ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

תפילות למלאכים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם יש ביהדות תפילות שבהם פונים למלאך כלשהו ולא ישירות להקב"ה?

ע"ע פולמוס מכניסי רחמים. עוזי ו. - שיחה 01:10, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
הערך שם חלש למדי. יש תפילות כאלו, אבל הן תמיד סביב התהליך, כלומר: בקשה מהמלאכים שיתפללו עלינו וכד', וגם זה שנוי במחלוקת . ייחוס כח עצמי למלאכים כישות שיש בידה להרע או להיטיב מצד עצמה היא עבודה זרה בשיתוף ואסורה ביהדות באיסור חמור. --שמש מרפא - שיחה 01:53, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

חלק מפירוש הרמב"ן על הפסוק "למה זה תשאל לשמי" (בראשית לב, ל):

אמר אין לך בידיעת שמי תועלת כי אין הכח והיכולת בלתי לה' לבדו אם תקראני לא אענך וגם מצרתך לא אושיעך אבל עתה אברך אותך

אנונימי/ת לא חתם/ה

דברי האלמוני מפתיעים, מכיוון שדתיים וחרדים רבים, שאינם פונים לתיווך של מלאכים, דווקא פונים לתיווך של בשר ודם (לדוגמה: לרבי מלובביץ, לרב קנייבסקי, ועוד). היית נוטה לחשוב שאם כבר יש גורם מתווך יעיל, זה יהיה מלאכים, הקרובים יותר לאלוהים, ולא דווקא בשר ודם. גם אותי זה מפתיע שזאת ההלכה. בברכה, דני Danny-w - שיחה 11:02, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
ביהדות של היום יש פולחן קדושים. אבל שמעתי מלא מעט אנשים שמדובר בהתנהגות הגובלת בעבודה זרה, הכולל עליה לרגל לקבר של נחמן מאומן או השתטחות על קבר רשב"י. השאלה המעניינת היא האם מייחסים גם לישויות מיסטיות כמו מלאכים תכונות על-טבעיות והם יש מסורת של לפנות אליהם בבקשה לשיפור החיים.
כאמור, ההבדל הגדול זה האם מיחסים להם כח עצמי. לרב קנייבסקי ולרבי נחמן אין כח עצמי, אבל הפנייה אליהם מבוססת על כך שיש סיכוי רב יותר שתפלתם תתקבל מאשר לאדם מן השורה. אמנם, כשמדובר באדם מת יש בעיה נוספת של איסור דרישה אל המתים, ולכן ישנם דעות בהלכה שנוסח התפילה צריך להיות בזכות הצדיק הקבור ולא בפניה אל המת בעצמו. --שמש מרפא - שיחה 13:41, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
זוהי התאוריה. בפועל פולחן קברי קדושים קיים ביהדות, בנצרות ובאסלאם. כל ההתפלפלויות הללו לא משנות את האמונה העממית. Tzafrir - שיחה 14:10, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
זה אחד מהאוניברסלים האנושיים. מובן מאליו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:30, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
קרא לזה איך שאתה רוצה. זאת ההתייחסות היהודית לעלייה לקברי צדיקים, חריגה ממנה יכולה להחשב לעבודה זרה במקרים מסויימים. אני לא חושב שנכון לקרוא לזה "פולחן קברי קדושים", כי ה"פולחן" לא מתייחס למתים עצמם.--שמש מרפא - שיחה 14:57, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
עקרונית, עד כמה שהבנתי, היהדות מתייחסת לעליה לקברים וכדו' די בחשדנות. באופן כללי הרעיון הוא להתפלל לקב"ה שייענה לתפילה בזכות הצדיק, ולא להתפלל לצדיק עצמו (כתוב במשנה ברורה: "אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מה' שיתן לו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר.") אבל ברור שיש המון שיטות ודעות בנושא, כמו בכל דבר. יהודית1000 - שיחה - 💜 22:58, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
ועוד נקודה: כשיש חוקים מפורשים, הם בדרך כלל מכוונים לפתור בעיות אמתיות. Tzafrir - שיחה 07:07, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
חלק מהבעיה בתפילה למלאכים זה המחשבה כאילו יש להם בחירה חופשית, מלאך הוא שליח שמוציא את רצון ה' לפועל ללא בחירה חופשית וכאשר מתפללים אליהם מראים כאילו כן יש להם בחירה מה לעשות, האדם לעומת זאת הוא היחיד שיש לו בחירה ולכן במובן הזה הפניה אל האדם היא פחות חמורה אך גם הפניה לאנשים ממש לא מוסכמת עורך20 - שיחה 09:31, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ולכן יש קמעות, קערות השבעה ושאר אביזרים לפניה אליהם. Tzafrir - שיחה 10:42, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
דווקא קמעות וכו' זה מגיע יותר ממקום של לשעבד כוחות ולא לבקש מהם שיעשו כרצונך ולכן זה פחות מניח רצון חופשי שלהם. במספר מקומות רש"י על הנביאים מפרש שאחת מטענות דור החורבן היתה שהם יודעים את שמות המלאכים והכוחות ובכך הם יכולים לשעבד אותם לרצונם ולהימנע מחורבן, כנגד זה הקב"ה עונה להם שהוא יכול לשלוט בשליטתם ולכן זה לא יעזור להם. עורך20 - שיחה 10:46, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ואלו דברי הרמח"ל בדעת תבונות:
"ואחרים חשבו להתחזק בכשפים וקסמים, ואחרים בידיעת מלאכי השרת ומשמרותיהם, כמ"ש במדרש (איכה רבה, פרשה ב, ב) שהיו אומרים לירמיהו, "אנא מקיף לה מיא אנא מקיף לה אשא"...וממה שצריך להאמין, הוא קרוב למה שהזכרנו עתה, והיינו שבהיות שהוא ית"ש אינו מוכרח במעשיו, על כן לא יוכל שום נברא להתחזק ולעשות נגדו, אפילו שישתמש מן החוקים והסדרים עצמם שהוא ית' חקק, כי הרי הוא עשאם, והוא יכול לשנותם ולבטלם כרצונו; והיינו (סנהדרין סז ע"א), "אין עוד מלבדו - ואפילו כשפים", שזכרנו למעלה. שאף על פי שלפי סדרי המערכה העליונה שרצה הקב"ה וערך, הנה כשפים מכחישים פמליא של מעלה (סנהדרין שם), הנה כשהוא רוצה - מושל בכוחו ומבטלם, והיו כלא היו, ולא כשחשבו הפתאים שיוכלו להשתמש מכליו עצמם כנגדו ח"ו. הרי ראו כי שקר נסכם, לא לעזר ולא להועיל בם, הוא אדון כל, ואין זולתו." (דעת תבונות, לו)
והמקור באיכה רבה הוא גם המקור של רש"י על הנביאים. עורך20 - שיחה 10:59, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
צפריר, אתה טועה טעות יסודית: ביהדות אין פנייה אל חפצים או מתים. ייש שימוש בהם ככלי לקיום מצוות, ואמונות עממיות-יהודיות שונות גם משתמשות בקמעות שונות, זה לא פנייה אליהם ככוח עצמי או ככח בכלל. בסה"כ שימוש בחפצים ככלי ליטורגי, מצחיק לקרוא לזה "פנייה לאביזרים".
לגבי פנייה אל המתים, יש להבחין בין איסור דרישה אל המתים שבפנייה אל המתים שיתפללו על החיים, שזה אכן שנוי במחלוקת, לבין ייחוס כח עצמי אל המת או אל המלאך ככח שבידו להרע או להיטיב, שזה כרוך באיסור [עבודה זרה בשיתוף]]. אכן לא תמצא בספרי ההלכה מי שיזהיר מתפילה כזו, כי זה היה פשוט ליהודים.--שמש מרפא - שיחה 13:36, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אני לא טועה. אני רק שליח. ערכי ויקיפדיה שאליהם הפניתי טועים (לדידך). Tzafrir - שיחה 13:57, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לא ראיתי באף אחד מהערכים שציינת פנייה אל חפצים/מתים כבעלי יכולת, ואם יש כזו אכן יש לתקן.--שמש מרפא - שיחה 14:20, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כתבת: „ייחוס כח עצמי אל המת או אל המלאך״. בשני המקרים יש פניה אל מלאך (או אל שד, שגם הוא כוח שאינו אלוהי). ויש פולמוס ניכר ביהדות נגד התפיסות הללו. Tzafrir - שיחה 07:44, 6 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

טריק מדיה ויקי[עריכת קוד מקור]

האם יש דרך להחריג ערך מפונקציית דף אקראי של תוכנת מדיה ויקי?

כל טריק לכך, "מגעיל" ככל שיהיה, מעניין אותי ! אנונימי/ת לא חתם/ה

לא לשים אותו במרחב הערכים. (¯`gal´¯) - שיחה 11:08, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
אני לא מכיר מרחב טוב יותר ממרחב הערכים לדף הספציפי הזה אבל אני אנסה לשים אותו במרחב התבניות כמעין "פסאודו תבנית". בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

מיהו האדריכל?[עריכת קוד מקור]

מי האדריכל שתכנן את חדר האוכל של קיבוץ גלאון? Shannen - שיחה 08:31, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

יפורו של חדר האוכל בקיבוץ געתון שונה מכל שאר חדרי האוכל. התמזל מזלו ולאחר הפרטת ענף המזון וסגירתו של חדר האוכל ניתנה לו הזדמנות שנייה כשרמי באר, הכוראוגרף ומנהל להקת המחול הקיבוצית, החליט להמשיך ולפתח את כפר המחול שפועל בקיבוץ מאז 1970. באר החליט להסב את חדר האוכל והמטבח לאולמות מחול. לביצוע העבודה הוזמן המתכנן המקורי של חדר האוכל – האדריכל מנחם באר גוגל מצאאנונימי/ת לא חתם/ה
כן, אבל השאלה נשאלה על גלאון ולא על געתון.אנונימי/ת לא חתם/ה
מעבר לכך, יש עדיין חדרי אוכל פעילים בקיבוצים. Tzafrir - שיחה 10:47, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

אס גוגל לא מצא, כנראה שמעט מתענינים בנושא

ממליץ לשאול את מזכירות גלאון. Gil mo - שיחה 09:58, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

כל התשובות <<כאן>> Danny Gershoni - שיחה 15:08, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

הוספתי פרטים בערך. בברכה --Kippi70 - שיחה 12:38, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מדינה ללא מס עסקאות[עריכת קוד מקור]

ברור שמדינה צריכה להרוויח ממס אבל האם יש מדינות בלי מס עסקאות (מס ערך מוסף \ מע"מ) כך שאנשים משלמים נניח רק "מס הכנסה" או רק "מס תשתיות" כל שהוא?

תודה !

כווית ועיינו גם במובלעות שווייץ. Shannen - שיחה 15:25, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]
יש מדינה שאין בה מיסוי על עסקאות בבנקים. ראה בנקאות בפנמה. דני - Danny-w - שיחה 16:05, 31 באוגוסט 2021 (IDT)[תגובה]

כמה מראשי הציונות היו אתאיסטים/אגנוסטים/דאיסטים?[עריכת קוד מקור]

תודה

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם חיילים בריטים ניהלו קרבות במהלך מלחמת העצמאות? אנונימי/ת לא חתם/ה

ככלל המטרה העיקרית של הבריטים הייתה לצאת בשלום. הם לא רצו לסכן את עצמם בכניסה בין שני הצדדים הנצים. הם לאט לאט נטשו חלקים שונים של הארץ ולקראת הסוף התמקדו רק באבטחת ציר הנסיגה מירושלים ליפו. נדמה לי גם שבגלל פערי האיכות בינם לבין כל המיליציות שפעלו בארץ, לא הייתה לחימה מולם בגלל ההרתעה. במקרה של התקפת האצ"ל על יפו נוצרו נסיבות מיוחדות שאילצו את הבריטים להתערב, והם מנעו מחיילי האצ״ל להתקדם לתוך יפו (אך לא מנעו מהם להמשיך להחזיק בשכונת מנשייה שהייתה מיועדת למדינה היהודית לפי תוכנית החלוקה). Tzafrir - שיחה 07:05, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ללגיון הירדני היו מפקדים בריטיים. למשל ג'ון באגוט גלאב. Shannen - שיחה 16:35, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
היו גם בריטים מבין מתנדבי חוץ לארץ. לא ברור לי אם לכך הכוונה. Tzafrir - שיחה 17:04, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
היי, ראו את הטיוטה הזו בויקיפדיה: טיוטה:המעורבות הבריטית במלחמת תש"ח אמפל - שיחה 22:19, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

factory reset[עריכת קוד מקור]

כשעושים למכשיר factory reset, האם הוא משתמש בהתקנה ששמורה במכשיר (ב ROM, או באיזו מחיצה לא נגישה), כך שעדכוני מערכת לא יהיו רלוונטים ויורדו מחדש (למשל במקרה שהיה עדכון שהורד בצורה פגומה)? (¯`gal´¯) - שיחה 13:51, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

כן 134.191.232.85 16:36, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
תלוי באיזו מערכת הפעלה. באנדרואיד זה פשוט עושה איפוס ל-data (מוכר בקהילה כ-"wipe data" מי שעושה את זה דרך הריקוברי) והקבצים ב-system לא משתנים. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 21:54, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
במקרה הזה הכוונה לאנדרואיד. אין דרך לעשות את זה? אז מה משיגים בזה שזה רק עושה מחיקה של נתונים אישיים? מוחק הגדרות ואפליקציות לא מובנות? (¯`gal´¯) - שיחה 22:02, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
באנדרואיד הדרך היחידה לדרוס את ה-ROM ולעשות rollback זה לכתוב ישירות למחיצת ה-system - שמה יושבים הקבצים של מערכת ההפעלה עצמה. ללא רוט וללא OTA זה לא אפשרי, או לפחות - קשה מאוד. כאמור, factory reset רק עושה wipe למחיצת ה-data. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 22:06, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
למה זה מתוכנן ככה? זה אידיוטי. אם קורית תקלה בזמן עדכון, אז אין אפשרות להחזיר את המכשיר למצבו המקורי, ע"י התקנה שמובנית בטלפון? בכלל, נראה שזה לא אפשרי במצב שהטלפון לא עולה להתחבר אליו ממכשיר חיצוני כדי לחלץ את המידע מתוכו. בדסקטופ המצב שונה, לא? עם ה-UEFI, ממה שהבנתי, יש מחיצה נסתרת שמכילה את ההתקנה של מערכת ההפעלה. למרות שלא יצא לי להתעסק עם ה shell, ולנסות להבין איך עובדים עם זה, רק שיש אופציה כזו ב Windows, שפונה לזה, ואין לי מושג מה לעשות במקרה שאין גישה למערכת ההפעלה גם פה (עם ה BIOS היה יותר פשוט להבין. גם לעשות boot מהתקן חיצוני זו בעיה עם UEFI). אגב, גם במערכת הפעלה של טלוויזיות חכמות זה אותו סיפור? (¯`gal´¯) - שיחה 22:31, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ב-Windows זה עובד קצת אחרת: בדרך כלל במחשבי מותג יש מחיצה נוספת בשם recovery שמכילה את גרסת ה-Windows שבאה עם המחשב עצמה ואפשר לעשות rollback מיידי במקרה של עדכון תקול. במקרים אחרים, ל-Windows יש כלי recovery מתקדם יותר וכלי גיבוי נוספים כמו נקודות שחזור (כלי השחזור מערכת). מה שכן זה שאין לך גישה למערכת ההפעלה לא אומר שלא תיהיה לך גישה לקבצים והכל אבוד - כל עוד המכשיר עושה בוט (באנדרואיד - אם לא נגעת ב-bootloader ויש ריקוברי מתפקד) - אפשר להעביר את הנתונים לגיבוי צד שלישי (מחשב). לא פעם ראשונה שעשיתי בטעות בריק לאחד מהטלפונים שלי. או לצורך העניין אפילו בריק במחשב שלי (!!!). ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 07:17, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

טרפנטין[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם מבחינת הרכב כימי הטרפנטין שנמכר בחניות כמו ACE כחומר ממס, הוא אותו האחד שמשמש כתרופת סבתא לכאבי פרקים?

אני מניח ש"תרופת הסבתא" שהתכוונת אליה היא משחת הקמפור ואם אתה מסתכל בערך על טרפנטין אתה יכול לראות שהוא שימש לסינטזה של קמפור. כלומר זה לא אותו חומר כימי אבל יש קשר. Danny Gershoni - שיחה 18:52, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

האם הקרונה היא באמת מגיפה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אובייקטיבית: אם באוכלוסיה בן כ-9 מיליון יש כ-7,000 נפטרים במשך תקופה של שנה וחצי, האם הדבר יכול להיחשב למגיפה? נראה כי מדובר בסיבת תמותה נדירה ביותר בארץ. וכמובן שמבצע החיסונים נכנס לתמונה.

אין לראות בשאלה זו המלצה, יעוץ לפעולה או הבעת עמדה. השאלה היא נטו: האם כמות הנפגעים בנפש מספיקה להגדיר מגיפה.

היי אנונימי, ב-11 במרץ 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מגפת הקורונה כפנדמיה, כך שנושא זה איננו סובייקטיבי אלא אובייקטיבי ומוחלט על ידי הרשויות. אקסינו - שיחה 18:01, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
זה לא הטיעון של פרופ' יורם לס? אבל באמת, מה הפרמטרים לפיהם WHO קובע את זה? יש כאלו? או שרק מעצם זה שמדובר במצב חירום עולמי (שיש מי שמכנים "פאניקה". ולפחות בארץ יש עיסוק יתר, בעיקר בתקשורת, בנושא המגיפה, בהשוואה לעולם. טוב, פה יש גם צריכה מוגזמת של חדשות בכללי)? אם זה פשוט אומר שמדובר במחלה שהתפשטה על פני אזורים נרחבים בעולם, שזה מה שראיתי שהפתיח בערך "פנדמיה" מציין, אז גם מחלות מוכרות ועונתיות עונות להגדרה, גם כאלו שכבר יש להן טיפול, חיסון וגם כאלו שאינן מסוכנות או קטלניות, שאפילו לא נדרש טיפול רפואי מיוחד למי שנדבק, רק להימנע מלהיפגש עם אנשים כדי לא להדביק. גם ישנן מחלות מסוכנות שאין להן מענה מספק, כמו איידס. אני חושב שכזה הופץ בהתחלה (מתי זה היה, בשנות ה-80?), התייחסו לזה כאל מגיפה. אז לפי מה באמת נקבע שיש מגיפה? כי היו כאלו שליוו את האנושות עשרות שנים, גם יותר, ללא מענה רפואי (למשל אבולה). מה שכמובן אילץ לחיות עם זה ולא להשבית הכל (אז הייתה גלובליזציה? ואם לא, אז איך מחלות כאלו הופצו ברחבי העולם?). (¯`gal´¯) - שיחה 21:51, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הפרמטרים ההגיוניים הם למדוד את שיעור ההדבקה ללא אמצעי חירום, ואז את רמות הסיכון לתמותה, פגיעה ממושכת ונכות. לגבי פרופ' יורם לס, הוא אידיוט. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:31, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אבל הנתונים האלה לא קיימים, לא מדויקים, או משתנים עם הזמן עקב חוסר היכרות עם הנגיף והזמן המועט שהוא נמצא בקרבנו. טיעון מרכזי בקרב המומחים הוא שאין מספיק מידע ואין מספיק היכרות עם הנגיף. מה הכוונה ב"אמצעי חירום"? (¯`gal´¯) - שיחה 22:37, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ברוך הבא למציאות, בה אם תחכה לנתונים מדוייקים תכשל בכל תפקיד ניהולי שקיים. במקרה של אפידמיה, גם תהרוג הרבה מאד אנשים.
אם הנתונים הלא-מדוייקים מבהירים את הנושא - וזה בדיוק המצב - אין שום רציונל להמתין לנתונים מדוייקים ובינתיים לכרות קברים.
שיעור הדבקה - בין 30% ל 70% לוריאנט המקורי, מבוסס על מקרים רבים. גהוה הרבה יותר לוריאנט ההודי.
שיעור התמותה - בין 0.5% ל 4%, תלוי ביכולות מערכת הרפואה.
שיעור הפגיעה לטווח ממושך (לונג קוויד) - בין 8% ל 15%.
נתון תומך (היה מובן מאליו לכל מי שטורח לחשוב, אבל בכל זאת) שיעור התמותה מעל תמותת הרקע - בין 10% במדינות המפותחות ל יותר מ 30% בעולם השלישי.
מה אתה צריך יותר מזה? פטיש בראש?? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:49, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
למה אי אפשר לקיים דיון בלי שזה יגלוש למחוזות הללו, כאילו כל שאלה היא הטלת ספק במוסדות והטייה לכיוון הכחשת המגיפה. אתה העלית את הפרמטרים כנתונים. אני בסה"כ ציינתי שהנתונים משתנים כל הזמן, ולכן קשה להסתמך עליהם בקביעה הזו. גם באופן כללי, המגיפה הזו הרבה פחות קטלנית ממגיפות אחרות שהיו בהיסטוריה האנושית. אולי גם ממחלות יותר מרוסנות. לכן הגיוני לשאול, וזה מה שהשואל המקורי העלה, איך קובעים שמדובר במגיפה. ברור שיש אינטרס לפעול לצמצום התחלואה וההפצה של המחלה, אבל זה לא בהכרח הופך את זה למגיפה, כמו דוגמאות למחלות אחרות שהן מידבקות וקטלניות, ועדיין האנושות חיה איתן, ולא מייחסת חשיבות עודפת להן. (¯`gal´¯) - שיחה 23:59, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
זה שהצלחת להגיע מנתונים כאלו ל"מחלות אחרות שהן מידבקות וקטלניות, ועדיין האנושות חיה איתן, ולא מייחסת חשיבות עודפת להן" מעיד כאלף עדים לחוסר שיקול הדעת שמביא ל"גלישה למחוזות הללו". אתה מביט בעיניים למחלה שללא צעדים קיצוניים כגון הסגרים שהיו הייתה משכיבה כבר 30,000 אלף איש בבתי הקברות, וגם עם האמצעים והחיסונים כבר קטלה 7,000, ומפזם אמרי שפר. חסוך ממני את "למה אי אפשר לקיים דיון בלי שזה יגלוש למחוזות הללו". אין לי סבלנות למי שיש לו סבלנות למוות המוני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:30, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לגבי השטות "המגיפה הזו הרבה פחות קטלנית ממגיפות אחרות שהיו בהיסטוריה האנושית", עשה בבקשה את החשבון: 50% נדבקים מ 7 מליארד איש, עם 4% תמותה - כי במגפות הקטלניות הקודמות לא היו האמצעים שמפחיתים מספר זה. עכשיו בוא וספר לי איך "המגיפה הזו הרבה פחות קטלנית ממגיפות אחרות שהיו בהיסטוריה האנושית". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:36, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אתה לא יכול לדעת מה הייתה ההשפעה ללא הפעולות הדרסטיות האלו. מה גם שבארץ ממש לא הקפידו ולא אכפו, ויש מדינות שהחליטו לא לכפות שום סגר ומגבלות התקהלות. לגבי המדידה, לא אמורים לבדוק את הגדילה (באחוזים) בתמותה ביחס לזמני שגרה? גם ביחס לעתות של מגפות קודמות ביחס לדיון האם המגפה הזו פחות קטלנית. גם לא בכל מדינה יש נתונים או שלא מפרסמים. (¯`gal´¯) - שיחה 16:18, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
גם איידס הוכרזה כפנדמיה. אבולה לא הוכרזה כפנדמיה בגלל שהצליחו להגביל את התפשטותה למספר מדינות. לפני 2014 גם לא הייתה מגפה: היו כמה התפרצויות מקומיות (העובדה שהצליחו להגביל אותן היה שילוב של מזל ושל עבודה טובה של אנשי הרפואה בשטח). Tzafrir - שיחה 05:00, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
סיבת תמותה נדירה, אבל יותר מעשירית מהאוכלוסייה זוהתה כנשאית ויותר מאחד מ־500 חלו קשה, וכל זה עם טיפול רפואי משובח. בנוסף למונח פנדמיה, שווה גם לציין את המונח מגפה (אפידמיה) והתפרצות מחלה, שתי דרגות חמורות פחות. Tzafrir - שיחה 18:07, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אז אם נגיד מניחים בצד את כמות הנפטרים (שהופכת את הקורונה לסיבת מוות נדירה ביחס לנגיד מחלות לב, סרטן ותאונות): האם יש נתונים המשווים את כמות החולים במחלות נפוצות אחרות ביחס לקורונה? אני רוצה נתונים כמה שיותר אבייקטיביים. נגיד כמות חולי השפעת ב-2019 מול כמות חולי קורונה ב-2020. אבל יתכן שיש פה הטעיה תצפיתית לא קטנה: בדיקות קרוונה נפוצות מאוד-מאוד, בזמן שבדיקות שפעת לא נעשו באותה התדירות. אני רוצה למצוא איזה נתון כמה שיותר אבסולוטי.

אין לי מושג איך הגעת לזה. סרטן הוא כ 200 מחלות שונות, מחלות לב יש עשרות. קורונה היא מחלה אחת ויחידה שרמת התמותה בה כה גדולה שאתה צריך לצרף מחלות רבות על מנת להגיע למידת הקטלניות שלה. בחיאת זומזום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה
...ובעיקר, רק מחלות מדבקות מוכרזות כפנדמיה. חריגה מכלל זה עשויה להיות אצל עיתונאים תאבי דרמה. 192.114.182.2 08:00, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אני צריך לשתות כוס מים ולהרגע. בשבוע האחרון אנשים שלא מסוגלים לעשות מעצבנים אותי יותר מהראוי, וכנ"ל . !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:07, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
שאלה משונה. וכי יש הגדרה מדעית למגיפה? אם זה נראה כמו מגיפה, הורג כמו מגיפה, מדבק כמו מגיפה ומקריס את שירותי הרפואה (בכפוף ליכולות) כמו מגיפה זו מגיפה. לא צריך שום ידע במתמטיקה, רק לא לברוח מהמציאות.--שמש מרפא - שיחה 15:48, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

תגובת נוספות לשואל השאלה[עריכת קוד מקור]

נתון אירוע חולי שלפחות לפי הערכות יכל להתפתח למגפה מהר ופעלו בצעדי מנע חריפים למניעת מגפה בגללו; מדובר על הפסקת התיירות הבינלאומית בלמעלה מ-90% ממדינות העולם לפחות, על בידוד מיליארדי אנשים, על האצת שינויים ארוכי טווח בצריכה מרחוק ועבודה מרחוק ועוד, כל זאת למשך תכף שנתיים ועדיין יש חולי רב בעולם שפוגע בכלכלות עד כדי שמדינות מדווחות עליו תכוף לארגונים עולמיים. מכאן אני מבין שיש מגפה גם אם היא חלשה מאחרות (מה שצעדי המנע שתיארתי עוזרים להסביר בפועל).

חיסון שלישי ותו ירוק[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לאחר החיסון השני קיבלתי תו ירוק ממשרד הבריאות. אחרי החיסון השלישי לא קיבלתי הארכה לתו, ותוקף התו הירוק מסתיים אוטוטו. מה אעשה אם אתבקש להציג תו ירוק? Nirvadel - שיחה 22:38, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מה אתה מקבל אם אתה ניגש לאתר התו הירוק? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:05, 1 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
עד ה-01.10.21, תו ירוק תקף למחוסנים פעמיים לפחות (הוגדר בעבר תוקף עד סוף השנה, 31.12.21). החל מ-01.10.21, התו יהיה תקף לחצי שנה אחרי החיסון ה-3, או אם עברה עד חצי שנה מהחיסון ה-2. פרטים מלאים באתר משרד הבריאות. אנונימי/ת לא חתם/ה

שכר מנכ"ל ויקימדיה ישראל[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

היי, סתם סקרן לדעת כמה משתכרת בחודש מנכ"לית ויקימדיה ישראל, מאין מגיע הכסף (מתרומות נכון?..) ומדוע לא ראוי שהתפקיד יעשה בהתנדבות וללא שכר?

בעבר נמתחה ביקורת על מנכ"לי עמותות רבות ששותים את כספי התרומות ועושים לביתם. מקווה כמובן שזה לא המצב פה בוויקיפדיה, וכמובן שגם לא רוצה להכעיס אף אחד. ויקפדיה יקרה לליבי וכבר שקלתי בעבר תרומה כספית. ובכל זאת חשוב לי לדעת שהכסף לא הולך על משכורות מוגזמות ואירועים מטופשים.

שאלת בונוס: הרי שחלק מכספי התרומות מושקע בקידום החינוך בקרב תלמידי החברה הערבית (לפי אתר העמותה). מדוע שוויקימדיה ישראל, שהמיזם החשוב ביותר שלה הוא ויקיפדיה העברית, תטרח לקדם פעילות בערבית? נכון.. אמנם ויקימדיה ישראל פועלת לקידום החניוך בכלל החברה הישרלית, אך אין זה חוטא ממטרת ויקיפדיה העברית לשמש אינציקלופיה חופשית בקרב דוברי העברית? או שמא פעילות העמותה נגועה באג׳נדות פוליטיות?

אתה מערבב בין ויקיפדיה לויקימדיה. ויקימדיה היא העמותה, ויקיפדיה - אחד מהמיזמים. לא אותו גוף, וגם לא אותם אנשים. שאלות שנוגעות לויקימדיה בבקשה להפנות לויקימדיה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:19, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
במדור הזה אפשר לשאול שאלות על כל דבר - כולל על קרן ויקימדיה, אפילו שזה לא אותו גוף כמו ויקיפדיה. 192.114.182.2 07:52, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ברור שאפשר. השאלה אם כדאי. מנסיון העבר הפרטי שלי כשהייתי צריך את קרן ויקימדיה, בקושי מצאתי בויקיפדיה אדם אחד עם קשר ממשי לקרן, וגם זה בלשון עבר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:00, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ראשית, הניסוח "שאלות שנוגעות לויקימדיה בבקשה להפנות לויקימדיה" אינו מרמז למה כדאי אלא למה יאה ומה אינו יאה. שנית, אנשים שואלים פה על כל נושא שבעולם, ומי שיודע עונה. בשביל תשובה, מספיק אדם אחד שיודע, הנה, כמו צפריר למטה, למשל. 192.114.182.2 10:49, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
צודק. העצבים מסעיף הקורונה למעלה זלגו לכאן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:02, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
זוהי הוויקיפדיה העברית ולא הישראלית, אולם ויקימדיה ישראל היא הסניף הישראלי של קרן ויקימדיה וככזה מחויבת לפעול עבור ישראלים בישראל. ויקימדיה ישראל היא עמותה ישראלית. ככזו היא מחויבת לדווח לציבור הן על מטרותיה והן על פעילותה. עמותה מחויבת לדווח כחלק מהדו״ח השנתי שלה, בין הרבה מספרים שונים, גם את רשימת חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר בעמותה. את כל דוחות העמותה אפשר למצוא בדף השקיפות. אתר גיידסטאר מקבל את המידע מדוחות שמגישות עמותות בפורמט המוזר שהן מחויבות ומנגיש אותו. הנה הדף שלהם על ויקימדיה ישראל (מקושר מהערך). הנתונים שם יותר נגישים. Tzafrir - שיחה 04:51, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לגבי ביצוע התפקיד בהתנדבות: אני בטוח שהעמותה תשמח מאוד אם מישהו/מישהי עם הכישורים הראויים יתנדב לתפקיד המנכ"ל (משרה מלאה, אאל"ט). וגם לשאר התפקידים שבתשלום. יש לך מועמדים? רלוונטי יותר מתמיד! עמית - שיחה 18:07, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מוסכמות "לא פורמליות" במתמטיקה[עריכת קוד מקור]

יש דבר כזה? יש אולי מונח דומה שאני צריך לחפש את הערך שלו?

אני מחפש לקרוא רשימה של מוסכמות לא פורמליות במתמטיקה, כלומר מוסכמות שאינן "אקסיומות" בתורה לוגית מורכבת אלא דברים כמו "מוטב להציג רק שלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית". בתודה.

אקסיומות אינן מוסכמות. אקסיומות לא פורמליות אין, ולגבי מוסכמות, אני מתאר לעצמי שיש - בכל מקרה, אני מציע שתשנה את הכותרת. 192.114.182.2 07:49, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ניסיתי לשנות את הכותרת.
בסטטיסטיקה, מדגם של n=30 הוא "אינסופי". לפי המוסכמה הזו, בכתיבה מתמטית יש הרבה יותר מאינסוף מוסכמות. אבל במתמטיקה גופא, לא ברור לי למה אתה מתכוון. עוזי ו. - שיחה 09:23, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אני חושב שמה שאני מתכוון אליו זה דברים כמו:
  • במתמטיקה יום יומית עלינו להשתמש בשיטה עשרונית
  • טוב להוסיף פסיקים כאשר מציגים מספרים עשרוניים גדולים
  • במתמטיקה אין סוף בדרך כלל לא מייצג תופעה פיזיקלית וחופשי להחליט מתי לעצור במנייה
  • מוטב להציג רק שלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית (כמובן, כבר ציינתי אך רק בשביל הרשימה)
  • כאשר פותרים תרגיל חיסור במאונך לעתים נצטרך לחסר את הספרה אחת מספרה מסויימת, להמיר את היחידה המחוסרת למספר עשר, לחבר את היחידה המומרת עם המספר שמימין ואולי גם לחזור על התהליך באופן סדור (אחרת לא נוכל לבצע פיתרון במאונך)
אולי אפילו "1+1 משמעותו 2 ולא 11" תהיה דוגמה למוסכמה "פרקטית" כזו (נכתב בשיא הרצינות)
כמובן אף אחד מה"משפטים" האלה איננו אקסיומה בתורה לוגית פורמלית אלא משהו שפשוט מסכימים עליו לא-פורמלית, ברמת ה"תורה שבעל פה" ורשימה של דברים כאלה אני אשמח לקרוא.אנונימי/ת לא חתם/ה
יש מוסכמות שונות בתחומים שונים. על כך שהפירוש של 1+1 הוא „חיבור של 1 ועוד 1״: זוהי מוסכמה מקובלת. כמובן שיש דרכים שונות לכתוב את זה (סימן שונה לפעולות החיבור, סדר שונה, ועוד). גם השימוש בפסיק לחלוקה של שלוש ספרות ונקודה עשרונית הוא מוסכמה שמשתנה בין ארצות שונות. לעומת זאת, ההתייחסות לאינסוף היא כבר פחות עניין של מוסכמה: בתחומים שונים מושגים שונים שקשורים לאינסוף מוגדרים היטב (לדוגמה: המונח העמום שלעתים נקרא „שואף לאינסוף״ מוגדר בצורה ברורה בלי להידרש למילה „אינסוף״. פרטים: בערכים מאותם תחומים). Tzafrir - שיחה 11:14, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
קוראים לזה "מוסכמות", וזה לא אקסיומות. זה בערך כמו שיש מוסכמות לקריאה וכתיבה בשפה מסוימת. הדבר הכי קרוב למה שאתה מבקש זה "סימון מתמטי " (Mathematical_notation). אפשר היה די בקלות להשתמש במערכת סימנים אחרת מזאת שאתה משתמש בה היום. לגבי החלק האחרון 1+1=11: הטענה נכונה בבסיס אונרי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:23, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ואגב, חלק מהדברים שציינת הם די פורמליים. במובן שלעתים ועדות מתכנסות לקבוע סטנדרטים מסוימים ויש להם משקל בפרסומים מדעיים. אם תרצה לסמן סכום לא על ידי אלא על ידי או תכתוב מספרים בבסיס הקסדצימלי בלי הצדקה ברורה לכך: המאמר שלך יפסל על ידי העורכים. הרבה מוסכמות כתיבה מתקבלות לאחר דיונים ממושכים ויש להן תוקף רשמי ועליך לשמור עליהם אם אתה רוצה שהקוראים יבינו אותך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:17, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

תביעה בגלל חוק הספאם[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אפשר לתבוע ראש ממשלה אם הוא מתקשר לטלפון הפרטי שלי בהודעה מוקלטת לפי חוק הספאם?

הכינוי "חוק הספאם" מטעה, מכיוון שהתיקון לחוק לא מקיף את מגוון ההודעות שמכונות לפעמים "ספאם" או "דואר זבל". הוא לא מתייחס להודעות שאין להן מטרה פרסומית, וגם לא תקף לגבי ספאם שנשלח מחו"ל. — כלכליסט
"חוק הספאם" הוא כינוי פופולרי שהודבק לתיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים). התיקון מתייחס לדואר זבל הכולל פרסומת/הצעה לרכישת מוצר או שירות, וכן בקשת תרומות. המחוקק החריג מהחוק תכנים פוליטיים או תכנים שהופצו על ידי פוליטיקאים (ברור, הרי החתול שומר על החלב).--נדב - שיחה 01:43, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

האם המלך סלמאן שבר את שיטת הירושה הסעודית?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בניגוד למונרכיות אחרות בעולם (כמו בנורווגיה או בבריטניה), בהן המלוכה עוברת מהורה לצאצאו הבכור, בערב הסעודית המלוכה עוברת מאח לאח. כך הבנתי על פי הערך אבן סעוד. אז אם המלך הנוכחי, סלמאן, החליט למנות את בנו, מוחמד בן סלמאן אאל סעוד, ליורש העצר ולמי שימלוך אחריו – איך זה מסתדר עם השיטה שהגה אביו, אבן סעוד? איך זה שמשפחת המלוכה לא מביעה התנגדות כלשהי להרס השיטה של אבן סעוד מייסד האומה הסעודית? זה כמו שמחר תחליט אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת שמעתה המלוכה עוברת לנשים בלבד (אגב, היא יכולה לעשות את זה?) ככה סתם. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 15:55, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

זה לא משהו שהמונרך קובע בצוואתו? למי להעביר את השלטון? כי זה לא חייב להיות גם הבן הבכור. יכול להיות בן טיפוחיו אחר של המלך. (¯`gal´¯) - שיחה 20:48, 4 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לא יודע לגבי ערב הסעודית אך בבריטניה שינוי סדר ירושה קצת קשה יותר. אליזבת אמנם יכולה להחליט על דעת עצמה שינוי שיטת הירושה אבל לפי חוק וסטמינסטר היא תצטרך לאשר זאת בכל אחת מהדינות עליהן היא שולטת. בשנים האחרונות, לאור גילה המבוגר וירידה קלה בתמיכה במלוכה, הועלו הצעות שונות ובהן דילוג על צ'ארלס הלא פופולרי והמלכת ויליאם ישירות אחריה. אני חושב שזה קשה יותר ממנה שנראה והסיכוי שזה יקרה אפסי. ישנו גם התרגיל המפורסם שעשה חוסיין, מלך ירדן על ערש דווי כאשר ידע שבנו לא מוכר כמוהו ויהיה לו קשה להיות יורש עצר. לכן הוא הכריז עליו כיורשו רק לאחר שמצבו הבריאותי היה סופני. תוכל לקרוא עוד בערכים כמו סדר הירושה לכתר הבריטי והסכמת פרת'. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:33, 4 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

האם לפי פיזיקאים החומר הסינגולרי היה כדור מושלם?[עריכת קוד מקור]

יש בכלל דעה בנושא? סתם פרט טריוויה מסקרן עבורי. אנונימי/ת לא חתם/ה

סינגולריות חסרת ממימדים ולכן גם חסרת צורה, ובתכלס היא כנראה טעות במתמטיקה והיא לא באמת קיימת במציאות...
לא טעות ובטח לא במתמטיקה.
ממדי הסינגולריות היו אפס. זה אומר שהיא נקודה בלבד ולכן אין לה צורה. השקפה נוספת היא שממדי הסינגולריות הם אורך פלאנק. על אורך פלאנק לא ניתן למדוד דבר כך שגם אם מקבלים את הניחוש הזה, - לסינגולריות אין צורה.
קיום הסינגולריות הוא שאלה פיזיקלית ולא מתמטית. בפועל מדידות רבות מראות שהיקום מתרחב והולך. חוט דק מאד באורך קילומטר במרחב שבין גלאקסיות הולך ונמתח עם הזמן.
מביטים על מה קרה בעבר - ממשיכים את התהליך לאחור, ומגיעים לזמן בו אורך החוט אפס והמרחק בינו לבין כל דבר אחר ביקום גם הוא אפס. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:48, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
"סינגולריות" הוא בעיקר מונח מתמטי. לרוב (בהפשטה ענקית) מדובר בחלוקה באפס. מכיוון שפיזיקה משתמשת בכלי הזה שקוראים לו מתמטיקה לצורך תיאור המציאות, אז בחלק מהנוסחאות אנחנו פוגשים בסינגולריות מתמטית. לרוב כשפוגשים בסינגולריות בפיזיקה זה אומר אחד מהשניים: (א) המודל המתמטי שבחרנו לא משקף נכון את המציאות (ב) אין לנו מושג מה קורה שם. שתי האופציות לא סותרות זו את זו....
רוב הסיכויים שהגעת למושג סינגולריות בהקשר של סינגולריות כבידתית וחורים שחורים, נכון? אז לרוב הכוונה היא לנקודה או איזור במרחב בו המשוואות הפיזיקליות שאנחנו מכירים לא תקפות. האם זה אומר שמתרחש שם משהו מיסטי? לא. זה אומר שהמודלים שלנו עדיין לא יודעים לחזות את ההתנהגות שם. ולשאלה שלך: אין משמעות לביטוי "חומר סינגולרי". אלא ישנו איזור במרחב המלא בחומר בו קיימת סינגולרית, שזה אומר במילים פשוטות "אין לי מושג מה הולך שם". כל אותם ה"צפיפות אינסופית" (אין דבר כזה) ו"גודל אפס" (גם לא) הם בעיקר ביטויים מילוליים לכישלון התיאור של חומר במצב קיצון כזה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:52, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

טעות או לא טעות, היא בטח לא כדור כי אין לה צורה בכלל...

לא הבנתי מה ניסיתם להגיד[עריכת קוד מקור]

אם כל החומר ביקום היה דחוס בעוצמה שאנחנו בכלל לא מבינים במקום אחד במרחב, אז למה שהיא לא תהיה כדור חומר מושלם במרחב?...

כדור הוא ניחוש טוב כמו כל ניחוש אחר. כמו שאילן כתב, הסינגולריות הראשיתית היא תוצאה של אקסטרפולציה של התפשטות היקום אחורה בזמן. אם מניחים שהיקום כיום הוא כדורי ושהתפשטות היקום היא הומוגנית (שתי הנחות שאין להן אישוש) אז מגיעים ל"כדור" בראשית. במציאות, מדידות רבות מאששות את זה ההיפותזה שהיקום היה משמעותית יותר צפוף בראשיתו. אבל אין שום עדויות לגבי הצורה הגיאומטרית של היקום הראשוני. ויותר מזה יש דיון שלעתים חורג לפילוסופיה של ממש לגבי כללי הפיזיקה בתקופות הראשונות של היקום.
אם תרצה מודל אחד כזה: היקום תמיד היה אינסופי ותפס את כל המרחב, כי היקום הוא המרחב עצמו ואין דבר (מקום או חומר) שלא נכלל ב"יקום". היקום הולך ומתרחב במובן שהמרחק בין כל שתי נקודות במרחב הולך וגדל עם הזמן. ניתן לדמות זאת לבלון מתנפח, אבל אני מעדיף לדמות זאת לסריג קובייתי כמתואר בתרשים כאן. אתה נמצא בנקודה p שמהותית היא זהה לכל נקודה מעליך, מתחתיך, משמאלך או מימינך. הסריג הזה אינסופי, כלומר לכל נקודה ונקודה יש עוד נקודה מעליה ומתחתיה.
עכשיו התצפיות מראות כי הסריג הזה נמתח, כך שהמרחק בין כל שתי נקודות קרובות הולך מL ל-L+l תוך כמה מיולוני שנים. זה מה שרואים. עכשיו, אם מניחים שהתנועה לא התחילה אתמול בלילה אלא נמשכה זמן רב, אז אפשר לחשוב הפוך: הקוביות הולכות ונהיות קטנות וצפופות יותר ככל שהולכים אחורה בזמן. ככה מגיעים לכך שהצפיפות הולכת ומתקרבת לאינסוף ככאשר המרחק מתקרב לאפס. שים לב שבמצב המתואר היקום ממשיך להיות אינסופי בכל רגע נתון, כלומר הוא אינסוף שהולך ומתכווץ, אבל תמיד ממשיך להיות אינסוף. "סינגולריות" בהקשר הזה היא הגבול בו צפיפות נקודות הופכת לאינסוף. ההתקרבות הזאת לגבול האינסוף היא כמו התקרבות לאסימפטוטה: העיקר הדיון הוא להתקרב בהבנה שלנו כמה שיותר קרוב ל"רגע" בו הציפות היא אינסוף. ושים לב שבמודל שתיארתי המרחב מחולק לקוביות ולא לכדורים.
מעניין אם אני יכול להתחיל לעוף מכל הנפנוף ידיים הזה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:27, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אבל זה גבול 0 תוך זמן סופי, לא אסימפטוטה.
עם אסימפטוטה אין בעייה - בכל רגע נתון מתקרבים יותר לסינגולריות, אבל אף פעם לא מגיעים אליה. כאן הבעייה היא שיש זמן סופי. נקודה בזמן אפס, בה כל המרחקים הם אפס (ולכן הרעיון שהזכרת, "תמיד אינסופי" שגוי). בבירור זה משהו שנמצא מחוץ לטווח הראייה של כל המודלים, ולו הפרועים ביותר.
אחת משתיים: היה , או לא היה. לא היה - צריך נימוק טוב מאד מתי ולמה האקסטרופולציה-לאחור נבלמת. איזשהו נימוק טוב לקיום צנזורה קוסמית. היה - כאב ראש זו מילה עדינה. צריך לייצר מודל בו צפיפות אינסופית היא משהו פיזיקלי, שאפשר למדל אותו.
ההתרשמות הכללית שלי היא שזה מפחיד קוסמולוגים עוד יותר מכפי שבעיית המדידה מפחידה אנשי קוואנטים. נראה שזה דורש לקחת את כל עולם התפיסות הפיזיקה שלנו ולמצוא משהו שונה ממנו. ימבה ניפנוף ידיים, אבל זה בלתי נמנע - כי אין מה לעשות וזה פשוט נמצא שם. אני לא יודע למה לקוות - שזה נכון ויש משהו מופרע לגמרי, או שזה שגוי והשכל הפיזיקלי ניצל בנס.
רעיון אחד, מאד נפוץ, הוא למצוא למה זה לא יכול להיות נכון. חוק צנזורת מציאות שמונע טוטאלית את האפשרות של קיום סינגולריות. באותה נשימה צריך לטפל בסינגולריות לוקלית מסוג חור שחור. זה משדובר בטבעת ולא בנקודה (לחור שחור מסתובב, וחוק שימור התנע מבטיח שכולם מסתובבים) לא עוזר בכלום, כי בעוד רוחב הטבעת גדול מאפס, העובי שלה הוא אפס. שוב מגיעים לאותה בעייה - צפיפות אינסופית.
כל עוד לא הגענו לשם - לא, לסינגולריות אין צורה, לא ממדים, שם דבר שניתן להאחז בו. מה שבטוח זה לא כדור... ולא גם לא שום דבר אחר פרט לנקודה במובן המתמטי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:48, 4 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לא ממש הבנתי את השאלה הראשונה: למה אתה רואה סתירה בין אסימפטוטה לבין זמן סופי? אפשר בהחלט להגיע לאסימפטוטה בתחום הגדרה מאוד מוגבל. לדגומה בתחום [0,1]. לגבי השאלה השניה זה באמת טיפה טריקי: אין סתירה בין "מרחב אינסופי" לבין "כל המרחקים הם אפס". במודל הקובייתי שתיארתי המרחב הוא אינסופי ברגע נתון (עכשיו) וכשהוא מתרחב אז הוא ממשיך להיות אינסופי (כלומר כל הנקודות הולכות ומתרחקות אחת מהשניה, אין "נקודה אחרונה"). גם כשמריצים את ההתרחבות אחרונית בזמן, הנקודות הולכות ומתקרבות אחת לשניה. וגם כאן היקום ממשיך להיות אינסופי (כלומר אין "נקודה אחרונה"). הגבול התחתון של התכווצות הזאת הוא הגעה למצב של אפס מרחק בין כל הנקודה לאחרת וצפיפות אינסופית, אבל גם במצב המוזר הזה היקום הוא איסופי כי "אין נקודה אחרונה". בגלל זה אני מתייחס לזה כגבול וגבול זה לאו דווקא משקף מצב פיזיקלי אמתי (והטענה האחרונה היא פרשנות שלי בלבד).
ולגבי הטענה האחרונה: אני מסכים בהחלט. אין משמעות לדבר על צורה גאומטרית בהקשר הזה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:25, 4 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
תוספת: גילוי נאות: לא עסקתי בקוסמולוגיה באופן מקצועי ולכן יש לקבל את המידע בערבון מוגבל. עם זאת פניתי עכשיו לחוקר גלקסיות ובגדול הוא אומר שהסינגולריות היא במשוואות פרידמן. אם מדלגים בערך על כל הפיתוח וקופצים למשוואה 3.60 אפשר לראות שכאשר אז . Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:08, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ככל שאני מכיר את המושג אסימפטוטה, מדובר בשאיפה על אחד הצירים עבור כל ערך על הציר השני. כאן זה לא המקרה ולכן לא אסימפטוטה. בזמן מתקבל . כמובן שזה תלוי בהגדרת המושג אסימפטוטה... אני משתמש בהגדרה שאני מכיר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:42, 8 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

איך מתפתחת שפה טונאלית?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איך שפה מפתחת מאפיין של טונאליות, כשלשפה האם לה לא היה מאפיין שכזה? למשל, למיטב ידיעתי פנג'אבי היא שפה הודו-ארית טונאלית, אבל השפה הפרוטו-הודו-אירופית לא הייתה שפה טונאלית. איך מתרחש השינוי הזה? Usernameless - שיחה 18:22, 2 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אהבתי את שאלתך, ואתן השערה אישית: אני מניח שכל שפה שיש בה מילים הומומורפיות מלאות כמו Well שיש לה כמה משמעויות באנגלית ומילים הומומורפיות חלקיות כמו Gem (יהלום) ו Jam (ריבה) באנגלית, היא בפועל טונאלית אבל אני מבין שהתכוונת לתופעה רחבה יותר של שפות שבמערכת הכתב שלהן האותיות למילים רבות הן בדיוק אותן אותיות באופן כללי אבל יש מה שנקרא מרקרים טונאליים. ובכן, במקרה כזה אני מניח ששפות כאלה התפתחו בקרב איחודי שבטים שדיברו את אותה שפה רק בניבים שונים אבל גם כל שבט הכיל ביטויים ייחודיים שבמקרה היו הומומורפיים עם ביטויים ייחודיים של שבט אחר --- כך התהוו לחצים להתחיל להגיד את הביטויים הדומים ב"ניגון" מעט שונה וכך למעשה נוצרה ה"טונאליות". אנונימי/ת לא חתם/ה
jam ו־gem מבוטאות בתנועות שונות. אני לא חושב שיש כאן משהו שקרוב לטונאליות. Tzafrir - שיחה 08:11, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

סמיר קונטאר[עריכת קוד מקור]

איך הוא קיבל 5 מאסרי עולם בעודו קטין בגיל 16?. 141.226.15.27 01:29, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

לבית משפט שמרשיע קטין יש אפשרות לנקוט בדרכי טיפול במקום ענישה אבל אם הוא החליט להטיל עונש הוא יכול במגבלות שקובע סעיף 25 לחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול להטיל כל עונש (למעט עונש מוות) שהיה מותר להטיל על בגיר על אותה עבירה. לכן, אם הרשיע קטין במעשה שעליו יש עונש מאסר עולם, הוא יכול להטיל עליו מאסר עולם (אך אינו חייב לעשות כן אף אם על בגיר הייתה חובה להטיל אותו). אמיר מלכי-אור - שיחה 12:58, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

האם השפה העברית היא השפה המאורגנת ביותר שקיימת היום?[עריכת קוד מקור]

גם ביחס לשפות שמיות אחרות (אולי בגלל כמות רבה של רפורמות והשפעות משפות אחרות), העברית כוללת:

  • מגדר
  • אדם ושאינו (בצורה ממוגדרת כמו עם הוא, היא, הם, הן, זה וזאת)
  • הבדל ברור בין יחיד לרבים (למיטב ידיעתי אין מאפיין כזה במנדרינית)
  • שורשים
  • אית"ן
  • קיצורים (for me כלומר "ל-אני" הופך ל"לי", did them כלומר "עשו אותן" הופך ל"עשוהן" וכו')
  • ה הידעה

אולי יש מאפיינים שרבים יסכימו שהם יעילים שהחסרתי. עם זאת, אני לא טוען שמשהו פה ייחודי לעברית, כל אחד ממאפיינים אלה זמין בשפות אחרות. אנונימי/ת לא חתם/ה

מתייג את אילן. בטוח יש לו השגות על השאלה הזו. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 19:06, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
>>אוכל פופקורן<< Illangשיחה 16:34, 4 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

ערבית[עריכת קוד מקור]

בערבית יש את כל אלה, אני חושב שגם בשפות שמיות אחרות. Reuveny - שיחה 14:32, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בערבית אין צורה תבניתית לריבוי. יש שפות מתוכננות שמסודרות יותר טוב, כמו אספרנטו. יש גם את ithkuil שיכולה לרדת לרמת פירוט ודיוק ברמה די מוגזמת. אני חושב שלא ניתן בכלל ללמוד לדבר בשפה הזו מרוב שהיא מורכבת. יצא לי לראות בעבר ביוטיוב סרטון שמנה כל מיני מאפיינים מיוחדים שניתן למצוא בשפות שונות, ויכול להיות שימושי להטמיע אותם בשפות נפוצות (שם מן הסתם הוא דיבר על אנגלית). (¯`gal´¯) - שיחה 16:07, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
למיטב ידיעתי, הריבוי בערבית דומה מאוד לעברית ואפילו מגוון יותר (יש את הצורה הרגילה וגם ריבוי שבור). אולי לא הבנתי מה כוונתך ב"צורה תבניתית". Reuveny - שיחה 17:29, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
יכול להיות שאני טועה. זה מה שאני זוכר מלימודי ערבית בחטיבת הביניים. כמובן, שמלמדים רק בסיס. יכול להיות שבגלל חוסר העמקה זה היה נראה ככה, אבל זכור לי שלא ראיתי איזושהי תבניתיות בצורת הרבים (שניתן להסיק מצורת היחיד את צורת הרבים, כלומר שימוש ב suffix כלשהו כדי לעבור לצורת הרבים), אלא שניתן לנו במקביל באוצר המילים צורת היחיד והרבים. אז ממה זה נובע? זה אולי משהו שדומה לבניינים? (¯`gal´¯) - שיחה 17:56, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מגדר[עריכת קוד מקור]

(נכתב לפני התנגשות עריכה) יש לי כמה דברים להגיד בנוגע לשאלה הזאת. קודם כל, חלק מהמאפיינים הללו לא בהכרח מעידים על יעילות או על ארגון, וחלקם (כמו מגדר למשל) עשויים להיות יותר מסורבלים ומגבילים מאשר יעילים. שנית, יש הרבה מאוד דברים "יעילים" שאין בשפה העברית. לדוגמה, יש שפות שיש בהן הבדלה בין "אנחנו - כולל אתה" ו"אנחנו - לא כולל אתה". יש גם שפות שמוסיפות תחיליות או סיומות מיוחדות למילים כדי לציין את תפקידן במשפט בבירור. שלישית, הרבה מאוד מהדברים שמנית אינם יחודיים לעברית. עברית אינה שפה כל כך מיוחדת - היא פשוט מרגישה ככה כי זאת השפה שהכי מוכרת לך (בהנחה שהיא שפת האם שלך). יש שפות עם דקדוק הרבה יותר יעיל או יוצא דופן. רביעית, חלק מהמאפיינים הללו בכלל לא נחוצים כדי ששפה תתפקד. ברוב המקרים, אם תגיד לי משהו שנראה לך חיוני לשפה, כנראה שקיימת שפה שמסתדרת טוב בלעדיו. הדוגמה הכי טובה היא טוקי פונה, שפה בעלת 120/137/180 מילים (תלוי איך סופרים) שלמרות שאי אפשר להגיע איתה לרמת דיוק גבוהה מאוד, עדיין אפשר לנהל איתה שיחות יומיומיות בלי הרבה בעיות. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 (שיחה) • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 14:36, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הטענה "עברית אינה שפה כל כך מיוחדת - היא פשוט מרגישה ככה כי זאת השפה שהכי מוכרת לך" שגויה ומתנשאת; אינך יודע מה אני מרגיש ואילו שפות אני דובר ובאיזו רמה ואין קשר לכן שפת אם או לא שפת אם.
מה גם שלא טענתי שמגדר הוא יעיל אלא ציינתי "רבים יסכימו שהם יעילים"; אני אישית לגמרי מעדיף אנגלית כשזה נוגע למגדר וממש לא רוצה למגדר אנשים נגד רצונם ואולי הייתי צריך להבהיר שאין קשר לדעתי האישית.
לא התכוונתי שהטיעון הזה יישמע ככה. אנסה לנסח אותו מחדש: עברית מרגישה יותר שונה משפות אחרות מכיוון שזו שפה שאתה מכיר יותר מקרוב ולכן מוצא יותר דברים יוצאי דופן בה - אבל זה בדיוק אותו דבר עם כל שפה אחרת אם אתה מכיר אותה מספיק מקרוב. עברית מרגישה יוצאת דופן כי אתה מכיר אותה מספיק עמוק כדי למצוא דברים מוזרים בה, אבל בכל שפה יש דברים מוזרים, שקל יותר לשים לב אליהם אם מכירים את השפה מקרוב. בעצם, עברית לא מיוחדת כי כל השפות קצת מיוחדות - אתה פשוט מכיר את המיוחדויות של העברית קצת יותר טוב. מקווה שזה העביר את הטיעון שלי בצורה יותר טובה. לא התכוונתי לפגוע בך בשום צורה. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 (שיחה) • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 16:25, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אני מעריך מאד מאד את חביבותך ואת האמפתיה שלך; לעניין הטכני, אני חושב שאני לא מסכים איתך כי באופן כללי כל אדם יכול ללמוד שפה ולדעת עליה מספיק כדי לערוך השוואה רצינית בינה לבין שפה אחרת (לצורך העניין, שפת אימו), אני מניח שהדבר נכון במיוחד כשמדברים על בלשנים.

תחביר[עריכת קוד מקור]

כללי התחביר העברי לא באמת כאלה מדהימים ומיוחדים. לכל שפה יש דברים יחודיים בתחביר. הרשימה שמנית כאן לא משימה בכלל. לגרמנית יש משמעותית יותר "עושר" מבחינת כללי דקדוק. כל האלמנטים שמנית אפשר למצוא בגרמנית בצורה כזאת אחרת וקיימים עוד שלל דברים שאין בעברית, כמו: מין "שלישי", הבדל בין "אתה" שאומרים לחבר לבין "אתה" שומרים לאדם לא מוכר. זמנים מורכבים כמו באנגלית. תחיליות כמו ge-, ver-, unter- שמשנות את משמעות הפועל. ישנן יחסות ועוד ועוד. ישנן כללי דקדוק מאוד נוקשים ומסודרים לגרמנית, שבדומה לכל שפה טבעית אחרת כוללים מאות יוצאי דופן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:40, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אם כינויים שונים לאנשים נחשבים ליתרון (אני לא בטוחה, זה נורא מסרבל), אז יש את זה בצורה מאוד בולטת בשפות אסייתיות כמו קוריאנית, יפנית וסינית. יש כמה דברים שהייתי משנה בעברית, למשל את האותיות הסופיות - בשביל מה צריך אותן? יהודית1000 - שיחה - 💜 16:18, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לא צריך אותן. יש סרטון של "כאן" שמסביר למה הן בכלל קיימות. על קצה המזלג, זה קשור לרציפות הכתיבה, כאשר עברו לכתיבה בדיו. (¯`gal´¯) - שיחה 16:24, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

Hot Millions - ובעברית?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מי יעזור למצוא איך קראו בישראל לסרט Hot Millions של ז'אן-לוק גודאר משנת 1968? GHA, The Turtle Ninja, קפקא, גאנדולף, שני אבנשטיין, Lostam, U1903, DimaLevin, אליגטורבעלי הידע בקולנוע תודה מראש.--נדב - שיחה 17:59, 3 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

ראיתי כמה בלבולים בינו לבין "איש נוכל היה", אבל לפי בדיקה שלי מדובר בשני סרטים שונים לחלוטין. תיקנתי איפה שמצאתי, וממשיך לחפש תשובות ברשת. GHA - שיחה 10:18, 4 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
"איש נוכל היה" זה של ג'וזף ל. מנקייביץ' משנת 1970, וזה תורגם מילולית לגמרי: There Was A Crooked Man.--נדב - שיחה 16:48, 8 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
GHA יכול להיות שהיה כאן איזשהו בלבול. Hot Millions מ-1968 זה של אריק טיל, ולא גודאר, וייתכן שזה באמת "איש נוכל היה" בעברית, ואני לא פוסל אפשרות שהיו שני סרטים שנקראו באותו שם בישראל. בכל זאת, יותר מ-50 שנה...--נדב - שיחה 17:04, 8 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מקום תצפית טוב לכוכבים באזור ים המלח[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם יש מקומות תצפית טובות במינימום זיהום אור? המטרה להגיע למקום קרוב יותר לירושלים מאשר מצפה רמון והכל, אבל לא לוותר על המראה.

תודה

למרבה הצער, לא. מיכאל ולסוב טרח ובנה מפת זיהום אור של הארץ על סמך תצלומי לוויין. באזור שאתה מדבר עליון יש זיהום אור גם בזנית. בשביל לקבל זנית נקייה מזיהום אור צריך לצאת לירדן או מצרים, או הכי טוב - נמיביה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:51, 4 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אבל אם אתה משווה בין ים המלח למצפה רמון, זה דומה? ברור שבאפריקה יהיה יותר מוצלח, אבל היא רחוקה.
למרבה הצער, לא.
בכל זאת זה יהיה טוב בהרבה מרוב חלקי הארץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:00, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
יש חניון צבאי במדבר יהודה, שהוא כנראה האתר החשוך ביותר באיזור י-ם, אבל נדרש אישור להכנס לשם. בעבר מיכאל פימה היה מארגן את זה, אבל אני לצערי שנים לא בעסק מאפס זמן, אז אני לא מעודכן. שמש מרפא - שיחה 13:37, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אורכים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה האורך הקצר ביותר שנמדד במציאות (לא בתאוריה)?

מה הכוונה ב„נמדד״? לדוגמה: האם הדמיה שמוצגת בתמונות שנוצרו ממיקרוסקופ אלקטרונים היא מדידה? Tzafrir - שיחה 10:39, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

למה סמל מודיעין נראה כמו שהוא נראה ככה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מדובר על סמל פלר דה ליס. Tzafrir - שיחה 10:36, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
Attribute: Lilie
Patron des Fernmelde- und Nachrichtendienstes; der Boten, Postboten, Postbeamten und Briefmarkensammler; gegen eheliche Unfruchtbarkeit

הסמל של הפרח לילי הוא הסמל של הקדוש גבריאל שהוא הפטרון של השליחים למינהם. מכאן הדרך קצרה להיות סמל של אוספי המידע. 46.114.144.93 17:48, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

ראו תשובה מפורטת בערך "אגף המודיעין". Ldorfmanשיחה 18:40, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אין שם מקור לסיפור על כתב הסתר או על פעילות לילה. אם תמצא מקור כתוב כאן בבקשה
זה מסוג הדברים הדי ידועים בציבור (או לפחות בציבור המשרתים באמ"ן, לפי מור"קים שעברו), אבל אם רצית תימוכין ממקור כלשהו, ראה מיכל דניאלי, ‏אמ"ן – אגף המודיעין, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 ביולי 2011‏. Ldorfmanשיחה 03:32, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אני לא יודע אם הסיפור נכון (אני מעריך שכן) אבל לא הייתי מצדד בסימוכין הזה אם הייתה מחלוקת. Shannen - שיחה 10:55, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

האם קיימת אופציה להשתמש בתוכנות אופיס בחינם?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני זוכר שלפי כשנה השתמשתי באופיס בלי שום בעיה. היה צריך ללחוץ על איזה לחצן שהזהיר אותי שאני משתמש בתוכנה לא רשומה וזהו. אז נרשמתי דרך משתמש של האוניברסיטה וזה הפסיק להציג את ההודעה.

וכעבר כחצי שנה לאחר סיום הלימודים החשבון פג תוקף ועכשיו אני לא יכול להשתמש באופיס בכלל (יש אפשרות לפתוח קובץ אין אפשרות לערוך). האם קיימת דרך להשתמש בתכונות אופיס 365 לא רשומה בחינם או שחייבים לרכוש? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:19, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

יש אופן אופיס. מסתובבות ברשת תוכנות גנובות של אופיס, אבל זה למי ששמירה על זכויות יוצרים אינה בראש מעייניו. --שמש מרפא - שיחה 13:27, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מהניסיון שלי אופן אופיס כושל מאוד. אפילו אם לוקחים בחשבון שהוא קוד פתוח וחינמי, הוא עדיין גרוע ביחס למחיר. אני מדבר על אופיס 365 שאפשר להשתמש בו באופן חוקי ללא תשלום. האם קיים דבר כזה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:15, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
איך להשיג אופיס חוקי בחינם. יש גרסה ברשת עם פחות פונקציות, יש בסמארטפון עם פחות פונקציות, ויש גרסה של משרד החינוך, מלאה. הכל חוקי.
@Corvus צודק, העדכון הראשי האחרון של אופן אופיס היה נראלי ב-2014. אם אתה רוצה תחליף אחר, קח ליברה אופיס, זה פחות כושל. Eitanbb, שיחה, יאללה לכתוב! 14:37, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אני תמיד משתמש.ת בדרייב. אני לא רואה יותר מדי יתרון חיוני באופיס על פני גוגל דרייב חוץ מזה שאפשר ליצור פרקטלים בפאוורפוינט (מה שאי אפשר בסליידס). 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 18:35, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
השתמשתי בגוגל דוקס עד אשר דרישות התזה היו קשות מדי עבורו ונאלצתי לכתת רגלי עד האונ' לקבלת ססמה וכל זה ולהוריד וורד דרך השרת של האונ'. אני לא מכיר דרך אחרת. בכל אופן, גוגל דוקס עושה עבודה לא רעה בכלל. מציע לנסות. גילגמש שיחה 13:17, 6 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ישנם רשיונות אופיס למכירה בזול באיביי מדי פעם. חוקי לגמרי. עפ"ר אפשר למצוא אחד, אם לא מייד, אחרי שבוע-שבועיים. לשים לב שיש אפשרות להחזיר אם לא עובד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:07, 6 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אתה בטוח שזה חוקי? כי מישהו יכול לקנות אחד ולמכור מפתח ל-5 משתמשים אחרים ואז לך תמצא אותו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:00, 6 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בחלק מהמקרים חוקי - נקנה מעסקים פושטי רגל וכדומה. צריך להפעיל שיקול דעת. אם מדובר בחנות איביי שקיימת שנים אז אין סיכוי שזה זיוף, כי מיקרוסופט מזמן הייתה קוצצת אותם. אם מדובר בנוסף לזה בחנות עם ציון טוב אז לא מדובר ברמאות. כמובן שהקנייה צריכה להיות של מפתח יחיד ולא משותף. לא תמיד יש את הצירוף של אלה ואז עדיף להמנע. לפעמים יש מציאות ממש - פוטושופ ב 20$ - אבל זה נדיר ממש. לעומת זאת רשיון ווינדוז או אופיס בפחות מ 40₪ קל למצוא בטווח של שבוע-שבועיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:21, 6 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מציע לחקור קצת בנושא לפני שמצהירים שזה "חוקי לגמרי". יש סיבה לכך שיש פער עצום ומאוד עקבי בין מחיר של רשיונות מאת משווקים מורשים, לבין "מציאות" ברשת. מכירה של רשיונות ברשת בזיל הזול, אפילו בחנויות אינטרנטיות שהן התוצאה הראשונה בגוגל (בקישורים שאינם ממומנים) ונהנות מדירוגי משתמשים גבוהים ולגיטימיים, הן קרוב לוודאי אף פעם אינן חוקיות (וזה שהן לא חוקיות לא אומר שזה לא יעבוד. זה פשוט אומר שיתכן שביום מן הימים הרישיון יחסם, ואולי לא). הוותק של החנות הוא איננו אינדיקציה לכשרות העסקה, אלא לכל היותר אינדיקציה לשיקולי העלות-מול-תועלת של מיקרוסופט לטפל בתופעות האלו. R.G. - שיחה 02:21, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מוזר, אני יודע שגם כשמופיע החלון הזה של רישיון לא בתוקף, עדיין ניתן להשתמש באופיס כרגיל. (¯`gal´¯) - שיחה 02:55, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
זה מה שהיה לי לפני שהתקנתי רישיון מהאוניברסיטה. ואז הוא פג תוקף ותחיל לעשות קונצים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:45, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

האם האקדמיה ללשון העברית אי פעם יישמה הצעות מהציבור לשינויים בדקדוק?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

היה אי פעם מקרה בהיסטוריה של האקדמיה ללשון העברית שבו מישהו הציע להם שינוי בדקדוק של השפה העברית והם החליטו ליישם אותו כחלק מהשפה העברית? אם כן, באיזה סדר גודל? אני פשוט תוהה לגבי שינוי ספציפי שחשבתי אולי להציע להם (קצת בצחוק, אבל גם קצת ברצינות) ורציתי להבין אם יהיה סיכוי שהם יקבלו אותו או שעדיף לנטוש את הרעיון כבר עכשיו. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤שיחההצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 18:32, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אני לא יודע לגבי הצעה מאנשים ספציפיים, אבל האקדמיה מקלה מדי פעם את הכללים על פי הדיבור הרווח בציבור. הנה למשל לאחרונה אושר השימוש בלשון נקבה ל״גרב״. לפני כמה שנים אושר השימוש עבור המילים כמו ״ציפיתי״ בהגיית ״ציפֵּיתי״. Gil mo - שיחה 20:33, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
גם אם לא יישמו את ההצעה, לפחות יפחיתו או עונש המאסר למי שמדבר לפיה, וגם זה משהו. עוזי ו. - שיחה 23:14, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אל"מ שמואל פרסבורגר היה אמנם מח"ט 9100 אך בהמשך שונה שמה לחטיבה 525 .ולכן הוא היה המח"ט הראשון ורק אחריו בא עמוס ירון. השינוי ל-646 הגיע אחרי עמוס ירון.[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מקומה של הצעת תיקון הוא בויקיפדיה:דיווח על טעויות. בברכה, !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:45, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

הפרדה מגדרית פוגעת בשוויון?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

״המדינה מקיימת קורס הכשרה לחרדים בהפרדה מגדרית״ - כותרת ב״הארץ״. שדולת הנשים בישראל טוענת כי הדבר פוגע בשוויון בין המינים. האם מישהו יכול להסביר איפה כאן הפגיעה בשוויון? נראה שהשדולה קפצה על המציאה הלא נכונה... Gil mo - שיחה 20:36, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

העקרון הבסיסי הוא הימנעות ממצבים של נפרד אבל שווה. לדוגמה: גברים יכולים ללמד נשים אבל נשים לא יכולות ללמד גברים (או יש בעיה עם קבלה שלהם כמלמדות) ולכן יש פחות מקום לנשים כמרצות. דוגמה למקום אחר שבו מנסים לשמור על שוויון ולהמנע מ„נפרד אבל שווה״: יש עדיפות לקצבאות שמיועדות לכל האוכלוסיה מאשר לקצבאות שמיועדות רק לעשירונים הנמוכים: העשירונים העליונים עוזרים הרבה יותר טוב לשמור על הקצבה הזו מפני שחיקה. Tzafrir - שיחה 21:59, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הפרדה מגדרית פוגעת בשוויון. גם אי-הפרדה מגדרית פוגעת בשוויון. עכשיו אפשר לרדת מהסטרטוספרה לכדור הארץ ולחשוב מה עושים עם זה. עוזי ו. - שיחה 23:12, 5 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
שניכם לא הסברתם היכן חוסר השוויון. ובפרט עוזי, פשוט חזרת על הטענה בלי להסביר מדוע. לפי הבנתי מדובר על כך שגברים ילמדו בנפרד מנשים, ונשים ילמדו בנפרד מגברים, באופן שווה לחלוטין. Gil mo - שיחה 00:46, 6 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ראשית כל, כבר נתתי לך דוגמה: דחיקת נשים ממשרות הוראה. שנית, אם יש מסלולי הוראה שונים לגברים ולנשים, זה אומר שיש מסלולים שונים שזמינים לגברים ולנשים. עד כמה אותם מקצועות יהיו זמינים הן לגברים והן לנשים?
ומעבר לכך, מדובר על כניסה הולכת וגוברת של הפרדה, שהיא דרישה של חלק מהציבור החרדי, להפוך להיות התקן המחייב. כי זה לא נגמר באוניברסיטאות אלא גם ממשיך במקומות אחרים. Tzafrir - שיחה 07:41, 6 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ראשית, ההפרדה לא מדברת על כך שנשים לא ילַמדו. נשים ילמדו נשים, גברים ילמדו גברים - ואת אותם המקצועות. לפי המאמר אין שום אזכור לדחיקת רגלי הנשים או הגברים. שנית, אתה שואל על מה יקרה *אחרי* הקורס להכשרה? לא על זה מדבר המאמר, והחשש קיים גם בלי הקורסים להכשרה. Gil mo - שיחה 10:42, 6 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הנה דוגמה. נניח שיש קורס רתכים, אליו מעוניינים להרשם 30 גברים ושתי נשים. קורס מיוחד לשתי הנשים לא ייפתח, או שייפתח בתנאים נוחים פחות (למשל, עבור איזור גדול יותר, היוצר מרחק גדול יותר מבית התלמידות, או במועדים נדירים יותר). בנוסף, לכל קורס חדש שייפתח ימתינו יותר גברים מנשים, והנטייה תהיה לפתוח קורסים לגברים ולא לנשים כדי לצמצם את לחץ הביקוש. זה גורר את השלב הבא באי השוויון: העובדה שיכולים להפתח מספר שונה של קורסים לגברים ןלנשים מאפשר ליוזמי הקורסים (שלהם, לפעמים, מה לעשות, אג'נדה) לייצר במתכוון פחות או יותר קורסים עבור אחד המגדרים: נכון שבאופן תיאורטי הביקוש לקורסים אמור להיות שקוף, אבל זה תיאורטי, ובפועל ברגע שיש הפרדה ניתן בקלות לנווט את המיון המגדרי כרצונך. השלב הבא הוא זחילה של ההפרדה המגדרית לתחומים נוספים - מקומות עבודה ממשלתיים, צבא והשמיים הם הגבול.
בשולי הדברים ברצוני לומר שאינני שולל הפרדה מגדרית בקורסים ויש לבחון כל מקרה לגופו, ולאפשר את ההפרדה במקרים ייחודיים כשטובת הכלל לנגד עיני המאשר - כמו למשל, שילובם הכלכלי של מגזרים מסויימים המוצאים עצמם נפגעים מקורס רתכות אינטרסקס. זו, לדעתי, כוונתו של עוזי ו.. אסף השני - שיחה 12:47, 6 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לא הסברתי משום שהשאלה תמוהה בעיני. משום מה התרגלנו שהטענה שפעולה מסויימת "פוגעת בשוויון" חותמת את הדיון ואין מה להשיב אחריה. קיומו של קורס נפרד פוגע בשוויון, כפי שקיומו של קורס בערד אבל לא בפתח-תקווה פוגע בשוויון, וכפי שאי פתיחת קורס מנעולנים בשעות הערב פוגעת בשוויון. משקולת השוויון צריכה להיות מונחת על המאזניים לצד שאר המשקלות; היא אינה עשויה טיטניום-אינסוף-משקלי. עוזי ו. - שיחה 16:54, 6 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
עוזי, קיומו של קורס בערד פוגע בפתח תקוואים. אי פתיחה בערב פוגעת באנשי הערב. זה ברור לחלוטין. דווקא ההסבר שאסף השני נתן הצליח טיפה להבהיר את הנושא. עוזי, גם אם התכוונת לומר את מה שכתב אסף השני, לא מספיק להתכוון ולחשוב שהשני מבין - צריך ממש להגיד את הדברים באופן מפורש. Gil mo - שיחה 01:30, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

תופעת לוואי ותמותה מחיסון לקובי 19[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

כיום יש מאות מיליונים של מחסונים. כמו בכל תרופה (אפילו אקמול) חייב להיות אחוז מסוים של אנשים עם תופעות לוואי קשות ואף תמותה.

הייתי רוצה לראות השוואה בין החיסון החדש (נגיד זה של פייזר) לבין חיסונים וותיקים כמו חיסון נגד שפעת עונתית בהקשר של תופעות לוואי קשות ותמותה.

לא מוכר לי שיש אנשים שמתים בתגובה לאקמול. יצא לי לראות רשימת תופעות לוואי לחיסוני הקורונה, ראשון שני ושלישי, במסמך פנימי של מישהי שאחראית על תופעות לוואי באחת מקופות החולים. היו שם לא מעט דברים, כולם משניים כמו כאבי ראש, כאבי כתף, חום, נפיחות בלוטות הלימפה, וכיו"ב (את חלקם חוויתי בעצמי לאחר החיסונים). הדבר היחיד שנראה לי משמעותי, והוזכר פעמים רבות בתקשורת, זה מקרים ספורים של דלקת שריר הלב, אף אחד מהם לא קטלני או אפילו קרוב לכך. H. sapiens - שיחה 18:17, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

גן ילדים דובר אנגלית[עריכת קוד מקור]

אחותי אמורה לחזור מאנגליה וילדיה דוברים אנגלית בלבד. קיבלתי משימה לאתר עבורם גן ילדים דובר אנגלית. לא גן מלמד אנגלית או משהו כזה, אלא פשוט גן ילדים שהילדים שלומדים בו הם דוברי אנגלית. האם יש למישהו ניסיון עם דבר כזה? אם כן, אשמח להכוונה. היא תתגורר באזור המרכז. גילגמש שיחה 13:15, 6 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אם יש כסף - בית הספר האמריקאי באבן יהודה... Gil mo - שיחה 01:33, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
Gil mo זה בית ספר או גן ילדים? גילגמש שיחה 04:46, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לילדים מגיל 3 עד 18. Gil mo - שיחה 12:16, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אגב אם אתה שואל אותי (ואני יודע שאתה לא), אם הילדים אמורים לגדול כאן עד בגרות - מוטב להם להיכנס לגן דובר עברית כל עוד המוח שלהם מספיק גמיש כדי להשתלט על השפה תוך חודש. Gil mo - שיחה 15:31, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אז תשמע. התגוררתי ארבע שנים בחו"ל. יצאתי עם תינוק בן 3 חודשים, והוא גדל דו-לשוני. בבית עברית, ובגן שפה מקומית. מאחר שבארץ הילדים של אחותך יגדלו בסביבה דוברת עברית, הם יתאקלמו וילמדו מהר מאד, ולטעמי וניסיוני האישי, זה פשוט מיותר. הם יכולים לשמר בבית את האנגלית, ובחוץ שהילדים ילמדו עברית, וכמו כן, מה שGil mo אמר. נראה לי שאחותך פשוט חוששת מהמעבר. לפעמים, לילדים המעבר יותר קל מאשר להורים. ילדים אין ספור עברו את זה. הם יסתדרו. דווקא בית הספר האמריקאי לא כל כך רצוי בנסיבות אלה, כי תחלופת האוכלוסייה שם מאד גבוהה, יש אוכלוסיות ממדינות שונות (בני שליחים ודיפלומטים) ותלמידים רבים עושים בגרות של המדינה שלהם. אם הם חוזרים לתמיד, מוטב לזנוח את הרעיון ולהסתגל לפרובינציה הישראלית.--נדב - שיחה 17:16, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
יתכן שזה באמת עדיף... גילגמש שיחה 17:20, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מסכים שעדיף גן בעברית. בגיל הזה קולטים את השפה במהירות, אני רואה את זה אצל אחייני שנכנסים לגן דובר עברית ללא שום היכרות עם השפה, ותוך כמה חודשים אין שום פער ביניהם ובין חבריהם.--שמש מרפא - שיחה 20:16, 8 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

כמה עולה דירה עם משכנתא?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

יש מחשבוני משכנתא אונליין אבל בעיה היא שצריך להזין להם נתונים של גובה הריבית ואני לא יודע.

אז באופן כללי, ניקח איזה מקרה ממוצע. דירה שעולה 2 מיליון בדיוק ומישהו משלם עליה במשך 20 שנה. כמה הוא יוציא עליה בפועל וכמה הוא ישלם בחודש? אני יודע שזה בטח תלוי בפרמטרים שאני לא יודע אותם. אז תנו הערכה סבירה לפרמטרים חופשיים. אני מחפש רק סדרי גודל.

לא בנקאי/יועץ ועוד בלי משכנתא. אבל משתף הערכה גסה שלי. אז נניח שהדירה 2 מליון עגול. אז הבנק מחייב אותך שיהיה לך 25 אחוז מימון לפחות הון עצמי. כלומר תידרש במקרה מחמיר לקחת משכנתא בערך 1.5 מליון שח.
כלל אצבע לדעתי בשביל ההחזר הסופי תכפיל ב 1.5. (2 אחוז בחזקת 20)
לכן עבור אותו מקרה המחמיר תידרש 2.25 מליון שח להחזיר. לכן אחרי חלוקה ל12 חודש ל20 שנה תשלם 9375 בחודש. בהנחה שהבנק חושב שאתה יכול מבחינת שכר.
שים לב שאם היה לך 60 אחוז מימון. תידרש למשכנתא של 800 אלף שח ובהתאם באותו אופן תשלם 1.2 מליון שח ואחרי חלוקה 5000 לחודש.
תזכור שההחזר משתנה עם הזמן והריבית לא באמת 2 אחוז היא יותר. נצד שני היא גם לא על הסכום ההתחלתי 20 שנהכי אתה מחזיר אטאט אז הסכום עליו פועלת הריבית יורד עם הזמן. אבל בשביל הערכה גסה תוך הזנחה מסלולים וירידה לפרטים נראה לי שזה הסדר גודל. בעולם המשכנתא כסף גדול מתחבא דווקא בפרטים הקטנים. אז לך ליועץ.אנונימי/ת לא חתם/ה

קלנדר אבסולוטי[עריכת קוד מקור]

נניח ומדינה מסוימת רוצה להתקין קלנדר (מערכת מדידת זמן) שאינו מבוסס על מערכת שמש כל שהיא (אלא תקף בכל מקום ביקום), איך ניתן לעשות זאת ולא פחות חשוב, האם זה מחייב שימוש במחשב אלקטרו-מכני?

בהחלט. לא תיתכן התקנת קלנדר מסוג זה ללא שימוש מאסיבי במחשב אלקטרו-מכני. 2.53.49.232 08:29, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אין כל צורך במחשב כלשהו. עמים התקינו לוחות שנה עוד בעת העתיקה. נהוג באמת לבסס את לוח השנה על גרמי שמים כי זה פשוט נח. לא ידוע לי על לוח שנה שלא מבוסס על מערכת השמש, אבל אני מניח שאין מניעה להמציא אחד כזה. הצרפתים למשל שינו את אורך השבוע בזמן המהפכה שלהם. כך שבהחלט אפשר. גם להם כמובן לא היה מחשב כלשהו בשלהי המאה ה18. אני מניח שאפשר סתם לקבוע באופן שרירותי שבשנה יש 100 ימים ולהתייחס ליממה כמשהו שכולל יותר מ24 שעות. זה לא נח אבל אני מניח שאפשר לעשות את זה. גילגמש שיחה 06:45, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

קניית רכב פרטי (מכונית)[עריכת קוד מקור]

החל מאילו סכומים (ש"ח) נהוג לפצל את התשלום כך שחצי יהיה לפני העברת הבעלות וחצי אחרי (או הסדר אחר שיבטיח מניעת הונאה)?

תודה רבה אנונימי/ת לא חתם/ה

האם פלסטיני יכול (או יכל בעבר) להשכיר את ביתו בישראל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לפי הבנתי, הניסוחים השונים של חוק השבות לסוגיו מונעים מפלסטינים לשוב לבית הסבים שלהם שננטש בתקופת מלחמת העצמאות. נכון?

אז אם הם לא יכולים לשוב להתגורר בישראל, אבל לאורך רוב ההיסטוריה לא היתה מניעה גורפת לחצות את הגבול לזמן קצר. אז האם הבעלים הקדומים יכלו לשוב לביתם הנטוש, לשפץ אותו במידת הצורך והשכיר תמורת תשלום?

אני מדבר באופן חוקי כמובן.

לא לשתי השאלות. האיסור על פלסטינים לשוב לבית סביהם אינו קשור לחוק השבות. הוא נובע בראש ובראשונה מהעובדה שאסור להם, בתור מי שאינם אזרחי ישראל, לשבת בישראל אלא בהיתר. הסיבה השניה, שהיא גם המענה לשאלה השניה היא שחוק נכסי נפקדים מעביר את כל הרכוש שהיה למי שהוא נפקד (וזה כולל את כל הפלסטינים שעזבו את שטח ישראל בזמן מלחמת העצמאות) לידי האפוטרופוס והוא הבעלים של הנכס עד שיחליט לשחררו. לכן, אין להם שום זכות משפטית קונקרטית בנכס שנותר בישראל. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:03, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

האם בוני אם מזוייפים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לפני כמה זמן יצא לי לשוחח עם אבי על מוזיקה, ואחד מהדברים הזכורים לי מהשיחה הוא שהוא טען כי בוני אם היו להקה מזוייפת, וכי אנשים אחרים ביצעו את שיריהם, ואותם אנשים שאנחנו מכירים בתור חברי הלהקה הם סתם אנשים שבחרו כדי לשים בפרונט. עכשיו, הייתי סקפטי לגבי הטענה הזו, וחיפשתי לראות אם כתוב משהו בערך על בוני אם, ולא מצאתי. עד שלבסוף נתקלתי בעובדה שהמפיק של בוני אם הוא אותו המפיק של מילי ונילי. השאלה הזו מעסיקה אותי כבר כמה זמן ותהיתי אם מישהו יכול להשלים לי חור בהשכלה. ארז האורזשיחה 18:30, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]


Anders als bei dem Skandal im Jahr 1990 um die ebenfalls von Frank Farian produzierte Gruppe Milli Vanilli wurde bei Boney M. nie ein großes Geheimnis daraus gemacht, wessen Stimmen wirklich auf den Platten zu hören waren. Vortänzer Bobby Farrell durfte auf der Bühne nur die Lippen zu Farians Stimme bewegen. Lediglich Leadsängerin Liz Mitchell und Marcia Barrett waren tatsächlich bei den Gesangsaufnahmen im Studio in Offenbach-Bieber anwesend.

הוויקי הגרמנית מסבירה שחלק מחברי הלהקה לא השתתפו בהקלטת השירים. 46.114.144.56 19:22, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
זה לא ממש אומר לי משהו. ארז האורזשיחה 19:23, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
זה בדיוק מה שאביך טען. חברי בוני-M היו למעשה פרפורמרים בלבד, ויתכן אפילו שלא זה - מפני שיש עדויות לשימוש בפלייבק ("תזמורת בצורת") בהופעות הבימתיות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:39, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הוא סיפר לי על השימוש בפלייבקים שלהם, אך רציתי להיות בטוח בוודאות. מרתק ביותר. ארז האורזשיחה 22:01, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
המפיק פרנק פריאן (Frank Farian) יודע לשמצה בכך שהוא לא רואה ערך גבוה לכך שהאמנים שאתה רואה והאמנים שאתה שומע יהיו אותם האנשים. בוני אם הם אכן להקה שבה האנשים ששרים הם לא אלו שאתה רואה. בובי פארל שגילם את תקפיד הקול הגברי של הלהקה לא אמת קשור לקול הבאס שאתה שומע. הקול המוקלט שייך לפרנק פריאן עצמו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:48, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מה אתה אומר? מדהים. ומה לגבי הנשים? ארז האורזשיחה 23:00, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ליז מיטשל הגיעה ללהקה בשביל לפתוח את הפה בזמן ששומעים הקלטה של מישהי אחרת. אבל נשארה וקולה האמתי כן נשמע בהקלטות (בהופעות היא רק פותחת את הפה). קולה מופיע בDaddy Cool, אבל לא בRasputin, למרות היא מופיע על עטיפת האלבום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:19, 7 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מטורף! תודה לכם על העזרה! ארז האורזשיחה 11:06, 8 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ואם תשאל את דעתי: אז המפיק פרנק פריאן (Frank Farian) הוא אדם מוכשר ביותר שהלחין, כתב מילים, ניגן ושר. יצר יצורות מוזיקליות שהיו להיטים עולמיים והפכו לקלסיקה שמייצגת את סוף שנות ה-70. הבן אדם פשוט לא הרגיש שום צורך בכך שדווקא הפנים שלו יהפכו לסמל התקופה. הוא היה צריך צוות שנראה טוב על המסך. ועובדה: השיטה הצליחה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:47, 8 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אין ספק בכך. ארז האורזשיחה 20:19, 8 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

יחזקאל פרק א'[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שאלה ראשונה:

יחזקאל פרק א' מתאר מפלצות די מעניינות. הכלאה בין אריה, פר, איש ועוף. ארבע פנים לכל אחת, ארבעה כנפיים, גלגלים, רגליים ישרות ופרסות עגל. ליצור יש אפשרות לנוע ברבעה כיוונים ללא צורך בסיבוב והיא יכולה להרים את הגלגלים מעל הקרקע. ברקים ואור נוצצים מכל פינה. קצת קשה לי לדמיין את המפלצת האגדית במיוחד בהתחשב בגלגליה. האם יש לכם דוגמה להתרשמות אומן נאמנה למקור התנ"כי?

שאלה שניה:

החייה נראית כמו יצור ים-תיכוני קלאסי, בסגנון הספינקס או למסו וAnzû. האם יש סיווג יותר מדויק של המפלצת? מה אפשר להגיד על התקופה בה החזון נכתב ביחס למצב הפוליטי במזרח התיכון? זה תקופת בבל?

שאלה שלישית:

כל הפמליה הזאת שמתוארת בפירוט רב היא מבוא ל" דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו " היושבת על כיסא ענק שנע בשמיים. הפרק מסתיים באופן דרמטי בחשיפת שם הדמות "מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-יְהוָה". איך בדיוק הדבר מסתדר? הקב"ה מתגלה בתור דמות אדם? כלומר זה לא אותו האל הבלתי נראה וכל יכול שאנחנו מכירים. אלא אל בעל צורה גשמית שמופיע במופע אור-קולי מרהיב כמו כוכב קולנוע עם פמליה. זה לא טיפה סותר את תדמית האל היהודי?

השאלה השניה שלך עונה במידה רבה על הראשונה: לדעת חוקרי מקרא רבים, התיאור של החיות בספר יחזקאל (וגם של הכרובים בשאר ספרי המקרא) מתבסס על הלמסו. סך הכל מדובר בשילוב של דברים שהיו מוכרים בתקופה הבבלית: מרכבות עם גלגלים, למסו, ברקים ואור. האם יחזקאל בן בוזי רשם פטנט על הרעיון? מסופקני.
לגבי תדמית האל היהודי, זה נורא תלוי איפה ומתי אנחנו נמצאים. בספרי התנ"ך נמצא תיאורים רבים מאוד של האל כדמות מוחשית, מה שיצר באמת אחר כך בעיה לחז"ל איך לפרש את כל המופעים האלה בהתאם לתדמית של זמנם (או התדמית שרצו ליצור), אבל בסך הכל הם עשו עבודה לא רעה עם ההסברים, עובדה שהתפיסה הזאת היא שהשתרשה. עמית - שיחה 12:10, 8 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
זה אולי מאותה "משפחת מפלצות" כמו למסו, אבל זה לא אותו היצור. נאמר מפורשות שרגליו היו ישרות והיו ארבע כנפיים. אני מפרש "רגל ישרה" כרגל של אדם (לא בזווית כמו הרגל האחורית של פרה וחתול). אני ממש מתקשה לדמיין את זה. ולא יודע איפה לשים את הגלגלים.

לגבי השאלה השלישית-בפסוק לא כתוב שהוא ראה את ה' אלא את *דמות כבוד* ה', זה הבדל משמעותי מאוד...

להערכתי (ואני לא מומחה ולא מכיר מקור בנושא) התיאור בחזיון יחזקאל פרדוקסלי בכוונה, ע"מ למנוע יכולת לדמיין אותו בדיוק, למרות עושר הפרטים כביכול. התיאור מלא במשפטים מפורטים לכאורה, אבל חסרי-הגיון ואף סותרים את עצמם וזה את זה.
הז'אנר של תיאורים מפורטים במיוחד ע"מ ליצור רושם של ריאליזם נפוץ במזרח הקדום, למשל תיאורי התיבה המקראיים והמסופוטמיים (שאפילו יותר מפורטים מהמקראיים), וכמובן תיאור המשכן במקרא, תיאור בניית היכל בעל בפסגת הר-צפון בעלילות בעל וענת, ועוד ועוד. יחזקאל בוודאי הכיר תיאורים מסופוטמיים כאלו, אבל בתקופתו חלקם כבר היו עתיקים מאוד (אלף שנים ויותר) ומן הסתם קשים לקריאה ולהבנה. בייחוד אם יחזקאל לא ידע אכדית והכיר אותם בתרגום לארמית.
חזון יחזקאל לדעתי משחזר את החוויה הזו, של חזון מפורט מאוד ולכאורה מפורט וריאליסטי, אבל בפועל מסובך וקשה להבנה, ונותן תחושה של טקסט עתיק ומסתורי. H. sapiens - שיחה 15:24, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

לא ברור לי למה אתה מתכוון. כל התיאורים האחרים הם תיאורים שנראה שהיו ברורים לכותביהם. אנחנו לא מכירים את כל עולם המושגים שלהם וזה מקשה על הבנתם לעתים. Tzafrir - שיחה 16:21, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
זה דבר אחד מושג שלא מוכר. למשל האם בתיבת נח "צוהר" פירושו "חלון" או אולי דווקא "מכסה"? כך או כך, המשפט עצמו נראה הגיוני. חזון יחזקאל מלא במשפטים שנראים חסרי הגיון, בלי תלות מה הפירוש הספציפי של מושגים. דווקא המושגים הבסיסיים בחזון יחזקאל ברובם מובנים (חוץ מחשמל). אבל למשל משפט כמו "וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי-אֵשׁ, בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים--הִיא, מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת" האם "היא" הכוונה לדמות? או לאש? ולמה היא מתהלכת בין החיות כאשר גם הדמות וגם האש לפני רגע התייחסו לחיות עצמן? ולמה לכתוב בכלל "היא" במקום לכתוב עוד פעם בפירוש את שם העצם? ומה אפילו המבנה התחבירי של המשפט הזה? הוא נראה כמו חיבור שרירותי של שני משפטים שונים.
זה לא מקרה שיש המוני ציורים של תיבת נח, לא כולם זהים אבל הויכוחים לגיטימיים. אני כמעט לא מכיר ציורים של חזון יחזקאל, ומה שכן צוייר לא מבהיר את התיאור. H. sapiens - שיחה 17:26, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
עד ה"היא" המשפט מובן מאד. אני משער ש"היא" מתייחס למשהו אחר לגמרי.
ישנו ציור ידוע של רפאל אבל הוא נטול כל עניין. ציורים אחרים שמצאתי מניחים את הגלגלים בצד הדמויות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 05:13, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אולי זה רק הרשום שלי, אבל יחזקאל נשמע כמו הזקנה התפצלה לשניים בפרק הזה... Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:52, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בעצם קיומם של הגלגלים יש הגיון, אם מה שיחזקאל מתאר אמור להיות המרכבה של האל, שרתומה לחיות, ועליה יושב האל. אבל בשום מקום לא נאמרת המילה "מרכבה", והיחס בין הגלגל/ים מבלבל כמו כל שאר התיאור. כאמור להערכתי זה במכוון, ע"מ לערפל את התיאור למרות הפירוט. H. sapiens - שיחה 13:46, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

פרדוקס הערימה[עריכת קוד מקור]

נתונים ארבעה גרעינים, שניים צמודים מסודרים אופקית ושניים צמודים מסודרים אנכית, מונחים על השניים הקודמים.
למה שקבוצות שכבות (במקרה זה, קבוצת שכבה א', קבוצת שכבה ב') לא יהוו פיתרון לפרדוקס? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

קישור לערך פרדוקס הערימה. אני עדיין רואה כאן ארבעה גרגירים בודדים. לכן עבורי זה לא פתרון. באופן כללי אין מספר גרגירים מוגדר או אפילו איסוף ברור שלהם שהוא הגבול המוגדר בין „לא ערימה״ ל״ערימה״. האם לדעתך ה„אוסף״ בתמונה שבערך מימין הוא ערימה? Tzafrir - שיחה 11:53, 9 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: רעיון נחמד, אבל זה לא פיתרון מכיוון שאין הגדרה ברורה ל-"ערימה" - כלומר, כמה פריטים צריכים להיות כדי שזה ייחשב כערימה? לצורך העניין גם 2 שכבות שיש בהן פריט בודד לפי הפיתרון שלך נחשבות לערימה, למרות שכנראה רובנו נסכים שלא מדובר בערימה. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 11:56, 9 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לפי דעתי מה שמתואר בתמונה בערך המקושר זה ערימה אחת לפחות (לפי מספר השכבות). אנונימי/ת לא חתם/ה
פרדוקס הערימה לא נועד לשאול איזו קונפיגורציה מרחבית נחשבת לערימה, אלא להראות שמושגים בשפה הטבעית הם עמומים מטבעם (ולכן העובדה שאתה מגדיר ערימה בצורה חד משמעית אינה יכולה לפתור אותו). עוזי ו. - שיחה 17:59, 9 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אז לא הבנתי מדוע אנו נזקקים לפרדוקס, הרי אם מילה פשוטה ביותר כמו "אחד" שבטח נסכים שהיא פשוטה הרבה יותר מ"ערימה" יכולה להיות בשפה מסוימת 1 ובשפה אחרת משהו אחר לגמרי כך גם המשמעות של ערימה יכולה להיות בשפה מסוימת "חלקיק חומר אחד לפחות על חלקיק חומר אחד לפחות אחר" ובשפה אחרת משהו אחר לגמרי (אין זה גורע ממשמעות לוגית טהורה מטא-שפתית אפשרית, לפחות לגבי מספרים). אנונימי/ת לא חתם/ה
פרדוקסים, לרוע המזל, מופיעים גם כשלא מזדקקים להם. אינך יכול לפתור פרדוקסים של שפה בכך שתמציא שפה שבה הם כביכול אינם פרדוקסים. עוזי ו. - שיחה 13:52, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

ביאור קטע בהקדמות של קאנט[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם מישהו יכול לתת ביאור פשוט לקטע הבא:

"שכן אם נסיר מתוך הסתכלויות הנסיוניות של הגופים ושינוייהם (תנועה) את כל הנסיוני, היינו כל מה ששייך להרגשה, ישארו רק חלל וזמן, שהם איפה הסתכלויות טהורות, המשמשות א-פריורי יסוד להסתכלויות ההן, ולפיכך אין להסירן לעולם. אולם דווקא משום שאין הן אלא צורות-גרידא של חושניותנו הקודמות לכל הסתכלות נסיונית, היינו לתחושת מושאים ממשיים, ושעל פיהם אפשר להכיר דברים א-פריורי, אבל רק כפי שהם מופיעים לנו."

עיקר השאלה זה בהבנה למה על פיהם אפשר להכיר דברים *א-פריורי* והאם הכוונה רק שמאחר ורק דרכם אנו מכירים א-פסטריורי אז ממילא רק דרכם אנו יכולים להכיר א-פריורי?

איך בודקים אם קבוצת מדידות באה מתוך קבוצה אחרת?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

נניח מודדים ממש מלא אנשים בפינלנד ויש לנו התפלגות יפה של גבהים. עכשיו בנפרד מקבלים רשימה של 100 גבהי האנשים. איך בודקים מה הסיכוי שהקבוצה הזאת היא פינים ולא יפנים או רוסים? נניח לצורך הדגומה שלכל מדינה יש התפלגות גובה קצת שונה. 87.71.14.68 13:42, 9 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אני מניח שקבוצת הניסוי אמורה להיות מורכבת פשוט מפינים, ושהחוקר ידאג לכך שהוא חוקר פינים. ארז האורזשיחה 14:28, 9 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מבחן קולמוגורוב-סמירנוב (אנ'). עוזי ו. - שיחה 17:57, 9 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

על אילו יצירות תוכן כתוב "טכניות" התעוררו אותן בעיות של זכויות יוצרים לאורך השנים?[עריכת קוד מקור]

אני מניח:

  • מתכון (מנת מזון, בושם, קרם וכדומה)
  • קוד מקור (אולי היה ניסיון לדרוש זכויות יוצרים גם על פסאודוקוד)?

יש עוד משהו? אולי מנגינות (המיוצגות בתווים)?

תודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

אין זכויות על מתכון או על אלגוריתם, לכן משתמשים ברעיון של סוד מסחרי כדי להגן עליהם. יש הבדל בין אלגוריתם למימוש. על המימוש יכולה להיות הגנה, על האלגוריתם שתיארת כפסאודוקוד לא. ראה לדוגמא, בפרויקט לינוקס (או גנו, לא זוכר), שכתבו מחדש קודים שלמים רק כדי שלא יהוו הפרת זכויות יוצרים. (¯`gal´¯) - שיחה 20:35, 9 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
על המתכון עצמו אין זכויות יוצרים. אבל על ניסוחו כטקסט: יש. אם תעתיק את הנוסח המתכון מספר בישול, כולל כל ההערות שיש שם בצד: זוהי הפרת זכויות יוצרים. על מנגינות וגם על חוברות תווים יש הגנת זכויות יוצרים (דוגמה ידועה: יום הולדת שמח). בתחום היצירה העברית ידוע היוצר (בעיקר מלחין) הצנוע מר עממי בעל הדרישות הצנועות והעממיות שאיפשר ליוצרים רבים להגדיל את רווחיהם מהמוזיקה. Tzafrir - שיחה 21:00, 9 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
על אלגוריתם ניתן להגן בפטנט. Shannen - שיחה 21:04, 9 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לא על דבר שהוא תאורטי, מדעי או מתמטי. כפי שאי אפשר לקבל בעלות על קונספט מתמטי שהמצאת, זה ברשות הציבור, אם כי תוכל לקבל קרדיט במאמר אקדמי שתוציא על הנושא. פטנט תוכנה יכול אולי להגן על אופן המימוש. (¯`gal´¯) - שיחה 02:45, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כל הפטנטים הרשומים על שמי הם על אלגוריתמים. לא שברור לי מה ההבדל בין זה לבין מימושם. Shannen - שיחה 08:52, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
Unfortunately, Algorithms on their own cannot be patented because they are considered an “abstract idea.” However, you can patent the software process underlying your algorithm.
מכאן. אסף השני - שיחה 13:25, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
But if you can break down your software algorithm into a series of mathematical steps and procedures that mechanize a process, then the algorithm would fall into the patentable “process” category, rather than the “abstract idea” category.

So, while an algorithm cannot be patented, you can patent the series of steps that lead to your algorithm.

ברור שזה קשקוש משפטי וזהו בעצם אלגוריתם.או מתוך הערך שלנו: "אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים.". אבל באמת גלשנו. Shannen - שיחה 15:47, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מט"ח בארץ[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

נניח מישהו מעביר לי 100 דולר לחשבון בנק ישראלי רגיל. האם בחשבון הבנק שלי זה ירשם כ-100 דולר או שזה יכנס לי כ350 שקל (אני מעגל)?

אם זה יכנס כ-100 דולר (בהנחה שהשאלה הראשונה חיובית) אז: האם אפשר למשוך את הכסף במזומן בארץ? 87.71.14.68 19:11, 9 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אפשר להשאיר אותו גם בדולרים בחשבון מט"ח ואז למשוך אותו גם כדולרים. לדעתי לכל הבנקים ישנה אופציה כזאת וזה חוסך משחקי שערים שהם עושים. Shannen - שיחה 08:50, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
למיטב ידיעתי הדיפולט הוא חשבון מט"ח ואז אתה יכול להמיר את זה לש"ח. Danny Gershoni - שיחה 19:58, 10 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

העתקת טבלה ממדיה ויקי ל-LibreOffice בצורה מלאה[עריכת קוד מקור]

ברצוני להעתיק טבלה ממדיה ויקי ל-LibreOffice בצורה מלאה (עם העיצוב שלה).

לדוגמה, אם כאן בויקיפדיה עורך נתן לטבלה width:100% ב-CSS וגם נתן לכל עמודות הטבלה רוחב שווה (כך שאם יש שתי עמודות אז כל אחת קיבלה width:50% ב CSS) היא אמנם תופיע כאן למשתמש בצורה מלאה ומחלוקת שווה אבל אם המשתמש יעתיק וידביק אותה במסמך עורך טקסט עשיר כמו LibreOffice אז היא לא תופיע לו שם כמו שתיארתי והוא יצטרך לפרמט אותה מחדש שם בשביל שהיא תופיע שם בצורה כזאת.

  • איך ניתן להקל על קוראים ולאפשר להם להעתיק טבלאות ממדיה ויקי לעורך טקסט עשיר as-is מבחינה עיצובית?
  • אולי אפשר להציג במדיה ויקי קבצי RTF או ODT ישירות (לא רק לתת להוריד אותו מעץ הקבצים המקומי אלא להציג אותו ממש בערך)?

תודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

כתובת אי פי דינאמית[עריכת קוד מקור]

אני משתמש בסמארטפון שלי כנתב אינטרנט; כתובת האי פי שלי היא דינאמית במובן זה שבכל ריסטרט לסמארטפון היא תשתנה; בדרך כלל כתובת האי פי של הסמארטפון וכתובת האי פי של מחשב העבודה (שמחובר לאינטרנט עם hotspot) הן זהות, אבל, לפעמים הן שונות, למה זה? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

דימוי כתובת אי פי קבועה עם VPN[עריכת קוד מקור]

האם זה נכון שאדם שמשתמש בכתובת אי פי דינאמית ולא יכול או לא רוצה להשתמש בכתובת אי פי קבועה (הנקנית מ-ISP בתשלום) יכול להשתמש ב VPN כדי לדמות כתובת אי פי קבועה והאם ההתייחסות אליה באמת תהיה אל כתובת אי פי קבועה ("מסורתית")? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

כן, כי אתה משתמש בשרת VPN כראוטר שלך לצאת החוצה לאינטרנט. אתה הופך להיות חלק מרשת פרטית בינך לבין המחשבים ברשת הפרטית (לוקאלית). כאן פרוקסי יכול לשמש לאותה מטרה. ולאיזו מטרה אתה זקוק ל IP קבוע - יכול להיות שהוסט יכול להיות פתרון מספק. (¯`gal´¯) - שיחה 17:18, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בלי סרקזם, לא הבנתי מה התכוונת להגיד במשפט "אתה הופך להיות חלק מרשת פרטית בינך לבין המחשבים ברשת הפרטית (לוקאלית)."
אני זקוק לאי פי קבוע כדי לבצע בדיקת חיבור ב SSH לסביבת אחסון מסוימת שעם אי פי דינאמי קורסת עם הארור Connection closed by remote host. אנונימי/ת לא חתם/ה
עניתי: כלומר: DNS דינאמי (אנ'): אין כתובת קבועה, אבל יש שם קבוע שמצביע לכתובת המשתנה. יש לזה מגבלות שונות, אבל בהנחה שהחיבור שלך לאינטרנט די יציב ורוב הזמן לא מתנתק, אפשר להריץ על זה שרת אינטרנט. ואז ראיתי את תשובתך, ונראה לי שאני לא מבין את הבעיה: אתה צריך להתחבר מכתובת קבועה? למה? בגלל שאחרת חומת האש של סביבת האחסון חוסמת אותך? אם לא, למה נדרשת כתובת קבועה?
בהנחה שאתה צריך להתחבר מכתובת קבועה, אתה יכול גם לשכור (או שאולי אפשר לקבל בחינם? אני חושב שהיום כתובת IPv4 עולה כסף, אבל אירוח בסיסי עם כתובת IPv6 קבועה אפשר אולי גם להשיג בחינם. או במחיר חודשי נמוך) שרת ולהתחבר דרכו ב־SSH (לפני כמה חודשים עניתי כאן איך מתחברים בצורה שקופה דרך שרת אחר: האפשרות ‎-J של openssh)‏.
ואם כבר מדברים על IPv6: מי מהספקים בארץ מספק כתובות IPv6? כתובת IPv6 סטאטית היא הרבה יותר זולה, אם כבר יש רשת IPv6. Tzafrir - שיחה 18:49, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אני יודע ש unlimited נותנים IPv6. לא יודע אם יש אחרים. הכוונה שלי הייתה שמוקמת בינך לבין שאר המחשבים רשת overlay, שהיא נחשבת רשת לוקאלית (LAN). לא הבנתי את תחילת התגובה שלך, צפריר. התכוונת להסביר מה זה הוסט? (¯`gal´¯) - שיחה 22:18, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כן. ליתר דיוק: מה שרלוונטי למקרה שחשבתי בהתחלה שעונה על צרכיו. Tzafrir - שיחה 14:22, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אין כניסה ליהודים[עריכת קוד מקור]

  • שמעתי ממספר מקורות שלפני מלחמת העולם השנייה והמצאת הפוליטקלי קורקט, היו נפוצים באנגליה ובארה"ב שלטים על חנויות "אין כניסה ליהודים וכלבים" (במקרה של ארה"ב זה כמובן "אין כניסה ליהודים, כושים וכלבים").
  • טומי לפיד סיפר שבתור ילד בבודפשט הוא לא יכול היה להיכנס למסעדה היוקרתית ביותר בעיר בגלל שהיה לה שלט כזה.
  • בסרט "הפסנתרן" מוצג שבתחילת הכיבוש הגרמני בפולין, לפני שהפרידו את היהודים מיתר האוכלוסייה, נאסר על יהודים להיכנס לחנויות.
השאלה שלי היא איך אפשר לאכוף הוראה כזאת? במקרה של כושים בארה"ב ובדרום אפריקה זה לא בעיה לאכוף, כי הם נראים שונה. אבל איך אפשר לאכוף זאת במקרה של יהודים, שנראים בדיוק כמו האוכלוסייה שבתוכה הם חיים? האם כל חנות וכל מסעדה שכרה סלקטור שעמד בכניסה ובדק תעודת זהות לכל מי שרצה להיכנס? נשמע מופרך.--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 18:58, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אלמוני יקר, עצם השאלה שלך מראה שהתמזל מזלך ונולדת בישראל. עמית - שיחה 19:19, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בניגוד אליך, שנולדת בצפון קוריאה.--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 20:33, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
תגובה מיותרת ולא חכמה במיוחד. אני תמה אם צריך לנכש כאלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:33, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
היה מה שנקרא "מראה יהודי". הוא לא קלע ב 100% (כנראה שגם לא ב 80) אבל בהחלט עבד - עור כהה יותר, אף עם גבנון, נטייה מוגברת להתקרחות. אינני יודע כיצד זה בוצע בפועל, "סליחה אדוני, אין כניסה ליהודים". "אני לא יהודי, איך אתה מעז??" "בוא לשירותים ותוכיח"? אין לי מושג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:36, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אילן, אני לא יודע כמה מהסממנים שכתבת זה אגדה אורבנית, אבל לגבי האף זה ודאי כך. ע"ע אף יהודי. אבל אחד הדברים הראשונים שהנאצים עשו לאחר כיבוש פולין זה לחייב את היהודים לענוד טלאי צהוב, כך שלגבי הדוגמה מ"הפסנתרן" זאת התשובה כנראה.--שמש מרפא - שיחה 22:16, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לפחות בצפון אירופה זה שגוי, וחבל שבערך אין התייחסות למה שרלבנטי ולא למה שלא רלבנטי. אף סולד היה התקן באוכלוסיה צפון אירופית (בפרט נורדית וסלאבית) ולא כך באוכלוסיה יהודית. בדרום אירופה - למשל בספרד - המצב היה שונה. היו אוכלוסיות יוצאות דופן גם בצפון אירופה (למשל חסידי קרטצ'ניף) ובכל מקרה (וכך כתבתי) לא היה מדובר על אבחנה מבדלת, אלא ב"עדות מסייעת". עבור גרמניה של תחילת המאה ה-20 "הופעה יהודית" היתה משהו שסטטיסטית עבד, אך עם יוצאי דופן רבים. זה חייב את הצנזוס הנאצי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:29, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אז בעלי חנויות ומסעדות הרשו לעצמם לגרש לקוחות על סמך מראה?! אם כך, הרי ברור שהם גירשו מלא לקוחות לא-יהודים. איך האוכלוסייה הלא-יהודית הסכימה לזה? שימו לב שאני שואל לא רק על גרמניה הנאצית, אלא גם על אנגליה וארה"ב.
באשר לטלאי צהוב- מה הפריע ליהודים לא לענוד אותו ובכך לחסוך מעצמם את ההתעמרות?--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 22:36, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
באשר לטלאי הצהוב, כנראה מהחשש מעונש אם יגלו אותם. עודדו להלשין על יהודים (אני חושב שגם תגמלו על כך), וקרובים להם כמו שכנים בוודאי ידעו שהם יהודים. (¯`gal´¯) - שיחה 23:49, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אם הלשנה הייתה מספיקה בשביל "להרשיע" אדם בהיותו יהודי, מה הפריע לאנשים סתם להלשין על אנשים אחרים שהם לא אוהבים ובכך להיפטר מהם? ואם אמנם נעצרו הרבה גרמנים/פולנים על לא "עוול" בכפם, איך זה שהאוכלוסייה שיתפה פעולה? הרי במצב כזה כל אדם שאי פעם עצבן מישהו נמצא בסיכון.--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 13:27, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
השלטונות ידעו מי יהודי ומי לא, וגם תעודות הזהות של היהודים סומנו. בתחילה, הם ידעו לזהות יהודים לפי חוקי נירנברג, כלומר היה להם הידע הגנאולוגי על כל האזרחים כדי לדעת אם יש להם סב יהודי. מאוחר יותר הם ויתרו על זה והתייחסו לכל מי שיש לו איזשהו קשר יהודי ככזה (בגלל המאמץ הרב לעשות עבודת מחקר על כל אזרח). (¯`gal´¯) - שיחה 15:19, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בעבר רוב הקניות נערכו בחנויות רחוב ליד הבית, ולכן הייתה היכרות אישית, לא כמו היום שנוסעים רחוק לקניון עם מוכרים זרים. אם יש תעודה שבה זה רשום אפשר לבדוק, אם אין היכרות ואין תעודה אפשר לדעת ע"י הלשנה. הנושא מורכב (יש למשל חצי יהודים או רבע יהודים וכו') ולכן בין השאר נכשל חרם אחד באפריל 1933 בגרמניה הנאצית, שבו האס אה נדרש לאכוף חרם על עסקים יהודים ונכשל (זיהוי שאמור להיות קל יותר - עסקים של יהודים ולא לקוחות יהודים), כך שהחרם הופסק באמצע היום. הכשל של האס אה באירוע היה בין המניעים של היטלר לחסל את האס אה בליל הסכינים הארוכות ב-1934. אנונימי/ת לא חתם/ה
אנסה לאתגר את השיח המובן-מאליו בשתי נקודות בנושא הזה: דבר ראשון, לא ידוע לי על שלטים מהסוג הזה נגד יהודים בארצות הברית שאלמוני שמע ממספר מקורות. דבר שני, כל הדיון כאן נסב סביב דברים שקרו תוך כדי מלחמת העולם השנייה, או לכל הפחות דברים שקרו בגרמניה לאחר 1933, בעוד השאלה המקורית מתייחסת לתקופה של לפני המלחמה. לכן כנראה שהתשובה לשאלה הזאת היא פשוט לא. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:17, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

תמסח[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם "תמסח" הוא קרורודיל או אליגטור? אנונימי/ת לא חתם/ה

קרוקודיל !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:00, 11 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הוא גם כלי רכב שמילא תפקיד קריטי בצליחת תעלת סואץ במלחמת 73. אנונימי/ת לא חתם/ה

ריבלין והרצוג[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם ישנה סיבה ספציפית לפיה ריבלין, נשיא שהגיע מהימין, הפך לאהוד בידי השמאל והמרכז אך מתועב בידי הימין, בעוד הרצוג - נשיא מהשמאל, הפך לנשיא שאהוד על ידי הימין אך מתועב בידי השמאל?

אני טוען שריבלין ידוע בתמיכתו הנחרצת בזכויות מיעוטים ובהתנגדותו לקנאות יהודית, וכנראה בגלל זה רכש את איבת הימין. "בני עמי בחרו בטרור", אמר, ומאז הפך למושא שנאה אצל הביביסטים ואצל מחנה הימין, בעוד השמאל ומחנה המרכז הביעו את חיבתם כלפיו, במיוחד כשהביע את חוסר הנוחות שלו בהענקת המנדט לביבי במערכה הרביעית.

הרצוג מינה זמן מועט לאחר היבחרו את נאור יחיא, איש שמזוהה יותר מכל עם לשכת נתניהו, לדוברו האישי. השמאל ממש התחרפן. בנאום ההשבעה שלו הם הפגינו נגדו והפריעו לטקס ברחבת הכנסת, וחלק אף הטרילו את השיירה שלו בדרך למשכן הכנסת בכביש 1. מאותה סיבה הימין התחיל לחבב אותו, ובנוסף יש לו מערכת יחסים חמה עם נתניהו חרף המערכה ב-2015 עם המחנ"צ והוא גם משאיר את השאלה האם יחון את נתניהו עם תשובה עמומה. מה דעתכם? 2A10:8007:9DE7:0:5D9C:BE7D:D987:3C73 00:27, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

שאלת וענית לעצמך?--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 13:24, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לגבי ריבלין: יש משמעויות שונות למונח ימין. לדוגמה, הספר מלכוד 67 מציג (בהצלחה רבה, לטעמי) את הטענה שעד שנות השבעים הציר העיקרי של הקיטוב הפוליטי היה הנושא החברתי: מפלגות סוציאליסטיות לעומת אזרחיות. ואילו בשנות השמונים הוא עוצב מחדש על הציר המדיני. לדוגמה נתן אלתרמן ויצחק טבנקין השמאליים (לפי הציר הישן) היו ממקימי התנועה למען ארץ ישראל השלמה הימנית (לפי הציר החדש)
נראה לי שלאחר 2015 החל שינוי ציר נוסף שיש לו שני אפיונים אפשריים: בנימין נתניהו או היחס לזכויות אדם. איפה שרוב תומכי גישת שתי המדינות בוחרים בהיפרדות, ריבלין לא מוכן לוותר על השטחים. אבל גם לא על ערכי השוויון וזכויות הפרט, ולכן מבחינתו סיפוח משמעותו זכויות מלאות לכל תושבי השטחים.
אבל אם מדובר על ציר נתניהו: נתניהו התנגד משום מה לבחירת ריבלין כנשיא (בתור מועמד הליכוד). ריבלין הביע עמדות עצמאיות והיה מוקד כוח עצמאי בליכוד שלא מתיישר עם נתניהו. את זה נתניהו לא סובל. וגם בניגוד לפרס שקדם לו שהתמקד בענייני חוץ ובטכנולוגיה, ריבלין התמקד בענייני פנים. מבחינתי העמדות שריבלין השמיע היו עמדות סבירות. ומחנה תומכי נתניהו לא היה מוכן לקבל אותן.
לעניין הרצוג: הפרשנות הזו נראית לי קצת מוגזמת. אבל ימים יגידו. הרצוג מתחזק מערכות יחסים טובות עם כולם ולא סתם הוא הצליח להיבחר לנשיאות ברוב גדול בלי שום מועמד רציני מולו (שוב נתניהו לא דאג למועמד של הליכוד). Tzafrir - שיחה 14:46, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
נדמה שהשאלה של האנונימי מושפעת מסיקורים שטחיים של העיתונות. ריבלין היה אהוד בידי המרכז והשמאל משום שהגיע מתפקיד ממכלתי ומכובד, יו"ר הכנסת. בתפקיד זה נהג בהוגנות כלפי חברי הבית והיה תומך מובהק בעקרון הפלורליזם, מה שהעניק לו נקודת פתיחה טובה כנשיא אצל הצד השני של המתרס. הרצוג, לעומת זאת, הודח בקיץ 2017 בידי מפלגת העבודה מתפקידו כיו"ר המפלגה כנהוג במפלגה זו, אולי מחמת מיאוס. הימין תולה בו תקוות שאולי יחון את שמש העמים ואבי האומה בנימין נתניהו, לכן הם נחמדים אליו. ביום שידחה את בקשת החנינה (אם וכאשר תוגש) - הם יבטלו כל סימן לנחמדות או כבוד. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 16:53, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

ארגון מספרים בעברית ובאנגלית[עריכת קוד מקור]

  • בעברית אני אגיד "מיליון, מאה חמישים ושבע אלף, ו-חמש מאות שלושים ושש."
  • באנגלית אני אגיד "One million, one hundred thousand and fifty seven thousand, and five hundred and thirty six".

באנגלית מוספים את הביטוי one לפני חלקי מספרים "גדולים" ויותר פעמים את הביטוי and, האם זה מעיד על יעילות פחותה לתיאור מספרים גדולים? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

כן. ההבדל בהחלט מעיד על יעילות פחותה באנגלית לתיאור מספרים גדולים. 2.53.167.83 12:21, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מסכים ומחזק. בהחלט מעיד. 192.114.182.2 12:44, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

איך אומרים seaweed בעברית?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

יש אצות(algea), יש עשב-ים (seagrass) מה המונח שמתאר seaweed? ‏ Assafn שיחה 12:37, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אצות גם כן. אצות-ים אם תרצה. Gil mo - שיחה 13:28, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

האם אפשר לתבוע את יורשיו של פושע?[עריכת קוד מקור]

אם אדם ביצע פשע ואז מת. האם הקורבן יכול לתבוע כסף מיורשיו של הפושע?--2A00:7C40:C1C0:364:F94B:E24B:3197:B8F1 13:23, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אפשר לתבוע עיזבון של מי שנפטר. התביעה מוגבלת לגובה הירושה. חובות אינם עוברים ליורשים. עוזי ו. - שיחה 13:54, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מה זה "Monocytes" ו - " Eosinophils" גובה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מצאתי בתיק הרפואי שלי בדיקה מ-2004, אז זה לא יעוץ רפואי פה. התוצאה לא רלוונטית להיום. סתם סקרנית:

מצאו לי בזמנו אחוז גבוה של Monocytes ושל Eosinophils בדם. אם אני זוכר נכון פניתי לבדיקה אז לצורך איבחון אלרגיה שאכן התגלתה. אני מנסה להבין אם המולקולות שאת שתם כתבתי קשורות לאלרגיה ואם לא, אז מה זה אומר שיש אחוז גדול מהם?

אני לא רופא ולא נותן יעוץ מקצועי. אבל אני יודע לחפש בוויקי האנגלי w:Monocyte ולראות שיש לנו ערך מקביל: מונוציט. בהתאמה: w:Eosinophil => אאוזינופיל. „תפקיד נוסף של האאוזינופילים הוא בתיווך תגובות אלרגיות.״ Tzafrir - שיחה 14:12, 12 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אני לא רוצה להכנס להרצאה ארוכה באימונולוגיה. אגיד בקצרה שאלה תאים של מערכת החיסון. ראה en:Type I hypersensitivity ויש גם ערך עברי קצר שמתייחס לריבוי אאוזינופילים: אאוזינופיליה. מונוציטוזיס (ריבוי מונוציטים) בדרך כלל לא קשור לאלרגיה אלא לדלקת, אם כי יתכן שיש גם דלקת וגם אלרגיה. גילגמש שיחה 06:40, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מסלול מניות או מחכה מדד?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בקרן הפנסיה יש אפשרויות: כללי תלוי גיל, מחכה מדד S&P 500, מסלול מניות, הלכתי, שקלי ואג"ח. להבנתי שקלי ואג"ח הם מסלולים עם סיכון נמוך, אבל לא משתלמים לתווך קצר. כללי הוא המוצר הנמכר ביותר והוא מאוזן היטב בין סיכון לבין תשואה.

והמסלולים המנייתיים והS&P הם בעלי סיכון גבוה, שמשתלם בתווך הרחוק. ובשבילי זה בעוד 30 שנה. האם עד כה אני צודק?

עכשיו השאלה איזה מהם משתלם יותר לצורך פנסיה?

(המסלול מחקה את המדד, ולא מחכה לו). עוזי ו. - שיחה 11:23, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

רוב המומחים יגידו שלטווח של 30 שנה כדאי ללכת על מסלול מנייתי שגם אם הוא תנודתי הוא ייתן תשואה עודפת לאורך זמן. מדד S&P 500 הוא גם מסלול מנייתי ואני מניח שכדאי לשלב מדדי חו"ל עם מדדי הבורסה בארץ. בכל מקרה צריך לזכור שקרנות פנסיה אינן מושקעות 100% בשוק המניות ויש בהן מרכיב שקלי/אג"חי. Danny Gershoni - שיחה 12:53, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

האם זה נכון, כפי שקראתי במספר מאמרים, שהשקעה מינורית קבועה דרך הו"ק לתעודת סל מחקת מדד (כגון ת"א 35) תייצר בתום כשלושים שנים רווח גדול כמעט ללא סיכון? פנטין - שיחה 13:22, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בתוחלת. אף אחד לא מבטיח כלום. מתניה שיחה 18:00, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אין דבר כזה "ללא סיכון" (חוץ מפקדון בלטה). היסטוריית תעודות סל מניתיות אכן מראות תשואה מכובדת לאורך זמן אבל יש כאן גם עניין של תזמון. אם אתה קונה בשיא ויש נפילה זה יכול לקחת גם מספר שנים לחזור למחיר הקניה (כמו למשל אחרי התפוצצות הבועה ב-2001 לקח לנסדא"ק הרבה מאוד שנים לחזור לרמה בה היה ב-2000). Danny Gershoni - שיחה 20:30, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בפקדון בלטה יש סיכון ענק, שלא לדבר על עכברים. המציאות מראה שלא היה מי שהשקיע בS&P 500 פאסיבית למשך תקופה של מעל 10 שנים והפסיד. גם מי שהפקיד ב-2000 ומשך ב-2011, כשבאמצע היו שתי מגה-נפילות, לא הפסיד (אולי הפסד ריאלי קטן). זה כמובן לא אומר דבר לגבי העתיד, אבל לטווח ארוך זו השקעה טובה בהחלט (אין באמור משום ייעוץ וכו').--שמש מרפא - שיחה 07:13, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

איך ויקיפדיה העברית מתמודדת עם קישורים חיצוניים שבורים?[עריכת קוד מקור]

בטח יש איזה כלי ייעודי למדיה ויקי שרץ על כל הדפים באתר, בודק את כל הקישורים החיצוניים (לאו דווקא בפרק "קישורים חיצוניים" אלא בכלל) ומעיד מה לא מחזיר HTTP status code 200.

אם כן, מה הוא הכלי הזה? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

יש בוט שעושה את זה. והחל לפני כמה שנים שיתוף פעולה עם ארכיון האינטרנט, קראתי על זה איפשהו לאחרונה. קיים בוט שיודע לעבוד עם ארכיון האינטרנט ולהציל קישורים שבורים. לא ברור לי אם הוא בעצמו דואג להכניס קישורים חדשים לארכיון על סמך קישורים ששמים בדפים בוויקיפדיה, כי לא תמיד הבוט מצליח להציל קישורים. דווקא שאלתי על זה לפני כמה ימים בדף השיחה של הבוט. (¯`gal´¯) - שיחה 16:20, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אגב, לא תמיד קוד HTTP שמוחזר יכול להעיד על כך שהקישור שבור, לכן עדיף שיהיה ארכוב מיידי, במידה והגרסה העכשווית אינה מעודכנת בארכיון. (¯`gal´¯) - שיחה 16:22, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

האם יש בדתות האברהמיות דוגמאות לרלטיביזם מוסרי?[עריכת קוד מקור]

ברור לי שהחוק שלהן הוא חוק סגור, אבל אם גם בכתביהן אפשר למצוא מקרים של רלטיביזם מוסרי? תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

לעומת הפנתאון הפגאני (יוון ורומא, העולם הנורדי, אולי גם אחרים), הדתות האברהמיות מעולם לא הצטיינו ב"ערכים מוסריים שאינם משקפים אמת מוחלטת או אוניברסלית". הן האורתודוקסיזם היהודי והן הקאתוליות הנוצרית (ואני מניח שגם באיסלם, אף שאיני בקיא בדת זו) ראו בערכיהן המוסריים כאמיתות מוחלטות שאין עליהן עוררין. רק בעשרות השנים האחרונות (או במאה האחרונה לכל היותר) החלו להתפתח בהשפעת הערכים הדמוקרטיים "זרמים" דתיים שרואים בערכים מוסריים כדבר שניתן להתווכח עליו, ולכן בהכרח אין "אמת אחת" שהיא הנכונה, כשכל היתר הן דברי כפירה. בעולם הנוצרי אפשר לציין את הכנסיות הצפוניות הלותרניות (ובפרט הכנסיות-המדינתיות בסקנדינביה), ובעולם היהודי את הזרם הרפורמיסטי.
מעניין להסתכל על דילמת אותיפרון בהקשר הזה: "...אם כן, אותם הדברים עצמם שונאים ואוהבים אותם האלים, כפי שמסתבר, ומה ששנוא על האלים ואהוב עליהם היינו הך?... (כתבי אפלטון, עמוד 264)". בדיאלוג הזה סוקרטס "מוכיח" למעשה שהעולם היווני הוא בדיוק "ערכים מוסריים שאינם משקפים אמת מוחלטת או אוניברסלית", אלא תלויי סיטואציה, מקום, תרבות וכו' (במקרה הזה - דעות שונות של אלים שונים). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:09, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
מכיוון שזרמים היו בכל הדתות הגדולות מראשיתן אז אולי התכוונת ב"זרמים" ל"תנועות רפורמיות" הקוראות לשינויים קיצוניים בהבנות. אנונימי/ת לא חתם/ה
אני עושה כמיטב יכולתי Face-smile.svg ב"זרמים" כוונתי לארגונים דתיים ששורשי אמונתם זהים. כל הדתות הלותרניות הן לותרניות, אך יש "זרמים" שונים (שמבדילים ביניהם). המשותף לכנסייה השוודית והדנית, לצורך הדוגמה, גדול בהרבה למשותף בין הכנסייה השוודית לכנסייה הקאתולית ברומא, והם כמובן גדולים יותר מהמשותף בין הכנסייה השוודית ליהודות האורתודוקסית, שגם בה יש הבדלים בין יהדות ליטאית ליהדות פולנית, וגם בתוך היהדות הליטאית יש כמובן הבדלים בין ... אני מקווה שהבהרתי את כוונתי במינוח "זרמים". נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:32, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
קצת התסבכתי עם העברית שלי, אז אגיד את זה בפשטות: דתות שבהן יש אל אחד, לרוב גם תהיה בהן "אמת" אחת, בעוד דתות שבהן יש אלים רבים (שגם רבים זה עם זה ללא הרף), תהיה להן "אמיתות" רבות ומגוונות. דת מונותאיסטית היא כמעט לפי הגדרתה לא רלטיביסטית, פשוט כי "הטוב והרע" נקבעים על ידי אל בודד. אני מחריג מכך ארגונים דתיים המאמינים באל אחד אך מושפעים מערכים דמוקרטים. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:35, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בהרבה זרמים של הדתות האברהמיות עשו "ויתורים" רלטביסטיים מסויימים. למשל הנצרות הקתולית (בעקבות תומאס אקווינס) ביססה חלק חשוב מהתאולוגיה שלה על אפלטון ובייחוד אריסטו. הם כמובן היו מודעים לכך שאפלטון ואריסטו היו פגאנים, אבל ייחסו להם מוסר טבעי. הסינים נחשבו ע"י תאולוגים נוצרים רבים כבעלי מוסר טבעי (ולכן פחות זקוקים למיסיונרים). בדת היהודית יש את מצוות בני נח, ולכן ניתן היה לקבל שגויים המקיימים אותן הם מוסריים לפחות במידה מסויימת. אני לא זוכר כרגע דוגמה בדתות אברהמיות לרלטביזם מוסרי מוחלט ("המוסר שלך טוב בדיוק כמו שלי למרות שהוא שונה"). אבל אני חושד שזה היה נדיר גם אצל פוליתאיסטים. H. sapiens - שיחה 11:48, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
העניין הוא שבחברה פוליתאיסטאיסטית אין באמת "אמת אחת" או "מוסר אחד". מה שמוסרי בעיני לוקי רחוק 180 מעלות ממה שמוסרי בעיני תור, אבל עבור בני האדם שאינם אלים, שתי הגישות לגיטימיות כמעט באותה מידה. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:27, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אני לא בטוח שזו דוגמה מוצלחת. לוקי ותור היו שניהם אלים נורדים, אבל בדת הנורדית לוקי בד"כ נחשב האל הרע ותור האל המוסרי. כל הפנתאון בד"כ השתייך לאותה דת ומערכת מוסר, אם כי היו פה ושם הבדלים בין אינטרסים של אלים שונים.
אני חושב יותר על דוגמאות של אלים שונים מדתות ועמים שונים, למשל (דווקא מהמקרא): "הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ אוֹתוֹ תִירָשׁ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֱלֹהֵינוּ מִפָּנֵינוּ אוֹתוֹ נִירָשׁ."(שופטים י"א, כ"ד). לכאורה טיעון פוליתאיסטי-רלטיביסטי מובהק. אבל בתכלס זה היה חלק מוויכוח על טריטוריה, הצד השני לא השתכנע מהטיעון, והיה צורך לצאת למלחמה ע"מ לקבוע מי יותר חזק, כמוש או ה'. כלומר, למרות שיפתח לא פוסל את האל כמוש והמוסר העמוני, הוא עדיין פטריוט של ה' והמוסר הישראלי. H. sapiens - שיחה 15:53, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

דינוזארים וציפורים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ידוע שציפורים הם צאצאים של דינוזאורים.

1) האם יש רשימה של איזה דינוזאור התפתח לאיזה ציפור? לדוגמה טירקס התפתח לתרנגולת, אפטוזאורוס הפך לברווז וסופרזאורוס הפך לנשר? משהו כזה, אני סתם זורק דוגמאות.

2) איך יודעים שדינוזאורים עצמם לא היו ציפורים? אולי טריצרטופס היה ציפור?

3) זה אומר שזוחלים ועופות הם קרובי משפחה? אבל לי זה נראה שהעופות יותר קרובים ליונקים: הם חמים, יש להם דם בצבע אדום. זה רק אשליה ובמציאות עיט יותר קרוב לאיגואנה מאשר לזאב?

1) זה לא עובד כך באבולוציה. עופות הן קבוצה מונופילטית (בוודאי עופות החיים כיום, וכנראה גם נכחדים) ולכן התפתחו פעם אחת בלבד, מקבוצת דינוזאורים אשר (בהגדרה) נקראת אביאלאה, וראה שם עץ פילוגנטי משוער של ההתפתחות העופות מן הדינוזאורים. אך יש לציין שהיו כנראה דינוזאורים מנוצים קטנים שלא היו עופות בעצמם, ובחלקם התפתחה יכולת מסויימת של תעופה במקביל לעופות האמיתיים, למשל מיקרורפטור.
2) טריצרטופס בהגדרה איננו עוף, ראה הסבר באביאלאה.
3) אכן, העיט קרוב יותר לאיגואנה מאשר לזאב, ראה למשל העץ הפילוגנטי בזוחלים#סיווג ומיון. "סיווג אינטואיטיבי" לא תמיד קולע למטרה, אך יש לציין שדרווין ואף חוקרי-טבע שקדמו לו כבר ידעו, ללא מאובנים או דנ"א, שהעופות קרובים יותר לזוחלים מאשר ליונקים. בעיקר על סמך תכונות שלד, וכן שהעופות והזוחלים שניהם מטילי ביצים, ולא מיניקים. H. sapiens - שיחה 21:00, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
לעניין הקרבה: כאמור, היונקים רחוקים יותר מכל הזוחלים והעופות. דווקא הטלת הביצית זו תכונה שהתפתחה מאוחר יחסית אצל היונקים (ולא קיימת אפילו אצל יונקי ביב. והיניקה: גם לא אצל יונקי כיס). Tzafrir - שיחה 21:35, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כל היונקים כולל יונקי כיס ויונקי ביב הם יונקי חלב, ולמעשה יש גם זוחלים משריצי חיים (עובדות שלא היו מוכרות היטב בזמנו של דרווין). הנקודה היא שהטלת ביצים היא המצב העתיק, בעוד שהשרצת חיים התפתחה מספר פעמים באופן שונה, וחלב התפתח פעם אחת בענף היונקים בלבד.
באופן דומה, במבט שטחי עופות נראים דומים ליונקים בגלל שנוצות דומות לשערות, אך בבדיקה יותר יסודית, נוצות דווקא הומולוגיות לקשקשים של זוחלים (למשל מתפתחות מן האפידרמיס ולא מן הדרמיס), ולכל העופות עדיין יש קשקשים על הרגליים.
הנקודה שלי היא שכבר בזמנו של דרווין היה ניתן להסיק, ואכן הסיקו, שעופות קרובים יותר לזוחלים מאשר ליונקים. H. sapiens - שיחה 10:31, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אז שאני אבין:

1) בתקופת הדינוזאורים היה דינוזאור אחד ויחד שהוא האבא של כל הציפורים באשר הם? מי זה היה?

2) האם יש עדות לכך שלא היו עופות בתקופת הדינוזאורים? יכול להיות שאותה "אבא ציפור" היה קודם וכבר בתקופה בה היו טי-רקס ודיפלודוקוסים היו שני ענפים במקבלים: אחד ציפורים והשני זוחלים?

3) הזכרת שנוצות וקשקשים באים מאותו מקור. איך אנחנו יודעים שדיפלודוקוס לא היה עם נוצות? אולי כל הדינוזאורים היו עם נוצות?

4) אם באמת רק דינוזאור אחד הפך לציפור, זה אומר שלא נשארו צאצאים של דינוזאורים אחרים? כלומר הם כולם נכחדו באופן שלא השאירו צאצאים? אז מאיפה מגיע כל הגיוון הביולוגי שיש היום?

1) אכן זו הדעה המקובלת, בוודאי אם אתה מדבר על העופות של היום. לגבי מי היה האב הספציפי, לא בטוח שגילינו אותו, או שנצליח לזהות אותו מאחיו/בניו. במשך כ-150 שנה המועמד היחיד היה כמובן הארכאופטריקס, אבל כיום מועמד חזק אפילו יותר הוא אורורניס, שקדום מארכאופטריקס ועדיין מסווג לאביאלאה. יש עוד כמה מועמדים.
2) כן, עופות קדומים רבים חיו לצד הדינוזאורים לאורך עשרות מיליוני שנה בתקופת היורה והקרטיקון. בוודאי לצד טירנוזאורוס רקס שחי בסוף הקרטיקון.
3) עקרונית זה אפשרי שלדיפלודוקוס היו נוצות, אם כי בקבוצה שלו נמצאו הרבה פחות דינוזאורים מנוצים. יותר נמצאו אצל תרופודים. דיפלודוקוס כנראה גם לא הזדקק לכסות נוצות עקב גודלו (כפי שפילים וקרנפים כיום לא זקוקים לשיער).
4) כל מגוון העופות כיום התפתח ממין דינוזאורי אחד מתקופת היורה. דינוזאורים שאינם עופות לא שרדו. H. sapiens - שיחה 13:55, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
H. sapiens, לגבי מינוח של השורה האחרונה שכתבת. שמעתי טענה דומה בניסוח טיפה אחר וחשבתי שאולי זאת שגיאה. אז לצורך הבהרה: אפשר להיות מסווג בו זמנית כ"עוף" וגם כ"דינוזאור"? אין סתירה בין השניים? הלא המילה "דינוזאור" אומרת שמדובר בזוחל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:13, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
זוחלים כבר לא קיימים בחלוקה הטקסונומית המודרנית. עופות הם היום קבוצה של דינוזאורים, ולכן אין שום קושי להיות גם עוף וגם דינוזאור.
מה שכן, בלשון יומיום ואולי אפילו אצל פלאונטולוגים "דינוזאור" בד"כ לא מתכוון לעוף. אך כשצריך לדייק אכן משתמשים במונח "דינוזאורים שאינם עופות". H. sapiens - שיחה 17:08, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

למה פלאש נחשב מיושן?[עריכת קוד מקור]

ניתן לראות ביקורת באינטרנט בעד המעבר ל HTML5 בביקורת שפלאש זה דבר מיושן, וכדאי לעבור לסטנדרט החדש. מה ההגיון בזה, כאשר HTML5 למעשה שאב המון מהפונקציונליות שלו מפלאש? למעשה רצו ליצור תחליף לפלאש, ולקחו את כל או רוב מה שקיים בו וצירפו אותו לסטנדרט. פלאש היווה ההשראה והמודל בתכנון. יש גם השוואות שמראות שלמעשה יצרו יורש לפלאש בהקשר הזה (בוויקיפדיה יש טבלת השוואה, יש גם אתר בשם htmlvflash שערך השוואה אינטראקטיבית ביניהם, מנקודת מבט של מפתחי משחקים). אני יודע כן שפלאש יכול להיות יותר איטי, בעיקר כי זה תוסף צד שלישי, ושיש בו בעיות אבטחה (שנראה שלא נפתרו ב HTML5, מחיפוש בנושא). מה שכן זה נותן, זה סטנדרט פתוח, בניגוד לפלאש שהוא מערכת סגורה וקניינית. מן הסתם שזה גורר גם בעיות כאשר יש מימושים שונים. (¯`gal´¯) - שיחה 23:53, 13 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אדובי פלאש מומש בתור תוסף אחד לדפדפן. הוא לא השתמש בתשתית של הדפדפן והיה צריך לממש מחדש הכל. לדוגמה, גם כאשר בדפדפנים המובילים הייתה תמיכה טובה בשפות דו כיווניות, פלאש עדיין לא תמך בכך ועבר זמן רב עד שהוא הצליח להציג עברית לא הפוכה. פלאש היה דבר טוב בזמן ש־HTML הפסיק להתפתח. כש־HTML חזר להתפתח, הרבה מיתרונותיו של פלאש פחתו. לא מדובר רק על היותו של פלאש קנייני: אחת החלופות שנשקלה לפלאש הייתה SVG. כאן מדובר על תקן פתוח. אבל הוא סובל מהבעיה הבסיסית האחרת: הצורך לממש מחדש את כל מה שכבר ממומש בדפדפן. בסופו של דבר SVG לא המריא בתחום הזה. Tzafrir - שיחה 13:46, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
אז לא ניתן להתייחס אל פלאש ממש כאל "מיושן". בסה"כ כאשר יצא הסטנדרט החדש, הוא למעשה נשען על עבודה של שנים של פיתוח הפלטפורמה הזו, שהביאו אותו למוצר טוב ועובד. ייתכן שאפילו HTML5 לא מסוגל לעשות כל מה שפלאש יכול. יצא לי לקרוא על כך שיש דברים שעדיין HTML5 לא מסוגל לעשות, ובכך ניסיון מעבר ביניהם הוא לא חלק. גם חלק מהדברים ידרשו תוספים, כמו WebGL ל-3D. כלים, לפחות בהתחלה, עבור פיתוח ויזואלי, כאשר כאן זה נדרש, לא היו. ועוד יתרון משמעותי לפלאש, הוא מתקמפל - למעשה יש קובץ להכנה authorizing וקובץ מקופמל, שמגן על הקוד, כי הוא יוצא ב bytecode. אם כי wasm החדש יחסית יוכל לעזור בלעשות את זה. (¯`gal´¯) - שיחה 16:43, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הוא בהחלט מיושן: הפיתוח שלו הופסק מזמן. ב־2007 אפל החליטה להשיק את הiPhone ללא פלאש בגלל הבעיות הטכניות שהוא גרם (צריכת סוללה, חוסר אפשרות להתאים לתצוגות בגדלים שונים, וכמובן חוסר היכולת של אפל לשלוט בפלאש). זה הדגיש את הבעיה עם פלאש. אדובי ניסו מאז להראות בצורות שונות (ומטעות) שמדובר על פלטפורמה סטנדרטית, אבל לא הצליחו לטפל בבעיות הבסיסיות, ובהדרגה הפסיקו את הפיתוח. מאז 2014 לא יצאו גרסאות חדשות וכיום הוא כבר לא נתמך בכלל. הדפדפנים החדשים ביטלו את ממשק התוספים (plugins) המקורי של נטסקייפ וכיום כבר אי אפשר להשתמש בהם גם באותן גרסאות ישנות שלו. Tzafrir - שיחה 18:51, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
כמוכן HTML5 במובן הרחב זה לא סתם תקן ההמשך של HTML 4.0‎ אלא אוסף שלם של תקנים מסביבו: CSS, ג'אווהסקריפטECMAScript ואחרים שמגדירים התנהגות של דפדפנים וכל מה שקשור לווב. WebGL (אנ') הוא עוד אחד מהם. הוא לא תוסף יותר מאשר CSS הוא תוסף. Tzafrir - שיחה 19:02, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
למה להתייחס כאל מיושן בהקשר הזה של גרסה אחרונה שיצאה? לא יותר הגיוני להתייחס מבחינת היכולות שלו לעומת מה שניתן לעשות כיום? או גם על אופן עבודה (ככה מתייחסים לפחות בנושא של frameworks ב web). אני חושב שלאדובי היו אפילו תוכניות לגבי פלאש במובייל לפני שאפל החליטו לחסום אותם (אולי זה קשור גם ל AIR). כן, מכיר חלק מהבעיות הטכניות. גם זכור לי משהו שהוא לא ממש בעיה, אבל היה נראה לא טוב - באופן שבו התנהל עם פקדי ברירת מחדל - נראה שעשה זאת באופן דומה לג'אווה, שיש לו את הפקדים שלו, אבל בד"כ לא היה שימוש בהם. מה אדובי בדיוק ניסו לעשות? אני יודע שהטיעון העיקרי בגללו אדובי עזבו את פלאש היה בגלל נושא האבטחה. (¯`gal´¯) - שיחה 20:49, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
היו תוכניות? באנדרואיד לא חסמו אותם, ובכל זאת לא היה כיף להשתמש שם בפלאש. יש עשור שלם של פיתוח שרובו לא קרה עם פלאש. לקראת הסוף הדבר היחיד שפלאש ידע לעשות ש־HTML לא יכל היה וידאו עם DRM. ובגלל שיצרנים שונים כל כך לא אהבו את פלאש הם דאגו להכניס יכולת כזו לתוך HTML למרות ההתנגדות הרבה (ר’ w:Encrypted Media Extensions). Tzafrir - שיחה 21:41, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מה גורל החברה?[עריכת קוד מקור]

בוויקפדיה יש שני ערכים, אוונגרד וגארדיום, המציגים מוצרים של חברת ג'י-ניוס מערכות קרקעיות בלתי מאוישות (יו ג'י אס) בע"מ. ברשם החברות החברה מוצגת כמחוסלת מרצון, והשאלה היא מה עלה בגורל שני המוצרים שלה, האם נפסק ייצורם, או שעבר לאחת משתי חברות האם או לחברה אחרת? דוד שי - שיחה 05:25, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

יש בערך קישור לכתבה בגלובס מ-2016, בה כתוב שהחברה נסגרה בגלל מחסור בהזמנות, ועובדי החברה נקלטו בחברות האם כדי לשרת את הלקוח הקיים (צה"ל). אנונימי/ת לא חתם/ה

האם יש משהו משותף חשוב לצמחים הבאים: קוקה, קולה, קקאו, קפה וקמליה סינסיס?[עריכת קוד מקור]

חלקם התפתחו באזורים שונים ושייכים למשפחות גנטיות שונות אבל נדמה לי שהמשותף החשוב לכולם הוא הימצאות חומרים סטימולנטים (קפאין?)

בכולם יש את האות ק'. 2.53.164.183 09:11, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בקוקה אין קפאין. בתה יש חומר דומה לקפאין אבל אין ק’ (אבל יש בו C אם כותבים אותו בגרסת צ’אי). Tzafrir - שיחה 13:50, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בכל מקרה, הערך אלקלואיד מציג בראשו הן את קוקאין והן את קופאין כדוגמאות לאלקלואידים. לפי הערך נראה ששימושם העיקרי בצמח הוא הגנה נגד חרקים. גם שמנים אתריים, שלמיטב הבנתי מספקים את הריח ללא מעט מצמחי התבלין ממשפחת השפתניים (נענע, מרווה, אזוב, ועוד) משמשים ככל הנראה כמנגנון הגנה לצמחים אלו. Tzafrir - שיחה 21:53, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

צבעי דגל ישראל[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בוועדה הממשלתית בשנות ה50 נקבע הצבע הכחול בדגל לפי הרכב כימי מסוים, אם כן, מנין הגיעו הערכים הנומריים בדגל ישראל והצבעים הלאומיים של ישראל?

Flag of Israel.svg
צבע
תכלת כהה / כחול לבן
מינוח רשמי Indanthren Calidon - GCDN‏ White
ייצוג צבע במחשב – RGB 0/56/184 255/255/255
קוד צבע הקסדצימלי #0038b8 #FFFFFF
CMYK 100/70/0/28 0/0/0/0

לא הצלחתי למצוא לכך שום מקור חוץ־ויקיפדי, לא כל שכן מקור רשמי. ‏ברוך [ShoobyD]שיחה – 14:04, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

אין מקור רשמי לצבע הדיגיטלי משום שהוא הוגדר בתקופה בה הצבע היה בדפוס בלבד. הצבעים בערך מבוססים על עריכה מויקיאנגלית ללא מקור. הצבע שהוא הציע קרוב מאוד וזה לא ממש קריטי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 17:53, 14 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

האם יש דרך להבחין בין מחלים, חולה, ומחוסן?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

יש את כל בדיקות הPCR ומטוש לתוך האף. האם בדיקה כזאת תדע להבדיל בין חולה פעיל, חולה לשעבר ומחוסן?

אם לא הPCR אז איזו דרך יעילה יש להבחין בין שלושת המקרים?

חולה זה אדם עם סימפטום משמעותי אחד לפחות המפריע לו לתפקד. כל דבר אחר זה לא חולה.
חולה לשעבר זה לא רלוונטי כי זה היה ונגמר ואין מה להיתקע בעבר (אם אין בעיה משמעותית בגלל זה).
לפחות תאורטית, אין שום הבדל משמעותי מבחינת אדם שמערכת החיסון שלו ניצחה פתוגן ("מחלים" בשפה עילגת) לבין אדם שחוסן בחיסון סינטתי איכותי וטוב, אם כי זה לא מצדיק התחסנות סינטתית מכל מחלה בצמיחה אין סופית ובטח לא כפייה למי שמעדיף לסמוך על המערכת החיסונית שלו.
בברכה, קוקוריקו.
קוקוריקו, ההגדרה שלך של חולה לא בדיוק מקובלת על משרד הבריאות: "רבים מן הנדבקים במחלה אינם מפתחים תסמינים כלל (חולים א-סימפטומטים) ויכול להיות שאפילו לא יתגלה שחלו בקורונה." (כאן). אנא המנע בעתיד מלענות על שאלות מסוג זה על פי מה שקרוי בנימוס בשיחות ויקי "מחקר מקורי". אסף השני - שיחה 12:46, 15 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ההגדרה של חולה א סימפטומטי היא רבת חשיבות: למשל, חולה אסימפטומטי, יכול להדביק אחרים. אסף השני - שיחה 12:50, 15 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ואותו דבר בקשר לקביעתך ש"אין שום הבדל משמעותי מבחינת אדם שמערכת החיסון שלו ניצחה פתוגן ("מחלים" בשפה עילגת) לבין אדם שחוסן בחיסון סינטתי איכותי וטוב". אסף השני - שיחה 12:48, 15 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
בדיקות המטוש וה- PCR אמורה לזהות רק חולים פעילים. לפי כתבה זו, "למחוסנים יש נוגדנים רק כנגד מרכיב החיסון, הספייק. למחלימים יש נוגדנים גם כנגד מרכיבים אחרים של הנגיף". לא ברור לי אם זה אומר שהם ניתנים להבחנה בבחינת הנוגדנים הקיימת, אבל אין מגבלה טכנית לאבחנה כזו. אסף השני - שיחה 13:09, 15 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
ל"אסף השני" אני לא מסכים עם דבריך, משרד הבריאות הישראלי אינו סמכות עליונה ברפואה וגם מה שציינת מתאר אדם שהוא אולי נשא ולא בהכרח חולה: אדם יכול להיות נשא של חיידקים פרוביוטים למשל, זה לא אומר שהוא חולה (במקרה של חיידקים פרוביוטים אפילו ההפך). בברכה, קוקוריקו.
וודאי שמשרד הבריאות אינו סמכות עליונה. כל אחד יכול לבחור איזו סמכות הוא מעדיף: את משרד הבריאות הישראלי (ומגוון ארגונים אחרים שנדמה לי שאין טעם לפרט) או כותב אלמוני בויקיפדיה המכנה עצמו "קוקוריקו". בחירה קשה. אסף השני - שיחה 15:34, 15 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
הפנייה שלך לסרקזם לא מפריכה את דברי, הצגתי אמיתות ביולוגית שבמחלות זיהומיות כל חולה הוא בהכרח נשא אך לא כל נשא הוא בהכרח חולה (למשל, יכול להיות נשא שעומס פתוגני מסוים אצלו נמוך מאד והמערכת החיסונית שלו תחסל את הפתוגן במהירות בלי שהוא ידביק כל אדם אחר משמעותית או בכלל והכל יסתיים כאילו לא היה). בברכה, קוקוריקו.

אשמח להתייחסות פרטנית לשאלה המקורית, ללא קונספירולוגיה, הגדרות ופרשנות אישית.

"יש את כל בדיקות הPCR ומטוש לתוך האף. האם בדיקה כזאת תדע להבדיל בין חולה פעיל, חולה לשעבר ומחוסן?" - בדיקות אלו מבחינות רק בין חולים פעילים לאלו שאינם חולים פעילים, כלומר, נוכחות נגיף בגוף. ראה כאן.
"אם לא הPCR אז איזו דרך יעילה יש להבחין בין שלושת המקרים?" - בדיקת נוגדנים בצירוף עם PCR תוכל לקבוע עם מדובר בחולה פעיל, ואם לא - אם חוסן\החלים. למיטב ידיעתי, אין בדיקות סטנדרטיות שיבדילו בין מחוסנים למחלימים. בדיקות לזייהוי נוגדנים ספציפיים (שלא רק לספייק) יכולות לעשות זאת, אך הן אינן סטנדרטיות. אסף השני - שיחה 23:46, 15 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מחפש מקור לגיף ליום כיפור[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה המקור של הגיף הזה? זה איזשהו סרט? אנונימי/ת לא חתם/ה

נראה כמו קליפ של וירד אל ינקוביק. אנונימי/ת לא חתם/ה
אני חושב שזאת סצנת הריקוד מהסרט רבי יעקב של לואי דה פינס יודה אווזי - שיחה 23:26, 15 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]
זה מרבי יעקב הם רוקדים "הבה נגילה".--נדב - שיחה 16:15, 16 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

תקנון תשתית אינטרנט[עריכת קוד מקור]

מה הם הגופים העוסקים בכך? ישר חשבתי על:

החסרתי משהו מהותי? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

ע"ע en:Internet governance (¯`gal´¯) - שיחה 00:11, 16 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מציאת ערכים בעברית ללא ערך תואם באנגלית[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום, ברצוני להשתמש בויקיפדיה כמשאב תרגול עבור התלמידים שלי על ידי מתן משימות תרגום של ערכים בעברית ובאנגלית ללא ערך תואם בשפה המקבילה. אין בכוונתי שהם יצרו את הערכים האלו באתר היות ויכולת התרגום שלהם עוד נבנית והם בסך הכל תלמידי חטיבה.

אני לא רוצה לתת להם לבחור כל ערך אקראי שכן רוב הערכים כבר קיימים בשתי השפות. האם ישנה דרך לסנן את הערכים שקיימים בעברית ואינם קיימים באנגלית? או להפך - לסנן את הערכים באנגלית שאין להם ערך תואם בעברית?

תודה על העזרה.

אולי את/ה רוצה להעזר בזה? Shannen - שיחה 11:35, 16 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מהן חמשת האפליקציות לשיחות VoIP מבוססות קו טלפון סלולרי, הכי משומשת בעולם?[עריכת קוד מקור]

אני מניח שהראשונה ברשימה היא וואטסאפ אבל מה עוד יש שדורש קו טלפון סלולרי?

טיסה לחול כיום[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה הנוהל המקובל היום בשביל לטוס לחו"ל (אוסטריה)? צריך לעשות בדיקת PCR לפני זה? צריך לעשות בדיקה לפני החזרה?

האם "הדרכון הירוק" איכשהו משפיע על נושא הבידוד או על הנהלים? 2A0D:6FC0:6F1:3E00:783D:E8B0:D27E:8C12 16:17, 16 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

המחאה נגד בנימין נתניהו והמחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה ההבדל? לא הצלחתי להבין לעומק. ניב - שיחה - מכחילים את הקונגרס 18:38, 16 בספטמבר 2021 (IDT)[תגובה]

מה ההבדל העיקרי בין UTF-8 Miscellaneous Symbols לבין שירות כמו Font Awesome?[עריכת קוד מקור]

שניהם מכילים אייקונים המיוצגים בתווים, כמובן שב Font Awesome יש הרבה יותר אייקונים אבל העניין הכמותי הוא לא מה שאני שואל עליו.

ההבדל העיקרי היחיד שאני מזהה הוא שאת UTF-8 Miscellaneous Symbols ניתן להעתיק כתוים יחידניים אך את אייקוניי Font Awesome לא.

תודה, אנונימי/ת לא חתם/ה