ויקיפדיה:הכה את המומחה
אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:
- נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
- השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
- חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
- שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
- בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
- שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
- שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים
|
שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
|
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
| סה"כ דיונים | ללא מצב | חדש |
|---|---|---|
| 31 | 13 | 18 |
| 100% | 42% | 58% |
| פירוט |
|
|
צהרים טובים, היכן אני יכולה למצוא תמונה של ורה אלכסנדר, בוויקי-קומונס אין. אודה על תשובתכם. Mirakoren • שיחה 15:35, 27 באפריל 2026 (IDT)
- אם אין תמונה שלה בוויקיפדיה, אפשר להעלות תמונה שלה, בתנאי שהיא עומדת בתנאי הרישוי והזכויות, יש דפי עזרה שמסבירים את הנושא. ―אנונימי לא חתם
- תודה. יש תמונה שלה במרשתת אבל כפי שהיא מופיעה במשפט אייכמן. אבל איני יודעת אם היא עומדת בתנאי הרישוי והזכויות. Mirakoren • שיחה 17:23, 28 באפריל 2026 (IDT)
- Geagea יכול לעזור, או לשאול כאן. חזרתי • ∞ • שיחה 22:39, 28 באפריל 2026 (IDT)
- @Mirakoren, הוספתי תמונה לערך. Geagea • שיחה 23:16, 28 באפריל 2026 (IDT)
- @Geagea בוקר טוב, תודה רבה. והמשך יום טוב. Mirakoren • שיחה 07:57, 29 באפריל 2026 (IDT)
- @חזרתי בוקר טוב, תודה רבה על העצה. גיאה כבר הוסיף תמונה. שיהיה יום טוב. Mirakoren • שיחה 08:07, 29 באפריל 2026 (IDT)
- @Mirakoren, הוספתי תמונה לערך. Geagea • שיחה 23:16, 28 באפריל 2026 (IDT)
- Geagea יכול לעזור, או לשאול כאן. חזרתי • ∞ • שיחה 22:39, 28 באפריל 2026 (IDT)
- תודה. יש תמונה שלה במרשתת אבל כפי שהיא מופיעה במשפט אייכמן. אבל איני יודעת אם היא עומדת בתנאי הרישוי והזכויות. Mirakoren • שיחה 17:23, 28 באפריל 2026 (IDT)
כיצד משיגים תמונת "שימוש הוגן" של עטיפת ספר ספציפי?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
בערך על הספר רון וג'ודי חסרה תמונת עטיפת הספר. צילום עטיפת העותק המרופט שלי, לא בא בחשבון מטעמים אסתטיים, וכנראה גם אסור מבחינת זכויות יוצרים. האם מותר לי להוריד תמונה של עטיפת עותק הספר מאתר של חנות ספרים? אם לא, כיצד אשיג תמונה כזו? האם עלי לבקש מהוצאת הספרים?
תודה! אומרים ישנה • שיחה 20:26, 30 באפריל 2026 (IDT)
- אני סבור שניתן להשתמש בתמונה באתר של חנות ספרים כשימוש הוגן (גם השימוש שלהם הוא שימוש הוגן מכיוון שהם לא בעלי הזכויות על העטיפה – בהנחה שאין ערך עצמאי כלשהו בתמונה הספציפית). המקום הראוי לשאול הוא ויקיפדיה:זכויות יוצרים/שאלות ותשובות. איש עיטי – הבה נשיחה 08:42, 1 במאי 2026 (IDT)
למה הרשויות בישראל המתינו יותר משנתיים וחצי עד התחלת משפט מחבלי כוח נוח'בה?
[עריכת קוד מקור]תודה. ―אנונימי לא חתם
- מדובר במצב חריג מאוד, יש היקף עצורים וראיות גדול מאוד, יש צורך בהתאמת חקיקה ובחירת בימ"ש (רגיל/מיוחד/צבאי), מציאת ייצוג להגנה (המדינה מסרבת לייצג או לממן ייצוג להגנה), ושיקולים מדיניים בזמן שהיו חטופים בעזה ובזמן המלחמה בכלל. בימים אלה מכינים חקיקה מתאימה (לרבות הארכת מעצר), מכינים תיקים מרכזיים לפי זירות במקום לפי מחבל, ומכינים תיקים נגד מחבלים בולטים עם ראיות חזקות.
- בעקבות אישור חוק הקמת בית דין צבאי מיוחד לנושא, ואישור חוק עונש מוות למחבלים, המשפטים צפויים להתחיל בתחילת-אמצע השנה הבאה 2027, בכפוף להחלטות בג"צ בעתירות בנושא. ―אנונימי לא חתם
שיחי סדראוה?
[עריכת קוד מקור]מתוך הערך עין גב: "באפריל 1936 עבדו חברי "בתלם" מביתניה בהכשרת הקרקע בעין גב, בעיקר בעקירת שיחי הסדראוה." היש למישהו מושג באיזה צמח מדובר? חיפוש בגוגל לא העלה דבר. ~2026-22721-99 • שיחה 18:35, 2 במאי 2026 (IDT)
- אולי משתמש:עדירל מציץ כאן לפעמים. חזרתי • ∞ • שיחה 21:45, 2 במאי 2026 (IDT)
- הציטוט במקור: חברים מקבוץ „בתלם” עוסקים בהכשרת המקום להתישבות. עיקר עבודתם הוא עקירת שיחי הסדראות והכשרת השטה למטעים וירקות. אני לא מצליח למצוא דבר בגוגל ואתר האקדמיה ללשון העברית מושבת זה חודשים, אבל הניחוש שלי שמדובר בצורה ארכאית לאמר "שיחי בר" או "עשבים שוטים". בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, י"ח באייר ה'תשפ"ו; ולמנינם: 21:43, 5 במאי 2026 (IDT).
- מסקרן. מצאתי שבעיתונות עברית הביטוי הופיע לא פעם. אולי מרפרר למונח "סדרה" בערבית (לרוב מזוהה עם שיזף מצוי)? ואולי שיבוש של CEDAR מאנגלית (למרות שלא זכור לי שיש הרבה ארזים באזור עין גב, ואם היו, למה לעקור אותם)?
- סיון ל - שיחה 13:01, 6 במאי 2026 (IDT)
- תודה. ~2026-22721-99 • שיחה 21:10, 6 במאי 2026 (IDT)
- לפי התיאור בתמונה שצרפת זה נשמע כמו עץ שיטה, מי שנדקר פעם משיטה יודע שקוציה חדים מאד Hila Livne • שיחה 08:19, 17 במאי 2026 (IDT)
- לעצים הייתה שיטה. קודם דקרו, אחר כך דקרו, ואז נחו. אביתר ג' • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשפ"ו • 15:30, 2 ביוני 2026 (IDT)
- לפי התיאור בתמונה שצרפת זה נשמע כמו עץ שיטה, מי שנדקר פעם משיטה יודע שקוציה חדים מאד Hila Livne • שיחה 08:19, 17 במאי 2026 (IDT)
- תודה. ~2026-22721-99 • שיחה 21:10, 6 במאי 2026 (IDT)
איך ייתכן שכנסיית ירושלים המשיכה להתקיים ברציפות אחרי מרד בן כוזבא?
[עריכת קוד מקור]לפי מה שהבנתי מקריאת הערך Early bishops of Jerusalem, אחרון מנהיגי כנסיית ירושלים היהודי ששמו היה יודאס הוחלף בשנת 135 ביווני ששמו היה מרקוס.
יודאס היהודי ומרקוס היווני (שייתכן שאף הכירו אישית) האמינו בישוע מנצרת כמשיח וכבן האלוהים אבל למיטב ידיעתי בשנת 135 נצרות קדומה הייתה עדיין קרובה יחסית ליהדות — אפילו שמצוות הקורבנות בוטלו, דוקטרינת השילוש טרם פותחה ופסח ופסחא נחגגו באותו תאריך ואפשר לתת עוד דוגמאות לקרבה אני מניח.
אם כך איך ייתכן שמצד אחד אדריאנוס מנע מיהודים לגור בירושלים וסביבתה אבל מצד שני לא מנע זאת מנוצרים קדומים (לפחות יוונים אתנית) שדתם דמתה אז יותר מתמיד ליהדות? למה הוא בכלל הבחין בהם כקבוצה נפרדת בהבחנה כל כך חדה וברורה לכאורה? הרי אפילו היסטוריונים מודרנים מודים שנצרות קדומה המשיכה להתקיים כמה מאות שנים אחרי שנת 135. תודה. ―~2026-26660-34 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ב־20:50, 2 במאי 2026 (IDT)
מה עם עיראק?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מאז נפילת סדאם שולט בעיראק משטר שיעי פרו-איראני. למה הוא לא משתתף במלחמה? למה הוא לא הותקף ע"י ישראל וארה"ב?--~2026-23205-63 • שיחה 23:41, 2 במאי 2026 (IDT)
- כחלק מהתגובה הצבאית של הציר בהובלת איראן למלחמת "חרבות ברזל", מאז תחילת נובמבר 2023 מיליציות שיעיות בעיראק משגרות טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מתקפות אלה, שהתרבו בחודשים האחרונים, משקפות שינוי בדפוסי פעילות הטרור של המיליציות, לאחר שבמשך שנים הן תקפו בעיקר את הכוחות האמריקאים בעיראק ובסוריה. התפתחות זאת דוחקת בישראל ובארצות הברית לתאם את המענה לאיום המשותף, שכן בהיעדר צעדים מרסנים תגבר התעוזה של המיליציות —-INSS ―אנונימי לא חתם
- המשפט הראשון כולל הנחה סמויה שאינה נכונה. המשטר בעירק אינו בדיוק פרו אירני, ובכל מקרה יש לו אינטרסים שונים מעבר לאינטרסים האירניים. הקבוצה הגדולה ביותר בעיראק היא (ערבים) שיעים: עיראק#דמוגרפיה. השלטון המרכזי חלש והרבה מהכוח נמצא בידי מיליציות שונות. יש להן יחסים שונים לאיראן: חלקן, לדוגמה, חזבאללה, קשורות יותר לאירן. חלקן, כגון נאמניו של מוקתדא א-סדר, מתנגדים לאיראנים. גם לארצות הברית ולסעודיה יש השפעה לא מבוטלת על המתרחש בעיראק. הממשלות האחרונות שהוקמו שם היו מתוך הסכמה בין ההשפעה האמריקאית להשפעה האיראנית.
- המשטר עצמו לא היה מעורב בלחימה. הוא לא היה מסוגל להילחם במיליציות, ולא ברור עד כמה רצה. המיליציות השונות מעורבות חלקית במנגנוני המשטר ועוזרות לשמור על הסדר. וכאמור, השלטון המרכזי לא חזק במיוחד. Tzafrir • שיחה 10:48, 3 במאי 2026 (IDT)
יש בעיראק מיליציות שנתמכות ע"י איראן, הן ביצעו מתחילת המלחמה ירי משמעותי נגד ישראל ונגד מטרות של ארה"ב באיזור, וספגו פגיעות משמעותיות, כולל תשתיות וסיכולים ממוקדים. בעקבות נפילת משטר אסד בסוריה הן ניסו (ונכשלו בינתיים) להגיע ולפעול בגבול סוריה-ישראל. כל הפעילות שלהן מיועדת כמובן להסיט את האש מאיראן לזירות אחרות. ―אנונימי לא חתם
בן ארי
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מה קרה שבעשור האחרון לכל הסלבים בכל התחומים בישראל קוראים בן ארי?--~2026-23205-63 • שיחה 11:28, 5 במאי 2026 (IDT)
- שם משפחה לא כזה נדיר, כמה דורות של סלבים; לפי https://p.ynet.co.il/familynames יש כ–2500 בן־ארי בישראל, הגיוני בערך כמו שיש הרבה ארד סלבים (מתוך כ–2800 ישראלים) או בר-און סלבים (מתוך כ–2200). חלקם קרובי משפחה, חלקם לא. פרוגנתודון 🙧 שיחה 🙥 🦖מה הדינוזאור האהוב עליכם?🦕 12:18, 5 במאי 2026 (IDT)
הרתעה גרעינית
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
איזה "נבוט" היה לבוש נגד פקיסטן ערב הפלישה לאפגניסטן? הרי לפקיסטן יש נשק גרעיני... ואם לא היו לו נבוט, למה פקיסטן אפשרה לו לפלוש לשטחה ולהפציץ את שטחה? ואם אפשר להפציץ מדינה עם נשק גרעיני ולפלוש למדינה עם נשק גרעיני, למה לא תוקפים את צפון קוריאה?--~2026-23205-63 • שיחה 12:54, 6 במאי 2026 (IDT)
- צפון קוריאה זה סין. ―אנונימי לא חתם
פקיסטן הייתה ידידותית לארה"ב. במסגרת המלחמה באפגניסטן, מחבלים רבים ברחו לפקיסטן, השתלטו על שטחים שם, ביצעו פיגועים נגד השלטון ואיימו עליו. בתגובה ארה"ב ופקיסטן תקפו מטרות של המחבלים. ארה"ב לא תמיד הייתה מרוצה מהיחס של פקיסטן למחבלים, וכידוע גם בן-לאדן נתפס בסוף בפקיסטן. ―אנונימי לא חתם
אם טראמפ מסיים את מלחמת איראן, המצור על הורמוז יימשך?
[עריכת קוד מקור]נכון ל 6 במאי 2026 לא הצלחתי להבין מהפרסומים השונים אם האמריקנים מעוניינים להמשיך במצור רק כל עוד איראן לא נכנעת או שהם מעוניינים להמשיך במצור לתקופה משמעותית גם אם איראן תיכנע.
- טראמפ שומר על עמימות בעניין. אין לדעת אם זה מפני שהוא עצמו טרם החליט, או שהוא יודע לאן הוא מכוון ומעדיף להחזיק את האיראנים באפילה. ~2026-22721-99 • שיחה 18:56, 6 במאי 2026 (IDT)
- עמום לי איך אתה מגדיר עמימות אם ציוץ פומפוזי אחת ל 24 שעות בערך זה מבחינתך עמימות...
- זו עמימות גם מבחינתך, כי מרוב ציוצים פומפוזיים וסותרים לא ניתן להסיק מה כוונותיו. ~2026-22721-99 • שיחה 19:47, 6 במאי 2026 (IDT)
- לא, אני אישית לא הצלחתי להבין וגם לא בהכרח עקבתי אחר הכל או קיבלתי מידע מדויק.
- כלומר בכלל לא עקבת, אבל אתה בטוח שהתשובה שקיבלת שגויה? או שנדמה לך שמישהו פה נמצא בראש של טראמפ ויודע יותר מאשר שלל הציוצים הסותרים שהוא פיזר בכוונה? כך או כך, תשובה טובה מזו לא תוכל לקבל. ~2026-22721-99 • שיחה 21:04, 6 במאי 2026 (IDT)
- אני מציע להירגע עם הסרקזם. לא אמרתי שכלל לא עקבתי. הקשבתי לעיתונים, לא בהכרח קיבלתי את כל המידע ולא בהכרח מידע מדויק (אם זה לא היה ברור, אולי פספתי משהו). אני רק חושב שהטענה "עמימות" בלתי מבוססת או לפחות בלתי מנומקת שכן לפי המון תגובות זה נראה כמו "קרקס" או "התקפלות", או "השפלה". יום למחרת התפרסם שלאחר 36 שעות של חידוש התקיפות במבצע "פרוייקט חופש" סעודיה בלמה את המשך המבצע וטראמפ חזר בו. לך נדמה שאתה נמצא בראש של טראמפ ויודע שזו עמימות? בסדר, אני לא השתכנעתי. ―אנונימי לא חתם
- זה אכן הסבר אפשרי. הנה מה שמשתמע ממנו: לצאת למבצע כזה בלי לתאם עם בעלי הברית ורק אז לגלות שתגובת האיראנים מרתיעה אותם ושהם שמים לך ברקס (הם שמים ברקס למעצמה?!) זו טיפשות וחוסר תכנון. ככלל הייתי נמנע מהסברים כאלו לגבי מדינה עם תכנון מסודר של לחימה כמו ארצות הברית. אבל לאור מהלכי פתיחת הלחימה שנראה שהתעלמו מהאפשרות של חסימת מצר הורמוז, ושלא תואמו עם בעלות ברית אפשריות, אני לא שולל את זה. Tzafrir • שיחה 08:25, 7 במאי 2026 (IDT)
- אני מציע להירגע עם הסרקזם. לא אמרתי שכלל לא עקבתי. הקשבתי לעיתונים, לא בהכרח קיבלתי את כל המידע ולא בהכרח מידע מדויק (אם זה לא היה ברור, אולי פספתי משהו). אני רק חושב שהטענה "עמימות" בלתי מבוססת או לפחות בלתי מנומקת שכן לפי המון תגובות זה נראה כמו "קרקס" או "התקפלות", או "השפלה". יום למחרת התפרסם שלאחר 36 שעות של חידוש התקיפות במבצע "פרוייקט חופש" סעודיה בלמה את המשך המבצע וטראמפ חזר בו. לך נדמה שאתה נמצא בראש של טראמפ ויודע שזו עמימות? בסדר, אני לא השתכנעתי. ―אנונימי לא חתם
- כלומר בכלל לא עקבת, אבל אתה בטוח שהתשובה שקיבלת שגויה? או שנדמה לך שמישהו פה נמצא בראש של טראמפ ויודע יותר מאשר שלל הציוצים הסותרים שהוא פיזר בכוונה? כך או כך, תשובה טובה מזו לא תוכל לקבל. ~2026-22721-99 • שיחה 21:04, 6 במאי 2026 (IDT)
- לא, אני אישית לא הצלחתי להבין וגם לא בהכרח עקבתי אחר הכל או קיבלתי מידע מדויק.
- זו עמימות גם מבחינתך, כי מרוב ציוצים פומפוזיים וסותרים לא ניתן להסיק מה כוונותיו. ~2026-22721-99 • שיחה 19:47, 6 במאי 2026 (IDT)
- עמום לי איך אתה מגדיר עמימות אם ציוץ פומפוזי אחת ל 24 שעות בערך זה מבחינתך עמימות...
איראן נגד העולם
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
איראן ירתה טילים על אינספור מדינות. למה אף אחת לא מגיבה?--~2026-23205-63 • שיחה 09:41, 8 במאי 2026 (IDT)
- למה להגיב אם ארצות הברית כבר מגיבה? אם כבר: אפשר לשאול למה רק איחוד האמירויות הצטרפה?
- הצעות שונות:
- הן מנסות לסיים את הסכסוך כמה שיותר מהר, ונראה שלירות על איראן לא עוזר לזה
- הן מנסות למנוע הסלמה נוספת. בין השאר למנוע לחימה בעיראק, מיצרי באב אל מנדב, ולהפחית את ההסלמה בלבנון ועזה.
- לא תשובה טובה במיוחד, אבל אולי מיקוד של השאלה. Tzafrir • שיחה 12:17, 8 במאי 2026 (IDT)
- למה להגיב לאלימות באלימות? שאלה טובה, אולי עדיף באמת להגיש את הלחי השנייה.
- זו נראה תגובה סבירה למדי, ולו כדי לאזן את המשוואה. הסיבה שמדינות שונות מהססות להגיב להתגרויות נגדן היא מורכבת: בדרך כלל חולשה צבאית היא סיבה טובה מספיק (ודאי במקרה הזה), אבל לפעמים מדינה חוששת להגרר לעימותים מורכבים ומסובכים ומעדיפה לבלוע את הצפרדע (כמו שמדינת ישראל עשתה בפיגוע בצומת מגידו למשל). איש עיטי – הבה נשיחה 14:14, 8 במאי 2026 (IDT)
- כי הן מפחדות ומעדיפות שישראל וארצות הברית יעשו בעבורן את העבודה השחורה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:13, 9 במאי 2026 (IDT)
טיל נשלט קטן מאד
[עריכת קוד מקור]האם יש טיל נשלט קטן מאד, שאפשר לשלוט בו עם שלט רחוק או ממשק משתמש כמעט כמו כטב"ם?
למה אני חושב על זה? כי ב 08/05/2026 אותר כטב"ם על גג בית ספר בנהריה. במקום לסכן חבלן שיעלה לגג ויפוצץ אותו או במקום לבזבז עליו רחפן מתאבד שעולה המון כסף או במקום לבזבז דלק על לרסס אותו ממכונת ירייה ממסוק, אפשר לשלוח עליו טיל מתכוונן קטן שיחורר אותו ויפוצץ אותו (את הדלק ואת חומר הנפץ שאולי יש בו) לא? אם כן, האם קיים טיל קטן, מהיר, מתכוונן ונשלט מרחוק כזה, המיועד לחבלה? תודה.
- רחפנים מתאבדים יש בזול מאוד. ~2026-22721-99 • שיחה 15:20, 8 במאי 2026 (IDT)
בשביל מה צה"ל צריך כ"כ הרבה יחידות?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
ובפרט כ"כ הרבה יחידות מובחרות?--~2026-23205-63 • שיחה 13:33, 8 במאי 2026 (IDT)
- למה צה"ל צריך סד"כ? הסד"כ הצה"לי לא ממש גדול (שנים וחצי אוגדות סדירות ושלושה ומחצה אוגדות מילואים מתמרנות זה די מעט, וצה"ל היה בוודאי שמח לסד"כ גדול יותר באוגדה או שניים). למה כל כך הרבה יחידות נחשבות יחידות מובחרות בצה"ל? זו כמובן שאלה אחרת – לא בהכרח שכולן באמת יחידות מובחרות, אבל זה עושה טוב לתייג אותן כך. בעיני אפשר לחלק בין כוחות מיוחדים באמת (בעיקר כוחות הקומנדו של הזרועות השונים) לכוחות בעלי כשירות העולה על הכשירות הרגילה אך אינן באמת יחידות מיוחדות (כמו סיירות החי"ר, יחידות האיסוף הקרבי, ואחרים). סיבה עיקרית לקיומם של יחידות מובחרות כאלו ואחרות היא נטייה צה"לית לייצר מסגרות מיוחדות לשם טיפול בסוגיות חדשות ולא להפנות לכך כוחות קיימים (כך זה מימי יחידה 101 של שרון ועד הרבמ"ד של כוכבי). איש עיטי – הבה נשיחה 14:09, 8 במאי 2026 (IDT)
- צה"ל צריך כל כך הרבה יחידות כי הממשלה מטילה עליו כל כך הרבה משימות (לא כל המשימות הן מלחמת אין ברירה). דוד שי • שיחה 20:24, 13 במאי 2026 (IDT)
לכל זמן ועת לכל חפץ – תחביר
[עריכת קוד מקור]― הועבר לדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני#לכל זמן ועת לכל חפץ – תחביר
ימאים פלסיטניאים
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם לפני המנדט הבריטי היו סוחרים ערבים שהתפרנסו ממסחר ימי? איזה מוצרים הביאו ודרך אילו נמלים (אני מניח עזה, חיפה, עכו ויפו?).
האם היא צי דייג מפותח? אני רואה שיש דייג ימי בעכו ועזה. אבל האם היה גם במקומות אחרים ובהיקף גדול? ~2026-28562-33 • שיחה 12:07, 12 במאי 2026 (IDT)
- השאלה לא ברורה. חלק גדול מהסחר של הארץ (מה שהגיע לאירופה) הוא סחר ימי. אז האם השאלה מתייחסת לסוחרים ערבים שייבאו סחורות מאירופה או יצאו אליה? או למי שטיפלו בהשטת הסחורות (אבל אז האם מדובר על סוחרים)? Tzafrir • שיחה 23:19, 14 במאי 2026 (IDT)
רחפנים
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מה הסיבה שרחפנים זעירים (השוקלים קילוגרמים בודדים) נפוצו רק במאה ה-21? המסוק המוצא הרבה לפני וקשה לדמיין שלא חשבו על רעיון של לבנות מסוק זעיר במיוחד שלא צריך מנוע חזק שמרים טונות של מתכת. אז למה בשנות ה-50-60 לא היו רחפנים, בזמן שהיום כל אחד יכול לקנות אחד בחנות צעצועים במחיר לכל כיס?
מה הפיתוח הטכנולוגי שאיפשר את פרצת הדרך? ―אנונימי לא חתם
- בעשור האחרון סוללות הפכו להיות יותר יעילות, ולכן הוגדל הטווח שאפשר לעבור באותו משקל. אבל נראה לי שזה לא שינוי מהפכני. נראה לי שמה שיותר חשוב כאן הוא השליטה. לפני עשרים שנים, מערכות מחשוב שיכולות לשלוט על מטובים היו עדיין גדולות יחסית ולא מתאימות למכשיר זעיר. Tzafrir • שיחה 12:51, 12 במאי 2026 (IDT)
השמדת כור גרעיני
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם היו עוד מקרים של השמדת כור גרעיני מלבד עיראק וסוריה? ולמה האמריקאים לא משמידים את הכור הגרעיני של צפון קוריאה?--~2026-23205-63 • שיחה 16:14, 12 במאי 2026 (IDT)
- ככל הידוע לי - לא. הסיבה שלא משמידים את הכור הגרעיני של צפ"ק היא כפולה: א. הכור כבר פעיל והפצצתו תיצור זיהום רדיואקטיבי נרחב. ב. לצפ"ק יש כבר נשק גרעיני ואם יתקפו לה את הכור היא ככל הנראה תשתמש בו (הרתעה גרעינית). לסיכום: התשובה בקצרה היא כי זה מאוחר מידי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 16:49, 12 במאי 2026 (IDT)
ב-2011 אישרה גם הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית שהמטרה שהופצצה אכן הייתה כור גרעיני בשלבי בנייה— כך כתוב בערך על הכור בוויקיפדיה. זה לא היה כור אלא היה בדרך להיות כור
איום רחפנים לעומת טילים בליסטיים
[עריכת קוד מקור]בכל הנוגע להתחלת תקיפה מצד ישראל, היכולת הבליסטית של איראן הוכיחה עצמה כלא פחות מניעה לתקיפה מהיכולת הגרעינית של איראן.
אבל מה לגבי איום הרחפנים? לאיראן תעשייה מפותחת מאד, הם מייצרים לעצמם מכוניות וטילים בליסטיים ויוכלו לפתח במהרה מאות אלפי רחפנים ולשגר אותם לישראל. תעשיית הרחפנים היא תעשייה קלה ועם קצת עזרה משכניהם הם יוכלו לשקם ולהרחיב את תעשיית הרחפנים שלהם בקלות.
יש לישראל דרך כל שהיא להתמודד עם זה? תודה. ―אנונימי לא חתם
- שיגור רחפנים מאיראן לישראל (כ־2000 ק"מ) הוא מאוד לא פשוט מבחינה טכנולוגית (זה לא לא-אפשרי – האוקראינים כמדומני עשו שמות במרחקים שכאלה) והתועלת עלולה להיות מזערית. הרבה יותר פשוט וזול לשגר טילים בליסטים (או כטב"מים, אבל נראה שהצלחנו להגיע ל־0% חדירות או עליונות אווירית מוחלטת מול כטב"מים מאיראן בסבב האחרון – אם כי, ייתכן שהאיראנים פשוט ירו אותם על יעדים קרובים יותר). איש עיטי – הבה נשיחה 20:50, 14 במאי 2026 (IDT)
- נקודה למחשבה: ככל שכלי הטיס קטן יותר יש בו פחות מקום לדלק ולחומר נפץ, כך שטווח הטיסה שלו מוגבל והנזק שהוא יכול לגרום הם קטנים יחסית לכטב"ם וטיל בליסטי. לכן רחפנים זה טוב בעיקר לפרוקסי של איראן שצמודים לגבולות ישראל. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 13:14, 15 במאי 2026 (IDT)
האם יש קשר בין הנאטופים ליהודים?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אני פשוט סקרן מאוד. אני מדבר פה בעיקר על קשר גנטי אך גם על תרבותי. ~2026-29361-63 • שיחה 13:12, 15 במאי 2026 (IDT)
- הנאטופים – התרבות הנאטופית. ~2026-29361-63 • שיחה 13:19, 15 במאי 2026 (IDT)
- לגבי גנטי אני לא יודע להגיד, לגבי תרבותי, הם קודמים גם לשומרים בכמה אלפי שנים כך שקשה לי להאמין שיש קשר אמיתי... אם תסתכל בערך באנגלית תחת שפה מופיעה אפשרות שהם דיברו שבפה פרוטו-שמית Marrinian inna versia • שיחה 13:23, 15 במאי 2026 (IDT)
- בסדר. ~2026-29361-63 • שיחה 13:25, 15 במאי 2026 (IDT)
- @Marrinian inna versia אני קראתי פרוטו אפרו-אסייתית, שזה שונה מפרוטו-שמית, לפי מה שידוע לי הפרוטו-שמית היא באותו זמן כהתרבות השומרית. ~2026-29361-63 • שיחה 13:28, 15 במאי 2026 (IDT)
- Alexander Militarev, Vitaly Shevoroshkin and others have linked the Natufian culture to the proto-Afroasiatic language, which they in turn believe has a Levantine origin. Some scholars, for example Christopher Ehret, Roger Blench and others, contend that the Proto-Afroasiatic homeland is to be found in North Africa or Northeast Africa, probably in the area of Egypt, the Sahara, Horn of Africa or Sudan. Within this group, Ehret, who like Militarev believes Afroasiatic may already have been in existence in the Natufian period, would associate Natufians only with the Near Eastern Proto-Semitic branch of Afroasiatic
- Marrinian inna versia • שיחה 13:31, 15 במאי 2026 (IDT)
- רשום פה גם ״אלכסנדר מיליטארב, ויטאלי שבורושקין ואחרים מקשרים בין התרבות הנאטופית לשפה הפרוטו-אפרו-אסיאתית. ~2026-29361-63 • שיחה 13:34, 15 במאי 2026 (IDT)
- בגלל זה מלכתכילה כתבתי והדגשתי את המילה אפשרות Marrinian inna versia • שיחה 13:37, 15 במאי 2026 (IDT)
- ראוי לציין שאין שום דרך לדעת או להעריך איזו שפה דיברו בארץ ישראל לפני כ-15,000 שנים. Reuveny • שיחה 18:51, 15 במאי 2026 (IDT)
- בגלל זה מלכתכילה כתבתי והדגשתי את המילה אפשרות Marrinian inna versia • שיחה 13:37, 15 במאי 2026 (IDT)
- יש לנו ערך על שפות אפרו אסיאתיות. זו קבוצת שפות מעניינת כי יש כאן שפות שברור שהקשר ביניהן התנתק די מזמן. כשכותבים „פרוטו-<משפחת שפות>” מתכוונים לשפה המשוערת שעמדה בבסיס על השפות מהמשפחה. ההנחה הסבירה היא ששפות באופן כללי מתפתחות בהתפצלות: בשלב מסוים שתי קבוצות של דוברי אותה השפה מופרדים (לדוגמה: חלק מהם נודד מעבר לים), השפה של כל חלק משתנה בנפרד וקיבלנו עכשיו שתי שפות נפרדות.
- הערך שלנו על השפות הללו לא מתייחס לשאלת המוצא. הערך האנגלי מקיף יותר ומנסה להתייחס לכך. הוא מציין שאין במחקר הסכמה על הזמן ועל המקום. לפי הערך רוב החוקרים מסכימים שמוצא השפות הללו הוא באפריקה ובפרט בסביבות קרן אפריקה או קצת מערבה משם. החוקר שמצוטט שם דוגל בעמדת מיעוט במחקר.
- מעבר לכך, כאמור, השפה שמכונה במחקר פרוטו שמית היא השפה המשוערת שבבסיס השפות השמיות. משיקולים שונים של דמיון לשפות שמיות שמהם השתמרו שרידים, ממקמים אותה כאלף עד אלפיים שנים לפני השפה השמית המתועדת הראשונה. כלומר: גם אם השפה הזו התקיימה בארץ (זה לא מקובל במחקר, אבל אפשרי), מדובר על 10,000 שנים לאחר קיומה של התרבות הנאטופית. בפרק זמן כזה, שפות משתנות ללא היכר במקרה הטוב. כלומר: האפשרות הזו חסרת בסיס לחלוטין. Tzafrir • שיחה 22:04, 15 במאי 2026 (IDT)
- רשום פה גם ״אלכסנדר מיליטארב, ויטאלי שבורושקין ואחרים מקשרים בין התרבות הנאטופית לשפה הפרוטו-אפרו-אסיאתית. ~2026-29361-63 • שיחה 13:34, 15 במאי 2026 (IDT)
- @Marrinian inna versia אני קראתי פרוטו אפרו-אסייתית, שזה שונה מפרוטו-שמית, לפי מה שידוע לי הפרוטו-שמית היא באותו זמן כהתרבות השומרית. ~2026-29361-63 • שיחה 13:28, 15 במאי 2026 (IDT)
- בסדר. ~2026-29361-63 • שיחה 13:25, 15 במאי 2026 (IDT)
- התרבות היהודית התפתחה מתוך התרבות הכנענית. אבל התרבות הכנענית התפתחה לאט לאט בתהליך ארוך מאד של אלפי שנים, מן התרבות הנאטופית. ―אנונימי לא חתם
- זו השערה סבירה. אבל גם בהחלט סביר שבמהלך אלפי השנים הללו הגיעה פעם אחת איזו קבוצה פולשת עם תרבות שונה לחלוטין והחריבה את המקומיים ללא זכר. או שהתרבות המקומית נחרבה זמנית בגלל מגפה, או רעב. זה בהחלט יכול היה לקרות בלי שיהיו לכך שרידים ארכאולוגיים. ולא היה להם כתב כדי להעביר תרבות לאחר המוות. וזה עוד לפני השאלה מה נשאר מהתרבות המקורית בתהליך הארוך הזה. Tzafrir • שיחה 22:10, 15 במאי 2026 (IDT)
- יכול להיות, אבל אף אחד לא מניח דבר כזה לגבי השומרים, האכדים, המצרים, הלובים, היוונים ואחרים באזור, לא?
- זו השערה סבירה. אבל גם בהחלט סביר שבמהלך אלפי השנים הללו הגיעה פעם אחת איזו קבוצה פולשת עם תרבות שונה לחלוטין והחריבה את המקומיים ללא זכר. או שהתרבות המקומית נחרבה זמנית בגלל מגפה, או רעב. זה בהחלט יכול היה לקרות בלי שיהיו לכך שרידים ארכאולוגיים. ולא היה להם כתב כדי להעביר תרבות לאחר המוות. וזה עוד לפני השאלה מה נשאר מהתרבות המקורית בתהליך הארוך הזה. Tzafrir • שיחה 22:10, 15 במאי 2026 (IDT)
איך פונים למשרד החוץ?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אני רוצה מידע נוסף על השגריר גדעון בכר, לא מצאתי דרך הרשתות דרך לפנות אליו ישירות. בנוסף, אני רוצה לבקש ממשרד החוץ תמונה של מיכאל לוטם. אשמח לעצה, אודה לתיוג בתשובה Hila Livne • שיחה 08:16, 17 במאי 2026 (IDT)
- נסי באחת מהכתובות כאן. חזרתי • ∞ • שיחה 20:05, 17 במאי 2026 (IDT)
- Israel in Kenya
- בטוויטר
- Israel in Kenya
- בקובץ הזה בעמ' 24 מופיעה כתובת המייל של גדעון בכר.
איזה ספר של ראש פרוייקט LLM עלי לקרוא אם אני רוצה להבין איך עובדים צ'אטבוטים מבוססי LLM?
[עריכת קוד מקור]לא ידוע לי על ראש פרוייקט LLM שכתב ספר המסביר איך עובד צ'אטבוט LLM.
ד"ר למדעי המחשב קונלי ברנס, מפתח מוביל בתחום Content Aware Fill ובמיוחד אלגוריתם PatchMatch — אלגוריתם עיבוד תמונה שאולי הינו מבוסס LLM ואולי לא שהותקן ל Adobe Photoshop והיה מופע בולט של GenAI לפני ה AI Boom, פרסם כמה מאמרים מדעיים, אך אלה מאמרים מדעיים במדעי המחשב ברמה מתקדמת שאין לי את הרקע הממטי להבין שכן הידע הממטי שלי אינו גבוה מרמת סטטיסטיקה א'.
וכעת לגבי מובילי פיתוח של LLM במוצהר:
- סאם אלטמן (ChatGPT)
- אלון מאסק (Grok)
- דריו אמודיי (Claude)
- ליאנג וונפנג (DeepSeek)
- דמיס חסביס (Gemini)
- מארק צוקרברג (Meta AI)
- ארתור מנש (Le Chat)
- קלמנט דלנג (Hugging Chat)
- מוסטפא סולימאן (Copilot), כתב את הספר The Coming Wave, אך אינני יודע עד כמה מתאר איך עובדות תוכנות כאלו.
כל התוכנות הללו עובדות פחות או יותר אותו דבר רק חלקן מתבססות יותר על אימון (ChatGPT) וחלקן מתבססות יותר על חיפוש במאגר מידע בלייב כמו המרשתת (Grok), או על שניהם יחדיו (Gemini).
אני לא מהנדס תוכנה. אין לי כל רקע במתמטיקה מעבר לסטטיסטיקה א' ולכן לא סביר שאוכל ללמוד ברמת הבנה מוחלטת קודי מקור פתוחים של צ'אטבוטיי LLM, אבל כן חשוב לי לקרוא ספר מדע פופולרי רציני בנושא שכתב אחד מאנשי המפתח בתעשייה הזו. האם יש כאן מידע על ספר כזה? תודה. ―אנונימי לא חתם
- לא הבנתי את השאלה. למה דווקא מי שהוביל צוות מפתחים שאחראי לפיתוחים חשובים בתחום יהיה מי שידע להסביר את ההתפתחות? יש שפע הסברים ברמות שונות של עומק על דרכי הפעולה של תוכנות שונות. אם אנחנו כבר כאן: מהם הערכים הקיימים אצלנו ומה לא מובן לך בהם? Tzafrir • שיחה 08:20, 21 במאי 2026 (IDT)
- אני לא מעוניין לקרוא ערכים על הנושא אלא ספר מודפס בנושא. מן הסתם אעדיף ספר של מישהו שפיתח תוכנה כזו מאפס וגם נלהב להנגיש ידע על כך לציבור הכללי בערך כמו שריצ'רד דוקינס נלהב להנגיש ידע על ביולוגיה לציבור הכללי.
- תשמע; באופן בסיסי, אתה צריך טיפה אינפי וטיפה אלגברה (עד כדי נגזרת לפי וקטור/טנזור (במובן הפיזיקלי של איברים במערך רב-מימדי, לא במובן האלגברי) של סקלר וGradient descent) כדי להבין את המובן הבסיסי ביותר של רשת עצבית מלאכותית. ככה גם המונחים "מיפוי", "התפלגות" ו"מרחב התפלגויות". הרכיבים והארכיטקטורות עצמם לא קבועים והם משתנים בין היצרנים. בפישוט הבסיסי ביותר, חלקי מילים מפורקים לאסימונים או קוביות משחק, והמודל מאומן לקבל רצף של קוביות משחק ממרחב הקלט, ולהחזיר את הקובייה הכי סבירה הבאה, להוסיף אותה לרצף הקוביות ולפלט במקביל וחוזר חלילה עד שהוא חוזה אסימון סוף משפט או שהפלט עובר רף אורך שרירותי. מרחב הפלט (קוביות בודדות) יכול להכיל מילים, יחידות דקדוקיות בודדות (semanteme בבלשנות) או אפילו אותיות ומספרים כשלעצמם. מעבר לכך למידה מונחית ומודל שפה גדול יכולים לעזור, אבל אני לא מכיר ספרות פופולרית בנידון. פרוגנתודון 🙧 שיחה 🙥 🦖מה הדינוזאור האהוב עליכם?🦕 15:16, 25 במאי 2026 (IDT)
- כאמור אין לי את הרקע המתמטי להבין את דבריך כאן. עם זאת, אינני פוסל שאוכל להבין יותר טוב דרך למידה הדרגתית יותר מספר מדע פופולרי או תרשים.
- הספר של מוסטפא סולימן שהזכרת מכיל בדיוק את מה שאתה צריך. ~2026-31855-66 • שיחה 14:17, 29 במאי 2026 (IDT)
- רק הערה: מוסטפא סולימאן וסם אלטמן אינם מדעני מחשב, מקריאה עליהם הבנתי שאין להם גם תואר ראשון. הם כנראה למדו מדעי המחשב והנדסת תוכנה באופן אוטודידקטי מאד מאד מוצלח (ייתכן עם רקע ענף במתמטיקה תיכונית), אחרת, אני לא יודע איך הם יצליחו להסביר איך התוכנות הללו עובדות, או, שדווקא די פשוט להבין איך התוכנות הללו עובדות גם בלי תואר במתמטיקה, מדעי המחשב, בלשנות וכו'. האם קראת את הספר? אשמח לדעתך על כך. תודה.
- הספר של מוסטפא סולימן שהזכרת מכיל בדיוק את מה שאתה צריך. ~2026-31855-66 • שיחה 14:17, 29 במאי 2026 (IDT)
- כאמור אין לי את הרקע המתמטי להבין את דבריך כאן. עם זאת, אינני פוסל שאוכל להבין יותר טוב דרך למידה הדרגתית יותר מספר מדע פופולרי או תרשים.
- תשמע; באופן בסיסי, אתה צריך טיפה אינפי וטיפה אלגברה (עד כדי נגזרת לפי וקטור/טנזור (במובן הפיזיקלי של איברים במערך רב-מימדי, לא במובן האלגברי) של סקלר וGradient descent) כדי להבין את המובן הבסיסי ביותר של רשת עצבית מלאכותית. ככה גם המונחים "מיפוי", "התפלגות" ו"מרחב התפלגויות". הרכיבים והארכיטקטורות עצמם לא קבועים והם משתנים בין היצרנים. בפישוט הבסיסי ביותר, חלקי מילים מפורקים לאסימונים או קוביות משחק, והמודל מאומן לקבל רצף של קוביות משחק ממרחב הקלט, ולהחזיר את הקובייה הכי סבירה הבאה, להוסיף אותה לרצף הקוביות ולפלט במקביל וחוזר חלילה עד שהוא חוזה אסימון סוף משפט או שהפלט עובר רף אורך שרירותי. מרחב הפלט (קוביות בודדות) יכול להכיל מילים, יחידות דקדוקיות בודדות (semanteme בבלשנות) או אפילו אותיות ומספרים כשלעצמם. מעבר לכך למידה מונחית ומודל שפה גדול יכולים לעזור, אבל אני לא מכיר ספרות פופולרית בנידון. פרוגנתודון 🙧 שיחה 🙥 🦖מה הדינוזאור האהוב עליכם?🦕 15:16, 25 במאי 2026 (IDT)
- אני לא מעוניין לקרוא ערכים על הנושא אלא ספר מודפס בנושא. מן הסתם אעדיף ספר של מישהו שפיתח תוכנה כזו מאפס וגם נלהב להנגיש ידע על כך לציבור הכללי בערך כמו שריצ'רד דוקינס נלהב להנגיש ידע על ביולוגיה לציבור הכללי.
פרטיות בענן
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
וואטסאפ מבטיח לי הצפנה מקצה לקצה בהעברת מסרים דרכו. לא ראיתי הבטחה כזו מצד גוגל דרייב, האם זה אומר שקבצים שאני מעלה לגוגל דרייב או מוריד ממנו אינם מוצפנים בעת ההעברה ולכן מאזין על הקו יכול לקרוא אותם, או שיש מנגנון הצפנה שאינו מוכר לי? תודה, דוד שי • שיחה 19:43, 20 במאי 2026 (IDT)
- בשיחות והעברות מסרים, שני הקצוות אינם (בעיקרון) של קונגלומרט מטא – כלומר, הם מבטיחים שכל מי שהמידע עובר דרכו בדרך: השרתים של החברה וגם כל מיני נתבים בדרך, לא יכולים לקרוא כלום ממה שעובר בשיחה. יש כמובן את הבעיה הקטנה שגם התוכנה בנקודת הקצה שייכת להם. אבל ההבטחה הזו לא מתייחסת לנקודת הקצה.
- לעומת זאת, אם אתה מעלה קובץ לגוגל דרייב, נקודת הקצה היא גוגל דרייב. הקבצים יכולים להיות מוצפנים בזמן ההעלאה וזה יבטיח שכל מיני נתבים בדרך לא יוכלו לקרוא. אבל אם אתה רוצה שירות קבצים שמבטיח את המקבילה להצפנה מקצה-לקצה: כלומר, שבעלי השירות עצמו לא יוכלו לקרוא את הקבצים, צריך לבנות אותו בצורה שונה לחלוטין.
- לפי נוסח השאלה לא ברור לי אם ההבדל בין שני סוגי המגבלות הללו ברור לך. Tzafrir • שיחה 20:20, 20 במאי 2026 (IDT)
- כשאתה כותב "הקבצים יכולים להיות מוצפנים בזמן ההעלאה" האם הכוונה היא שהמשתמש יכול להצפין אותם, אבל אם אינו מצפין הקבצים חשופים לתוקף בדרך ? זו נראית לי שיטה מסורבלת, שמטילה עול על המשתמש. דוד שי • שיחה 20:52, 20 במאי 2026 (IDT)
- החיבור בזמן ההעלאה מוצפן. ספק האינטרנט שלך, המעביד שלך או הבעלים של בית הקפה שממנו אתה מתחבר (בהנחה שלאף אחד מהשלושה אין שליטה ישירה על המחשב שלך, אלא רק על הרשת שבה אתה עובד) לא יכולים לדעת מה העלית.
- כשמתייחסים לשיחות אינטרנטיות יכולה לעלות דרישה גבוהה יותר: אם אני מדבר איתך בעזרת תיווך של גורם שלישי, הרי שבפועל כל אחד מאיתנו יצר במקור חיבור מאובטח אל אותו צד שלישי. פשוט יחסית ליצור הצפנה ממני למטא וממטא אליך. זה משיג גם חלק גדול מדרישות הפרטיות: פרטיות מול הרבה גורמים אחרים. אבל זה עדיין מאפשר למטא לדעת על מה דיברנו. ומאפשר לאחרים לדרוש ממטא לדעת על מה דיברנו. זה ההבדל בין סתם הצפנה להצפנה מקצה לקצה. Tzafrir • שיחה 23:01, 20 במאי 2026 (IDT)
- כשאתה כותב "הקבצים יכולים להיות מוצפנים בזמן ההעלאה" האם הכוונה היא שהמשתמש יכול להצפין אותם, אבל אם אינו מצפין הקבצים חשופים לתוקף בדרך ? זו נראית לי שיטה מסורבלת, שמטילה עול על המשתמש. דוד שי • שיחה 20:52, 20 במאי 2026 (IDT)
האם יש בעולם מדינה ענייה שאינה מושחתת?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
בשביל ליישר קו, אגדיר למה אני מתכוון "מדינה ענייה"- מדינה שאיכות החיים של אזרחיה נמוכה משמעותית מאיכות החיים במערב. ואם אין מדינה כזאת, האם מתבקשת המסקנה, שכל מה שצריך כדי שאנשים יחיו טוב זה שהשלטון לא ישדוד אותם? זאת לא שאלה רטורית, אני שואל בשיא הרצינות.--~2026-23205-63 • שיחה 08:47, 21 במאי 2026 (IDT)
- @~2026-23205-63 אני לא יודע אבל אני יכול לומר לך שיש שחיתות גם במדינות שאינן עניות. בכל מדינות בעולם ישנה שחיתות במידה כלשהי. ~2026-29242-71 • שיחה 08:50, 21 במאי 2026 (IDT)
- זה לא מה ששאלתי.--~2026-23205-63 • שיחה 13:37, 21 במאי 2026 (IDT)
- לשאלה עצמה, עושר של מדינה אינו מעיד על עושרם של תושביה. לא פעם בהיסטוריה תושבים של מדינות עשירות היו עניים בגלל ניצול חיצוני או בגלל ניהול לא טוב או מתוך בחירה. לדוגמה, רומניה היא מדינה עשירה בנפט, מינרלים שונים כולל זהב, מים זורמים, קרקע פורייה ומזג אוויר מתון, אך עושרה נגזל על ידי מעצמות שכנות, בוזבז על ידי שליטים חסרי אחריות ועד היום היא מהמדינות הפחות מפותחות באירופה. בברכה. ליש • שיחה 10:32, 21 במאי 2026 (IDT)
- הסברתי במפורש למה אני מתכוון בשביל להימנע מתשובות לא קשורות. לא מבין את ההתעקשות לענות על מה שלא שאלתי.--~2026-23205-63 • שיחה 13:37, 21 במאי 2026 (IDT)
- נראה שהשאלה מתייחסת למדינות בהם אחוז משמעותי של האזרחים חיים בקרבת קו העוני כפי שהוא נתפס בעולם. אני מניח שישנם כמה דוגמאות בעולם של מדינות כאלו, אבל, בד"כ קיימת קורלציה גבוהה בין מדינות שמרבית אזרחיהם בקרבת קו בעוני לבין מדינות בהם מדד השחיתות גבוה, כמו כן, עם מדינות בהם רמת הדמוקרטיה נמוכה. HanochP • שיחה 12:04, 21 במאי 2026 (IDT)
- לקחתי את מדד השחיתות מכאן (שבו ישראל ממוקמת במקום ה-35 - נמוך יותר פחות מושחת), ומכאן מדד לעוני (שבו ישראל במקום ה-20 - נמוך יותר, עני יותר), והכנתי גרף פיזור. שני הבולטים הגדולים: רואנדה - מקום 199 בעושר, מקום 41 בשחיתות, ובהוטן - מקום 150 בעושר, מקום 18 בשחיתות.
- תודה רבה חנוך :) אפשר לראות את הגרף?--~2026-23205-63 • שיחה 13:37, 21 במאי 2026 (IDT)
- נניח שיש מתאם כזה. קשר סיבתי יכול להגיע משני הכיוונים. יכול להיות שבמדינות שבהן השחיתות גבוהה, יש סיכוי גדול יותר שהמצב הכלכלי יחמיר: כלומר: שחיתות משפיעה על צבירת כסף. מצד שני אפשר לשער שבמצב של עוני וחמור מכך: במצב של החלשות השלטון, יגבר הצורך במנגנוני כוח מקבילים ופחות יעילים (פרוטקציות, פרוטקשן, ועוד)
- הערה: אני לא טוען שההצעות שלי נכונות. הן כמובן לא הצעות מקוריות שלי. Tzafrir • שיחה 15:27, 21 במאי 2026 (IDT)
"סבבים" באיראן
[עריכת קוד מקור]התפרסם היום ב 21/05/2026 במבזקים של וויינט:
בכיר ביטחוני: "זה לא יהיה הסבב האחרון באיראן, צריך לתאם ציפיות עם הציבור" בכיר במערכת הביטחון אמר בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "צריך לעשות תיאום ציפיות עם הציבור. המלחמה מול איראן היא ארוכה. כל עוד המשטר הזה לא נופל, אנחנו צפויים להיכנס לסבבי לחימה חוזרים, אולי כל שנה ואפילו בתדירות גבוהה יותר, כדי להבטיח שאיום הגרעין והטילים הבליסטיים לא יסכן את קיומה של מדינת ישראל". לדבריו, "המינימום האמריקני לא פוגש את המקסימום האיראני. לכן, להערכתנו, לטראמפ לא תהיה בסופו של דבר ברירה אלא לצאת לסבב נוסף מול איראן". הוא הוסיף: "מבחינת ישראל זה לא יהיה הסבב האחרון, כל עוד המשטר הזה עומד על הרגליים". (יוסי יהושע)
ממתי ישראל יכולה לתקוף לאורך זמן ועוד להיכנס ל"סבבים" עם מדינה עם שטח ענק כמו איראן? מיהו אותו "בכיר"? אשמח לקרוא עליו כאן. תודה.
- ברור שלא תקבל כאן תשובה לשאלתך. אין לנו מושג עם מי דיבר הכתב. Shannen • שיחה 11:32, 21 במאי 2026 (IDT)
- לא ברור מדוע ה"בכיר" מניח שלטראמפ "לא תהיה ברירה" אלא לתקוף את איראן עבור ישראל. אם טראמפ יבחר שלא לתקוף, אז איראן לא תותקף. למעשה רק אתמול-שלשום הוא בחר כך.
- בכיר המעורה בפרטים אמר לי שלדברים המובאים בשם "בכיר" אנונימי אין שום חשיבות, ועיתונאי המביא אותם איננו עיתוני כי אם שופר. דוד שי • שיחה 19:28, 23 במאי 2026 (IDT)
- לא ברור מדוע ה"בכיר" מניח שלטראמפ "לא תהיה ברירה" אלא לתקוף את איראן עבור ישראל. אם טראמפ יבחר שלא לתקוף, אז איראן לא תותקף. למעשה רק אתמול-שלשום הוא בחר כך.
זיהוי אבן
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
]https://ibb.co/p6LcGM8S[ כאן יש תמונה של כמה אבנים מוזרות שצילמתי בחוף בחיפה.
האבנים נראות כמו ריבת חלב מבפנים בציפוי לבן כמו גיר.
מה זה התופעה הזאת? מישהו מזהה? ―~2026-30725-19 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- צור (סלע)? (להבדיל מצוּר שהוא סלע). Tzafrir • שיחה 18:31, 22 במאי 2026 (IDT)
- אכן. נודלות צור. ~2026-22721-99 • שיחה 20:47, 22 במאי 2026 (IDT)
הערבה
[עריכת קוד מקור]בערך על הערבה כתוב ששיא הגובה הוא 205 מ' לעומת זאת בערך הרי רובד כתוב שגובה הככס הוא עד 410 מ'. מה נכון? דוד55 • שיחה 10:12, 23 במאי 2026 (IDT)
- לפי GOVMAP, הרי רבד אינם חלק מהערבה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בשבת, ט' בסיוון ה'תשפ"ו; ולמנינם: 22:25, 25 במאי 2026 (IDT).
- דג ירוק, תודה על התשובה אך היא לא תואמת מפה זו ולא ברור איך ממפה שצירפת השגת מסקנה שהרי רובד לא חלק של הערבה? דוד55 • שיחה 08:00, 26 במאי 2026 (IDT)
- נקודת הציון של "הרי רבד" (שכבת "שמות גאוגרפים", מסופקת על־ידי המרכז למיפוי ישראל) לא נמצאת באזור "ערבה" (שכבת "אזורים טבעיים", מסופקת על־ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה); מפת "הערבה" (שכבת "סקרי טבע ונוף", מסופקת על־ידי מכון דש"א) מפורטת עוד יותר, וניתן לראות שהסוקרים עקפו את האזור ההררי בין פארן לבאר מנוחה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, י' בסיוון ה'תשפ"ו; ולמנינם: 08:37, 26 במאי 2026 (IDT).
- דג ירוק, הבנתי. רק תגיד לי לאיזה אזור טבעי שייכים הרי רובד? אתקן בהתאם. דוד55 • שיחה 13:19, 26 במאי 2026 (IDT)
- ראיתי שברשימה של ההתיישבות בערבה גם היישוב נאות סמדר נמצא בערבה. לפי הערך עליה, היא בערבה, ובגובה 407 מטרים מעל פני הים. היישוב נמצא במישור: בקעת שיזפון (נקרא בעבר שיזפון, ולא רחוק מבסיס שיזפון), שנמצא מעל מישור הערבה. Tzafrir • שיחה 13:25, 26 במאי 2026 (IDT)
- הרי רובד וגם נאות סמדר נמצאים באזור "הר הנגב הדרומי" לפי הלמ"ס. אזור נאות סמדר נכלל בסקר "הערבה הדרומית ובקעת עובדה" של מכון דש"א. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, י' בסיוון ה'תשפ"ו; ולמנינם: 14:32, 26 במאי 2026 (IDT).
- ראיתי שברשימה של ההתיישבות בערבה גם היישוב נאות סמדר נמצא בערבה. לפי הערך עליה, היא בערבה, ובגובה 407 מטרים מעל פני הים. היישוב נמצא במישור: בקעת שיזפון (נקרא בעבר שיזפון, ולא רחוק מבסיס שיזפון), שנמצא מעל מישור הערבה. Tzafrir • שיחה 13:25, 26 במאי 2026 (IDT)
- דג ירוק, הבנתי. רק תגיד לי לאיזה אזור טבעי שייכים הרי רובד? אתקן בהתאם. דוד55 • שיחה 13:19, 26 במאי 2026 (IDT)
- נקודת הציון של "הרי רבד" (שכבת "שמות גאוגרפים", מסופקת על־ידי המרכז למיפוי ישראל) לא נמצאת באזור "ערבה" (שכבת "אזורים טבעיים", מסופקת על־ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה); מפת "הערבה" (שכבת "סקרי טבע ונוף", מסופקת על־ידי מכון דש"א) מפורטת עוד יותר, וניתן לראות שהסוקרים עקפו את האזור ההררי בין פארן לבאר מנוחה. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בשבת, י' בסיוון ה'תשפ"ו; ולמנינם: 08:37, 26 במאי 2026 (IDT).
האם הגוש האמריקאי עתיד להתפרק?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
בעשורים האחרונים ממשלות ארה"ב מפקירות את בעלי בריתן בזו אחר זו- מובארכ, הכורדים בעיראק, הכורדים בסוריה, המורדים באיראן, ובמידה מסוימת אפילו ישראל (למשל התוכנית ההזויה של טראמפ להכניס צבא טורקי לרצועת עזה). השאלה שלי היא האם זה גורם לבעלי בריתה של ארה"ב להתרחק ולחפש חלופות יותר אמינות?--~2026-23205-63 • שיחה 18:57, 23 במאי 2026 (IDT)
- התשובה הקצרה היא לא. בנוגע לדוגמאות שהבאת, המורדים באיראן לא הופקרו, להיפך - ארה"ב פתחה במתקפה לא קטנה על המשטר האיראני. הכורדים, אם הופקרו, זה היה לטובת בעלת ברית אחרת של ארה"ב (טורקיה). הפקרת מובארק היתה שטות אבל מצרים כמדינה ממש לא הופקרה. מעל הכל, אין מעצמה עדיפה יותר. Reuveny • שיחה 21:11, 23 במאי 2026 (IDT)
- ארצות הברית וגם יתר הגורמים שהוזכרו לעיל פועלים לפי ריאל פוליטיק, תומכים או מפקירים לפי מה שנראה למנהיגים כאינטרס של מדינתם/קבוצתם. ההיסטוריה גדושה בדוגמאות של הפקרה. ארצות הברית אינה בת ברית של האיראנים ולא חייבת להם נאמנות. היא השתמשה בכורדים ולאחר מכן התנערה מהם וכך היא עלולה לעשות לכל בעל ברית, כולל ישראל, אם האינטרסים יצדיקו זאת. ולגבי בעלי בריתה, גם הם פועלים לפי האינטרסים שלהם, כך טורקיה קנתה נשק רוסי וארצות הברית ביטלה את הזמנת הטורקים למטוסי קרב מתקדמים. יש אינטרסים ויש גם קטטות. בברכה. ליש • שיחה 23:05, 23 במאי 2026 (IDT)
מקור המתינות הדתית של האמירתים
[עריכת קוד מקור]הערבים המוסלמים של האמירויות ידועים כמתונים מאד.
האם מתינות זו מקורה באימוץ כתביו של שייח רביע אל מדח'לי או בסיבה אחרת? תודה.
הליך חוקי הגשת רשימות לכנסת
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אני מנסה להבין, מיהו המוסמך באופן חוקי להגיש רשימה לכנסת בשם מפלגה. נגיד מפלגת הליכוד יש להחוקה שזה פריימריז, אבל יהדות התורה נניח, הרי אם אני אגיש בשם המפלגה הרי לא יקבלו את הרשימה, מה גורם לרשימה להיות בשם המפלגה (אגב, זה חייב להיות גוף המורכב מכלל הסיעות המרכיבות את המפלגה. ) אני שואל מה ההליך הפורצודרלי שגורם לי להיות מוגדר כמייצג המפלגה, ובעיקר מה שמעניין אותי האם אפשר פשוט לגנוב מפלגה, נניח אני מצליח לגרום לאותו גוף מוסמך להגיש רשימה חילונית, זה יעבוד?
- תתחיל מסעיף 19ב לחוק המפלגות. חזרתי • ∞ • שיחה 12:50, 26 במאי 2026 (IDT)
- כלומר: סעיף 19ב לחוק המפלגות. ובאופן כללי כל החוק הזה מגדיר מהי מפלגה. רשימה של מועמדים יכולה לייצג מפלגה אחת או יותר (הרשימה המשותפת היא דוגמה מאוד מפורשת לרשימה שמורכבת ממספר מפלגות). בתוך מפלגה יכולות להיות סיעות שונות (לדוגמה: יהדות התורה היא רשימה שמורכבת משתי מפלגות: דגל התורה ואגודת ישראל. במפלגת אגודת ישראל יש נציגות לסיעות שונות. אולם הנציגות הזו איננה ענין רשמי בעיני החוק אלא ענין פנימי למי שמחליטים על הייצוג שלה).
- כמוכן החוק אוסר על מפלגות חדשות להשתמש בשם ובאותיות של מפלגות קיימות.
- החוק הזה קובע הליכים שונים למפלגות שמקיימות בחירות מקדימות (פריימריז). נראה שלקראת הבחירות הקרובות מדובר על שתי מפלגות: הליכוד והדמוקרטים (יש עוד מפלגה שמקיימת בחירות מקדימות?), אבל אין שום חובה לכך. לכל מפלגה יש תקנון. יש לה גופים שמוסמכים לקבוע את רשימת מועמדיה לכנסת. ההנחה הבסיסית היא שיש דברים שעליהם צריך לפקח כי לא פשוט לבוחרים לבדוק (כגון ענייני מימון). אבל אם רשימה טוענת למשהו אחד ומציגה מועמדים שעושים משהו אחר (חילוני במפלגה דתית, לדוגמה), הרי זה כבר אמור לעמוד למשפט הבוחר. שמות המועמדים מפורסמים. אנחנו אמורים להכיר את מי שאנחנו מצביעים עבורם (וברשימות פופולריות יותר: מכירים את הראשונים, אבל אולי סומכים עליהם לגבי כמה מהפחות מוכרים ברשימה). Tzafrir • שיחה 13:16, 26 במאי 2026 (IDT)
למה עוצרים את המשטים לעזה?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אני לא מבין משהו. למה בכלל לעצור את המשט לעזה? אז חיל ים והמשטרה צריכים לסרוק שאין נשק, נפץ וסמים על הסיפון.
ושימשיכו לדרכם.
בעיה שלהם - שיתקעו באמצע עזה ויחפשו משם חילוץ. מה בדיוק ישיגו? אז יזמינו את cnn ויצלמו איך הם פורקים ארגז טחינה אחד על מזח עזה. למי אכפת?
- בשביל לסרוק שאין נשק וכו' צריך לעצור את המשט. חוץ מזה הטלנו על עזה סגר, אם לא אוכפים אותו זה שולח מסר של חולשה וחוסר אונים. Reuveny • שיחה 12:54, 27 במאי 2026 (IDT)
- או הפוך: ישדר מסר שבדקנו וקיבלנו החלטה להעביר. כלומר לא חוסר אונים, אלא עמדת כוח די משפילה בה ישראל היא זאת שמאשרת או לא לעבור. השטים ממשיכים חופשי אחרי חיפוש מלא ומתועד - מגיעים למזח בידיים ריקות כמו טמבלים. רוקדים עם המקומיים מול המצלמות ואז הולכים ונתקעים בעזה. ―אנונימי לא חתם
- הטיעון שמושמע הוא: באיזה שלב מתחילים לבדוק? אם לא עוצרים יכטות קטנות, מה יקרה אם תגיע ספינת מטען? ואם לא עוצרים משט מזדמן של יכטות קטנות, למה שלא יתחיל קו קבוע של יכטות קטנות. כמו כל טיעון מסוג מדרון חלקלק צריך לבדוק את ההנחות שעומדות בבסיסו.
- באופן כללי לעשות חיפוש יסודי בסירה זה משהו שלוקח זמן. אפילו בסירה לא גדולה (או במכונית, שקטנה ממנה) יש לא מעט מקומות להסליק דברים. לכן ההנחה שחיפוש פשוט בתוך המים הטריטוריאליים של עזה יעבוד הוא די בעייתי. כמוכן, הם יכולים לטעון שהמים הטריטוריאליים שם של עזה ולא של ישראל ולטעון שהעצירה היא לא חוקית באותה מידה. ואם הם כבר קרובים לחוף, הם יכולים להטיל למים דברים שייסחפו לחוף (אני מניח שזה יעבוד בשעות המתאימות, עם קצת הכנה בסיסית).
- כמוכן: הם לא נתקעים בעזה: באותה מידה שישראל מרשה להם להיכנס, ישראל צריכה להרשות להם לצאת. Tzafrir • שיחה 19:56, 27 במאי 2026 (IDT)
- בתיאוריה אתה אולי צודק, אבל אם תכניס אותם תעודד שטף של נכנסים (עניין המדרון החלקלק שהוזכר לעיל), וממטרד של ספינות פה ושם שנעצרות ואנשיהן מגורשים, תיאלץ להעסיק את הצבא, את הדוברות ואת הפוליטיקאים בגורלם של אותם נכנסים לעזה. חלקם ייפצעו, חלקם ייהרגו (זאת מלחמה ועזה נתונה ברובה לשליטת צה"ל) וזה מאוד לא רצוי מבחינתנו, במיוחד בנוגע לאזרחי מדינות עמן יש לנו יחסים דיפלומטיים.
- היה לנו לא מעט מזה בעבר (בריאן אייברי שנפצע ופניו עוותו להחריד, רייצ'ל קורי שנמחצה למוות, טום הורנדל שנורה, נכנס לתרדמת ובסוף מת, ואחרים), ואנחנו ממש לא צריכים את זה, גם אם אנחנו לא סובלים את גרטה טונברי ודומיה ולא מאחלים להם טוב. שימצאו לעצמם הרפתקאות במקומות אחרים. Virant (שיחה) 14:59, 28 במאי 2026 (IDT)
- או הפוך: ישדר מסר שבדקנו וקיבלנו החלטה להעביר. כלומר לא חוסר אונים, אלא עמדת כוח די משפילה בה ישראל היא זאת שמאשרת או לא לעבור. השטים ממשיכים חופשי אחרי חיפוש מלא ומתועד - מגיעים למזח בידיים ריקות כמו טמבלים. רוקדים עם המקומיים מול המצלמות ואז הולכים ונתקעים בעזה. ―אנונימי לא חתם
מילוי טבלאות סטטיסטיות עם AI במבחנים באוניברסיטאות בישראל
[עריכת קוד מקור]לפני ה AI boom, רבים מהסטודנטים שלקחו מבוא לסטטיסטיקה היו צריכים למלא טבלאות סטטיסטיות בבחינות, או בכתב יד או עם אקסל (או ידנית באקסל או בעזרת פונקציות אקסל שלמידתן הצריכה לימודי אקסל חיצוניים). בכל המקרים הכתיבה הייתה רבה והתהליך יכל לקחת זמן רב לסטודנטים שלא אוהבים אקסל או לא רגילים לאקסל.
סטודנטים שסירבו אידאולוגית להשתמש באקסל כי העדיפו תוכנת קוד פתוח וחופשי כמו Libre Office Calc או סקריפט פייתון אולי היו צריכים אישור מיוחד לכך.
השאלה היא, איך AI משנה את זה כיום בבחינות, אם בכלל? תודה. ―אנונימי לא חתם
- בעלי הידע במתמטיקה, בעלי הידע בסטטיסטיקה ובעלי הידע בפסיכולוגיה המכירים את מצב האקדמיה בתחום בארבע השנים האחרונות אולי ירצו להגיב. תודה. ~2026-32497-18 • שיחה 07:15, 1 ביוני 2026 (IDT)
- מעולם לא שמעתי על טבלאות שסטודנטים צריכים למלא בעצמם. אם מדובר על טבלאות z ו-t (ודומיהן), אפשר למצוא כאלו בקלות באינטרנט, ולא ברור לי למה צריך להמציא את הגלגל.
- עם זאת, היות שאפשר לבנות בקלות טבלה כזאת ב-Python, וכל ה-LLM הסטנדרטיים בשוק שולטים בשפה, אין שום בעיה עקרונית ליצור טבלה כזאת מאפס. נדב ס. • שיחה 11:38, 1 ביוני 2026 (IDT)
- אני יכול לומר שכשאני הסתכלתי על מבחני עבר במבוא לסטטיסטיקה מעולם לא ראיתי את מה שאתה מספר גם באזור 2014. יכול להיות שמדובר במוסד שלך.
- וכמו כן, אני לא רואה כיצד תחליפי אקסל מסבכים את כתיבת הטבלה מעבר לכתיבה ידנית ושימוש במחשבון טיפש קלאסי. פרוגנתודון 🙧 שיחה 🙥 🦖מה הדינוזאור האהוב עליכם?🦕 21:38, 1 ביוני 2026 (IDT)
- אני לא אומר שתחליפי אקסל מסבכים אלא בדיוק להפך - מפשטים, רק שייתכן שיהיה אסור להשתמש בהם במוסד נתון.
- הבהרה: מדובר על טבלאות עם משתנים, איקס, איקס גג, איקס גגיים, מכפלה וכו' שלפעמים יכלו להגיע גם ל 12 עמודות או יותר. אני לא מצליח למצוא קובץ דוגמה. אולי למישהו כאן יש קובץ דוגמה לטבלה טיפוסית כזו? משתמש:נדב ס, משתמש:פרוגנתודון. תודה. ~2026-32705-10 • שיחה 06:49, 3 ביוני 2026 (IDT)
טבלת דוגמה
[עריכת קוד מקור]הטבלה המדוברת נראית פחות או יותר כך:
| X | f | f/n | F | fX | X² | fX² | X̄ | X−X̄ | (X−X̄)² | f(X−X̄)² | Z |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| Σ | Σ | 1 | Σ | Σ | Σ | 0 | Σ | 0 |
מה יש לקטאר נגד ישראל?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
למה קטאר (ואל-ג'זירה) משקיעים כל כך הרבה מאמרים בשביל להשחיר את ישראל? מה מדינה מפותחת ומצליחה צריכה את חבורת הברברים החמושים בעזה, שהם מוכנים להעביר להם תקציבים? מה האינטרס? ~2026-33292-44 • שיחה 13:31, 5 ביוני 2026 (IDT)
- בשבילהם זה כסף קטן. בוטנים…
- הקטרים הם באותו זרם דתי כמו החמאס, כמו שחלק לפחות מהמתנחלים הם מאותו זרם דתי כמו נערי הגבעות, לכן נותנים להם תמיכה כספית ומוסרית. בברכה. ליש • שיחה 07:51, 6 ביוני 2026 (IDT)