטיות, ולעיתים מבלבלות, מטעות, ואפילו גורמות לחשוב שיש באג בעוד שאין כזה (הבאג הוא בהערה, שמטבעה לא עוברת קומפילציה או בדיקות כמו הקוד). עוד דבר הוא, שלעיתים (הרגל רע) מתכנתים מעתיקים קוד ממקום למקום, ואז ההערות באות איתו. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:39, 30 במרץ 2016 (IDT)
בדיוק. זאת הסיבה שקוד דובר הרבה יותר טוב - שם דברים כאלו לא יקרו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:09, 30 במרץ 2016 (IDT)
הרחבה (והסתייגות חלקית) לדברי יגאל: הערות מהסוג של Javadoc נועדו בעיקרן למטרה שונה: הן אמורות לתעד את הקוד (או ליתר דיוק: לרוב את הממשק שהתוכנה מספקת, ופחות את הקוד עצמו) גם למי שלא קורא את הקוד. יש טענה שבקוד שכתוב היטב (לדוגמה: שמות טובים של משתנים ושגרות, ללא התחכמויות מיותרות) אין צורך בהערות מכיוון שברור מקריאת הקוד מה כתוב שם. מעבר לכך, הקוד עשוי להשתנות גם מבלי לעדכן את ההערות. לכן הערות נועדו כדי לתעד מה שלא ברור ממבט ראשון, ויש דברים כאלו. Tzafrir - שיחה 08:58, 30 במרץ 2016 (IDT)
תודה, Tzafrir. לגבי ההסתייגות: תוכל לתאר דוגמה טובה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:01, 30 במרץ 2016 (IDT)
מקרי קצה נדירים או workarounds זאת הדוגמה הכי טובה שדורשת הערה לטעמי: "יש באג בקורא קבצי הבלה בלה, והוא מייצר בעץ קודקוד מיותר כאשר ... ולכן ..." בברכה, --איש המרק - שיחה 16:53, 30 במרץ 2016 (IDT)
הבנתי. אולי. אני בחיים לא הייתי כותב את זה בהערות, אלא ב-readme. מי יחפש תיעוד באגים לאורך כל הקוד? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:09, 30 במרץ 2016 (IDT)
אולי הדוגמה לא ברורה, יש קוד שמשתמש בקופסה שחורה, שמייצרת דאטה דפוק מדי פעם, מתמודדים איתו בגבורה, ומסבירים למה בכלל מתבצעת ההתמודדות הביזארית בהערה בקוד. זה לא מעניין את היוזר של המערכת, שבכלל לא יודע מכל הסיפור, זה לא מעניין אפילו מתכנתים אחרים שמשתמשים במחלקה, זה מעניין רק את המתכנת העתידי שאולי ירצה לשנות משהו, ויתהה "מה העבודה הזאת לכם?" בברכה, --איש המרק - שיחה 10:54, 31 במרץ 2016 (IDT)
אה. הגיוני, אבל ממש נדיר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:09, 31 במרץ 2016 (IDT)

איך אומרים ללכת בערבית?[עריכת קוד מקור]

אני יודע ש"לכי" זה "רוכי". איך אומרים "ללכת"? 93.172.245.46 13:15, 26 במרץ 2016 (IDT)

יש מלא. מבחינת השורש ר.ו.ח. זה רָוָאח. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ז באדר ב' ה'תשע"ו • 22:10, 26 במרץ 2016 (IDT)
כמו בכל תרגום, זה כמובן תלוי בהקשר. בנוסף, "לכי" מלשון "תתרחקי" יהיה איבטעדא ابتعد (ib-ta-eda)
ולכי מלשון "תעברי", "זוזי מכאן" יכול להיות גם אלא-אינטיקאל الانتقال (ala-inti-qal) (עם קאאף גרונית). Danny-wשיחה 00:03, 27 במרץ 2016 (IDT)
תשובה נוספת: לך לחפש במילון (יש משם קישורים להטיות). Tzafrir - שיחה 12:06, 27 במרץ 2016 (IDT)
זה קישור שבור. אני מניח שהכוונה הייתה לזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:17, 27 במרץ 2016 (IDT)

הסוסים ברחו[עריכת קוד מקור]

היי. נכנסתי עכשיו במקרה לערך דואר וגיליתי להפתעתי שדי הרבה חסר. רציתי פשוט להוסיף, אבל לא מצאתי את זה גם בוויקיאנגלית. אז אולי זה לא חסר, אולי מה שאני חושב עליו הוא פשוט לא נכון, לשיפוטכם. באירופה של העת החדשה המוקדמת קראו במושג דואר למשהו שלא היה לו כל קשר להעברת מסרים - לשירות השכרת סוסים. כלומר, אתה צריך להגיע מנקודה A לנקודה B. אתה מגיע לנקודה A ומשלם על כל המסלול פלוס פיקדון על סוס אחד. אתה מקבל סוס ורוכב X מייל עד לתחנת הדואר הבאה בדרך. שם אתה מקבל סוס אחר, טרי, תמורת זה שהבאת, כדי שההוא ינוח. וככה שוב ושוב עד שאתה מגיע לנקודה B שם מחזירים לך את הפיקדון תמורת הסוס האחרון. בינתיים, אם באחת התחנות יש יותר מדי סוסים (לפי בעיית זרימה), עובדי הדואר מעבירים כאלו שכבר נחו מספיק לתחנות שבהן חסרים סוסים כדי להיות מוכנים ללקוחות חדשים. זה נכון או מיתוס? ואם זה מיתוס, למה לא אומרים שיש בעיה כזאת ב"שלושת המוסקטרים"? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:41, 27 במרץ 2016 (IDT)

ככה לפחות מיכאל סטרוגוב התנהל לאורכה של רוסיה. • צִבְיָהשיחה • י"ז באדר ב' ה'תשע"ו 16:46, 27 במרץ 2016 (IDT)
שני הספרים (שלושת המוסקיטרים ומיכאל סרוגונוף) נכתבו במאה ה־19. כלומר: זה היה מוסד מקובל באותה התקופה (עלילת מיכאל סרוגונוף גם מתרחשת באותה התקופה). לא ברור עד כמה אפשר להקיש מכך לימי המוסקיטרים. Tzafrir - שיחה 17:31, 27 במרץ 2016 (IDT)
In 1860, there were about 157 Pony Express stations that were about 10 miles (16 km) apart along the Pony Express route.[7] This was roughly the distance a horse could travel at a gallop before tiring. At each station stop the express rider would change to a fresh horse,מהאנגלית Nachum - שיחה 09:41, 29 במרץ 2016 (IDT)
נחום מדבר על הפוני אקספרס. נרו יאירשיחה • י"ט באדר ב' ה'תשע"ו • 11:38, 29 במרץ 2016 (IDT)
שוב, מדובר ברשת להעברת מסרים, לא סוכנות נסיעות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:43, 29 במרץ 2016 (IDT)
לא לגמרי הבנתי. התחלת מהערך דואר, וגם הפוני אקספרס היה שירות דואר, דומה להפליא למה שתיארת, אם כי כמובן היה באמריקה ולא באירופה. נרו יאירשיחה • י"ט באדר ב' ה'תשע"ו • 15:09, 29 במרץ 2016 (IDT)
ככל שידוע לי, וקרא שוב את מה שכתבתי בהתחלה, תחת השם "דואר" הופיע שרות שלא העביר מכתב אלא השכיר סוסים לתיירים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:13, 29 במרץ 2016 (IDT)
Wenn man nicht wie die Handwerksgesellen, die fahrenden Scholaren und das einfache Volk die eigenen Füße benutzen wollte, musste man sich in den Reitsattel begeben. Das ging auch ohne eigenes Reittier: Pferde gab es zu mieten wie heute Autos - für alle Beteiligten kein ganz risikoloses Unterfangen. Einer dieser Pferdevermieter war die P o s t, und zwar schon lange, bevor Wagen über die unzulänglichen Wege rollen konnten.

הגוגל מצא והגוגל יתרגם. מחר בלי נדר אוסיף. Nachum - שיחה 15:36, 29 במרץ 2016 (IDT)

זה מה שגוגל תרגם. מה קשור? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:39, 29 במרץ 2016 (IDT)
סוסים אפשר היה לשכור כמו היום מכוניות- ... אחד מבעלי הסוסים האלה היה postהדואר, והרבה לפני שכרכרות נעו בדרכים.- זה התרגום הנכון. שאלתי מומחה והוא טוען שאפשר היה לשכור סוס אבל זה היה בהקף קטן מאוד בגרמניה. Nachum - שיחה 09:33, 30 במרץ 2016 (IDT)
אבל לא רואים שום קשר לזה בתרגום!.. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:01, 30 במרץ 2016 (IDT)
באירופה של העת החדשה המוקדמת קראו במושג דואר למשהו שלא היה לו כל קשר להעברת מסרים? לא. בעת החדשה פוסט מתייחס רק לחלוקת מכתבים. האם זה מיתוס? לא. היה אפשר לשכור סוס. Nachum - שיחה 14:24, 30 במרץ 2016 (IDT)
עשיתי עוד חיפוש בגוגל, לא רק בעברית וקיבלתי תחת השם דואר משהו שנקרא במקור w:Cursus publicus. זה גורם לי לחשוב שצדקתי בכל זאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:22, 30 במרץ 2016 (IDT)
The service was still fully functioning in the first half of the sixth century in the Byzantine Empire, ואתה כתבת על אירופה של העת החדשה המוקדמת. Nachum - שיחה 15:50, 30 במרץ 2016 (IDT)
אז מתברר שלא רק. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:08, 30 במרץ 2016 (IDT)

אני חושד שיש פה בלבבול מסויים שמקורו לשוני, אבל זה רק חשד. באנגלית (ומן הסתם בעוד שפות אירופיות) POST זה עמדה עצמאית. כמו ב OUTPOST. ייתכן שעמדות השכרת הסוסים נקראו כך, אבל זה לא בהכרח אומר ששירות השכרת הסוסים עבר תמורה והיה לשירות הדואר. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 09:34, 1 באפריל 2016 (IDT)

אם שתי התופעות הנושאות אותו שם גם נראו בשלב מסוים באופן דומה מאוד - ייתכן שזו הסיבה לשם המשותף. נרו יאירשיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ו • 12:28, 1 באפריל 2016 (IDT)

למה מערך הרכבות בישראל לא מפותח כמו במרבית המדינות המערביות?[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שזה בגלל בן גוריון

לא שמעתי על כזו טענה.
הקמת מסילת רכבת היא תהליך יקר ומורכב, מדינת ישראל לא ותיקה, מאוכלסת ועשירה כמו הרבה מדינות מערביות. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:20, 27 במרץ 2016 (IDT)

שיקולים כלכליים בבניית מערך רכבות[עריכת קוד מקור]

בחישוב שנתי, כמה עולה להקים ולתחזק מערך של רכבות שיחברו נקודה A לנקודה B? (המרחק ביניהן 100 ק"מ; נוסעות 12 רכבות נוסעים עם 300 מושבים בכל כיוון מדי יום; מהירות הרכבת הממוצעת - כ-100 קמ"ש; התוואי מישורי; החברה המתחזקת כבר מפעילה קווי רכבת אחרים בסמוך). עוזי ו. - שיחה 00:00, 28 במרץ 2016 (IDT)

בקישור כמה דוגמאות לפרויקטים בעולם. בערך קו הרכבת המהיר לירושלים מדובר על 6.9–9 מיליארד.
כשהתחזוקה מתבצעת על ידי גוף מסחרי העלויות הן סוד מסחרי. בישראל התחזוקה מתבצעת על ידי גוף ממשלתי - רכבת ישראל, שבהתאם לחוק חופש המידע מפרסמת דוחות הכוללים פירוט תקציבי. ראו לדוגמה דוח שנת 2013, עמודים 15–17. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 08:53, 28 במרץ 2016 (IDT)

נקודה למחשבה: את מסילת הרכבת יפו-ירושלים בנו תוך שנתיים בלבד וזה היה במאה ה-19!! כמה זמן לוקח במאה ה-21 לבנות מסילת רכבת ישירה מתל-אביב לירושלים? 89.138.227.237 11:53, 28 במרץ 2016 (IDT)

אני מניח שאז היה יותר קל במישור הפוליטי-ביורוקרטי, והשטח היה די ריק, לא היה צריך להתחשב במבנים ותשתיות קיימות. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 14:50, 28 במרץ 2016 (IDT)
ועוד שני הבדלים: א. העלות אז הייתה הרבה יותר זולה, לא חצבו מנהרות, לא עשו עבודות עפר בהיקפים גרנדיוזים, התפתלו לאורך תוואי השטח. ב. התועלת והפוטנציאל הכלכלי היו הרבה יותר גבוהים מאלו של היום, הרי כבר יש כבישים ואוטובוסים ורכבת קיימת, לכן זה הרבה פחות בוער. נרו יאירשיחה • י"ט באדר ב' ה'תשע"ו • 11:43, 29 במרץ 2016 (IDT)

שאלה על עישון סיגרים[עריכת קוד מקור]

בערך סיגר בויקיפדיה מופיע שבדרך כלל מעשני סיגר לא שואפים את העשן לריאות בשונה מעישון סיגריה מהי הסיבה לזה והאם יש כאלו שכן שואפים לריאות?

עשן הסיגרים חריף יותר וחוץ מזה עישון סיגרים הוא יותר בשביל פוזה,,, בברכה. ליש - שיחה 14:54, 28 במרץ 2016 (IDT)

מה ההבדל בין באנג לנרגילה?[עריכת קוד מקור]

.

1. בבאנג בד"כ שואפים מהצוואר של הכלי בעוד שהראש (החומר הבוער) ממוקם על יציאה צדדית. בנרגילה להיפך.
2. נרגילה על פי רוב גדולה דיה להצבה על שולחן או רצפה, העישון נעשה דרך צינורית. בבאנג השאיפה היא ישירות מהכלי.
3. ראש הבאנג מכיל חור קטן למדי או רשת למניעת שאיבת החומר למים ובזבוזו. בנרגילה החורים גדולים הרבה יותר.
4. אחלתי לחייל בהצלחה - אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 14:52, 28 במרץ 2016 (IDT)

פטריות[עריכת קוד מקור]

לא הצלחתי להבין מהערך, איך פטריות (נניח שמפיון) מפיקות אנרגיה. פוטוסינתזה אין להם. אז מה מקור האנרגיה לצמיחה? 132.66.137.207 19:12, 27 במרץ 2016 (IDT)

"הן רקיבות ברובן (ניזונות מחומר אורגני לא חי) וחלקן טפילות (נזונות מרקמותיו של יצור חי)." ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 21:13, 27 במרץ 2016 (IDT)
הן פולטות נוזלים, שגורמות ליצורים חיים לתעכל ואז קולטות את התמיסה עם המזון. 94.159.166.129 15:02, 28 במרץ 2016 (IDT)

שוד מזויין בישראל[עריכת קוד מקור]

יש מקרים בארץ שבהם מצמידים לעובר אורח אקדח לראש ודורשים ממנו כסף ודברי ערך או שזה קורה רק באמריקה הלטינית? --89.138.227.237 11:38, 28 במרץ 2016 (IDT)

זכורים לי שני מקרים מהחדשות: שוד של יהלומן שאולץ למסור את התיק שלו באיומי אקדח ושוד של קשיש או קשישה שבו איני זוכר מה היה האיום. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 14:48, 28 במרץ 2016 (IDT)
היו שדידות של בנקים, סניפי דואר, מלטשות יהלומים וגם סתם אנשים. בדרך כלל השודדים עושים שיעורים ובודקים, אם לקורבן המיועד יש נכסים שראוי לשדוד, אבל היו גם מקרים של שוד דמי כיס של תלמידים ועוד. בברכה. ליש - שיחה 14:51, 28 במרץ 2016 (IDT)
במגזר הערבי היו גם מעשי שוד של חנויות מכולת. 94.159.166.129 15:00, 28 במרץ 2016 (IDT)
השוד ברחוב הרצל (1942) היה ברחוב. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 15:02, 28 במרץ 2016 (IDT)
הוא מדבר על אקדח המופנה לעבר עובר אורח מזדמן. כשמדובר בקשישים ובילדים אין צורך בזה, פשוט חוטפים. בכלל, זו פרקטיקה קצת טפשית, כי לא משתלם לעבריין בעל אקדח שמעוניין לשדוד להתעסק עם מזדמנים, עדיף לו ללכת בגדול על מי שיש לו הרבה כסף. נרו יאירשיחה • י"ט באדר ב' ה'תשע"ו • 15:57, 29 במרץ 2016 (IDT)
אני לא בטוח, אבל שתי הסתייגויות נראות לי סבירות: ראשית, אין לדעת כמה מהאקדחים האלה הם אקדחי צעצוע. הרי לא תיקח את הסיכון להאבק בשודד בשל אי הודאות הזו. שנית, נרקומנים אינם מחשבים לעתיד, גם בשל בעיות קוגניטיביות בגלל שימוש ממושך בסמים קשים וגם בשל הדחק להשיג מזומן די הצורך למנה הבאה - כניין של חמישים עד מאתיים ש"ח אם אני זוכר נכון. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:30, 29 במרץ 2016 (IDT)
א. אם אקדח הצעצוע נראה אמיתי דיו - הוא טוב באותה מידה לביצוע "מכה" גדולה יותר מהתעסקות עם מזדמנים. ב. גם נרקומנים מבינים בדרך כלל את ההבדל בין מאתיים ש"ח ובין עשרים אלף ש"ח, הם מתרגמים את זה למנות. בשביל מאתיים ש"ח לא צריך בכלל לשדוד, אפשר לגנוב או לחטוף או לכייס. כל זה בא להסביר את המצב העובדתי שבו, לפחות בארץ, נדיר ששודדים סתם אנשים ברחוב באיומי אקדח. נרו יאירשיחה • י"ט באדר ב' ה'תשע"ו • 16:40, 29 במרץ 2016 (IDT)
לא בדיוק. זה מסביר למה שמי שרוצה לשדוד וחמוש באקדח (אמיתי או צעצוע) יעדיף חנות על פני עובר אורח. זה לא מסביר למה פשע מהסוג הזה קורה בישראל פחות (האמנם?) מאשר הוא קורה במדינות אחרות כפי שטען השואל. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:06, 30 במרץ 2016 (IDT)
ישראל מדינה לא אלימה, יחסית, עם שלושה מקרי רצח ל-100,000 איש לשנה. סטיבן פינקר מסביר זאת בכך שמדינות כמו ישראל עברו את תהליך התרבות שבו הופנם ריסון יצרים, ובכללם ריסון האלימות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:42, 30 במרץ 2016 (IDT)
לפני רבע שעה היה בחדשות משהו על ניסיון שוד באקדח צעצוע, ברחוב או בדירה, לא חנות או בנק. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"א באדר ב' ה'תשע"ו • 11:21, 31 במרץ 2016 (IDT)
לעניינו זה לא ממש משנה רחוב או בנק. מה שמשנה הוא עובר אורח מזדמן או מטרה מתוכננת. נרו יאירשיחה • כ"א באדר ב' ה'תשע"ו • 11:52, 31 במרץ 2016 (IDT)
אני מניח שהחצי משפט ששמעתי דיבר על שוד של מטרה אקראית, לא מטרה מתוכננת, אך ייתכן שאני טועה, לא מצאתי לכך אזכור באתרי החדשות (אבל לא חיפשתי ביסודיות). בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ו • 23:19, 31 במרץ 2016 (IDT)

איך נקרא כלב שנראה כמו "פודל" גדול, חום[עריכת קוד מקור]

ראיתי אתמול כלב מאוד יפה, גדול, יחסית, שנראה קצת כמו פודל (אבל בניגוד לפודל, שהוא קטן – הגודל שלו בינוני). השיער, שהיה דומה לזה של פודל, היה חום עד חום בהיר. הילד שהלך אתו אמר לי שקוראים לגזע "גולדן ..." ואת המילה השנייה לא הצלחתי להבין. אלדדשיחה 09:48, 30 במרץ 2016 (IDT)

גולדן רטריבר? הייתי נעלב במקומו, זה ממש לא בדיוק "פודל קצת גדול". אליו התכוונת (יש תמונה בערך)? ביקורת - שיחה 10:12, 30 במרץ 2016 (IDT)
דרך אגב, למי שמעוניין: כלב ציד. Tzafrir - שיחה 12:07, 30 במרץ 2016 (IDT)

אולי גולדנדודל(אנ'), קרובו של הלברדודל.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תודה, ביקורת, וסליחה על התגובה המאוחרת. אני מכיר את הגולדן רטריבר ומאוד אוהב אותו. לא, מדובר על כלב שנראה כמו פודל, אבל פודל מגודל (גודל בינוני עד גדול). פרווה דלילה, בגוון חום בהיר. אני חושב שהאנונימי כאן כתב את השם שנדמה לי ששמעתי מהילד שהוביל את הכלב. הכלב, דרך אגב, היה מאוד מאוד ידידותי :) שמעתי משהו שנשמע כמו "גולדן נודן" או "גולדן נודל". אז כנראה השם הוא "גולדנדודל". תודה רבה לאנונימי. אלדדשיחה 12:28, 1 באפריל 2016 (IDT)
אוהב אותם, אתה מתכוון חיוך. הוא אכן כלב חמוד, פעם היו יוצרים בובות שלו על גלגלים עם פעמון על הצוואר. ביקורת - שיחה 12:32, 1 באפריל 2016 (IDT)
כן, כמובן. חיוך ועכשיו ראיתי את התמונה בערך האנגלי (של גולדנדודל). איזה כלב... :) חמוד ממש. וכתוב שם שהוא הכלאה בין גולדן רטריבר לפודל. יפה! :) אלדדשיחה 12:36, 1 באפריל 2016 (IDT)

העלאת שכר מינימום[עריכת קוד מקור]

האם עליה בשכר מינימום מעלה את כוח הקנייה של העובד? או שהיא פשוט מעלה את המדד בהתאם ובכך שומרת כל כוח קניה קבוע?

האם עליה בשכר מינימום גורמת לפיטורי עובדים?

האם עליה בשכר מינימום פוגעת ברווחי עסקים גדולים שמעסיקים מאוד עד אלפי אנשים? 132.66.137.207 14:26, 31 במרץ 2016 (IDT)

כן, לא, כן, כן. בקצרה, המחירים אמנם יעלו, אבל מכיוון שלא כל העלויות הן שכר, ובנוסף, לא לכולם עולה השכר, לא צפוי שהמחירים יעלו לפי עליית שכר המינימום. מצד שני, אין ספק שעלייה פתאומית בשכר תפחית ברווחים של גופים מסויימים, ועשויה להעביר אחרים להפסד, מה שעשוי לגרום לפיטורי עובדים. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:14, 31 במרץ 2016 (IDT)
גם עלייה מדורגת מובילה כמובן לירידה ברווחים, ולא רק של עסקים גדולים, גם של קטנים. נרו יאירשיחה • כ"א באדר ב' ה'תשע"ו • 20:30, 31 במרץ 2016 (IDT)
עלייה בשכר מגדילה את הסיכוי שהמעביד יכניס יותר אוטומציה, מחשוב ורובוטיקה ויצמצם את כוח האדם האנושי. בברכה. ליש - שיחה 21:00, 31 במרץ 2016 (IDT)
תאוריות זה סבבה, עכשיו בואו נדבר על עובדות: באפריל 2015 עלה שכר המינימום בישראל ב-8%, ל-4,650 ש"ח. בתקופה שחלפה מאז ירד המדד ב-0.3%. בשיעור האבטלה אין שינוי משמעותי [1]. דוד שי - שיחה 21:21, 31 במרץ 2016 (IDT)
דוד, אתה איש מקצוע בתחומים קרובים ולכן אני לא מאמין שאתה מסיק מסקנות באופן כזה. אולי לולא המהלך האבטלה הייתה פוחתת? אולי לוקח זמן עד שההפסדים מצטברים? נרו יאירשיחה • כ"א באדר ב' ה'תשע"ו • 21:26, 31 במרץ 2016 (IDT)
את העובדות ניתן לפרש בשלל דרכים, אבל קודם כל יש לדעת את העובדות. ועכשיו למסקנה שלי: "הוא קוסם! הוא קוסם! הוא קוסם!". דוד שי - שיחה 21:56, 31 במרץ 2016 (IDT)
מה שכתבת הוא אכן עובדות, אבל הן לא עונות על השאלה שנשאלה ואף עלולות להוביל למסקנה שגויה. אתה יודע מה אומרים על הקשר בין שקרים וסטטיסטיקה. נרו יאירשיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ו • 10:51, 1 באפריל 2016 (IDT)
העובדה הנחוצה כאן היא מה יהיה שעור האבטלה בישראל ב-2019 אם יעלו את שכר המינימום, לעומת שעור האבטלה עם לא יעלו אותו. מי שמספק עובדות אחרות צריך להצדיק את הרלוונטיות שלהן. עוזי ו. - שיחה 11:09, 1 באפריל 2016 (IDT)
אני מת על אנשי המדעם המדוייקים. הם כל כך לא מחוברים למציאות שזה מקסים.
עוזי, עם מתודה כזו לעולם לא תוכל לקבל שום החלטה אופרטיבית. אף פעם. בכלל. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 11:35, 1 באפריל 2016 (IDT)
אילן, אתה צריך להבחין בין מסקנה מדעית מוחלטת ובין קירוב משוער שלפיו אפשר לקבל החלטות אופרטיביות. גם בשביל זה צריך להביא עובדות רלוונטיות ממקרים רבים בארץ ובעולם, לא לבחור עובדה אחת בפינצטה. על כל פנים, לי זה נראה מובן מאליו שכאשר מעלים את שכר המינימום חלק מהעובדים החלשים ביותר יפוטרו או לפחות לא ימצאו עבודה, כי חלק מהמעסיקים פשוט לא יוכלו לעמוד במשכורת המוגדלת, חלק מהמעסיקים יחפשו דרכים לחסוך בעובדים (מחשוב ומכונות במקום כוח אדם, או מיקור חוץ), וגם חלק מהעסקים יהפכו להיות בלתי רווחיים וייסגרו. נרו יאירשיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ו • 12:04, 1 באפריל 2016 (IDT)
אולי החמצת את הסיפא שלי: "מי שמספק עובדות אחרות צריך להצדיק את הרלוונטיות שלהן". פירוש: יש עובדות רלוונטיות אחרות; אפשר להצדיק את הרלוונטיות שלהן; צריך לעשות את זה. עוזי ו. - שיחה 13:01, 1 באפריל 2016 (IDT)
לחזות את העתיד זה מסובך, ואולי לא אפשרי בעניין שאנו עוסקים בו. להסתכל על העבר ולראות מה קרה קל יותר (אבל גם לזה ייתכנו פרשנויות שונות). למרבה המזל, אנחנו נמצאים בעיצומו של ניסוי רחב היקף בנושא זה. השלב הראשון היה באפריל שנה שעברה, והצגתי את תוצאותיו. השלב הא יהיה ביולי הקרוב, ואתה מוזמנים לחזות את תוצאותיו. עוד שני שלבים יהיו בשנים הקרובות. נחיה ונראה.
אביא תסריט חלופי לתסריט של נרו יאיר: מעט מאוד עסקים מבוססים באופן מובהק על עבודה זולה. עסקים כאלה ייסגרו אם יעלו את שכר המינימום וגם אם לא יעלו אותו, משום שבתחום העבודה הזולה יש מתחרים במזרח הרחוק ובמזרח התיכון שהשכר אצלם נמוך מהותית מאשר שכר המינימום בישראל. דוגמה מובהקת לכך היא ענף הטקסטיל, שהתחסל לפני שהחל המהלך של העלאת שכר המינימום. ברוב העסקים יש קשת רחבה של רמות שכר, וכל העובדים נחוצים להשגת המטרה הסופית. אני לא רואה חברת היי-טק (וגם לא עסק אחר) שתפטר את עובדי הניקיון והשמירה אם יעלו את שכרם ב-10%, משום שההשפעה הכוללת של העלאה זו על ההוצאה הכוללת של תפעול העסק היא זניחה. העלאת שכר המינימום תגדיל את הביקושים בשוק המקומי, משום שהכנסתם של בעלי השכר הנמוך הולכת כולה לצריכה מקומית, וזה יתרום לצמיחה, לביקוש לעובדים ולצמצום האבטלה.
עם כל האופטימיות שלי, אל תבנו רק עליה - עשו כיכולתכם להתרחק משכר המינימום, והדרך הטובה ביותר לכך היא רכישת השכלה נוספת (לנשים יש עוד דרך: שינוי מין, ששקול לרכישת תואר אקדמי נוסף). דוד שי - שיחה 13:34, 1 באפריל 2016 (IDT)
א. כבר אמרנו שגם את תוצאות השלב הראשון עדיין איננו רואים, ומקרה בודד אינו מספיק. ב. כמובן יש עסקים שייסגרו גם בלי שכר מינימום ויש כאלה שלא ייסגרו גם איתו. יש כמובן גם כאלה באמצע, לכל אורך הרצף. גם עסקים שלא מבוססים רק על עבודה זולה דווקא נמצאים לעתים על סף הרווחיות, וזה עלול להיות הקש. ג. יש שכר מינימום בישראל כבר עשרות שנים, הרבה לפני שענף הטקסטיל חוסל, כך שהדוגמה המובהקת לא עובדת. ד. פיטורים של עובדים פוגעים אנושות בהכנסתם, כך שלשיטתך זה יפגע גם בביקושים בשוק המקומי, ותוצאה מכך גם באבטלה במעגל שני. ה. איני בטוח שתואר אקדמי נוסף מביא בהכרח לתוספת שכר. ככל שהתואר גבוה יותר כך זה פחות ברור. נרו יאירשיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ו • 14:33, 1 באפריל 2016 (IDT)
לא אתייחס לרוב טיעוניך, אף שאיני מסכים אתם, אבל אתייחס לאחרון: הקשר ההדוק בין השכלה והכנסה מופיע בנתונים שמפרסמת הלמ"ס, כך שזה לא עניין של דעה, אלא עובדה. מובן שמדובר בנתון סטטיסטי, ולא קשה למצוא מקרים פרטיים שחורגים ממנו. דוד שי - שיחה 18:15, 1 באפריל 2016 (IDT)
לעניין מה שעוזי כותב: המתאם בין השכלה להכנסה הוא מתאם. אבל עצם קיום המתאם לא אומר שאחד גורם לשני (כלומר: שאם אני רוצה להעלות את השתכרותי העתידית, מומלץ לי ללמוד). כדי להסיק את המסקנה הזו צריכים יותר מסתם מתאם. Tzafrir - שיחה 12:24, 3 באפריל 2016 (IDT)
אכן, לא די במתאם, נחוץ קשר סיבתי. אני משער שיש מתאם בין עושרו של אדם לערך תכשיטיו, אבל לא הייתי ממליץ על רכישת תכשיטים כדרך אל העושר.
בעניין הקשר הסיבתי בין השכלה להכנסה: קשר ישיר קיים בהסכמי עבודה רבים שבהם מובטח שכר גבוה יותר לעובד משכיל יותר. בנוסף, עיסוקים רבים שבהם השכר גבוה, כגון הנדסה, עריכת דין וראיית חשבון, דורשים השכלה גבוהה. מי שרק סיים בית ספר יסודי יתקשה למצוא עבודה בשכר שאינו נמוך. דוד שי - שיחה 18:21, 4 באפריל 2016 (IDT)

איך מורידים ריח של שום?[עריכת קוד מקור]

שאלה בכימיה מעשית. שמתי שום כתוש בצנצנת לשמירה. אחרי שסימתי להשתמש הצנצנת מריחה חזק מאוד עם שום. הריח לא יורד עד עם מים, סבון כלים, חומץ. איזה חומר יכול לעוזר להוריד את הריח. תודה.

אליצין ונגזרותיו לא מסיסים במים, אלא בשמן. הברשה והשריה בסבון כלים חזק מספיק (אל תמלא את הצנצנת במים כי אז הסבון צף למעלה) אמורה לעזור.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אמריטוס[עריכת קוד מקור]

האם אמריטוס מקבל משכורת?

האם אמריטוס יכול להעביר קורסים או הרצאות בודדות?

[2]

אמריטוס בדרך כלל לא מקבל משכורת, אלא פנסיה. יש כאלה שמעבירים קורסים, ובוודאי הרצאות בודדות. Reuveny - שיחה 16:50, 2 באפריל 2016 (IDT)
"פרופסור אמריטוס" הוא פרופסור מן המנין שיצא לגמלאות. אם הוא רוצה, והמחלקה רוצה, והמוסד מאשר, הוא יכול ללמד קורס בהתנדבות או בשכר (שנוסף על הפנסיה שלו). עוזי ו. - שיחה 20:35, 2 באפריל 2016 (IDT)

אתם רציניים?[עריכת קוד מקור]

אני בשוק.

מה השם הנוראי של הדף הזה אמור להביע? "הכה את המומחה"??? מה המומחה עשה שמגיע לו שיכו אותו??? ויקיפדיה אני מזועזע מכם. אם השם הזה הוא בגלל 1 באפריל אז הגיע הזמן שתחזירו את זה לשם נורמלי כי כבר עבר 1 באפריל. או שאולי לשם הזה יש פירוש/משמעות אחרת ואני יוצא דפוק פה... מקווה שזה המצב

השם נלקח מהמערכון של הגשש החיוור ראה תחילת המערכון ביוטיוב. אגסי - שיחה 01:32, 2 באפריל 2016 (IDT)
אבל התוכנית במערכון הגשש התייחסה לשם קיים. אחרת המעשה שמתייחס לשם במערכון לא היה מצחיק. האם הייתה תוכנית רדיו בשם "הכה את המומחה" או שם דומה באותן שנים? Tzafrir - שיחה 14:29, 2 באפריל 2016 (IDT)
הייתה גם תוכנית "הכה את התקליטיה" בגלי צה"ל. חזרתישיחה 14:55, 2 באפריל 2016 (IDT)
והביטוי קיים בקול ישראל לפחות 55 שנים. חזרתישיחה 15:00, 2 באפריל 2016 (IDT)
תיקון: לפחות 58 שנים, מיוני 1958 ("האזינו לקול התערוכה", מתחת למודעה על "טוסקה". חזרתישיחה 15:27, 2 באפריל 2016 (IDT)
יפה, הוכחת שהגשש לא המציאו את הביטוי, אך נראה לי שהם הפכו אותו למאוד מוכר. אגסי - שיחה 15:40, 2 באפריל 2016 (IDT)
הפועל "הכה" אינו מכוון רק למכה פיזית, וכך יש לנו את הביטויים: "הכה גלים", "הכה שורש", "הכה בתדהמה" ו"הוכה בסנוורים". גם בביטוי שלפני אין הכוונה לתת מכה פיזית למומחה, אלא להציג לו שאלה קשה בתחום מומחיותו, שאותה יתקשה לפתור. דוד שי - שיחה 21:17, 2 באפריל 2016 (IDT)

האם חתונה אזרחית נחשבת ביהדות?[עריכת קוד מקור]

מה גישת היהדות כלפי קשר בין יהודי ליהודיה שבו הם הכריזו בפני עדים רבים שמתכוונים להיות זוג, הגבר נתן טבעת לאישה וממילותיהם ניתן להבין שהם מסכימים לחיות ביחד? הם חיים במשך תקופה יחד, מקיימים זוגיות ויש להם ילדים. האם במקרה כזה היהדות רואה בהם זוג נשוי? הם ילדיהם נחשבים ליהודים כשרים? 132.66.137.207 12:58, 3 באפריל 2016 (IDT)

בגדול כן. זה נושא רחב מאד וראוי לערך בפני עצמו. דומני שהראשון שעסק בו בהרחבה היה הרב אליעזר דון יחיא. ישנם כמה מילים בנושא בערך יוסף רוזין#דרכו התורנית, אבל הניסוח שם לא מדוייק לעניות דעתי בלשון המעטה. אם זה לא דחוף מהרגע להרגע, אולי אכתוב סקירה בהזדמנות. ביקורת - שיחה 13:03, 3 באפריל 2016 (IDT)
הערה: לפי הניסוח שלך אתה מתייחס למעמד של ידועים בציבור. זו אינה חתונה. אבל ראה גם נישואי חוזה. Tzafrir - שיחה 19:08, 3 באפריל 2016 (IDT)
בכדי להינשא ע"פ ההלכה, יש לעבור שלב של קידושין, שבו אדם מקדש אישה בפני שני עדים, והאישה מוכנה לכך. ההקדשה המקובלת כיום היא באמצעות טבעת. במצב זה הזוג אינו נשוי, אך אם ברצונם להיפרד ישנו צורך בגט. בכדי להינשא, עליהם לעבור שלב שני, שבו האישה נכנסת לרשות הבעל, כיום מסומל על ידי החופה וחדר הייחוד. כל זה מבחינה ההלכתית היבשה. כי על זה תיקנו תקנות, כמו נוכחות של רב ומניין, כתובה ושבע ברכות. למעשה, לענ"ד, במקרה שתואר בשאלה, היהדות לא תראה בזוג הנ"ל זוג נשוי, אך אם הם ירצו להיפרד זה מזו ייחוייבו בגט. כדאי לעיין בערכים חופה וקידושין ונישואים בהלכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
יש מרחק רב בין "להינשא ע"פ ההלכה" שמתייחס לטקס הנישואין, לבין "היהדות רואה בהם זוג נשוי" שמתייחס למעמד האישות. התשובה שלך מתאימה רק לחלק הראשון. למעשה, הם לא רק יחוייבו בגט, אלא יחולו עליהם כל ההשלכות והאיסורים שנובעים ממעמדם כזוג נשוי: קרובותיהם תיאסרנה בחיתון מאוחר אתם למשל. ההתייחסות ההלכתית שאני מכיר, שמה דגש על המשפט הם חיים במשך תקופה יחד, מקיימים זוגיות, כבסיס לשימוש בכלל "הן הן עדי ייחוד, הן הן עדי ביאה" כדי להתייחס לעצם הזוגיות שלהם כמעשה קידושין ונישואין תקין בדיעבד. ביקורת - שיחה 09:24, 4 באפריל 2016 (IDT)
יש לשים לב שקבוצה גדולה לא יכולה להיחשב כעדים, מכיוון שכאשר יש פסול בעד מתוך אלו שהתכוונו להעיד אז העדות נפסלת. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו באדר ב' ה'תשע"ו • 19:52, 4 באפריל 2016 (IDT)
זה לא רלוונטי כאשר יש עשרות קבוצות של 2. הרגע שלא מדובר על עדות על האקט של מסירת טבעת, זה המצב. ביקורת - שיחה 19:56, 4 באפריל 2016 (IDT)
זה משנה שמובר ביותר מ-3 לא עד כמה שידוע לי, מכיוון שהכל נחשב כעדות אחת "תרי כמאה". בכל מקרה כפי שנאמר קודם אמנם תהליך הנישואים אינו כשר על פי ההלכה, אך רטרואקטיבית הוא תקף לעניין איסור אשת איש וגירושין. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו באדר ב' ה'תשע"ו • 20:02, 4 באפריל 2016 (IDT)

שחור בעיניים[עריכת קוד מקור]

לפי ההגדרה בערך, שחור הוא צבע. אך לפי ההגדרה בערך צבע - "תחושת הצבע נוצרת במוח בעת צפייה בעצמים שמגיע מהם אור אל העין, בהתאם לאורך הגל של האור". נובע אם כך ש"שחור" שמוגדר כ"היעדר אור המגיע לעין" *אינו* צבע. אז או שיש כאן בלבול בין הגדרות מדעיות יבשות לבין הגדרות מילוניות בשפת הדיבור, או שאחת מן ההגדרות כאן אינה נכונה. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 16:12, 3 באפריל 2016 (IDT)

אפשר לחשוב על הצבע שחור כגבול של הצבע מתקבל ממספר פוטונים ששואף לאפס. ‏ MathKnight (שיחה) 16:25, 3 באפריל 2016 (IDT)
זו לא תשובה (זה רק יראה שמושג הצבע אינו רציף). עוזי ו. - שיחה 17:57, 3 באפריל 2016 (IDT)
ראו גם Philosophy of color.‏ Corvus-TAU - שיחה 19:04, 3 באפריל 2016 (IDT)
על הצבע משפיע לא רק אורך הגל, אלא גם הבהירות (עוצמת ההארה), כי יש ירוק בהיר וירוק כהה למשל. ‏ MathKnight (שיחה) 19:06, 3 באפריל 2016 (IDT)
וראו גם החדר של מרי. Corvus-TAU - שיחה 19:15, 3 באפריל 2016 (IDT)
ההגדרה הזו מיסודה שגויה. מה אורך הגל של צבע חום? eman שיחה 19:29, 3 באפריל 2016 (IDT)
ההגדרה גם שגויה מבחינה פילוסופית. "תחושה שנוצרת במוח" מציג גישה פיזיקליסטית ומתעלם מקווליה‎ ודיון רחב ומורכב בתורת ההכרה. Corvus-TAU - שיחה 19:35, 3 באפריל 2016 (IDT)
אנסח במלים פשוטות: עד היום הייתה לי הגדרה ברורה ל"שחור": כל היעדר אור הוא "שחור". שחור איננו צבע, אלא "בלתי נראה". כלומר השחור הוא "היעדר ראייה". בהינתן מצב של צפייה בסביבה שחורה לחלוטין ללא אף טיפת החזרת אור, גם הדלקת אלף פנסים לא יעזור להארת הסביבה. למעט מקור האור כל דבר אחר בסביבה שחורה זו יהיה בלתי נראה. כעת, השאלה שלי רק הייתה מהי הגדרה של צבע. אם צבע זהו כינוי ל"שונה מ"מראה" מסוים אחר", הרי שהשחור הוא צבע, כי אף הוא שונה מכל מראה אחר. אך אם צבע הוא אך ורק משהו שנראה, הרי ששחור, שמעצם הגדרתו הוא בלתי נראה, אינו צבע. יתירה מכך, כל מה שהוא בלתי נראה = שחור. לכן בעצימת עיניים "רואים" שחור, כלומר, *לא* רואים שום מראה. השאלה היא א"כ מהי ההגדרה של "צבע"?
אם נרחיב את זה, קיימת גם הגדרה בערך לבן: "לבן הוא צבעם של חלב ושל שלג. הוא הצבע הנראה כאשר מביטים על אור המורכב מכל קשת הספקטרום הנראה, באור בהיר וללא בליעה, ואין לו כל גוון. צבע זה מתואר לפעמים כצבע אכרומטי (חסר צבע, לדוגמה הצבע שחור הוא צבע אכרומטי גם כן)" - סוף ציטוט. הערך מתחיל בכך ש"לבן" הוא "צבע" ("צבעם של... הוא הצבע הנראה...), אך מסיים בכך שהוא ללא גוון וצבע אכרומטי=חסר צבע כמו השחור. סתם ככה "צבעם של חלב ושל שלג" זו הגדרה רקורסיבית: מהו צבעם של חלב ושלג?.
אם נגדיר צבע כנ"ל כ"שונה מ"מראה" מסוים אחר", הרי שלבן הוא צבע, ככל צבע; אף אם נגדיר צבע רק משהו ש"נראה", הלבן נשאר "צבע", אז אולי יש הגדרה אחרת? Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 20:25, 3 באפריל 2016 (IDT)

ראיית צבע היא תופעה ביולוגית מורכבת המבוססת (בין היתר) על ספקטרום האור הנצפה. שחור ולבן הם צבעים בוודאי. הם אינם צבעים מונוכרומטיים, כלומר לא ניתן לתאר אותם ע"י אורך גל יחיד, אבל ישנם ספקטרומים המתאימים להם. אחד מסוגי הלבן מתאים לספקטרום השמש. שחור מתאים לספקטרום אפס. יש עוד צבעים רבים שאינם מונוכרומטיים, למשל חום ומג'נטה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תודה על תשובתך, אך לא ענית מהי ההגדרה של צבע? האם ההגדרה בערך צבע שגויה? בחלקה לפחות? א"כ היש לך הגדרה החלופית מוצעת? אשמח אם הערך צבע והערכים הנושקים יתוקנו בהתאם לידע שלך. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 11:45, 5 באפריל 2016 (IDT)
תיקנתי את הגדרת המושג צבע. ראו אם יש לכם מה להוסיף או לתקן. בברכה. ליש - שיחה 17:34, 5 באפריל 2016 (IDT)
אני לא בטוח שההגדרה הזאת נכונה, גם עכשיו. אני הייתי מנסח זאת כ: "צבע הוא תחושה הנוצרת בתודעה כתגובה לאורכי גל שונים של האור הנראה הנקלטים על ידי העין." Corvus-TAU - שיחה 10:29, 6 באפריל 2016 (IDT)
Corvus-TAU, אם אני מבין נכון, לפי הגדרתך שחור *איננו* צבע. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 12:13, 6 באפריל 2016 (IDT)
חלק מהעניין הבעייתי כאן הוא שאין צבע "שחור אמתי" במציאות. כל האובייקטים השחורים שאנו רואים למעשה כן פולטים/מחזירים אור נראה, פשוט אחוז ההחזרה נמוך מדי בשביל לאתר אורכי הגל (סף רגישות). כך ש"שחור מציאותי" הוא כן תגובה תודעתית לאור נראה. לגבי שחור אידיאלי - אני חושב שאין לי תשובה. זה בערך כמו לשאול "האם שקט הוא צליל". Corvus-TAU - שיחה 12:26, 6 באפריל 2016 (IDT)
לא הבנתי את ההבחנה שעשית בין שחור מציאותי לאידאלי. האם שחור אינו בולע את כל האור? אתה טוען שהוא כן מחזיר כמות מסוימת של אור? Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 13:30, 6 באפריל 2016 (IDT)
כן, כמובן. לשחור במציאות יש גוונים. לפעמים רגישות של העין גובהה מספיק שביל להבחין בין שחור מאוד לשחור בהיר או בין "שחור אדמדם" לבין "שחור אפור". השחור אידיאלי הוא כנראה גוף שחור שזה רק קונספט פיזיקלי. וגם הוא דרך אגב פולט אור משל עצמו (בהגדרה!), ככה שלמעשה שחור לא קיים במציאות, אלא רק "שחור בקירוב". אפילו החלל החיצון לא "שחור עד הסוף" (יש את קרינת הרקע הקוסמית). Corvus-TAU - שיחה 13:52, 6 באפריל 2016 (IDT)
אינטיאוטיבית, זה לא נראה ככה. ברור, שיש שחור ויש שחור. אבל לא חשבתי שאפשר "יותר" שחור מרכב בצבע שחור למשל. הטענה שלך אם אני מבין אותה נכון היא שלא ניתן מעשית להגיע למצב שבליעת *כל* קרני האור, ועל כן, למה שאנו קוראים "שחור" הוא כמעט-שחור, והוא מחזיר (מעט) אור ועל כן הוא דוקא כן צבע. זה הטיעון? Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 13:58, 6 באפריל 2016 (IDT)
שאלת הצבע היא הרבה יותר פסיכולוגית-תודעתית מאשר פיזיקלית. ישנם אשליות אופטיות שבהם אורך גל אחד נתפס כמספר צבעים שונים (מכיר את זה? ). ככה שזה מאוד הגיוני שאנחנו מסתבכים להסביר צבעים במונחים של פיזיקה. אני יכול לטעון ששחור הוא כן צבע כי צבע זה תפישה תודעתית ולא יישות פיזיקלית (ראינו לפני רגע שאותו אורך גל נראה כצבעים שונים).
ואני אכן טוען שאין גוף במציאות שמסוגל לבלוע את כל האור באורכי הגל בלי להחזיר כלום. רוב הדברים השחורים מחזירים מעט מדי אור בשביל שנוכל לאתר את הצבע שלהם. כל ה"שחורים" שלנו הם למעשה "אין מספיק אור בשביל לקבוע". שים לב שאם מכבים את האור בחדר כל החפצים הופכים לשחורים. Corvus-TAU - שיחה 14:17, 6 באפריל 2016 (IDT)
בדיוק, כל החפצים הופכים לשחורים כי אין יותר החזרת אור. האם לאחר דבריך, עדיין נכון להגיד ששחור הוא "היעדר יכולת ראייה"? עד היום ידעתי שכשאני קורא למשל בוויקיפדיה, אני "לא" רואה את המילים. אני רואה את כל הלבן מסביב למילים, ועל כן המוח מאפשר לי לקרוא את המילים השחורות. תמיד חשבתי על כך בדומה לחור של בייגל. אני רואה את הבייגל ולכן אני יכול להסיק שיש חור; את החור אבל, אי אפשר "לראות" כי אין מציאות פיזיקלית ברת ראייה שנקראת חור. זהו "העדר" חומר.
אתה עולה על נקודה מעניינת. בתודעה שלנו ל"ריקנות" יש קיום מסוים. חור קיים בתודעה שלנו, אבל לא מהווה אובייקט פיזיקלי אמתי. בדיוק כך יש לנו שקט, חושך וקור. אני חושב שאתה מזהה פה פער בין מציאות פיזיקלית לבין התפישה שלנו של המציאות. הדרך שלך לקרוא שחור על גבי לבן שקולה ליכולת לזהות את החור של הבייגל. הדיון הזה מעניין. Corvus-TAU - שיחה 15:50, 6 באפריל 2016 (IDT)
השנקל שלי לדיון הזה: גם בהעדר כל אור עדיין רואים צבע. מדובר בתופעה ביוכימית המועברת לתודעה - רעש עצבי אקראי מתורגם לדמות. זה מאד מפריע לאסטרונומים שמנסים לצפות בעצמים קלושים. אף פעם איננו רואים שחור אבסולוטי. זה קונספט תודעתי בלבד, נטול ממשות. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 06:24, 7 באפריל 2016 (IDT)
אילן, דבריך נראים מעניינים, אבל אינני מצליח להבינם. תוכל לפשט/להסביר קצת יותר פליז? Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 15:25, 7 באפריל 2016 (IDT)
משתמש:Mr. W. הדרך הטובה ביותר תהיה להדגים: קח חולצת טריקו ארוכה, וכרוך אותה על עיניך עד שלא תראה דבר גם בעיניים פקוחות. תן למוחך להסתגל לחשכה דקה או שתיים. תגלה שאתה רואה כתמי צבע חיוורים, ובדרך כלל הם מרצדים וגם זזים. התופעה נגרמת מכך שמערכת העצבים, כמו כל מערכת שמעבירה איתותים, גם מייצרת בעצמה איתותים חלשים. משמעות הדבר היא שבשום תנאי ובשום מקרה לא תוכל לראות שחור אמיתי - מפני שהמוח שלך עצמך מייצר מעט איתותים שהוא עצמו מפרש בתור אור.
לכן אני מסכים למעשה ששחור הוא "גבול באינסוף". מעשית אין שחור, גם אם תסתגר בתא עופרת שעביו שנות אור כך שכל קרינה תחסם. צבע שחור מוחלט הוא רעיון שאין שום דרך לממש אותו - מפני שהמתבונן עצמו אינו יכול לחוות אותו. עם זאת הרעיון מובן למדי. ככל שחווים פחות אור, כך מה שרואים יותר קרוב לשחור. כעובדה רוב התרבויות נותנות שם לשחור, כך שמדובר על רעיון חוייתי בסיסי לאדם. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:33, 7 באפריל 2016 (IDT)
Corvus, אתה צודק בעניין השקט, שהוא גם היעדר צליל/רעש/קול. אך ההבדל הגדול הוא באינטואטיביות התחושה התודעתית: בעוד "שקט" נתפס גם אינטיאוטיבית כהיעדר קול (וזאת גם ההגדרה בערך), והוא הדין "חור" (היעדר חומר) ו"חושך" (היעדר אור); "שחור" דוקא נתפס אינטיאוטיבית כמציאות פיזיקלית חזקה. אולי אף יותר חזק מכל צבע אחר (נסה לענות על השאלה למשל "איזה צבע יותר חזק? שחור ירוק או לבן?"). ההבנה ששחור הוא היעדר ולבן הוא שיא המציאות (החזרת אור מלאה) היא ביחס הפוך לאינטואיציה. הייתי מדמה זאת יותר ל"קור" שלדבריך (אף פעם לא התעמקתי בזה) מוגדר כהיעדר חום, למרות שאינטיאוטיבית זה נתפס כ*מציאות* של קור לא פחות מאשר חום נתפס כמציאות של חום. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 15:34, 7 באפריל 2016 (IDT)
ישעיהו ליבוביץ חילק את מציאות לשני עולמות: רשות הכלל (העולם הפזייקלי) ורשות הפרט (תודעה). יש קשר מובהק בין השניים ואנחנו מאוד מתקשים להבין את הקשר. אני חושב שהשאלה הזאת מאוד קשורה לנושא של בעיית גוף-נפש‎. "חושך", "קור", "שקט", "אדום", "בטעם וניל" ו"שחור" שייכים לעולם הנפש, לתודעה, לתפיסת המציאות שלנו. "עוצמת הארה", "טמפרטורה", "סף רגישות של האוזן האנושית", "אורך גל 700 ננומטר", "ונילין", "סף רגישות של העין אנושית" שייכים לרשות הכלל, זה דברים מדידים בכלים פיזיקליים. ברור שיש קשר בין הרשימה הראשונה לשנייה, אבל הם שונות מהותית כי אחת מהם היא תודעתית והשניה פיזית. ושתיהן מציאות. פשוט אספקטים שונים של המציאות. Corvus-TAU - שיחה 16:01, 7 באפריל 2016 (IDT)
אני חושב שהרעיון של אובייקט/סובייקט קודם לליבוביץ' באי-אילו אלפי שנים.... אבל חוץ מזה אני מסכים לגמרי. תעלומת התודעה תישאר ככל הנראה לנצח מעבר להשגתנו. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:39, 7 באפריל 2016 (IDT)
אז שניכם מסכימים שהמושג "שחור מוחלט" אינו קיים. האם תסכימו להגדרה הבאה לערך שחור:
שחור הוא היעדר אור. בתפיסה אינטואיטיבית ובשפת היומיום "שחור" מוגדר כצבע הכהה ביותר, וזאת בהתאם להגדרה האינטואיטיבית של המושג "צבע".
האם זו הגדרה סבירה? (אולי בכפוף לאי-אלו שינויי ניסוח/תיקונים) Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 23:20, 7 באפריל 2016 (IDT)
מציע שחור הוא התחושה הנוצרת בהיעדר כל אור וכל צבע. בתפיסה אינטואיטיבית ובשפת היומיום "שחור" מוגדר כצבע הכהה ביותר, וזאת בהתאם להגדרה האינטואיטיבית של המושג "צבע".
שחור מוחלט אינו קיים, אך המוח יפרש כל שטח שתאורתו חלשה מאד ליד הסביבה שלו כשחור אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 00:25, 8 באפריל 2016 (IDT)
קליטת האור בקולטני האור השונים, הקנים מסומנים בשחור.

אני לא אוהב את הטיעונים שמשתמשים בקווליה ואומרים שאי אפשר לדעת כלום. מחקרים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים מצליחים להבין יותר ויותר בשנים האחרונות את תהליך הראיה וההבנה שלנו. ברור שמדובר על תהליך מורכב. אבל נחזור לבסיס: יש חיישנים ברשתית: הקנים והמדוכים. הקנים יודעים להבחין בקיומם של פוטונים (בטווח שחופף באופן כללי את "האור הנראה") ואילו המדוכים מתחלקים לשלושה סוגים, לפי הצבע שהם מזהים (אדום, ירוק וכחול). כמות הפוטונים שמגיעה לרשתית תלויה גם בגודל האישון, כלומר: במידת פתיחת הקשתית. אפשר ליצור צבעים שונים מהרכבות שונות של שלושת הצבעים. אולם שחור הוא פשוט העדרם של (מספיק) פוטונים (בתחום התדרים של החיישנים שבעין). זהו כמובן רק הקלט הבסיסי ביותר מהעין למוח שלנו. מכאן והלאה הכל נתון לפרשנות, ואפשר, כמובן, לשבש את הפרשנות. אבל עצם ההבנה שלנו את הדרכים שבהן אפשר לשבש את ההבנה שלנו, כבר רומזת על כך שאנו מבינים יותר ויותר את תהליך ההבנה שלנו.

הערה: נראה לי שהערך צבע יסוד לא מתייחס מספיק לבסיס הפסיכולוגי של התופעה. הצבעים הם צבעי יסוד מכיוון שככה עובדת הראיה שלנו (נכון?). Tzafrir - שיחה 21:29, 8 באפריל 2016 (IDT)

קסדה[עריכת קוד מקור]

למה פעם (בימים של אבירים) היו קסדות מלאות שהגנו על כול הראש והיום לחי"ר יש רק קסדות שמגנות על החצי העליון של הראש.

תודה מראש, ראש.

ר' תמונות בערך קסדה. גם בעבר היו קסדות שהגנו רק על הקודקוד, וגם כיום יש קסדות (לדוגמה: של רוכבי אופנוע) שמגנות על כל הראש. קסדה מלאה מגנה גם על הפנים (ממכות. לא מיריות) אך מצד שני יותר מסורבלת ומעיקה. אין לי תשובה טובה יותר. Tzafrir - שיחה 16:20, 4 באפריל 2016 (IDT)
הסיבה שהקסדות של היום הן לא קסדות כבדות מלאות כמו בימי הביניים היא אותה סיבה שכבר לא משתמשים בשריון לוחות להגנה על כל איברי הגוף: לשריון פלדה במשקל סביר אין יכולת לבלום כדורי רובה והוא נחדר יחסית בקלות על ידי ירי מנשק חם. שריון הלוחות סיפק הגנה טובה מאוד מפני נשק קר כגון חרבות ורמחים והגנה סבירה כנגד חץ וקשת ורובי קשת אך לא יכול לעמוד בעוצמה של קליע הנורה מנשק חם מבלי להיות בעובי גדול וכתוצאה מכך משקל כבד מידי ללוחם. מאותה סיבה, גם הקסדות של ימי הביניים יצאו משדה הקרב והייתה תקופה בהעת החדשה שבה באירופה לחמו בלי קסדות. בימי מלחמת העולם הראשונה הצליחו לפתח קסדות קלות ועמידות יותר, שאמנם לא יכלו לבלום ירי ישיר אך כן סיפקו הגנה כלשהי כנגד רסיסים, שזה עדיף על כלום ויכול סטטיסטית להציל חיים. למה הקסדה לא מכסה את כל הפרצוף? התועלת בכך מועטה (היא לא באמת מספקת הגנה כנגד ירי) והאי-נוחות בכך גדולה (החייל מתבשל בתוך הקסדה ומזיע הרבה). למרות זאת, בשנים האחרונות החלה עלייה בשימוש במשקפי מגן ללחימה, בייחוד ע"י כוחות בעלות הקואליציה בהמלחמה העולמית נגד הטרור שכללה גם לחימה בתנאי אבק ומדבר עם סופות חול. ‏MathKnight-at-TAU שיחה 17:38, 4 באפריל 2016 (IDT)
(שאלה שונה) אבל בימינו יש שימוש ב"שריון לוחות": אפוד מגן. למה אפוד מגון יכול להגן רק על הגוף? Tzafrir - שיחה 19:44, 4 באפריל 2016 (IDT)
לעומת? ולמה אתה מניח שלא? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו באדר ב' ה'תשע"ו • 19:55, 4 באפריל 2016 (IDT)
לי נאמר שבחירת מה אפוד מגן יכסה ומה לא נעשתה משיקולי סטטיסטיקת פגיעות שהסתיימו במוות, מול שיקולי משקל נמוך. אין לי מקור מוסמך. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:40, 4 באפריל 2016 (IDT)
יש היום מספר רמות וסוגים של אפוד מגן (שכפ"צ), שכל אחד נועד לרמת איומים אחרת. האפוד הקל ביותר עשוי מקוולר ויעיל בדרך רק נגד רסיסים וכדורי אקדח רגילים. כדורי אקדח חודרי שריון וכדורי רובה חודרים אותו. האפוד הצבאי שמיועד לעמוד גם כנגד כדורי רובה (קליעים הנורים מרובה כגון רובה סער) כולל גם לוחות קראמיים כבדים ועבים בתוך האפוד. כתוצאה מכך הוא יקר, כבד ומסורבל באופן ניכר מהאפוד הפשוט, ויותר מקשה על תנועת הלוחם. אפוד קראמי שוקל כ-20 ק"ג וכולל לוחות קראמיים שמכסים רק את החזה, הבטן והגב, ועדיין לא סוגרים הרמטית את פלג הגוף העליון. כך שהשכפ"ץ הקראמי הוא פיתרון טוב אך לא מושלם ולא מבטיח 100% הגנה. בצבאות מודרניים רבים מצאו שהאפוד הקראמי, כמה שהוא יקר וכבד, הוא פיתרון סביר כמיגון אישי ללוחם. שריון כולל על כל איברי הגוף בסגנון הנ"ל קצת פחות מעשי עקב חוסר הגמישות של הלוחות הקראמיים ומשקלם. ‏ MathKnight (שיחה) 22:26, 4 באפריל 2016 (IDT)
אינני יודע בקשר לאפוד מגן צבאי. אבל אפוד מגן סטנדרטי, אינו מגן מנשק חם הנורה מטווח קצר. כך הסביר לי מאמן בקרב מגע. ראיתי שכך גם כתוב בערך אפוד מגן. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 22:46, 4 באפריל 2016 (IDT)
כאמור, זה תלוי בסוג האפוד וברמת ההגנה שהוא נועד לספק. ‏MathKnight-at-TAU שיחה 13:39, 5 באפריל 2016 (IDT)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── אתייחס רק לקסדה צבאית ולא לקסדה לכלי רכב או לעבודה. קסדות פתוחות וסגורות היו נפוצות בכל העולם החל מהעת העתיקה ועד היום. השימוש בקסדות מלאות היה נפוץ במקביל לקסדות קלות יותר שהגנו רק על חלק מהראש. אפשר לראות למשל דוגמה טובה כאן לקסדה קורינתית שהייתה מקובלת ביוון ומשמשת עד היום כקסדה המייצגת של תרבות זו לעומת הקסדה הזאת שהייתה מקובלת בכל העת העתיקה והשימוש בה עבר לימי הביניים. יש סיבות רבות לבחור בקסדה סגורה: היא מעניקה הגנה טובה, אך בנוסף לכך מקטינה מאוד את שדה הראייה. ככל שהקסדה מלאה יותר ומכסה יותר על הראש ועל הפנים כך היא תהיה כבדה יותר ותגביל יותר את המשתמש.

בנוסף, לתפקידים צבאיים שונים מתאימה קסדה שונה: קשת זקוק לשדה ראייה רחב ולכן קשתים לא חבשו אף פעם קסדות מלאות. חיילים שהסתערו על האויב נטו יותר לקסדות מלאות.

אף על פי שקסדות סגורות ופתוחות היו בשימוש נפוץ ממש באותה תקופה חל מעבר איטי לקסדה פתוחה. כמו שציין אביר המתמ', שריון לוחות מתקשה לעמוד בירי מנשק חם. אמנם, שריון כבד מאוד היה מסוגל לעצור קליע מוסקט או אקדח אבל הוא היה כבד מאוד ולא ניתן להשתמש בפלדה בעובי כזה על הראש בגלל המשקל הרב. לכן, החל מעבר מקסדות מלאות לקסדות פתוחות יותר. מגן הפנים נעלם מהקסדה הצבאית במאה ה-17, אך חזר במאה ה-20 כאשר שריונרים בריטים החלו להשתמש במגן פנים להגנה מנתזי מתכת שעפו לכיוונם כשצרור מקלע היה פוגע בשריון הטנק (הינה דוגמה).

מגן הפנים נותר כיום רק בקסדות של השוטרים כי מגן שקוף לא יהיה מסוגל בלאו הכי לעצור קליע ולכן לחיילים משתלם יותר לקבל שדה ראויה רחב יותר שלא מופרע על ידי מגן הפנים, אפילו אם הוא שקוף.

חשוב לציין דבר נוסף שאולי לא היה ברור די הצורך: קסדה פתוחה וקסדה סגורה היו בשימוש של אותו צבא באותה תקופה. אחזור לימי הביניים: זאת קסדת בסינט: [3] היא הייתה בשימוש במקביל לקסדה פתוחה: [4]. גילגמש שיחה 16:26, 5 באפריל 2016 (IDT)

מעניין איך ישפיעו ננו-צינוריות פחמן (באמת הגיע הזמן שיהיה לזה קיצור) על שריון גוף וקסדות. עם חוזק של פי 20-10,000 מפלדה עצירת קליע תהיה סבירה. עם זאת יתכן שאפשר יהיה גם להגדיל מהירות לוע של נשק חם. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:43, 5 באפריל 2016 (IDT)
לא ניתן לענות על התהייה שלך, אבל אפשר לנחש. בשלב מסוים גילו באירופה איך אפשר להוסיף קושי לפלדה. אני לא יודע איך אומרים את זה בעברית, אבל באנגלית קוראים לזה hardened steel. פלדה זו חזקה בהרבה מהפלדה שהיתה בשימוש לפני כן. היית מצפה שההגנה על הלוחם תהיה טובה יותר, אך זה לא בדיוק קרה. במקום להשאר עם שריון בעובי זהה ובכך להגדיל במידה ניכרת את ההגנה, התחילו לייצר שריון הרבה יותר דק. שריון זה העניק, למעשה, רמת הגנה דומה ללוחם. לכאורה יש פה סתירה - מדוע להעדיף שריון דק יותר, כשידוע שלוחם מסוגל ללבוש שריןו עבה יותר? הרי שריון עבה יותר יגן טוב יותר. העניין הוא שהלוחם תמיד משלם בדרך כלשהי עבור ההגנה. למשל: ניידות, עייפות, מחיר כספי ועוד. לכן, אם ייצרו שריון חדש מהסוג שאתה מתאר, אני מנחש שההגנה על החייל הבודד לא תגדל דרמטית. הוא פשוט ילבש שריון קל יותר, אם כי יתכן שיצליחו להגן על הגפיים עם שריון גמיש. אם תקל על החייל במשקל השריון אתה יכול להגדיל אצלו יכולת אחרת - למשל הוא יכול לקחת יותר תחמושת לקרב. גילגמש שיחה 06:27, 7 באפריל 2016 (IDT)
זו פלדה מחוסמת? מה שיש לערך פלדה לומר בנושא הוא צמד האותיות HT. עוזי ו. - שיחה 10:36, 7 באפריל 2016 (IDT)
ככלל ערכי התכות, ובפרט הערכים על פלדה, זקוקים לתרומה נרחבת של מטאלורג. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 00:29, 8 באפריל 2016 (IDT)
יכול להיות שזאת פלדה מחוסמת, אני לא יודע. אולי משתמש:Eldad ידע איך קוראים לפלדה זו. גילגמש שיחה 05:59, 9 באפריל 2016 (IDT)
גם אני מעריך שזו פלדה מחוסמת, אבל לא בטוח. לא מתמצא בתחום הזה ובטרמינולוגיה שלו. אלדדשיחה 09:45, 9 באפריל 2016 (IDT)

מולך[עריכת קוד מקור]

באילו עמים היה מקובל פולחן המולך?--79.181.0.246 17:59, 4 באפריל 2016 (IDT)

https://en.wikipedia.org/wiki/Child_sacrifice

(דחוף למחר) מבחנים לקראת קבלה לעבודה[עריכת קוד מקור]

שלום, לאחר שעברתי ראיון בחברה מסויימת, מחר יש לי מרכז הערכה שכולל שיחה עם פסיכולוג אישי, דינמיקה קבוצתית ומבחנים עצמאיים. אשמח לקבל טיפים ודוגמאות לדינמיקה הקבוצתית ושיחה עם הפסיכולוג, כיצד עלי לנהוג, מה לעשות, האם להתבלט או לא, וכו' -תודה מראש לעונים!!!

זה פחות רלוונטי להכה את המומחה. יש שפע של טיפים ברשת, למשל זה וזה. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:26, 5 באפריל 2016 (IDT)
תודה רבה עוזיאל, אני מאחל לך כהכרת הטוב, את מה שאני מאחל לעצמי ולכל יהודי - לחזור בתשובה :)

הקשר בין עוני לפשיעה אלימה[עריכת קוד מקור]

אמנם במדינות מפותחות רמת הפשיעה האלימה היא נמוכה ואחידה יחסית, אבל במדינות העולם השלישי המצב לגמרי לא אחיד. למשל שיעורי הרצח בדרום מזרח אסיה נמוכים בהרבה משיעורי הרצח באמריקה הלטינית. באינדונזיה שיעור הרצח השנתי ל-100,000 תושבים נע בין 0.5 ל-1 בלבד (כמו במערב אירופה), בעוד שאל סלוודור סגרה את שנת 2015 עם 103 (!) רציחות ל-100,000 תושבים. אפילו בהודו שמדי פעם עולה לכותרות בשל מעשי רצח ברוטליים, שיעור הרצח השנתי מסתכם ב-3 עד 4 ל-100,0000. באמריקה הלטינית מדובר במספרים גבוהים בהרבה: 25 בברזיל וקולומביה, 90 בוונצואלה, 60 בהונדורס, 30 בגווטמלה, 11 בקוסטה ריקה וכו'... אז למה בעצם הפשע גואה באמריקה הלטינית הרבה יותר מאשר בדרום מזרח אסיה? --89.138.227.237 15:48, 5 באפריל 2016 (IDT)

כי תרבות זה לא רק כסף. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:23, 5 באפריל 2016 (IDT)
ואולי באינדונזיה שיעור הדיווח על רציחות נמוך בהרבה? (הערה: זו השערה חסרת בסיס) Tzafrir - שיחה 17:02, 5 באפריל 2016 (IDT)
כדברי Uziel302, תרבות זה לא רק כסף - אני מניח שרציחות לא מעטות בדרום אמריקה הן על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה" או "רקע רומנטי". הדברים תלויים במנהגים, בירדן, עד לא כל כך מזמן, להרוג אישה נואפת לא נחשב לרצח. לפני כשישים שנה זה היה כך גם באיטליה... בברכה. ליש - שיחה 17:19, 5 באפריל 2016 (IDT)
סטיבן פינקר ונורברט אליאס היו אומרים - זה בזכות מסורת שלטונית יציבה וממושכת ותהליך התרבות. שווה לבדוק אם זה מסתדר עם ההיסטוריה האינדונזית - כל מה שאני יודע זה שההולנדים ריסקו את מסגרות השלטון שם לטובת שוד משאבים קולוניאליסטי קלאסי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:20, 5 באפריל 2016 (IDT)
ישנה מסורת של טבח כפרים שלמים כנקמה וכאמצעי הרתעה וביסוס שלטון של מורדים וקרטלי סמים, לפחות במקסיקו, ובעבר גם בקולומביה. זה מעלה משמעותית את המספר. ביקורת - שיחה 17:38, 5 באפריל 2016 (IDT)
במקומות אחרים מגדירים פעולות כאלו כ"מלחמה" ולא כ"רצח" ולכן הם לא חלק מהסטטיסטיקה הזו. Tzafrir - שיחה 18:43, 5 באפריל 2016 (IDT)
פינקר מחשיב גם מווח במלחמה כרצח. הנימוק שלו הוא שהוא מודד אלימות אנושית. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:39, 5 באפריל 2016 (IDT)

אלי טביב[עריכת קוד מקור]

מדוע, אם אלי טביב הורשע בפלילים, ותקנון ההתאחדות לכדורגל אוסר על מורשעים בפלילים להיות בעלי קבוצת כדורגל, הוא עדיין הבעלים של ביתר ירושלים? 93.172.244.98 11:03, 6 באפריל 2016 (IDT)

אולי כי אין אף מועמד אחר לג'וב כפוי טובה זה? בברכה. ליש - שיחה 11:13, 6 באפריל 2016 (IDT)
העדפה מתקנת לבני מיעוטים? Tzafrir - שיחה 13:46, 7 באפריל 2016 (IDT)

מים מזוקקים[עריכת קוד מקור]

שלום, על בקבוק מים מנרליים מצאנו את הכיתוב "מים מזוככים". דבר שהעלה את הדיון מול גולן - מה ההבדל בין מים מזוקקים למים מזוככים, ומי מתאים יותר להיות בכותרת של מים מינרליים? בברכה אמא של גולן - שיחה 11:04, 6 באפריל 2016 (IDT)

על מים מזוקקים ראי בערכם. "מים מזוככים" נראה לי כמו מונח שיווקי שמתייחס לתהליך כלשהו של טיהור שעוברים המים. ראובן מ. - שיחה 12:30, 6 באפריל 2016 (IDT)
בעבר שווקו בישראל בקבוקי המים המינרליים "מיראבל". הם שווקו ע"י החברה המרכזית לייצור משקאות קלים ("קוקה קולה ישראל"). מדובר היה על מים שעברו ריכוך ושימשו את החברה לייצור כל המשקאות שלה (בתוספת תרכיזים שונים, בהתאם למשקה). Tzafrir - שיחה 14:18, 6 באפריל 2016 (IDT)
למיטב ידיעתי, מים מזוככים הם מים שנשאבו, נוקו וסוננו, ולאחר מכן הוסיפו להם מינרלים. אמיר מלכי-אור - שיחה 18:08, 6 באפריל 2016 (IDT)
וגם הוציאו מינרלים מסויימים, למשל אבנית.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מחפשת בנרות את הקאבר שסטינג שר (אני חושבת בכנסייה)[עריכת קוד מקור]

אני משתגעת... מנסה להיזכר בקליפ של סטינג הזמר, שבו הוא שר בכנסייה קאבר לשיר מפורסם. אני חושבת שבאיזשהו שלב הוא שורק את המנגינה, ונראה לי שיש גם ילדים בקליפ (כביכול יתומים...) זה די ישן לדעתי יכול להיות סוף ה-80 תחילת ה-90. 132.66.169.201 12:50, 7 באפריל 2016 (IDT)

https://www.youtube.com/watch?v=lpFvzfYEu1E?https://www.youtube.com/watch?v=lpFvzfYEu1E

פצועים בראש[עריכת קוד מקור]

שלום רב, ידוע לי שהעונה השנייה של הסידרה פצועים בראש הסתיימה והשאלה היא האם תהיה עונה שלישית או שהסידרה הסתיימה סופית? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מי זה הראד"ב[עריכת קוד מקור]

הכנה"ג בהגהות ב"י סימן של"ד ס"ק כ' כותב משהו בשם הראד"ב בסימן פ"א. מישהו יודע מי זה? תודה, אלישיב ליפא - שיחה 22:20, 7 באפריל 2016 (IDT)

רבי אברהם די בוטון, מחבר שו"ת לחם רב. ביקורת - שיחה 22:36, 7 באפריל 2016 (IDT)
תודה. אלישיב ליפא - שיחה 22:42, 7 באפריל 2016 (IDT)

באיזו שפה מתפללים האיראנים?[עריכת קוד מקור]

באיזו שפה האיראנים מתפללים או קוראים בקוראן? האם בפרסית או בערבית ואם כן האם הם מבינים גם ערבית?

שפת הח'טבה

ישנן צורות רבות לשאת את הח'טבה. מרבית המוסלמים מסכימים כי יש לשאת את הדרשה בשפה המובנת למרבית ציבור המתפללים, אולם יש המתנגדים לכך, וטוענים כי הח'טבה תמיד צריכה להאמר בערבית. יש הנושאים את הח'טבה בערבית, אך מקדימים אותה בנאום בשפה המקומית. אחרים מחמירים עוד יותר, וטוענים כי הדרשה צריכה אך ורק לחזור על דבריו של הנביא מוחמד. מהוויקי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ולגבי השאלה האם האיראנים מבינים ערבית, אז בוגרי בתי הספר מביניהם, כן.
אמנם השפה המדוברת באירן היא פרסית, אך ערבית נלמדת בבתי הספר, זו שפת האיסלאם, ושפתם של השכנים המרובים. Danny-wשיחה 17:30, 8 באפריל 2016 (IDT)
בכלל, צריך להזכיר שעד לא מזמן היה אסור לתרגם את הקוראן מערבית (ואולי עדיין אסור תלוי את מי שואלים), כי ברגע שמתרגמים משבשים חלק מהמשמועיות. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ב' בניסן ה'תשע"ו • 10:19, 10 באפריל 2016 (IDT)

איך נקרא בעברית העץ wattle?[עריכת קוד מקור]

149.88.144.32 12:13, 8 באפריל 2016 (IDT)

אין לי מושג. אז בדקתי בוויקי האנגלית: w:Wattle. יש משם הפניות למספר ערכים על צמחים, שכולם הם מינים של הסוג Acacia. צריך לעבור עוד קישור כדי להגיע לדף הסוג w:Acacia ולראות שמדובר על שיטה איזשהו מין שלו. Tzafrir - שיחה 14:16, 8 באפריל 2016 (IDT)

הפניה לתמונות וטבלאות בTeX.[עריכת קוד מקור]

שמעתי שיש כאן מומחים עולמיים לעבודה בTeX. יש לי קובץ מסוג \documentclass[english]{book} ובו תמונות. כשהמסמך היה קטן ומסוג "מאמר" (לא ספר), אז אפשר היה פשוט לזכור את מספרי התמונות ובטקטס לכתוב See Figure 3. עכשיו כל העברתי את הטקסט לסוג "ספר" והמספרים ממש התבלבלו.

לסיכום השאלה שלי: איך עושים הפניה יפה לטבלה או לתמונה בתוך הטקטס, כך שאם אני מוסיף עכשיו עוד תמונה, אז אני לא אצטרך לעדכן ידנית את ההפניות בטקסט? תודה רבה למומחים. 93.172.245.46 12:29, 8 באפריל 2016 (IDT)

b:en:laTeX/Labels and Cross-referencing יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:51, 8 באפריל 2016 (IDT)
אבוי, קובץ TeX עם מספרי הפניה צרובים... עוזי ו. - שיחה 12:55, 8 באפריל 2016 (IDT)

כמה אנשים חיו בהיסטוריה?[עריכת קוד מקור]

?--79.181.0.246 00:37, 9 באפריל 2016 (IDT)

מה זה בהיסטוריה? כמה אנשים התפרסמו לפחות בספר או מאמר אחד? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:43, 9 באפריל 2016 (IDT)
נשמע לי די ברור מה הוא שאל - כמה אנשים מוערך שחיו מאז שהאדם הופיע לראשונה על כדור הארץ. 89.138.9.41 02:02, 9 באפריל 2016 (IDT)
או קיי, מקבל את זה. איך מגדירים אנשים? מיהם ניאנדרטלים? מיהם החוליה החסרה? איך אפשר בכלל לענות על זה חד משמעית? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:04, 9 באפריל 2016 (IDT)
הערה: ההיסטוריה היא פרק הזמן שמאז המצאת הכתב. פרק הזמן בתולדות האנושות שקדם לכתב נקרא פרה היסטוריה. אבל האמת היא שזה לא כל כך משנה עד כמה אחורה חוזרים, מכיוון שהאוכלוסייה האנושית עד לפני התקופה החקלאית (או לפחות: עד לפני 100,000-60,000 שנים: התקופה שבה האוכלוסיה האנושית מתחילה להכחיד מינים אחרים) הייתה כנראה זניחה בגודלה. יש כל מיני אומדנים של גודלי האוכלוסייה לאורך ההיסטוריה: ר' w:World population estimates. מישהו שנדרש לחשב את גודל אוכלוסיית הפיות, הגיע (הערה 3 שם) להערכה של 100-120 מיליארד איש בסה"כ. יש לו חישוב דומה לחשבונות פייסבוק. Tzafrir - שיחה 06:17, 9 באפריל 2016 (IDT)
ליתר דיוק, הזינוק הדמוגרפי של האוכלוסייה האנושית התרחש ככל הנראה במהלך התקופה הנאוליתית, לפני כ-10,000 שנים באזורינו והרבה אחר כך באזורים אחרים בעולם. מי שמעוניין יכול למצוא סיכומים טובים בספר הזה. לפני כן, בתקופה הפלאוליתית, האדם (לא משנה מאיזה טיפוס) חי בחבורות קטנות וניידות ולא ייצר מזון, ולכן קצב גידול האוכלוסייה היה נמוך בדרך כלל.
האדם לא הכחיד שום חיה, ככל הידוע, לפני 60-100 אלפי שנים; הטענה הכי קדומה לכך היא בהגעת האדם לאוסטרליה, לפני כ-45,000 שנה, וגם היא שנויה במחלוקת. Reuveny - שיחה 08:01, 9 באפריל 2016 (IDT)
נכון שיש התנגדות רבה בקרב אנתרופולוגים לטענת ההכחדה על ידי אדם באוסטרליה, אך ממה שקראתי התנגדות זו נשענת על קנה רצוץ. ביולוגים ברובם סבורים שההכחדה נעשתה על ידי אדם. לכך יש להוסיף את ההכחדות שארעו עם יישוב מדגסקר, אמריקה והקריביים - כולן עם הגעת האדם למקום. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 08:48, 9 באפריל 2016 (IDT)
אני דווקא נוטה לתמוך בטענת ההכחדה באוסטרליה, אבל קשה להגיד שטענות המתנגדים נשענות על קנה רצוץ. הם מצביעים על כך שרוב הסוגים של המגה-פאונה האוסטרלית החלו להתדלדל בתחילת הפלייסטוקן המאוחר, הרבה לפני הגעת האדם ליבשת, וגם על נדירותן של עדויות ארכיאולוגיות לציד המגה-פאונה לאחר הגעת האדם (אם כי מעט עדויות כן קייימות, ואין הרבה אתרים קדומים-מאוד שנחקרו כמו שצריך באוסטרליה). אני לא מבין את ההפרדה המלאכותית של ביולוגים ואנתרופולוגים שאתה עושה בסוגייה הזאת.
שאר ההכחדות שציינת הן, כמובן, הרבה יותר מאוחרות. ההכחדה באמריקה וקריביים נמצאת במחלוקת עזה עוד הרבה יותר מאשר באוסטרליה, ברמה שאין עליה כבר קונסנזוס מדעי. ההכחדה במדגסקר בוצעה על ידי חקלאים לפני כ-2000 שנה, לא ציידים לקטים. כלומר, אם חוזרים לדיון המקורי, באופן כללי האדם משפיע הרבה יותר על סביבתו לאחר הקפיצה הדמוגרפית הנאוליתית, עם יוצאים מן הכלל אפשריים שקרו, אולי, לפני כ-45 ו-11 אלפי שנים באוסטרליה ובאמריקה, בהתאמה. Reuveny - שיחה 10:34, 9 באפריל 2016 (IDT)
המשותף להכחדות שציינתי (וזו הסיבה שהבאתי אותן יחד) שהן בוצעו כולם על ידי אדם בטכנולוגיה של תקופת האבן, אינני מכיר מקור (ואשמח להיטיב את דרכי) להכחדה במדגסקר על ידי חקלאים. בנוסף, אין מחלוקת (לפחות לא איתי) שההתדלדלות המוקדמת שציינת החישה את תהליך ההכחדה - אבל השוואה לשאר הכחדות תקופת האבן מעלה מסקנה הגיונית שההכחדה הייתה מתרחשת בן כה וכה, אולי הייתה מתעכבת בכמה מאות שנים. ההפרדה שעשיתי בין אנתרופולוגים לביולוגים מקורה בכך שבמקורות (כמה עשרות) שקראתי בנושא קיימת הפרדה כזו. ברור לי שקראתי רק מעט מכל מה שנכתב בנושא, ואני לגמרי מוכן לוותר על ההפרדה במידה ותעיד שמקורותיך מעלים תמונה שונה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:45, 9 באפריל 2016 (IDT)
חברים, הדיון שלכם מעניין, אבל לא קשור למה ששאלתי.--79.181.0.246 11:11, 9 באפריל 2016 (IDT)
ישנם מקורות עם תשובות, אבל כל מקור מציין שבהכרח מדובר בהערכה גסה מאד. הנה מקור שמעריך את התשובה, עבור 50 אלף השנים האחרונות, בכ-107 מליארד. הנה מקור עם הערכה קרובה כדי אחוזים בודדים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:00, 9 באפריל 2016 (IDT)
תודה רבה אילן :) --79.181.0.246 09:17, 10 באפריל 2016 (IDT)
ההערכה המקובלת היא כ-100 מיליארד אנשים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לבוש חשוף יותר לנשים[עריכת קוד מקור]

האם בכל העולם, ולאורך כל ההיסטוריה הנשים לבשו לבוש חשוף יותר מאשר גברים?

האם יש לכך הסבר היסטורי הגיוני? מבחינת פליטת חום, הייתי מצפה שבאזורים קרים, הגברים, הפולטים חום רב יותר, יתלבשו יותר מאשר הנשים, וכי באזורים חמים, ילבשו פחות מאשר הנשים. (אבל לא בטוח בכלל עד כמה נידוף חום היה שיקול בתכנון בגדים בהיסטוריה) 89.138.9.41 02:01, 9 באפריל 2016 (IDT)

הטענה שגויה, יש תרבויות בהן נשים נוהגות ללבוש בגדים שמכסים את כל גופן, למשל באירן. גילגמש שיחה 05:56, 9 באפריל 2016 (IDT)
לא, ישנם והיו תרבויות בהם הגברים היו חשופים והנשים לבושות מכף רגל ועד ראש. ראה לדוגמה נפרטיטי ואחנתון. לוחמים רמאים לבשו חצאיות מיני חשופות. איכר אנגלי בימי הביניים לבוש במכנס שלושת רבע בלי חולצה בזמן העבודה. לבוש נשים במאה -18 מכסה את כל גוף האישה מחושף רק ידיים וראש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:29, 9 באפריל 2016 (IDT)
הרומאים לא לבשו חצאיות מיני. מדובר בחלקו התחתון של הבגד שהגיע עד הברכיים. זאת בוודאי לא חצאית. גילגמש שיחה 12:00, 10 באפריל 2016 (IDT)

מה ההיגיון בכך שלעו"ד אסור לעסוק במקצוע אחר?[עריכת קוד מקור]

מה ההיגיון מאחורי האיסור על עורכי דין לעסוק במקצוע אחר (והאם זה כולל גם כן פתיחת עסק פרטי)? האם זה קיים במדינות מודרניות נוספות בעולם או שזה רק בישראל? 93.126.95.68 12:16, 9 באפריל 2016 (IDT)

אני מניח שאתה מתכוון לסעיף 60 (א) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961: "עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול היווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר"; ובכן – הסעיף מסייג את האיסור ואף מסביר אותו. חזרתישיחה 15:42, 9 באפריל 2016 (IDT)
תודה. לצערי לא הצלחתי להבין לא את הסייג ולא את ההסבר שלו. אפשר דוגמה בבקשה? האם למשל רופא, מהנדס או רו"ח שבנוסף להשכלתו הזאת רוכש השכלה של עריכת דין יוכל או לא יוכל לעבוד בה במקביל למקצועות הנ"ל? 93.126.95.68 16:31, 9 באפריל 2016 (IDT)
ראשית, בעבר אכן היה איסור רחב יותר על עיסוק נוסף של עורכי דין. היו לו שתי מטרות: הראשונה הייתה שמירה על כבוד המקצוע כך שיהיה ברור מעמדו המיוחד של עו"ד. האיסור המצומצם היום אינו משרת מטרה זאת. המטרה השניה היא למנוע עירוב תחומים - כשאתה פונה לעורך דין אתה פונה אליו כעורך דין ולא כבעל מקצוע אחר. היום אין כל מניעה שרופא, מהנדס או רו"ח יוסמכו כעורכי דין ויעסקו במקביל בשני המקצועות (עד 2003 לפחות עיסוק בראיית חשבון ועריכת דין במקביל היה אסור). אסור יהיה להם לטפל באותו מקרה בשני המקצועות (למשל, לטפל בחולה שעבר מרופא אחר כי לא היה מרוצה מהטיפול וגם להגיש תביעת רשלנות נגדו), או בעניינו של אדם שיש לו יחסי תלות או כפיפות איתם כתוצאה מאחד משני המקצועות במקצוע השני (למשל רופא שמנהל בית חולים שבו מאושפז חולה באופן קבוע לא יכול לייצגו בהליך משפטי גם אם הוא לא קשור לאשפוז). אמיר מלכי-אור - שיחה 22:19, 9 באפריל 2016 (IDT)
תודה על התשובה המפורטת. עם זאת, ההסבר של כבוד המקצוע מתנגש לי עם הזכות לחופש העיסוק. וההסבר על עירוב התחומים לא בהכרח מתקבל. כשאדם פונה לעורך דין בדרך כלל הוא יודע למי הוא פונה, ואם לא, עליו לחקור על יכולותיו של העו"ד, כך שבשורה התחתונה גם במקרה זה יש פגיעה בחופש העיסוק. ההסבר הזה גם לא רלוונטי למקרים שבהם אני מעוניין בסמכות המשפטית כדי לייצג את עצמי או זרים שלא על מנת לקבל פרס. מה דעתך? והאם מדינות מודרניות נוספות בעולם נוהגות כך או שזה משהו ייחודי לישראל? 93.126.95.68 14:59, 10 באפריל 2016 (IDT)

רגולציה על צריכת חומרים מסוכנים[עריכת קוד מקור]

ליברטריאנים טוענים שוב ושוב שאין שום טעם להטיל רגולציה על סמים, אלכוהול ומוצרים מזיקים אחרים, וטוענים שכל ניסיון ממשלתי כזה לעולם נידון לכישלון.

האמנם כל רגולציה ממשלתית למניעת צריכת חומרים אסורים נכשלה בעבר? האם ניתן לציין מקרים בהם היא כן עבדה? 89.138.9.41 15:33, 9 באפריל 2016 (IDT)

ישנו מקרה אחד לפחות של ספק שאני מכיר - הגבלות השלטון הסיני על שוק האופיום לפני מלחמות האופיום. אבל חשוב לזכור שהמצב השתנה באופן מהותי מאז. סמים חזקים ומזיקים יותר מכל הסמים הותיקים ניתנים לייצור ביתי בידי מי שמוכן ללמוד את הנושא. דעתי היא שמדובר במלחמה אבודה. או שנצליח לחנך את צאצאינו לומר לא לסמים - ולדעתי נצטרך לשם כך להפריד בין סמים קטלניים לאלו שאינם כאלה - או שאנו בדרך לעתיד של מגיפת סמים רבת אבדות. זו דעתי בלבד. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:54, 9 באפריל 2016 (IDT)
זה לא עניין של שחור ולבן, למרות החקיקה והענישה לא נפסקו הרציחות ולא נפסקו הגניבות. מטרת האיסור אינה להשיג דיכוי מוחלט, אלא לצמצם ככל האפשר את השימוש. במלחמת האופיום, שהזכיר לעיל אילן, המדינה הסינית נלחמה בצריכת הסמים משום שהם גורמים נזק גדול למדינה - צרכני הסמים מפסיקים או ממעיטים בתרומתם לחברה ולעתים קרובות הופכים לנטל עליה. הבריטים אילצו בכוח צבאי את הסינים להתיר מסחר בסמים והתוצאה הייתה התדרדרות המדינה הסינית לשנים רבות. בברכה. ליש - שיחה 10:08, 10 באפריל 2016 (IDT)
קשה לי להאמין שבכל מדינה יש את כל החומרים האסורים כל הזמן. בפקודת הסמים המסוכנים יש מאות חומרים, אני מניח שלפחות חלקם לא בשימוש בשוק הסמים הישראלי. לשלטונות אמנם יש קושי להילחם בסמים פופולריים וקלים לייצור ושיווק, אבל כשמדובר בסמים שאין להם ביקוש או שקשה מאוד לייצרם ולשווקם, השלטונות יכולים להוריד לאפס את התפוצה שלהם. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 23:15, 10 באפריל 2016 (IDT)
החלק השני של דבריך אינו נכון: קשה לייצר הרואין וקוקאין: יש לגדל פרג או קוקה (שמאד בררן בתנאי הצמיחה שלו), ולהפעיל תעשיית מיצוי, המרה וזיקוק. לאחר מכן יש להבריח את התוצר ולשווק אותו באופן נסתר. כעובדה למרות כל זאת הסמים האלו קיימים בשוק.
החלק הראשון נכון ממעל לכל ספק: סמים סינטתיים חדשים מומצאים חדשות לבקרים, לצערנו. זו סכנה גדולה מאד, מיידית ומוחשית. ב-50 שקלים קונים בפיצוציות סמים שהם ברמת הסיכון של הרואין וקראק, סמים חוקיים מפני שפותחו לפני זמן קצר. אני סבור שזה מחיר שאנו משלמים על האופן השגוי והכושל שבה מנוהלת המלחמה בסמים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:27, 11 באפריל 2016 (IDT)

ערך חדש[עריכת קוד מקור]

שלום,

האם אתם גם מעניקים שירות של כתיבת ערך חדש?

תמורת 100$ למילה. 500$ לתמונה, 1500$ לקישור לאתר פרטי. שנילי - שיחה 11:36, 10 באפריל 2016 (IDT)
למען הסר ספקותיהם של קוראים אקראיים, חסרי חוש הומור. אילי - שיחה 11:42, 10 באפריל 2016 (IDT)

לשואל המקורי - אני אשמח לכתוב עבורך ערך חדש, או לעזור לך לכתוב ערך חדש בעצמך. (צריך רק לוודא שנושא הערך הוא בעל חשיבות.) אתה יכול לפנות אלי דרך דף השיחה או במייל. בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 12:54, 10 באפריל 2016 (IDT)

יהודי מרוקו[עריכת קוד מקור]

לא מזמן שוחחתי עם אישה מבוגרת שעלתה ממרוקו וסיפרה לי שהחיים במרוקו היו מצוינים, היהודים חיו שם כמו מלכים, היחסים עם השכנים המוסלמים היו מצוינים, ואפילו מלך מרוקו בכבודו ובעצמו כ"כ כיבד את היהודים, שהוא היה מבקר אותם כשהם חגגו את החגים שלהם, וגם הם בתורם התפללו למענו.
השאלה שלי היא, איך זה שדווקא יוצאי מרוקו נוטים יותר לשנוא ערבים?
לפני שאתם עושים לי לינץ, אקדים תקופה למכה ואבהיר, שברור לגמרי שלא כל המרוקאים שונאים ערבים, ולא כל מי ששונא ערבים הוא מרוקאי, ובכלל היום רוב הישראלים הם מעורבים. ובכל זאת קיימת נטייה כזאת, והשאלה היא למה?--79.181.0.246 14:59, 10 באפריל 2016 (IDT)

ממש במקרה גם אני שוחחתי עם אישה מבוגרת שעלתה ממרוקו וסיפרה לי שהחיים במרוקו היו מצוינים והיחסים עם השכנים המוסלמים היו מצוינים. אבל אני גם שאלתי אותה איך זה שיוצאי מרוקו נוטים יותר לשנוא ערבים. היא סיפרה לי שאחרי הכרזת המדינה היחס של הערבים כלפי היהודים השתנה. פתאום כל השכנים הנחמדים התחילו להתנכל להם והתחילו מעשי ביזה והטרדה. לכן יהודי מרוקו הפסיקו לסמוך על הערבים, ועלו לישראל ברגע הראשון שיכלו לעשות זאת. כמובן שמדובר בסיפור בודד וייתכנו אי-דיוקים, אבל זו תשובה אחת ששמעתי בעצמי. -- ‏גבי‏ • שיח 17:40, 10 באפריל 2016 (IDT)
כמה דברים לאנונימי. ראשית, מומלץ לקרוא אמירות, כתבות, מכתבים, מאמרים וספרים שכתבו יהודים במרוקו לאורך ההיסטוריה על מנת להתרשם מחיי היהודים במרוקו, ולא אמירות, כתבות, מכתבים, מאמרים, ספרים וזכרונות שכתבו או אמרו יהודים בישראל על היהודים במרוקו. קישורים לכמה מקורות ראשוניים ניתן למצוא בערך יהדות מרוקו והערכים שמקושרים אליו. אם רק לצטט כמה אמירות נבחרות של שלוש דמויות בולטות משלוש תקופות היסטוריות שונות בתכלית - במאה ה-12 כותב הפילוסוף והרופא אבן עקנין ממרוקו:"אין שעבוד מלכויות מר וחמור משעבודם של הישמעאלים ולא מצוק קשה מצרותם ולא יותר כבדות מעולם..אשר כל שעבוד שבא לפניו לא היה ארך וקשה כמוהו.". במאה ה-18 כותב הרב חיים בן עטר ממרוקו: "על אשר עינונו בני עוולה ויסרונו ביסורי נקמה ובפרט בני המערב הפנימי (מרוקו) אין לך כוס מר שלא הטעימו תמיד… ואם באת לראות הוא יותר קשה מגלות מצרים, כי גלות מצרים היו משעבדים אותם, ומאכילים אותם ומלבישים אותם … גלות ישמעאלים אשרי מי שלא ראם משעבדים וממררים חיי ישראל". בתחילת המאה ה-20 כותב העיתונאי המשכיל ממוגדור יצחק בן יעיש הלוי בעיתון הצפירה:"עשרה קיבין של צרות נפלו על העולם, תשעה לקחו יהודי מרוקו".
אני מקווה שהעדויות הללו מספיקות כדיי להזים בעיניך את הנרטיב על המוסלמים שהתייחסו ליהודים נהדר במרוקו ולעומת יוצאי מרוקו ששונאים את המוסלמים בישראל. אם לא, יש שלל מקורות נוספים להפנות אותך אליהם. הכוונה כאן היא לא להגיד (כפי שכתבו שלושת המלומדים היהודים הנ"ל ממרוקו) שגלות מרוקו הייתה הגלות היהודית שסבלה יותר מכל - ואפשר להזכיר את רשימת הפרעות והטבחים שעברה שהובילה את המלומדים לחוש כפי שכתבו - אלא רק להעביר את המסר שזכרונות אישיים של אנשים, מתעצבים בהתאם לרוח התקופה ולחוויה הספציפית שהם עברו.
ובאשר לחלקו השני של הנרטיב - שיוצאי מרוקו בישראל "שונאים ערבים" יותר מאשר שאר החברה. ראשית, על סמך מה זה נאמר מעבר להתרשמות אישית? שנית, הייתי מציע לקחת בחשבון את הפיזור הדמוגרפי של יוצאי העדה בישראל (לרוב בפריפריה, בקרבת אזורי חיכוך והעימות בגבולות) כהסבר הרבה יותר מוצלח לאיבה כלפי ערבים מאשר משהו שקרה במרוקו (לרע או לטוב). Ben tetuan - שיחה 19:28, 10 באפריל 2016 (IDT)
ממליץ מאוד לקרוא את הספר "מרוקו" בהוצאת יד בן צבי, השלישי בסדרה "קהילות ישראל בארצות המזרח במאות התשע-עשרה והעשרים". כשתקרא את הספר לא תאמין שחוקים וגזרות כאלה קשים נגד היהודים יכלו להיות במאה התשע העשרה והעשרים. המרוקאים בלי להכליל, הציגו שנאה קשה כלפי היהודים. אחרי הכל הם היו מוסלמים והיהודים היו במעמד של נתינים זרים כפי חוק האיסלאם והגִ'זְיָה והם סבלו רבות שם. האם ידעת למשל שאחיו של ה"באבא סאלי" נרצח שם על ידי מוסלמי? (יתירה מכך, "מולאי מוחמד ציוה לקחת את רבי דוד ואת שני עשירי העיר רבי יצחק בן שמחון ובנו רבי דוד למפקדתו של מולאי מוחמד, הציב את גופם מול לוע של תותח וירה משם פגז. לאחר מותו גזר מולאי מוחמד כי אסור להתאבל על מות רבי דוד, ומי שימצא מתאבל יוצא גם כן להורג". ויקיפדיה). הסיפורים על החיים היפים במרוקו עם המוסלמים זה עוד אחד מהמיתוסים ברחוב הישראלי. יהודים כמעט תמיד היו יהודים איפה שהם היו. דתיים או אתאיסטים. הם היו יהודים. גרמניה ורוסיה הוכיחו את זה היטב. 93.126.95.68 21:27, 10 באפריל 2016 (IDT)

תודה רבה לכל העונים.--79.181.0.246 22:17, 10 באפריל 2016 (IDT)

חילן נט[עריכת קוד מקור]

שלום,

איך עובד באוניברסיטת תל אביב רואה את תלוש השכר שלו? המערכת נקראת "חילן נט", זה מה שאני יודע. ניסיתי לחפש בגוגל "חילון נט", "חילון נט תלוש תל אביב", "חילנט תלוש אוניברסיטת תל אביב". זה פשוט לא מוצא את האתר שבו מופיע התלוש. מישהו יודע איך מוצאים את האתר שבו רואים את התלוש עצמו ולא אתר בו מפרטים דוגמה לתלוש אינטראקטיבי, רשימת אנשי קשר של אגף משאבי אנוש, אתר של תמיכה תכנית וכדומה? 132.66.137.207 16:40, 10 באפריל 2016 (IDT)

שלום, גלוש לאתר https://mytau.tau.ac.il/, הכנס בשם המשתמש והסיסמה, ב"מידע אישי לעובד" לחץ על "חילן־נט נוכחות ושכר". הקלד שם את נתוני העובד כדי להיכנס למערכת. בהצלחה!

מאיפה בא הרעיון של שיוון בין בני האדם?[עריכת קוד מקור]

1) מאיפה נולד הרעיון הזה שכל האנשים שווים ולמה זה הפך להיות עיקרון?

2) מה ההצדקה המוסרית לעיקרון השוויון?

הרעיון בא מתורתו של ז'אן ז'אק רוסו, תורה הטוענת שבני האדם נולדים שווים, כי כולם בחזקת לוחות חלקים ורק השפעת החברה יוצרת הבדלים. הגותו של רוסו הייתה הבסיס הרעיוני של המהפכה הצרפתית הגדולה וכל השאר היסטוריה. בברכה. ליש - שיחה 00:30, 11 באפריל 2016 (IDT)
ג'ון לוק קדם לרוסו (כמאה שנה), ומזוהה ממנו בייסוד מושג השוויון בין בני האדם בכלל כפי שהוא מקובל כיום, ובפרט תפישת הטאבולה ראסה וכן התפישה של "זכויות טבעיות" שהיא ההצדקה העיקרית לרעיון השוויון. גם לוק כמובן לא היה הראשון שביטא רעיונות כאלו, אבל כהוגה מהעת החדשה הוא מזוהה עם הטבעת המושגים כמדומני יותר מכל אחד אחר, ומרכזיות השפעתו על ההגות הליברלית ועל חוקת ארצות הברית ידועה. לקרל מרקס גם כן משקל נכבד בהיסטוריה של המושג והצדקתו. עוד על "שוויון" באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד [5]. ‏R.G. - שיחה 04:58, 11 באפריל 2016 (IDT)
פרופסור הררי טוען שמקור הרעיון עוד בנצרות- כל בני האדם שווים בעיני הבורא, כולם נבראו בצלם. הרעיון הזה מעולם לא יושם בעולם הנוצרי, אבל הוא היווה את הבסיס הרעיוני לרעיון השוויון המודרני.--79.181.0.246 09:22, 11 באפריל 2016 (IDT)
האם אותו הרעיון של שיוויון של ג'ון לוק ושל ז'אן ז'אק רוסו התייחס לגברים לבנים או לכל בני האדם באופן כללי, כך שאישה כושית שווה בזכויותיה לבן אדם?
Es ist bezeichnend für Lockes Denken, dass er die Gleichheit der Menschen, einschließlich der Gleichheit von Mann und Frau, nicht aus philosophischen Prämissen herleitet, sondern aus 1. Mose 1, 27 f, der Grundlage der theologischen Imago-Dei-Lehre. הוויקי בגרמנית כותבת שלוק שאב את דעתו מבראשית, פרק א, פסוק27,

זכר ונקבה ברא אתם Nachum - שיחה 10:30, 11 באפריל 2016 (IDT)

עזרה בזיהוי ואיתור ספר ישן[עריכת קוד מקור]

שלום קהילה נכבדת, אני מחפש ספר שיצא לאור בישראל בשנות ה-50, ועסק בכל מיני פלאי טבע. לזכרוני, מדובר בספר די עבה, ולגרסא שהיתה (בעבר) ברשותי היתה כריכה אחידה בצבע ירוק-כהה עם כיתוב באותיות זהב או כסף. הפרק הראשון של הספר עסק לזכרוני בהר האוורסט, ובוודאות היה בו גם פרק שעסק במפלי איגואסו. השם שמישהו זרק לי (אבל לא מצאתי שום תימוכין לכך) הוא "כל-בו הדר הטבע והווי האדם", ויתכן שהסופר הוא יצחק לבנון. מישהו מכיר או יודע? תוכלו לשמח ולהפתיע אישה יקרה לכבוד יום הולדתה ה-70. טוסברהינדי (שיחה) 13:50, 12 באפריל 2016 (IDT)

יצחק לבנון או יצחק אבנון? דניאל צבישיחה 15:37, ד' בניסן ה'תשע"ו (12.04.16)
כל הכבוד, דניאל. בדיוק קיבלתי תשובה מהספרייה הלאומית - הם מצאו את הספר, ואכן מדובר ביצחק אבנון: "כל בו - ספר מדע לילד ולנער", כשהכרך השלישי נקרא "הדר הטבע והווי האדם". תודה על ההתייחסות! :) טוסברהינדי (שיחה) 16:38, 12 באפריל 2016 (IDT)

מעבד סלרון - עזרה נחוצה[עריכת קוד מקור]

ידיד התייעץ אתי בקשר למחשב שמציעים לו לקנות, המחשב היה זול במידה ניכרת ממה ששיערתי, והתברר שהמעבד המוצע הוא אינטל סלרון (אנ'), אני יודע שמעבדים אלו נחשבים חלשים במידה ניכרת. אין לי מושג למה ואיפה זה מתבטא. הידיד צריך מחשב שיעבוד מהר ככל האפשר, משתמש בעיקר לגלישה באינטרנט, לעיבוד תמלילים וכדומה, לא בתוכנות גרפיות כבדות. האם מישהו יכול לתת קצת רקע כדי שהוא יוכל לקבל החלטה האם המחיר הזול מצדיק את השימוש במעבד זה. או שבכלל מדובר במעבד מעולה. תודה מראש. ביקורת - שיחה 21:02, 12 באפריל 2016 (IDT)

אני לא איש מקצוע, אבל יש לי ניסיון כמשתמש. לדעתי השאלה היא כמה כבדים הגלישה ועיבוד התמלילים שלו. אם הוא קורא קצת חדשות ופורומים ועובד על מסמכי וורד קצרים - נראה לי שזה יספיק. אם הוא יושב ליד המחשב שעות ביום עם תוכנות רבות פתוחות במקביל או נניח מסמכי וורד של עשרות רבות של עמודים עם הערות - אני לא ממליץ, מה גם שמחשבים חזקים יותר לא כל כך יקרים. סלרון זה לא "מהר ככל האפשר". וכמובן זו רק אחת התכונות שצריך לבדוק כשקונים, יש גם מחשבים חלשים שאינם סלרון. נרו יאירשיחה • ד' בניסן ה'תשע"ו • 23:53, 12 באפריל 2016 (IDT)
תודה רבה, אני מבין שהשתמשת בסלרון. תוכל לתאר לי סיטואציה שבה הרגשת שהמחשב עובד לאט (מה היה פתוח באותו זמן)? אשמח לכל תשובה נוספת/מפורטת. ביקורת - שיחה 00:53, 13 באפריל 2016 (IDT)
גם גלישה באינטרנט יכולה להיות פעולה "כבדה", הכל תלוי בהרגלי המשתמש. המלצה שלי, בקש מידידך תקציב מקסימאלי שהוא מוכן להוציא על מחשב ומשם תמשיכו לפורומים ייעודיים לנושא.
בכל מקרה, 2 מעבדים מאותו "מותג" יכולים להיות שונים כמו יום ולילה, כך שלשאול על סדרת מעבדי סלרון לא יתרום לידידך יותר מידי. OmriOmri - שיחה 01:10, 13 באפריל 2016 (IDT)
אם אפשר לנצל את הדיון הנוכחי, באותו עניין: בנושא הנ"ל, בעקבות שיחה שהייתה לנו, מעבד מסוג סלרון נמצא למשל במחשב HP Stream 11 (הנה קישור לביקורת המוצר). השאלה היא אם המחשב הזה ספציפית נראה חזק, או לפחות מהיר דיו. נניח שבאמת, כמו שאתה כותב, נרו יאיר, מדובר בגלישה לא אינטנסיבית (לא יותר מעשר לשוניות פתוחות בדפדפן), צפייה בהרצאות באינטרנט או בסרטוני יוטיוב, עריכת מסמכי וורד שאומנם מכילים תמונות, אבל סביר להניח שלא יהיו יותר מ-25 עמודי וורד בכל מסמך, הדפסה של המסמכים האלה, וזהו, פחות או יותר. המחשב נראה קטן וקל, עם דיסק של 32GB, מסוג SSD. גם המחיר נראה נמוך יחסית. המחשב גם אמור לשמש אותי להתחברות לטלוויזיה בעזרת כבל HDMI וצפייה בתכנים על מסך של 40 אינטש (הטלוויזיה היא לא SmartTV, אז חשבתי להשמיש מחשב זעיר וקל מהסוג הזה למטרה הזאת). מה דעתכם, ביקורת, נרו יאיר, OmriOmri? אלדדשיחה 07:56, 13 באפריל 2016 (IDT)
הוזכר הרבה בנושא זה גם מחשב מסוג Chromebook. למה הכוונה במחשב כזה, ובאיזה אופן הוא שונה, להבנתכם, מהמחשב הנ"ל? האם הוא יתאים יותר לצרכים שהזכרתי לעיל? אלדדשיחה 07:58, 13 באפריל 2016 (IDT)
הנה עזרת לי למקד את הדיון, רוב ככל הדוגמאות שהעלית מעניינות גם את ידידי הנזכר. ביקורת - שיחה 09:53, 13 באפריל 2016 (IDT)
אני מקווה שמישהו יוכל לענות, או לשאלתך או לשאלתי. כל מידע יעזור כאן. אלדדשיחה 18:09, 13 באפריל 2016 (IDT)
אני אישית נמנע ממעבדי סלרון מהסיבה שהם פשוט מאוד חלשים. אם כבר, הפנטיום G של הדורות הנוכחים (ivy bridge עד skylake) הוא בהרבה יותר טוב, מתאים טוב מאוד לעבודה משרדית ומהווה אלטרנטיבה זולה ל-Core i3 (הבדלים לא כאלה גדולים בינם גם ככה, אלא אם כן אתה מאוד זקוק ליכולת ה-Hyper Threading). ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 14:19, 18 באפריל 2016 (IDT)

אישור מגייסים ב linkedin[עריכת קוד מקור]

מדי פעם פונים אלי בלינקדיאין מגייסים כדי שאאשר אותם כחברים. מצד אחד אני לא מכיר אותם מצד שני אם מתישהו אני אחפש עבודה זה יכול לעזור. מה עושים האם מאשרים אותם או לא?

הי זה תלוי. לינקדאין ממליץ לאשר רק מי שאתה מכיר. זאת כיוון שאתה בעצם נותן גישה לאותם אנשים לראות את כל האנשים שהם הקשרים שלך, ואת העדכונים שלך. כמו כן, כביכול אם מישהו יבוא וישאל אותך לגביהם לא תדע לומר, כי אתה לא מכיר אותם. מצד שני, השאלה אם הם עובדים בתחום או חברה שמעניינת אותך (ואז אתה מעוניין לראות את הקשרים שלהם בחזרה ... ). זה תלוי בתחום העיסוק שלך וכמה חשיפה אתה מעוניין לקבל. אם אתה נוטה לפרסם, להגיב ומעוניין שתגיע להרבה אנשים, אפשר לאשר. אם אתה עובד בתחום רגיש יותר, הייתי מחכה ולא מאשרת. בברכה אמא של גולן - שיחה 09:43, 14 באפריל 2016 (IDT)

מדיניות החוץ של ישראל[עריכת קוד מקור]

כידוע, ישראל קמה בזמן המלחמה הקרה. הערכים של מקימי המדינה היו איפשהו באמצע בין הקומוניזם והפשיזם של בריה"מ לבין הדמוקרטיה והחופש של ארה"ב. בהצבעה באו"ם, שתי המעצמות תמכו בהקמת המדינה. מדוע בסופו של דבר ישראל בחרה להצטרף לארה"ב ולא לבריה"מ?--79.181.0.246 18:56, 13 באפריל 2016 (IDT)

למיטב זכרוני מה שסגר את הפינה הזו היה מבצע קדש ב-56. העובדה שישראל חברה לבריטניה וצרפת. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:28, 13 באפריל 2016 (IDT)
זה סיפור מורכב למדי, שבמהלכו כל הנוגעים בדבר פעלו לפי האינטרסים הלאומיים שלהם.
ארצות הברית וברית המועצות תמכו בתוכנית החלוקה, כדי לסלק מכאן את האימפריה הבריטית ולנסות לרשת את האינטרסים שלה באזור.
אחרי מלחמת העצמאות מדינת ישראל הייתה המדינה היחידה באזור עם נטיה סוציאליסטית, לכן היו לנו יחסים טובים עם ברית המועצות, שהייתה דחויה בכל ארצות ערב השמרניות/מלוכניות.
אחרי המהפכות במצרים ובעיראק נפתח צוהר לחדירת ברית המועצות לשם וכשארצות הברית פספסה את עסקת סכר אסואן, התחילה החדירה הסובייטית לארצות ערב. גם ברית המועצות, כמו כל יתר המעצמות, העדיפה את הערבים על פנינו וכשהזדמן לה לחדור אליהם, זנחה אותנו.
לקראת מבצע סיני נוצר קשר זמני עם הצרפתים ודרכם עם הבריטים, נגד מצרים. ארצות הברית וברית המועצות היו מאוחדות נגד ישראל, צרפת ובריטניה.
אחרי מבצע סיני נמשך והתהדק הקשר עם צרפת בגלל מלמחת אלג'יריה, שהציבה את צרפת וישראל במחנה אויבי הערבים - יתר המעצמות היו עם הערבים.
רק אחרי מלחמת ששת הימים, כשישראל הפגינה את כוחה והביסה את הערבים, החליטו האמריקאים, שבינתיים סולקו ממרבית מדינות ערב, להתקרב לישראל, כדי להתמודד עם הסובייטיים. הצרפתים, שגמרו את מלחמת אלג'יריה, כבר לא היה להם אינטרס משותף איתנו וזנחו אותנו, כדי להתקרב לערבים.
זה כל הסיפור, הכל אינטרסים. בברכה. ליש - שיחה 19:52, 13 באפריל 2016 (IDT)
פששש איזה פירוט! תודה על ההסבר, ליש.--79.181.0.246 20:22, 13 באפריל 2016 (IDT)
הסבר מעניין. בנוסף, בן גוריון (רה"מ ושר הביטחון הראשון) העיד שהמדינה שסייעה בצורה החזקה ביותר (מדינית ועוד) לישראל בתחילת דרכה (47, 48, התקופה הקריטית ביותר) הייתה רוסיה (בריה"מ), כנראה בעקבות רגשות אשם של סטלין על מה שעולל ליהודים, שיתוף הפעולה המוקדם שלו עם היטלר וזוועות השואה שהתגלו אחרי המלחמה. בכל מקרה ישראל (הצד הפחות חזק) לא "בוחרת להצטרף" לארה"ב (המעצמה), אלא ארה"ב בוחרת לתת חסות לישראל, בגלל אינטרסים משותפים וערכים משותפים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
רגשות אשם של סטלין? לא הייתי מהמר על זה.--79.181.0.246 20:24, 13 באפריל 2016 (IDT)
רגשות אשם על היחס של מדינות שונות ליהודים. ר' לדוגמה הוועד היהודי האנטי-פשיסטי (ומה שקרה לחבריו בסביבות 1948). Tzafrir - שיחה 22:00, 15 באפריל 2016 (IDT)

לא כל הגברים[עריכת קוד מקור]

למה הפמיניזם רואה בצירוף המילים "לא כל הגברים" דבר לא לגיטימי בשיח? 82.81.55.167 09:34, 14 באפריל 2016 (IDT)

הטענה היא שהתנהגות שוביניסטית אינה נובעת מנסיבות אישיות של מאן דהו, וניסיון להציג את זה כך בעצם מתעלם מהבעיה המהותית, שהיא האווירה הציבורית והתרבותית המעודדת התנהגויות כאלו. זאת הסיבה, למיטב הבנתי. ‏Lionster‏ • שיחה 13:45, 14 באפריל 2016 (IDT)
לדעתי לא כל הפמיניסטיות רואות בצירוף המילים הזה דבר לא לגיטימי, ולחילופין לא כל בעלי הדעות הלגיטימיות רואים זאת כך. נרו יאירשיחה • ט' בניסן ה'תשע"ו • 15:31, 17 באפריל 2016 (IDT)

הקצף שבסבון כלים[עריכת קוד מקור]

האזכור של הערך סבון כלים עורר אצלי זכרון של עובדה שהיא אולי נכונה: למה יש שם קצף? האם זה נכון? ר' שיחה:סבון כלים#קצף. Tzafrir - שיחה 14:45, 14 באפריל 2016 (IDT)

אני לא יודע לגבי הוספת חומר מקציף. מולקולות דטרגנט מאפשרות יצירת קרומים יציבים (זה למעשה מאד דומה לדפנות התאים שלנו) ויצירת בועות היא תולדה של זה. אני לא חושב שסבון במובן הקלאסי, כלומר חומר בסיסי שממיס שומן, יוצר קצף. שווה לבדוק. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:56, 16 באפריל 2016 (IDT)

גילאים[עריכת קוד מקור]

בני כמה היו ער ואונן ביום שהתחתנו ושלה ביום שלא? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:16, 15 באפריל 2016 (IDT)

אף אחד לא יודע? ביקורת, אולי? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:10, 22 באפריל 2016 (IDT)
לא? אז אולי Slav4? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:15, 25 באפריל 2016 (IDT)
זה בהחלט שאלה מעניינת כי לכאורה יוצא שבתוך 22 השנים שיוסף היה במצרים יהודה התחתן הוליד את ער אונן ושלה, ער ואונן התבגרו התחתנו ומתו, תמר חכתה מספר שנים ששלה יתבגר והולידה את פרץ וזרח, ולידת בני פרץ חצרון וחמול. אך ראה במפרשי התורה במקום שלמה משה (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם

אז אף אחד לא יודע כי אין לזה תשובה. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:05, 28 באפריל 2016 (IDT)

רוקחים סקופ[עריכת קוד מקור]

איתן הבר מספר שהסקופ הראשון בקריירה העיתונאית שלו לפני עשרות שנים בא מתוך מדור תורנות בתי מרקחת שקרא בעיתון. מישהו יודע במה מדובר? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:32, 15 באפריל 2016 (IDT)

אין לי מושג ספציפית, אבל אם תרצה להתרשם מסוג ה"סקופים" של הברנש באותה תקופה, קרא את: איתן הברהטור השמיני: אורחות בלתי-רצויות, חרות, 31 ביולי 1957. ביקורת - שיחה 17:40, 22 באפריל 2016 (IDT)

מצגת לא עובדת[עריכת קוד מקור]

- הועבר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ# מצגת לא עובדת

התזמורת הפילהרמונית הישראלית - גוף ישראלי רשמי?[עריכת קוד מקור]

הנתמך על ידי המדינה, או גוף פרטי? 93.126.95.68 19:44, 16 באפריל 2016 (IDT)

זו חברה לתועלת הציבור כלומר גוף שאינו ממשלתי אבל גם לא פרטי. כמו מרבית ארגוני התרבות הציבוריים הם גם נהנים ממימון ממשלתי, לדבריהם זעום. שנילי - שיחה 21:14, 16 באפריל 2016 (IDT)

נפוליאון[עריכת קוד מקור]

השם נפוליאון הוא שם פרטי, כמו שהבנתי מהערך. האם הוא היה האדם הראשון שנסע שם פרטי זה? מה המשמעות המילולית שלו? לא כתוב הערך נפוליאון.

זה אכן שם פרטי. הוא לא הראשון שהשתמש בו. בדרך כלל לשמות אירופאים אין פירוש. גילגמש שיחה 12:57, 17 באפריל 2016 (IDT)
לזה דווקא כן יש משמעות. השם הזה בא לצרפת מאיטליה, שם שימש, כפי שמעריכים, לציין יוצאי העיר נאפולי יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:21, 17 באפריל 2016 (IDT)
ראו כאן. בברכה. ליש - שיחה 15:26, 17 באפריל 2016 (IDT)
כמעט לכל שם יש פירוש... גילגמש, אני מציג בפניך את האתר הנפלא Behind The Name. אביעדוסשיחה 15:39, 17 באפריל 2016 (IDT)
תודה. לא הכרתי את האתר הזה. גילגמש שיחה 14:23, 18 באפריל 2016 (IDT)

אז למה השם הפרטי הפך להיות לשמו המלא של האיש? בדרך כלל משתמשים דווקא בשם משפחה.

https://uk.answers.yahoo.com/question/index?qid=20071208121937AA9UOVU Nachum - שיחה 09:43, 19 באפריל 2016 (IDT)

מקור המילה نَمُوذَج בערבית[עריכת קוד מקור]

שלום רב, לאחרונה נתקלתי בפועל הפרסי "نمودن" (גזע הווה "نما") שמשמעותו להציג או להראות. תהיתי אם יש קשר למילה הערבית نَمُوذَج שמשמעותה דוגמה או העתק.

תודה לעוזרים

לכותב/ת עלום/ת השם שלום, ע"פ ויקימילון הפרסי מקורו של הפועל בפרסית אמצעית/פהלווי, כך שככל הנראה אין קשר בינו ובין המילה הערבית שציינת. כל טוב, Tomn - שיחה 17:45, 18 באפריל 2016 (IDT)

5 מגילות[עריכת קוד מקור]

למה דווקא 5 ספרים ספציפיים מתוך התנ"ך מכונים מגילות? הרי בעבר כל הספרים נכתבו בצורת מגילות. גם חמשת חומשי תורה הם הרי בעצם מגילות...--79.181.0.246 23:20, 17 באפריל 2016 (IDT)

היכן הם מכונים מגילות? המקור לכך הוא במסכת סופרים. שאלתך היא שאלה מצויינת, נהוג לומר ששם זה נועד לבדל את המגילות משאר כתבי הקודש. הסבר אפשרי לכך הוא, שכל המגילות נכתבו כספרים לשם מטרה מסויימת שאינה עצם היותם חלק מהקאנון של כתבי הקודש, דבר שעמד לקריאה מצד עצמו מכונה מגילה על שם צורתו כפי שהסברת, שונים מהן שאר כתבי הקודש שלפי המסורת נכתבו מראש לדורות. (דברי אלו מקובלים גם על פרשנים מסורתיים שאינם רואים את כניסתן של מגילות אלו לקאנון המקודש ככורח השעה בשל ריבוי הספרים החיצוניים). ביקורת - שיחה 00:01, 18 באפריל 2016 (IDT)
ניחוש שלי, אולי כי בשל גודלם הם יכולים להיכנס כל אחד מהם למגילה אחת משלו? ראובן מ. - שיחה 00:06, 18 באפריל 2016 (IDT)
יש קטנים מהן. ביקורת - שיחה 00:24, 18 באפריל 2016 (IDT)
עד כמה שזכור לי, אין ספרים יותר קטנים ממגילת רות ומגילת איכה. עד כמה שזכור לי, הם נקראים מגילות כי, בדומה למגילת אסתר, הם נקראים במועדים מיוחדים בשנה; מגילת אסתר, המכונה גם "המגילה" סתם, כנראה נקראת כך כתרגום של "אגרת הפורים"... זה כתוב, בערך גם בערך חמש מגילות. בתודה, דג ירוקשיחה • י' בניסן ה'תשע"ו 10:03, 18 באפריל 2016 (IDT)
רק אם אתה כולל את תרי עשר כיחידה אחת, אולי באמת היחידות המרכיבות את תרי עשר נקראו במקור מגילות, אם הגודל הוא המשתנה הקובע. ביקורת - שיחה 10:37, 18 באפריל 2016 (IDT)

בקיצור, מכל ההסברים העקיפים והמאולצים האלה, מתבקשת המסקנה, שגם כאן, כמו בהמון נושאים אחרים בהלכה, אין באמת שום היגיון, אלא סתם גחמה אקראית של איזה רב. ספר אסתר הוא לא מגילה יותר מספר בראשית, וספר רות הוא לא מגילה יותר מספר שופטים, וכן הלאה. תודה לכל העונים (בלי ציניות).--79.181.0.246 13:15, 18 באפריל 2016 (IDT)

למה קוראים לך דווקא 79.181.0.246, ולא למשל 89.138.9.41? ראובן מ. - שיחה 13:30, 18 באפריל 2016 (IDT)
לא בחרתי את השם הזה.--79.181.0.246 13:55, 18 באפריל 2016 (IDT)
כל מה שכתבת היה מונח בשאלה, אני לא רואה פה שום דבר עקיף ומאולץ. אבל אם מראש אתה מניח אפשרות כזו שאיזה רב וגחמותיו התקבלו על הציבור היהודי בתקופה שבה לא היו אמצעי כפייה כלשהם (וגם כשהיו), ברור שאין לך סיבה להתאמץ להבין. אם היית מעריך טיפטיפה את אבותיך וחושב שלא בטוח שהם היו אידיוטים מושלמים, היית מנסה לשבור את הראש ולמצוא תשובה, ואם מה שכתבו פה לא נראה לך, היית שובר את הראש לחפש תשובה אחרת, אבל הזלזול הזה לא יוביל אותך לשום כלום.
ההיקש ל"המון נושאים אחרים בהלכה" הוא תמוה, לא ההלכה היא שקוראת להם מגילות, יש לך שאלה דקדוקית בלשון חז"ל במסכת סופרים ומזה אתה מסיק שההלכות המעשיות להתנהגות יומיומית הן גחמות? אם משהו בחשבון של סלקום לא מסתדר לך, אתה מנסה להשתמש בטלפון בלי סוללה? ביקורת - שיחה 14:13, 18 באפריל 2016 (IDT)
לא הנחתי כך מראש. שאלתי בתמימות, דווקא מתוך ההנחה ההפוכה, שכנראה יש איזשהו פרט מידע מהותי שאני לא יודע. מהתשובות שלכם הסקתי שאין שום דבר אובייקטיבי שהופך דווקא את חמשת הספרים הנ"ל ל"מגילות". באותה מידה היה אפשר להחליט ששופטים, ישעיהו ודברי הימים הם "שלושת התפוחים". ואם להתאמץ, אפשר למצוא לזה הצדקות בדיעבד. לכל דבר אפשר למצוא הצדקות בדיעבד, אם מאד רוצים.
אפשר להיות בגישה שלך, שהיא גם הגישה של כל עם ישראל ב-2000 השנים האחרונות, שאומרת שכל מה שהרבנים ("חז"ל") החליטו הוא תורה מסיני, ואם אנחנו לא מבינים את ההיגיון שלו, כנראה שאנחנו טיפשים. אני אישית נוטה יותר לגישה הביקורתית, לגישה ששואלת "למה?". וכשאין תשובה הגיונית, אני מגיע למסקנה שזאת הייתה החלטה שרירותית, ושבאותה מידה היה אפשר להחליט החלטה שרירותית אחרת. זכותך להגיע למסקנות אחרות.
לגבי ההלכה- המסקנה הזאת היא לא מהסיפור של המגילות, אלא כמובן ממיליון דוגמאות אחרות. הסיפור של המגילות זאת רק עוד דוגמא בעיניי לצורת החשיבה של חז"ל. ובכלל- לא התכוונתי להתחיל ויכוח, וברור לי שזה לא המקום לויכוחים. שאלתי שאלה עובדתית. קיבלתי תשובה. תודה.--79.181.0.246 14:26, 18 באפריל 2016 (IDT)
א. לגבי המסקנה מדברינו: אנחנו מומחים ממש קטנים, כך שהסקת המסקנה מתשובתנו שאין משהו פשוט אחר שגם אנחנו לא יודעים היא באחריותך.
ב. אתה מייחס משמעות רבה מדי לשאלה הלשונית אם זה נקרא תפוח או חצוצרה, אף אחד לא "החליט" משהו כשבחרו לקרוא למשהו מגילה, כדאי להכניס את הנושא הלשוני לפרופורציה.
ג. לא נקטתי בגישה שאומרת שאם אנחנו לא מבינים אנחנו טיפשים, אלא שאם זה לא מובן אז הם טיפשים, ולכן מתוך הערכתי העמוקה לחז"ל, אני מניח שהם לא טיפשים ולכן גם במקרה שלא הצלחתי להבין את דבריהם, אני לא מתייאש וממהר להסיק מסקנות מרחיקות לכת עליהם ועל כושר הניתוח שלהם, ונוהג כמו שהיית נוהג אם היית קורא טקסט של מישהו שאתה מאד מעריך והיה נראה לך שהוא דיבר שטויות, היית מניח את הטקסט בצד ומנסה לקרוא אותו עוד שבועיים, בהנחה שאולי סביבת למידה שונה או מצב רגוע יותר יסייעו לך. הסקת מסקנות מהירות רק בגלל שהרגע לא הבנת משהו היא לא שיטה טובה וודאי לא "הגישה הביקורתית", היא רק מבטאת את ההבדל שבין מבקר טוב למבקר שמחפף.
ד. לגבי ההלכה, כריכת הדברים יחד היא שגויה מיסודה, היא רק מלמדת אותי על כך שלא הייתה הנחה הפוכה. מה פתאום שתניח שדווקא בענייני שמות הם היו יותר רציניים מאשר בהלכות מחייבות לחיי היומיום שבהן הם עשו מה בראש שלהם? ביקורת - שיחה 14:54, 18 באפריל 2016 (IDT)
א. זה לא נושא כזה מורכב שצריך להיות רב גדול בשביל לדעת את התשובה. אם אף אחד לא יודע את התשובה, כנראה שאין תשובה.
ב. בוודאי שיש נושאים ביהדות שהם הרבה יותר קריטיים לחיים שלנו. ואף-על-פי-כן, אם אלה שהחליטו לתת את השם הזה ראו קדושה בטקסטים האלה, אפשר היה לצפות מהם שלא יתייחסו לנושא כלאחר יד, גם אם זה "רק" שם.
ג. אוקיי, אז אתה מראש נותן להם קרדיט שאני לא נותן. וזה בסדר גמור :)
ד. לא אמרתי את זה. למה אתה מייחס לי דברים שלא אמרתי? אמרתי שהשרירותיות שבהרבה מנהגים, הלכות ומנהגים שהפכו בפועל להלכות, מופיעה במקרה הזה גם בנושא הפעוט בעיניך של נתינת שמות.--79.181.0.246 19:30, 18 באפריל 2016 (IDT)
המסקנה היחידה המתבקשת מהדיון הזה היא שאתה לא ממש חזק בתחום של הסקת מסקנות. דיון הזוי. משה פרידמן - שיחה 16:47, 18 באפריל 2016 (IDT)

הרושם הוא שהשאלה נשאלה כדי להגיע ל"מסקנה", שגם היא הייתה ידועה מראש, אלא שהשואל רצה שכולם ידעו. לא זו המטרה של "הכה את המומחה". עם זאת אציין שהשם "חמש מגילות" אינו אומר שיש בעולם רק חמש, כמו "שלושת השבועות" ו"תשעת הימים". נרו יאירשיחה • י' בניסן ה'תשע"ו • 15:04, 18 באפריל 2016 (IDT)

נרו, אתה כנראה בוחן לב וכליות ויודע יותר טוב ממני למה התכוונתי.--79.181.0.246 19:30, 18 באפריל 2016 (IDT)
אני כתבתי מה הרושם. אם אני טועה וזו אכן המסקנה שאליה הגעת רק בעקבות הדיון - הרי שאתה חלש מאוד בלוגיקה, בפרט בחלק של הסקת מסקנות. נרו יאירשיחה • י' בניסן ה'תשע"ו • 20:15, 18 באפריל 2016 (IDT)
טוב.--79.181.0.246 21:04, 18 באפריל 2016 (IDT)
בהצטרף למגיבים מעלי, אוסיף את השערתי. חמש המגילות נכתבו/נאמרו כחטיבה אחת. כל שאר הנביאים הם למעשה אוסף של נבואות/דברי הימים. בערך חמש מגילות מובא שישנה מחלוקת על קהלת. זה יכול לחזק את השערתי. (גם בתרי עשר יש כאלו ספרים כמו עובדיה ויונה, אך אחרי שנכרכו יחד עם האחרים, הם חלקים בספר). אגב, השואל העיר שגם התורה הייתה מגילות. זה הזכיר לי את הדעה בגמרא "תורה מגילות מגילות ניתנה", כלומר שכל פרשה בפני עצמה נכתבה כמגילה וניתנה. לאחר שניתנו כל המגילות, נעשה מהן ספר שלם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כל הספרים נכתבו - או, לפחות, אמורים היו להכתב - כחטיבה אחת; גם "תורה מגילות נתנה" הפכה, בסופו של דבר, לספר אחד. המילה "מגילה", שלא כמו "ספר" - שבאותה תקופה תיאר גם כן כתבים על קלף - מלמדת, בעיקר, על "גלילת" הספר; כנראה, על מוט אחד ולא על שנים, כמו שעושים היום. אגב, זכורה לי טענה ש"מגלת הספר" של ספר יחזקאל, פרק ב', פסוקים ט'-י' היא מגילת איכה... בתודה, דג ירוקשיחה • י' בניסן ה'תשע"ו 18:50, 18 באפריל 2016 (IDT).
כל ספרי התנ"ך (למעט 12 ספרי נבואה קטנים שקובצו לקובץ תרי עשר) היו במגילות נפרדות. כך הם הופיעו, במגילות ים המלח. המילה "ספר" שימשה לתיאור מה שאנו קוראים היום "מגילה" (רציתי להרחיב בנושא אך תקצר היריעה). מה שאנו קוראים לו ספר (ר' קודקס) הופיע רק מאוחר יותר. זה המקור לכינוי "ספר הספרים": אוסף של ספרים.
לפי הערך חמש מגילות בתלמוד הירושלמי התייחסו למגילת אסתר כ"מגילה" וגם ספר איכה מכונה "מגילת קינות" (אבל נראה לי שזה כינוי ששקול ל"ספר קינות"). הכינוי "ארבע מגילות" מופיע במסכת סופרים שנכתבה, ככל הנראה, בארץ ישראל במאה השמינית. במסכת זו מופיעה המילה לעתים בכתיב "מגלה" ולעתים בכתיב "מגילה". אסתר נקרא תמיד "מגילת אסתר": "ברות ובשיר השירים באיכה ובמגלת אסתר". אין שם כינוי מפורש של "ארבע מגילות". מה שיש שם הוא "ברות ובשיר השירים באיכה ובמגלת אסתר צריך ולומר על מקרא מגילה ואע"פ שכתובה בכתובים". כלומר: המילה "מגילה" מתייחסת לרוב לחומשי התורה. מסכת סופרים מייצגת את מסורת כתיבת התורה שהייתה נהוגה בארץ ישראל בתקופה הביזנטית.
המגילה שמוזכרת אצל יחזקאל (ספוילר: בפרק הבא הוא אוכל אותה) כתובה משני הצדדים. זה אפשרי עם קלף? והטענה שהיא מגילת איכה היא טענה די דרשנית (ורומזת שמגילת איכה נכתבה לפני החורבן). באופן כללי המגילות מגיעות ממקורות שונים (חלק מהן בקושי נכנס לתנך). Tzafrir - שיחה 23:07, 18 באפריל 2016 (IDT)
ההסבר לקטע "ואע"פ שכתובה בכתובים" במסכת סופרים קשור להלכה הבאה באותו פרק, עיי"ש. יחזקאל ראה את המגילה בחזיון נבואי, שם המגילה יכולה להיות כתובה על קלף מחמשת צדדיה... אגב, בספר ירמיהו, פרק ל"ו ישנה דרמה שלמה מסביב למגלה אותה כתב ירמיהו, וגם שם חז"ל טוענים כי מדובר במגילת איכה.
יש להבחין בין לשון המקרא, לשון חז"ל ועברית ישראלית באופן השימוש במילה "מגילה"; עיין משנה, מסכת סוטה, פרק ב', משנה ד'... בתודה, דג ירוקשיחה • י"א בניסן ה'תשע"ו 01:06, 19 באפריל 2016 (IDT).

שאלה על ספורט אתגרי[עריכת קוד מקור]

ניקח ריצה צורך דגומה. ספורטאי רץ ריצת 100 מטר בתחרות בינלאומית ושובר שיא עולמי. בשביל לעשות את אותה הריצה הבודדת הוא היה חייב לעשות מאות ריצות זהות. בחלקם אפשר לנחש שהוא רץ יותר מהר מהריצה הזאת, או שלא? אם לא - מה הפך את הריצה המנצחת למהירה מאחרות? אם כן: אז השיא העולמי האמתי נשבר עוד לפני התחרות והשיא שנרשם הוא נמוך מהריצה הכי מהירה בעולם. זה אומר שרוב השיאים האמתיים של ספורטאים מקצועיים לא נרשם בשום מקום האם אני צודק?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני חושב שבתחרות הם מתאמצים יותר. ‏«kotz» «שיחה» 20:57, 18 באפריל 2016 (IDT)
ובכלל, באותה מידה אני יכול לטעון שאני שברתי את השיא העולמי לריצת 100 מטר וקבעתי אותו ל-2.85 שניות, אך איש לא היה שם כדי למדוד את זה... קריצה בתודה, דג ירוקשיחה • י"א בניסן ה'תשע"ו 00:34, 19 באפריל 2016 (IDT).

עיתונות רשת בעברית[עריכת קוד מקור]

מה הסיבה להידרדרות העיתונות בעברית? פעם היה תוכן איכותי. היום יש תוכן סמי-פורנוגרפי, מלא בשגיאות חמורות וכתבים טרולים. לדגומה מאקו כתבתה פרונוגרפית שהיא מפוברקת לחלוטין, מתיחה מראשון באפריל שהם העתיקו בלי לתת קרדיט. כתבה בווינט מספרת על כך ש"הקרינה הנפלטת נכנסת ישירות לאוזן ושוהה שם בלי יכולת לצאת" (ציטוט מדויק). אתר NRG מספר על כך שצריך לקבור אבן שנשברה. אתר הארץ מלא בכתבות שהמטרה שלהם היא כנראה לעלות לאנשים על העצבים (לדגומה כתבה על כך שמחבלת שדקרה שוטרת הוצאה על ידיה להורג באופן לא חוקי). שלא נדבר על וואלה! שחצי מהחדשות שלהם זה ריכולים מהסוג הנחות.

מה הסיבה לרמה הירודה הזאת? מאיפה זה התחיל? האם נשאר עוד תוכן איכותי כאן? 31.168.14.82 10:01, 19 באפריל 2016 (IDT)

קשה לטעון, שב"הארץ" למשל, יש *רק* כתבות נחותות. קל לטעון שבכל העיתונים, יש גם כתבות של פסאדו מדע, קשקושים לא מאומתים, מאמרים נטולי הגיון, וריכלאות, האם זה חדש? כמדומני לא, רק היחס בין התוכן האיכותי לנחות אולי השתנה. יש שלל סיבות, זול להפיק את הכתבות האלה (כל יודע קרוא וכתוב יכול), הן מספקות תעבורה ולא תופסות מקום (פעם היה מקום מוגבל בדפים, ולא שילמו על העיתון לפי משקל). והכנסות העיתונים מאז כניסת האינטרנט לחיינו ירדו משמעותית מה שמקשה על העסקת בודקי עובדות\עורכים\עיתונאים רציניים. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:36, 19 באפריל 2016 (IDT)
יתכן שאתה מוטרד בגלל טראומת הלידה שתפסה אותך לא מוכן. "הארץ" ממליץ על נשימה מעגלית, ש"מאפשרת לגוף הזדמנות נוספת להכיל את חוויית הטראומה" ו"משקמת תפקוד עצבי". עוזי ו. - שיחה 11:30, 19 באפריל 2016 (IDT)
כתבה מרתקת. במיוחד הסיפור של בכי ששידר "תעזבו אותי בשקט, אני תכף מסיים איזה עניין". Corvus-TAU - שיחה 11:59, 19 באפריל 2016 (IDT)

חמישה עשר באפריל[עריכת קוד מקור]

מה קרה בחמישה עשר באפריל?

הרבה דברים קרו ב15 באפריל. Tzafrir - שיחה 20:42, 19 באפריל 2016 (IDT)

חמץ בסופר[עריכת קוד מקור]

האם עדיין ניתן לקנות פיצה בסופר או שזה כבר נסגר? אני מדבר על סופרים כשרים. 132.66.137.207 10:52, 20 באפריל 2016 (IDT)

לך תבדוק ותעדכן אותנו.--79.181.207.116 11:42, 20 באפריל 2016 (IDT)
ברובם יש איזור חמץ עד ליום חמישי בערב. אם אתה מתכוון לקפואים - יכול להיות שאין. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 12:39, 20 באפריל 2016 (IDT)

תמונה לPDF[עריכת קוד מקור]

איך ממירים מקובץ תמונה (PMG BMP וכד') לקובץ PDF? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

משתמשים באחד מאלפי הממירים הקיימים ברשת. זה העליון מגוגל, למשל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:04, 20 באפריל 2016 (IDT)
אי אפשר להוריד משהו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בשביל מה? וכן, אם מחפשים טוב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:33, 20 באפריל 2016 (IDT)
ברור שאפשר. כל מערכת לינוקס (לדוגמה) כוללת את convert של חבילת ImageMagick שממיר (בצורה סבירה) בין מגוון פורמטים. ולא חסרות תוכנות אחרות. Tzafrir - שיחה 22:52, 20 באפריל 2016 (IDT)
pdffill ‏ Shannen - שיחה 20:00, 21 באפריל 2016 (IDT)

למה הבאת משיכה מינית נחשבת לחוסר כבוד?[עריכת קוד מקור]

בבקשה תשובות רציניות ולא מתלהמות או מלאות באג'נדה. שמתי לב שכשמיהו מפרסם תמונה ארוטית עם חשיפה של גוף אישה, תמיד מופיעות תגובות שמדובר בתוכן פוגעני, שוביניסטי, מחפיץ, מיזוגני.

אני מנסה להבין את הפסיכולוגיה שמאחורי כך. ברור שהתוכן הוא ארוטי, כלומר מעורר משיכה, אבל לא פורנוגרפי כלומר לא מעורר גירוי מיני בדרך שנחשבת לבלתי לגיטימית באופן גלוי. כלומר עצם הבעת התעניינות בתמונה של אישה המושכת מינית נחשבת לפגיעה בכבוד האישה. כלומר הנחה כאן שקיימת סתירה בין משיכה מינית לאיש לבין כבוד לאותו האיש. אבל זה לא מסתדר עם קיום מערכת זוגיות שבהם שני הדברים משתלבים. חשבתי אולי הדבר נובע מהטבו החברתי לחשיפת גוף. אבל מצד שני, נשים צעירות חושפות חלקים גדולים מגופן בחופי הים מבלי לזכות לרוב לגינוי. כלומר זה לא הטבו שגורם לפגיעה וגם תמונת עם חשיפת גוף נמוכה יחסית אבל עם ארוטיות מובהקת עדיין גוררות זעם.

אני חושב שאני חייב לחזור להסבר הקודם שקיימת סתירה בין כבוד האדם לבין הפגנת משיכה לאדם. ההסבר לא מושלם וקיימת תופעת רשת שבה נשים צעירות מעלות את הצילומים שלהן עצמן בבגד ים וזוכות לתגובות נעצה על כך שהן מחפשות תשומת לב על דרך לא לגיטימית.

עוד דבר שאני רואה בתופעה הוא שלרוב ככל שהמפורסמת יותר קרובה למודל היופי העכשווי, כך יהיו יותר טענות נגדה. אז אני שואל: מה הסיבה לתגובות כה שליליות כלפי נשים מושכות מינית באופן גלוי? 82.81.81.138 09:57, 21 באפריל 2016 (IDT)

כמה הערות:
  • אנחנו חיים בתקופה של שינוי דפוסי התנהגות ובה דברים שהיו מקובלים בעבר מפסיקים להיות מקובלים, למשל היחס הפומבי הארוטי לגוף האישה.
  • אתה בוודאי שמת לב, שמדובר כמעט תמיד בגוף האישה, בעוד שאיבר המין הגבריים נשארים מוצנעים - יוצא מזה שמדובר בהתנהגות סקסיסטית.
  • גם הדת מעורבת כאן, במיוחד הנצרות, אך גם היהדות והאסלאם, דתות אלה דוגלות בהסתרת גוף האישה.
בברכה. ליש - שיחה 10:07, 21 באפריל 2016 (IDT)
אני ממליץ לקרוא את ההסבר המפורט שנתן אייסק אסימוב בנושא, עדיף במקור, תחת השם "המקרה של יד על הירך". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:45, 21 באפריל 2016 (IDT)
באופן כללי, ישנה שימת לב רבה להחפצת נשים, בעוד שהחפצת גברים עוברת בשתיקה יחסית. זה עומד ביחס ישר לכך שהדיכוי הרגשי המאסיבי שעוברים גברים בילדות לא זוכה לשבריר מהגינוי ההולם לו. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 08:23, 22 באפריל 2016 (IDT)

התשובה של ליש לא ברורה. 1. כשאתה מדבר על "תקופה זו" לאיזה אורך אתה מתכוון? 20 שנה או 100 שנה? ולא ברור גם היחס בתשובה שלך הופך ליותר חיובי או יותר שלילי. 2. לא יודע למה אתה מכתוון. איבר מין נשי מוצנע מאוד-מאוד וקשה למצוא אותו מחוץ לאתרי פורנוגרפיה. אפילו בסרטים בעלי עירום רב איברי מין גבריים מופעים, בזמן שאיבר מין נשי עדיין נשאר מוצנע. בשביל לצלם אותו האישה צריכה לפתוח רגליים, דבר שנחשב לבוטה מאוד ולכן מופיע בעיקר כתוכן פורנוגרפי. לא ראיתי בחיים שלי בחור או בחורה שמעלה תמונה כזאת לרשת חברתית. נוסף על כך, גבר המצטלם את חזהו החשוף בחדר כושר לרוב זוכה להתייחסות חיובית בזמן שאישה המצלמת את ישבנה הלבוש במכנס צמוד בחדר כושר יכולה לזכות לגינוי. גבר שמעלה תמונה של אישה בחזיה ספורטיבית יזכה בוואדי לגינוי רב. לכן אני פוסל את הקביעה הלא מבוססת שעצם העלאת תוכן אירוטי המציג גוף נשי כמושך היא סקסיזם. 3. זה נכון, אבל לא מעטים מהמתנגדים הם חילונים. 84.95.126.204 10:00, 22 באפריל 2016 (IDT)

יש בדבריך תמימות או היתממות. חזה גברי אינו אובייקט מיני, חזה נשי, כן. במשך מאות שנים נהוג היה לצייר נשים עירומות, לא כך לגבי גברים - אם תבקר במוזיאונים, עינייך יעידו על כך. מדובר בתהליך של שינוי ולא בשינוי שהתחיל ביום מסוים ובשעה מסוימת. בברכה. ליש - שיחה 18:01, 22 באפריל 2016 (IDT)

הפילוסופיה של הפילוסופיה[עריכת קוד מקור]

כמו שיש את הפילוסופיה של המתמטיקה והפילוסופיה של המדע האם יש גם פילוסופיה של הפילוסופיה, כזאת ששואלת מה נחיצותה של הפילוסופיה ומה היא תרומתה? 132.66.169.201 13:24, 21 באפריל 2016 (IDT)

כותב הפילוסוף היגל : "לכל פילוסוף יש שתי שיטות - השיטה שלו עצמו והשיטה של שפינוזה. המחשבה מוכרחה להתחיל מנקודת-המוצא של שיטת שפינוזה. ההתחלה האמיתית של כל פילוסופיה היא בהליכה בעקבותיו של שפינוזה".
ציטטה אחרת: "כל הפילוסופים, אם נלך בדרכם בעקביות, יובילו באופן לוגי לשיטת שפינוזה. שפינוזה הוא הפילוסוף היחיד שהיה לו האומץ לקחת את הפילוסופיה ברצינות. אם רצוננו להיות פילוסופים, אנו יכולים להיות רק שפינוציסטים" (דברי הפילוסוף הגרמני יעקבי). Nachum (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום
ראה מטאפילוסופיה. קצר מאוד, אבל זה הכיוון. נרו יאירשיחה • י"ג בניסן ה'תשע"ו • 15:46, 21 באפריל 2016 (IDT)

ניתוחי גב[עריכת קוד מקור]

נגיד שצריך להתעסק עכשיו עם חוליה L5, או T10, או מה שזה לא יהיה. איך הוא המתנח יודע למצוא אותה? זה שונה מניתוחים אחרים, כי נגיד ברך יש רק אחת בכל רגל, כתף יש רק אחת בכל צד, כבד יש רק אחד וכן הלאה... אבל חוליות יש 33, והן כולן אחת ליד השנייה וגם נראות מאד דומות אחת לשנייה. איך המנתח יודע למצוא את החוליה המבוקשת? האם הוא סופר אותן בזמן שהגב פתוח ועוצר במספר הרלוונטי? איך הוא לא מתבלבל בספירה? ואם הוא מתבלבל?--109.65.123.115 00:10, 22 באפריל 2016 (IDT)

לפני ניתוח מסמנים בטוש את מיקום הניתוח. את המיקום שסומן בודקים מספר פעמים לקראת הניתוח. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 04:06, 22 באפריל 2016 (IDT)
מה זה עוזר שמסמנים את העור בגב, אם ברגע האמת פותחים את הגב?--109.65.123.115 09:33, 22 באפריל 2016 (IDT)
לא פותחים את כל הגב, אלא רק את המקום שסומן. נרו יאירשיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ו • 14:21, 22 באפריל 2016 (IDT)
אם ככה, אז זה עוד יותר קשה: איך בלי לפתוח יודעים בדיוק איפה נמצאת החוליה המבוקשת?--109.65.123.115 16:05, 22 באפריל 2016 (IDT)
באמצעות אולטרה-סאונד, למשל. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:54, 22 באפריל 2016 (IDT)
זה מאוד פשוט וקל לבעלי מקצוע, כדי למצוא צלעות או חוליות נעזרים במספר 'אבני דרך' כמו למשל החוליה הצווארית השביעית שממנה קל מאוד לספור. (יש מספר קבוע של חוליות באדם: 7 צוואריות, 12 חזיות, 5 מותניות, ברגע שמצאת את החוליה השביעית שהיא הבולטת ביותר בצוואר אתה סופר ממנה את החוליות. למשל, אם תרצה להגיע לחוליה המותנית השלישית תספור 15 צלעות אחרי החוליה הצווארית השביעית וכך תגיע לחוליה המותנית השלישית). בכל מקרה בו יש ספק נעזרים במכשירי דימות. 93.126.95.68 15:41, 24 באפריל 2016 (IDT)
זה ממש לא טרוויאלי. דבר ראשון, בשביל לספור מC7 לL3 אתה צריך לפתוח כמעט את כל הגב, ונרו אמר שלא עושים זאת. דבר שני, בקלות אפשר להתבלבל בספירה, ולספור 14 או 16 במקום 15.--85.64.46.239 21:19, 25 באפריל 2016 (IDT)
מה זאת אומרת "צריך לפתוח את כל הגב"? (אני לא יודע מי הוא נרו ומה הרקע שלו ברפואה). אם אתה מתכוון להפשיט את הבגדים, אז זה דבר שלפעמים עושים ולפעמים לא. תלוי מה היא הפרוצדורה ומי הוא הרופא ומה הוא ניסיונו ושיטת העבודה שלו. בגדול אחרי שמפשיטים את הבגדים מסמנים את המקום ואחרי שמסמנים סוגרים את המקום וחושפים רק את המקום המסומן לניתוח בלבד על מנת לשמור על מיקוד ועל מקסימום סטריליזציה. אפשר להתבלבל בהרבה דברים ברפואה (ואכן לעתים רחוקות יש כאלה שמתבלבלים למרבה הצער בפרט אלה שלא מבצעים דברים בקפדנות וזהירות), אבל ככה עובדים. תשאל כל נוירולוג מתמחה בבית החולים לגבי בדיקה של LP (דבר שהוא מבצע בשגרה מידי יום) שבה מבצעים ניקור בחוליה המותנית והוא יספר לך שהוא מבצע את זה ללא כל עזרי דימות, אלא פשוט על ידי ספירה של החוליות והמיומנים פשוט על ידי השערה לפי נקודות ציון מקבילות, ואגב, חוט השדרה מסתיים למעשה עוד לפני L2 ככה שאם יעשו ב-L3 או ב-L4 זה לא כזה משנה ככל הידוע לי. מה גם שהחוליות החזיות מסומנות על ידי הצלעות שמחוברות אליהן ואם אתה מזהה את הצלע האחרונה ואת החוליה שאיתה אז גם יכול לתת לך אינדיקציה. כמו כן יש לך לאחר החוליות המותניות את הסקרום שהוא פחות או יותר מקביל לעצמות האיליום. בשלב שבו אתה מקצועי מאוד זה המקום המשוע של L3 or L4 הופך לך להיות קל יותר. (ראה למשל כאן, כאן, וכאן) 93.126.95.68 22:16, 26 באפריל 2016 (IDT)
לפי מה שאתה אומר, וגם לפי הסרטון השלישי, פשוט סופרים ידנית דרך העור החל מC7. האמנם זאת שיטה אמינה? מה אם למישהו החוליות לא מספיק בולטות? מה אם מישהו שמן מאד, ומרוב שומן אי אפשר להרגיש כלום? (אני מעסה במקצוע שלי, ואני יודע מניסיון שגוף שמן לא נראה כמו המפת אנטומיה מהספר, בלשון המעטה... וכן, זה מקשה). מה אם למישהו יש איזו עקמת קיצונית שמעוותת לגמרי את הצורה המצופה של עמוד השדרה? האם גם בכל המקרים האלה אפשר להסתמך על ספירה ידנית החל מC7?--109.65.123.115 23:03, 26 באפריל 2016 (IDT)
ברוב המקרים C7 היא החוליה הבולטת ביותר בצוואר בזכות הפרוצס (process) הארוך שלה. כפי שכתבתי לך יש דרך נוספת קלה למצוא את חוליות המותניים על ידי מציאת האיליום. כמו כן יש נקודות יחס בין עצם החזה לחוליות שונות ועוד ועוד נקודות ציון שונות שלפיהם הדברים נקבעים. אני מצרף לך רשימה של נקודות ציון בעמוד השדרה שסביר להניח שבעל מקצוע המכיר אותם יכול להסתדר איתם ברוב ככל המקרים. במקרי קיצון או במקרים שבהם מתעורר ספק סביר להניח שייעשה שימוש באמצעי דימות שונים שכיום הם נגישים וזמינים וכל רופא בתחומים האלה יכול לעשות בהם שימוש. אני לא מומחה בתחום כך שלא אוכל לומר לך בדיוק. ממליץ לך להיכנס לאחד מפורומי הרפואה באתרי הרפואה המקצועיים או בפייסבוק ולשאול שם אנשי מקצוע בתחום. 93.126.95.68 23:37, 26 באפריל 2016 (IDT)
אגב, הערה צדדית, רק עכשיו ראיתי שכתבת שיש 33 חוליות בעמ"ש. זה נכון שסטטיסטית לרוב יש 33 חוליות אבל לא מעט אנשים עם וריאציות של 32 ו-34 זה תלוי במספר החוליות המאוחות בעצם הקוקסיקס. 93.126.95.68 23:44, 26 באפריל 2016 (IDT)
תודה! :)--109.65.123.115 23:53, 26 באפריל 2016 (IDT)

צידוק כלכלי להגנ"ש?[עריכת קוד מקור]

הצבא שולח קציני מטה לשמור ביישובים בבקעה ובערבה. לרבים מהם יש משכורת גבוהה משל שומר מקצועי, או תפוקה ששוויה לצבא גבוה מאשר העלות של שומר. לכן נראה שאפשר להשיג שמירה טובה יותר במחיר נמוך יותר. למה לא עושים זאת? (השערות: האם הסיבה היא קושי פוליטי בהעברת התקציב לשמירה מצה"ל לגוף אחר שיכול לשכור אזרחים? אולי מחסור בשומרים אזרחיים?)--אדי פ' - שיחה 13:54, 22 באפריל 2016 (IDT)

מן הסתם הסיבה היא ערכית, שקציני צבא ההגנה לישראל יעסקו גם בהגנה בפועל על תושבי המדינה, במובן המקורי והפשוט של הדברים. נרו יאירשיחה • י"ד בניסן ה'תשע"ו • 14:20, 22 באפריל 2016 (IDT)
אגב, זה לא רק בבקעה ובערבה אלא גם (בעיקר?) ביהודה ובנימין. 31.154.163.217 21:23, 23 באפריל 2016 (IDT)
האם יש התייחסות רשמית של גורם צבאי לעניין? האם פרוטוקולי הישיבות בהן עניינים מעין אלו נדונים הם גלויים לציבור?--אדי פ' - שיחה 02:31, 24 באפריל 2016 (IDT)
פרוטוקולי ישיבות מטה בצה"ל? אתה שואל ברצינות? נרו יאירשיחה • ט"ז בניסן ה'תשע"ו • 22:52, 24 באפריל 2016 (IDT)
אני חייב להודות שאין לי הרבה מקורות שניתן לצוטט כאן פרט לנסיון שלי בצבא, אז אני נותן כאן את דעתי ואני מזמין כמובן ביקורות.
הגנ"שים זה תפקיד שניתן לצה"ל על ידי משרד הביטחון ללא הגדלת תקציב בהתאם שתאפשר הקמת יחידות ייעודיות או הוצאת מכרז. צה"ל בתורו היה צריך לעשות חשבון, כמות ישובים שצריך לאבטח מול כמות כוח אדם זמין. לדעתי ההגיון הולך ככה: אמנם אנשי קבע מקצועיים (קצינים ונגדים כאחד) מקבלים משכורת יותר גבוהה משומר, הם מקבלים משכורת גלובלית בשירות והם יותר זמינים לתורנויות. לכן החשבון כאן זה לא הכסף, כי את המשכורת שלהם הם מקבלים במקום העבודה או בתורנות, אלא אובדן זמינות כוח אדם ביחידה לטובת משימה. האובדן ככל הנראה נמוך מספיק בשביל שתפוקה של יחידות צה"ל שיוצאות למשימה זאת לא ינזקו בצורה משמעותית. בקיצור, הצבא סופג את אובדן כוח האדם בכל יחידה פעם פעמיים בשנה למשך שבוע בארבע מחזורים בשביל לא להוציא חוזה שאין לו תקציב בשבילו. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 15:11, 25 באפריל 2016 (IDT)

חודשים בשנה עברית לעומת שנה לועזית[עריכת קוד מקור]

מה היחס בין מספר החודשים בשנה לפי הלוח העברי למספר החודשים בשנה לפי הלוח הגרגוריאני? או בצורה אחרת, כל כמה חודשים נוסף בלוח היהודי חודש על פני הלוח הלועזי? --שיע(שיחה) • ט"ז בניסן ה'תשע"ו • 05:00, 24 באפריל 2016 (IDT)

בלוח העברי שתיקן הלל השני מעברים את השנה, ומוסיפים את חודש אדר שני, כל 7 שנים הפרוסות על פני 19 שנים. השנים המעוברות בכל מחזור הן: 3,6,8,11,14,17,19. השנה, תשע"ו, שנה מעוברת, היא השנה ה19 למחזור שהחל בשנת תשנ"ח. סול במול - שיחה 07:51, 24 באפריל 2016 (IDT)
כלומר, יש בלוח העברי \ 19*12+7 = 235 חודשים על כל \ 19*12 = 228 חודשים בלוח הכללי. עוזי ו. - שיחה 12:18, 24 באפריל 2016 (IDT)
וזה כמובן חשבון שגוי (לא החישוב אלא המשמעות שלו). מה שצריך לספור זה ימים. יוצא שללוח העברי יש בעייה ופסח, למשל, זוחל לקראת הקיץ. לא כל כך מרגישים את זה בגלל עיבור השנים, אך באופן כללי חג האביב יהיה בעתיד בקיץ. אין סמכות רבנית כהלל השני שתתקן זאת (גם אצל הנוצרים להזכירכם שינוי הלוחות גרם למהומה גדולה שחלקה לא נפתר עד היום). Shannen - שיחה 07:24, 25 באפריל 2016 (IDT)
ולפי חישוב שלי, מאוד לא מדוייק, Shannen, זה קורה במהירות שלא עולה על יום וחצי במאה שנה. כך שאין לך מה לפחד באלפיים השנים הקרובות לפחות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:54, 25 באפריל 2016 (IDT)
"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". בפועל זה מה שקורה. גם הנוצרים הבינו את זה ותיקנו ב-10 ימים. בסוף זה יקרה גם פה. אנחנו כבר בשבוע פער. Shannen - שיחה 13:12, 25 באפריל 2016 (IDT)
הפער אכן קיים, אך מינורי. אחרי מעל אלף וחמש מאות שנה, התקדם פסח בשבוע לכיוון הקיץ (אגב, הוא עדיין, לפי כל מדד, נמצא באביב ולא בקיץ, ומתקיים הציווי "שמור את חודש האביב", ואין שום בעיה לא עכשיו, ולא באלפי שנים הקרובות. יש עוד זמן רב עד שנגיע לכך שפסח יהיה קרוב בכלל לקיץ=יוני). כשתקום לה הסנהדרין, תתקן את הדרוש תיקון בנקל. סול במול - שיחה 21:24, 25 באפריל 2016 (IDT)
מהטבלה שהכנתי בזמנו בעיבור השנה, המועד המוקדם ביותר של פסח במחזור העיבור האחרון היה בשתע"ג בה הוא חל ב- 26 במרץ. באותה שנה, יום השיוויו] חל ב-20 במרץ. עד כמה שזכור לי, הלוח תוכנן כך שפסח תמיד יצא אחרי יום השיוויון האביבי. לכן הבריחה המקסימלית מאז כינונו יכולה להיות 6 ימים. eman שיחה 21:47, 25 באפריל 2016 (IDT)

מי מכיר שמות מיני בעלי חיים, ש...[עריכת קוד מקור]

שזכו בשמם משום שהמראה שלהם הזכיר אדם מפורסם ספציפי? תשובה לשאלה הזו תעזור לנו לשפר טיוטה של קטע הידעת. תודה. 31.154.156.167 12:31, 24 באפריל 2016 (IDT)

לאחרונה נתגלה מין של כינה לועסת שנקראה Ricinus vaderi על שם דארת' ויידר, שכן הראש שלה הזכיר את מראה הקסדה שלו. ‏ MathKnight (שיחה) 13:39, 24 באפריל 2016 (IDT)

זיתים בקופסת שימורים[עריכת קוד מקור]

אחרי שפותחים קופסת שימורים עם טבעות זיתים, כמה זמן מותר להשתמש בהם עד שהם מתקלקלים? 132.66.137.207 16:53, 24 באפריל 2016 (IDT)

התשובה נכתבה כבר על ידך - כמה זמן מותר להשתמש בהם? עד שהם מתקלקלים. בברכה. ליש - שיחה 23:06, 25 באפריל 2016 (IDT)

בקשת תרגום מערבית[עריכת קוד מקור]

היי. מישהו יכול להגיד לי אם הסרט זכה גם בפרס השחקנית הטובה ביותר שחלקו אותו 13 שחקניות, או שהיה רק מועמד? תודה. تُوّج الفيلم الفلسطيني "ديجراديه" لعرب وطرزان ناصر بجائزة العناب الذهبي خلال اختتام فعاليات مهرجان عنابة للفيلم المتوسطي في الجزائر، وحازت 13 ممثلة شاركن بالعمل ذاته على جائزة أفضل أداء نسائي. نشير الى أن بطلات الفيلم هن: هيام عباس، منال عوض، ميساء عبد الهادي، ريم تلحمي، وداد الناصر، هدى لحام، نيلي ابو شرف وغيرهن. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:32, 24 באפריל 2016 (IDT)

Dégradé (2015) Awards Showing all 1 win and 3 nominations

Athens International Film Festival 2015 Won Golden Athena Best Picture Arab Nasser Tarzan Nasser

Cannes Film Festival 2015 Nominated Critics Week Grand Prize Arab Nasser Tarzan Nasser Nominated Golden Camera Tarzan Nasser Arab Nasser

Toronto International Film Festival 2015 Nominated Discovery Award Arab Nasser Tarzan Nasser כך כתוב ב imdb. Nachum - שיחה 10:03, 25 באפריל 2016 (IDT)

ראיתי את זה כבר. זאת הסיבה שאני צריך לדעת מה כתוב במקור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:08, 25 באפריל 2016 (IDT)

דעאש מה זה ?[עריכת קוד מקור]

בגיאופוליטקה דעאש אלו ראשי התיבות של המילה ISS וסלמיק סטאט . מהן ראשי התיבות של דעאש המילה בעברית ?

האם קראת את הערך המדינה האסלאמית? הפסקה הראשונה מתייחסת לשם. Corvus-TAU - שיחה 13:25, 25 באפריל 2016 (IDT)

הצירת ז'וסטין פרנק - Justine Frank[עריכת קוד מקור]

ז'וסטין פרנק - Justine Frank בלגיה 1900 - תל-אביב 1943 ביקרתי בתערוכה ציורים שלה במוזאון תל-אביב . לא מצאתי עליה ערך בויקיפדיה בעברית או בלועזית . יגאל

הערך עליה נמצא פה. eman שיחה 17:20, 25 באפריל 2016 (IDT)
זה לא ערך על האומנית אלה על צל צילה . יגאל
זה כי האומנית מעולם לא היתה קיימת במציאות... eman שיחה 19:46, 25 באפריל 2016 (IDT)

"אשכנז" זו גרמניה בלבד -מקור?[עריכת קוד מקור]

קראתי לפני תקופה כלשהיא שהמונח אשכנז מתייחס לגרמניה בלבד ולא לרוסיה, בלרוס, אוקראינה או פולין. בתנ"ך תרגום אונקלוס למילה "גרממיה" מופיע כאשכנז, עם זאת, כיום יוצאי מזרח אירופה עושים שימוש בתואר "אשכנזי" שלא באופן תקין, כפי שחלק מיוצאי עדות המזרח מכונים שלא כהלכה בשם "ספרדי" למרות שאינם ספרדיים. אדם אחר אמר לי שהרבה מיוצאי גרמניה הגיעו למזרח אירופה וכך התפשטה שפת 'היידיש', ולכן למעשה רובם כן אשכנזים, אך לא מצאתי לכך סימוכין, להפך מצאתי שליהודים האשכנזים היו מנהגים מיוחדים שבמזרח אירופה (רוסיה, אוקראינה, פולין רומניה וכו') לא היו. 93.126.95.68 22:38, 25 באפריל 2016 (IDT)

הנושא מורכב וסבוך. אין עדה אשכנזית, זה כינוי שניתן בישראל לדוברי היידיש וגם ליוצאי אירופה, שאינם דוברי יידיש, אך במחוזות לידתם נפוצה היידיש. חלק נכבד מהמכונים "אשכנזים" מוצאם ביהודים ממוצא ספרדי וזה בא לידי ביטוי בשמות משפחה דוגמת "פרנק", "פרנקו", "פרנקל" וכדומה. באשכנזים (פירושונים) תמצא הפניות לערכים שונים היכולים להרחיב את דעתך בנושא. בברכה. ליש - שיחה 23:03, 25 באפריל 2016 (IDT)
אתה בטוח שזה מופיע בתרגום אונקלוס? איפה? לפי אילון גלעד הפירוש מופיע לראשונה בספר יוסיפון. היהודים התיישבו באותה תקופה בעיקר בצפון צרפת ובמערב גרמניה (היא ארץ הפרנקים המקורית, ונקרא עד היום פרנקוניה. אולי פרנקל בא משם, כמו לנדאו?) והמשיכו להגר בהדרגה מזרחה. אם כבר הזכרת את היידיש, שים לב איך תולדותיה משקפות את הגירת היהודים: הגרסאות המקובלות מבוססות על גרמנית מימי הביניים (למה? קראו את הערך).
בני "עדות המזרח" מכונים "ספרדים" בין השאר כי לאחר גירוש ספרד התפשטו גולי ספרד לכל קצוות העולם היהודי והצליחו להשליט את נוסח התפילה הספרדי באזורים נרחבים (בכל אזורי שלטונה של האימפריה העותומנית, לדוגמה). בארץ ישראל הם הצליחו להכחיד לחלוטין את נוסח התפילה הארץ ישראלי המקורי. כאשר אנשי מפלגת ש"ס מדברים על להחזיר עטרה ליושנה (לתקופתו של יוסף קארו) הם מתכוונים בדיוק לתקופה שלאחר השלטת הנוסח הספרדי על ידי אותם גולים. Tzafrir - שיחה 08:22, 27 באפריל 2016 (IDT)
צודק, טעיתי בנקודה הזאת. אגב, בן יהודה מציין מקור לירושלמי בעוד שספר יוסיפון קדם לתלמוד זה. ראה כאן. 93.126.95.68 19:43, 27 באפריל 2016 (IDT)
קדם לאיזה תלמוד? הירושלמי? Liad Malone - שיחה 20:16, 27 באפריל 2016 (IDT)
התכוונתי לומר שהוא קדם לשניהם כי הנחתי שזהו חיבורו של יוסף בן מתיתיהו. כעת קראתי את מה שקראתי בערך יוסיפון. 93.126.95.68 21:02, 27 באפריל 2016 (IDT)

ציטוט של בן-גוריון[עריכת קוד מקור]

יש איזה ציטוט של בן-גוריון ואני תוהה מה המקור והנוסח המדויק. בתרגום חוזר מאנגלית, זה כך: "לפני 150 שנה, לכל היהודים היו שלושה דברים במשותף: התפללו בעברית, שמרו מצוות וציפו למשיח. כיום יש רק דבר אחד, כולם שואלים מה המשמעות של להיות יהודי." מישהו מהבקיאים כאן מסוגל אולי לסייע? AddMore-III - שיחה

צנזורה בwikicommons[עריכת קוד מקור]

שמתי לב לקיום של תמונות עירום ואפילו פורנוגרפיה באתר wikicommons. האם מדובר בהפרת נהלים על ידי משתמשים או שזה מקובל ולא מפר אף נוהל? 132.66.137.207 15:29, 26 באפריל 2016 (IDT)

132.66.137.207: עיין בדף הזה ובדף הזה. ‏Amitayzl - שיחה 00:05, 27 באפריל 2016 (IDT)

הדפסת כסף[עריכת קוד מקור]

כמה שקלים קיימים היום בישראל, מי מקבל את ההחלטה הזו? (בנק ישראל? הממשלה מעורבת?)

האם אני יכול למצוא היסטוריה של כמות הכסף בישראל. (וכמות הכסף פר קפיטה בישראל?) אם מגדילים את כמות הכסף בישראל בסכום מסוים (נגיד, 1,000 שקלים) - למי הולכים 1,000 השקלים האלה? לתקציב המדינה? לתשלום אג"חים ממשלתיים?

האם בנק ישראל רק מדפיס כסף או לפעמים גם משמיד כסף שמגיע אליו, אם הוא רוצה להעלות את ערך הכסף (למשל במצב של אינפלציה). מאיזה סעיף תקציבי יוצא כסף שמושמד כך? 37.46.36.144 23:58, 26 באפריל 2016 (IDT)

גם לי יש שאלה באותו נושא. אומרים שהדפסת כסף זה לא פיתרון לעוני, כי זה גורם לעליית מחירים וירידה בערך הכסף. השאלה היא, אם כבר המדינה מתערבת ומדפיסה כסף, היא הרי יכולה להתערב עוד ולאסור על העלאת מחירים. האם יש מדינה שניסתה את זה?--109.65.123.115 00:25, 27 באפריל 2016 (IDT)
תשובה לשאלה הראשונה בערך היצע כסף. כסף נוצר "יש מאין" לא רק כאשר הממשלה מדפיסה, אלא גם כאשר הבנקים מלווים כסף ללקוחותיהם. זאת כי מותר להם להלוות יותר כסף ממה שיש להם. כמדומני יחס הרזרווה 10:1 בישראל. בנק ישראל שולט על התהליך הזה באמצעות הריבית: ריבית נמוכה --> יותר הלוואות --> יותר כסף במשק. בעיקרון הממשלה יכולה להשמיד חלק מהכסף שלה, וזה יעלה את ערך הכסף שנשאר. צעד כזה נשמע לי מוזר ומעולם לא שמעתי שאיזו ממשלה עשתה כך. לשאלת האנונימי השני: דברים מסוג זה נוסו במדינות קומוניסטיות.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
נוסו ונכשלו? בוא נגיד שהמשכורת הממוצעת היא X, ועכשיו המדינה מדפיסה כסף, כך שהמשכורת הממוצעת עלתה ל-2X. מצד שני, המדינה אוסרת על העלאת מחירים. במצב כזה, כוח הקנייה עולה, נכון? ואם כוח הקנייה עולה, אז רמת החיים עולה, נכון? ואם רמת החיים עלתה, אז הנוסחה של [הדפסת כסף + פיקוח על מחירים] הוכיח את עצמו. איפה הטעות?--109.65.123.115 11:56, 27 באפריל 2016 (IDT)
היכולת של המדינה לפקח על מחירים מוגבלת. אתה יכול לראות דוגמאות לכך בונצואלה. סחורות רבות מסובסדות (לדוגמה: מחיר הנפט הוא בערך 5 סנט לליטר). זה עבד איכשהו כאשר מחירי הנפט היו גבוהים יותר, אולם עם מחירי הנפט הנמוכים, המדינה במשבר. אבל גם ללא זה, מה מונע מאנשים לקנות נפט זול בוונצואלה ולמכור אותו במדינות שכנות? (המשטרה מנסה). Tzafrir - שיחה 12:06, 27 באפריל 2016 (IDT)
בתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 נעשו צעדים דומים למה שאתה שואל - נאסרה העלאת מחירים של מגוון מוצרים. ובוצעה הקפאת שכר כללית, בסופו של דבר זה התניע תהליך שהצליח לעצור את האינפלציה המשתוללת של שנות ה-80. נת- ה- - שיחה 12:17, 27 באפריל 2016 (IDT)
מה שקורה במקרים כאלה הוא שכוחות השוק מפתים אנשים לסחור בשוק שחור במקום לציית לתקנות הממשלה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 07:51, 30 באפריל 2016 (IDT)
בנק ישראל כל הזמן משמיד שטרות שהתבלו ומדפיס חדשים (וכן משמיד מטבעות שנהרסו וטובע חדשים). ליתר דיוק: ההדפסה בפועל נעשית ע"י חברה בחו"ל. המידע על כך צריך להיות, מן הסתם, כאן, אבל אני מניח שאפשר למצוא פרטים נוספים באתר בנק ישראל. אבל כל זה לא רלוונטי במיוחד לשאלה. כי השאלה התייחסה לכמות השקלים הזמינים ולאו דווקא לכמות השקלים המזומנים. כיום עיקר כמות השקלים שבמחזור אינה כסף מזומן. כאשר טוענים שבנק ישראל "מדפיס כסף" מתייחסים לפעולות אחרות (למיטב הבנתי: הלוואות לבנקים הגדולים). Tzafrir - שיחה 07:51, 27 באפריל 2016 (IDT)
קצת חרגנו לסוגיות של אינפלציה, דיפלציה וכו'.
בנוגע לבנקים שמדפיסים כסף, למיטב הבנתי זה בשיעור מוגבל של יחס ישר לכמות הכסף הרגיל שמופקד בהם. (אם נגיד מפקידים בהם \ x כסף, הם יכולים לאפשר ללקוחות למשוך \ \alpha\cdot x כסף עבור \ \alpha\ge 1 כלשהו. אבל אי שם בקום המדינה היו 0 שקלים, והיום יש כמות כלשהי של (טריליוני?) שקלים. איך הכמות הזו גדלה? האם בה' באייר תש"ח היו כבר טריליוני שקלים בישראל? כמובן שאני לא מדבר על ניירות ערך, נדל"ן, איגרות חוב אופציות ושאר מוצרים שאולי יוכלו להפוך למזומן בעתיד, אבל היום מהווים רק ניירות משפטיים.
שאלה נפרדת היא עניין כמות הכסף המזומן, שאין לי מושג מה היחס בינה לבין סכום חשבונות העו"ש של כלל אזרחי והחברות הרשומות בישראל. שאלה נוספת באותו עניין - האם בנק לא ישראלי יכול לנהל חשבון שקלי? 85.250.30.88 11:30, 30 באפריל 2016 (IDT)
לעניין חשבון הבנק: אני לא לגמרי בטוח, אבל נראה לי שכן. השקל הוא מטבע בר-המרה.
בתש"ח לא היו שקלים. ארץ ישראל נכבשה במקור על ידי צבא בריטי שהגיע ממצריים. הצבא הזה הצליח להשליט בה כההילך החוקי את הלירה המצרית. מטבע זה היה שווה כמעט בערכו ללירה שטרלינג הבריטית אולם היה מחולק למאה גרושים ולאלף מילים בניגוד לחלוקה המופרעת של הסטרלינג באותם ימים. בשנת 1927 הוחלפה הלירה המצרית במטבע עם ערך זהה בשם פונט פלשתינאי (א"י) (Palestinian Pound) (שמופיע אצלנו משום מה בערך "לירה ארץ ישראלית"). לאחר קום המדינה קיבל בנק אנגלו-פלשתינה הבריטי של הסוכנות היהודית את האחריות להנפקת מטבעות. הכיתוב העברי על השטרות שונה ל„לירה א"י״ (שחולקה לאלף פרוטות) אבל ערכה נשאר צמוד לזה של הלירה הבריטית (נדמה לי שעד שנת 1970 היו ערכי המטבעות בעולם צמודים זה לזה, נכון? או שגם קודם לכן היו מדי פעם פיחותים?). בנק ישראל נוסד רק בשנת 1954 אבל כבר לפני כן הספיק הבנק הלאומי דאז (בנק לאומי, שהוא היום בנק פרטי) להחליף את שם המטבע ללירה ישראלית. בשנת 1960 שונתה החלוקה: ל־100 אגורות.
השם "לירה" היה לצנינים (אק) בעיני רבים בציבור והחליטו להחליפו בשם שקל. לירה, כמו השקל והפאונד הם שמות מטבעות שמקורם ביחידות משקל. כבר בשנת 1969 הוחלט לשנות את שם המטבע לשקל. אולם ביצוע ההחלטה נדחה.
בשנת 1978 החליט ראש הממשלה הטרי מנחם בגין לממש את ההחלטה. בפועל היא יצאה אל הפועל רק בשנת 1980. בשל האינפלציה הגבוהה בשנים 1977-1980 החליטו לנצל את ההזדמנות ולשנות את קנה המידה: כל שקל יהיה שווה עשר לירות. אבל האינפלציה הגבוהה של אותן השנים הייתה רק ההתחלה וקצב האינפלציה המשיך לעלות עד תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985. כשסוף־סוף התייצבו המחירים, פתאום הכל עלה יותר מדי ולכן חזרו על הצעד: מטבע חדש: שקל חדש: כל שקל חדש שווה אלף שקלים ישנים. בשתי ההחלפות המשיכו אמצעי התשלום הישנים להיות הילך חוקי לתקופת מעבר זמנית. Tzafrir - שיחה 12:54, 30 באפריל 2016 (IDT)
מספר דברים שנכתבו לעיל מדויקים רק בחלקם. מומלץ לקרוא את הערך לירה ישראלית. שנילי - שיחה 13:56, 30 באפריל 2016 (IDT)

די[עריכת קוד מקור]

למה לפמעים אומרים את המילה די (מספיק) כמו day ולפעמים כמו die. מה ההבדל? 132.66.137.207 14:43, 27 באפריל 2016 (IDT)

דֵּי היא צורת הנסמך של דַּי. ראובן מ. - שיחה 14:45, 27 באפריל 2016 (IDT)

ספר רבנים[עריכת קוד מקור]

איך אפשר לעשות ספר מכל ערכי הרבנים שבויקיפדיה מבלי שיהיו שם ערכים נוספים ומבלי ללחוץ על אלפי ערכים וקטגוריות "הוסף". תודה. 95.86.90.2 18:02, 20 באפריל 2016 (IDT)

אין אפשרות. תנסה להגדיר "רבנים" ותראה שגם ב"קטגוריה: רבנים" אין רק רבנים אלא גם מוסדות רבניים ושחלק מהרבנים שהיית רוצה לראות בספר אינם נמצאים בקטגוריה "רבנים". ביקורת - שיחה 18:07, 20 באפריל 2016 (IDT)
טוב לא נורא אם יהיו קצת ערכים אחרים. 95.86.90.2 18:25, 20 באפריל 2016 (IDT)
אבל יש בעייה קשה יותר אי אפשר להוסיף קטגוריה שחמה לספר אחרי 500 ערכים, ולעבור ערך ערך -זה שנים!95.86.90.2
למה ציפית? יש לפחות 1141 ערכי רבנים בוויקיפדיה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:53, 20 באפריל 2016 (IDT)
תעשה ספר נפרד לקטגוריה:רבניות, ספר נפרד לקטגוריה:רבנים מטעם, ספר נפרד לקטגוריה:רבנים תימנים ישראלים וספר נפרד לקטגוריה:רבנים בלארוסים... חיוך
וברצינות - תנסה לפלח את אלו שמעניינים אותך ולתחום אותם לספרים לפי תקופות, תנאים-אמוראים-ראשונים-אחרונים, לפי אזורי מגורים וכן על זו הדרך. לצערי הרב לא ניתן להגדיר לפי טווח שנים כשאין שנה מדוייקת בערך, כי אין לנו קטגוריה:רבנים במאה ה-18 וכדומה בניגוד למקובל בוויקיפדיה הגרמנית למשל. ביקורת - שיחה 18:58, 20 באפריל 2016 (IDT)
עדיין ישנה בעייה, בקטגוריה אחרונים אין את כל האחרונים, ספק אם חצי מהם, וחבל, כי זה יכול להיות מועיל לכולם, אני מתייג את משתמש:בורה בורה אולי יש לו איזה רעיון לפיו אפשר יהיה לייצר ספר וכל מי שירצה יוכל להוריד אותו, אם יש עוד כאלה שיכולים לעזור אני בטוח שהרבה ישמחו, יש כאן הרבה מאוד ערכי רבנים שיכולים להוסיף המון. העורך היהודישיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

עברתי על ספר:אמוראים בבל וא"י. נראה שרשימת הערכים עבור ספר מסויים זה פשוט רשימה של דפים.

אז השתמשתי בכלי החדש PETSCAN

כדי לייצר רשימה של ערכים תחת קטגוריה:רבנים (עומק 12) ושבויקינתונים מופיע עבורם "הוא אדם"

הנה הקישור לשאילתה [6]

אפשר להיכנס לדף OUTPUT לבחור FORMAT WIKI ולקבל רשימה שיחסית קל להעתיק לדף "ספר:...".

עדיין מופיעים ברשימה אנשים כמו עזריאל קרליבך, שלא ברור לי כמה הוא רב.

בברכת "אבטיח עדיף על מלון", ‏«kotz» «שיחה» 16:09, 28 באפריל 2016 (IDT)

הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב קוק ולכן נכלל בקטגוריית תלמידי הרב קוק. זה שאחר כך חזר בשאלה והפך לעיתונאי בולט לא הספיק להוציא אותו מהקטגוריה. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 16:36, 28 באפריל 2016 (IDT)
אם זה רק בגלל הסמיכה, זו אינה סיבה טובה לכלול אותו בקטגוריה. רבנים סמכו כל מי שבא להיבחן אצלם וידע, גם אם לא היה תלמידם. ביקורת - שיחה 17:10, 28 באפריל 2016 (IDT)

"חיזוק" הדפסת לייזר[עריכת קוד מקור]

שמתי לב שכאשר אני מדפיס במדפסת הלייזר שלי מסמכים סרוקים מסוימים (נגיד, סריקה של חשבונית או מסמכים שחלקם כתובים בעט כחול), ההדפסה יוצאת בגוון דהוי משהו (כלומר, חלק מהמסמך, למשל, מה שכתוב בעט כחול, מופיע בהדפסה שהיא בין שחורה לאפורה, או יותר נכון "דהויה"). אם אני צריך לפקסס את המסמך אחר כך, חלקים שונים סביר שלא יגיעו ברור ליעדם.

האם יש אפשרות בהדפסה של מסמכים סרוקים להדפיס בהדגשה? כלומר, להשחיר יותר את כל המסמך (כך שהוא יודפס כאילו ב-bold)? מהי הדרך המקובלת במקרה כזה בהדפסה במדפסת לייזר? תודה מראש על כל טיפ שהוא. אלדדשיחה 00:49, 28 באפריל 2016 (IDT)

לפני שיופיעו כאן טיפים רציניים, תן לי להציע לך לבדוק משהו פשוט, שיכול להיות שיעבוד. פתח את המסמך (נגיד באדובה), ולפני שאתה מדפיס שנה את המדפסת (אם יש שם אופציה כזאת) למצב "התאם לשחור לבן". לי זה עזר פעם. האם זה יעזור לך - בלי אחריות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:04, 28 באפריל 2016 (IDT)
תודה, יגאל, זה היה אחד הטיפים שקיוויתי שיופיע כאן. איפה אני מגיע לאפשרות הזאת? (פתחתי עכשיו את המסמך ב-Adobe, אבל אני לא רואה איפה אני ניגש ומשתמש באופציה הזאת). זכרתי שהייתי מודע לה בעבר, אבל כעת, דווקא כשאני נזקק לה, אני לא זוכר איפה אני מוצא אותה. אלדדשיחה 01:12, 28 באפריל 2016 (IDT)
בנוסף, אני שואל את עצמי אם יש איזשהו כפתור על הפאנל של המדפסת, שאפשר ללחוץ עליו כדי להדפיס בהדפסה שחורה יותר, בולטת יותר, את כל המסמך. אלדדשיחה 01:14, 28 באפריל 2016 (IDT)
אם זה קיים, אז בתת תפריטים של חלון שנפתח כשלוחצים על הדפסה. כדי לענות על השאלה השניה, אני צריך לעמוד לידך. אם זה ממש חשוב לך, שלח לי את המדפסת ב-email. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:51, 28 באפריל 2016 (IDT)
הפתרון השני הוא לשחק עם ה Brightness/contrast במרבית תוכנות עריכת התמונה. אאז"נ גם בתוכנה המובנית בווינדוז יש את האפשרות הזו. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 06:27, 28 באפריל 2016 (IDT)
תודה רבה לשניכם. טיפ קונקרטי, מה בדיוק לשנות, באיזו תוכנת עריכה רגילה? אתמול ניסיתי על המסך, בהצגת ה-PDF, לחפש תפריט מסוים ולשחק עם העוצמה או הניגודיות, אבל כשהדפסתי, בכל פעם זה הדפיס באותה עוצמה כמו עד עכשיו (כלומר, לא בשחור הכי עז שראיתי עד כה, אלא בצבע שחור שלפעמים נוטה לאפור). אלדדשיחה 07:24, 28 באפריל 2016 (IDT)
עידון של השאלה שלי: האם יש אפשרות כלשהי, או בתפריט ההדפסה של המחשב (כלומר, בהתבסס על קובץ המדפסת) או על ידי כפתור מלוח הבקרה של המדפסת (ספציפית אני מדבר על ברד'ר MFC-L2700DW, אבל כל מדפסת לייזר תתאים לצורך העניין), שבאמצעותה ניתן לבצע "בולדיזציה" של ההדפסה? כלומר, מה שלא יהיה שצריך להדפיס - שההדפסה תהיה כהה יותר, א-פריורי, כאילו כל המסמך סומן ושונה ל-bold. תודה, שוב, על כל טיפ שהוא. אלדדשיחה 15:00, 28 באפריל 2016 (IDT)
לפעמים מה שקורה הוא הפוך, הגדרות ההדפסה נמצאות על מצב חסכוני ש"חוסך" דיו בנקודות ויוצר רושם כללי אפור/בהיר יותר, צריך לבטל את ההגדרה אם אינה לרוחך. ביקורת - שיחה 18:06, 28 באפריל 2016 (IDT)
חן חן. האמת היא שאתמול והיום עשיתי "דוקטורט" על העניין הזה :) הנחתי שמצב הדברים כפי שאמרת, אבל גיליתי שבכל זאת יש צורך לסמן את מצב החיסכון כדי להביא את המדפסת להדפסה חסכונית (מה שמקובל בהדפסת טיוטות). על כל פנים, לאחר לא מעט ניסיונות ובדיקות, הצלחתי במשימה לעיל: דרך הפאנל של המדפסת, בבחירת מצב הסריקה (Scan), המשכתי ושיניתי את הגדרות הסריקה: בחרתי Black and White, שיניתי מ- 100 DPI ל-DPI 600, וסרקתי. הפעם התוצאה הייתה בדיוק כפי שרציתי – הכל נסרק בשחור כהה, ברור וחד. תודה לכולכם על העזרה. אלדדשיחה 01:03, 29 באפריל 2016 (IDT)

מרכזיית טלפון[עריכת קוד מקור]

איך עבדו בעבר מרכזיות הטלפון ? אני חושב שהציורים של האדם המחבר כבלים על פי בקשתך הפכו ללא רלוונטים הרבה לפני העידן הדיגיטלי. אז איך זה עבד? ‏107.167.97.196 04:25, 28 באפריל 2016 (IDT)

מנגנון פולסים אלקטרומכני. כל פולס היה מפעיל את האלקטרומגנט, שהיה מקפיץ מתג בעל 10 מצבים מצב אחד. לכן בחיוג ניתן היה לשמוע את הפולסים, וכל ספרה היה מספר פולסים משלה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 06:26, 28 באפריל 2016 (IDT)
וזה מה שאפשר "לחייג" (ע"י תקתוקים על העריסה) מטלפון שחוגתו ננעלה... חזרתישיחה 13:34, 28 באפריל 2016 (IDT)
וזה התקדם לחיוג צלילים, בשימוש של שני טונים. גם לזה הומצאו פטנטים שאפשרו לחייג ללא החוגה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:48, 28 באפריל 2016 (IDT)
לענ"ד אין חיוג צלילים בטלפון עם חוגה. חזרתישיחה 22:58, 28 באפריל 2016 (IDT)
לוח מקשים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:20, 29 באפריל 2016 (IDT)
ואפשר היה לנעול/לחסום "חיוג"? חזרתישיחה 12:29, 29 באפריל 2016 (IDT)
לא. כל מה שלוח המקשים היה עושה הוא להפיק את צירופי הטונים. העברת הטונים דרך השפורפרת פעלה באותו אופן בדיוק. היה מכשיר קטן בשם blue box שחייג מטלפונים ציבוריים ללא תשלום. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:37, 29 באפריל 2016 (IDT)
ליתר דיוק: האפשרות לחייג ללא תשלום מטלפונים אוטומטיים הייתה בעיית אבטחה של מרכזיות טלפוניה שונות (קודי טכנאי). יש כל מיני קודים "מיוחדים" (בדרך כלל הם מתחילים בכוכבים או סולמית). בטלפון אנלוגי (FXO) (להבדיל מסוגים אחרים של הטלפונים) המספר המחויג עובר על הקו עצמו ולכן אפשר פשוט לנגן אותו. זה לא עובד עם טלפון סלולרי: בפרוטוקולי התקשורת שמשתמשים שם צריכים לשלוח את המספר במפורש על ערוץ תקשורת עם תחנת הבסיס כחלק מתהליך הקמת השיחה.
מעבר לכך, למיטב ידיעתי בעיות האבטחה האמורות תוקנו כבר מזמן (המודעות לנושא עלתה והיו חייבים לתקן את הבעיות כדי להמנע מגניבת שיחות. כיום גניבת שיחות היא בעיה כל כך חמורה, שמי שלא מודע לה, הופך להיות מודע לה די מהר). ר' גם האחים בדיר. Tzafrir - שיחה 23:58, 29 באפריל 2016 (IDT)

אני זוכר טלפונים שחסמו אותם באופן הזה [7] ‏«kotz» «שיחה» 19:56, 29 באפריל 2016 (IDT)

אני מכיר את זה היטב, ולזה התכוונתי למעלה (בצילום שלך החוגה לא נעולה...) חזרתישיחה 20:12, 29 באפריל 2016 (IDT)

תיקנים[עריכת קוד מקור]

מה גורם לנו כל כך להגעל/לפחד מחרקים בכלל ובפרט מתיקנים?

לפני כמה שנים היה דיון על הנושא הזה:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9B%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F33#.D7.9C.D7.9E.D7.94_.D7.91.D7.A0.D7.99_.D7.90.D7.93.D7.9D_.D7.A9.D7.95.D7.A0.D7.90.D7.99.D7.9D_.D7.92.27.D7.95.D7.A7.D7.99.D7.9D.3F --109.65.123.115 15:39, 28 באפריל 2016 (IDT)

לא מהטובים שבדיונים.... אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:53, 28 באפריל 2016 (IDT)
האמת שעכשיו אחרי שקראתי שוב את הדיון, אני נאלץ להסכים איתך, אילן. כ"כ הרבה מלל, אבל תעכלס 0 מידע. אף אחד לא חידש כלום. כולם רק לעסו ושחזרו את המידע שמופיע בשאלה עצמה.--109.65.123.115 18:58, 28 באפריל 2016 (IDT)
התקשתי למצוא מקורות מוצקים, ואני בטוח שניתן להצליח יותר... אבל: מצאתי שני מקורות שדנים ספציפית בפחד מפני עכבישושים. אחד טוען בעד שילוב של תורשה וסביבה (אנחנו מפתחים פחד מעכבישים מהר מאד אם מלמדים אותנו. הלימוד הוא סביבתי אבל הקליטה המהירה היא מובני), השני טוען שזה ביולוגי נטו --------- אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:36, 28 באפריל 2016 (IDT)

מה זמן לוקחת הולכת חום?[עריכת קוד מקור]

אני מניח גוש סלע גדול ושואל כמה זמן לוקח להוליך חום ממרכזו לקצה שלו. נניח הסלע הוא SiO2 טהור והומוגני (לא לוקחים בחשבון שהוא דחוס יותר במכרז בגלל כבידה עצמית). איך מוצאים את הזמן (אפשר הערכה גסה)?? 132.66.137.207 14:22, 28 באפריל 2016 (IDT)

אם אני זוכר נכון, חפש את "קצב מעבר חום כללי" בדף נוסחאות זה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:46, 28 באפריל 2016 (IDT)

אכילת חמץ[עריכת קוד מקור]

מישהו יודע מתי לפי ההלכה אפשר לחזור לאכול חמץ? היום במוצאי החג או מחר במוצ"ש? יורי - שיחה 12:08, 29 באפריל 2016 (IDT)

במוצאי החג. אבל עליך לקנות אותו, וזה קצת בעייתי. חזרתישיחה 12:31, 29 באפריל 2016 (IDT)

דדפול[עריכת קוד מקור]

למה אומרים שדדפול הוא אנטי-גיבור? הוא אמנם מגדיר את עצמו "כבחור רע" שמטפל בבחורים עוד יותר רעים, אבל איך זה קשור לאנטי-גיבור? אנטי-גיבור זה כמו המלט ורסקולניקוב (החט ועושנו) או אולי כמו טום מביבר הזכוכית: דמויות חלשות הנאבקות בעצמן למשך כל העלילה. דמויות הססניות ולא החלטיות שרמה המוסרית שלהם מוטלת בספק. איך זה קשור לדדפול: דמות מצחיקה, החלטית, מלאת כריזמה וצבע? בעלת תכונות על טבעיות ועמוד שדרה מוצק? 31.168.14.82 21:35, 30 באפריל 2016 (IDT)

קודם כל, אל תחפש הגיון מושלם בקומיקס. עכשיו לשאלתך.
  1. הוא היה הנבל בסדרת המוטנטים החדשים.
  2. הוא סירב להצטרף לפרופסור X ובמקום זאת בחר את מגנטו.
  3. הוא היה נבל בסרט המקור: וולברין, שם וולברין נלחם בו ועורף את ראשו, רק כדי לגלות בסצנת הסיום שהוא הצליח לשרוד בגלל כוחותיו.
  4. הוא מעדיף להתעלם מחוקי המוסר, גונב ורוצח למען מטרות טובות, מה שגיבורים לא ירשו לעצמם. אפילו בסרט האחרון, כמה רעים הוא הרג רק בשביל הכיף? או תזכר בקטע אולם הקרח. מי מהגיבורים היה נוהג ככה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:13, 30 באפריל 2016 (IDT)
ברור שהוא לא גיבור-על קלאסי, אבל המונח אנטי-גיבור בספרות לא מתייחס לאדם עם כוחות-על שהוא לא ילד טוב בירושלים אלא גם טוב וגם רע, אלא למה ששואל השאלה התכוון. כלומר, צריך למצוא מושג אחרי לאפיין את דדפול: לא גיבור-על, לא נבל-על, לא אנטי-גיבור. אולי סתם "אדם בעל כוחות-על"? ‏ MathKnight (שיחה) 22:19, 30 באפריל 2016 (IDT)
לפי הפתיח של אנטי-גיבור: "משמעות נוספת וקצרה יותר לאנטי-גיבור היא דמות בעלת אישיות משולבת של נבל-על וגיבור-על". אבל זה ערך שיש עליו תבנית עריכה. Tzafrir - שיחה 06:41, 1 במאי 2016 (IDT)
הערך העברי הוא קצת בזיוני לטעמי. סלט שם דוגמאות בלי הסברים או סדר הגיוני/כרונולוגי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 09:56, 1 במאי 2016 (IDT)

חיבור תרגום לסרט[עריכת קוד מקור]

איך אפשר לחבר בין סרט לתרגום כך שגם WMP יוכל לקרוא אותו ואני לא יצטרך להשתמש בvlc? תודה.

שנה את שם התרגום לזהה לשם הסרט (מלבד הסיומת כמובן). איתן96 (שיחה) כ"ג בניסן ה'תשע"ו 23:17, 30 באפריל 2016 (IDT)

ניסיתי זה לא עובד.

מדוע לארצות הבלקן קוראים "בלקן"? מה השם הזה אומר?[עריכת קוד מקור]

93.126.95.68 02:45, 1 במאי 2016 (IDT)

בערך חבל הבלקן כתוב שזה על שם הרי הבלקן ושם כתוב ששמם מגיע מפרסית. בערך האנגלי (Balkans) יש פרק שלם על כך ובערך (Balkan Mountains) יש גרסה שונה במקצת. לפי מה שכתוב שם נראה שהשימוש בשם החל מתחילת הכיבוש העות'מני. יש מספר השערות לגבי מקור השם: המילה "הרים" בתורכית (אולי דווקא מבולגרית, שכן הבולגרים הם במקור שבט דובר טורקית שנטמע בתוך אוכלוסיה סלאבית. בערך על ההרים כתוב שהשם ניתן על ידי הבולגרים כבר במאה השביעית. בערך על חצי האי כתוב שזו השערה לא מבוססת) או דווקא מהמילה הפרסית "בוץ". אם יש מספר השערות, זה אומר שלא יודעים בוודאות ואולי לא כדאי לסמוך יותר מדי על ההשערות הללו. אתם מוזמנים לחקור בנושא ולעדכן את הערכים בעברית. Tzafrir - שיחה 06:37, 1 במאי 2016 (IDT)