ויקיפדיה:הכה את המומחה
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:
- נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
- השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
- שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
- בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
- שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
- שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים
|
שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
|
מה תהיה דוגמה פשוטה ביותר לייצוג מתמטי של המונחים "דיגיטלי" ו"אנלוגי"?[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
לפני שנים חשבתי שאולי כל מה שהוא מכני וחשמלי הוא דיגיטלי וכל מה שהוא מכני ולא חשמלי הוא אנלוגי אך הסתבר לי שטעיתי; לפעמים קראתי אמרות כגון "דיגיטלי זה בדיד" ו"אנלוגי זה רציף" אבל לפחות לי אישית זה לא ממש עזר להגיע להבנה פרקטית של המונחים.
הבנתי שלמונחים "דיגיטלי" ו"אנלוגי" אין הגדרה בתאוריה כל שהיא בתחום מדעי המחשב ואם אני לא טועה גם אין להם הגדרה בתאוריה לוגית-פורמלית כלשהיא וגם לא בפיזיקה אלא אולי רק הגדרה לא פורמלית בתחום הנדסי הנקרא עיבוד אותות.
קריאת הפתיחים בערך העברי והאנגלי כולל שאילת מומחים בתחומים שונים לא עזרו לי להניח דעתי לגבי כוונת המונחים וההבדל ביניהם ולכן אני חושב שכעת נכון יהיה לי לחפש הסבר דוגמתי-פרקטי ופשוט ביותר למונחים אלה מתחום המתמטיקה.
עם כמה שזה אולי ייתפש אבסורדי, אם "דיגיטלי"="בדיד" אזי ניתן לחשוב שחיבור מספרים טבעיים הוא דוגמה לתהליך "דיגיטלי" ואם "אנלוגי"="רציף" אזי ניתן לחשוב שכפל של מספרים טבעיים או חזקה של מספרים טבעיים לצורך העניין, הם בכללותם דוגמה לתהליך "אנלוגי" ואולי 1+1 או 2*3 יספיקו בכדי להדגים מתמטית את תבנית ההיגיון הכללית של המונחים? אנונימי/ת לא חתם/ה
- תוכן שהוסר על ידי משתמש:אסף השני
- בהחלט לא תשובה דפיניטיבית, אבל אני מעולם לא שעתי את המונחים האלו מחוץ לשני תחומים: עיבוד אותות וחישוב. אני לא בטוח שיש להם הגדרה כלשהי פרט לשני תחומים אלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:55, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
- ראשית, אני מעתיק את התשובה מהדיון הקודם: "אות אנלוגי הוא אות אשר יכול לקבל מספר אינסופי של ערכים (למשל, כל אחד הערכים בין 0 ו 1). אות דיגיטלי הוא אות אשר יכול לקבל מספר סופי של ערכים.". אתה יכול לבחור שלא להאמין או לסמוך, אבל זוהי ההגדרה המדוייקת מתחום עיבוד האותות, כחלק מתורה "לוגית פורמלית" לחלוטין. אני בספק אם מדעי המחשב לא משתמשים בהגדרה דומה. ההגדרה אינה קיימת כנראה בפיזיקה אך גם לא תמצא הגדרה של הנושא בתחום הכימיה, מהסיבה הפשוטה שתחומים אלו אינם עוסקים בנושא זה. לגבי הצעתך לשימוש בחיבור או בכפל להגדרת הנושא: לא נתקלתי במודל מקובל מסוג זה, ואינני רואה כל הגיון בו. היות ואתה מודה בעצמך שאינך מבין את הגדרות המושגים, אני מציע שתרחיב מעט את דעתך בנושא לפני שתציע מודלים חדשניים. אסף השני - שיחה 18:37, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
- לא הצעתי "שימוש בחיבור או בכפל להגדרת הנושא" ולא הצעתי שום מודל חדשני; חיפשתי תיאור פרקטי של המונחים הללו מתחום המתמטיקה ולא הייתי צריך להרחיק לכת בכדי למצוא "בדידות" והמשכיות" מעבר לחיבור טבעי מחד וכפל וחזקה טבעיים מאידך; אזכור תחום הכימיה הוא לדעתי מיותר ויכול להתפרש כמזלזל. ההגדרה שסיפקת בדיון הקודם פשוטה ונוחה עבורי; מכיוון שכל הגדרה בה נתקלתי למונחים אלה ולהבדל ביניהם הייתה כזו שועררה מחלוקת בקהילות אינטרנטיות שונות (או גררה הסברים שזיהיתי כסופר מורכבים וכעמוסים לחינם), הפכתי חשדן כלפי הגדרות כאלה ובמיוחד לכאלה ללא מקור - אולי בגלל שלא ציינת מקור לא עלתה בנפשי על אף שאני זוכר אותה (נזכרתי בה עם קריאת דבריך). אנונימי/ת לא חתם/ה}
- אני אשלים את ההגדרה בתחום המחשוב: מחשב אנלוגי מבוסס על ערכים רציפים. למשל דוגמה פשוטה ולא שימושית בעליל - על שני מוליכים קיים נגד משתנה (פוטנציומטר) ומדי זרם. בהמשך המעגל שני החוטים מצטרפים לחוט בודד ושם יש מד זרם נוסף. על מנת לחשב את 3.5 ועוד 4.3 מכוונים פוטנציומטר אחד עד שמד הזרם שלו מודד 3.5 מיליאמפר, ואת השני עד שהמד מודד 4.3 מיליאמפר. התוצאה, 7.8 מיליאמפר תופיע במד זרם השלישי.
מחשבים אנלוגיים היו בשימוש נרחב, למשל, במלחמת העולם השנייה לחישובי מסלולי פגזים. הם היו מכניים לחלוטין או אלקטרו-מכניים. מחשבים אנלוגיים אלקטרוניים לגמרי היו בשימוש מסוים לאחר מכן.
אני מניח שאת ההגדרה למחשב דיגיטלי אתה מכיר, ואף על פי כן אוסיף אותה למען השלמות. מחשב דיגיטלי מבוסס על שערים לוגיים המקבלים ערכים בדידים. נכון להיום משמעות הערכים הבדידים היא שתחום מתח מסוים יוגדר כ 1 ותחום מתח אחר כ 0 (זה לא רק דיגיטלי אלא גם בינארי, משום שזה הקל ביותר למימוש ולתכנות. כל חשבון דיגיטלי אחר קל לייצג על מערכת בינארית). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:48, 12 בספטמבר 2020 (IDT)- משתמש:49.230.223.177, הסרתי לאור בקשתך בדף המפעילים את דברי. אם זאת, אני סבור שהמינימום שעליך לעשות לפני פנייה למדור זה היא לקרוא את הערכים בשלמותם ולא רק את הפתיחים. פנייה למדור זה ללא ביצוע מינימום מאמץ מסוג זה היא זלזול בזמנם של המבקרים במדור. בהזדמנות זו אשיב לך גם לגבי הצעתך לגבי "תיאור פרקטי של המונחים הללו מתחום המתמטיקה": אני מכיר מעט את התחום, ולא ידוע לי על שום קשר בין חיבור וכפל לאותות דיגיטליים בהתאמה. אין גם קשר בינם לבין "בדידות והמשכיות", שהם מושג אחר מ"דיגיטלי ואנלוגי", כפי שפירטתי בדיון שקישרתי אליו. אסף השני - שיחה 22:20, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
- אני לא סבור כך ודוחה את הקביעה הנחרצת בתגובתך כי מניסיוני פתיח גרוע מנבא ערך גרוע; לבקש ממני לקרוא ערך שלם שהפתיח שלו עבורי כמובן לא ברור ולא דידקטי בעליל זה זלזול בזמני שחשוב לי לא פחות מזמנו של אף אחד אחר כאן; אני מזכיר שאם מישהו לא רוצה לקרוא את השאלה ולהגיב לה הוא לא חייב; יש לי רעיון בשבילך, אולי תסיר לגמרי את כל תגובותיך לשרשור הזה; מה שלמדתי ממך כבר למדתי אך באופן כללי אני לא רוצה ללמוד ממך עוד משהו אחד אם הוראתך מתובלת בנחרצות וסרקזם ("עקיצות") שהכנסת כאן כמעט לכל משפט ושאני סבור שמהוות דוגמה רעה לאחרים ואתה הר יודע מה "ענייני יותר" כפי שהשבת למשתמש:גארפילד בדף שיחתך. אנונימי/ת לא חתם/ה
- משתמש:49.230.223.177, הסרתי לאור בקשתך בדף המפעילים את דברי. אם זאת, אני סבור שהמינימום שעליך לעשות לפני פנייה למדור זה היא לקרוא את הערכים בשלמותם ולא רק את הפתיחים. פנייה למדור זה ללא ביצוע מינימום מאמץ מסוג זה היא זלזול בזמנם של המבקרים במדור. בהזדמנות זו אשיב לך גם לגבי הצעתך לגבי "תיאור פרקטי של המונחים הללו מתחום המתמטיקה": אני מכיר מעט את התחום, ולא ידוע לי על שום קשר בין חיבור וכפל לאותות דיגיטליים בהתאמה. אין גם קשר בינם לבין "בדידות והמשכיות", שהם מושג אחר מ"דיגיטלי ואנלוגי", כפי שפירטתי בדיון שקישרתי אליו. אסף השני - שיחה 22:20, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
- אני אשלים את ההגדרה בתחום המחשוב: מחשב אנלוגי מבוסס על ערכים רציפים. למשל דוגמה פשוטה ולא שימושית בעליל - על שני מוליכים קיים נגד משתנה (פוטנציומטר) ומדי זרם. בהמשך המעגל שני החוטים מצטרפים לחוט בודד ושם יש מד זרם נוסף. על מנת לחשב את 3.5 ועוד 4.3 מכוונים פוטנציומטר אחד עד שמד הזרם שלו מודד 3.5 מיליאמפר, ואת השני עד שהמד מודד 4.3 מיליאמפר. התוצאה, 7.8 מיליאמפר תופיע במד זרם השלישי.
- לא הצעתי "שימוש בחיבור או בכפל להגדרת הנושא" ולא הצעתי שום מודל חדשני; חיפשתי תיאור פרקטי של המונחים הללו מתחום המתמטיקה ולא הייתי צריך להרחיק לכת בכדי למצוא "בדידות" והמשכיות" מעבר לחיבור טבעי מחד וכפל וחזקה טבעיים מאידך; אזכור תחום הכימיה הוא לדעתי מיותר ויכול להתפרש כמזלזל. ההגדרה שסיפקת בדיון הקודם פשוטה ונוחה עבורי; מכיוון שכל הגדרה בה נתקלתי למונחים אלה ולהבדל ביניהם הייתה כזו שועררה מחלוקת בקהילות אינטרנטיות שונות (או גררה הסברים שזיהיתי כסופר מורכבים וכעמוסים לחינם), הפכתי חשדן כלפי הגדרות כאלה ובמיוחד לכאלה ללא מקור - אולי בגלל שלא ציינת מקור לא עלתה בנפשי על אף שאני זוכר אותה (נזכרתי בה עם קריאת דבריך). אנונימי/ת לא חתם/ה}
- ראשית, אני מעתיק את התשובה מהדיון הקודם: "אות אנלוגי הוא אות אשר יכול לקבל מספר אינסופי של ערכים (למשל, כל אחד הערכים בין 0 ו 1). אות דיגיטלי הוא אות אשר יכול לקבל מספר סופי של ערכים.". אתה יכול לבחור שלא להאמין או לסמוך, אבל זוהי ההגדרה המדוייקת מתחום עיבוד האותות, כחלק מתורה "לוגית פורמלית" לחלוטין. אני בספק אם מדעי המחשב לא משתמשים בהגדרה דומה. ההגדרה אינה קיימת כנראה בפיזיקה אך גם לא תמצא הגדרה של הנושא בתחום הכימיה, מהסיבה הפשוטה שתחומים אלו אינם עוסקים בנושא זה. לגבי הצעתך לשימוש בחיבור או בכפל להגדרת הנושא: לא נתקלתי במודל מקובל מסוג זה, ואינני רואה כל הגיון בו. היות ואתה מודה בעצמך שאינך מבין את הגדרות המושגים, אני מציע שתרחיב מעט את דעתך בנושא לפני שתציע מודלים חדשניים. אסף השני - שיחה 18:37, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
כעת אני מבין שמספרים מ set מספרים טבעיים מוגדרים בדידים (מכיוון שאין להם המשך שניתן לקבוע שרירותית אלא הם "בודדים" או "עומדים כשלעצמם") ולכן הכפלת מספרים טבעיים תמיד תניב מספר טבעי ולכן כל הגורמים בדידים ו"התהליך בדיד"; כן יש בדוגמת ההכפלה "רצף" של שתיים או יותר פעולות חיבור טבעי אך אין שם גורמים מעוצמת הרצף של set מספרים ממשיים ולכן "זה לא רציף"; אינני הסמכות לקבוע אם יש מקום להתפלספות כאן. אנונימי/ת לא חתם/ה
- לא המספרים הטבעיים בדידים, אלא קבוצת המספרים הטבעיים. אין לזה שום קשר עם העובדה שכפל של מספרים טבעיים הוא מספר טבעי. בהקשרנו, כאשר עוסקים ברציף מול בדיד, המונח "רצף" הוא תאור גרוע לסדרת פעולות. עוזי ו. - שיחה 11:26, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
- כן, משתמש:Gil mo תיאר בפני עיקרון זה וחשבתי שהפנמתי אך טעיתי - כעת הפנמתי יותר לעומק שלא מספר טבעי נתון הוא מה שבדיד, אלא קבוצת המספרים הטבעיים כקבוצה. אנסה להימנע משימוש במונח "רצף" לתיאור סדרת פעולות בהקשר "רציף מול בדיד". בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה
באילו בעיות רפואיות אדם מדבר קולית עם מעט רעד על אף שאין לו רעד גופני כללי-עקבי או נקודתי-עקבי (כמו ב Bell's Palsy או פרקינסון)?[עריכת קוד מקור]
מצב: ישן, לא נענה
מדובר על דיבור מעט מאד רועד ולפעמים אולי יהיה חמקמק להבחין בכך שהדיבור נשמע "טיפה רועד" או "טיפה רעוע"; נתקלתי בזה בעיקר אצל אנשים מבוגרים מעל גיל 70. אשמח ללמוד על בעיות אפשריות שיכולות לגרום לזה; אני מניח שמדובר במצב המעיד על בעיה שלפחות בטווח הארוך יכולה לסכן חיים אם לא מטופלת. אנונימי/ת לא חתם/ה
התנצלות נתניהו - מורה נבוכים[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
כאן אדם בור המבקש הסבר ״כמו לילדים״: הסבירו לי במילים פשוטות והגיוניות: למה יצא כעס על התנצלות נתניהו בעניין יעקוב אבו אלקיעאן? איך קשורים האינטרסים האנוכיים לכאורה של נתניהו להתנצלות? מדוע הגיעה ההתנצלות בתזמון שהגיעה? ואם לא היה מתנצל, האם לא היו טוענים שנתניהו ״אפילו לא התנצל״? ניסיתי למצוא כתבות וחומר בנושא אך הכול חידתי ולא ברור. תודה רבה! Gil mo - שיחה 20:37, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
- הנה התשובה של אלון עידן ב"הארץ": ההתנצלות של נתניהו בפרשת אום אל־חיראן היא המעשה המחפיר ביותר שלו. דוד שי - שיחה 20:45, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
- מצחיק, הטור של אלון עידן הוא זה שהביא אותי לכתוב את השאלה... עידן, כתמיד, אוהב יותר ללהטט עם מילים והמצלול שלהם, ממש כמו שירה, כאשר יש פחות התייחסות לתוכן הפשוט והברור. אם אפשר, אשמח לקבל תשובות פשוטות :) Gil mo - שיחה 21:06, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
- בפשטות, ההתנצלות לא הייתה כנה ושימשה כתרגיל פוליטי להפניית האשמות כלפי המפכ"ל, הפרקליטות וכו'. אם נתניהו התנצל ראשון, אי אפשר להאשים אותו בפגיעה בכבוד המשפחה אבל כמו תמיד, זה עשה את ההפך. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:09, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
- ואיך יודעים שהיא לא היתה כנה? Gil mo - שיחה 22:43, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
- בהתנצלות כנה נתניהו היה מטלפן תחילה לאלמנה ומתנצל באוזניה, ורק אחר כך ממשיך לטלוויזיה.
- בהתנצלות כנה היה מתנצל כבר לפני שנתיים ויותר, שהרי העובדות היו לפניו.
- בהתנצלות כנה היה מסתפק בהתנצלות ותו לא, אבל בהופעתו בטלוויזיה ההתנצלות הייתה קצרה מאוד, ואחריה באה התקפה ארוכה על מערכת אכיפת החוק, שנואת נפשו של נתניהו. ההתנצלות לא הייתה יותר מאשר עוד פלטפורמה לנתמיהו להצגת ביקורתו (שהפוזיציה ממנה היא ניתנת, בהיותו נאשם בשוחד, ידועה. דוד שי - שיחה 22:56, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
- ואיך יודעים שהיא לא היתה כנה? Gil mo - שיחה 22:43, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
- בפשטות, ההתנצלות לא הייתה כנה ושימשה כתרגיל פוליטי להפניית האשמות כלפי המפכ"ל, הפרקליטות וכו'. אם נתניהו התנצל ראשון, אי אפשר להאשים אותו בפגיעה בכבוד המשפחה אבל כמו תמיד, זה עשה את ההפך. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:09, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
- מצחיק, הטור של אלון עידן הוא זה שהביא אותי לכתוב את השאלה... עידן, כתמיד, אוהב יותר ללהטט עם מילים והמצלול שלהם, ממש כמו שירה, כאשר יש פחות התייחסות לתוכן הפשוט והברור. אם אפשר, אשמח לקבל תשובות פשוטות :) Gil mo - שיחה 21:06, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
אביר[עריכת קוד מקור]
מצב: ישן
למה "אביר" הפך לשם נרדף ל"בעל מעלות"? הרי אבירים היו לוחמים, רוצחים, אנסים וכובשים. היו בני המעמד המשעבד ששלחו עיקרים הגונים לקרב. איך הם הפכו לסמל חיובי?
- המילה העברית אַבִּיר משתמשת במקורה התנ"כי לתיאור חוזק וחוסן - כך, למשל, התואר "אֲבִיר יַעֲקֹב" נרדף לתואר "צוּר יִשְׂרָאֵל". באשר לאבירים - לפי פתיח הערך: "במהלך המאה ה-12 החלו לייחס לאבירים תכונות חברתיות ומוסריות מסוימות, שכיום אנו מכנים אותן תכונות אביריות. אחד מהגורמים שחיזקו את הייחוס הזה הייתה ספרות בסגנון אגדות המלך ארתור, אשר הנחילה את נורמות ההתנהגות האבירית אשר בשינויים כאלה ואחרים הפכו גם לנורמות המקובלות בחברה המערבית של ימינו." אגב, האיכרים לא היו כה הגונים אם הם יצאו למסעות צלב על מנת לטבוח בחסרי ישע. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:59, יום ראשון בשבת, כ"ד באלול ה'תש"ף (IDT).
- אם אבירים לא היו כופים עליהם בכוח ללכת למלחמה במקום שהם אפילו לא שמעו עליו, העיקרים היו ממשיכים לעבוד בשדה. העיקרים היו אנשים הגונים שהאבירים לקחו אל מותם בארץ זרה
- האיכרים רצו לצאת למסעות הצלב כדי לבזוז את האדמות בירושלים, ולזכות בנכסים - "מסע הצלב הראשון החל ב1096- ויצאו אליו אבירים והמוני איכרים; לכן הוא כונה גם מסע הצלב של האיכרים. היוצאים למסע הצלב לקחו את משפחותיהם עמם, את חפציהם העמיסו על עגלות, ויצאו למזרח, בלא כל ארגון וסדר. כאשר הם התקרבו לטירה או לעיר כלשהי, הם שאלו מתוך תקווה והתלהבות אם זוהי ירושלים, מאחר שלא ידעו היכן נמצאת ירושלים ואיך היא נראית." (משרד החינוך, מסעות הצלב) כך שקשה לומר שהם היו חסרי ישע ו"נלקחו אל מותם בארץ זרה" אליה. ג • שיחה • כ"ד באלול ה'תש"ף • 13:28, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם אבירים לא היו כופים עליהם בכוח ללכת למלחמה במקום שהם אפילו לא שמעו עליו, העיקרים היו ממשיכים לעבוד בשדה. העיקרים היו אנשים הגונים שהאבירים לקחו אל מותם בארץ זרה
- קשור חלקית - התכונות ה״אכזריות״ האלה כנראה לא נתפסו כשליליות כל כך בעבר. ב״שיר ביתר״ כתב ז׳בוטינסקי ״...בדם וביזע יוקם לנו גזע גאיון ונדיב ואכזר״. לא רק שהוא מעלה על נס את ה״אכזריות״, אלא שה״גאיון״, שכיום נהוג להגותו ״גאון״ (בניגוד לכללי השפה המתבקשים), משמעו גאה, גאוותן, מתרברב. ערכים משתנים ותפיסות משתנות לאורך הזמן. Eyalweyalw - שיחה 18:23, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
זיהוי אדם[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
שלום, ביום רביעי או חמישי התפרסמה באחד המוספים של "ידיעות" כתבה על מדען חולה בניוון שרירים (אאל"ט ALS) שהחליף/מחליף חלקים בגופו שאינם מתפקדים/לא יתפקדו בעתיד בגלל המחלה בחלקים ביוניים. כך למשל הוא הקליט עצמו במספר רב של מילים, בטונים שונים, על מנת שכשיבוא היום והוא לא יוכל לדבר – מילים שהוא חושב עליהם יתורגמו ממוחו למשפטים בקולו האמיתי, ולא כמו אצל סטיבן הוקינג שקולו נשמע מסונטז. לא הספקתי לקרוא את כל הכתבה, ואיני זוכר את שמו. מישהו מזהה? חזרתי • ∞ • שיחה 15:53, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
פיתוח קול למי שלא יודע לשיר[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
שלום, פיתוח קול יכול לעזור גם לזייפן כרוני לדעת לשיר או שזה רק יכול לשפר את מי שכבר יודע לשיר?
- יכול. מדובר בתרגול רב, ויש להבין שמדובר במאמץ מתמשך. התוצאות (עם התמדה ורצינות) ניכרות מאד. המחיר לכל שיעור אינו זניח (איני יודע מהו בימינו, אבל אני זוכר מהעבר הרחוק שזה היה דבר יקר), ומוטב לקבוע שני שיעורים בשבוע לפחות ולא אחד. מדובר בהוצאה כספית ניכרת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:20, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
- פיתוח קול בעיקר יעצים וייצב את היכולות הקוליות שלך מבחינת הפקת צליל, אך לא בהכרח את השמיעה המוסיקלית שלך. אם זה מה שאדם מחפש, פיתוח קול הוא לאו דווקא המקום הנכון, אלא הוראה והכוונה מוסיקלית כללית. Gil mo - שיחה 16:34, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
- אחרי מאה סולפז'ים גם מעדר יפתח שמיעה מוזיקלית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:35, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
- יש טענה כי כל מי שיש לו יכול לדבר מסוגל לשיר. השאלה היא עד איזו רמה: לרוב אי אשפר מאפס ממש עד למת ביצוע ממש טובה בזמן סביר.
- פיתוח קול בעיקר יעצים וייצב את היכולות הקוליות שלך מבחינת הפקת צליל, אך לא בהכרח את השמיעה המוסיקלית שלך. אם זה מה שאדם מחפש, פיתוח קול הוא לאו דווקא המקום הנכון, אלא הוראה והכוונה מוסיקלית כללית. Gil mo - שיחה 16:34, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
הסרטון של אבו מאזן - לינק למישהו?[עריכת קוד מקור]
מצב: ישן, לא נענה
לפתע הוזכר בחדשות סרטון, לכאורה מזוייף, של אבו מאזן - שבו השתמש נתניהו להראות לטראמפ שאבו מאזן קורא לרצח ילדים. חיפשתי ולא מצאתי שום אזכור של הסרטון ברחבי הרשת. האם מישהו מהקוראים היקרים יכול לחלוק איתנו לינק לסרטון המדובר? Gil mo - שיחה 16:04, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
אלקטרוסטטיקה והפרש פוטנציאלים[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
איך נמדד הפרש פוטנציאלים באלקטרוסטטיקה אם הפרש פוטנציאלים תלוי באנרגיה (בג'ול) בנקודה A במרחב פחות מבנקודה B במרחב? כלומר איך זה נמדד אם אין תנועה מנקודה B לנקודה A? אני מאד מודה מראש על הסבר. אנונימי/ת לא חתם/ה
- פוטציאל זה כמה אנרגיה צריך בשביל להניע מטען חשמלי למרחק מסוים. נמדד בג'ול לקולון או בשמו המוכר יותר - וולט.
- אני אישית אוהב להשוות בין חשמל לזרימת מים. נגיד כאשר אתה בבריכה ואתה צולל לעומק, לאט לאט תתחיל להרגיש לחץ באוזניים. הלחץ הזה הוא הכוח המופעל עליך מעצם המשקל של כל המים מעליך. הלחץ הזה דומה למתח (או הפרש פוטנציאלים) שכן נוזל בלחץ גבוה תמיד ישאף לזרום לאזור עם לחץ נמוך יותר יחסית אליו בדיוק כמו זרם חשמלי. אז הפרש פוטנציאלים הוא כמו הפרש לחצים שרוצה להשתוות.
- לגבי יכולת מדידה, ישנן מספר שיטות אבל העיקרית והפשוטה ביותר היא עם גלוונומטר, בעצם סליל נחושת המחובר למחט והמונח בין שני מגנטים (הפונים אליו עם קטבים הפוכים) אם מזרימים בסליל זרם הוא ישרה על הסליל שדה אלקטרומגנטי שייצר אינטראקציה עם השדות של המגנטים וייצר פיתול ביחס ישר למתח של הזרם בסליל. אז כן יש זרימה במהלך המדידה, אבל מתכננים אותה להיות נמוכה מאוד עד זניחה בעזרת התנגדות גבוהה בגלוונומטר בשביל שהמכשיר לא ייצר קצר ויסגור מעגל. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 19:01, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
- כהשלמה לתשובה, ניתן גם למדוד הפרש פוטנציאלים ללא תנועה כלל על יד מדידה כמה כוח פועל על מטען הנמצא בשדה. ככל שהפרש הפוטנציאלים בין הגוף הטעון לשדה גדל, כך גם הכוח הפועל על המטען. כפי שציין Lirdon, זו שיטה מאד לא נוחה, וברוב המקרים לא מעשית, ומוטב למדוד בגלוונומטר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:15, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם הצלחתי להבין את שניכם נכון, אני מסכם בתמצית שחלקיק חומר יכול להישאר במקומו כחלקיק אלקטרוסטטי ועדיין יהיו בו הפרשי פוטנציאלים (כלומר, הוא עדיין יוכל לצאת מאיזון) בשל כוחות הפועלים עליו מבחוץ באופן שווה (למשל משני כיוונים או מארבע כיוונים). האם זה נכון? אנונימי/ת לא חתם/ה
- כהשלמה לתשובה, ניתן גם למדוד הפרש פוטנציאלים ללא תנועה כלל על יד מדידה כמה כוח פועל על מטען הנמצא בשדה. ככל שהפרש הפוטנציאלים בין הגוף הטעון לשדה גדל, כך גם הכוח הפועל על המטען. כפי שציין Lirdon, זו שיטה מאד לא נוחה, וברוב המקרים לא מעשית, ומוטב למדוד בגלוונומטר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:15, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
איזה תארים דרושים על מנת לעבוד בניהול סיכונים פיננסיים?[עריכת קוד מקור]
מצב: ישן
איזה מומלץ/יכול לעזור? תאור ראשון בכלכלה? מתמטיקה? גם וגם? תואר שני כל שהוא? אשמח למקור. תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה
- מבחינת ידע - תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במתמטיקה פיננסית. מה השוק דורש - אינני יודע. עוזי ו. - שיחה 20:18, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
מספר הפריימים לשנייה הדרוש להראות תנועה חלקה בכל מצב[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
לא שאלה אלא תשובה. בדיון קודם ציינתי שבמבדק על טייסים אמריקאים התגלה שהם רואים עד 220 פריימים לשנייה. נשאלתי כיצד זה נבדק.
בניסוי האמור הבהבה תמונה של מטוס לפרק זמן קצר על מסך. התמונה הייתה בשחור לבן, עם קונטרסט גבוה, על רקע אחיד. הגבול נקבע כמשך ההבהוב הקצר ביותר בו הטייסים הצליחו לזהות את דגם המטוס. הגבול בין זיהוי לכשלון בזיהוי היה כשהתמונה הופיעה ל 1/220 של שניה.
חשוב לציין שמדובר במבדק בתנאים כמעט־אידאליים, בשל העובדה שמדובר בפריים בודד. מצד שני הניסוי כלל זיהוי של תמונה מורכבת. כשמדובר היה באבחנה "האם בכלל הופיע משהו על המסך" זמן התגובה ירד על ל(טה דם!) 1/436 של שנייה.
האם המיקרוביום יכול לפרק אנטיביוטיקה?[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
נניח ואדם מורח משחה אנטיביוטית על חתך שמנתח תפר לו, במטרה למנוע זיהום חיידקי שיכול להגדיל פצע החתך ולהרחיב צלקת.
האם ייתכן שהחומר האנטיביוטי יהפוך לא מספיק אפקטיבי (או לא אפקטיבי כלל) על ידי המיקרוביום הדרמי בכך שמיקרוביום יפרק את החומר האנטיביוטי ויפיק ממנו מה שיפיק ממנו ובכך יפגע בפוטנטיות שלו לחסל חיידקים פתוגניים? אני מניח שהסיכוי למצב כזה (אם זה בכלל אפשרי) קטן ביותר אבל שואל בכל זאת. אנונימי/ת לא חתם/ה
- אני לא יודע את התשובה, אבל זה נשמע לי סביר. לפי ההגדרה אנטיביוטיקה חודרת לתאי חיידקים. קשה לי להאמין שמולקולות אנטיביוטיקה פשוט תשוטטנה להן בתוך חיידקים בלי שאיזשהו אנזים יפרק אותן לגורמים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:59, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
לוחות סולאריים על הגג -משתלם?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
האם מבחינה כלכלית זה משתלם לאדם פרטי לרכוש ולהתקין לוחות סולאריים על גג ביתו? מבחינת עלות ההתקנה של המערכת אל מול החיסכון בחשמל. אנונימי/ת לא חתם/ה
- בפעם האחרונה שקראתי על זה - לפני כמעט שנה - השאלה הייתה כמה זמן יעבדו הלוחות הסולאריים לפני שיתקלקלו. אם הם מתפקדים 10 שנים ויותר ההשקעה הופכת לרווח. אם הם מתקלקלים לפני - יש הפסד. צריך לברר מה רמת האמינות של הלוחות בימינו. מן הסתם תוך כדי שנה חלו התפתחויות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:19, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- האם המערכת שהם לקחו לצורך החישוב משתמשת במצברים או שהכוונה היא להפעיל מכשירים ביתיים "בזמן אמת"? אני לא מהנדס חשמל, אז לא יודע אם זה אפשרי בכלל לקבל עוצמת זרם מספקת בשביל להפעיל מקרר על ידי לוח סולרי. Corvus,(Nevermore) 16:28, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- בכל מקרה נדרשות סוללות נטענות. האנרגיה מהלוחות הולכת קודם כל למערכת הטעינה, ורק משם את הרשת הביתית.
תפוקת הכוח של פאנלים סולריים (בהנחת יעילות מציאותית של 15%) היא בערך 200 ואט למטר רבוע בשעות הצוהוריים. אם הגג מעל דירה של 80 מטר רבוע מדובר ב 16,000 ואט - הרבה מעבר למה שתצטרך. כמובן, זו תפוקת שיא. צריך לאגור את ההספק העודף לשעות שבהן הקרינה קלושה יותר ולשעות הלילה. זה חישוב ש... לא עשיתי. על פניו אני מעריך שיש די והותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:33, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- בכל מקרה נדרשות סוללות נטענות. האנרגיה מהלוחות הולכת קודם כל למערכת הטעינה, ורק משם את הרשת הביתית.
- האם המערכת שהם לקחו לצורך החישוב משתמשת במצברים או שהכוונה היא להפעיל מכשירים ביתיים "בזמן אמת"? אני לא מהנדס חשמל, אז לא יודע אם זה אפשרי בכלל לקבל עוצמת זרם מספקת בשביל להפעיל מקרר על ידי לוח סולרי. Corvus,(Nevermore) 16:28, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- תלוי גם כמה שטח גג יש לאדם הפרטי. התקנת כל המערכת בשביל מעט קולטים, לא משתלמת. אולם בשביל הרבה שטח קולטים, היא עשויה כן להשתלם. 23.227.142.187 18:41, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
מה זה אלף סאב וואן או אלף סאב זירו במתמטיקה?[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
ניסיתי לחפש את המונחים אלף סאב וואן ואלף סאב זירו בגוגל ומצאתי תוכן העוסק במקררים, פורטנייט והגרלות; כן מצאתי פרקים בויקיפדיה האנגלית אך הם כללו המון מינוח מקצועי שאינני מכיר.
בתור התחלה אני מבין שישנו set מסוג group של מספרים בשם "אלף" (Alef) ושיש תת קבוצה אלף אפס ותת קבוצה אלף אחד; האם זה נכון? אנונימי/ת לא חתם/ה
- איפה נתקלת במושגים האלה, יעזור לדעת. על פניו, נראה שהכוונה היא אכן לאלף אפס ואלף אחת. חפש בויקיפדיה באנגלית לאינפורמציה עשירה יותר. Gil mo - שיחה 14:28, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- נתקלתי בהם בתגובה שמישהו כתב על כך שקיימים סטים בדידים כגון N, Z ו-Q שהם ב"Bijection" בינם לבין עצמם וסטים רציפים כגון R ו-𝕀 שהם לא ב"Bijection" בינם לבין עצמם.
- ויקיפדיה האנגלית לא עזרה לי כי הערכים בה בנושא כוללים עומס טרמינולוגי-מקצועי רב ממתמטיקה שאינני מכיר. אנונימי/ת לא חתם/ה
נגזרת[עריכת קוד מקור]
האם בכדי להבין מה זה במתמטיקה אלף אפס נדרש תחילה להבין מה זה אלף אחד או שאין חובה לכך? אודה על תשובה מבעלי ידע בהוראת מתמטיקה. אנונימי/ת לא חתם/ה
- לא. נדרש תחילה לקרוא את המאמר אודות אלף אפס. Gil mo - שיחה 14:45, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- תודה רבה. אנונימי/ת לא חתם/ה
K (Super) Video Compression Dynamics - KVCD - KSVCD[עריכת קוד מקור]
מצב: ישן, לא נענה
מישהו יכול לעשות סדר? קיים אצלנו קצרמר נטול מקורות KSVCD - עיון במקושרים אליו בוויקיפדיות אחרות, מעלה אי-אחידות, ואולי תהייה שמדובר בפורמט לא מי יודע מה מקובל, חלק ממשפחת פורמטים רחבה יותר, או משהו לא אנציקלופדי - מישהו יכול להרים את הכפפה? תודה מראש. ביקורת - שיחה 14:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
כינויי גוף ניטרליים - הצעה לפתרון[עריכת קוד מקור]
מצב: ישן
השאלה נכתבת לאור נסיונות רבים ומגושמים למצוא דרך להשתמש בצורה נייטרלית בכינוי גוף, כגון שימוש בתצורה מרוכבת (״את/ה״ או ״שלהן.ם״), שימוש בפונט מיוחד (ומבלבל מאוד) שניתן לקרוא אותו בשתי צורות, ועוד ועוד. לפי הצעתי, כינויי גוף ניטרליים יהיו תמיד לפי צורת נקבה. לי כגבר ממש לא יפריע לקרוא טקסט שממוען אלי וכתוב כך, ובלבד שתנוח דעתן של הנשים שמרגישות פגיעה/קיפוח. האם יהיה ניתן לקבל קונצנזוס להצעה כזו? Gil mo - שיחה 14:54, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- ההצעה שלך לא ברורה. אתה מתכוון שגוף סתמי יהיה נקבה כברירת מחדל במקום זכר כפי שמקובל היום, ואז זה "יחשב לנייטרלי"? כלומר שברירת המחדל תהיה "חייבות למצוא חיסון", "מישהי זרקה פסלות ביער" ו"אעמוד למשמר עד שתגדנה לי לעזוב"? איך זה שונה מהותית מצורת זכר שמקובלת כיום? Corvus,(Nevermore) 15:26, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- זו השפה, והיא אכן בעייתית. לא ברור למה צריך מין לכל שם עצם שקיים. באנגלית, המין הוא דבר זניח ומתבטא במילים בודדות. באספרנטו פתרו את הבעיה ויצרו 3 צורות - זכר, נקבה וניטרלי, שמתבטאים בסיומות, כנהוג בשפה הזו, לאפשר מוטציות פשוטות למילים. הייתה שם איזו מן מהפכה מגדרית, שדאגה לשנות חלק מהתחביר בשפה לצורך זה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:00, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- גל, אתה מדבר על שמות עצם. אני מדבר על כינויי גוף. Gil mo - שיחה 17:06, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- גם וגם. דיברתי על מין בכלל בשפה. תסתכל מה קורה באספרנטו. שם טיפלו בזה בשני המקרים. (¯`gal´¯) - שיחה 17:11, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- מין "שלישי" ניטרלי הוא ממש לא המצאה חדשה, ובטח שלא של אספרנטו. כאן יש מפת עולם לפי כמות המינים בשפה. חלק ממש גדול משפות אירופה משתמשות במין ניטרלי (לרוב לתיאור חפצים ולא בני אדם). דווקא שימוש בניירלי במקום זכר/נקבה כשמדברים על אנשים נשמע מוזר ואף יכול להתפרש כפוגעני (בערך כמו "משהו דופק בדלת", במקום "מישהו").Corvus,(Nevermore) 17:36, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- ואם מדובר במישהו לא ידוע? לעיתים תדבר על איזשהו גורם עלום, שאינך יודע האם הוא זכר או נקבה. עדיף במקרה כזה להשתמש במין ניטרלי, מאשר להניח הנחות, ייתכן שגויות. לא הכרתי זאת משפות אחרות, נראה שאתה מתייחס להתייחסות לחפצים, לא שונה מ it באנגלית. זה גם קיים בעברית ("זה" ו"זו"). גם יכול להיות מקרים של מגדרים מיניים שאינם בינאריים, ואיך שאדם בוחר להגדיר את עצמו. הייתה אפילו איזו הצעה להוספת כינויי גוף כאלה, לא זוכר איפה. יכול להיות באנגלית. (¯`gal´¯) - שיחה 17:40, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- יכול לספר שברוסית התייחסות לאדם שמינו אינו ידוע במין נייטרלי אינה תקינה לשונית(я пришло) ואף תחשב לבלתי ראויה, כי מרמזת להתייחסות לאדם כאל חפץ דומם ובלתי מוגדר (ולא סתם "לא בינרי". בערך כמו לקרוא לטרנסקסואל "הדבר הזה" בעברית. ממש לא הולם). ברירת המחדל הלשונית היא זכר במקרה ואין מידע שמדובר בנקבה. בגרמנית קיימת תופעה מעניינת שבה תינוק הוא נייטרלי (das baby) וגם ילדה (!) היא ניטרלי (das mädchen), ילד הוא זכר (der junge) ומבוגרים הם רק נזכר או נקבה. Corvus,(Nevermore) 17:57, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- ההסבר שלך לא ברור. יש מין ניטרלי לפנייה לבני אדם, לא לחפצים, בשפות שציינת? מוזר שיהיה קיים שכזה ואסור יהיה להשתמש בו, כי הוא לא מכבד ולא נכון תחבירית. (¯`gal´¯) - שיחה 15:16, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- ברוסית, המין נייטרלי משמש לתיאור חפצים/מצבים בלבד ושימוש בו בהתייחס לאדם היא בגדר אירוניה או שגיאה לשונית. חפצים/מושגים יכולים להיות זכר, נקבה או ניטרלי. אנשים רק זכר או נקבה.
- בגרמנית, המין הנייטרלי משמש למקרים נדירים בלבד לתיאור בני אדם. לדגומה צורת הקטנה היא ניטרלית ו"תינוק" מילה ניטרלית. חפצים/מושגים יכולים להיות זכר, נקבה או ניטרלי. אנשים רק זכר או נקבה. ל"מין שלישי" יש כבר תפקיד בלשני ושימוש רחב בשפה. Corvus,(Nevermore) 15:34, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- ההסבר שלך לא ברור. יש מין ניטרלי לפנייה לבני אדם, לא לחפצים, בשפות שציינת? מוזר שיהיה קיים שכזה ואסור יהיה להשתמש בו, כי הוא לא מכבד ולא נכון תחבירית. (¯`gal´¯) - שיחה 15:16, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- יכול לספר שברוסית התייחסות לאדם שמינו אינו ידוע במין נייטרלי אינה תקינה לשונית(я пришло) ואף תחשב לבלתי ראויה, כי מרמזת להתייחסות לאדם כאל חפץ דומם ובלתי מוגדר (ולא סתם "לא בינרי". בערך כמו לקרוא לטרנסקסואל "הדבר הזה" בעברית. ממש לא הולם). ברירת המחדל הלשונית היא זכר במקרה ואין מידע שמדובר בנקבה. בגרמנית קיימת תופעה מעניינת שבה תינוק הוא נייטרלי (das baby) וגם ילדה (!) היא ניטרלי (das mädchen), ילד הוא זכר (der junge) ומבוגרים הם רק נזכר או נקבה. Corvus,(Nevermore) 17:57, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- ואם מדובר במישהו לא ידוע? לעיתים תדבר על איזשהו גורם עלום, שאינך יודע האם הוא זכר או נקבה. עדיף במקרה כזה להשתמש במין ניטרלי, מאשר להניח הנחות, ייתכן שגויות. לא הכרתי זאת משפות אחרות, נראה שאתה מתייחס להתייחסות לחפצים, לא שונה מ it באנגלית. זה גם קיים בעברית ("זה" ו"זו"). גם יכול להיות מקרים של מגדרים מיניים שאינם בינאריים, ואיך שאדם בוחר להגדיר את עצמו. הייתה אפילו איזו הצעה להוספת כינויי גוף כאלה, לא זוכר איפה. יכול להיות באנגלית. (¯`gal´¯) - שיחה 17:40, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- מין "שלישי" ניטרלי הוא ממש לא המצאה חדשה, ובטח שלא של אספרנטו. כאן יש מפת עולם לפי כמות המינים בשפה. חלק ממש גדול משפות אירופה משתמשות במין ניטרלי (לרוב לתיאור חפצים ולא בני אדם). דווקא שימוש בניירלי במקום זכר/נקבה כשמדברים על אנשים נשמע מוזר ואף יכול להתפרש כפוגעני (בערך כמו "משהו דופק בדלת", במקום "מישהו").Corvus,(Nevermore) 17:36, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- גם וגם. דיברתי על מין בכלל בשפה. תסתכל מה קורה באספרנטו. שם טיפלו בזה בשני המקרים. (¯`gal´¯) - שיחה 17:11, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- גל, אתה מדבר על שמות עצם. אני מדבר על כינויי גוף. Gil mo - שיחה 17:06, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
לא נמצא קשר= נמצא שאין קשר?[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
במדעים אוהבים להגיד "לא נמצא קשר בין א' לבין ב'". האם הכוונה היא שנמצא כי אין קשר? נגיד עשו מבחן ונכשלו בו 20 אחוז מהבנים ו19.5 אחוז מהבנות והמורה אומר "לא נמצא קשר בין הצלחה במבחן לבין מין". האם אפשר להסיק מזה שהוא מצא שאין קשר בין מידת ההצלחה לבין מין הנבחן? שואל השאלות - שיחה 16:48, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- לא נמצא קשר = לא נמצאה הוכחה לקשר ישיר או עקיף; נמצא שאין קשר = הוכח כי אין השפעה ישירה או עקיפה. מן הסתם שיותר קשה להראות שאין קשר, מאשר לטעון שלא נמצא קשר, כלומר ההוכחה אינה מוחלטת ונדרשת חקירה יותר מעמיקה, כדי לנסות ולהגיע למסקנה חד-משמעית. בדוגמא שנתת, לא ניתן להסיק זאת, אלא אם כן תמצא מהו הגורם שיכול להשפיע ואיך הוא מושפע מהפרמטרים השונים שבחנת. ולא ניתן על סמך ניסוי בודד להסיק מזה משהו. ייתכן שזה מקרי. עושים שימוש בסטטיסטיקה כדי לנתח תוצאות של ניסויים. לא מכיר את זה מספיק, כדי להעמיק בנושא. זה קשור לשיטה המדעית, הדרך בה נותנים תוקף להשערה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:09, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- כשלא מוצאים משהו, זה לא מוכיח שהוא איננו. זה רק מחזק את ההשערה שהוא איננו, במידה שהנחה כזו בכלל קיימת. לדוגמה, מרקו לא מצא את אמא שלו במשך עשרות רבות של פרקי הסדרה "הלב". אם כי זה לא הוכיח שאין לו אמא. תודה. 23.227.142.187 18:39, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
הישנה סתירה לוגית בפתיח הערך אלף אפס[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
מקריאת משפט הפתיחה של הערך עוצמה (מתמטיקה) אני מבין שעוצמה היא מספר המתאר גודל של set (אני מניח שגודל של set זה מספר הגורמים ב set).
אני מתקשה להבין למה בערך אלף אפס המונח מוגדר מצד אחד כעוצמת המספרים הטבעיים ועוצמה אין סופית אך מצד שני הקטנה ביותר; אם אלף אפס זה "ביטוי מייצג" לגודל קבוצת המספרים הטבעיים וגודל זה הינו אינסופי אז הוא לא יכול להיות "קטן ביותר" או "גדול ביותר" כי כל גודל אין סופי נתון אחר יהיה שווה לו --- אלא אם מגדירים אותו ככזה פרדוקסלית ומציינים את זה, אך בערך תואר מצב מהותי.
הישנה סתירה לוגית בפתיח הערך אלף אפס? אם כן אזי ניתן ליישבה אם במקום לציין "עוצמה אין סופית" יצוין משהו כמו "עוצמה שמתייחסים אליה פרקטית כאין סופית על אף שאין הכרח שהיא אין סופית" ; בתודה אנונימי/ת לא חתם/ה
- יש גדלים שונים של אינסוף. קרא לדוגמא על המלון של הילברט, שממחיש זאת על המספרים הממשיים לעומת הטבעיים. זה סרטון מעניין שנתקלתי בו ממזמן שעוסק בנושא. ואם זה מעניין אותך, תלמד את תורת הקבוצות. (¯`gal´¯) - שיחה 19:26, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- המלון של הילברט לא מתעסק עם הממשיים.. בשביל זה צריך את האלכסון של קנטור. אני לא מכיר שום דרך פשוטה להראות שאי אפשר לסדר את הטבעיים מול הממשיים. אם יש דרך פשוטה כזו אני ממש אשמח לדעת. תודה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:10, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- עוזי ו., יש דרך פשוטה להראות שעוצמת הרצף גדולה מעוצמת הטבעיים? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:22, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- כן, התבלבלתי, כי שמעתי רק חלק מהסיפור ממרצה, וראיתי את הסרטון של טד שמדבר על זה, ושם בסוף דובר על הממשיים. לגבי עוצמת הרצף, בסרטון שצירפתי יש הפנייה לסרטון אחר שמראה הוכחה של זה. לא ראיתי את זה. (¯`gal´¯) - שיחה 22:56, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- ההוכחה (הפשוטה יחסית) מבוססת על כך שאם תכתוב למשל רצף של עשרה מספרים 0 או 1 בעשר שורות - אם תרצה למצוא רצף של עשרה מספרים שלא נמצא לא בטור ובלא בשורה מה שצריך לעשות זה להתחיל מהאלכסון וכל מספר לשנות למספר אחר וכך וודאי תגיע לסדרת מספרים שלא נמצאת על הלוח (כי המספר הראשון שלה שונה מהמספר הראשון של השורה הראשונה, והמספר השני שלה שונה מהמספר השני של השורה השנייה וכו' כך שזה לא דומה לשום שורה).
- כעת, נניח בשלילה שאפשר להתאים בין כל המספרים הממשיים למספרים הטבעיים (כלומר שלכל מספר ממשי נוכל להתאים מספר טבעי כלשהוא) נסדר את המספרים הממשיים בשורה ליד המספרים הטבעיים. סתירה! אני יכול למצוא מספר ממשי שלא כלול ברשימה! המספר שהוא השינוי של הספרה הראשונה בשורה הראשונה, ושינוי של הספרה השנייה בשורה השנייה וכו' וכו' באלכסון. משמע שאי אפשר להתאים בין המספרים הממשיים למספרים הטבעיים משמע שהממשיים הם אינסוף גדול יותר. מ.ש.ל (מקווה שהיה פשוט) אליה. ג • שיחה • כ"ו באלול ה'תש"ף • 23:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- אליה. ג, נו, מה שהבאת זה בדיוק האלכסון של קנטור. זה לא מה שאני מחפש. מה שאני מחפש זה משהו כמו המלון של הילברט. משהו שיהיה קל להראות גם למי שמשוואה ריבועית גורמת לו להתקף חרדה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:15, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- א. המלון של הילברט מוכיח שאפשר לסדר טבעיים מול שלמים אבל לא מוכיח שא"א מול אירציונליים ב. זו דרך מאוד מאוד פשוטה (אולי בכתב זה נראה יותר מסובך), מה אתה רוצה? הוכחה יותר פשוטה מזו? אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 08:48, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- נראה לי שאתה לא קורא מה שכתבתי. אתה לא מחדש לי שהמלון של הילברט לא מוכיח שלא ניתן לסדר טבעיים מול אירציונליים - למעשה כתבתי זאת למעלה. אין טעם להעלות משהו שכבר הועלה.
כן, אני רוצה הוכחה נגישה יותר. אף פעם לא יצא לך ללמד תיכוניסטים שלומדים מתמטיקה 3 יחידות, או אפילו מחוננים מכיתה ה' או ו'? בשבילם האלכסון של קנטור קשה מאד לתפיסה.
הגדוּלה של המלון של הילברט היא שזו הוכחה מאד נגישה, למעט השלב האחרון (הם לא יודעים ש 1. יש אינסוף ראשוניים. 2. גורמי החילוק של חזקות של מספר ראשוני תמיד יהיו הראשוני בלבד.) כמעט כל אחד מכיתה ה' ומעלה יבין אותה.
אני מחפש משהו שנגיש כמו המלון של הילברט ונותן את התוצאה של האלכסון של קנטור. זו לא חוכמה שמי שיש לו חשיבה מתמטית בסיסית קולט בקלות את האלכסון. החוכמה היא להביא את זה למי שלא יקלוט את האלכסון, בלי יומיים של לימוד שהוא לא יעשה מפני שזה קשה לו.
אולי אין דבר כזה - בשביל זה אני שואל ומנסה לברר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:26, 16 בספטמבר 2020 (IDT)- קשה לי להאמין שתמצא נימוק פשוט. אתה רוצה להוכיח שקבוצה מסויימת אינה ניתנת לסידור. ההוכחה מוכרחה להגיד "נניח שהצלחת לסדר את הקבוצה ברשימה. אבל אם כך נוכל לבנות איבר של הקבוצה שאינו נמצא ברשימה שלך". הוכחה כזו (מטא-)מוכרחה להיות הוכחת האלכסון של קנטור. עוזי ו. - שיחה 17:38, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- כל ההוכחות של "לא ניתן לסדר את א' מול ב'" הן בדרך השלילה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:54, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- לאו דווקא: אפשר להוכיח שקבוצה B אינה בת מניה על ידי שנראה שהיא שוות עוצמה לקבוצה C, שעליה אנחנו כבר יודעים שאינה בת מניה... אבל אתה מחפש הוכחה "ראשונה". אני לא חושב שתוכל לעקוף את האלכסון של קנטור (אם כוללים במושג הזה גם את פרדוקס ראסל; אני יכול להסביר מדוע אפשר לראות בזה מקרה פרטי). עוזי ו. - שיחה 00:02, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
- כל ההוכחות של "לא ניתן לסדר את א' מול ב'" הן בדרך השלילה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:54, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- קשה לי להאמין שתמצא נימוק פשוט. אתה רוצה להוכיח שקבוצה מסויימת אינה ניתנת לסידור. ההוכחה מוכרחה להגיד "נניח שהצלחת לסדר את הקבוצה ברשימה. אבל אם כך נוכל לבנות איבר של הקבוצה שאינו נמצא ברשימה שלך". הוכחה כזו (מטא-)מוכרחה להיות הוכחת האלכסון של קנטור. עוזי ו. - שיחה 17:38, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- נראה לי שאתה לא קורא מה שכתבתי. אתה לא מחדש לי שהמלון של הילברט לא מוכיח שלא ניתן לסדר טבעיים מול אירציונליים - למעשה כתבתי זאת למעלה. אין טעם להעלות משהו שכבר הועלה.
- א. המלון של הילברט מוכיח שאפשר לסדר טבעיים מול שלמים אבל לא מוכיח שא"א מול אירציונליים ב. זו דרך מאוד מאוד פשוטה (אולי בכתב זה נראה יותר מסובך), מה אתה רוצה? הוכחה יותר פשוטה מזו? אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 08:48, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- אליה. ג, נו, מה שהבאת זה בדיוק האלכסון של קנטור. זה לא מה שאני מחפש. מה שאני מחפש זה משהו כמו המלון של הילברט. משהו שיהיה קל להראות גם למי שמשוואה ריבועית גורמת לו להתקף חרדה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:15, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- המלון של הילברט לא מתעסק עם הממשיים.. בשביל זה צריך את האלכסון של קנטור. אני לא מכיר שום דרך פשוטה להראות שאי אפשר לסדר את הטבעיים מול הממשיים. אם יש דרך פשוטה כזו אני ממש אשמח לדעת. תודה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:10, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
מה זה אלף אחד במתמטיקה?[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
לצערי אין כאן ערך בשם זה וגם אין על זה כמעט חומר באינטרנט בעברית (לא כזה שנגיש לי אישית לפחות) וערכים בויקיפדיה האנגלית כוללים כמות גדולה של טרמינולוגיה מקצועית במתמטיקה גבוהה שאינני מכיר.
לאחר שאני מאמין שהצלחתי להבין מה זה אלף אפס במתמטיקה, ברצוני לשאול כאן מה זה אלף אחד במתמטיקה?
בבקשה רבה הסבר נגיש ופשוט ככל הניתן; בתודה מראש על סיוע; אנונימי/ת לא חתם/ה
- אלף אחד הוא העוצמה הקטנה ביותר הגדולה ממש מאלף אפס. כלומר, זוהי העוצמה האינסופית השניה בגודלה. בדומה לזה מוגדרים אלף שתיים, אלף שלוש, וכן הלאה. עוזי ו. - שיחה 20:06, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- א1 היא עוצמת הרצף. ועוזי ו. אין הוכחה שאין שום עוצמה בין א0 לא1, זו אקסיומה שניתן לקבל או לא לקבל, זו בעצם השערת הרצף.--Eitan110 - שיחה 23:18, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- א1 היא העוצמה של המספרים שאין שום שבר של מספרים שלמים שנותן אותם (מספרים אירציונליים). יש הוכחה יפה שמראה שאי אפשר לסדר את האירציונליים מול המספרים הטבעיים (1,2,3....עד אינסוף) וזו בעצם ההוכחה שיש עוצמות שונות של אינסוף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:07, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- ראה לעיל. אתה מתאר את עוצמת הרצף ולא את א1. עוזי ו. - שיחה 10:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם להוסיף על דברי הפרופ', ייתכן והתבלבלתם עם , שהיא עוצמת הרצף. ראו ב (מתמטיקה). Veritas94 - שיחה 01:46, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
בדואים לבנים[עריכת קוד מקור]
מצב: ישן, לא נענה
בישראל יש בדואים שצבע עורם בהיר מאוד, קרוב לאירופאי. מאיפה הגיעו הגנים האירופאים לשבטים בדואים? 213.55.225.67 22:31, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- ככל הנראה מהצלבנים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:56, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
- למה דווקא מהם? מאיפה ההנחה שכל ה„לבנים״ הם אירופאים? חסרים פולשים אחרים מאזורים צפוניים (וגם אז: מאיפה ההנחה הזו?) Tzafrir - שיחה 09:02, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- מדריך אמר לי בטיול. אתה צודק שזה לא מקור רציני. בשביל לקבל מסקנה דפיניטיבית צריך מחקר גנטי. על כל פנים זה הסבר הגיוני שמתיישב עם העובדות שיש. מדובר על פלישה המונית מתועדת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:19, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
- משתמש:אילן שמעוני - הטענה איננה נכונה וגם לא סבירה. ראשית, הפלישה הצלבנית הייתה קטנה מאוד בממדים דמוגרפיים. היו פה לא יותר מ100-150 אלף צלבנים בשטח שכולל חלקים מירדן, הרשות הפלסטינית, ישראל, לבנון וחלק מסוריה. זה מעט מאוד אנשים. בנוסף, לא ידוע לי על נישואי תערובת רבים בינם לבין המוסלמים. כעת לעניין הגנטי - לא סביר שגן לצבע עור בהיר ישמר במשך מאות שנים בלי שידולל באוכלוסיה הגדולה שבאה לאחר מכן. מדובר בגן רציסיבי ולכן סביר להניח שלאחר כמה דורות כמעט כל הצאצאים היו שחומים. מכאן שהטענה לפיה הגוון הבהיר מגיע דווקא מהצלבנים לא מחזיקה מים. מאיפה בכל זאת מגיע הגוון הבהיר? יתכן שמדובר בהגירה מצפון אפריקה (צפון אפריקאים רבים הם בהירי עור) או אולי מהגרים אירופאים אחרים. יתכן גם שמדובר בהטיה סטטיסטית. אדם בהיר עור בולט בתוך קהל של שחומי עור בדיוק כמו ששחום עור בולט בקהל של בהירי עור. לכן, למרות מספרם הקטן יתכן שפשוט בגלל ההטייה נראה בטעות שמספרם גדול יותר מאשר מספר האמיתי בפועל. גילגמש • שיחה 09:05, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- מדריך אמר לי בטיול. אתה צודק שזה לא מקור רציני. בשביל לקבל מסקנה דפיניטיבית צריך מחקר גנטי. על כל פנים זה הסבר הגיוני שמתיישב עם העובדות שיש. מדובר על פלישה המונית מתועדת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:19, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
- למה דווקא מהם? מאיפה ההנחה שכל ה„לבנים״ הם אירופאים? חסרים פולשים אחרים מאזורים צפוניים (וגם אז: מאיפה ההנחה הזו?) Tzafrir - שיחה 09:02, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
ספינקס זה כרוב?[עריכת קוד מקור]
מצב: ישן
האם הכרובים שהיו בבית המקדש ועל ארון הברית הם למעשה ספינקסים? 213.55.225.67 00:28, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- ר' לעיל. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:55, יום רביעי בשבת, כ"ז באלול ה'תש"ף (IDT).
- כרובים הם יצורים מכונפים. יש להם מקבילות ככל הנראה במסופוטמיה. הספינקס מוכר מהמיתולוגיה היוונית ושם אין לו כנפיים. Tzafrir - שיחה 08:59, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- Tzafrir, למה אתה אומר את זה? ספינקס הוא יצור מכונף. ראה תמונות כאן. Corvus,(Nevermore) 11:41, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- Corvus, איפה במצריים או ביוון היה ספינקס מכונף? (שלא לדבר על כך שאין קשר ברור בין היצור המצרי ליווני). Tzafrir - שיחה 14:01, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- הספינק היווני תמיד מתואר כבעל ראש אישה, כנפי עוף וגוף אריה. ראה תמונה מצורפת. נראית כמו הנקבה של כרוב בבלי, שהיה תמיד מזוקן. הספינקס המצרי כנראה באמת היה יצור קצת אחר. Corvus,(Nevermore) 14:31, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- ספינקס הוא לא כרוב אבל לא נכון לומר שאין קשר בין הפיסול היווני למזרח התיכון. אני מפנה ליוון הארכאית#פיסול. אני רואה ששכחתי להוסיף הערות שוליים לערך הזה כשכתבתי אותו ואולי כדאי לחפש פעם נוספת את הספרות, אבל הדברים נתמכים במקורות המופיעים בערך. גילגמש • שיחה 17:20, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- הספינק היווני תמיד מתואר כבעל ראש אישה, כנפי עוף וגוף אריה. ראה תמונה מצורפת. נראית כמו הנקבה של כרוב בבלי, שהיה תמיד מזוקן. הספינקס המצרי כנראה באמת היה יצור קצת אחר. Corvus,(Nevermore) 14:31, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- Corvus, איפה במצריים או ביוון היה ספינקס מכונף? (שלא לדבר על כך שאין קשר ברור בין היצור המצרי ליווני). Tzafrir - שיחה 14:01, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- Tzafrir, למה אתה אומר את זה? ספינקס הוא יצור מכונף. ראה תמונות כאן. Corvus,(Nevermore) 11:41, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
הים בסגר[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
אני גר 350 מטר מהים, מותר לי להיכנס אליו? 2.55.15.89 02:19, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- כן אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 13:37, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- לא. מותר לך ללכת לחוף הים, אבל הכניסה לים אסורה בסעיף האם ניתן יהיה לעסוק בפעילות ספורטיבית?. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:39, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
ביקור שרון בר הבית[עריכת קוד מקור]
מצב: ישן
מדוע ביקורו של אריאל שרון בהר הבית עורר גל אלימות?
- הערבים טוענים לבעלות על הר הבית ושוללים כל זיקה לשייכות היהודית (שמוכחת בכל הממצאים הארכיאולוגים). ביקורו של אריאל ועוד כמה חברי כנסת, היה ביקור "ממלכתי" של המדינה ולדידם של הערבים, זה אחד מהנסיונות של מדינת ישראל לקבוע בעלות על הר הבית. ובכלל, רוב הפיגועים שנעשו היו בשם אל אקצא. כל זה נובע מכך שלערבים קיימת שנים רבות עלילה שהם חושבים שמדינת ישראל רוצה להרוס את אל אקצא. הם מנסים להוכיח זאת בשלל קונספירציות כמו מכשיר שיגרום שם רעידות אדמה, הם טוענים שהחפירה הארכיאולוגית בכותל הדרומי נעשתה בנסיון למוטט את אל אקצא (כמובן שכל הטיעונים האלו חסרי כל בסיס מוכח). (להרחבה עיין בספריו של נדב שרגאי "עלילת 'אל אקצא בסכנה' ו'טרור אל אקצא'). אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 11:48, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- מה לגבי קבוצה מחתרתית שבאמת ניסתה להרוס את מסגד אל אקצא? (¯`gal´¯) - שיחה
- קודם כל בשביל להבהיר - הם ניסו לפוצץ את כיפת הסלע, לא את אל אקצא. דבר שני, כמובן שיש קבוצות קטנות בארץ שכן רוצות את זה ורוצות גם להקים את בית המקדש (מה שגם להם אין בעיה עם אל אקצא אל רק עם כיפת הסלע שהיא לא עומדת בראש מעיניהם של הערבים.) אך כפי שוודאי ידוע לך, זה לא נמצא ברשימת המטלות לממשלה, וממשלת ישראל ממש לא רוצה את זה. אדרבה! מאז שמשה דיין מסר את הר הבית לערבים השתנה הסטטוס קוו לרעתנו במידה עצומה! ואצל הערבים רק השתפרה החזקתם בהר, כך שלטענות שמדינת ישראל כרשות רוצה לפוצץ את אל אקצא אין כל ביסוס. מה שגם, אתה יכול להבין בעצמך שטענותיהם מופרכות - לאחר רעידת אדמה שהתרחשה באיזור הכנרת אחד השייחים שלהם אמר שזה מכשיר של ישראל שגרם לזה, וזה היה ניסוי לקראת רעידת אדמה מכוונת באל אקצא. תאה יכול להבין לבד עד כמה שזה מופרך.. אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 15:12, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- אנחנו ציוויליזציה טיפוס 1 ולא סיפרו לנו? אולי על הדרך נפתור את בעיות האקלים? מה ההבדל בין כיפת הסלע למסגד? (¯`gal´¯) - שיחה 15:24, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- א. לא הבנתי את הפאנצ'.
- ב. כיפת הסלע היא בצבע זהב ומסגד אל-אקצא הוא בצבע כסף. זהו אחד ההבדלים הגורמים להם לא להיות דבר אחד. למאי נפקא מינה? אל אקצא היא הקדושה הרבה יותר ובשמה הערבים עושים את כל הפיגועים - כמובן שהערבים וודאי רוצים את כל הרחבה, אך הטריגר לאינתיפאדות (ובעיקר אינתיפאדת אל אקצא) והפיגועים הוא אל אקצא, לא כיפת הסלע. בכל אופן, כל הוויכוח הזה לא קשור כי כבר הבהרתי את החילוק בין המדינה לארגונים בודדים. אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 15:38, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- השאלה הזו הייתה להרחבת הידע האישי שלי. לא הכרתי זאת. לציוויליזציה טיפוס 1 היכולת הטכנולוגית לשלוט ולתמרן את מזג האוויר ושאר תופעות הטבע. ניסויים גרעינים לא עלולים להוביל גם לרעידת אדמה מלאכותית? זה לפחות מה שדווח בהקשר של ניסויי הגרעין בצפון קוריאה. (¯`gal´¯) - שיחה 15:48, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- ושכחושבים על זה, מוזר שדווקא מבנה מוסלמי הוא הסמל הכי אייקוני של ירושלים. אפילו בשיר "ירושלים של זהב" רואים זאת. (¯`gal´¯) - שיחה 15:51, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- הגיוני, אחרי הכל כיפת הסלע נבנתה על המקום שהיה בית המקדש..אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 16:00, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- למיטב ידיעתי, השיר ירושלים של זהב לא נכתב על בסיס המונומנט שנמצא על מקום המקדש, אלא על בסיס המדרש המספר שרבי עקיבא קנה לאשתו רחל בת כלבא שבוע תכשיט בשם ירושלים של זהב. (אני לא מוכן להתחייב על כך, אבל סיכויים רבים שנעמי שמר כלל לא ידעה מה צבעה של הכיפה בעת כתיבת השיר, שהרי גם לו ביקרה בירושלים וצפתה לכיוון העיר העתיקה, עד כמה שידוע לי לא יכולה הייתה לראות את הכיפה).david7031 • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשפ"א • 11:28, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- הגיוני, אחרי הכל כיפת הסלע נבנתה על המקום שהיה בית המקדש..אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 16:00, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- אנחנו ציוויליזציה טיפוס 1 ולא סיפרו לנו? אולי על הדרך נפתור את בעיות האקלים? מה ההבדל בין כיפת הסלע למסגד? (¯`gal´¯) - שיחה 15:24, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- קודם כל בשביל להבהיר - הם ניסו לפוצץ את כיפת הסלע, לא את אל אקצא. דבר שני, כמובן שיש קבוצות קטנות בארץ שכן רוצות את זה ורוצות גם להקים את בית המקדש (מה שגם להם אין בעיה עם אל אקצא אל רק עם כיפת הסלע שהיא לא עומדת בראש מעיניהם של הערבים.) אך כפי שוודאי ידוע לך, זה לא נמצא ברשימת המטלות לממשלה, וממשלת ישראל ממש לא רוצה את זה. אדרבה! מאז שמשה דיין מסר את הר הבית לערבים השתנה הסטטוס קוו לרעתנו במידה עצומה! ואצל הערבים רק השתפרה החזקתם בהר, כך שלטענות שמדינת ישראל כרשות רוצה לפוצץ את אל אקצא אין כל ביסוס. מה שגם, אתה יכול להבין בעצמך שטענותיהם מופרכות - לאחר רעידת אדמה שהתרחשה באיזור הכנרת אחד השייחים שלהם אמר שזה מכשיר של ישראל שגרם לזה, וזה היה ניסוי לקראת רעידת אדמה מכוונת באל אקצא. תאה יכול להבין לבד עד כמה שזה מופרך.. אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 15:12, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- מה לגבי קבוצה מחתרתית שבאמת ניסתה להרוס את מסגד אל אקצא? (¯`gal´¯) - שיחה
מה זה Bijection במתמטיקה?[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
לא מצאתי תרגום במילון, לא מצאתי ערך ולא מצאתי שום הסבר בעברית; הערך האנגלי מקשר לערך פונקציה חד-חד-ערכית ועל ואני לא הסמכות לקבוע אם הקישור מויקינתונים נכון.
אשמח לדוגמה פשוטה ככל הניתן ללא מתמטיקאים למה זה Bijection. תודה מראש על עזרה. אנונימי/ת לא חתם/ה
- Bijection זה אכן פונקציה חד-חד-ערכית ועל אתה רוצה הסבר מה זה? אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 13:22, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם בא לך לפנק את המתעניינים בהסבר פשוט לפי ניסוחך שיזרח פה כשמש ואולי יסייע למי שלא הבין את הערך זה לפי דעתי יהיה נפלא ואני אישית רוצה זאת. אנונימי/ת לא חתם/ה
- במילים פשוטות, לכל תמונה יש מקור אחד בדיוק. זה גם התנאי להפיכות של פונקציה. (¯`gal´¯) - שיחה 15:01, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- גל, האם התכוונת לתת אנלוגיה לתמונות בWikiCommons ולמקורות שלהם? אם כן, בהפיכה אתה מתכוון "לכל מקור יש תמונה אחת בדיוק?" כי אז זה לא נכון (כמו שאתה יודע היטב) אז אנא נסה לנסח מחדש מה התכוונת להגיד. בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה
- במילים פשוטות, לכל תמונה יש מקור אחד בדיוק. זה גם התנאי להפיכות של פונקציה. (¯`gal´¯) - שיחה 15:01, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם בא לך לפנק את המתעניינים בהסבר פשוט לפי ניסוחך שיזרח פה כשמש ואולי יסייע למי שלא הבין את הערך זה לפי דעתי יהיה נפלא ואני אישית רוצה זאת. אנונימי/ת לא חתם/ה
- "פונקציה חד-חד-ערכית ועל" מקבוצה A לקבוצה B היא התאמה של האיברים אחד לאחד. יש התאמה כזו אם ורק אם הקבוצות הן באותו גודל (שוות עוצמה). עוזי ו. - שיחה 15:13, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם ורק אם לא שייך פה, הניסוח הנכון היה רק אם אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 15:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- בהנחה שאתה מתייחס לתגובה שלי - הניסוח הנכון הוא כפי שכתבתי, אם ורק אם. עוזי ו. - שיחה 17:19, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם ורק אם משמע שאם הקבוצות באותה עוצמה - הפונקציה הפיכה וזה ממש לא נכון! זריך גם שמשוואת הפונקציה תהיה טובה ועוד קריטריונים. לכן לוגית, הניסוח הנכון הוא רק אם כלומר שחייבים את הקריטריון של עוצמות שוות - אבל וודאי שזה לא מספיק וצריך עוד דברים. אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 18:14, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- שים לב שעוזי כתב - יש התאמה כזו אם ורק אם הן באותו גודל (ולא - התאמה היא חח״ע ועל אם ורק אם הקבוצות באותו גודל). Eyalweyalw - שיחה 18:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- שנפתח דיון חדש בלוגיקה? :) לגופו של עניין - זה לא משנה שהוא כתב יש התאמה, הרי בסופו של דבר אני טוען שה"אם" שגוי. המשפט יש התאמה אם הן באותו גודלשווה לטענה שאם הן באותו גודל יש התאמה - וזה כמובן לא נכון. אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 19:02, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- צר לי, אין פה דיון לוגי, רק קריאה זהירה. עוזי כתב - ״יש התאמה כזו [פונקציה חח״ע ועל, א״ו] אם ורק אם הקבוצות הן באותו גדולות [צ״ל ׳גודל׳, א״ו]״. הטענה הזו נכונה, בשני הכיוונים. יש פונקציה חח״ע ועל בין שתי קבוצות אם ורק אם הן שוות עוצמה. אין זה דיון לוגי, וכל התפלספות שתכניס פה ותרמוז שעוזי (שאני מתלמידיו) אינו יודע לוגיקה לא תקדם אותנו. קרא את דבריו של עוזי בזהירות הנדרשת, במקום לזנק למסקנות, ותן לו את הכבוד (שמגיע לו!) שהוא בקיא בהבדל בין ״אם״ ו״רק אם״. Eyalweyalw - שיחה 20:12, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- שנפתח דיון חדש בלוגיקה? :) לגופו של עניין - זה לא משנה שהוא כתב יש התאמה, הרי בסופו של דבר אני טוען שה"אם" שגוי. המשפט יש התאמה אם הן באותו גודלשווה לטענה שאם הן באותו גודל יש התאמה - וזה כמובן לא נכון. אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 19:02, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- שים לב שעוזי כתב - יש התאמה כזו אם ורק אם הן באותו גודל (ולא - התאמה היא חח״ע ועל אם ורק אם הקבוצות באותו גודל). Eyalweyalw - שיחה 18:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם ורק אם משמע שאם הקבוצות באותה עוצמה - הפונקציה הפיכה וזה ממש לא נכון! זריך גם שמשוואת הפונקציה תהיה טובה ועוד קריטריונים. לכן לוגית, הניסוח הנכון הוא רק אם כלומר שחייבים את הקריטריון של עוצמות שוות - אבל וודאי שזה לא מספיק וצריך עוד דברים. אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 18:14, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- בהנחה שאתה מתייחס לתגובה שלי - הניסוח הנכון הוא כפי שכתבתי, אם ורק אם. עוזי ו. - שיחה 17:19, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם ורק אם לא שייך פה, הניסוח הנכון היה רק אם אליה. ג • שיחה • כ"ז באלול ה'תש"ף • 15:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
אתר wikiand.com[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
למה משמש האתר הזה, מה המהות שלו? Nirvadel - שיחה 10:40, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
- למכור את הדומיין (כתובת אתר) wikiand.com. שלם להם את הסכום והשם רשום על שמך (אם זו לא רמאות). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:15, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
מה ההבדל בין פונקציה ברוב ככל שפות התכנות לבין פונקציה בתחום המתמטיקה?[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
כתבתי כמה פונקציות בשפות תכנות, עם שמות ובלי שמות ובצורות שונות (למשל ב JavaScript, גם בצורה הרגילה וגם עם arrow syntax) וקראתי לפונקציות בצורות שונות.
עם זאת, אף פעם לא למדתי על מושג הפונקציה במתמטיקה ואשמח לקבל הסברים תכנותיים (אם ישנם) לאמרות כגון אלה:
- "הוצאת פונקציה מתמטית מקבוצה אחת לאחרת" או בגרסה אחרת "קבוצה שיש פונקציה מתמטית ממנה לקבוצה אחרת ; אינני מכיר דוגמה לכך ממעט התכנות שעשיתי עם Bash ו JavaScript
- "Y הוא פונקציה של X" ; דוגמה אפשרית אחת מתכנות שחשבתי עליה היא שפונקציה X מכילה ב scope שלה את פונקציה Y ודוגמה אפשרית שנייה היא פונקציה אחת היוצרת פונקציה אחרת דרך בינה מלאכותית
- בפתיח הערך משתנה מקרי המונחים "משתנה" ו"פונקציה" הוצגו כהיינו הך, אבל לא זכור לי מקרה מתכנות שבו משתנה ופונקציה הם היינו הך ; אני זוכר מקרים רבים בהם הם שני מבני קוד נפרדים לחלוטין (כגון
function y) וvar x
מודה מראש על הסברים. אנונימי/ת לא חתם/ה
- במתמטיקה (פורמלית) נהוג לראות בפונקציות כבמעין "קופסה שחורה", כאשר לעיתים ישנו ארגומנט (או ארגומנטים) שנכנסים לתוך ה"קופסה השחורה", ומתקבלת איזה שהיא תוצאה (לפי הפעולה שהפונקציה מבצעת). משתנה מקרי הוא מושג מעט חמקמק יותר, שכן הוא מתחום תורת ההסתברות.
- את הפירוש של "y הוא פונקציה של x" קל יותר להסביר מתחום הפיזיקה, בפרט מכניקה קלאסית. נניח שאתה נמצא בתל אביב, ורוצה להגיע לירושלים. בעזרת הפונקציה הפשוטה ביותר: x(t) = x_0 + v*t אני יכול לקבוע, בכל רגע נתון, היכן אתה נמצא. כאן את תפקיד ה-"x" משחק הזמן (t), ואת תפקיד ה-"y" משחק המיקום (x), את המיקום הראשוני אני קובע מראש, ואני מניח כאן גם שמהירות קבועה לצורך הפשטות. למעשה, אומרים שזהו "מיקום כפונקציה של הזמן", כלומר, אני יכול לבחור כל זמן שהוא, ולדעת היכן אתה נמצא.
- דוגמה אחרת יכולה להיות קו פשוט ליניארי: y(x) - m*x+n. גם כאן אני מניח שאני יודע את השיפוע ואת נקודת האפס, למען הפשטות. גם כאן אני יכול להגיד, שאם אבחר x כלשהו, אני אקבל את ה-y המתאים לו (גם כאן אומרים "גובה כפונקציה של המרחק").
- דוגמה מסובכת יותר תהיה למשל y(x,z) = 1/2*(x+z) שזוהי כמובן הדרך לחשב ממוצע בין מספרים. למשל, נניח שהמספרים שלי הם x=1, z=3 אז הממוצע הוא 2, וזה אכן תהינה גם הפלט של הפונקציה הזו. גם כאן אומרים "הממוצע החשבוני כפונקציה של 2 הארגומנטים".
- קצת לגבי תכנות: בתכנות פונקציות מקבלות שמות שונים (אני לא בטוח מה השמות העבריים, אבל יש "הבדל" בין method לבין function). ההבדל הוא בעיקר באופן השימוש: "מתודה" בדרך כלל יותר מכוונת תכנות מונחה-עצמים, בעוד ש"פונקציה" היא יותר תכנות פרוצדורלי (רשימת פקודות זו אחר זו). אגב, בשפות רבות אפשר "לשחק" עם הפונקציות, ולפעמים אפשר גם להשתמש בהן בצורה מחוכמת כארגומנט לכל דבר.
- אני לא משוכנע איך זה עובד ב JavaScript, אבל ב-Java אתה בהחלט יכול (ורצוי) להשתמש בפונקציות ("מתודות") בעלות שמות זהים אך עם ארגומנטים שונים, או לעשות קומבינציות של משתנים ופונקציות. הדבר אפשרי (קצת פחות) בפייתון, וכמובן גם בשפות אחרות כמו C או C++.
- אני ממש מקווה שהצלחתי לענות לך על השאלה. אם לא, אשמח לחידוד
. נילס אנדרסן - שיחה 04:54, 18 בספטמבר 2020 (IDT) - יש קשר היסטורי אך אין קשר ישיר. חלק גדול ממתכנני שפות התכנות היו בעלי השכלה מתמטית טובה. אחת משפות התכנות הראשונות שנכתבו הייתה LISP. בליספ יש „פונקציות״. אבל הן באמת פונקציות: יש להן פלט וקלט מוגדר והן ככלל לא מחביאות בתוכן מצב פנימי (תכנות בדרך זו מכונה עד היום תכנות פונקציונלי. גם בג’אווהסקריפט זה אפשרי ונוח לשימוש במקרים רבים). בשפת תכנות אחרת, אלגול, השתמשו לאותו תפקיד במה שנקרא שגרות או פרוצדורות. לא לגמרי ברור לי איך התרחש מעבר השם. בשפת פסקל, לדוגמה, יש גם פונקציה (שיש לה פלט) וגם פרוצדורה (שאין לה פלט). ההבדל בין השניים הוא די מלאכותי. בתחביר של שפת C לא מוזכרות פונקציות או פרוצדורות אבל נדמה לי שהחל משלב מסוים כולם קראו להם „פונקציות״, למרות שהן היורשות של הפרוצדורות של אלגול, מבחינה תחבירית. Tzafrir - שיחה 08:29, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
. הוצאת פונקציה מתמטית[עריכת קוד מקור]
אנחנו רגילים שפונקציה מקבלת מספרים כקלט ומוציאה מספר כפלט, זו פונקציה מקבוצת המספרים הממשיים אל קבוצת המספרים הממשיים, אבל פונקציה יכולה להיות מקבוצה כלשהי אל קבוצה כלשהי. הפונקציה גימטריה, למשל, מקבלת רצף אותיות עבריות כקלט, ומוציאה את ערכן המספרי. הפונקציה "בחירת מלכת היופי" מקבלת כקלט קבוצה של נשים ומוציאה כפלט אחת מהן. כיוון שכך, חלק מההגדרה של פונציה הוא קביעת התחום שלה (הערכים שהיא מקבלת כקלט) והטווח (הערכים האפשריים שהיא יכולה לקבל).
- הדבר נכון גם בפונקציה בשפת תכנות. הנה רשימת פונקציות בשפת PL/I, חלקן מוגדרות על מספרים, וחלקן על עצמים אחרים, כגון מחרוזות. דוד שי - שיחה 13:14, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
- האם להבנתך זה כך ברוב-ככל שפות התכנות או רק במיעוטן? יצא לי להעביר פרמטרים לפונקציה וארגומנטים לקריאה שלה וייתכן שאף ביצעתי תהליך של "פונקציה מתמטית" עם פונקציית תכנות בלי לקרוא לזה "תהליך פונקציה מתמטית" ולכן אני שואל זאת. אנונימי/ת לא חתם/ה
לאילן שמעוני: למה לדעתך להשוות בין פונקציה מתמטית לתכנותית זה רעיון רע? אנונימי/ת לא חתם/ה
- אני לא אילן שמעוני, אבל במקרים רבים המושג „פונקציה״ בתכנות מדבר על „שגרה״ (פרוצדורה). מעבר לכך, יש במדעי המחשב פונקציות שלא מתנהגות כמו פונקציה מתמטית: יש פונקציה שלא מקבלת אף פרמטר ומחזירה בכל פעם בתגובה ערך אקראי. קל מאוד גם להחביא מצב בתוך הפונקציה וליצור פונקציה שלא מקבלת אף פרמטר ומחזירה בכל קריאה ערך שגדול באחד מהערך הקודם שהיא החזירה. קל מאוד לממש את מה שהצעתי ברוב השפות הסבירות. אבל לא כל כך ברור איך להגדיר אותן בתור פונקציה מתמטית.
- השם הוא אותו שם. יש להם היבטים דומים מסוימים אבל היבטים אחרים מאוד שונים. Tzafrir - שיחה 14:46, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- זה עוד מאפיין של תכנות פונקציונלי - דטרמיניסטיות. מה גורם לאימוץ טרמינולוגיה שגויה שכזו? פרט להקשר ההיסטורי? למה שפות כמו JS ו-PHP מאמצות בתוך השפה את המילה השמורה function בהקשר השגוי של פרוצדורות? אם כי, כיום מלמדים על ההבדל וטורחים לציין שמדובר בפרוצדורות (או מתודות) ולא בפונקציות, בפרט שכיום נעשה שימוש גם בתכנות פונקציונלי, ראיתי בעיקר תחשיב למבדא, יש עוד מימושים לכך? (¯`gal´¯) - שיחה 15:44, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- זה רעיון רע מפני שזה פשוט דברים שונים לגמרי. ההגדרה של פונקציה בתכנות שונה לגמרי מההגדרה של פונקציה במתמטיקה. יש חפיפה מסויימת, אבל היא במידה 0.
פונקציה מתמטית יכולה לעבוד אל/מ קבוצות אינסופיות. פונקציה במחשב - לא. אפילו עם ניקח מחשב דמיוני בעל אינסוף זיכרון, לכל היותר הוא יוכל לטפל בקבוצות ניתנות למנייה, שהרי לכל תא בזכרון יש כתובת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:02, 20 בספטמבר 2020 (IDT)- אילן, תודה אבל למה שמחשב תאורטי עם אינסוף זיכרון ולכן אין סוף תאים ואין סוף כתובות לא יוכל לטפל בקבוצות שאינן בנות מנייה? אנונימי/ת לא חתם/ה
- מעצם ההגדרה שלכל תא זיכרון יש כתובת, כל תאי הזיכרון הם בני מנייה - פשוט סדר אותם בסדר עולה על פי הכתובות.
קבוצות שאינן בנות מנייה דורשות מספר סודר, או אומגה, מעבר ל א אפס. במחשב לא יהיה דבר כזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:11, 20 בספטמבר 2020 (IDT)- ולמה פונקציה שמוגדרת כנוסחה או ביטוי מתמטי לא תוכל להיות מקבליה לפונקציה מתמטית? ממילא, כל הגדרה של קבוצה אינסופית מוגדרת על פי כלל כלשהו שאיבריה מקיימים. למעט ההגבלה שמחשב אינו מסוגל לטפל בייצוג אינסופי של מספרים, וכך גם אי-רציונלים נחתכים ומיוצגים בסוף כמספר רציונלי, או נקודה צפה ליתר דיוק. אם כי יש מערכות שמאפשרות עבודה עם מספרים כאלה, ועם מתמטיקה סימבולית. (¯`gal´¯) - שיחה 01:29, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
- אתה נשאר עם ההגבלה של הייצוג החלקי, שהופך כל מספר לרציונלי, וגם מהם (הרציונליים) קבוצה סופית בלבד ניתנת לייצוג.
לכל מחשב יש מגבלה קשיחה על כל חקירה של מספרים גדולים מאד וגם מדויקים מאד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 00:30, 24 בספטמבר 2020 (IDT)- כן, אבל ייצוג המספר בהתאם לבסיס הנבחר הוא קבוצה בת מנייה (פונקציה מכל מספר שלם שמייצג מיקום לערכו בייצוג המספר), אז על זיכרון אינסופי זה דווקא כן אמור לעבוד. (¯`gal´¯) - שיחה 17:37, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- מי אמר שחייבים בסיס נבחר? יש גם משתנה באורך משתנה (Arbitrary-precision arithmetic). עדיין קיימת המגבלה המעשית של גודל הזיכרון. Tzafrir - שיחה 17:59, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- לא ממש הבנתי את הקישור שצירפת - זה עוסק בייצוג מספרים ממשיים בזיכרון של מחשב. דיברתי על בסיס ספירה (radix). לגבי גודל הזיכרון, זה בתגובה לטענה שאילן העלה, על מה קורה כאשר עובדים עם מחשב בעל זיכרון אינסופי. בכל מקרה זו בעיה, כי לא ניתן לבצע חישוב בזמן סופי על קלט אינסופי, אפילו לא למלא את תוכן הזיכרון. (¯`gal´¯) - שיחה 21:49, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- השורה התחתונה היא שכל עוד מה שיש הוא מכונות טיורינג, מדובר על משהו מוגבל מאד יחסית למתמטיקה. אני לא בא להקטין את ההישגים המדהימים של מדעי המחשב, אבל מדובר בתחום מוגבל מאד יחסית למתמטיקה. מי יודע, אולי מתישהו יעלו על רעיון מבריק לנצל סופרפוזיציה קוונטית בודדת לייצוג מיידי של מספר אירציונלי ללא הגבלה או משהו דומה - אבל עד יבוא יום יש פער בלתי ניתן לגישור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:58, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- ולמה סביבות לחישוב מתמטיקה סימבולית שיודעות לעבוד עם מספרים אי-רציונליים מבלי לפרקם לייצוג עשרוני, וגם לשטח את התוצאה של פעולות בין מספרים כאלה, כאשר הם נשארים בייצוג כתלות באופרטור או בייצוג של קבועים מתמטיים, לא מספק? ואיך מחשוב קוונטי פותר את הבעיה? עדיין לא ניתן להכיל ייצוג אינסופי ולבצע איתו פעולות חישוביות בזמן סופי. (¯`gal´¯) - שיחה 22:19, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- אינני מכיר את הסביבות שאתה מדבר עליהן, אבל - האם הן מסוגלות לחלק שני מספרים שלכל אחד מהם יש יותר מ10 בחזקת 80 ספרות? לקבוע האם מספר בן 10 בחזקת 517 ספרות מתחלק ב 16022236204009818131831320183 ללא שארית, או במידה ולא, מה השארית?
לא הזכרתי מחשב קוונטי. בדומה לביט, קיוביט מחזיק ספרה אחת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 06:39, 26 בספטמבר 2020 (IDT)- לפי קישור מהקישור שהבאתי, מספרים שלמים בפייתון כבר מתנהגים כך ללא צורך בתגבור. אז הנה הדגמה:
- אינני מכיר את הסביבות שאתה מדבר עליהן, אבל - האם הן מסוגלות לחלק שני מספרים שלכל אחד מהם יש יותר מ10 בחזקת 80 ספרות? לקבוע האם מספר בן 10 בחזקת 517 ספרות מתחלק ב 16022236204009818131831320183 ללא שארית, או במידה ולא, מה השארית?
- ולמה סביבות לחישוב מתמטיקה סימבולית שיודעות לעבוד עם מספרים אי-רציונליים מבלי לפרקם לייצוג עשרוני, וגם לשטח את התוצאה של פעולות בין מספרים כאלה, כאשר הם נשארים בייצוג כתלות באופרטור או בייצוג של קבועים מתמטיים, לא מספק? ואיך מחשוב קוונטי פותר את הבעיה? עדיין לא ניתן להכיל ייצוג אינסופי ולבצע איתו פעולות חישוביות בזמן סופי. (¯`gal´¯) - שיחה 22:19, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- השורה התחתונה היא שכל עוד מה שיש הוא מכונות טיורינג, מדובר על משהו מוגבל מאד יחסית למתמטיקה. אני לא בא להקטין את ההישגים המדהימים של מדעי המחשב, אבל מדובר בתחום מוגבל מאד יחסית למתמטיקה. מי יודע, אולי מתישהו יעלו על רעיון מבריק לנצל סופרפוזיציה קוונטית בודדת לייצוג מיידי של מספר אירציונלי ללא הגבלה או משהו דומה - אבל עד יבוא יום יש פער בלתי ניתן לגישור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:58, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- לא ממש הבנתי את הקישור שצירפת - זה עוסק בייצוג מספרים ממשיים בזיכרון של מחשב. דיברתי על בסיס ספירה (radix). לגבי גודל הזיכרון, זה בתגובה לטענה שאילן העלה, על מה קורה כאשר עובדים עם מחשב בעל זיכרון אינסופי. בכל מקרה זו בעיה, כי לא ניתן לבצע חישוב בזמן סופי על קלט אינסופי, אפילו לא למלא את תוכן הזיכרון. (¯`gal´¯) - שיחה 21:49, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- מי אמר שחייבים בסיס נבחר? יש גם משתנה באורך משתנה (Arbitrary-precision arithmetic). עדיין קיימת המגבלה המעשית של גודל הזיכרון. Tzafrir - שיחה 17:59, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- כן, אבל ייצוג המספר בהתאם לבסיס הנבחר הוא קבוצה בת מנייה (פונקציה מכל מספר שלם שמייצג מיקום לערכו בייצוג המספר), אז על זיכרון אינסופי זה דווקא כן אמור לעבוד. (¯`gal´¯) - שיחה 17:37, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- אתה נשאר עם ההגבלה של הייצוג החלקי, שהופך כל מספר לרציונלי, וגם מהם (הרציונליים) קבוצה סופית בלבד ניתנת לייצוג.
- ולמה פונקציה שמוגדרת כנוסחה או ביטוי מתמטי לא תוכל להיות מקבליה לפונקציה מתמטית? ממילא, כל הגדרה של קבוצה אינסופית מוגדרת על פי כלל כלשהו שאיבריה מקיימים. למעט ההגבלה שמחשב אינו מסוגל לטפל בייצוג אינסופי של מספרים, וכך גם אי-רציונלים נחתכים ומיוצגים בסוף כמספר רציונלי, או נקודה צפה ליתר דיוק. אם כי יש מערכות שמאפשרות עבודה עם מספרים כאלה, ועם מתמטיקה סימבולית. (¯`gal´¯) - שיחה 01:29, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
- מעצם ההגדרה שלכל תא זיכרון יש כתובת, כל תאי הזיכרון הם בני מנייה - פשוט סדר אותם בסדר עולה על פי הכתובות.
- אילן, תודה אבל למה שמחשב תאורטי עם אינסוף זיכרון ולכן אין סוף תאים ואין סוף כתובות לא יוכל לטפל בקבוצות שאינן בנות מנייה? אנונימי/ת לא חתם/ה
import random
max = 10**537
divisor = 16022236204009818131831320183
n = random.randint(max, max*10)
print("reminder is {} (in {} / {})".format(n % divisor, n, divisor))
- והתוצאה: reminder is 6886632449929987088790342262 (in 2588172622...345838830 / 16022236204009818131831320183) Tzafrir - שיחה 13:11, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- מגניב! איפה הגבול שלה? היא מסוגלת לטפל במספרים בהם החזקה גדולה בסדר גודל (בין 10 בחזקת 5160 ל 5170)? ושאלת השאלות - איך היא עושה את זה? על פניו אין מספיק מקום בזיכרון! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:14, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- מה שתיארת נשמע כמו מגבלת זכרון, לא קשור כבר לייצוג אינסופי של מספר, וכן - פייתון היא שפה מטורפת, וזו אחת הסיבות שהיא שימושית בקרב מתמטיקאים וביישומי datascience. אם אתה מעוניין בדוגמא, אז חבילת sympy (שהיא חלק מערכת scipy לשימושים מתמטיים וגם לניתוח מידע רב, גם בעזרת קירובים באנליזה נומרית ולא רק לפתרונות אנליטיים) לפייתון עושה זאת די טוב. יש לה כמה תקלות, כמו בעיות בצמצום של מקרים מסויימים, אבל היא מסוגלת לעשות את מה שפירטתי קודם. יש כמובן עוד סביבות כאלה, כמו wolfram ו matlab. (¯`gal´¯) - שיחה 20:58, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- נראה לי ששכחת כאן משהו מאוד בסיסי: ב־n ביטים של זכרון אפשר לייצג 2^n מספרים שונים. כלומר: כדי לייצג את כל המספרים עד n מספיקים בערך logn ביטים (בבסיס 2). 10^5160 זה בערך 2^17200, כלומר מספר כזה מיוצג לפחות בבקצת יותר משני קילובייטים של זכרון. עדיין די מעט. יש לי הרגשה שאם ננסה לבדוק את הגבולות, המגבלה המעשית יותר תהיה זמן חישוב ולא זכרון. Tzafrir - שיחה 21:58, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- Tzafrir, תודה. אתה צודק כמובן. Galzigler, מגבלת הזכרון גוררת את מגבלת הייצוג. נניח שמדובר על מחשב עם 16Gb זיכרון (זיכרון פנוי). תוכל לייצג בו לכל היותר טבעיים, ואפילו לא אירציונלי אחד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:56, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
- עדיין ניתן לייצג אי-רציונלי כתלות באופרטורים וקבועים, ולבצע איתו פעולות מתמטיות, כפי שהיית עושה במתמטיקה. הרי במתמטיקה, אתה לא עושה בד"כ שימוש בייצוג אינסופי של מספר, אלא אם אתה מעוניין לדעת היכן למקמו ביחס למספרים אחרים, וגם אז תיקח רק חלק קטן מתוכו. אני גם לא כל כך יודע איך פותרים כל אחת מהבעיות של מציאת מספרים שכאלה ללא מחשבון - אני יודע שיש שיטה להוצאת שורש בלי מחשבון, דומה לחילוק אורך, אבל אף פעם לא הבנתי איך לעשות זאת. יש מן הסתם עוד בעיות, כמו פונקציות טריגונומטריות ולוגריתמים, הקבועים המפורסמים. דיברת על מספרים שלמים (על בעיות אריתמטיות עם מספרים מאוד גדולים), מה שעוסק רק במגבלה הגיונית של זיכרון ולא בייצוג אינסופי, שאין כל דרך להתגבר על מגבלה כזו בצורה פיזית. (¯`gal´¯) - שיחה 00:59, 29 בספטמבר 2020 (IDT)
- Tzafrir, תודה. אתה צודק כמובן. Galzigler, מגבלת הזכרון גוררת את מגבלת הייצוג. נניח שמדובר על מחשב עם 16Gb זיכרון (זיכרון פנוי). תוכל לייצג בו לכל היותר טבעיים, ואפילו לא אירציונלי אחד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:56, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
- מגניב! איפה הגבול שלה? היא מסוגלת לטפל במספרים בהם החזקה גדולה בסדר גודל (בין 10 בחזקת 5160 ל 5170)? ושאלת השאלות - איך היא עושה את זה? על פניו אין מספיק מקום בזיכרון! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:14, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- והתוצאה: reminder is 6886632449929987088790342262 (in 2588172622...345838830 / 16022236204009818131831320183) Tzafrir - שיחה 13:11, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
בקשת הבהרה שנמחקה מן הערך קבוצה בת מנייה[עריכת קוד מקור]
בפתיח הערך קבוצה בת מנייה נכתב המשפט הבא:
ניתן למספר את איבריה כך שלכל איבר יותאם מספר טבעי ייחודי לו
אם כל גורם "ממספר את עצמו" (כלומר אם למשל "1" תואם ל"1") אזי למה בכלל "למספר את איבריה" על ידי "התאמת מספר טבעי ייחודי" ולא פשוט להציג את איברי הקבוצה כמו 1,2,3,4,5 ; הכוונה לשאול, האין אותו "מספור" גורמים גורם לכפילות? אנונימי/ת לא חתם/ה
- בעת כתיבת השאלה אני חושב שהבנתי את התשובה: לא בכל קבוצה תהיה הופעה לינארית של גורמים כגון
1,2,3,4,5(או0,1,2,3,4לצורך העניין) אלא ייתכן למשל הצירוף1,90,25,32,95שימוספר/יימנה כ-1,2,3,4,5וזה גם מסביר את השם "קבוצה בת-מנייה" כלומר ניתן למנות את איבריה; לדעתי שווה להבהיר שזו הכוונה ב"מספור" בפתיח שם (שווה להבהיר גם שב"ייחודי לו" הכוונה למשל לספירה מבסיס אפס או לספירה מבסיס אחד). אנונימי/ת לא חתם/ה- קבוצה יכולה להיות גם תושבי מדינת ישראל, שלכל אחד מהם מותאם מספר זהות ייחודי לו (לא בהכרח 1, 2, 3, וכו'). "ייחודי לו" פירושו שאין מצב שלשני איברים בקבוצה הותאם אותו מספר (בדוגמה שהבאתי: אין שני אנשים עם אותו מספר זהות). דוד שי - שיחה 16:58, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
- כן, זה לא סותר את דברי; למעשה אני מכיר את זה פרקטית מתכנות כבר כמה שנים ממקרים של
Array key => Array valueופעמים רבות יצרתי מערכים בבסיס מנייה מסוים ורצתי עליהם עם לולאה וביצעתי פעולה לכל איטרציה וכו' אך משום מה בעת קריאת הערך לא קישרתי בין המידע הכללי מ"מתמטיקה" למידע הקונקרטי מ"תכנות", אולי בגלל שחשבתי שהכותב התכוון למספר את 1 ל-1, את 2 ל-2 בלבד וכן הלאה (ולא לשום דבר אחר). אנונימי/ת לא חתם/ה
- כן, זה לא סותר את דברי; למעשה אני מכיר את זה פרקטית מתכנות כבר כמה שנים ממקרים של
- קבוצה יכולה להיות גם תושבי מדינת ישראל, שלכל אחד מהם מותאם מספר זהות ייחודי לו (לא בהכרח 1, 2, 3, וכו'). "ייחודי לו" פירושו שאין מצב שלשני איברים בקבוצה הותאם אותו מספר (בדוגמה שהבאתי: אין שני אנשים עם אותו מספר זהות). דוד שי - שיחה 16:58, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
- קבוצת השברים (מספרים רציונליים) היא בת מניה, ואינה המספרים הטבעיים.
הרעיון להשוות בין מושג הםונקציה בתכנות לפונקציה מתמטית הוא רעיון רע. ישנן למשל קבוצות שכלל לא ניתנות לייצוג מלא בתכנות ובמתמטיקה הן אבן יסוד - לדוגמה קבוצת הממשיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:49, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
איך נכון להגדיר קבוצה לא בת מנייה?[עריכת קוד מקור]
פתיח הערך קבוצה בת מנייה עזר לי להבין שבתורת הקבוצות, קבוצה בת מנייה היא קבוצה שעוצמתה שווה לעוצמה של תת-קבוצה כלשהי של קבוצת המספרים הטבעיים, כלומר ניתן למספר את איבריה כך שלכל איבר יותאם מספר טבעי ייחודי לו; המספור של כל איבר בקבוצה יכול להיות בבסיס מסוים (כגון עם מנייה מבסיס 0 או מנייה מבסיס 1 וכן הלאה) ואז נקבל מבנים כגון:
0 = a 1 = b
או:
1 = a 2 = b
עם זאת, אני לא בטוח (או לא יודע) איך נכון להגדיר קבוצה לא בת מניה; מכיוון שאין כאן ערך בשם זה ואני גם לא מכיר מינוח מקצועי רלוונטי אני מבקש הסבר פשוט ככל הניתן לקבוצה לא בת מנייה כל שהיא (רצוי הכי טריוויאלית ממטלות היום יום שאפשר להביא כדוגמה ועם מינימום גורמים, רק לצורך מסירת תבנית ההיגיון מאחורי המונח).
בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה
- כפי שמתבקש מהשם, ההגדרה היא על דרך השלילה: קבוצה אשר לא קיים אף מיפוי חד־חד־ערכי ועל מקבוצת המספרים הטבעיים אליה. איך מוכיחים שלא קיים אף מיפוי כזה? שאלה טובה. אבל הזכרנו כבר דרך אחת כזו להוכיח את זה לקבוצה אחת מסוימת. Tzafrir - שיחה 11:32, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- אתה יכול לחשוב על זה כך: קבוצה אינה בת מניה אם לא ניתן למנות את כל איבריה בסדרה אינסופית . זו קבוצה שיש בה כל כך הרבה איברים, כך שכל סדרה שכזו בהכרח מפספסת את חלקם (רובם למעשה). כפי שצפריר כתב, הדוגמה המוכרת ביותר לקבוצה שאינה בת מנייה היא קבוצת המספרים הממשיים. דוגמה נוספת היא אוסף הנקודות בישר. דניאל 14:35, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- תודה רבה דניאל; תגובתך עזרה לי להבין את החלוקה הכללית לקבוצות שונות טוב יותר; לא היה ברור לי מדברי צפריר שהדוגמה המוכרת ביותר לקבוצה שאינה בת מנייה היא קבוצה מספרים ממשיים ויתרה מכך בדיוק בערך זה נתקלתי בדיאגרמה נפלאה זו שעזרה לי לגמרי למפות קבוצות יסוד במתמטיקה:
- בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה
- שמחתי לעזור. שים לב שצפריר קישר לערך האלכסון של קנטור שמכיל הוכחה (נפלאה) לעובדה שהממשיים אינם בני מנייה. אני חייב לציין שאני לא מחבב את הדיאגרמה שקישרת אליה מכיוון שהיא יוצרת את הרושם שיש משהו מיוחד בחלוקת הממשיים לרציונליים ואי-רציונליים (אבל לא נוקטת באותה חלוקה במקרה של השלמים, שניתן לחלקם באותה מידה לטבעיים ושליליים). נכון יותר היה לייצג את הרציונליים כעיגול נוסף שמכיל את השלמים ומוכל בממשיים. בנוסף נוצר הרושם שהממשיים מתחלקים שווה בשווה בין רציונליים ולאי-רציונליים, כשבפועל כמעט כל הממשיים הם אי-רציונליים (מכיוון שאינם בנייה מנייה, בניגוד לרציונליים). דניאל 17:41, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- אבל גם הטבעיים, השלמים והרציונליים באותו גודל (או עוצמה?), ובעייתי להציג זאת בדיאגרמה שנועדה להציג רק הכלות בין השדות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:00, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- לא הבנתי את ההערה. דניאל 15:51, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- המטרה של התרשים אינה להראות סדרי גודל של הקבוצות, אלא רק את היחסים שיש בין קבוצות (במקרה הזה מדובר רק בהכלות). זאת המטרה של דיאגרמות ון, לא? אני חושב שהיה יותר אסתטי להציג את האי-רציונליים כעוד קבוצה, כמעגל. קיים לה גם איזשהו סימון, בדומה לשאר השדות. (¯`gal´¯) - שיחה 19:40, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- לא טענתי שהתרשים אמור להראות סדרי גודל ואיני חושב שהוא צריך לעשות זאת. טענתי שההצגה של הרציונליים והאי-רציונליים כשני חצאים היא שמייצרת את הרושם המוטעה של גודל שווה.
- להציג את האי-רציונליים כעוד עיגול תהיה טעות, מכיוון שהם בדיוק כל מה שנמצא מחוץ לעיגול של הרציונליים.
- רק הרציונליים והממשיים הם שדות. הטבעיים, השלמים והאי-רציונליים אינם שדות.
- הצגת האי-רציונליים היא שגויה. הטבעיים, השלמים, הרציונליים והממשיים הן הקבוצות החשובות (בשל המבנה האלגברי שלהן). אין סיבה להזכיר את המשלימים שלהן: המספרים השליליים, הרציונליים הלא שלמים והאי-רציונליים. לאלו אין תכונות מעניינות כקבוצות בפני עצמן. דניאל 00:33, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
- המטרה של התרשים אינה להראות סדרי גודל של הקבוצות, אלא רק את היחסים שיש בין קבוצות (במקרה הזה מדובר רק בהכלות). זאת המטרה של דיאגרמות ון, לא? אני חושב שהיה יותר אסתטי להציג את האי-רציונליים כעוד קבוצה, כמעגל. קיים לה גם איזשהו סימון, בדומה לשאר השדות. (¯`gal´¯) - שיחה 19:40, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- לא הבנתי את ההערה. דניאל 15:51, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- אבל גם הטבעיים, השלמים והרציונליים באותו גודל (או עוצמה?), ובעייתי להציג זאת בדיאגרמה שנועדה להציג רק הכלות בין השדות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:00, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- שמחתי לעזור. שים לב שצפריר קישר לערך האלכסון של קנטור שמכיל הוכחה (נפלאה) לעובדה שהממשיים אינם בני מנייה. אני חייב לציין שאני לא מחבב את הדיאגרמה שקישרת אליה מכיוון שהיא יוצרת את הרושם שיש משהו מיוחד בחלוקת הממשיים לרציונליים ואי-רציונליים (אבל לא נוקטת באותה חלוקה במקרה של השלמים, שניתן לחלקם באותה מידה לטבעיים ושליליים). נכון יותר היה לייצג את הרציונליים כעיגול נוסף שמכיל את השלמים ומוכל בממשיים. בנוסף נוצר הרושם שהממשיים מתחלקים שווה בשווה בין רציונליים ולאי-רציונליים, כשבפועל כמעט כל הממשיים הם אי-רציונליים (מכיוון שאינם בנייה מנייה, בניגוד לרציונליים). דניאל 17:41, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
האם גם לנוצרים ולמוסלמים יש גניזה לכתבי קודש בלויים?[עריכת קוד מקור]
מצב: ישן
לבד מהיהודים, יש עוד הרבה אנשים, שהדת שלהם יש ספרי קודש. כך למשל הנוצרים והמוסלמים. האם גם אצלם, ספר קודש שהתבלה הולך למשהו כמו גניזה? ואם כן, למה לא מצאתי על זה שום עדות?
תודה2.53.130.10 12:12, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- באסלאם יש כמה מנהגים בעניין: בהחלט יש לכבד את כתבי הקודש ולא סתם לזרוק לאשפה. יש מקומות בהם ממש גונזים את הספרים, אפשר למחות (לגרד) את הכתוב (זה מתאים יותר כשכותבים על קלף או על גליון עבה), אפשר לקבור בצורה מכבדת, ואפילו לשרוף. אפשר לקרוא על זה כאן:Joseph Sadan, "Genizah and Genizah-like Practices in Islamic and Jewish Traditions: Customs Concerning the Disposal of Worn-out Sacred Books in the Middle Ages, According to an Ottoman Source," Bibliotheca Orientalis 43 (1986), 36-58 וגם כאן. סיון ל - שיחה 11:30, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
מצב: חדש
האם דמוקרטיה מפחיתה את כמות המלחמות?[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
האם מדינות דמוקרטיות נוטות פחות לפתוח במלחמות? אני יודע שארה"ב ורוסיה ידועות במדיניות מאוד כובשנית, אבל כל אחת מהן היא דמוקרטיה בעיקר על הנייר ובמציאות לעם אין אפשרות ממשית להשפיע על המדיניות בצורה ניכרת. אם מוציאים את מעצמות העל מחוץ משאלה, האם דמוקרטיה מפחיתה את כמות המלחמות? 213.55.224.210 13:14, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- היות שקבעת כבר שארה"ב היא לא דמוקרטיה איזו תשובה אתה מצפה לקבל? גילגמש • שיחה 13:19, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- אין כמעט מלחמות בין מדינות דמוקרטיות לבין עצמן, בפרט מאז מלחמת העולם השנייה. ר’ w:List of wars between democracies, להשוואה, w:List of wars: 1990–2002. Tzafrir - שיחה 14:37, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- מגניב. זה אומר שאם נותנים לעם לבחור את מנהיגיו באופן חופשי, הסיכוי שהממשל יפתח במלחמה הולך וקטן.
- מה שמגניב זו ההבנה הסלקטיבית שלך. ארצות הברית מדינה סופר דמוקרטית לפי כל מדד. השאלה שאלה רק על מלחמות של דמוקרטיות נגד דמוקרטיות. ארצות הברית נלחמה נגד מדינה דמוקרטית אחרת אך ורק במלחמת העצמאות שלה. אבל בכל זאת דרשת להוציא אותה מהרשימה של הדמוקרטיות, כדי שהיא לא תקלקל לך את המסקנות הכמותיות. ועכשיו אתה מסיק מהמסקנות הכמותיות, שהדמוקרטיות נמנעות ממלחמות בכלל, ולא רק נגד דמוקרטיות אחרות. גם הסקת שזה מגניב. כך לא מנהלים שום דיון רציני.77.126.67.127 16:31, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם ארה"ב ורוסיה נחשבות לדמוקרטיה היא דיון אחר. שתיהן יודעות לנהל בחירות בצורה בה לעם אין אפשרות מלאה לבטא את דעתו ואחוז ניכר מהעם אינו פעיל פוליטית כי יודע שלקולות שלו אין משמעות. לצורך השאלה הזאת אני מוציא אותם מהמשוואה כי השאלה באה לבדוק אם עם חופשי יבחר מרצונו החופשי לצאת למלחמה. לצורך זה נדרש משטר בו העם יוכל לבחור אם לצאת למלחמה או לא. המערכת הפוליטית בארה"ב ורוסיה לא עונות על קריטריון זה. 213.55.225.157 16:52, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- בארצות הברית לאזרחים יש השפעה רבה מאוד על השלטון. דמוקרטיות מנהלות הרבה מלחמות נגד דיקטטורות. הדמוקרטיות של מזרח אירופה גם ניהלו מלחמות אלו באלו. מדור "הכה את המומחה" לא נועד לדון בפנטזיות. 23.227.142.187 17:00, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- קבעת זאת בגלל דרך הבחירה שעובר דרך חבר האלקטורים, ולא בצורה ישירה? (¯`gal´¯) - שיחה 17:07, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- אזרח אמריקני מצביע לראשות העיר שלו, למועצת העיר שלו, לראשות מדינת המשנה שלו, לבית המחוקקים של מדינת המשנה שלו, לשני בתי המחוקקים של הפדרציה, לאלקטורים של נשיא הפדרציה, ובחלק מהמקרים גם מצביע בפריימריז של אחת ממפלגות הפדרציה ובפריימריז של אחת המפלגות במדינת המשנה. יש לו גם יכולת ביטוי מעולה בכלי תקשורת רבים ויכולת הפגנה מאוד חופשית. אם זו לא דמוקרטיה, אז אין בכלל דמוקרטיות בעולם. 23.227.142.187 17:15, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם ארה"ב ורוסיה נחשבות לדמוקרטיה היא דיון אחר. שתיהן יודעות לנהל בחירות בצורה בה לעם אין אפשרות מלאה לבטא את דעתו ואחוז ניכר מהעם אינו פעיל פוליטית כי יודע שלקולות שלו אין משמעות. לצורך השאלה הזאת אני מוציא אותם מהמשוואה כי השאלה באה לבדוק אם עם חופשי יבחר מרצונו החופשי לצאת למלחמה. לצורך זה נדרש משטר בו העם יוכל לבחור אם לצאת למלחמה או לא. המערכת הפוליטית בארה"ב ורוסיה לא עונות על קריטריון זה. 213.55.225.157 16:52, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- מה שמגניב זו ההבנה הסלקטיבית שלך. ארצות הברית מדינה סופר דמוקרטית לפי כל מדד. השאלה שאלה רק על מלחמות של דמוקרטיות נגד דמוקרטיות. ארצות הברית נלחמה נגד מדינה דמוקרטית אחרת אך ורק במלחמת העצמאות שלה. אבל בכל זאת דרשת להוציא אותה מהרשימה של הדמוקרטיות, כדי שהיא לא תקלקל לך את המסקנות הכמותיות. ועכשיו אתה מסיק מהמסקנות הכמותיות, שהדמוקרטיות נמנעות ממלחמות בכלל, ולא רק נגד דמוקרטיות אחרות. גם הסקת שזה מגניב. כך לא מנהלים שום דיון רציני.77.126.67.127 16:31, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- מגניב. זה אומר שאם נותנים לעם לבחור את מנהיגיו באופן חופשי, הסיכוי שהממשל יפתח במלחמה הולך וקטן.
- השואל עונה בעצמו ומתווכח על התשובה. לכן אין לדיון הזה מקום בדף "הכה את המומחה". 23.227.142.187 17:19, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- רוסיה אינה מדינה דמוקרטית. קיומן של בחירות בלבד (לא שברוסיה הבחירות חופשיות) אינו הופך מדינה לדמוקרטית Nirvadel - שיחה 21:17, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
מה זה בדיד ורציף במתמטיקה?[עריכת קוד מקור]
מצב: ישן
מה הופך גורם לבדיד או רציף ומה הופך תהליך מתמטי ל"רציף" (היותו מערב גורם לא-בדיד אחד לפחות?)? בתודה אנונימי/ת לא חתם/ה
- התפלגות בדידה (¯`gal´¯) - שיחה 16:20, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
- תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה
- ביקשתי הבהרה בסוף פתיח הערך. אנונימי/ת לא חתם/ה
- בדיד עוסק בקבוצות בנות מנייה, רציף עוסק בקבוצות מעוצמת הרצף. דוגמה לא פורמלית: כאשר אתה הולך על המדרכה, ההליכה שלך רציפה, משום שרגליך יכולות לעמוד בכל נקודה של המדרכה. אם, לעומת זאת, תבחר ללכת על העמודים שמפרידים בין המדרכה לכביש, הליכתך תהיה בדידה, משום שרגליך יכולות לעמוד רק על העמודים (שניתן למספר אותם, 1, 2, 3, וכו'). דוד שי - שיחה 15:46, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
- מכיוון שניתן למספר גם מרצפות המרכיבות מדרכה בסידור סימטרי (בין אם אדם עומד על מרצפה ענקית אחת בכל פעם או על שתיים בכל פעם, למשל), האין צעידה עליהן גם היא "תהליך מתמטי בדיד"? אנונימי/ת לא חתם/ה
- אנסה להסביר באמצעות דוגמה אחרת: נניח שאתה רוצה לעלות מקומת קרקע (שגובהה 0 מ' מעל פני הים) לקומה כלשהי (שגובהה 100 מ' מעל פני הים), ויש לך שתי אפשרויות: או לעלות במדרגות, או לעלות ברמפה. נניח גם שאתה לא בכושר, ולא תוכל לבצע את כל העלייה במכה אחת, ותצטרך לעצור באמצע הדרך לנוח, לפחות פעם אחת. בוא נתמקד כרגע בנקודת העצירה הראשונה בלבד:
- אם בחרת במדרגות - מספר האפשרויות לעצירה הוא בדיד: אתה יכול לעצור לנוח על המדרגה הראשונה, על המדרגה השנייה, על המדרגה השלישית... המדרגות לא ממוספרות, אבל אתה יכול למספר אותן בעצמך.
- אם בחרת לעלות ברמפה - מספר האפשרויות לעצירה הוא רציף: כל מספר ממשי בין 0 לבין 100 יכול להיות הנקודה שבה בחרת לעצור לנוח (כאשר המספר מייצג את הגובה שלך במטרים מעל פני הים בנקודת העצירה). וגם אם תנסה - לא תוכל למצוא דרך למספר את כל נקודות העצירה השונות שעל הרמפה. זה פשוט לא אפשרי.
- מקווה שזה עוזר... שנה טובה, יוניון ג'ק - שיחה 19:26, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
- נניח שיש 100 מדרגות שחילקתי ל-4 רבעים ונחתי בכל מדרגה אחרונה מתוך כל רבע; אני מניח שגם את הרמפה אפשר למספר אם נחלק אותה לארבעה רבעים וננוח בסוף של כל רבע, לכן אני עדיין מתקשה להבין את ההבדלים אליהם התכוונתם בין בדיד לרציף; אני מתחיל לקבל את הרושם שבכל הנוגע למונחים "בדיד" ו"רציף" אין כל הבדל אובייקטיבי וכל הבדל כזה הוא סובייקטיבי לחלוטין; אני טועה בכך? אנונימי/ת לא חתם/ה
- אתה טועה. מקור הטעות היא זו: זה נכון שאפשר לחלק את הרמפה לארבעה רבעים. אבל חלוקה זו איננה רלוונטית. כי אתה עדיין יכול לעצור באמצע הדרך, בכל נקודה שבין 0 ל-100. וזה בכלל לא משנה לאיזה רבע שייך כל נקודה. את כל נקודות העצירה האלו לא ניתן למספר (1, 2, 3, ....) יוניון ג'ק - שיחה 12:18, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- אי אפשר לחלק את הרמפה לרבעים, כי בכל רמת דיוק תקבל תוצאה שונה. שנילי - שיחה 12:36, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- אפשר לחלק. אבל מה זה ייתן בדיוק?! יוניון ג'ק - שיחה 13:58, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- אבל אם אין חלוקה לרמפה אני מניח שאיפה נמצא ה-0 שלה וה-100 שלה (נקודת ההתחלה) זה סובייקטיבי לחלוטין. אנונימי/ת לא חתם/ה
- אפשר לחלק. אבל מה זה ייתן בדיוק?! יוניון ג'ק - שיחה 13:58, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- אי אפשר לחלק את הרמפה לרבעים, כי בכל רמת דיוק תקבל תוצאה שונה. שנילי - שיחה 12:36, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- אתה טועה. מקור הטעות היא זו: זה נכון שאפשר לחלק את הרמפה לארבעה רבעים. אבל חלוקה זו איננה רלוונטית. כי אתה עדיין יכול לעצור באמצע הדרך, בכל נקודה שבין 0 ל-100. וזה בכלל לא משנה לאיזה רבע שייך כל נקודה. את כל נקודות העצירה האלו לא ניתן למספר (1, 2, 3, ....) יוניון ג'ק - שיחה 12:18, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- נניח שיש 100 מדרגות שחילקתי ל-4 רבעים ונחתי בכל מדרגה אחרונה מתוך כל רבע; אני מניח שגם את הרמפה אפשר למספר אם נחלק אותה לארבעה רבעים וננוח בסוף של כל רבע, לכן אני עדיין מתקשה להבין את ההבדלים אליהם התכוונתם בין בדיד לרציף; אני מתחיל לקבל את הרושם שבכל הנוגע למונחים "בדיד" ו"רציף" אין כל הבדל אובייקטיבי וכל הבדל כזה הוא סובייקטיבי לחלוטין; אני טועה בכך? אנונימי/ת לא חתם/ה
- אנסה להסביר באמצעות דוגמה אחרת: נניח שאתה רוצה לעלות מקומת קרקע (שגובהה 0 מ' מעל פני הים) לקומה כלשהי (שגובהה 100 מ' מעל פני הים), ויש לך שתי אפשרויות: או לעלות במדרגות, או לעלות ברמפה. נניח גם שאתה לא בכושר, ולא תוכל לבצע את כל העלייה במכה אחת, ותצטרך לעצור באמצע הדרך לנוח, לפחות פעם אחת. בוא נתמקד כרגע בנקודת העצירה הראשונה בלבד:
- מכיוון שניתן למספר גם מרצפות המרכיבות מדרכה בסידור סימטרי (בין אם אדם עומד על מרצפה ענקית אחת בכל פעם או על שתיים בכל פעם, למשל), האין צעידה עליהן גם היא "תהליך מתמטי בדיד"? אנונימי/ת לא חתם/ה
- בדיד עוסק בקבוצות בנות מנייה, רציף עוסק בקבוצות מעוצמת הרצף. דוגמה לא פורמלית: כאשר אתה הולך על המדרכה, ההליכה שלך רציפה, משום שרגליך יכולות לעמוד בכל נקודה של המדרכה. אם, לעומת זאת, תבחר ללכת על העמודים שמפרידים בין המדרכה לכביש, הליכתך תהיה בדידה, משום שרגליך יכולות לעמוד רק על העמודים (שניתן למספר אותם, 1, 2, 3, וכו'). דוד שי - שיחה 15:46, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
- ביקשתי הבהרה בסוף פתיח הערך. אנונימי/ת לא חתם/ה
- תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה
בעניין הדוגמה שנתן משתמש:יוניון ג'ק לעיל[עריכת קוד מקור]
אני בספק שהצלחתי להבין את ההבדל מן הדוגמה; תחילה אני צריך להבין אם בהקשר "בדיד ורציף" המתמטיקה עוסקת רק ב:
- גורמים בדידים
- גורמים רציפים
- תהליכים בדידים
- תהליכים רציפים
- שילוב מסוים של שניים או יותר מאפשרויות אלה
בברכה אנונימי/ת לא חתם/ה
- איך אתה קופץ לאיבר הבא בתור - כאשר מדובר בבדיד, זה די פשוט לעבור לאיבר הבא, כאשר אתה בציר רציף, איך תעשה זאת? אולי משל אכילס והצב יוכל לעזור בהבנה? לגבי תהליכים - אולי סכום סדרה (בדיד) לעומת סכום בעזרת אינטגרל (רציף)? (¯`gal´¯) - שיחה 17:14, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- מתמטיקה הוא תחום נרחב מאוד. ישנם ענפים שבהם עוסקים במספרים/עצמים/קבוצות/איברים שהם בדידים (למשל: מתמטיקה בדידה) וישנם ענפים שבהם עוסקים במספרים/עצמים/קבוצות/איברים רציפים. יוניון ג'ק - שיחה 20:41, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
- האם נכון להגיד שישנם תהליכים מתמטיים "בדידים" או "רציפים"? בברכה אנונימי/ת לא חתם/ה
- מה זה בדיוק תהליך מתמטי?! יוניון ג'ק - שיחה 12:07, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- תודה רבה על בקשת ההבהרה הזו ! ובכן, ב"תהליך מתמטי" התכוונתי לכל משהו שקורה מתמטית כגון נוסחה או "תרגיל" שאדם או מחשב "מעבד", כלומר כל "תהליך" או "תרחיש" שהוא מתמטי במהותו או בעיקרו; האם נכון לשוח על "תהליכים" כאלה? אנונימי/ת לא חתם/ה
- אתה מתכוון למשהו כמו אלגוריתם, לצורך פתירה של בעיות מסוג מסוים? יוניון ג'ק - שיחה 19:29, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- כן; האם הגיוני לשוח על "אלגוריתם בדיד" או "אלגוריתם רציף"? אנונימי/ת לא חתם/ה
- אתה מתכוון למשהו כמו אלגוריתם, לצורך פתירה של בעיות מסוג מסוים? יוניון ג'ק - שיחה 19:29, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- תודה רבה על בקשת ההבהרה הזו ! ובכן, ב"תהליך מתמטי" התכוונתי לכל משהו שקורה מתמטית כגון נוסחה או "תרגיל" שאדם או מחשב "מעבד", כלומר כל "תהליך" או "תרחיש" שהוא מתמטי במהותו או בעיקרו; האם נכון לשוח על "תהליכים" כאלה? אנונימי/ת לא חתם/ה
- מה זה בדיוק תהליך מתמטי?! יוניון ג'ק - שיחה 12:07, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- האם נכון להגיד שישנם תהליכים מתמטיים "בדידים" או "רציפים"? בברכה אנונימי/ת לא חתם/ה
- לשואל המקורי, הנה הדגמה פשוטה: במקרה הבדיד, המספר הבא אחרי 2 הוא, לדוגמא, 3. במקרה הרציף, מה לדעתך המספר הבא אחרי 7.42424242 (שלוש נקודות) ? אם הצלחת למצוא תשובה, אנחנו במקרה בדיד. אם לא, רציף. Gil mo - שיחה 00:44, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- שלום Gil mo, אני אישית הייתי מעגיל את המספר 7.42424242 מעלה ל 7.5 לפחות אבל אני לא בטוח שטרם העיגול נכון פורמלית להגדירו רציף וזאת בהתאם לתגובות לשאלתי זו: וק:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#בדיד ורציף לעומת שלם או שבר float. אנונימי/ת לא חתם/ה
- המספר לכשלעצמו אינו רציף או בדיד, אלא הקבוצה אליה הוא משתייך. במסגרת המספרים הממשיים, אין לך את ״האיבר הבא״ למספר שציינתי (בוודאי לא 7.5. מה עם 7.43 למשל? 7.4249?). יותר מהכל, אנא הסבר מה מסגרת השאלה שלך, לאן אתה חותר להגיע? Gil mo - שיחה 11:29, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- המשפט הראשון בדבריך עזר לי מאד לעשות סדר בסיסי - כעת אני מבין שלא נכון לשוח על גורמים\אובייקטים\מספרים "בדידים" או "רציפים" אלא על קבוצות "בדידות" או "רציפות".
- אני מבין למה ציינת 7.4249 ו 7.43 במקום 7.5 שהייתי "מוטה" להציע כתשובה אפשרית כי בחיי האישיים אני באופן כללי מעדיף לעבוד עם מספרים שהם כמה שיותר "שלמים" או "סימטריים" (לא יודע איזה מינוח עדיף).
- לגבי מה מסגרת השאלה או לאן אני חותר להגיע - אני רוצה להבין אם יש הגדרה אחת וחד משמעית למונחים "בדיד" ו"רציף" במתמטיקה, מעין מכנה משותף לכל מגוון המונחים המתמטיים שהביטוי "בדיד" או "רציף" (או שני הביטויים יחדיו) נכללים בהם או אולי קשורים בהם כגון מתמטיקה בדידה כולל מרחב בדיד וכן זמן בדיד וזמן רציף, קו ישר, מרחב מטרי שלם, קשירות, פונקציה רציפה ואולי גם "רצף המספרים הבלתי רציונליים והרציונליים".
- בברכה אנונימי/ת לא חתם/ה
- מדוע פיצלת את הדיון? השבתי לשאלתך זו בוק:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#בדיד ורציף לעומת שלם או שבר float. אם התשובה אינה מספקת בעיניך, השב שם. דניאל 19:28, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- השאלה הנוכחית כללית; השאלה שקישרת אליה קשורה ספציפית להקבלה המילולית שהנחתי שקיימת (והתברר לי ממך שטעיתי) בין בדיד ורציף לבין מספר שלם ו float בהתאמה. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה
- מדוע פיצלת את הדיון? השבתי לשאלתך זו בוק:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#בדיד ורציף לעומת שלם או שבר float. אם התשובה אינה מספקת בעיניך, השב שם. דניאל 19:28, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- המספר לכשלעצמו אינו רציף או בדיד, אלא הקבוצה אליה הוא משתייך. במסגרת המספרים הממשיים, אין לך את ״האיבר הבא״ למספר שציינתי (בוודאי לא 7.5. מה עם 7.43 למשל? 7.4249?). יותר מהכל, אנא הסבר מה מסגרת השאלה שלך, לאן אתה חותר להגיע? Gil mo - שיחה 11:29, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- שלום Gil mo, אני אישית הייתי מעגיל את המספר 7.42424242 מעלה ל 7.5 לפחות אבל אני לא בטוח שטרם העיגול נכון פורמלית להגדירו רציף וזאת בהתאם לתגובות לשאלתי זו: וק:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#בדיד ורציף לעומת שלם או שבר float. אנונימי/ת לא חתם/ה
- לשואל המקורי, הנה הדגמה פשוטה: במקרה הבדיד, המספר הבא אחרי 2 הוא, לדוגמא, 3. במקרה הרציף, מה לדעתך המספר הבא אחרי 7.42424242 (שלוש נקודות) ? אם הצלחת למצוא תשובה, אנחנו במקרה בדיד. אם לא, רציף. Gil mo - שיחה 00:44, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- כשמחפשים משמעות רחבה למושגים אנליטיים כדאי להבין אותם במסגרת טופולוגיה. נקודה מבודדת במרחב טופולוגי היא נקודה המהווה קבוצה פתוחה בפני עצמה. כדי להבין מדוע היא נקראת כך, אפשר לצמצם את ההסתכלות למרחבים מטריים: שם נקודה p היא מבודדת (לפי ההגדרה לעיל) אם קיים אפסילון קטן כל כך עד שאין אף נקודה אחרת שמרחקה מ-p קטן מאפסילון. המרחב כולו הוא מרחב בדיד אם כל הנקודות שלו מבודדות. לדוגמא, קבוצת השברים {חצי, שליש, רבע, ...} היא מרחב בדיד, על אף שהמרחק מנקודה לנקודות הסמוכות לה הולך וקטן.
- רציפות היא מושג מורכב יותר, והוא אינו "ההיפך" מבדידות. על הציר הממשי משתמשים במונח "קבוצה רציפה" (בצורה לא מדוייקת) כדי לתאר קטע. בהקשר רחב יותר ראה פונקציה רציפה. הקשר בין המושגים הוא שמרחב הוא בדיד אם ורק אם כל פונקציה ממנו היא רציפה. עוזי ו. - שיחה 20:37, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
איך השפעת הספרדית נעלמה?[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
תשובה: לא הייתה תרופה ולא היה חיסון. אך אחרי 30 מיליון שמתו במחלה, וכנראה עוד עשרות או מאות מיליונים שחלו ולא מתו, נוצרה כנראה חסינות עדר. המחיר - ללא ספק - היה גבוה מדי. Danny-w - שיחה 16:40, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- 1. אמנם לא היה חיסון מלאכותי. אבל האוכלוסיית בני האדם פיתחה חיסון טבעי.
- 2. אוכלוסיית נגיפי השפעת משתנה כל הזמן. כך שהזנים שלה נוצרים ונכחדים כל הזמן. 23.227.142.187 18:32, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
איסור כניסה לים בסגר[עריכת קוד מקור]
מצב: ישן, לא נענה
רלוונטי גם לספורט ימי יחידני כמו גלישה? 94.159.193.178 21:50, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
טעינת טלפון סלולרי[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
א. האם הטענת טלפון סלולרי בשקע מסוים, לעומת טעינתו בשקע אחר יכול להשפיע על המהירות שבה נגמרת הסוללה? ב. למה לפעמים הסוללה שלי נגמרת מהר יותר, ללא תלות בכמה היה שימוש בטלפון? --Nirvadel - שיחה 13:25, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- א. לא, אלא אם השקע מקולקל או לא תקני. ב. יש אפליקיציות שפועלות ברקע, למשל עדכוני תוכנה: וגם איכות הקליטה משפיעה על צריכת ההספק, כאשר ככל שהקליטה גרועה יותר צריכת ההספק גדולה יותר. אסף השני - שיחה 17:04, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
עוד לקט שאלות! והפעם: חום, לחות, אוויר, כלבים וסגר[עריכת קוד מקור]
1. מהו החלק הכי חם של העולם- מרכז אוסטרליה, המזרח התיכון, צפון אפריקה או דרום ארה"ב?
2. האם בעלי חיים שלא מזיעים, כמו כלבים, מרגישים הבדל בלחות? האם גם מבחינתם עומס החום עולה ביחס ישר ללחות?
3. האם לאוויר יש מסה? לכאורה, התשובה ברורה- אוויר הוא חומר, ולכל חומר יש מסה, שהרי [מסה = כמות החומר]. אבל אם אמנם לאוויר יש מסה, מתבקשת השאלה הבאה- אם נשים על המשקל כדור או בלון חלול מלא באוויר, האם המשקל יראה לנו רק את מסת הכדור/בלון עצמו, או גם את מסת האוויר שבפנים? ובכלל- אם לאוויר יש מסה, למה כשאין כלום על המשקל מלבד אוויר, המשקל מראה "0"?
4. מה הקטע של כלבים להריח את השתן של מי שהיה באותו מקום כמה שעות לפני כן? איזה מידע נותן להם הריח של השתן ומה הם עושים עם המידע הזה?
5. האם אי פעם הוטל סגר על אוכלוסייה כלשהי לפני העת החדשה? האם זה בכלל היה אפשרי?--185.175.34.213 19:59, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- אענה על שאלות שאינן סטטיסטיקה פשוטה שקל לגלות בחיפוש בגוגל.
- כלבים מזיעים כי הם שומרים על טמפ' גוף קבועה. יצורים שלא שומרים על טמפ' קבועה הם בעלי דם קר. הם צריכים את השמש כדי להתחמם.
- לאוויר יש מסה. המאזניים לא מראים את המסה הזאת כי הם לא רגישים דיים למשקל נמוך כל כך. אם ישתמשו במאזניים רגישים הם יראו את משקל האוויר.
- כלבים מריחים שתן ודברים אחרים כדי לדעת איזה כלב עבר שם. כלב הוא חיה טריטוריאלית (בדומה ליונקים רבים אחרים) וכלבים זכרים מסמנים את הטריטוריה שלהם.
- כן, סגר הוא המצאה מימי הביניים לפחות (יתכן שהיה גם בעת העתיקה, אך הדבר לא ידוע לי). וכן, היה אפשרי בהחלט. גילגמש • שיחה 20:33, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- 1. מרכז העולם.
- 2. כלבים „מזיעים״ דרך הלשון, לכן נראה לי שלחות האוויר משפיעה על יכולתם להתקרר.
- 3. כשאין כלום המשקל מראה 0 כי הוא מכויל לכך. הוא צריך להתעלם גם מהמשקל של רכיבים שונים שלו.
- 5. מצור הוא סגר. מצור היה בשימוש כבר מהעת העתיקה.
- Tzafrir - שיחה 22:20, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- 1. המזרח התיכון וצפון אפריקה כוללים לא מעט הרים. אני לא מכיר מספיק טוב את מרכז אוסטרליה, אבל נראה לי ששם יש פחות. דרום ארצות הברית (לפחות החלק שמזרחי למיסיסיפי) די נמוך, למיטב זכרוני. אז אני מהמר על אחד משניהם. Tzafrir - שיחה 22:25, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- 5. עוצר היה דבר מקובל בימי הביניים ברחבי אירופה, ואף לפני כן. ראה ערך בויקיפדיה האנגלית. ראה גם כאן. וכאן. אולי יש כאן מומחים יותר גדולים ממני בהיסטוריה, אך יש לי יסוד להניח שזה מוקדם יותר מתוך טקסטים - מהמקורות שהבאתי נראה שהשלטונות לא אהבו שהאזרחים מסתובבים בלילה. בשיר השירים יש שומרים שתופסים את הרעיה מסתובבת בלילה ומכים אותה. בהלכות חנוכה, זמן סיום הדלקת נרות הוא כשתכלה רגל מן השוק, וניתן להבין זאת שיש שעה שבה כל האזרחים מתכנסים לתוך הבתים. וכמובן יש להזכיר גם את המלאח והגטו.
- לאוויר יש מסה, אבל המאזניים אינן צריכות להרים אותו משום שהן שקועות באטמוספירה מכל הכיוונים. נסה לנתק משטח כנגד ואקום כדי להבין שאי אפשר להתעלם מהלחץ האטמוספירי - בערך 10 טון למ"ר! (בערך שלנו כתוב משום מה שהלחץ הזה אינו מורגש משום שהתרגלנו אליו). עוזי ו. - שיחה 23:02, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- תודה שציינת זאת. תוקן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:27, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
- קל למדי להיווכח במשקל האוויר אם שוקלים במאזניים כדורגל מנופח היטב לכדורגל מפונצ'ר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:29, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
מהי ההגדרה של המושג גבול אקלימי?[עריכת קוד מקור]
אני לא מוצאת תשובה בשום מקום, ובאתרים שכן מצאתי כתוב שזה גבול טבעי, אבל הייתה לי שאלה אחרת בשיעורי הבית על גבול טבעי ואני לא חושבת שזאת אמורה להיות אותה התשובה. 79.182.47.190 20:54, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- המושג "גבול טבעי" מתייחס בדרך כלל לגבולה של מדינה מסוימת. בהקשר זה "גבול טבעי" הוא מכשול טבעי גדול כמו נהר או רכס הרים שתוחם את שטח המדינה. לרוב, זה יהיה גבול קל להגנה. מכאן גם הטענה שגבולה "הטבעי" של צרפת הוא נהר הריין והשאיפה של הצרפתים להגיע לגבול זה מהמאה ה17 והלאה. אני לא בטוח מה הוא גבול אקלימי אם כי הדעת נותנת שהכוונה להחלפה בין אקלים מסוים לאקלים אחר (למשל הגבול בין אקלים טרופי לסוב-טרופי). בכל אופן, זה לא "גבול טבעי". גילגמש • שיחה 21:17, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- אני מקווה שאני זוכר היטב את שיעורי הגיאוגרפיה בבי"ס... אלכסנדר זופאן וולדימיר קפן קבעו גבולות אקלימיים שבה בחנו מס' משתנים (חום, צחיחות וכיוצ"ב). בישראל זה בערך מצפון לבאר שבע (בין האקלים הממוזג לאקלים ים תיכוני קיץ-חם. Shannen - שיחה 10:33, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
עזרה - זיהוי סדרת ספרים[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
שלום, זכור לי לפני כ-30 שנה סדרת ספרים בבית הורי. הספרים היו לקט סיפורים קצרים מלווים באיורים (ככל הזכור לי הן מקור והן תרגום), בעיצוב כריכה לבן, בחזית איור ששייך לאחד הסיפורים בקובץ ומעוטר בפסים אנכי צהוב. הסדרה כללה משהו כמו 6-7 כרכים בכריכה קשה, כל אחד עם פחות ממאה דפי כרומו, ונמכרו יחד בקופסת קרטון ייעודית בעלת עיצוב דומה. גודל הספרים היה קצת פחת מ-A4 ובצורה ריבועית. לא מצליחה לזכור אם הסיפורים היו מנוקדים, נוטה לחשוב שכן. אשמח אם מישהו כאן יוכל לזהות לי באיזה קובץ מדובר. אנונימי/ת לא חתם/ה
- האם זכור לך שם או תוכן של לפחות אחד הסיפורים? מה היה אופי הסיפורים, לאיזה גיל? Gil mo - שיחה 23:06, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
- לצערי לא זוכרת שמות יותר מידי. הסיפורים היו לגילאי בית ספר יסודי, יותר הכיתות הגבוהות. ככל הזכור לי זה יצא בהוצאת ספרים מכובדת, הקיבוץ המאוחד או משהו בסגנון. אנונימי/ת לא חתם/ה
וואלה[עריכת קוד מקור]
שלום לכם עורכי וויקיפדיה. מה הוא פירוש המילה וואלה שהפכה להיות סלנג מעברית? האם היא קריאת הפתעה? קריאת תמיהה?. מכה"כ, amikamraz, סיון ל, אלדד, יואל, בן עדריאל, Kulystab, שלו22, המקיסט, אנונימי מדי אולי תדעו?. 79.182.81.68 17:56, 21 בספטמבר 2020 (IDT) נו.. מכה"כ, amikamraz, סיון ל, אלדד, יואל, בן עדריאל, Kulystab, שלו22, המקיסט, אנונימי מדי 79.182.81.68 18:06, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
- וואלה בערבית (والله) משמעותה: "בְּשֵׁם אֱלֹהִים! חַי אֱלֹהִים!" (האות ו' בהתחלה אינה ו' החיבור אלא ו' של שבועה). לסלנג העברי נכנסה כקריאת התפעלות. Amikamraz - שיחה
- התרגום לעברית הוא בחיי או תאמת. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה ☎ 18:50, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
אתר מראה[עריכת קוד מקור]
מהו האתר הזה ואיך אתרי מראה עובדים בצורה כזו שהתוכן כאן מעותק אוטומטית אחרי שינוי?. Diamond Magazine • מגזין יהלום • שיחה ☎ 20:07, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
- עיצובה של ויקיפדיה מקודד בקבצי CSS. עם סט שונה של CSS-ים מתקבל עיצוב שונה למרות שהתוכן נשאר זהה.
אגב, אני לא מכיר בדיוק את הפרוצדורה, אבל משתמשים רשומים יכולים להשתמש ב CSS פרטי משלהם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:19, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
האם טבעונות מזיקה לבריאות?[עריכת קוד מקור]
האם דייטה טובענית "טבעית" (ללא תוספי תזונה כמו אבקת חלבון, ברזל וויטמינים) לאורך תקופה קצרה של כחודש יכולה לפגוע בבריאות האדם? 213.55.225.157 00:38, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
- תזונה טבעונית דורשת הקפדה יתרה על גיוון מקורות חלבון בשביל לקבל את כל תשע חומצות האמינו החיוניות. בפועל מדובר על צריכה של כמה מיני קיטניות - שעועית, חומוס, סויה ועדשים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:50, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
- כמו כן יש להקפיד על רמת וויטמין B12 - מה שמצריך בד"כ תוספת בכדורים. אסף השני - שיחה 17:03, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
- כל תזונאית יכולה לבנות לאדם תפריט טבעוני פשוט ובריא לתקופה של חודש, שישפר את מצבו הבריאותי ויספק את כל אבות המזון הדרושים לגוף (למעט B12 אבל אם זה רק חודש אז לרוב האנשים יש מספיק מאגרי B12 בגוף לתקופה כזו.) לעומת זאת, אם מישהו יאכל רק סלט ירקות בכל יום במשך חודש אז כן, ייגרמו לו נזקים בריאותיים (אם כי לא מאד משמעותיים). תגיד, ראית את הסרט לאכול בגדול? -- גבי (שיחה | תרומות) 19:08, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- כמו כן יש להקפיד על רמת וויטמין B12 - מה שמצריך בד"כ תוספת בכדורים. אסף השני - שיחה 17:03, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
האם מריה הקדושה היא אלה?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
מרים, אימא של ישו: האם היא נחשבת לאלה? היא בת זוגתו של האל העתיק שעיבר אותה ברך נסית. היא אימו של האל הצעיר. מופיעה בפסלים ותמונות רבים. נוצרים רבים נוטים להפנות את תפילותיהם אליה והיא מופיעה על קמעות ובברכות.
האם היא יכולה להיחשב לאלילה נוצרית? שואל השאלות - שיחה 16:28, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
- לא. רבע נצנץ - שיחה 16:30, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
- זה שישו נולד לאל לא אומר שאמו אינה אנושית. לא חסרים סיפורים מהמיתולוגיה היוונית לדוגמה, על בניו הרבים של זאוס, חלקם גם עם נשים אנושיות. אבל קרוב עוד יותר לעולמו התרבותי של ישו: הסיפור על לידת שמשון בקדמוניות היהודים די דומה למערכון של היהודים באים. וכמובן הסיפור על מעשה בני האלוהים שמוזכר בקצרה בספר בראשית לפני המבול אבל היה נפוץ בחוגים שונים באותה תקופה. מעבר לכך מריה היא קדושה ומתפללים אליה כמו לקדושים אחרים. יש בהחלט טעם להשוות בין קדושים בנצרות לאלילים מדרגים שונים בדתות פוליתאיסטיות. אבל מבחינה פורמלית המדרג ברור. Tzafrir - שיחה 00:41, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
- אני יודע שיש הרבה דוגמאות לנשים בנות תמותה שהיו לבנות זוג לאלים. אבל עם מריה יש עוד עניין: היא מושא פולחן. פסליה ניצבים במקדשים ונוצרים רבים נוטים להתפלל אליה ולבקש ממנה ברכה. בנצרות המזרח-אירופאית מקובל גם לנשק איקונה של מריה כחלק מפולחנה. אם אינני טועה, לפי האמונה היא לא נפטרה כמו בני תמותה, אלא עלתה לשמים, כלומר הצטרפה לבנה, כלומר מין "האלה האם". בגלל זה השאלה - מה מבדיל אותה מהותית מהרה ואשרה (אלה)? שואל השאלות - שיחה 14:35, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
- ראשית, קיים פער בין תפיסת מריה בציבור האורתודוקסי והקתולי לבין דמותה בתאולוגיה הנוצרית. הציבור במקרים רבים, גם בקרבנו היהודים, נוטה לקדש אנשים, להתפלל אליהם ואף ליחס להם כוחות על. שנית, יש פער מהותי בין אלה בעלת כוחות משלה, לבין קדושה שאין לה כוח משלה והשפעתה נגזרת מיכולתה לעתור בפני האל היחיד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:05, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- אני יודע שיש הרבה דוגמאות לנשים בנות תמותה שהיו לבנות זוג לאלים. אבל עם מריה יש עוד עניין: היא מושא פולחן. פסליה ניצבים במקדשים ונוצרים רבים נוטים להתפלל אליה ולבקש ממנה ברכה. בנצרות המזרח-אירופאית מקובל גם לנשק איקונה של מריה כחלק מפולחנה. אם אינני טועה, לפי האמונה היא לא נפטרה כמו בני תמותה, אלא עלתה לשמים, כלומר הצטרפה לבנה, כלומר מין "האלה האם". בגלל זה השאלה - מה מבדיל אותה מהותית מהרה ואשרה (אלה)? שואל השאלות - שיחה 14:35, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
מידע שאינו קול בשידור רדיו[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
לפי מה שאני מבינה מהערך רדיו, האותות מתורגמים רק לשמע. אבל באוטו הרדיו מזהה באיזה תחנה מדובר וכותב את השם באנגלית, ולכן אני מבינה שעובר עוד מידע שמפורש לטקסט על המסך. האם אני צודקת? אם לא, איך הרדיו באוטו יודע באיזה תחנה מדובר? תודה.
- מערכת רדיו דאטא שושושושון - שיחה 22:34, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
- בהשלמה לזה, לכל תדר רדיו אפשר להוסיף יכולות לשליחת נתונים ספרתיים. פשוט בגלל הסטנדרד שבו הפנו טווח תדרי AM ו-FM לא מוצפנים לרדיו ובגלל שתדרים אלו לא כוללים מאפיינים מאוד רצויים לתקשורת ספרתית, לא משתמשים בהם לזה לרוב. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:50, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
עיצוב לוגו בתלת מימד[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
שלום וברכה, אני רוצה לעצב לוגו כמו של ויקיפדיה עם אותיות אחרות. יש תוכנה חינמית שיכולה לעשות את זה (או מישהו פה שיודע לעשות את זה) 
תודה רבה! מתייג: קובץ על יד, Mikey641, arielinson, קרלוס, itzuvit, רונאלדיניו המלך ישראל קלר • שיחה • ה' בתשרי ה'תשפ"א • 12:55, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
- אאל"ט ניתן ליצור מודל דומה בבלנדר. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 14:38, יום רביעי בשבת, ה' בתשרי ה'תשפ"א (IDT).
- למען ההגינות יש לציין שללמוד בלנדר זו השקעה רבה רבה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:56, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
תודה רבה! אילן שמעוני, אתה צודק. זואכן תוכנה מאוד מסובכת. --ישראל קלר • שיחה • ו' בתשרי ה'תשפ"א • 09:33, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- אני חושב שמצאתי פתרון מעשי עבורך, בתנאי שאתה מסוגל לתאר באופן מדןייק את מה שאתה מעוניין בו באנגלית פשוטה (ברצינות, ממש פשוטה). מעצבים גרפיים הודים מציעים לעשות עבודות מסוג זה ממש בזול. מעצבת שהיא במקרה קרובת משפחה שלי העבירה חצי מפרוייקט תלת מימד שעשתה להודי תמורת 7$. שילמה לו בפייפאל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:43, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- למען ההגינות יש לציין שללמוד בלנדר זו השקעה רבה רבה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:56, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
- לוגו תלת מימדי אפשר לעשות גם בפוטושופ, שהיא תוכנה די קלה ללמידה. בר 👻 שיחה 10:16, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
מה ההבדל בין פרמטר לקריטריון?[עריכת קוד מקור]
אני מבין שבאופן כללי פרמטר הוא רכיב של מערכת שהמערכת תלויה בו (בלי רכיב זה המערכת לא תהיה אותה מערכת); דוגמה לכך זה משתנה חשוב בתוכנה או רשות מס של ממשלה נתונה.
אני בנוסף לכך מבין שקריטריון הוא "תנאי מבחין" ותהיתי אם "לעמוד בקריטריון" זה "להחזיק פרמטר" מסוים.
תמהני איך המומחה יסביר את ההבדל. אנונימי/ת לא חתם/ה
- אני ממליץ בחום לשואל להיעזר במילון טרם כתיבת שאלות כאן. עדיף מילון אנגלי - זמין יותר ועשיר יותר, והתשובה תהיה ממצה ומקיפה יותר מתשובת המומחה המזדמן. Gil mo - שיחה 12:43, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
- לא כל שאלה שאולי אשאל כאן מצריכה שאבדוק במילון מהי הגדרת מונח\ים עליהם אני שואל (וזה נכון לכל אדם למעשה) ; אינך יודע מה אני יודע ולכן לדעתי זה חסר בסיס ומזלזל להציג אותי כמי שצריך לבדוק במילון לפני שהוא שואל כאן שאלה כך בצורה כללית ; אני חושב שסיפקתי כאן הגדרה נכונה למה זה פרמטר ולדעתי זה בסיס מספיק לשאול כאן מה ההבדל בין שני המונחים ; טרם כתיבת השאלה ידיעתי שקריטריון הוגדר כ"תנאי מבחין" (ערכתי את דברי להסביר זאת) ועדיין רציתי דעה חיצונית לגבי ההבדל בין שני המונחים. אם תערוך את דבריך בהתאם אמחק תגובה זו. אנונימי/ת לא חתם/ה
- אין הרבה קשר. "קריטריון" הוא תנאי. לדוגמה, אם אתה עומד בקריטריון של לשקול מעל 80 קילו בגובה של פחות מ-1.65, אתה מוגדר כבעל עודף משקל.
- פרמטר הוא מונח המתאר את הדברים הלא קבועים במערכת שאתה חוקר. בדוגמה הקודמת, הפרמטרים לקביעת עודף משקל הם: 1) מסת הגוף 2) גובה הגוף. כלומר אתה בונה מין "מודל" שמקבל נתונים משתנים (פרמטרים) ויודע לקבוע תוצאות לפי תנאים מוגדרים (קריטריונים). Corvus,(Nevermore) 14:22, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
- תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה
האם תנאי וקריטריון ("תנאי מבחין") הם תמיד מונחים מקבילים?[עריכת קוד מקור]
אם אני מבין נכון תנאי הוא מונח כללי: תנאי יכול להיות תנאי עיקרי ("מבחין"), כלומר כזה שחובה לעמוד בו; או, תנאי משני, כלומר כזה שלא חובה לעמוד בו אך עמידה בו תתן עדיפות (כמו בגיוס עובדים). בדקתי כמה מילונים אך מבדיקתי לא עלה הבדל כמו זה שהצגתי בין "תנאי עיקרי" ל"תנאי משני".
האם תנאי וקריטריון ("תנאי מבחין") הם תמיד מונחים מקבילים? כלומר האם נכון להסיר את המילה "מבחין" ולהישאר עם "תנאי" וזהו? אנונימי/ת לא חתם/ה
בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה
- מאוד תלוי בקונטקסט. איפה אתה רוצה להשתמש במונחים האלה למשל? Gil mo - שיחה 23:52, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
- עבורי זה לא עניין של איפה אלא שימוש כללי: אני מנסה לברר מה נפוץ בכללי. אנונימי/ת לא חתם/ה
- זאת שאלה של סמנטיקה והיא יכולה להשתנות בין הקשרים שונים. "תנאי" ו"קריטריון" זה כמעט אותו דבר. ההבדל היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא ש"קריטריון" תמיד משמש כמין שאלה ("האם X גדול מ-8?") שהתשובה עליה משפיעה על תוצאת המבחן שאתה מעביר על הנתונים שלך. "תנאי" יכול להיות גם נתון של המערכת הנחקרת. לדוגמה "תנאי התחלה" הוא שם כללי למצב ראשון שממנו אתה מתחיל לחקור מערכת שהמצב שלה משתנה עם הזמן. אתן דוגמה:
- כשאתה זורק כדור, תנאיי ההתחלה שלך הם כיוון ומיהירות הזריקה והמיקום ממנו אתה זורק. פרמטרים של מיקום ומהירות הכדור משתנים עם זמן, עקב פעילות של כוח הכובד. ברגע שהכדור עומד בקריטריון של "מהירות =0 וגם גובה=0", הניסוי מסתיים. Corvus,(Nevermore) 14:34, 25 בספטמבר 2020 (IDT)
- עבורי זה לא עניין של איפה אלא שימוש כללי: אני מנסה לברר מה נפוץ בכללי. אנונימי/ת לא חתם/ה
קטגוריות מוסתרות[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
למה אני לא רואה אותן יוותר?
- @ליאון12: בדקת ש"הצגת קטגוריות מוסתרות" מסומן בהעדפות – מראה – אפשרויות מתקדמות? חזרתי • ∞ • שיחה 21:17, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור]
האם בתקופת המנדט הנהגת הישוב העברי נבחרה בהצבעה על ידי העם או לא? 213.55.225.203 01:36, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- כן, ראו אספת הנבחרים. שנילי - שיחה 14:31, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
הסכם אברהם[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
למעמד החתימה הגיע ראש ממשלת ישראל, אך מדינות ערב שלחו רק את שרי החוץ. למה לא באו המנהיגים בעצמם? או לחילופין מדוע ישראל לא שלחה במקום את שר החוץ שלה? בר 👻 שיחה 10:12, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- ההנחה שלי: בחריין ואיחוד האמירויות הערביות הן מונרכיות אבסולוטיות, כלומר בראשן עומד מלך בעל סמכויות ביצועיות. אני מאמין שאותם מלכים פחות עסוקים בניהול יחסי החוץ שלהם ולכן הם האצילו את הסמכות לחתום על ההסכם אל שרי החוץ שלהם. כמו כן, יכול להיות שככה הוחלט במו"מ המקדים בין ירושלים לאבו דאבי ומנאמה. לגבי השאלה מדוע לא שלחה ישראל את שר החוץ, התשובה תהיה פוליטית לחלוטין. נראה לך שנתניהו ייתן לאשכנזי שנוא-נפשו את התהילה הזו של חתימה על הסכמי שלום היסטוריים? ניב - שיחה 14:17, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- מראש סוכם שהחתימה תהיה בדרג שרי חוץ. אבל נתניהו לא רצה לתת לשר החוץ שלו לקבל קצת קרדיט (אפילו כשהסתבר ששר החוץ הוא זה שחייב לחתום על ההסכם). Tzafrir - שיחה 15:02, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
סוגי קומדיה[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
יש סגנונות שונים מאוד שקוראים להם "קומדיה". האחד כולל משחק מוגזם ולא מציאותי (90% מסרטי ג'ים קרי) עם סיפור לא הגיוני ומופרך. והשני הוא סיפור מצחיק שנראה מציאותי עם משחק טבעי, כלומר סיפור שיכול להתרחש במציאות, אבל מעורר צחוק. לדגומה פלישוק, האחרות המוצלות שלי, להתראות לנין.
ברור שאין גבול חד וחלק. השאלה היא איך קוראים לשני הסוגים הללו? כי זה סוגות שונות, שהמשותף להם הוא שהן מצחיקות את הצופה. 213.55.225.203 18:16, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- יש הרבה יותר משני סגנונות קומדיה. הראשון שציינת נכלל בסוגת הסלאפסטיק (פרצופים מצחיקים, מצבים מוגזמים, וכדומה). מעבר לזאת יש קומדיות אימה, קומדיות שחורות, קומדיות נעורים, דרמה-קומדיה, קומדיית מצבים ועוד ועוד - ותודה לצפריר על הכנסת הקישורים. Gil mo - שיחה 20:40, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- תוכל לקרוא יותר על 26 סוגי קומדיה בדף (Comedic genres). יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:35, 28 בספטמבר 2020 (IDT)
איך קרניבורים מקבלים סוכר?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
קרניבור שאוכל בשר בלבד, איך הוא מקבל סוכרים? 213.55.225.203 20:52, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- למיטב ידיעתי סוכר (ופחמימות בכלל) אינו חיוני בתזונה. הוא מספק קלוריות בלבד, ואת זה עושה גם שומן שגם מספק צרכים תזונתיים נוספים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:37, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- למיטב ידיעתי סוכר יכול להגיע במגוון צורות, כולל סיבים תזונתיים (מסיסים ובלתי מסיסים); סיב מסיס הוא בכללותו prebiotic וסיב בלתי מסיס הוא בכללותו non-prebiotic ובבני אדם שניהם נדרשים לשמירה על microbiome תקין ועל משקל תקין (או לכל הפחות מסייעים בכך) ובהכללה גאוגרפית לכל הפלנטה, לדעתי אילן טעה בטענתו לעיל; כמו כן, עמילנים וסוכרים פשוטים הם טובים, בכמויות נאותות, לשמירה על משק סוכר תקין אם כי כמובן שיש להמעיט, באופן כללי בסוכרים פשוטים שחלקם בתזונה אמור להיות נמוך ביותר. אנונימי/ת לא חתם/ה
- פחממות חיוניות לחיינו. בשרירים אין סיבים מהסוג הזה ולכן לא יתקבל מהם סוכר (פחממה) עם זאת, הגוף מסוגל לייצר פחממות מחומצות אמינו דרך מעגל אלנין וגלוקונאוגנזה. לגבי ספציפית קרניבורים - אני לא בקי בזואולוגיה ויתכן שבנוסף הם אוכלים גם קצת מזון מהצומח. אם לא, אז בכבד יש כמות מכובדת של פחממה (בצורת גליקוגן) וכמובן יצירה מחדש במסלולים שהזכרתי לעיל. גילגמש • שיחה 08:52, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- למיטב ידיעתי אין זה נכון שחובה לקבל פחמימות בתזונה. תזונתם המסורתית של האינואיטים, למשל, נעדרה מקורות של פחמימות וסיבים מכל סוג שהוא, ובריאותם לא ניזוקה. באופן כללי תזונת האדם טרם המהפכה החקלאית התאפיינה במיעוט פחמימות. אינני יודע באשר ל biome.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:57, 30 בספטמבר 2020 (IDT)- אין פחממות חיוניות ולכן, אתה צודק - לא חובה לקבל פחממות בתזונה, אבל אי אפשר להתקיים בלי פחממות. (יש רק חומצות שומן חיוניות וחומצות אמינו חיוניות) עם זאת, כפי שהסברתי אפשר לקבל סוכרים (גלוקוז) מחומצות אמינו (כלומר מפירוק שרירים וחלבונים אחרים) וכמובן גם דרך שומן. יש מסלולים רבים שבהם הגוף מסוגל לייצר פחממות, לעבד פחחמות קיימות וכו' (הזכרתי לעיל 2 מהם). כך למשל אפשר לקבל ריבוז שיש בו 5 פחמנים לעומת 6 פחמנים בגלוקוז. לגבי מיעוט סוכרים בתזונת בני אדם לפני המהפכה החקלאית - אני לא בטוח בכך. הרי ליקטו דברים. בכל אופן, אפשר בהחלט לקבל את הסוכרים מתזונה שלא כוללת פחממות. זה לא משהו שמומלץ לעשות אבל זה אפשרי. גילגמש • שיחה 08:59, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- אל תבין אותי לא נכון - רוב תרבויות הציידים/לקטים צרכו פחמימות, אבל מעט. ברוב העולם לא היו מקורות שופעים לפחמימות טרם החקלאות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:19, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- אין פחממות חיוניות ולכן, אתה צודק - לא חובה לקבל פחממות בתזונה, אבל אי אפשר להתקיים בלי פחממות. (יש רק חומצות שומן חיוניות וחומצות אמינו חיוניות) עם זאת, כפי שהסברתי אפשר לקבל סוכרים (גלוקוז) מחומצות אמינו (כלומר מפירוק שרירים וחלבונים אחרים) וכמובן גם דרך שומן. יש מסלולים רבים שבהם הגוף מסוגל לייצר פחממות, לעבד פחחמות קיימות וכו' (הזכרתי לעיל 2 מהם). כך למשל אפשר לקבל ריבוז שיש בו 5 פחמנים לעומת 6 פחמנים בגלוקוז. לגבי מיעוט סוכרים בתזונת בני אדם לפני המהפכה החקלאית - אני לא בטוח בכך. הרי ליקטו דברים. בכל אופן, אפשר בהחלט לקבל את הסוכרים מתזונה שלא כוללת פחממות. זה לא משהו שמומלץ לעשות אבל זה אפשרי. גילגמש • שיחה 08:59, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- למיטב ידיעתי אין זה נכון שחובה לקבל פחמימות בתזונה. תזונתם המסורתית של האינואיטים, למשל, נעדרה מקורות של פחמימות וסיבים מכל סוג שהוא, ובריאותם לא ניזוקה. באופן כללי תזונת האדם טרם המהפכה החקלאית התאפיינה במיעוט פחמימות. אינני יודע באשר ל biome.
- פחממות חיוניות לחיינו. בשרירים אין סיבים מהסוג הזה ולכן לא יתקבל מהם סוכר (פחממה) עם זאת, הגוף מסוגל לייצר פחממות מחומצות אמינו דרך מעגל אלנין וגלוקונאוגנזה. לגבי ספציפית קרניבורים - אני לא בקי בזואולוגיה ויתכן שבנוסף הם אוכלים גם קצת מזון מהצומח. אם לא, אז בכבד יש כמות מכובדת של פחממה (בצורת גליקוגן) וכמובן יצירה מחדש במסלולים שהזכרתי לעיל. גילגמש • שיחה 08:52, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- למיטב ידיעתי סוכר יכול להגיע במגוון צורות, כולל סיבים תזונתיים (מסיסים ובלתי מסיסים); סיב מסיס הוא בכללותו prebiotic וסיב בלתי מסיס הוא בכללותו non-prebiotic ובבני אדם שניהם נדרשים לשמירה על microbiome תקין ועל משקל תקין (או לכל הפחות מסייעים בכך) ובהכללה גאוגרפית לכל הפלנטה, לדעתי אילן טעה בטענתו לעיל; כמו כן, עמילנים וסוכרים פשוטים הם טובים, בכמויות נאותות, לשמירה על משק סוכר תקין אם כי כמובן שיש להמעיט, באופן כללי בסוכרים פשוטים שחלקם בתזונה אמור להיות נמוך ביותר. אנונימי/ת לא חתם/ה
- מי אוכל רק בשר? קשה מאוד להימנע מצריכת פחמימות. יש טענה שנויה במחלוקת שזה טוב לבריאות ולכן נוצרה דיאטה קטוגנית. בלי קשר לשאלת התועלת הבריאותית, מה שמוסכם הוא שלא פשוט להתמיד בתזונה כזו לאורך זמן. חייבים להימנע ממיני מזונות רבים. Tzafrir - שיחה 09:56, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- אני לא טוען שלאכול רק בשר זה נחמד. אני אישית אתקשה מאד להנות מתזונה נטולת פירות וירקות. הנקודה שלי היא שזה אפשרי. בשר (אבל מגוון) יכול להיות מקור תזונה בלעדי, אבל זה לא כיף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:19, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- תוספת - בסיכומו של דבר אנחנו אוכלי כל. ישנו מגוון רחב מאד של שילובי מזונות שכל אחד מהם מספק תזונה מלאה. בשני הקצוות המנוגדים, מחד ניתן להתקיים מסוגי בשרים בלבד, ומאידך מתזונה טבעונית לחלוטין. בשני האופנים הקיצוניים האלה חובה להקפיד על גיוון המקורות (במשטר תזונה מבוסס על בשר חובה לכלול נתחים רזים, שמנים, אברים פנימיים ונדמה לי שגם לשלב דגי ים. בתזונה טבעונית חובה לשלב כמה סוגי קטניות, ואינני בטוח שניתן לפתור את סוגיית ויטמין B12 ללא תעשייה ביוכימית מודרנית). כמובן שרוב האנושות, גם בפרהיסטוריה וגם בהיסטוריה, לא נקטה בדרכים הקיצוניות. לאוכלי כל קל הרבה יותר להרכיב תפריט מכל הבא ליד ללא צורך להקפיד על משטר ספציפי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:27, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- אני לא טוען שלאכול רק בשר זה נחמד. אני אישית אתקשה מאד להנות מתזונה נטולת פירות וירקות. הנקודה שלי היא שזה אפשרי. בשר (אבל מגוון) יכול להיות מקור תזונה בלעדי, אבל זה לא כיף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:19, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
צמח פצצת הסירחון[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
זוגתי נזכרה שבילדותה בירושלים, הילדים היו מלקטים איזשהו צמח ומשתמשים בו כפצצות סירחון על ידי פתיחתו. האם מישהו יודע/זוכר באיזה צמח מדובר? משיטוט באינטרנט מצאתי צמח תרמילי כזה, אך הוא גדל במזרח אסיה ולא בישראל. Gil mo - שיחה 21:00, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- אסייע בתיאור: אם זהו אותו צמח, הרי שהוא היה כמין שרביט דק וארוך, שבמרכזו תרמיל קטן. פתיחתו ומעיכת התרמיל הייתה מפיקה סירחון. פנטין - שיחה 23:14, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
- צחנן מבאיש אסף השני - שיחה 11:17, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
איזה פרי או משקה מייצג את סין?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
יש לי חבר סיני ואני רוצה הקדיש לו קוקטייל. יש לי שם (chinise vacation) אבל אין לי רעיון לגבי מה להוסיף לו בשביל שהוא יחשב ל"סיני".213.55.225.203 12:25, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
- אני תמיד ממליץ לחפש בגוגל לפני כתיבת שאלה כאן. האם עשית כן ומה עלה? הצעות לחיפוש: Chinese fruit, Chinese alcohol. Gil mo - שיחה 23:11, 28 בספטמבר 2020 (IDT)
האם הדלקת נרות זה תחילת הצום?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
האם זמני הדלקת הנרות הם זהים לזמני תחילת הצום? 213.55.225.203 13:03, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
חמציץ נטוי[עריכת קוד מקור]
חשקה נפשי שייגדל בגינתי. מה עלי לעשות? חזרתי • ∞ • שיחה 13:26, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
- להעביר כמה פקעות. הוא גדל בקלות ואין צורך בטיפול מיוחד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:57, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֛ה בתנ"ך[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
מה משמעות הקרבת אישה בפסוק "וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֛ה לַיהֹוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הַשְּׁבִיעִי֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ" (ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ח') ו"שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּקְרִ֥יבוּ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־קֹדֶשׁ֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֲצֶ֣רֶת הִ֔וא כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ" (ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ל"ו)? האם כוונה להקרבת אדם? 213.55.225.203 18:56, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
- לא. אִשֶּׁה הוא קורבן חיה, מלשון אש. שים לב לניקוד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:06, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
- זו למען האמת הצורה הקדומה של "על האש" !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:33, 29 בספטמבר 2020 (IDT)
תבנית תסמונות גנטיות[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
שלום אני מחפש לתרגם מאנגלית תסמונת גנטית של ערך שלא קיים, רציתי לדעת איך האם יש בוחקחדחה העברית תבנית עריכה לתסמונות גנטיות כדי שאוכל לתרגם בהתאם?
- כן, תבנית מחלה. ראה למשל בערך תסמונת דאון. גילגמש • שיחה 08:52, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
צמחונות[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
כמה חיות מציל צמחוני אחד בשנה על ידי זה שהוא נמנע מבשר? 213.55.221.69 01:20, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- התשובה היא מן הסתם 0. כי יצרני הבשר לא מתחשבים במספר המדויק של הצרכנים, ולכן יהרגו אותו מספר של חיות למרות החלטתו להיות צמחוני. מבקר המדינה - שיחה 01:26, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- ישראל היא שיאנית עולמית בצריכת בשר עוף, כ 60 ק"ג בשנה. בהנחה (מציאותית למדי) שתרנגול ממוצע שוקל כ 2 ק"ג (בניכוי החלקים הלא אכילים) מדובר בכ 30 תרנגולים מדי שנה. להבדיל מהתשובה מעלי, אני בדיעה שמכיוון שמדובר בשוק חופשי, הביקוש מכתיב את ההיצע.
בראשי בקר התמונה שונה. למיטב זכרוני עגל נשחט כשמשקלו הוא כ 400 ק"ג, ושוב יש לנכות מזה את החלקים הלא אכילים. בחיפוש שטחי לא מצאתי מספרים, אבל בהנחה שהצריכה בארץ היא כ 15 ק"ג וכמות הבשר נטו מעגל היא כ 300 ק"ג אז הצמחוני שלנו ימנע שחיטה של עגל אחד כל 20 שנה.
אבל יש מעין קוץ באליה - אמנם נמנעת שחיטה, אבל לא ניצל ממוות אף בעל חיים. ההפרש מתורגם לכך שמגדלים פחות בעלי חיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:34, 30 בספטמבר 2020 (IDT)- אוכלים תרנגולת ולא תרנגול ומשקל הבשר הנקי נמוך בהרבה ממה שנכתב למעלה.
מה הוא הגבול בין אריתמטיקה לשאר המתמטיקה?[עריכת קוד מקור]
איפה עוברים מאריתמטיקה לכל השאר שמעבר לכך, באיזה סוג של "נוסחאות" או "תרגילים" או משהו אחר מדובר, בהנחה ויש קונצנזוס כזה בקרב מתמטיקאים.
בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה
- אני לא מכיר תחום במתמטיקה שיש גבול ברור בינו לבין שאר התחומים. עוזי ו. - שיחה 14:23, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- אריתמטיקה היא כלי כה בסיסי במתמטיקה שאי אפשר לשים גבול איפה היא נגרמת. זה כמו לבקש לשים בגבול בין מלודיה לבין יתר המוזיקה. בגדול הייתי אומר שאנליזה מתמטית של פונקציות היא כבר חוגרת מגבולות הבסיס של אריתמטיקה ואלגברה ליניארית היא עדיין סוג של אריתמטיקה. Corvus,(Nevermore) 17:13, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- אני לא רואה באיזה מובן משפט קיילי-המילטון (למשל) הוא "אריתמטיקה". עוזי ו. - שיחה 18:14, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- למה לא ניתן להתייחס לזה כאל אריתמטיקה של מטריצות? ראיתי לעיתים שימוש במושג "אריתמטיקה" לתאר פעולות בין איברים שאינם מספרים, כמו גבולות וסימון אסימפטוטי. מחיפוש קצר בוויקיפדיה עולים הערכים: אריתמטיקה של גבולות, אריתמטיקה של נגזרות ואריתמטיקה של עוצמות. (¯`gal´¯) - שיחה 19:40, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- במקרים האלה האריתמטיקה (של גבולות ועוצמות) מתייחסת לארבע פעולות החשבון. גם להגדרת הפעולות במטריצות אפשר להתייחס כ"אריתמטיקה של מטריצות", אבל לא לתורת המטריצות עצמה. עוזי ו. - שיחה 09:14, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
- זכור לי שבקורס הראשון בלינארית מלמדים שמטריצות הן ייצוג טוב למערכת משוואות, ושכל מיני פעילויות כמו דירוג מטריצות, למעשה שקולות לפתרון מערכת משוואות ממעלה ראשונה על ידי חיבורים והכפלות. שזה די "אריתמטיקה" בשבילי. ברור שהאלגברה מעמיקה הרבה יותר מסט פעולות חשבון לצורך מציאת ערכים עצמיים. אבל "ההתחלה של לינארית" נראית לי כמו הרחבה של אריתמטיקה. Corvus,(Nevermore) 13:05, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
- במקרים האלה האריתמטיקה (של גבולות ועוצמות) מתייחסת לארבע פעולות החשבון. גם להגדרת הפעולות במטריצות אפשר להתייחס כ"אריתמטיקה של מטריצות", אבל לא לתורת המטריצות עצמה. עוזי ו. - שיחה 09:14, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
- למה לא ניתן להתייחס לזה כאל אריתמטיקה של מטריצות? ראיתי לעיתים שימוש במושג "אריתמטיקה" לתאר פעולות בין איברים שאינם מספרים, כמו גבולות וסימון אסימפטוטי. מחיפוש קצר בוויקיפדיה עולים הערכים: אריתמטיקה של גבולות, אריתמטיקה של נגזרות ואריתמטיקה של עוצמות. (¯`gal´¯) - שיחה 19:40, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- אני לא רואה באיזה מובן משפט קיילי-המילטון (למשל) הוא "אריתמטיקה". עוזי ו. - שיחה 18:14, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- אריתמטיקה היא כלי כה בסיסי במתמטיקה שאי אפשר לשים גבול איפה היא נגרמת. זה כמו לבקש לשים בגבול בין מלודיה לבין יתר המוזיקה. בגדול הייתי אומר שאנליזה מתמטית של פונקציות היא כבר חוגרת מגבולות הבסיס של אריתמטיקה ואלגברה ליניארית היא עדיין סוג של אריתמטיקה. Corvus,(Nevermore) 17:13, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
האם יש בעיות מתמטיות שאין להן פיתרון?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
האם ישנן בעיות שידוע ש*אין להם* פיתרון? לא בעיות כמו מציאות אדם לפי מספר טלפון (בעיה שדורשת לעבור על כל ספר טלפונים) - בעיה שנחשבת לקשה, אבל יש אלגוריתם ברור לפיתרון. ולא בעיות לא הגיוניות או שהן סותרות את עצמן (כמו "צייר משולש עם 85.5 צלעות"), אלא בעיות הגיוניות ומנוסחות היטב, שהוכח שאי אפשר למצוא להם פיתרון או אלגוריתם לפיתרון? ולא כי חסר כלים היום, אלא כי פשוט הפיתרון אינו קיים במציאות? שואל השאלות - שיחה 17:03, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- כן, לדוגמה הבעיה העשירית של הילברט מה, באמת? 17:06, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- הדוגמאות הקלאסיות הן ארבע הבעיות הגאומטריות של ימי קדם: בנה במחוגה וסרגל (1) קוביה בעלת מקצוע כפול מזה של קוביה נתונה; (2) שליש מזווית נתונה; (3) מצולע משוכלל בן 7 צלעות; וראה להלן. לזה אפשר להוסיף את המשימה של הוכחת אקסיומת המקבילים משאר האקסיומות הגאומטריות של אוקלידס. בעיה נוספת שאינה ניתנת לפתרון היא הפתרון של משוואה ממעלה חמישית באמצעות פעולות אריתמטיות והוצאת שורש. בכל המקרים האלה ידוע שהבעיה אינה פתירה. יש כמובן דוגמאות נוספות רבות. עוזי ו. - שיחה 18:13, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- אם אתה נוגע בעניין של אלגוריתמים, אז ישנן קטגוריות שלמות של בעיות שלא ניתן לפתור. מדובר בקבוצות אינסופיות, אך יש בעיות מפורסמות שידוע שאין להן פתרון, או שקיים פיתרון רק למופעים חיוביים או שליליים. (¯`gal´¯) - שיחה 02:57, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
- נדמה לי שנחוצה כאן הגדרה של "פיתרון". לטעמי הבעיה העשירית של הילברט והבעיות הגאומטריות של ימי קדם הן בעיות שנמצא להן פיתרון ברגע שהוכח שהמשימה הנדרשת בהן איננה בת-ביצוע. בעיה ללא פיתרון היא כזו שאין ידיעה האם יש לה פיתרון, כפי שהיו הבעיות הגאומטריות של ימי קדם במשך מאות שנים, עד למתן הוכחה שהנדרש בהן אינו בר-ביצוע.
- גם בהגדרה המצמצמת שהצעתי קיימות בעיות רבות ללא פיתרון, למשל שש מתוך שבע בעיות המילניום של מכון קליי. דוד שי - שיחה 08:56, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
קברי צדיקים[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
ממתי יהודים משתטחים על קברי צדיקים? ומה ההיגיון מאחורי זה וכיצד הוא מסדר עם מונותאיזם?
- ישנה מחלוקת הלכתית בדבר. לדידם של העולים לקבר, קיימות סיבות לעלות אך אף אחת מהן היא לא מפני הצדיק עצמו אלא יותר כ"צינור" מהצדיק לה'. (אם כי יש עוד כמה טעמים). אך ישנם הרבה פוסקי הלכה חשובים המתנגדים לעלייה לקברי צדיקים מהטעם שהזכרת (נראה כעבודה זרה). להרחבה עיין כאן. אליה. ג • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשפ"א • 22:54, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
- על פי התלמוד, כלב בן יפונה נשתטח על קברי אבות במערת המכפלה, בעת שנשלח על ידי משה לרגל את הארץ (סוטה לד,ב). אולי המקור הראשון למנהג. הצורב - שיחה 04:45, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
הפרוטוקולים של זקני ציון ביידיש[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
האם הפרוטוקולים תורגמו ליידיש? בר 👻 שיחה 01:17, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
האם הנפקת חשבון עסקה מייתרת את הצורך ברישום הזמנה?[עריכת קוד מקור]
באופן כללי (כל עוד אין הונאה) כל חשבון עסקה מתאר הזמנה (כמו גם עבודה שבוצעה בהקשרה ואת מחירה), אך לא ברור לי אם לפחות במצבים מסוימים, לאו דווקא מבחינת התקן הישראלי, הוא יכול להוות חלופה חד משמעית להזמנה בספר הזמנות (שזה אגב מונח שלא מצאתי קישורי בינוויקי עבורו לערך אנגלי וגם לא מצאתי תרגום לאנגלית שלו בחיפוש מהיר בגוגל) ולכן השאלה שבכותרת. אנונימי/ת לא חתם/ה
האם תוכנות SaaS להנהלת חשבונות אמורות לכלול גם ספר חשבונות?[עריכת קוד מקור]
האם תוכנות SaaS להנהלת חשבונות כגון IfreeLance, חשבונית ירוקה, Icount, ריווחית, Ypay ועוד, אשר מאפשרות לפתוח כרטיס לקוח (customer card) ולהוציא חשבון עסקה (invoice) וקבלה (receipt) לפי כרטיס לקוח באופן אוטומטי, אמורות לכלול גם ספר חשבונות (general ledger) או שמא ישנה הסכמה רחבה בקרב חשבונאים שיש לבצע הפרדה בין רישומים אלה לספר חשבונות ולכן תוכנות כאלו שנזכרו לעיל כלל לא אמורות לאפשר ליצור ספר חשבונות?
בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה
מהו הגופן של כאן 11?[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
הגופן שבו תאגיד השידור הישראלי מפעיל את כאן 11 פשוט יפה בעיניי, ואני לא מצליח למצוא את שמו המדויק כדי שאוכל לכתוב איתו עבודות בגוגל דוקס או בוורד. למען האמת, אני זוכר בוודאות שפעם היה ערך על החברה שפיתחה את הגופן אבל היא נמחקה אחרי הצבעת מחיקה. יש מישהו שמוכן לסייע? דוגמה לגופן יכולה להימצא פה כמו גם בעשרות אלפי הכתבות באתר של כאן חדשות. תודה לכולם וחג שמח, ניב - שיחה 00:19, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
- פונט סימפלר של הגילדה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 01:40, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
- תודה טל. אי אפשר להוריד אותו בחינם? ניב - שיחה 15:58, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
- לצערי לא, אבל יש להם מבצעים מידי פעם. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 17:12, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
- תודה טל. אי אפשר להוריד אותו בחינם? ניב - שיחה 15:58, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
דמויות מקראיות שהיו קיימות במציאות[עריכת קוד מקור]
האם יש עדות היסטורית או/ו ארכאולוגית לקיום של דמיות היסטורית מהתנ"ך? כלומר, האם פרט לתנ"ך עצמו (וספרות עברית מתקופות הרבה יותר מתקדמות) מזכירים דמויות מקראיות כאנשים אמתיים? שואל השאלות - שיחה 13:31, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
- עבור חלקן. למשל, חזקיהו כן, אחורה מדוד כמעט ולא, ולגבי דוד, כתובת תל דן מזכירה את בית דוד, אך למיטב ידיעתי (וגם כפי שמשוער בערך) אין מקורות חיצוניים נוספים המזכירים אותו. אסף השני - שיחה 13:36, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
- קטגוריה:אישים_בתנ"ך_המוזכרים_במקורות_חיצוניים אסף השני - שיחה 13:39, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
- תרשה לי לפקפק. כל האישים בקטגוריה הם דמויות מקראיות, ובערך דמות מקראית כתוב: בראי ביקורת המקרא, דמויות רבות בספרי המקרא הראשונים נתפסות כדמויות מיתולוגיות.
- בדקתי מדגמית שלוש מהדמויות בקטגוריה. לא כתוב בערך על ירבעם השני שום מקור חיצוני בו הוא מוזכר, וכך גם שפן הסופר. בערך על דריווש הראשון כתוב: "על פי הדעה הרווחת מזוהה דריווש הנזכר בספר עזרא כדריווש הגדול. עם זאת קיימת סברה כי זהו דווקא דריווש השני. יש הטוענים כי דריווש הראשון מופיע בתנ"ך בספר דניאל." למיטב התרשמותי, פרשני המקרא היהודים ניסו בכוח לזהות דמויות היסטוריות בתנ"ך כדי לעגן אותו כמסמך היסטורי ולא דתי. -- גבי (שיחה | תרומות) 19:26, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- קטגוריה:אישים_בתנ"ך_המוזכרים_במקורות_חיצוניים אסף השני - שיחה 13:39, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
ספרות עבריות- האם זה נחשב ל"שיטה עשרונית"?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
אם מתייחסים ספרות עבריות ללא משמעות הפונטית של האותיות, האם השיטה נחשבת לאחת מהגרסאות של השיטה העשרונית? Corvus,(Nevermore) 14:42, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
- כן; אבל הסיבה היא לא עצם השימוש בגימטריה, אלא ההחלטה להעניק לאותיות ערכים עשרוניים (אחדות, עשרות ומאות). אפשר היה להצמיד לאותיות את הערכים 1,2,3,4,5,6,7,8,16,24,32,40,48,56,64,128,192,256 וכו', וזו היתה שיטת ספירה בבסיס 8. עוזי ו. - שיחה 15:17, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
תוצאות צפויות להפגנה הנוכחית[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
שאלת תם: מה התוצאות הריאליות להם מצפים המפגינים בבלפור, ואיך לדעתם זה יקרה? (תשובה אפשרית: נתניהו יראה שההפגנות לא פוסקות, יבהל, יתפטר, גנץ יחליף אותו וינהל את המדינה כמו שצריך לנהל אותה). בבסיס השאלה שלי גם התהייה אם פרט לאקט המחאה יש ציפיה שמשהו יקרה. Gil mo - שיחה 12:13, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
- מטרתה של כל מחאה באשר היא: להביא באופן חוקי לשינוי המצב הקיים, הן שינוי או חילופי גברי בממשל הקיים, והן שינוי בדעת הקהל שתגביר את הלחץ הציבורי לחילופי גברי. המפגינים מציבים דרישה ברורה: סיום כהונתו של ראש הממשלה המכהן באחת הדרכים החוקיות האפשריות: התפטרות, נבצרות או בחירות שבהן הוא לא מועמד. ברור שלמוחים יש ציפייה שאחת מאלה תתרחש, שאחרת לא הייתה מחאה. לצד זאת, רצון המוחים הוא שהמחאה תתרחב עד שנתניהו יסיק שאין לו תמיכה ציבורית, או שהרשויות הרלוונטיות יפעלו להפסקת כהונתו. באשר להליך שבו גנץ יכהן במקום נתניהו, כחלק מהקמת הממשלה הנוכחית, בחוק יסוד: הממשלה הוכנס תיקון מס' 8 כהוראת שעה בסוגיית "ראש הממשלה החלופי". הווי אומר, תיקון זה תקף אך ורק לכהונתה של הכנסת הנוכחית. בחירות יבטלו את תוקף התיקון. אתה מוזמן לעיין בחוק. דרך אגב, התפטרות ראש ממשלה דינה כהתפטרות הממשלה כולה. יחד עם זאת, התפטרות הממשלה לא בהכרח מביאה לבחירות, אלא הכנסת יכולה לבחור מתוכה מועמד אחר לראשות הממשלה שיכהן עד למועד הבחירות הקבוע בחוק. כדי ללכת לבחירות שלא במועדן, על הכנסת להעביר חוק להקדמת הבחירות.
- בשולי הדברים, הטענות הפופוליסטיות ש"ראש ממשלה מחליפים בבחירות ולא בהפגנות" משקפות חוסר הבנה גמור של הרעיון הדמוקרטי, אבל זה כבר לשיעור אחר.--נדב - שיחה 14:54, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
- נדב תודה על השיעור באזרחות (באמת, לא בציניות), ובכל זאת מנסה להבין את המכניזם שיביא לסיום כהונתו. תיארת תרחיש מאוד כללי ואותי מעניין תרחיש אפשרי מדוייק. איך למשל ״הרשויות הרלוונטיות יפעלו להפסקת כהונתו״? האם אכן יכול להתחולל שינוי בדעת הקהל? ואפילו אם כן, איך שינוי בדעת הקהל יביא לשינוי המצב - אנא, תרחיש אפשרי מפורט. Gil mo - שיחה 15:52, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
מדעי החברה אינם מדעים מדויקים, ויש תרחישים אפשריים שונים, שרובם ככולם הם דינמיקה של פסיכולוגיה חברתית ותורת הארגונים. צריך מחקר עומק אקדמי כדי להבין מהם הכוחות שמקיימים את יציבותה של הממשלה הנוכחית, ולכך איך לי תשובה כרגע. משפטית, תמיד אפשר שגנץ+העבודה יתפטרו מהממשלה וישאירו אותה במיעוט, ואם לגנץ יובטח מראש רוב קואליציוני יציב, כחולבן יגישו הצעת אי אמון ויקימו ממשלה אחרת שתכהן עד הבחירות. אבל גנץ לא יעשה את זה ללא הבטחה שהוא יהיה ראש ממשלה, ולא, למשל, לפיד, יעלון או ליברמן בעקבות תרגיל פרלמנטרי. במישור אחר, היועמ"ש מוסמך לחייב את נתניהו לצאת לנבצרות, ובמקרה כזה, לפי תיקון 8 לחוק, גנץ ראש ממשלה עד הבחירות ללא הליך פרלמנטרי. לדעתי, במקרה של עתירה לחייב את היועמ"ש לעשות מהלך כזה, העליון יסרב לדון בעתירה, אבל מבחינה משפטית האפשרות קיימת. הדינמיקה שתיווצר בעקבות החלטה כזו תהיה במישור אחר.
ייתכן שבליכוד יקומו כוחות שייטענו שהמשך כהונתו של נתניהו מסכן את ההגמוניה של המפלגה בקלפי, ויפעלו להדחתו מראשות המפלגה בהליך פנימי במוסדות הליכוד. זה כרוך בעצם בפירוק הממשלה מתוך הליכוד, ואולי פירוק הליכוד עצמו מבפנים כסיעה פרלמנטרית. חוק יסוד הכנסת מאפשר פרישה של קבוצת ח"כים מסיעה קיימת והקמת סיעה חדשה או חבירה לסיעה קיימת אחרת או הקמת גוש של סיעות. כל האפשרויות האלה תלויות לדעתי בהערכת המעורבים את סיכוייהם בבחירות הבאות.
שינויים בדעת הקהל גם הם נתונים למגמות שונות. לדעתי, האפשרויות כאן מוגבלות בשל קיומם של שסעים חופפים בחברה, וצריכים להיווצר שסעים צולבים שישנו את המפה הפוליטית בציבור. אם תהיה מגמה שלילית מובהקת בתוך בסיס התמיכה האלקטורלית שנתניהו נהנה ממנו, ייתכן שהוא יעדיף ללכת לבחירות כדי לשנות את המגמה. שסע צולב יכול להיווצר למשל על ידי חבירה של קבוצות ימין מדיני מובהקות למחאה נגד נתניהו (יש ימנים במחאה, אבל הם לא מהותיים לדימוי שלה). העובדה שלא קמה תנועה חברתית חוץ-פרלמנטרית משמעותית וקולנית נגד מחאת בלפור, לא מנבאת כרגע תוצאות של בחירות עתידיות.
כל תרחיש שאמשיך לפרט, יהיה מורכב ומושפע מתהליכים ותרחישי משנה פנימיים. באופן כללי, המשבר הפרלמנטרי הנוכחי נובע מלקונה בחוק: המחוקק לא נתן את דעתו שמצב כזה יכול להתקיים, ולכן לא חוקק סעיפים מתאימים למצב שבו ראש ממשלה עומד למשפט פלילי בעודו מכהן ועלול להיות נגוע בניגודי עניינים, ואין פסיקות והלכות משפטיות הולמות שבית משפט יוכל לבחון לאורן את המצב הנוכחי.--נדב - שיחה 17:48, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
- מרתק, ויחד עם זאת לא נראה קשר ישיר בין ההפגנות לתרחישים שציינת. כלומר, איך יביאו ההפגנות להתפטרות גנץ מהממשלה? סליחה על העקשנות, אבל אני ממשיך ושואל כי נדמה לי שכמו שלך ״אין תשובה כרגע״ - למפגינים עצמם אין את המבט לרחוק, ושדרושה פעולה נוספת שתעזור להפגנות לגרום לכל התרחישים שהצגת. מעבר לזה, לא נראה שההפגנות מזיזות למישהו - חוץ מלגרום לעליה בתחלואת הציבור. אגב סתם משעשע לשמוע שהמפגינים מוחים על הטיפול הנוראי במגפה תוך התגודדות :) וגילוי נאות: השואל אינו ימני בדעותיו. Gil mo - שיחה 00:47, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
Gil mo אתה ממשיך לחפש קשר סיבתי מוחלט במקום שהוא לא קיים, כנראה כזה שישרת את תפיסת העולם שלך. כבר הסברתי שמדובר בתהליכים של פסיכולוגיה חברתית שלהם יכולות להיות תוצאות שונות, כמו למשל: איך יושפעו מגמות ההצבעה בקלפי, ואת זה אפשר לבדוק רק לאחר מעשה (לגמרי במקרה, זה היה הסמינריון הראשון שלי בחיים לתואר הראשון, אבל לא אלאה בתיאוריות). אם אתה מדמה שלמפגינים יש תוכנית סדורה ורציונלית, אז סליחה, אתה לא תופס את המשמעות של "מחאה עממית". מחאה כזו יכולה לצבור מסה קריטית שתשפיע על שיקולי הפוליטיקאים הנבחרים, וכבר היו דברים מעולם. המחאה יכולה להשפיע, למשל, על שיקול הדעת של חברי כחולבן, ואם גנץ יגיע למסקנה שהתמיכה בו בתוך המפלגה נסדקת, זה יכול לדחוף אותו לפרק את הממשלה, במיוחד אם הוא יניח או יקבל חוות דעת שפרישה מהקואליציה תיטיב איתו בבחירות עתידיות, אבל זה לא יהיה השיקול היחיד שלו לכאן או לכאן, ואנחנו לא מודעים למכלול השיקולים שעוברים בראש שלו. כי שוב, אם תחפש קשר ישיר של סיבה-תוצאה, לא תמצא אותו בפוליטיקה שמקומה במדעי החברה שכמו שאמרתי, אינם מדעים מדויקים של נוסחאות. הטענה שלך שההפגנות מגבירות את התחלואה בציבור איננה ממין העניין, ומשקפת לא יותר מדעה קדומה שלך, משום שאתה מנסה, כפי שהבנתי, לשלול את הלגיטימציה של המחאה. התייחסתי לשאלה שלך ללא קשר לעמדות אישיות. גם לא שלי. ודרך אגב, אם קבוצת אוכלוסייה שמוחה נגד מהלכי השלטון הייתה עושה שיקול רציונלי של סיכויים להשגת מטרה כלשהי, סביר שלא היו מחאות בעולם, וכוחן דווקא בהיפך הגמור מכך. ודרך אגב 2, גם אם נניח שההפגנות מגבירות את התחלואה (ולפי שעה אין כל ראיות ממשיות), יש משמעות ציבורית לכך שהמפגינים מוכנים להסתכן כנגד מניעים אחרים, שהם כנראה פשוט יותר כבדים מהחשש לחלות. בהיסטוריה של המחאות בעולם, אנשים היו מוכנים למות במחאה. אבל זה כבר דיון אחר--נדב - שיחה 14:51, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- נדב שוב תודה על ההתייחסות הרצינית והמעניינת. אני בפירוש לא מנסה לשלול את הלגיטימציה של המחאה, אפילו להיפך. אני כן מנסה לעמת את המציאות עם *דרכי* המחאה, שלדעתי הן מאותגרות עם המצב הפנדמי. אגב מה היו המסקנות בסמינריון שהזכרת? Gil mo - שיחה 19:32, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- למחאה עממית אין "דרכי מחאה", כשם שאין לה "הנהגה" נבחרת ומוכרת, והיא משקפת התפרצות זעם לא רציונלית. זה למעשה כוחה. לגבי הסמינריון שלי, יותר מעשרים שנה, לך תזכור... בכל מקרה, המחקר עסק בדפוסי בחירות והצבעה בישראל, והתמקד בתופעה של "ממשלות אחדות" לאור תורת המשחקים, שיקולי הבוחרים בקלפי ומה מניע מפלגות לחבור זו לזו. המסקנה העיקרית הייתה שבאופן פרדוקסלי, ממשלות אחדות לא מבטאות אחדות והסכמה לאומית, אלא דווקא חוסר יציבות והקצנה אידאולוגית שמחלישות את המפלגות שבמרכז המפה הפוליטית, עד כדי היעדר "מפלגת ציר" משמעותית. כלומר, קואליציית אחדות משקפת חולשה של המפלגות שבמרכז ומשני צדדיו הקרובים. הן פשוט פוחדות ומעדיפות לחבור יחדיו כדי לשמר את ההגמוניה שלהן במרכז, ובתוך כך נותרת אופוזיציה מפוצלת וחלשה שמורכבת מסיעות שלא יכולות לגשר על פני מחלוקות אידאולוגיות ולא מסוגלות לגבש התנגדות לקואליציה (שזוהי מטרתה המרכזית של כל אופוזיציה במשטר דמוקרטי). בנוסף, מאחר שממשלות אחדות לא משקפות את דעות הבוחרים שלהן, אלא אינטרס מפלגתי של הישרדות, ומונעות את קיומה של אופוזיציה אפקטיבית, ממשלות אחדות פוגעות בתקינות ההליך הדמוקרטי, ומשתקות את עבודת הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. רק ממשלת אחדות לאומית אחת הייתה תוצאה ישירה של המציאות האלקטורלית בעקבות תוצאות הבחירות (תיקו מוחלט ליכוד-עבודה 47:47 אם אינני טועה). שאר ממשלות האחדות לא היו מחויבות המציאות האלקטורלית, אלא נבעו מאינטרסים, חולשה וחשש.--נדב - שיחה 11:35, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
- על פי מחקר שבדק 320 אירועי מחאה שהתרחשו משנת 1900 ועד 2006, ברוב המקרים של מחאה המונית הממשלה נופלת, במיוחד אם המחאה מצליחה לסחוף מספר רב של תומכים בציבור הרחב. המחקר מצא שכל המחאות שהצליחו לגייס תמיכה אזרחית שהקיפה יותר מ-3.5% מהאוכלוסייה, הצליחו להביא להפלת השלטון. (מקור: [2]) במונחי מדינת ישראל, כנראה שאם יהיו 315,000 משתתפים בהפגנות אז נתניהו יתפטר. נכון להיום יש כ-220,000. -- גבי (שיחה | תרומות) 19:36, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
הקורונה בממשל האמריקאי[עריכת קוד מקור]
אני יודעת שלנשיאות יש שרשרת ירושה ברורה מאוד, אבל מה המצב כאשר סנאטור או חבר קונגרס נדבק ומאבד את יכולתו לתפקד? מי מחליף אותו, ומי מחליף את מחליפו? --147.161.13.30 13:18, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
- לחברי הקונגרס אין שרשרת ירושה. נניח והם מאבדים את תפקידם בעקבות הקורונה, יש שני מקרים שונים. מקומו של סנאטור שנפטר/מתפטר מאוייש ללא דיחוי בכך שמושל מדינתו ממנה באופן זמני - עד לקיום בחירות מיוחדות - ממלא מקום שיכהן במקום אותו סנאטור. אם אותו ממלא מקום פלוני נבחר בבחירות מיוחדות, הוא מכהן עד לסיום תקופת כהונתו של הסנאטור המקורי.
במקרה שחבר בית הנבחרים שנפטר/מתפטר, המושב נותר ריק לעתים חודשים ארוכים עד שמתקיימות בחירות מיוחדות, וגם אז מי שנבחר צריך לעמוד שוב לבחירה בבחירות הרגילות שלעתים מתקיימות חודש אחד בלבד אחרי הבחירות המיוחדות. בבית הנבחרים ישנה פחות "דחיפות" למלא את המושב הריק. מקווה שעניתי, ואם יש לך עוד שאלות אנא שאל, ניב - שיחה 15:12, 3 באוקטובר 2020 (IDT)- רק לציין שעבור חברי הקונגרס אין הגבלת קדנציות/שנות כהונה, אלא הם מכהנים לאחר בחירתם עד שהכהונה מסתיימת בעקבות התפטרות, פטירה. או הדחה.--נדב - שיחה 15:49, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
- עליהם להיבחר מחדש בכל שנתיים (בית הנבחרים) או 6 שנים (סנאט). ראה בית הנבחרים של ארצות הברית. Keleti - שיחה 13:41, 8 באוקטובר 2020 (IDT)
- רק לציין שעבור חברי הקונגרס אין הגבלת קדנציות/שנות כהונה, אלא הם מכהנים לאחר בחירתם עד שהכהונה מסתיימת בעקבות התפטרות, פטירה. או הדחה.--נדב - שיחה 15:49, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
↑ מעבר לתחילת הדף↑ מעבר לתחילת הדף
caching בפיירפוקס[עריכת קוד מקור]
אני מעוניין לגבות תוכן מאתר. חשבתי על לעשות שימוש ב cache של פיירפוקס ולעבור למצב "Work Offline". למעשה, לגבות בגרסת portable, ולשמר אותה בארכיון נעול, או למצוא דרך לייצא את ה cache. אולי גם לעשות שימוש ב scraper כמו https://webscraper.io. הסיבה שלא דרך תוכנות להורדת אתר, כי זה דורש הזדהות, וכי אני לא רוצה שירד יותר מידי לעומק. מצאתי רק תוכנה אחת שיש בה דפדפן מובנה, שמאפשר למעשה הזדהות, והיא בתשלום, ואין לי מושג אם ניתן להגדיר בו חוקים. נתקלתי בבעיה, לא נעשה caching לתוכן שאני רוצה. גיליתי דרך about:cache שמוגדר "expired immediately" לתוכן שמגיע משם, וזו כנראה הסיבה שהתוכן אינו זמין לי אופליין. ניסיתי למצוא מידע על איך אפשר לשלוט בזה, ולא ממש מצאתי. מצאתי רק את זה. מי יודע איך ניתן לבצע זאת? (¯`gal´¯) - שיחה 00:29, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
- קראתי שיש דגל שמונע ניסיון לעדכן את ה cache, ואז מאלץ לטעון דפים משם, בשם browser.cache.check_doc_frequency. האם זה יעבוד? מקורות: [3] [4] [5] [6] [7] (¯`gal´¯) - שיחה 05:17, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
- מצאתי פתרון אחר: להעביר את התעבורה דרך פרוקסי שמשמר את התוכן, באמצעות ההגדרות של פיירפוקס שמאפשרות עבודה עם פרוקסי. מצאתי תוכנה שעושה זאת, אך היא מציעה גרסה חינמית ובתשלום - כדי לקבל תמיכה ב HTTPS, שאני צריך כדי לגבות את מה שאני מעוניין, נדרש להשתמש בגרסה המלאה, אך גם כדי לקבל גרסת ניסיון, צריך לפנות אליהם. האם מישהו מכיר פתרון חינמי דומה? שקל לעבוד איתו, כי כבר מצאתי אתמול פתרון דומה, קוד פתוח, אך שמסובך מאוד לקנפג. (¯`gal´¯) - שיחה 03:16, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- מה עם לעבוד דרך פרוקסי, או אפילו VPN? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:50, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא הבנתי את התשובה. ההצעה שלי היא לעבוד עם פרוקסי, שבצד השני יש שרת ששומר הכל. מה ההצעה שלך (כולל אופן המימוש)? הבעיה היא שנדרש שימוש ב HTTPS. ניסיתי עם התוכנה שציינתי פה, והיא עובדת, אך אשמח לפתרון חינמי. היא משתמשת ב certificate כדי להפוך ל authority ואיכשהו היא עוקפת בעזרת זה את ההצפנה (או מצליחה להשיג את זוג המפתחות). (¯`gal´¯) - שיחה 20:26, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- חשבתי שמה שמטריד אותך זה עניין כתובת ה-IP. אז מה בעצם הבעייה? המפתחות שמוחלפים בSSL? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:06, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- הבעיה שפרוקסי לא יראה מידע שעובר בתווך מוצפן, אלא ג'יבריש, ואני מעוניין שישמור אותו. לא הבנתי מה חשבת שאני מחפש. אני מחפש פתרון לשמירה של תוכן באתר לאכסון לוקאלי, שאוכל לצפות בו בעתיד, כאשר כבר לא תהיה לי גישה אליו. חשבתי על פרוקסי שעושה זאת כפתרון, ומצורפת תוכנה שאכן עושה זאת, אך הפתרון שמוצע עבור HTTPS, שייאפשר לשמור את תוכן האתר ולא מידע מוצפן שיהיה חסר תועלת עבורי, נמצא רק בגרסה בתשלום. (¯`gal´¯) - שיחה 22:17, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- עכשיו אני מבולבל עוד יותר. למה לא להשתמש ב HTTrack? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:01, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
- כי הוא לא עובר login, וכי אני לא צריך שיחפור לי בכל האתר. הרבה פעמים הוא גם לא נכנס למה שכן צריך. (¯`gal´¯) - שיחה 05:21, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- אז התכנון שלך הוא לבקר בדפים שמעניינים אותך בלבד. תוסף כמו singlefile יאפשר לך לשמור בקליק יחיד את כל הטאבים. האם זה מהווה פתרון? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:17, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא, כי אני מעוניין בשיוך הקבצים לכתובת שהם נושאים, וחלק גדול מהמידע הוא קבצים ולא דפי אינטרנט. כבר עשיתי את הרוב עם התוכנה שציינתי ונראה שהיא עובדת. הבעיה היחידה שנתקלתי, הוא שבהתחלה הפעלתי מבלי להשתמש ברישיון אלא בבקשה לרישיון, מה שאיפשר שימוש מיידי בתוכנה בכל מקרה. לאחר שימוש נוסף, שבו עלה דיאלוג שאפשר בין היתר פשוט להתחיל מבלי להחיל רישיון זה עדיין עבד, אך בפעם הנוספת, זה הגביל אותי לשימוש של רישיון חינמי, שהתבטא גם בממשק יותר מינימלי (גם בגרסה המלאה הוא מאוד מינימלי). משום מה, גם כשהעברתי אותו למצב לא מקוון הוא טען אתרים מהאינטרנט ולא מה cache, אם כי סגירת התוכנית חשפה כי הפרוקסי היה אכן מופעל ומוגדר בדפדפן. לא יודע אם זה היה משהו חד פעמי. כרגע יותר חשוב לי לשמור את הנתונים. יכול להיות שאוכל להעביר את ה cache בהמשך לגרסה החינמית (מה שמופיע כאפשרות בדוקומנטציה של התוכנית). הבעיה היחידה שדורשת ממני כרגע לעשות שימוש בגרסה המלאה הוא השימוש ב HTTPS, מה שלא יהיה רלוונטי כאשר הגיבוי כבר קיים. (¯`gal´¯) - שיחה 02:14, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- כאשר טענתי את הרישיון שקיבלתי מהם, הבעיה נפתרה, אך מעניין אותי מה גרם לבעיה והאם זה ידרוש ממני בהמשך רישיון כדי לצפות בתוכן שגיביתי. (¯`gal´¯) - שיחה 02:16, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני לא חושב שאני מכיר אף אתר שאינו משתמש כיום ב HTTPS, כדי לבדוק זאת, אך אני חושב שהבעיה נובעת מכך שהכתובת נשמרת בארכיון יחד עם הפרוטוקול, ואז התוכנה מזהה שהתוכן נמצא ב cache כ HTTPS ולא מאפשרת אליו גישה. לגבי למה הוא טוען דפים מהאינטרנט במצב offline, עדיין לא ברור לי. (¯`gal´¯) - שיחה 21:12, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- אין לי רעיונות נוספים. שיהיה בהצלחה. אם תמצא פתרון, אשמח אם תיידע אותי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:31, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני לא חושב שאני מכיר אף אתר שאינו משתמש כיום ב HTTPS, כדי לבדוק זאת, אך אני חושב שהבעיה נובעת מכך שהכתובת נשמרת בארכיון יחד עם הפרוטוקול, ואז התוכנה מזהה שהתוכן נמצא ב cache כ HTTPS ולא מאפשרת אליו גישה. לגבי למה הוא טוען דפים מהאינטרנט במצב offline, עדיין לא ברור לי. (¯`gal´¯) - שיחה 21:12, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- אז התכנון שלך הוא לבקר בדפים שמעניינים אותך בלבד. תוסף כמו singlefile יאפשר לך לשמור בקליק יחיד את כל הטאבים. האם זה מהווה פתרון? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:17, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- כי הוא לא עובר login, וכי אני לא צריך שיחפור לי בכל האתר. הרבה פעמים הוא גם לא נכנס למה שכן צריך. (¯`gal´¯) - שיחה 05:21, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- עכשיו אני מבולבל עוד יותר. למה לא להשתמש ב HTTrack? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:01, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
- הבעיה שפרוקסי לא יראה מידע שעובר בתווך מוצפן, אלא ג'יבריש, ואני מעוניין שישמור אותו. לא הבנתי מה חשבת שאני מחפש. אני מחפש פתרון לשמירה של תוכן באתר לאכסון לוקאלי, שאוכל לצפות בו בעתיד, כאשר כבר לא תהיה לי גישה אליו. חשבתי על פרוקסי שעושה זאת כפתרון, ומצורפת תוכנה שאכן עושה זאת, אך הפתרון שמוצע עבור HTTPS, שייאפשר לשמור את תוכן האתר ולא מידע מוצפן שיהיה חסר תועלת עבורי, נמצא רק בגרסה בתשלום. (¯`gal´¯) - שיחה 22:17, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- חשבתי שמה שמטריד אותך זה עניין כתובת ה-IP. אז מה בעצם הבעייה? המפתחות שמוחלפים בSSL? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:06, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא הבנתי את התשובה. ההצעה שלי היא לעבוד עם פרוקסי, שבצד השני יש שרת ששומר הכל. מה ההצעה שלך (כולל אופן המימוש)? הבעיה היא שנדרש שימוש ב HTTPS. ניסיתי עם התוכנה שציינתי פה, והיא עובדת, אך אשמח לפתרון חינמי. היא משתמשת ב certificate כדי להפוך ל authority ואיכשהו היא עוקפת בעזרת זה את ההצפנה (או מצליחה להשיג את זוג המפתחות). (¯`gal´¯) - שיחה 20:26, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- מה עם לעבוד דרך פרוקסי, או אפילו VPN? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:50, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
ערכי חשבונאות: האם ויקיפדיה העברית צריכה להתייחס ל"הזמנה" ו"חשבון עסקה" כהיינו הך?[עריכת קוד מקור]
אני שואל את השאלה לאחר קריאת הערך ספר הזמנות בו אין אזכור למונח מקצועי באנגלית מספרות החשבונאות ואין מקורות כלל וגם לא מצאתי כל בינוויקי; יתרה מכך, ניסיתי להריץ את הביטוי "ספר הזמנות" במורפיקס אשר ידוע לי כמילון האוגד מונחים מקצועיים רבים ומצאתי את התוצאה "Order Book" שכפי שהבנתי איננה משקפת מונח מקצועי מחשבונאות (מחיפוש מהיר בגוגל היא כן משקפת מונח מקצועי מתחום המניות אבל זה בפירוש לא מה שחתכוונתי למצוא).
באתר של חברה ישראלית המפתחת תוכנת הנהלת חשבונות דיגיטלית מסוימת שלא אזכיר כאן את שמה כדי לא ליצור פרסומת, קראתי את הדוקומנטציה והבנתי שהם לא מבצעים הבדלה בין "הזמנה" לבין "חשבון עסקה", אך מכיוון שחשבון עסקה תמיד כולל פירוט ומחיר על עבודה שכבר בוצעה או כך לפחות ידוע לי ואולי אני טועה ניתן להקיש שכל חשבון עסקה (שאיננו חלק מהונאה) הוא הזמנה אך לא כל הזמנה היא חשבון עסקה, אך כאמור אולי אני טועה; המצב הנוכחי בערכים בויקיפדיה העברית לא מסייע ליישב את הסתירה ועל כן השאלה שבכותרת. אנונימי/ת לא חתם/ה
- רק אציין שהשם המקובל בעברית ל"order book" במניות הוא ספר הוראות ולא ספר הזמנות. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 16:25, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
- הוספתי בינוקי לספר הזמנות (order book) בחשבונאות. ספר הזמנות וספר עסקאות הן פנקסים שנישומים מסויימים צריכים לנהל. ספר הזמנות הוא עבור הזמנות סחורות בדרך כלל שמועד קבלת הסחורה היא לא מיידית. בדף זה אפשר למשל לראות מי חייב לנהל. חשבון עסקה או ספר עסקאות נועד בעיקר לעסקאות תיווך. תיווך נדלן, תיווך יהלומים וכו'. אפשר לראות פירוט בהוראות ניהול ספרים. יש דמיון ביניהם אבל לא מדובר במושגים זהים. Geagea - שיחה 02:55, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- תודה על ההבהרות כאן. בערך ספר הזמנות לא מצאתי כל בינוויקי; בבקשה תבהיר לאיזה בינוויקי התכוונת. אנונימי/ת לא חתם/ה
- הוספתי בינוקי לספר הזמנות (order book) בחשבונאות. ספר הזמנות וספר עסקאות הן פנקסים שנישומים מסויימים צריכים לנהל. ספר הזמנות הוא עבור הזמנות סחורות בדרך כלל שמועד קבלת הסחורה היא לא מיידית. בדף זה אפשר למשל לראות מי חייב לנהל. חשבון עסקה או ספר עסקאות נועד בעיקר לעסקאות תיווך. תיווך נדלן, תיווך יהלומים וכו'. אפשר לראות פירוט בהוראות ניהול ספרים. יש דמיון ביניהם אבל לא מדובר במושגים זהים. Geagea - שיחה 02:55, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
איך זה שהצוויליזציה המודרנית ממורכזת באירופה ולא מזרח התיכון?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
בעת העתיקה, הצוויליזציה היתה מצרים, ממלכת כוש, פרס, בבל, אשור (אני יודע שאני שם בסל אחר תקופות שונות) היום מצרים וכוש הם על גבול מדינות עולם שלישי. אוזרי פרס ובבל נמצאים בפיתוח טכנולוגי נחות ביחס לאירופה וכל הטכנולוגיה המודרנית שלהם מגיעה מאמריקה ואירופה.
מה קרה שממלכות העבר שהיו פעם שיאני הקדמה הפכו לאזורים מפגרים ?
- אני חושב (לא בטוח... תבדוק את זה) שכל הציוויליזציות האלה קרסו. קיימת תאוריה שאומרת שכשציוויליזציות מתקדמות, הן מגיעות לנקודת מפנה שבהן הן משמידות את עצמן, ייתכן שבעקבות משבר, מלחמה... ייתכן שקיים סף שלא ניתן לעבור, או שסופה של כל ציוויליזציה הוא להחריב את עצמה. כיום אנו חיים בציוויליציה גלובלית, כך שהחשש הרבה יותר כבד. (¯`gal´¯) - שיחה 19:16, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
- האזורים הפוריים של המזרח התיכון הצטמצמו מאד בשל המלחת קרקעות (בעיקר סביב הפרת והחידקל) ומידבור כתוצאה של בירוא יערות (בדומה למה שקורה כרגע באמזונס). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:47, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
- אלה לא דברים שקרו בעת המודרנית ולא בתקופות המדוברות? ומה הבעיה בלקיים סחר בתוצרים חקלאיים? היה סחר בינלאומי בעת העתיקה. ואיך זה קשור לפיתוח טכנולוגי? זה קשור יותר להשכלה, ודווקא השגת פתרונות טכנולוגיים הם תוצר של בעיות כמו אלה. גם ישראל היא אזור די מדברי, והגיעו מכאן כמה פיתוחים בתחום החקלאות, וישראל נמצאת במקום טוב מבחינה טכנולוגית - כלומר, מה שמייצרת ומייצאת, מוצרים טכנולוגיים שפותחו כאן, וכלכלת ההייטק. אני לא בטוח שאין ממש התקדמות בנושא ההייטק בעוד מקומות. הודו עוסקת בתחום, אבל מה שיוצא משם בכל הנוגע לתכנות הוא לא ברמה גבוהה, והשימושים בעולם ההייטק בהודו במילוי תפקידים הוא בהתאם. (¯`gal´¯) - שיחה 05:14, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא, אלו ארועים מהעת העתיקה. עמק הנילוס היה מיוער במקור, וכך גם עמקי הפרת והחידקל. בנובף סביבי הפרץ והחידקל היתה המלחת קרקעות ניכרת. האמירה לגבי יבוא מזון לא רלבנטית. מזון אפשר ליבא גם למדבר סהרה. בעיקרון ככל שאזור פורה יותר, האוכלוסיה בו צפופה יותר, וזה היה נכון עוד יותר בעת העתיקה. כל האזורים המתקדמים טכנולוגית בעת העתיקה היו פוריים באופן יוצא דופן. מישורי הצפה, בעיקר, היו סיבה ישירה לכך: קרקע פוריה באופן יוצא מגדר הרגיל, שהובילה לגידול אוכלוסיה יוצא מגדר הרגיל, האוכלוסיה נהיתה רבה מכדי לשכון אך ורק במישורי ההצפה מה שחייב בניית מפעלי השקיה מה שחייב שלטון מרכזי, מה שאיפשר קיום ערים מה שדרש קיום מקצועות מעבר לאיכר ולוחם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:25, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- אלה לא דברים שקרו בעת המודרנית ולא בתקופות המדוברות? ומה הבעיה בלקיים סחר בתוצרים חקלאיים? היה סחר בינלאומי בעת העתיקה. ואיך זה קשור לפיתוח טכנולוגי? זה קשור יותר להשכלה, ודווקא השגת פתרונות טכנולוגיים הם תוצר של בעיות כמו אלה. גם ישראל היא אזור די מדברי, והגיעו מכאן כמה פיתוחים בתחום החקלאות, וישראל נמצאת במקום טוב מבחינה טכנולוגית - כלומר, מה שמייצרת ומייצאת, מוצרים טכנולוגיים שפותחו כאן, וכלכלת ההייטק. אני לא בטוח שאין ממש התקדמות בנושא ההייטק בעוד מקומות. הודו עוסקת בתחום, אבל מה שיוצא משם בכל הנוגע לתכנות הוא לא ברמה גבוהה, והשימושים בעולם ההייטק בהודו במילוי תפקידים הוא בהתאם. (¯`gal´¯) - שיחה 05:14, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- הפער בין המזרח התיכון למערב אירופה החל להיפתח בעיקר בראשית העת החדשה, לפני כ-500 שנה. המהפכה המדעית במערב אירופה ועליית הקפיטליזם, הלאומיות והקולוניאליזם הזניקו את תרבות המערב קדימה ואיפשרו לה להשתלט על העולם. למה כל הנ"ל התפתחו דווקא במערב אירופה ולא באימפריה העות'מנית או בפרס או בהודו? שאלה קשה. Reuveny - שיחה 21:48, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
- ספריו המצויינים של ג'ארד דיימונד, רובים, חיידקים ופלדה, והתמוטטות, הם המחקרים (או סיכום המחקרים) הטובים ביותר שמוכרים לי בתחום. פנטין - שיחה 12:55, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- זו לא היתה השאלה. השואל שאל ספציפית על הסהר הפורה. סין והודו לא התדרדרו - ארצות הסהר הפורה כולן ירדו מגדולתן באלף הראשון לספירה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:32, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- אולי זה קשור לכיבוש הערבי, שהפיל האימפריות והתרבויות הקודמות? אנונימי/ת לא חתם/ה
- לא, אין קשר לכיבוש הערבי. המזרח התיכון בכלל ובגדד בפרט היו מרכזי למדנות חשובים ביותר במהלך ימי הביניים. יש מספר נקודות היסטוריות שחשוב לעמוד עליהן. לא אכנס לדיון היסטורי מעמיק מדי, אבל אציין שלושה דברים (אשבור את ההזחה לצורך העניין)
- אולי זה קשור לכיבוש הערבי, שהפיל האימפריות והתרבויות הקודמות? אנונימי/ת לא חתם/ה
- המזרח התיכון נהנה מפריחה תרבותית וכלכלית אדירה מהעת העתיקה ועד ימי הביניים והתחיל לשקוע ולא יצא מזה עד עצם היום הזה (פרט למדינות אחדות שיש בהן אוצרות טבע או מדינות קטנות מאוד)
- יש אירוע כיבוש חשוב מאוד שפגע באופן אנוש בתרבות הערבית והוא נפילת בגדאד (1258). באירוע הזה הכובשים המונגולים השמידו באופן אכזרי ביותר את העיר ופגעו באופן קשה מאוד בשכבה המשכילה של העיר. הם השמידו גם כתבי קודש רבים וכתבים מדעיים. נאמר שהנהר נצבע קודם באדום בגלל הדם הרב שזרם שם ואחר כך בשחור בגלל הדיו שנשטף מהספרים. זאת באמת הייתה מכה אדירה שהעולם הערבי לא התאושש ממנה. אחר כך קמה תרבות מוסלמית חשובה נוספת והיא האימפריה העות'מנית, אבל היא לא תרבות מזרח תיכונית, אלא מרכזה באסיה הקטנה ובבלקן. היא נהנתה משגשוג רב והשקעה לאחר מכן ולא אתייחס כאן לתופעה זו.
- ניל דה-גראס טייסון ציין שני דברים: "הראשון שמגלה דבר מה זוכה לקרוא לו בשם". כך למשל מקור המילה "אלגברה" הוא בערבית כי הם אלה שפיתחו את התחום די הצורך כדי להעניק לו את שמו. הוא מזכיר את עלייתו של אל-ע'זאלי ושינוי באופנה הפילוסופית של העולם המוסלמי כסיבה המרכזית לירידת קרנו של המדע בקרב המוסלמים. (קישור לסרטון 1, קישור לסרטון 2) אפשר להרחיב עוד ועוד בסוגיה. בעיני, לשני האירועים נודעה חשיבות גדולה מאוד בירידתו של המזרח התיכון המוסלמי והתנוונות מדעית שיש לה ביטויים רבים לא רק בימי הביניים. דוגמה בולטת היא עיתונות ערבית שהתפתחה בקצב איטי הרבה יותר מאשר עיתונות מערבית. יש עוד אבל זה גולש כבר לאימפריה העות'מנאית. גילגמש • שיחה 07:33, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
במיוחד חשוב לי להדגיש בפני משתמש:אילן שמעוני שהסהר הפורה לא ירד מגדולתו באלף הראשון לפנה"ס. האימפריות הפרסיות השונות (החל מהפרתים ועד הססאסנים) היו ממלכות מפוארות. המדע המוסלמי בימי הביניים הוא בעיקרו "מדע פרסי" (כנ"ל ספרות וכו'). לפרסים הייתה השפעה עצומה על התפתחות העולם המוסלמי. כמובן בגדד היא בלב לבו של הסהר הפורה והיא כאמור הייתה מרכז למדנות אדיר בימי הביניים. לכן, ממש לא נכון לומר שהסהר הפורה ירד באלף הראשון לפנה"ס. גילגמש • שיחה 07:38, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- אבל פרס היא לא חלק מהסהר הפורה... אכן רוב מדעני תקופת הזוהר של האמפריה הערבית היו פרסים. בוא נשווה ל - שומר, שבכלל התחילה את הדבר הזה שנקרא היסטוריה. או ב-1000 לפנה"ס את תרבויות הסהר הפורה לתרבויות סביבן.
מצרים המשיכה להיות מרכז של מדע לפחות עד 200 לספירה. אחרי זה - יוק. נראה לי שהשערת השקיעה בשל דילדול אוכלוסיה היא הסבירה ביותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:57, 10 באוקטובר 2020 (IDT)- פרס קשורה מאוד לסהר הפורה. הסהר הפורה הוא חלק מאירן על גלגוליה השונים החל מהמאה ה6 לפנה"ס והבירה שלה התמקמה פעמים רבות באזור בגדד (למשל קטסיפון). אי אפשר לנתק את מסופוטמיה מאירן. חשוב להזכיר גם את העלמים שיש להם קשר לפרס והם ממש חלק מהסהר הפורה. לגבי מצרים - מצרים לא ירדה מגדולתה במשך מאות שנים אחרי 200 לספירה. היתה הייתה אזור עשיר ויציב עד שלהי ימי הביניים. התדרדרותה קשורה לירידת כלל העולם הערבי-מוסלמי. לא נכון לחפש את שורשי ההתדרדרות אי ש:ם בתקופת שומר או אכד או תרבות עתיקה אחרת. הסהר הפורה, כמייצג של המזרח התיכון, נותר יציב ואיתן מכל בחינה שהיא עד אמצע ימי הביניים. כמובן שגלי הכיבוש הגדולים שעברו על האזור בימי הביניים השפיעו מאוד על הסהר הפורה. הסהר הפורה עבר מספר כיבושים לא נעימים. הראשון והמשמעותי ביותר הוא כמובן הכיבוש הערבי. דווקא הכיבוש הזה לא פגע בסהר הפורה והערבים אימצו את התרבות הפרסית והייתה פריחה באזור. אחר כך הגיעו הטורקים (סלג'וקים) גם אלה לא התעסקו יותר מדי עם הסהר הפורה ואפילו לא פגעו בחליף. הכיבוש המשמעותי הבא וזה שגרם להתדלדלות האוכלוסיה הוא הכיבוש המונגולי שהזכרתי. כאן חשוב להתעכב על שיטת הלוחמה המונגולית. מלחמה זה בכלל דבר אכזרי למדי אבל המונגולים בלטו אפילו על רקע תקופתם. הרס, השמדה למען ההשמדה עצמה, רצח וכו' הם מאפיינים בולטים של שיטת הלוחמה המונגלית. זה נעשה בעיקר לשם הרתעת היריב. אלה באמת פגעו באופן קשה מאוד במסופוטמיה והרסו את תעלות ההשקיה ורצח המון אנשים וזה באמת גרם לדלדול האוכלוסיה. בכל זאת, השמדה כזאת היא לא אירוע חד פעמי ועמים רבים עברו גלי כיבוש והשמדה ובכל זאת לא התדרדרו (יהודים זאת כנארה הדוגמה הבולטת ביותר). כנראה שיש משהו בדבריו של ניל דה-גראס טייסון לגבי שינוי הטעם הפילוסופי והתמקדות בדת (אני ממליץ לצפות בסרטונים המקושרים). כמו כן, אוכלוסייתה של מצרים שאותה הזכרת לא הייתה דלילה בימי הביניים. גילגמש • שיחה 11:10, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- אינני בקיא בגבולות ההיסטוריים של פרס. הנחתי שזה בחפיפה לגבול של איראן. על כל פנים - לפחות כיום המרכזים העירוניים הגדולים נמצאים בבירור מחוץ לגבולות המקובלים של של הסהר הפורה.
אין ספק שההתדרדרות לא התחילה בימי שומר ואכד. מאידך, אין ספק שבסביבות 700 לפנה"ס מרכז התגליות הגדול עבר מערבה, ליוון, הניצחון על הפרסים בא פחות מ-100 שנים אחרי זה. מכאן ואילך, עד תחילת ימי הביניים המוקדמים, המרכז נשאר במערב. מצרים פשוט הייתה אז חלק מהמערב - כלומר האימפריה הרומית.
יש כאן שאלה חשובה: האם השאלה היא לגבי הנדידה הראשונה מערבה, או לקץ עידן הזוהר של הח'ליפות. יש כאן מטולטלת - הסהר הפורה הוא האזור המתקדם בעולם עד 700 לפנה"ס. אז מרכז הכובד עובר מערבה ונשאר כך עד 200-300 לספירה. עם חורבן האימפריה הרומית המערבית ועליית האיסלאם מרכז הכובד חוזר למסופוטמיה עד חורבן בגדאד. בסביבות 1,500 המערב של היום מסתער בטירוף קדימה. למה מכל אלה אנחנו מתייחסים? אני פשוט לא יודע מאיזה אזור בפרס־של־אז הגיעו המלומדים הגדולים בימי הזוהר של הח'ליפות. זה משהו ששווה לבדוק.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:28, 10 באוקטובר 2020 (IDT) - אדגיש - העליונות של ארצות הסהר הפורה, עד 700 לפנה"ס נמשכה אלפי שנים. לי לפחות נראה שקץ העידן הזה הוא נקודת המפנה. כמובן שבהסטוריה כמו בהסטוריה הפרטים תמיד מקלקלים
, אבל במבט על אני מתכוון להתעקש בינתיים, אל באפך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:34, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא נכון לומר שהמטוטלת עברה מערבה. אין לנו כמעט כתבים מהאימפריה הפרסית העתיקה (הממלכה האחמנית, זאת שנכבה על ידי אלכסנדר הגדול וזאת שמורכת מהסרט "300") ולכן אנחנו חייבים להסתמך על טקסט יווני. אבל לא נכון לומר שהייתה שם ירידה משמעותית. זאת עדיין הייתה ממלכה עשירה, הרבה יותר עשירה מאשר יוון למשל. הבכורה עברה למערב רק בימי רומא העתיקה אבל זה בגלל תהליכי עומק רבים. הסיבה מדוע דווקא המערב החל בפיתוח מדעי, כלכלי וחברתי מהיר בתקופת הרנסנס איננה ידועה וכנראה לא מדובר בסיבה אחת יחידה. נוהגים לציין מספר דברים כמו תגליות גאוגרפיות גדולות, מסחר, הפיצול הפוליטי דחף למלחמות רבות ואלה בתורן דחפו לפיתוח כלכלי אבל כל זה לא מהווה הסבר מספק. כך למשל האימפריה העות'מאנית הייתה עשירה מאוד בראשית קיומה ואפילו ניצחה צבאות מערביים גדולים. בשלב כלשהו העות'מאנים החלו לפגר אחרי האירופאים אבל לא לגמרי ברור מדוע קרה הדבר.
- אינני בקיא בגבולות ההיסטוריים של פרס. הנחתי שזה בחפיפה לגבול של איראן. על כל פנים - לפחות כיום המרכזים העירוניים הגדולים נמצאים בבירור מחוץ לגבולות המקובלים של של הסהר הפורה.
- פרס קשורה מאוד לסהר הפורה. הסהר הפורה הוא חלק מאירן על גלגוליה השונים החל מהמאה ה6 לפנה"ס והבירה שלה התמקמה פעמים רבות באזור בגדד (למשל קטסיפון). אי אפשר לנתק את מסופוטמיה מאירן. חשוב להזכיר גם את העלמים שיש להם קשר לפרס והם ממש חלק מהסהר הפורה. לגבי מצרים - מצרים לא ירדה מגדולתה במשך מאות שנים אחרי 200 לספירה. היתה הייתה אזור עשיר ויציב עד שלהי ימי הביניים. התדרדרותה קשורה לירידת כלל העולם הערבי-מוסלמי. לא נכון לחפש את שורשי ההתדרדרות אי ש:ם בתקופת שומר או אכד או תרבות עתיקה אחרת. הסהר הפורה, כמייצג של המזרח התיכון, נותר יציב ואיתן מכל בחינה שהיא עד אמצע ימי הביניים. כמובן שגלי הכיבוש הגדולים שעברו על האזור בימי הביניים השפיעו מאוד על הסהר הפורה. הסהר הפורה עבר מספר כיבושים לא נעימים. הראשון והמשמעותי ביותר הוא כמובן הכיבוש הערבי. דווקא הכיבוש הזה לא פגע בסהר הפורה והערבים אימצו את התרבות הפרסית והייתה פריחה באזור. אחר כך הגיעו הטורקים (סלג'וקים) גם אלה לא התעסקו יותר מדי עם הסהר הפורה ואפילו לא פגעו בחליף. הכיבוש המשמעותי הבא וזה שגרם להתדלדלות האוכלוסיה הוא הכיבוש המונגולי שהזכרתי. כאן חשוב להתעכב על שיטת הלוחמה המונגולית. מלחמה זה בכלל דבר אכזרי למדי אבל המונגולים בלטו אפילו על רקע תקופתם. הרס, השמדה למען ההשמדה עצמה, רצח וכו' הם מאפיינים בולטים של שיטת הלוחמה המונגלית. זה נעשה בעיקר לשם הרתעת היריב. אלה באמת פגעו באופן קשה מאוד במסופוטמיה והרסו את תעלות ההשקיה ורצח המון אנשים וזה באמת גרם לדלדול האוכלוסיה. בכל זאת, השמדה כזאת היא לא אירוע חד פעמי ועמים רבים עברו גלי כיבוש והשמדה ובכל זאת לא התדרדרו (יהודים זאת כנארה הדוגמה הבולטת ביותר). כנראה שיש משהו בדבריו של ניל דה-גראס טייסון לגבי שינוי הטעם הפילוסופי והתמקדות בדת (אני ממליץ לצפות בסרטונים המקושרים). כמו כן, אוכלוסייתה של מצרים שאותה הזכרת לא הייתה דלילה בימי הביניים. גילגמש • שיחה 11:10, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
, אבל במבט על אני מתכוון להתעקש בינתיים, אל באפך. - לגבי האזור שממנו הגיעו המלומדים הפרסיים: גבולות פרס היו רחבים בהרבה ממה שהן כיום. בשלבים שונים של ההיסטוריה שלה פרס כללה חלקים מאפגניסטן (וסטנים נוספים כמו אוזבקיסטן וכו) וכמובן השטח המודרני + מסופוטמיה וחלקים מהקווקז. אני לא יודע מאיפה בדיוק הגיעו המלומדים הפרסיים בימי הביניים כי אף פעם לא חקרתי את ההיסטוריה הפרסית לעומק, בוודאי בתקופה הזאת והידיעות שלי לגבי התקופה כלליות. אפשר לעבור לפי קטגוריות על השמות העיקריים ולראות מאיפה הם באו. עם זאת, נדמה לי שרבים מהם הגיעו בסופו של דבר לבגדד (גם אם לא נולדו בה). זה היה מרכז למדנות חשוב של המזרח התיכון המוסלמי. בכל אופן, יש כמה תאריכים חשובים שכדאי להכיר בהקשר לזה והם כיבוש בגדד ושקיעת האימפריה העות'מאנית במהלך המאה ה18. אלה נותנים מסגרת למה שקרה שם וזה משליך על העולם הערבי, הפרסי והטורקי עד היום. גילגמש • שיחה 14:45, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- אוסיף שתי הערות: ראשית, הרי הזגרוס שמרכיבים את מרכזי האוכלוסייה של מערב איראן תמיד נחשבים כסהר הפורה, עוד לפני שהיתה מסופוטמיה (אחרת לא היה סהר אלא רבע עיגול...). הזגרוס הוא ההמשך הטבעי להרי הטאורוס והרמה הארמנית. שנית, גילגמש, ודאי תסכים שהבכורה לא בדיוק עברה באופן קבוע למערב עד לעת החדשה. גם בתקופת האימפריה הרומית במלוא זוהרה הפרובינציות העשירות והחשובות ביותר שלה היו במזרח. האימפריה הביזנטית שירשה אותה היתה מקום הרבה יותר מתקדם ומסודר מאשר מערב אירופה בימי הבינים המוקדמים. האימפריה העות'מנית, כפי שכתבת, לא נפלה ממדינות מערב אירופה עד המאה ה-17. לכן התופעה שמוזכרת בשאלה המקורית (אם הבנתי נכון) היא תופעה של ה-500 שנה האחרונות. Reuveny - שיחה 21:09, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- גילגמש, אם הסהר הפורה היה מאוכלס יותר מיוון, מסתבר שטיעון האוכלוסיה שלי פשוט שגוי. אבל אין ספק שחזית התקדמות התרבות עברה ליוון ורומא. ביוון הומצא הרעיון של "הוכחה מתמטית", נמדדו המרחקים לשמש ולירח וגם היקף כדור הארץ. נולדו נכסי אומנות ותרבות שזוהרים גם בימינו, כמו המחזות היווניים והפיסול היווני. הפילוסופיה זינקה קדימה. גם אם אימפריות הסהר הפורה שמרו על עוצמה כלכלית וצבאית, הן חדלו להוביל ולחדש. האזור שהמציא את החקלאות, ההשקייה, מיסוי, הנדסה אזרחית, הרכבת עצי פרי, הגלגל, הכתב - הפסיק להיות החזית התרבותית.
למעצמות הסהר הפורה היה כתב. אם היו להן חידושים, היה גם התיעוד. אבל אין.
Reuveny, בהרצת חיפוש גוגל על the fertile crescent map קיבלתי מפות רבות שלא תומכות בטענה שהעלית. בכולן רוב ערי פרס נמצאים מחוץ לתחום וגבול הסהר הפורה הוא למרגלות ההרים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:39, 10 באוקטובר 2020 (IDT)- הגדרה של אזור גאוגרפי מסוים היא תמיד שרירותית. מבחינה תרבותית והיסטורית הרי הזגורוס הם בוודאי חלק מהסהר הפורה. וגם בשביל מה להפריד? היו קשרים משמעותיים בין העמים הפרסיים על גלגוליהם השונים לעמים ששכמו במסופוטמיה. לגבי ההערה הראשונה - לא טענתי שליוונים לא הייתה השפעה חשובה על המדע המודרני. זה בוודאי קרה ואני לא ממעיט מהעניין. לגבי עושר וכו' - הפרובינקיות העשירות אכן היו במזרח. זה בא לידי ביטוי אפילו בנכונות הגיוס לצבא הרומי בתקופת הרפולביקה. בזמנו, היה נהוג גיוס חובה ואנשים ששו להלחם במזרח כי שם אפשר היה לשדוד אוצרות רבים אבל לספרד או למדבריות צפון אפריקה לא ממש רצו להגיע. לגבי צפיפות אוכלוסין - עד כמה שאני זוכר המזרח התיכון היה מאוכלוס באופן צפוף יותר מאשר החופים הצפוניים של הים התיכון, בוודאי הרבה יותר מיוון. זאת ארץ הררית וקשה לגדל שם תבואה אז לא היו שם אנשים רבים. עד כמה שאני זוכר בתקופת מלחמת יוון-פרס מדברים על הערכות של בערך מיליון תושבים. בהמשך זה גדל קצת אבל אף פעם לא היה שם משהו צפוף במיוחד. לגבי איטליה אין לי מספרים מדויקים אבל היא הרבה יותר מישורית ויש שם אפשרות לקיים חקלאות רצינית אז אפשר לתמוך באוכלוסיה גדולה. בנוסף, הצי המסחרי של האימפריה הרומית היה גדול לאין שיעור מהצי האתונאי אז הייתה אפשרות לייבא כמויות עצומות של מזון. גילגמש • שיחה 22:30, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- השתכנעתי כבר ששגיתי בעניין גודל האוכלוסיה... אבל אני חולק על "מבחינה תרבותית והיסטורית הרי הזגרוס הם בוודאי חלק מהסהר הפורה". לא בהם התרחשו ההתקדמויות האדירות של 8000-700 לפנה"ס. אלה כולן, למיטב ידיעתי (חוץ מהמצאתה היין בגאורגיה. המצאה חשובה בלי סרקזם) היו בתחום המישורים. זה גם הגיוני, מכייוון שחלק גדול מההמצאות היו מענה לצורך של חברה עירונית־חקלאית, וכאלו היו רק במישורים. בהרים היבול דל, פני השטח הציבו דרישות חמורות יותר לקיום סחר ומערכת שלטון ריכוזית. לא לחינם ערים קדומות רבות שכנו על נהרות רחבים ואיטיים. אלו מאפשרים הסעת מטענים גדולים בהרבה מתעבורה יבשתית. האם זה מקרה שהיצירתיות המוקדמת באה מהסהר הפורה בהגדרתו הנפוצה (מישורים), ואילו פורצי הדרך של החליפות המאוחרת באו בעיקר מאזורים משיקים? אני חושב שלא. זו עובדה היסטורית שתרבויות שונות נבדלות מאד ביצירתיות שלהן. אני לא יודע (אחרי שהשערת האוכלוסיה שלי מוכחת כשגויה) מה גרם לדבר החמקמק הזה, יצירתיות, לנטוש את המישורים, אבל זה קרה. למעשה אנחנו נשארים עם השאלה של השואל, ללא תשובה של ממש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:46, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- הגדרה של אזור גאוגרפי מסוים היא תמיד שרירותית. מבחינה תרבותית והיסטורית הרי הזגורוס הם בוודאי חלק מהסהר הפורה. וגם בשביל מה להפריד? היו קשרים משמעותיים בין העמים הפרסיים על גלגוליהם השונים לעמים ששכמו במסופוטמיה. לגבי ההערה הראשונה - לא טענתי שליוונים לא הייתה השפעה חשובה על המדע המודרני. זה בוודאי קרה ואני לא ממעיט מהעניין. לגבי עושר וכו' - הפרובינקיות העשירות אכן היו במזרח. זה בא לידי ביטוי אפילו בנכונות הגיוס לצבא הרומי בתקופת הרפולביקה. בזמנו, היה נהוג גיוס חובה ואנשים ששו להלחם במזרח כי שם אפשר היה לשדוד אוצרות רבים אבל לספרד או למדבריות צפון אפריקה לא ממש רצו להגיע. לגבי צפיפות אוכלוסין - עד כמה שאני זוכר המזרח התיכון היה מאוכלוס באופן צפוף יותר מאשר החופים הצפוניים של הים התיכון, בוודאי הרבה יותר מיוון. זאת ארץ הררית וקשה לגדל שם תבואה אז לא היו שם אנשים רבים. עד כמה שאני זוכר בתקופת מלחמת יוון-פרס מדברים על הערכות של בערך מיליון תושבים. בהמשך זה גדל קצת אבל אף פעם לא היה שם משהו צפוף במיוחד. לגבי איטליה אין לי מספרים מדויקים אבל היא הרבה יותר מישורית ויש שם אפשרות לקיים חקלאות רצינית אז אפשר לתמוך באוכלוסיה גדולה. בנוסף, הצי המסחרי של האימפריה הרומית היה גדול לאין שיעור מהצי האתונאי אז הייתה אפשרות לייבא כמויות עצומות של מזון. גילגמש • שיחה 22:30, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- לגבי האזור שממנו הגיעו המלומדים הפרסיים: גבולות פרס היו רחבים בהרבה ממה שהן כיום. בשלבים שונים של ההיסטוריה שלה פרס כללה חלקים מאפגניסטן (וסטנים נוספים כמו אוזבקיסטן וכו) וכמובן השטח המודרני + מסופוטמיה וחלקים מהקווקז. אני לא יודע מאיפה בדיוק הגיעו המלומדים הפרסיים בימי הביניים כי אף פעם לא חקרתי את ההיסטוריה הפרסית לעומק, בוודאי בתקופה הזאת והידיעות שלי לגבי התקופה כלליות. אפשר לעבור לפי קטגוריות על השמות העיקריים ולראות מאיפה הם באו. עם זאת, נדמה לי שרבים מהם הגיעו בסופו של דבר לבגדד (גם אם לא נולדו בה). זה היה מרכז למדנות חשוב של המזרח התיכון המוסלמי. בכל אופן, יש כמה תאריכים חשובים שכדאי להכיר בהקשר לזה והם כיבוש בגדד ושקיעת האימפריה העות'מאנית במהלך המאה ה18. אלה נותנים מסגרת למה שקרה שם וזה משליך על העולם הערבי, הפרסי והטורקי עד היום. גילגמש • שיחה 14:45, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
אם תפתח מפה תראה שהרי הזגורס קרובים מאוד לעמקים של מסופוטומיה. אי אפשר לומר שאין להם קשר לאירועי העת העתיקה. זה קצת כמו לומר שלתרבויות אסיה הקטנה אין קשר למה שקרה במסופוטמיה כי אסיה הקטנה היא לא חלק מהסהר הפורה. גילגמש • שיחה 06:49, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- פריצות הדרך החשובות הנ"ל התרחשו ברובן לפני העיור של עמקי הנהרות, במה שבריידווד קרא hilly flanks, כלומר הגבעות הנמוכות ("נמוך" שם זה בסביבות 500 - 1000 מ') למרגלות הרי הזגרוס והטאורוס. בהרי הזגרוס של איראו בויתה העז לפני כ-11,000 שנה, הבקר במזרח אנטוליה (הפרת העליון) לפני כ-10,000 שנה והחזיר שם קצת אחר כך, הכבש במרכז אנטוליה ככל הנראה, וחלק מגידולי היסוד הנאוליתיים החלו באותם מקומות. זה נכון שלפני 6000 שנה בערך מרכז הכובד עבר לעמקי הנהרות ואז גם התחילו ליישב באופן אינטנסיבי את דרום מסופוטמיה ועמק הנילוס. Reuveny - שיחה 11:57, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
חזרה לשאלה המקורית[עריכת קוד מקור]
Gilgamesh וReuveny, סטינו מהשאלה המקורית לויכוח (אפילו התנצחות) בו לא נשכנע אחד את השני: ההתעקשות שלי להתייחס לסהר הפורה כהגדרתו הקשוחה, מול שלכם לכלול בכל שקשור אליו אזורים משיקים. בויכוח הזה לא נשכנע איש את רעהו, וממילא אין הוא קשור לשאלה המקורית.
ישנה תמימות דעים (לפחות עם ראובני) שמוקד היצירתיות היה בסהר הפורה לאורך אלפי שנים, ולאחר מכן נדד מערבה. מה הסיבה לשינוי זה? העליתי השערה, אבל העובדות סתרו אותה. מה הלאה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:44, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- הסברתי באריכות את ירידת הסהר הפורה ולא התייחסתי לאימפריה העות'מאנית. לגבי עליית המערב - אין אירוע אחד שגרם לעלייתו. יש הסברים רבים אבל בגדול בשלהי ימי הביניים החל הרנסנס והוא דחף לקבלת ערכים הומניסטים. נוהגים לציין גם את התגליות הרבות ואת הצורך לשוט למרחקים כדחפים לפיתוח טכנולוגי ומדעי. בו בזמן הצבאות האירופאים עברו מהפכה ארגונית והדבר החשוב ביותר שקרה שם הוא הנחלת המשמעת ככלי מרכזי לשליטה טקטית בכוחות, דבר שלא קרה באימפריה העות'מאנית. בניגוד לנפילה, שלה בדרך כלל יש תאריכים ברורים יותר או לפחות אנשים שאפשר לקשור בהם את הנפילה קשה לעשות את אותו הדבר לעלייה. כך שניתנו רק הסברים כלליים ולא ממוקדים לעלייתו של המערב. אפשר להזכיר דברים נוספים כמו בנקאות, פיתוח מערכת פיננסית, תחרות בין המדינות ועוד. אני חושב ששאלה זו תשאר פתוחה. עם זאת, כיום אין ספק. מדינה שרוצה להתעשר חייבת לנהוג כמו מדינה מערבית מתקדמת. היא לא חייבת לאמת את התרבות המערבית אבל מספר קריטריונים חשובים כמו מלחמה בשחיתות, פיתוח כלכלי, תרבות פוליטית שסולדת מאלימות ועוד חייבים להתקיים.גילגמש • שיחה 15:03, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- תקן אותי אם הבנתי לא נכון: אתה מפרש שההתדרדרות של הסהר הפורה באה בעקבות החורבן המונגולי, ושעד החורבן המזרח שמר על מעמדו ועוצמתו. נקודת הראות שלי היא שהובלה תרבותית היא חלק מהותי מכוחה של מעצמה. אני לא חושב שזה מקרי שיחד עם הפריצה קדימה של יוון בצירוף עם קיפאון תרבותי במזרח באו בתזמון מושלם עם כך שהיוונים המועטים יחסית קודם בלמו את פרס, ואז בכלל כבשו אותה למרות הנחיתות המספרית. זו הסיבה שלדעתי הירידה של המזרח מסומנת כבר ב 700 לפנה"ס. מה דעתך על נקודת ראייה זו? האם העובדה שאלכסנדר מוקדון רמס את הפרסים לא מוכיחה שחל שינוי מהותי בסטטוס של המזרח? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:38, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- משתמש:אילן שמעוני, לא. אין קשר בין הדברים. אלכסנדר הגדול הוא גאון צבאי שרק מעטים כמותו ידעה האנושות. הוא דוגמה לכך שאישיות בודדת יכולה להשפיע באופן מהותי על מהלך ההיסטוריה. לכן, בוודאי שיש לייחס חלק גדול מנפילת האימפריה הפרסית למעשיו ולא לדברים אחרים. כמו כן, עליית יוון ורומא אחריה אכן העבירה את הבכורה למערב, אבל זה גרם לירידת המזרח לאפס גמור. חשוב לזכור שהפרסים השתקמו וקמו באזור שתי אימפריות פרסיות חדשות (הפרתים והסאסאנים). שתי אלה התנגדו בהצלחה לאיובים חיצוניים במשך מאות שנים. לכן, קשה לומר שהייתה שם נפילה. הייתה החלשות זמנית, אבל הם השתקמו ממנה. בכל זאת, הפער בין יוון ורומא לפרס הוא לא כמו הפער המודרני בין המערב למזרח התיכון. אני מקווה שגם הפעם הם יצליחו להשתקם ממה שקרה להם.
- ציינתי שני אירועים (הכיבוש המונגולי ושינוי העניין הפילוסופי והדתי) ולא אירוע אחד. לשינוי באידיאולוגיה יש השפעה חשובה מאוד ואין לזלזל בה.
- דבר אחרון - פער הזמנים ביו הכיבוש המונגולי ל700 לפנה"ס הוא כ-2000 שנים. קשה לדבר על קשר בין שני האירועים האלה. יש להם השפעה הדדית אבל בכל זאת מדובר בפער גדול מאוד.
- לא טענתי שיש קשר בין המונגולים (1300?) ל 700 לפנה"ס. המזרח השתקם לגמרי בתקופת הזוהר של הח'ליפות, אם כי יש את השאלה מדוע כמעט כל המגלים, הממציאים והאמנים היו פרסים ולא עיראקים (בלשון ימינו) או ערבים. אפילו צלאח־א־דין היה כורדי ולא ערבי.
נראה שיש ביננו פער לא ניתן לגישור, שמתמקד בחשיבות היצירתיות המדעית והתרבותית מול עוצמה כלכלית וצבאית. כנראה שלא נגיע למסקנה משותפת. תודה על הארותיך - מטעות אחת בודאי חילצת אותי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:40, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא טענתי שיש קשר בין המונגולים (1300?) ל 700 לפנה"ס. המזרח השתקם לגמרי בתקופת הזוהר של הח'ליפות, אם כי יש את השאלה מדוע כמעט כל המגלים, הממציאים והאמנים היו פרסים ולא עיראקים (בלשון ימינו) או ערבים. אפילו צלאח־א־דין היה כורדי ולא ערבי.
- תקן אותי אם הבנתי לא נכון: אתה מפרש שההתדרדרות של הסהר הפורה באה בעקבות החורבן המונגולי, ושעד החורבן המזרח שמר על מעמדו ועוצמתו. נקודת הראות שלי היא שהובלה תרבותית היא חלק מהותי מכוחה של מעצמה. אני לא חושב שזה מקרי שיחד עם הפריצה קדימה של יוון בצירוף עם קיפאון תרבותי במזרח באו בתזמון מושלם עם כך שהיוונים המועטים יחסית קודם בלמו את פרס, ואז בכלל כבשו אותה למרות הנחיתות המספרית. זו הסיבה שלדעתי הירידה של המזרח מסומנת כבר ב 700 לפנה"ס. מה דעתך על נקודת ראייה זו? האם העובדה שאלכסנדר מוקדון רמס את הפרסים לא מוכיחה שחל שינוי מהותי בסטטוס של המזרח? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:38, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
האם אזרח מהשורה יכול להכין רעל קטלני בתנאי בית?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
האם אדם ללא השכלה בכימיה או בהנדסת חומרים יכול להכין בתנאי בית רעל שיכול להרוג אדם?
- בקלות. בליעת חומרי ניקוי שונים ובפרט סודה קאוסטית. Gil mo - שיחה 20:34, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
- בקלות. ריצין וכלור ניתנים להפקה עם מאמץ קטן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:45, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא כל שאלה צריכה להיענומ. Shannen - שיחה 20:47, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
סודוקו באותיות[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
בשעות הפנאי אני פותר תשבצי סודוקו, ואני תוהה אם קיים ברשת סודוקו באותיות הא"ב העברי. ייתכן שלחלק מהציבור הדבר תשבץ מעין זה עשוי להיות יותר 'מעניין וקל'. תודה לעונים 93.173.54.243 00:42, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
- מצאתי אחד: [8]. אני לא בטוח שזה יהיה להיט בציבור הדתי, כי זו חידה שדורשת כתיבה ולכן לא מתאימה ליום שבת. -- גבי (שיחה | תרומות) 19:41, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
מנורת שבעת הקנים בנוצרות[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
כאן, כאן, כאן - יש מנורה עם שבעה קנים. מה המשמעות של זה? מה השם הנוצרי המקובל לאביזר? 213.55.224.244 22:49, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
לאיזה כיוון מתפללים בהר הבית?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
כיום: אם יהודי עומד מהצד השני של בכותל - לאיזה כיוון אליו לפנות בעת תפילה? האם לכיוון הכותל המערבי או לכיוון מרכז הר הבית? שואל השאלות - שיחה 00:33, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
- "ת"ר...היה עומד בח"ל יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל... היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים... היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש... היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים... היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת... נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד" (ברכות ל.). עוזי ו. - שיחה 07:59, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
- @עוזי ו.: האם אחורי בית הכפורת/קודש הקודשים ואבן השתייה הם (בערך) באותו מיקום? חזרתי • ∞ • שיחה 09:13, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
- הכפורת עצמה מונחת על אבן השתייה (בבית המקדש הראשון). שתיהן נמצאות בתוך קודש הקודשים שנקרא גם בית הכפורת. אחורי בית הכפורת כשמו כן הוא "מאחורי" קודש הקודשים (מערבית לו). כשהגמרא אומרת להתפלל לכיוון בית הכפורת היא מתכוונת לכפורת עצמה. אליה. ג • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשפ"א • 11:56, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
- @עוזי ו.: האם אחורי בית הכפורת/קודש הקודשים ואבן השתייה הם (בערך) באותו מיקום? חזרתי • ∞ • שיחה 09:13, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
האם מגפה כמו קוביד-19 מתחוללת אחת ב-100 שנה בערך?[עריכת קוד מקור]
נתקלתי באיזה סרטון YouTube שהגעתי אליו במקרה (אין לי קישור) בטענה לפיה מגפת קוביד-19 היא מסוג המגפות שמתרחשות בערך אחת ל-100 שנה.
הייתי רוצה לדעת אם במבט היסטורי (לאו דווקא במבט עתידי) זה באמת נכון ואם כן איך מדענים מסבירים זאת; אני אישית לא חושב שזה נכון כי בכל אחת מ-100 השנים האחרונות העולם היה מאד שונה מבחינת גודל אוכלוסיה, תזונה, רפואה וכדומה אבל בכל זאת, אשמח להפנייה לערך ו\או להסבר.
בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה
- אם נראה את הסרטון, נוכל להתרשם, אבל גם מבחינה היסטורית עובדתית זה קשקוש. ראה מגפה.--נדב - שיחה 13:37, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
- וגם לא ברור מה זה "כמו קוביד". כי מבחינת תחלואה, השפעה היסטורית וכמות מקרי תמותה, המגפה של היום רחוקה שנות אור מהשפעת הספרדית, המוות השחור, או המגפה היוסטיניאנית. Corvus,(Nevermore) 15:20, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
- לפחות לגבי השפעה היסטורית ומספר חולים, מוקדם מדי להשוות בין המגפה הנוכחית למגפות שהזכרת. לגבי תמותה, ככל הנראה הטענה שלך תישאר נכונה. [אמנם אפשר לחשוב על תרחיש מאוד פסימי, אבל הוא פחות ריאלי]. אנונימי/ת לא חתם/ה
- וגם לא ברור מה זה "כמו קוביד". כי מבחינת תחלואה, השפעה היסטורית וכמות מקרי תמותה, המגפה של היום רחוקה שנות אור מהשפעת הספרדית, המוות השחור, או המגפה היוסטיניאנית. Corvus,(Nevermore) 15:20, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
- זו טעות להשוות את האפקט של אירועים רפואיים בהווה לעבר על פי מספר הנפגעים, משום שרמת הטיפול הרפואי וההבנה הרפואית השתנו באופן מהותי. עוזי ו. - שיחה 16:43, 8 באוקטובר 2020 (IDT)
גרף חולי קורונה[עריכת קוד מקור]
שלום. איך אני יכול להשיג גרף שמתאר את כמות החולים שנוספים כל יום. כזה שמתעדכן תדיר.. תודה מראש! אליה. ג • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשפ"א • 22:21, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
- ממליץ לחפש בגוגל לפני ששואלים כאן, בדרך כלל התשובה שם. נסה את התוצאות הראשונות בחיפוש ”coronavirus graph”. Gil mo - שיחה 22:58, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
טיגריס ונמר[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
מה מקור הבלבול בין שתי החיות בעברית? Corvus,(Nevermore) 16:53, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
- ראה סקירת האקדמיה ללשון העברית בעניין זה.--נדב - שיחה 17:44, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
- אילון גלעד, זה לא טיגריס, זה נמר: כיצד נוצר הבלבול בין שני החתולים הטורפים?, באתר הארץ, 13 במאי 2020--נדב - שיחה 17:47, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
- נמר וטיגריס באתר השפה העברית.--נדב - שיחה 17:49, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
- מה ההבדל בין נמר, טיגריס, ברדלס (צ׳יטה) ויגואר. 27 ביוני 2017, באתר "מה ההבדל?"--נדב - שיחה 17:53, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
- ארז ארליכמן, למה לנמר יש חברבורות ולטיגריס פסים?, באתר ynet, 25 באוקטובר 2010--נדב - שיחה 17:56, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
- אוסיף שגם נשר ועיט ("הנשר נחת"), וארנב ושפן הם באתו בלבול. Shannen - שיחה 20:22, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
- נשר ועיט זה לא בדיוק בילבול, או ליתר דיוק זה ערבוב בן אלפי שנים. במקורות יש ערבוב בינהם, אבל בספרות ימי הביניים "נשר" שימש לEagle (לדוגמה, "הנשר הגדול", כינוי לרמב"ם). הסוגיה הפכה למלחמה של ממש בין האקדמיה ללשון עברית, שרצתה לשמר את המינוח, לביולוגים שרצו את המצב הקיים ואיימו בבג"ץ(!). עמדתם התקבלה, אבל הערבוב במקורות שריר וקיים, ולכן גם בשפה. אני אישית הייתי מעדיף שהביולוגים לא היו דוחפים את חוטמם לסוגיה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:14, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
- מקורות: נשר בתור vulture אוכל נבלות קרח: "הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר" (מיכה א', ט"ז). עיט בתור vulture: 9 "וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם." (בראשית ט"ו 11).
בספרות חז"ל והלאה נשר היה eagle. הזואולוג אהרוני החליט שנשר זה vulture ועיט זה eagle. ממשיכיו התעמתו עם האקדמיה שנכנעה ב-1973, תחת איום בג"ץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:05, 10 באוקטובר 2020 (IDT)- יש לך מקור לאיום בבג״ץ? זה נשמע מועמד לקטע הידעת. Tzafrir - שיחה 15:25, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- בהחלט. מה שלא כתוב בכתבה הוא הסיבה לבחירה (המחפירה!) של אהרוני. הוא החליט ש"עיט" זה משום שהוא עט על קורבנותיו, החלטה נטולת ביסוס. וככה נתקענו עם מה שנתקענו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:33, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- Tzafrir, למעשה הכתבה משמיטה פרטים רבים, עד כדי עיוות העובדות. ההכרות שלי עם הסוגיה הייתה מעמיקה בזמנו. במסגרת מלחמת התרגומים הסמי־מפורסמת, נדרשנו בין השאר לסוגיה זו. דיברנו עם כמה בלשנים, ולפי עצתם קראנו חומר רב בנושא. למרבה הצער זה היה לפני כמעט 20 שנים, והמקורות שנכתבו היו בפורום ששוב אינו זמין, גם לא במכוננת־הזמן־של־האינטרנט. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:55, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- יש לך מקור לאיום בבג״ץ? זה נשמע מועמד לקטע הידעת. Tzafrir - שיחה 15:25, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- מקורות: נשר בתור vulture אוכל נבלות קרח: "הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר" (מיכה א', ט"ז). עיט בתור vulture: 9 "וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם." (בראשית ט"ו 11).
- נשר ועיט זה לא בדיוק בילבול, או ליתר דיוק זה ערבוב בן אלפי שנים. במקורות יש ערבוב בינהם, אבל בספרות ימי הביניים "נשר" שימש לEagle (לדוגמה, "הנשר הגדול", כינוי לרמב"ם). הסוגיה הפכה למלחמה של ממש בין האקדמיה ללשון עברית, שרצתה לשמר את המינוח, לביולוגים שרצו את המצב הקיים ואיימו בבג"ץ(!). עמדתם התקבלה, אבל הערבוב במקורות שריר וקיים, ולכן גם בשפה. אני אישית הייתי מעדיף שהביולוגים לא היו דוחפים את חוטמם לסוגיה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:14, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
- אוסיף שגם נשר ועיט ("הנשר נחת"), וארנב ושפן הם באתו בלבול. Shannen - שיחה 20:22, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
אם לא היו מגלים את הקורונה, האם מישהו היה שם לב למשהו מיוחד?[עריכת קוד מקור]
אם נגיד לא היו עולים על הCOVID ב-19 בסין, והיא היתה מתפשטת בעולם, האם היו שמים לב בכלל? או שפשוט היו רואים עליה במקרי דלקת ריאות? אנונימי/ת לא חתם/ה
- לפני 18 שנים זה כבר קרה: מגפת סארס. Tzafrir - שיחה 09:07, 8 באוקטובר 2020 (IDT)
- התשובה בגוף השאלה. ״אם לא היו עולים״ = ״לא היו שמים לב בכלל״. אבל אם השאלה היא ״האם היו מגלים את המחלה במקום מחוץ לסין״ - התשובה היא ״כן״. Gil mo - שיחה 10:20, 8 באוקטובר 2020 (IDT)
- זה לא מה שהאלמוני/ת שאל/ת וזה לא עונה על השאלה. הוא שאל האם במקרה שבו חוקרים לא היו מגלים במעבדה שזה נגיף חדש, האם בני אדם מהשורה היו מבחינים במגיפה? (רמז: כשהייתה מגיפה אמיתית, כמו המוות השחור באירופה, ההמונים לא היו צריכים אישור של המעבדה בשביל להבחין שיש מגיפה...)--185.175.34.213 13:13, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- סארס התגלה כשאיש עסקים אמריקאי ביקר בסין ובשובו חלה והתאשפז בבית חולים בהאנוי והדביק אנשי צוות בבית החולים. בסופו של דבר חולים קשים מגיעים לבתי חולים ולפחות בחלק מבתי החולים יש ציוד לאיתור בסיסי של דברים מוזרים. להשוואה: התפרצות האבולה במערב אפריקה (2014–2015) ועוד פירוט על תחילתה. 14:23, 13 באוקטובר 2020 (IDT)Tzafrir - שיחה
- מה מוזר בבני 90 עם מחלות רקע שמתים משפעת? למה שמישהו היה חושד?--185.175.34.213 14:28, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- סארס אינו שפעת (גם מבחינת הסימפטומים). אני מניח שהגיל של כמה מאנשי הצוות בייחד היה 90. Tzafrir - שיחה 14:52, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- השאלה לא הייתה על סארס אלא על קורונה.--185.175.34.213 16:01, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- גם קורונה אינה שפעת. גם עם כל האמצעים שננקטו, חלה עליה גדולה בתמותה. אין סיכוי שזה לא היה מתגלה, תוך פרק זמן של חודש לכל היותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:14, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- השאלה לא הייתה על סארס אלא על קורונה.--185.175.34.213 16:01, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- סארס אינו שפעת (גם מבחינת הסימפטומים). אני מניח שהגיל של כמה מאנשי הצוות בייחד היה 90. Tzafrir - שיחה 14:52, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- מה מוזר בבני 90 עם מחלות רקע שמתים משפעת? למה שמישהו היה חושד?--185.175.34.213 14:28, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- סארס התגלה כשאיש עסקים אמריקאי ביקר בסין ובשובו חלה והתאשפז בבית חולים בהאנוי והדביק אנשי צוות בבית החולים. בסופו של דבר חולים קשים מגיעים לבתי חולים ולפחות בחלק מבתי החולים יש ציוד לאיתור בסיסי של דברים מוזרים. להשוואה: התפרצות האבולה במערב אפריקה (2014–2015) ועוד פירוט על תחילתה. 14:23, 13 באוקטובר 2020 (IDT)Tzafrir - שיחה
- זה לא מה שהאלמוני/ת שאל/ת וזה לא עונה על השאלה. הוא שאל האם במקרה שבו חוקרים לא היו מגלים במעבדה שזה נגיף חדש, האם בני אדם מהשורה היו מבחינים במגיפה? (רמז: כשהייתה מגיפה אמיתית, כמו המוות השחור באירופה, ההמונים לא היו צריכים אישור של המעבדה בשביל להבחין שיש מגיפה...)--185.175.34.213 13:13, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- התשובה בגוף השאלה. ״אם לא היו עולים״ = ״לא היו שמים לב בכלל״. אבל אם השאלה היא ״האם היו מגלים את המחלה במקום מחוץ לסין״ - התשובה היא ״כן״. Gil mo - שיחה 10:20, 8 באוקטובר 2020 (IDT)
"תצבע אותו בכחול ותזרוק אותו לים"[עריכת קוד מקור]
למישהו יש מושג מאיפה הביטוי? כשהייתי ילד זה היה "תעטוף אותו בלירה ותזרוק אותו לים". מאיפה הכחול צץ? לפחות לעטוף בלירה זה הגיוני. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:55, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
- איפה נתקלת בביטוי? Gil mo - שיחה 18:17, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
- פה ושם, אני לא זוכר בדיוק. עכשיו חיפשתי ומצאתי מופעים ספורים, כמו זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:53, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני משער שזו דינמיקה של סלנג שמתפתח עם הנסיבות התרבותיות. צבעו של שטר הלירה היה כחול, וייתכן שהצבע משמש להסוואה בים... אבל השטר הזה חלף מהעולם, וכך גם הלירה עצמה. אז צריך תחליף. יש ספר בשם כזה מלפני 20 שנה, אז זה כנראה לא חדש. יש גם ביטוי המביע רעיון דומה, אבל עם שיקולי חריזה: צבע בשחור וזרוק לייאור. לא אתפלא אם יש גרסאות דומות בצבעים שונים, ואפשר שיש גם וריאציות מקומיות לפי עיר/שכונה וכו'. צריך לעשות מחקר אטימולוגי כדי לרדת לשורש הביטוי וכיצד התגלגל ומדוע דווקא כך.--נדב - שיחה 20:35, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
- פה ושם, אני לא זוכר בדיוק. עכשיו חיפשתי ומצאתי מופעים ספורים, כמו זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:53, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
- מתי בדיוק? נראה לי שבשנות הארבעים והחמישים (להבדיל מסוף שנות השבעים) ללירה בודדת עדיין היה ערך לא מבוטל. Tzafrir - שיחה 14:26, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
שימור מיץ מנדרינה[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
א) כמה זמן מיץ מנדרינה סחוט טרי יכול להחזיק במקרר לפי שהוא מתחיל להתקלקל?
ב) אם מוסיפים למיץ אלכוהול (וודקה) האם זה יתרום לשימורו או אולי יגרום לו להתפצל לשכבות כעבור יום-יומיים? Corvus,(Nevermore) 20:31, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
- אם שומרים מיץ הדרים סחוט במקרר מייד אחרי הסחיטה, הערכים התזונתיים שלו נשמרים כיממה. אחר כך המיץ מתחיל לאבד ערכים, אבל נשאר ראוי לשתייה זמן ארוך יחסית כי אין בו ברזל ולכן הוא לא מתחמצן (בניגוד למיץ תפוחים, למשל). כמה זמן? תלוי באיכותו הראשונית של הפרי בעת הסחיטה. גג שבוע בכלי סגור. לא מומלץ יותר. אבל אפשר להקפיא: להשאיר מרווח של שני ס"מ לפחות (כי המים מתרחבים בהקפאה והכלי עלול להיסדק) ולהכניס למקפיא. אלכוהול ומיץ כנראה ייפרדו לשכבות בגלל הבדלים בצפיפות החומר.--נדב - שיחה 21:02, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
האם יש חיות פרא שנוצרו כתוצאה מפעילות האדם?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
האדם מזיז אוכלוסיות של בעלי חיים. הוא מכליא חיות ויוצר חיות משק שלא היו בטבע. בהחלט הגיוני שהאדם יגרום בתופעת לוואי להופעת חיות חדשות (חיות משק שהתפרעו אן גזע שנאלץ לסגת ופגש במין דומה לו והתמזג וכדומה). האם יש דוגמאות לכך?
דוגמה אחת (ויחידה) שאני מכיר זה דינגו: גזע כלבי פרא שנוצר כתוצאה מפעילות אנושית. 213.55.225.139 01:11, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- הרעיון הזה דווקא מופיע הרבה ביצירות בדיוניות - מוטאנט. (¯`gal´¯) - שיחה 05:24, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- יש ערך שמוקדש לנושא התפראות. גילגמש • שיחה 07:17, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- שאלה בנושא אחר: קראתי את הפרק התפראות#צמחים. האם ידוע על מקרה שבו עמידות כלשהי שטופחה בצמח בצורה מלאכותית (לאו דווקא עמידות לחומרי הדברה שפותחה בשיטות של הנדסה גנטית. הרי יש גם עמידות לחומרי הדברה שפותחו בשיטות אחרות. ויש גם עוד כל מיני תכונות עמידות) עברו מהצמחים האלו לצמחי בר? Tzafrir - שיחה 18:14, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- יש ערך שמוקדש לנושא התפראות. גילגמש • שיחה 07:17, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
כאב שרירים[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
האם כאב שרירים שנמשך במשך מספר ימים לאחר אימון כבד (מה שנקרא באנגלית "שריר חמוץ") - מצביע על כך שהשריר ממשיך להיבנות?
האם זה אומר שמומלץ לצרוך עודף חלבון ביום לאחר האימון?
- שאלות כאלה עדיף להפנות לרופא המשפחה שלך. גילגמש • שיחה 19:56, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- ומאיפה הוא ידע? הוא למד ביולוגיה לפי עשרות שנים בטח ולא סביר שמתעדכן ב-Sports science. זאת שאלה שצריך להפנות לביולוגים או לאנשים שמבינים בפיזיולוגיה ברמת התאים, חלבונים והרקמות, לא לרופא משפחה. 213.55.220.243 22:07, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- זה התפקיד שלו לדעת ואם הוא לא יודע הוא יפנה אותך למומחה רלוונטי. התהליך שתיארת כאן שגוי ויתכנו סיבות רבות לכאב שרירים. מעבר לזה לא אכנס כאן להסבר מעמיק כי אני לא מכיר את המקרה שלך ולא יכול לענות על שאלות כאלה. גילגמש • שיחה 22:23, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- התשובה שלך מאוד מוזרה ומרמזת על כך שאולי אתה לא מכיר את התופעה או לא הבנת את השאלה. sore muscle הוא תופעה שגרתית ורגילה שבה נתקל כל מתאמן ומתאמן לאחר אימון מתמשך. היא נובעת ממיקרו-קרעים בתוך רקמות השריר, שמתפתחים בעיקר כאשר משחררים לעט את השריר תחת לחץ (למנוע את התופעה די קל: לזרוק את מהשולקות ולא להוריד לעט). בחיים לא כאבו לך הרגליים יום אחרי ריצה?.. אם כבר, אז המומחה הרלוונטי הוא מדריך בחדר כושר ותזנואי. ממש הזוי לפנות לרופא מומחה, להמתין בתור מספר חודשים וכל זה לצורך הרצאה בנושא בנינת שריר והרכב חלבונים. התשובה שלך רומזת שיש איזושהי בעיה רפואית שאני צריך לפתור ופונה פה לצורך יעוץ? ככה הבנת את זה? אז אני אחזור על השאלה: א) האם כאב שרירים ( sore muscle) הוא אינדיקציה לכך שהשריר עדיין נבנה ב) האם הוספת חלבון בתזונה יום אחרי האימון תורמת לבניינת השריר במקרה של sore muscle. אין צורך להטריד רופאים עם שאלות כאלה. לא רק שהם לא המומחה הנכון, הם גם עסוקים לרפא אנשים חולים. ולקבוע תור בשביל יעוץ בנושא כזה זה לקחת תור מאדם חולה. לא מוסרי, לא חכם, לא מועיל. 213.55.220.243 22:52, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- sore הוא בפירוש לא חמוץ. התשובה לשאלה הראשונה - לא. זאת לא אינדיקציה לכך שהשריר נבנה. התשובה לשאלה השנייה שלך שלילית גם כן. יש להקפיד על תזונה מאוזנת. במקרה של פיתוח גוף אכן מומלץ להגביר את צריכת החלבון אבל אין קשר לכאב בשרירים. יש סיבות רבות לכאב בשרירים. השיטה שתיארת לאימון משקולות לא תפחית את הכאב ועשויה להיות מסוכנת. אפשר אכן להתייעץ עם מדריך בחד"כ. גילגמש • שיחה 23:03, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- מיקרו־טראומות הן גורם מניע להתפתחות שרירים, אבל בלי להיות מומחה אני בספק אם כאב שנמשך ימים עונה להגדרה מיקרו־טראומה. גם אני בדיעה שאם זה ממושך זה דורש רופא. אני יודע שאימון מאומץ מדי יכול לקרוע שריר ולגרום דלקות בגידים. בקיצור - לך לרופא. יש מצב שנגרם נזק שמחייב טיפול. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:52, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- הי שימעון. באמת תודה על הדאגה (אני לא ציני), אבל לא ביקשתי עצה ויעוץ רפואי. ליעוץ רפואי אני צריך קודם שתהיה בעיה רפואית או לפחות סיבה לתלונה. עשיתי קצת גוגל ומצאת שהרבה אנשים לא רק שלא רואים בזה בעיה, אלא אפילו נהנים מכאב שרירים. תקרא פה, פה, פה. כל המקורות מציינים את תחושת הכאב כחלק מתחושת הסיפוק, דבר מאוד מוכר. לצערי לא מצאתי תשובה לגבי החלבון עדיין.
- התשובה שלך מאוד מוזרה ומרמזת על כך שאולי אתה לא מכיר את התופעה או לא הבנת את השאלה. sore muscle הוא תופעה שגרתית ורגילה שבה נתקל כל מתאמן ומתאמן לאחר אימון מתמשך. היא נובעת ממיקרו-קרעים בתוך רקמות השריר, שמתפתחים בעיקר כאשר משחררים לעט את השריר תחת לחץ (למנוע את התופעה די קל: לזרוק את מהשולקות ולא להוריד לעט). בחיים לא כאבו לך הרגליים יום אחרי ריצה?.. אם כבר, אז המומחה הרלוונטי הוא מדריך בחדר כושר ותזנואי. ממש הזוי לפנות לרופא מומחה, להמתין בתור מספר חודשים וכל זה לצורך הרצאה בנושא בנינת שריר והרכב חלבונים. התשובה שלך רומזת שיש איזושהי בעיה רפואית שאני צריך לפתור ופונה פה לצורך יעוץ? ככה הבנת את זה? אז אני אחזור על השאלה: א) האם כאב שרירים ( sore muscle) הוא אינדיקציה לכך שהשריר עדיין נבנה ב) האם הוספת חלבון בתזונה יום אחרי האימון תורמת לבניינת השריר במקרה של sore muscle. אין צורך להטריד רופאים עם שאלות כאלה. לא רק שהם לא המומחה הנכון, הם גם עסוקים לרפא אנשים חולים. ולקבוע תור בשביל יעוץ בנושא כזה זה לקחת תור מאדם חולה. לא מוסרי, לא חכם, לא מועיל. 213.55.220.243 22:52, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- זה התפקיד שלו לדעת ואם הוא לא יודע הוא יפנה אותך למומחה רלוונטי. התהליך שתיארת כאן שגוי ויתכנו סיבות רבות לכאב שרירים. מעבר לזה לא אכנס כאן להסבר מעמיק כי אני לא מכיר את המקרה שלך ולא יכול לענות על שאלות כאלה. גילגמש • שיחה 22:23, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- ומאיפה הוא ידע? הוא למד ביולוגיה לפי עשרות שנים בטח ולא סביר שמתעדכן ב-Sports science. זאת שאלה שצריך להפנות לביולוגים או לאנשים שמבינים בפיזיולוגיה ברמת התאים, חלבונים והרקמות, לא לרופא משפחה. 213.55.220.243 22:07, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
אני מעריך את הניסון לענות ואת הדאגה לשלומי (למרות שלא נזקקתי לטיפול רפואי ולא ברור למה החלטתם שכן). תודה רבה. בסוף מצאתי את התשובה ביו-טיוב ווגם עוד אחד פה. מסתבר שהשאלה נשאלת הרבה בקרב אנשים שמאמנים. הסרטון השני מסביר בדיוק את הקשר בין כאב שרירים לבין התפתחות. 213.55.220.243 00:08, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- צפיתי בסרטון. זה הסבר לא כל כך מדויק ובמיוחד מה שהוא עשה עם הגומיה. השריר הוא לא גומיה ובוודאי לא פועל ככה. אני מציע לקרוא את הפוסט הזה: [9] יש שם הפניות למאמרים בספרות המקצועית. גילגמש • שיחה 07:03, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
האם היטלר בסך הכל מממש את הרצון של אירופה באופן גלוי?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
שמעתי תאוריה מעניינת וקצת מטרידה: אירופאים מאות שנים שנאו את היהודים. מאוד שנים מרכז אירופה הרגישו התנשאות כלפי מזרח אירופה. רוסיה נתפסה כמקום מפחיד וזר. ואז היטלר הפך את אותם הפחדים והשנאה מסמויים לגלויים. כלומר המלחמה והשואה היתה למעשה מימוש של הרצונות הסמויים של אירופה. האם זה באמת כך? 213.55.220.243 22:04, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא, אין שום דבר כזה. גילגמש • שיחה 22:24, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- מה זה "בסך הכל"? לכל אדם יש רצונות סמויים ויצרים אפלים, שהוא בדרך כלל שולט בהם בהצלחה. אם מישהו מממש את הרצונות האלה, הוא לא יכול להתגונן בטענה שבתוך-תוכך רצית. עוזי ו. - שיחה 22:36, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
- יש גם טיעון שהאיחוד האירופי הוא הגשמת חזונו של היטלר (או לפחות אחד מהם) - איחוד אירופה (ודגלים מטרידים שממחיזים זאת ניתן למצוא בקלות באינטרנט - מיזוג בין דגל האיחוד לבין הדגל הנאצי), אם כי הוא לא היה היחיד בהיסטוריה שניסה לעשות זאת. (¯`gal´¯) - שיחה 02:20, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- תמיד ניתן לפשפש בעבר ולהגיד "X הוא מימוש חזונו של Y". למה דווקא החזון של היטלר? מה לגבי האימפריה הרומית הקדושה? למה לא לראות בה את היסוד? אין קשר בין חזונו של היטלר שכלל השמדה ורצח בקנה מידה שהעולם לא ראה מעולם והאיחוד האירופי. אין כמובן קשר בין הדגלים. גילגמש • שיחה 15:54, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא אני העליתי את התיאוריה וציינתי שהוא לא היה הראשון. מה שכן, זה תמיד היה בדרכים אלימות ובכיבוש, עד להופעת האיחוד האירופי שעשה זאת בדרך דיפלומטית. ואגב, יש קשר בין הקמת האיחוד האירופי למלחמת העולם השנייה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:10, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- גם הטענה הזאת לא מדויקת. היו בריתות וקונפדרציות שפעלו בשיתוף פעולה מתוך רצון הדדי ולא בגלל כפייה צבאית של אחד החברים בברית. האיחוד האירופי יחודי בכך שהברית הזאת כוללת מדינות גדולות מאוד לא ערי מדינה או ישויות מדיניות קטנות, כמו שהיה בעבר. בכל אופן, אף על פי שיש קשר בין האיחוד האירופי למלחמת העולם השנייה אין קשר בינו לבין מימוש חזונו של היטלר. לכל דבר שקרה באירופה (ובעולם באופן כללי) לאחר 1945 יש קשר למלחמת העולם השנייה כי מדובר באירוע בסדר גודל עצום. החזון של היטלר כלל עוד כל מיני דברים פרט למדינה אחת גדולה שלא באים לידי מימוש באיחוד האירופי - למשל מחנות השמדה ל"לא רצויים" או עמים משועבדים. החברות באיחוד תלויה ברצונן הטוב של המדינות ואם הן רוצות הן יכולות לפרוש ממנו, כמו שעשתה בריטניה. זה בוודאי לא דומה לחזון הנאצי שבו החברות במדינה הגרמנית הגדולה היא לא כל כך פרי רצונה של מדינה מסוימת, אלא באה לידי ביטוי בכיבוש. גם אם יש דוגמאות למדינות שהצטרפו מרצונן (כמו אוסטריה) הן עדיין לא יכלו לפרוש מהאיחוד. יש כמובן הבדלים רבים נוספים. גילגמש • שיחה 08:35, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא אני העליתי את התיאוריה וציינתי שהוא לא היה הראשון. מה שכן, זה תמיד היה בדרכים אלימות ובכיבוש, עד להופעת האיחוד האירופי שעשה זאת בדרך דיפלומטית. ואגב, יש קשר בין הקמת האיחוד האירופי למלחמת העולם השנייה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:10, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- תמיד ניתן לפשפש בעבר ולהגיד "X הוא מימוש חזונו של Y". למה דווקא החזון של היטלר? מה לגבי האימפריה הרומית הקדושה? למה לא לראות בה את היסוד? אין קשר בין חזונו של היטלר שכלל השמדה ורצח בקנה מידה שהעולם לא ראה מעולם והאיחוד האירופי. אין כמובן קשר בין הדגלים. גילגמש • שיחה 15:54, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
חבל שאתם מטעים את האלמוני. היטלר לא המציא שום דבר חדש. הוא בסה"כ עמד בראש הפירמידה. תורת הגזע הייתה פופולרית באירופה עוד לפני שהיטלר נולד, וסביר להניח שאם היטלר היה מתפגר מבלי שגרמניה הייתה מובסת במלחמה, אחד מסגניו היה תופס את מקומו וממשיך את יישום החזון, לתשואות ההמונים הנלהבים. לפירוט ראו כאן: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10210905481726153&set=a.10206807923649762&type=3&theater
גם הטענה שהשואה הייתה אירוע חריג היא... איך לומר בעדינות? פשוט לא נכונה. לפירוט על השמדות עמים לאורך ההיסטוריה ראו כאן: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10207882750159753&set=a.10206807923649762&type=3&theater
- דף הכה את המומחה הוא לא פורום. לא אגיב לדבריך. גילגמש • שיחה 18:07, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- אתה כנראה מתייחס להתאוריה הנורדית. ולהיטלר היה יורש שכיהן כמה חודשים בתור הפיהרר לאחר שהתאבד. (¯`gal´¯) - שיחה 13:59, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
מחפש סרטון של André Rieu[עריכת קוד מקור]
בו מנוגנת מוזיקה ספרדית, פר נכנס לזירה ורודף אחרי אישה בלבוש אדום. מי מזהה? מה שם היצירה המוזיקלית? חזרתי • ∞ • שיחה 11:00, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
- היצירה היא Espana Cani, ואת הסרטון תמצא בקלות ע״י חיפוש ״andre rieu bull chasing lady in red". Gil mo - שיחה 16:58, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
לא מצאתי ערך על הסרט האוסקר מ 1966[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
לא מצאתי חומר על הסרט האוסקר משנת 1966
- חפש במנוע החיפוש החדש "גוגל" את המילים the oscar 1966 ותמצא. 176.230.83.173 08:52, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- w:The Oscar (film) Tzafrir - שיחה 09:26, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
בלה בלה בלה[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
מה מקור "בלה" ו"בלה בלה בלה", הפכו למילים של קשקוש? כנראה מגיע מאנגלית, אבל מה המקור שם? Corvus,(Nevermore) 16:20, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- התשובה כאן. Gil mo - שיחה 17:29, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- אולי די? רציני. אם אנשים באים לפה לשאול שאלות, אתה לא אמור לענות להם בזלזול. אם אתה לא מעוניין לענות - זכותך לא לענות. אבל תשובה שכל כולה "לך תעשה גוגל לפני שאתה שואל" היא זלזול בשואלים. מפריע לך שמישהו שאל משהו שאתה יכול למצוא בחיפוש? אז אל תענה. Corvus,(Nevermore) 18:27, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני נוטה להסכים עם Gil mo. אני חושב שמצופה ממי ששואל כאן שאלה להקדיש 5 שניות לחיפוש לפני שהוא מטריח אחרים. נכון שאפשר לא לענוות, אבל מקומן של שאלות אלו אינו כאן, וממש כמו שהיית מעיר למישהו שהיה מפרסם כאן שיר קצר, או את דעתו הפוליטית, שזה אינו המקום, כך גם ראוי (לדעתי) להעיר לשואלי שאלות שאת התשובה אליהן אפשר לקבל לבד תוך מספר שניות . אסף השני - שיחה 23:04, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- מבחינתי למדור הזה יש מטרה משנית והיא הצבעה על חוסרים בוויקיפדיה. כמוכן, האיות היה שגוי, במילון האנגלי שלנו יש blah blah blah שמפנה אל blah. מדובר ככל הנראה על אונומטופיה, מילה שנוצרה מהצליל. דוגמאות דומות הן ככל הנראה בלבול העברית וברברים היוונית. Tzafrir - שיחה 23:19, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני נוטה להסכים עם Gil mo. אני חושב שמצופה ממי ששואל כאן שאלה להקדיש 5 שניות לחיפוש לפני שהוא מטריח אחרים. נכון שאפשר לא לענוות, אבל מקומן של שאלות אלו אינו כאן, וממש כמו שהיית מעיר למישהו שהיה מפרסם כאן שיר קצר, או את דעתו הפוליטית, שזה אינו המקום, כך גם ראוי (לדעתי) להעיר לשואלי שאלות שאת התשובה אליהן אפשר לקבל לבד תוך מספר שניות . אסף השני - שיחה 23:04, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- אולי די? רציני. אם אנשים באים לפה לשאול שאלות, אתה לא אמור לענות להם בזלזול. אם אתה לא מעוניין לענות - זכותך לא לענות. אבל תשובה שכל כולה "לך תעשה גוגל לפני שאתה שואל" היא זלזול בשואלים. מפריע לך שמישהו שאל משהו שאתה יכול למצוא בחיפוש? אז אל תענה. Corvus,(Nevermore) 18:27, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- בדומה לעורב אני מוצא טעם לפגם בהפנייה לחיפוש בגוגל. מי ששואל שאלה כאן ראוי שיקבל תשובה ישירה. לכל היותר ניתן לציין בתשובה את זה שניתן היה למצוא אותה בחיפוש בגוגל. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:52, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- אתה מתכוון אילן, שהיה רצוי שהייתי נכנס בעצמי ללינק שמצאתי תוך שניית חיפוש, עושה העתק-הדבק, ומציין את המקור? נראה לי קצת מעליב את יכולות השואל לא? וכמו שציין אסף, דעתי היא שיִשָּׁאלו כאן שאלות שתשובתן לא זמינה בקלות אלא - כשם המדור - דורשות את ה״מומחה״. Gil mo - שיחה 16:47, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- אינני מסכים. מטרת המדור (וזה מוכרז) היא לתת תשובות שאינן מופיעות בערכי ויקיפדיה. לא לנו לשפוט למה ומדוע השואל ביצע חיפוש או שלא. אגב, אם היית משתמש בלינק שאתה עצמך סיפקת, היית מגלה שלא ניתן בו מענה לאטימולוגיה של בלה בלה בלה במובן של "חדל קשקשת". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:16, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- אכן זו מטרת המדור, ועם זאת תסכים איתי שמצופה מותיק בויקיפדיה שיערוך תחילה חיפוש בגוגל ויאמר למה החיפוש לא משביע את רצונו? אגב הקישור הוא דווקא ויקיפדי לגמרי, למה אתה מתכוון כשאתה אתה אומר "חדל קשקשת"? זה לא אחד הפירושים לביטוי. ולסיום, דומני שהעורב לא קיבל תשובה מנומקת כאן מאף אחד, יש מתנדבים? אני את שלי עשיתי... Gil mo - שיחה 21:50, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- בבקשה בדוק את כל ההגדרות ב Wiktionary. ישנם שני פירושים שמשמעותם "תפסיק לקשקש" ו"מה שהוא/הם/היא (וכך הלאה) זה קישקוש". זה למעשה השימוש הנפוץ, אולי אפילו היחיד לביטוי בימינו, והוא שונה מהשימוש המקורי, לו יש אטימולוגיה ברורה.
אני לא חושב שעורך בויקיפדיה שונה מכל שואל אחר. לדעתי אין הצדקה למין אפליה כזו. אני יכול להעלות בדעתי סיבות רבות לשאול כאן, גם אם השואל הוא ויקיפד ותיק ועתיר ידע. כעובדה, דווקא החיפוש שהצעת הטעה אותך לחשוב שקיים מענה חד וחלק לסוגיה.
Corvus. האטימולוגיה לא ברורה. אמנם יש מקור מוגדר היטב ל bla bla, אבל במשמעות של דיבור המיועד להטעות. השימוש הקיים בימינו הוא ככל הנראה תולדה של מקור זה, אבל אין מקורות מתי, איפה ולמה השתנתה המשמעות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 12:43, 14 באוקטובר 2020 (IDT)- אילן אשיב לנקודות שלך אחת אחת: בדוק בחמישה-שישה לינקים הראשונים בחיפוש שהצעתי, וסביר להניח שתמצא את רוב הפירושים והמקורות. שנית, לא עשיתי שום אפליה, וכל מי שהיה שואל את אותה שאלה היה מקבל את אותו מענה. אמרת שאתה יכול להעלות סיבות רבות לשאול כאן את השאלה הזאת, אנא מנה 2-3 סיבות. ולגבי התשובה המוצעת שלך, על מה אתה מסתמך - האם על ידע בלשני פרטי שלך, או שחיפשת בגוגל בדיוק כפי שמצופה מהשואל? עם יד על הלב בבקשה... אאמין לכל מה שתגיד. Gil mo - שיחה 14:37, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- הניחוש שלך מדוייק - את המידע שאבתי מהחיפוש בגוגל. אבל בבקשה שים לב לשני דברים: הראשון, שאתה הוטעית מאחר שקיבלת את תוצאת החיפוש הראשונה בלבד, וגם אתה עורך ותיק ומנוסה. השני - ואני מעיד שזה כך מנסיון אישי - מי שיכול בקלות לעשות קומפילציה של ידע בתחום אחד יכול להתקשות מאד, עד כדי נכות, בקומפילציה בתחום אחר. אני לא חושב שזה ראוי לבוא ולשאול את העורב מה גרם לו לחפש תשובה כאן. אני יודע מנסיוני שבמשך עשרות שנים התביישתי בנכות שלי והתאמצתי להסתיר אותה. נכון שאני מקרה קיצוני ואני לא חושב שזה המקרה עם העורב, אבל - הדוגמה שלי מוכיחה שקיימות סיבות שאינן דווקא עצלנות. האם לא ניתן לקבל את העקרון הזה לגבי העורב? אני מנסה לומר שברור שהיה לו איזשהו מניע לשאול כאן. הניחוש שלך שמדובר בעצלנות גרידא הוא בדיוק זה - ניחוש. אין לי מושג מהו המניע של העורב לשאול פה - ואני חושב שזה לא ענייני לתחוב את החוטם לזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:17, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- מסכים עם הרעיון מאחורי כל הדברים שאמרת. מצד שני, מבחינתך אין אף מגבלה מבחינת השאלות כאן, כולל שאלות טריויאליות? ראה אפילו את השאלה שמעל לגבי מציאת סרט - אפילו צפריר לא התאפק וענה במידת מה של ציניות. Gil mo - שיחה 15:33, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- זה נכון שחייב להיות גבול איפשהו. אי ההסכמה ביננו היא פער גדול בשאלה היכן הגבול נמצא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:42, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- מסכים עם הרעיון מאחורי כל הדברים שאמרת. מצד שני, מבחינתך אין אף מגבלה מבחינת השאלות כאן, כולל שאלות טריויאליות? ראה אפילו את השאלה שמעל לגבי מציאת סרט - אפילו צפריר לא התאפק וענה במידת מה של ציניות. Gil mo - שיחה 15:33, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- הניחוש שלך מדוייק - את המידע שאבתי מהחיפוש בגוגל. אבל בבקשה שים לב לשני דברים: הראשון, שאתה הוטעית מאחר שקיבלת את תוצאת החיפוש הראשונה בלבד, וגם אתה עורך ותיק ומנוסה. השני - ואני מעיד שזה כך מנסיון אישי - מי שיכול בקלות לעשות קומפילציה של ידע בתחום אחד יכול להתקשות מאד, עד כדי נכות, בקומפילציה בתחום אחר. אני לא חושב שזה ראוי לבוא ולשאול את העורב מה גרם לו לחפש תשובה כאן. אני יודע מנסיוני שבמשך עשרות שנים התביישתי בנכות שלי והתאמצתי להסתיר אותה. נכון שאני מקרה קיצוני ואני לא חושב שזה המקרה עם העורב, אבל - הדוגמה שלי מוכיחה שקיימות סיבות שאינן דווקא עצלנות. האם לא ניתן לקבל את העקרון הזה לגבי העורב? אני מנסה לומר שברור שהיה לו איזשהו מניע לשאול כאן. הניחוש שלך שמדובר בעצלנות גרידא הוא בדיוק זה - ניחוש. אין לי מושג מהו המניע של העורב לשאול פה - ואני חושב שזה לא ענייני לתחוב את החוטם לזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:17, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- אילן אשיב לנקודות שלך אחת אחת: בדוק בחמישה-שישה לינקים הראשונים בחיפוש שהצעתי, וסביר להניח שתמצא את רוב הפירושים והמקורות. שנית, לא עשיתי שום אפליה, וכל מי שהיה שואל את אותה שאלה היה מקבל את אותו מענה. אמרת שאתה יכול להעלות סיבות רבות לשאול כאן את השאלה הזאת, אנא מנה 2-3 סיבות. ולגבי התשובה המוצעת שלך, על מה אתה מסתמך - האם על ידע בלשני פרטי שלך, או שחיפשת בגוגל בדיוק כפי שמצופה מהשואל? עם יד על הלב בבקשה... אאמין לכל מה שתגיד. Gil mo - שיחה 14:37, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- בבקשה בדוק את כל ההגדרות ב Wiktionary. ישנם שני פירושים שמשמעותם "תפסיק לקשקש" ו"מה שהוא/הם/היא (וכך הלאה) זה קישקוש". זה למעשה השימוש הנפוץ, אולי אפילו היחיד לביטוי בימינו, והוא שונה מהשימוש המקורי, לו יש אטימולוגיה ברורה.
- אכן זו מטרת המדור, ועם זאת תסכים איתי שמצופה מותיק בויקיפדיה שיערוך תחילה חיפוש בגוגל ויאמר למה החיפוש לא משביע את רצונו? אגב הקישור הוא דווקא ויקיפדי לגמרי, למה אתה מתכוון כשאתה אתה אומר "חדל קשקשת"? זה לא אחד הפירושים לביטוי. ולסיום, דומני שהעורב לא קיבל תשובה מנומקת כאן מאף אחד, יש מתנדבים? אני את שלי עשיתי... Gil mo - שיחה 21:50, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- אינני מסכים. מטרת המדור (וזה מוכרז) היא לתת תשובות שאינן מופיעות בערכי ויקיפדיה. לא לנו לשפוט למה ומדוע השואל ביצע חיפוש או שלא. אגב, אם היית משתמש בלינק שאתה עצמך סיפקת, היית מגלה שלא ניתן בו מענה לאטימולוגיה של בלה בלה בלה במובן של "חדל קשקשת". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:16, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- אתה מתכוון אילן, שהיה רצוי שהייתי נכנס בעצמי ללינק שמצאתי תוך שניית חיפוש, עושה העתק-הדבק, ומציין את המקור? נראה לי קצת מעליב את יכולות השואל לא? וכמו שציין אסף, דעתי היא שיִשָּׁאלו כאן שאלות שתשובתן לא זמינה בקלות אלא - כשם המדור - דורשות את ה״מומחה״. Gil mo - שיחה 16:47, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
פשיזם ונאציזם - שמאל או ימין?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
אני מניח שהשאלה הזו נשאלה פה בעבר, אבל לפני מספר ימים העליתי את המם הזה בקבוצה ממים היסטוריים. היה דיון בתגובות האם גרמניה הנאצית הייתה מדינה ימנית או שמאלנית, ואותו דיון היה גם בנוגע לפשיזם: שמאל או ימין? אשמח לתשובה (מופשטת) מלומדת. מתייג את בעלי הידע בהיסטוריה, Gilgamesh. ניב - שיחה 16:48, 12 באוקטובר 2020 (IDT) −
- תכלס תלוי איך מודדים. לפי המדידה הכלכלית בישראל וארה"ב,כביכול סוציאליזם זה שמאל, במקומות מסוימים באירופה אנטי ליברליות כלכלית זה ימין, אבל בדרך כלל מודדים מדיניות ניצית (ימין) או יונית (שמאל), ובהקשר הזה היטלר ימין קיצוני, ואגב מי שהיה באופוזיציה מולו היה הסוציאל דמוקרטים ובעיקר הקומוניסטים כך שבבירור הרכיב לפי ה"ימין" את הממשלה. אבל הכי תכלס ימין-שמאל זה דיבור של עכשיו ולא של שנות ה-30, בתקופה ההיא זה פחות היה ניואנסים על ספקטרום דמוקרטי-גלובלי כמו היום בoecd למשל, אלא תורות כביכול שלמות יותר של דמוקרטיה ליברלית מול קומוניזם מול פשיזם שלכל אחת מאפיינים שונים. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 17:28, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- חלוקה לימין ושמאל דומה לראיה בשחור לבן, ללא יכולת להבחין בגוונים או צבעים. אנשים מוגבלים בידע וביכולת קוגניטיבית מעדיפים לעסוק בימין ובשמאל - מי שאינו מוגבל ינסה לתת מבט כולל יותר, מבט שמבדיל בין טוטליטריות ובין פלורליזם, מבדיל בין מדיניות כלכלית רחומה ובין קפיטליזם חזירי, מבדיל בין עריצות ובין דמוקרטיה, מבדיל בין קלריקליזם ובין ליברליות מחשבתית. יש קריטריונים רבים המשמשים להבדלה בין משטרים, לכן שגוי לצמצם זאת לבינריות של ימין ושמאל. האם דוד לוי היה איש ימין (חרותניק) או איש שמאל (דאג לשכבות העניות)? הגיע הזמן להוריד את החלוקה הזאת ולפנות להבחנות מורכבות יותר. בברכה. ליש - שיחה 17:36, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- אף על פי שלפשיזם באיטליה ולנאציזם בגרמניה יש מאפיינים מסוימים של שמאל (בעיקר כלכלי) נהוג לראות בהם ימין קיצוני. זה היחס המקובל כלפיהם בספרות המקצועית. גילגמש • שיחה 17:47, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- ובכל זאת, אתר "מידה" עשה מאמצים עילאיים כדי למתג את הנאציזם כשמאל לפי השקפתו ששמאל הוא מקור כל הרוע בעולם. מזל שלפחות נותרו שם כמה קוראים ביקורתיים. (¯`gal´¯) - שיחה 18:00, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- כמובן שגילגמש צודק. ובמחילה מ ליש, אני חושב שגם אתה משטיח את הדיון לקווים שחורים ולבנים (קפיטליזם חזירי מול סוציאליזם רחום, או קליריקליזם מול ליברליות וכד' - הכל מאפיינים ברורים ופופלריים של החלוקה לימין ושמאל, רק בצורה שמציגה צד אחד באור מאד שלילי ושטחי וצד אחר באור חיובי). Biegel - שיחה 18:36, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- חלוקה לימין ושמאל דומה לראיה בשחור לבן, ללא יכולת להבחין בגוונים או צבעים. אנשים מוגבלים בידע וביכולת קוגניטיבית מעדיפים לעסוק בימין ובשמאל - מי שאינו מוגבל ינסה לתת מבט כולל יותר, מבט שמבדיל בין טוטליטריות ובין פלורליזם, מבדיל בין מדיניות כלכלית רחומה ובין קפיטליזם חזירי, מבדיל בין עריצות ובין דמוקרטיה, מבדיל בין קלריקליזם ובין ליברליות מחשבתית. יש קריטריונים רבים המשמשים להבדלה בין משטרים, לכן שגוי לצמצם זאת לבינריות של ימין ושמאל. האם דוד לוי היה איש ימין (חרותניק) או איש שמאל (דאג לשכבות העניות)? הגיע הזמן להוריד את החלוקה הזאת ולפנות להבחנות מורכבות יותר. בברכה. ליש - שיחה 17:36, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
פיקוח על בתי השקעות בישראל[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
שלום למומחים, אני מתעתד לפתוח חשבון השקעות ותהיתי מה יקרה אם תתבצע מעילה שתמוטט את בית ההשקעות.
האם קיים גוף שמפקח על מוסדות פיננסיים בישראל ומפצה לקוחות במקרה של מעילה? כמו כן, האם קיימת רשימה של מוסדות לגיטימיים תחת פיקוח?יודה אווזי - שיחה 17:07, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- לרוב בתי השקעות בישראל יש ביטוח, מה שידוע לי זה אנטראקטיב ישראל ואאל"ט גם קולמקס. (אגב לא רק למקרה מעילה אלא גם פריצת האקרים. קרה יותר מפעם אחת). בארה"ב הביטוח על תריפות סייבר לרוב מינימלי, אם כי הפד מבטח מפני פשיטת רגל. שמש מרפא - שיחה 17:23, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- הפיקוח על בתי ההשקעות נתון בידי הרשות לניירות ערך. אין מי שיפצה אותך אם תרומה, תוכל לפנות לבית משפט בתקווה שתוכל לקבל סיוע. תוכל גם לתת לבית ההשקעות לנהל עבורך תיק שמנוהל דרך חשבון הבנק שלך ובית ההשקעות אינו יכול למשוך ממנו כסף אלא לרכישת ניירות ערך שנשמרים בחשבונך( הבהרה: מי שמבצע את הרכישה הוא הבנק, בית ההשקעות רק נותן הוראה בשמך והכסף אינו עובר דרכו). החשיפה היחידה למניפולציות היא כאשר בית ההשקעות משקיע עבורך בקרנות נאמנות שלו, גם אלה מפוקחות על ידי הרשות ואם יש שם מניפולציה היא לא ספציפית בכסף שלך. שנילי - שיחה 17:50, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- תודה לעונים. אני מבין את התשובות אבל הן רלבנטיות במקרה של מוסדות לגיטימיים. אני תוהה האם יש דרך לבדוק שהמוסד הפיננסי הוא מוסד לגיטימי שמפקח ע"י הרשות לניירות ערך, ולא סתם מישהו ששכר משרד, פתח אתר אינטרנט ומתכוון לקחת את הכסף ולהעלם בעוד כמה חודשים.יודה אווזי - שיחה 18:03, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- הפיקוח על בתי ההשקעות נתון בידי הרשות לניירות ערך. אין מי שיפצה אותך אם תרומה, תוכל לפנות לבית משפט בתקווה שתוכל לקבל סיוע. תוכל גם לתת לבית ההשקעות לנהל עבורך תיק שמנוהל דרך חשבון הבנק שלך ובית ההשקעות אינו יכול למשוך ממנו כסף אלא לרכישת ניירות ערך שנשמרים בחשבונך( הבהרה: מי שמבצע את הרכישה הוא הבנק, בית ההשקעות רק נותן הוראה בשמך והכסף אינו עובר דרכו). החשיפה היחידה למניפולציות היא כאשר בית ההשקעות משקיע עבורך בקרנות נאמנות שלו, גם אלה מפוקחות על ידי הרשות ואם יש שם מניפולציה היא לא ספציפית בכסף שלך. שנילי - שיחה 17:50, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
לעבור לגור ביער[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
1) האם במדינת ישראל יש חובה להיות רשום בדירה כלשהי? האם אדם יכול למכור את דירתו ולהישאר מחוסר בית באופן רשמי? כלומר להיות בלי כתובת מגורים בכלל?
2) האם מבחינה חוקית אדם יכול לעבור לגור לבדו ביער? פשוט לישון באוהל, להתקלח בנחל, לאכול פירות יער? 213.55.224.105 00:30, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- 1. חוק מרשם האוכלוסין מאפשר לשנות מען (סעיף 19ג (א)), ולא מוזכרת בחוק האפשרות למחוק מען.
- 2. אסור. פקודת היערות סעיף 5 (ט). חזרתי • ∞ • שיחה 07:53, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
אם ביהמ"ש קבע שאלאור אזריה נטל חיים שלא כדין, מדוע הוא נשפט רק ל-18 חודשי מאסר?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
הלא תקופת המאסר המרבית בגין הריגה בישראל היא 20 שנה. 94.159.193.77 07:54, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- כפי שכתבת, 20 שנה הם תקופת המאסר המרבית, אבל לשופטים יש זכות לשיקול דעת בקביעת העונש, ונדיר שבפשע ראשון מוטל העונש המרבי. בגזר הדין נהוג להציג נימוקים לגובה העונש, וכך נעשה בהרחבה גם במקרה זה. דוד שי - שיחה 08:22, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- בעת האחרונה יש חובה על בית המשפט לנמק ולהסביר את השיקולים שהביאו אותו לקבוע את מידת העונש (חוק העונשין – תיקון מספר 113). נימוקי בית המשפט לעונש שנגזר נמצאים בפרק "דיון והכרעה" בגזר הדין: הארץ, 24 עמודים, 10,000 מלים: גזר הדין המלא של אלאור אזריה, באתר הארץ, 21 בפברואר 2017. חזרתי • ∞ • שיחה 08:25, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- אכן, זאת דוגמה לכך ששופטים הם בשר ודם, ומושפעים בפסיקתם מהלך הרוח הציבורי שבסביבתם. אגב, הדוגמה המקובלת (והמצערת מאוד) לכך היא שבני אדם ממוצא ערבי מורשעים יותר, מיהודים באותן עבירות , ונשלחים למאסר ליותר שנים מיהודים שבצעו עבירות דומות. הממצאים האלה נמצאו במספר מחקרים. (2, 1). אז אצל אלאור אזריה זאת כנראה הטיה מאותו סוג אבל בכיוון ההפוך. Danny-w - שיחה 16:13, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- ממש מצער... אליה. ג • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשפ"א • 14:56, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
- אליה. ג, חבל שמצאת צורך לספר לכולנו שלא מצער אותך שבני אדם ממוצא ערבי מורשעים יותר מיהודים באותן עבירות , ונשלחים למאסר ליותר שנים מיהודים שבצעו עבירות דומות. אסף השני - שיחה 12:22, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- מצער אותי כשבני אדם ממוצא ערבי מורשעים יותר. פחות מצער אותי כשזה קורה לערבים. אליה. ג • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשפ"א • 19:40, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- מצער אותי ממש מצער (באמת) שאתה חושב שהריגת אויב מחבל ע"י חייל זה כמו איוב מחבל שהורג חייל או אזרח. ישי עזרא - שיחה 19:49, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- ישי עזרא, לא דובר כאן על "הריגת אויב מחבל ע"י חייל" אלא על עבירות דומות שמבוצעות על ידי יהודים ועל ידי ערבים (שלא כולם מחבלים, כמו שאני מתרשם שאינך יודע) אסף השני - שיחה 22:13, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- בלי קשר להאם זו הייתה הריגה, רצח, המתה או כל שם מכובס שמצאו לאירוע הזה - רצח הוא רצח לא משנה מי המוצא של הנרצח או המוצא של הרוצח, משפט צריך להיות נקי ודין תושב רהט כדין תושב תל אביב שדינו כדין תושב בית שמש ואם הם עשו פשע הם צריכים לשלם את המחיר, ההסתה המבחילה והטענה שכל ערבי מחבל מתאבד היא מקוממת ועצובה שהיא באה מעם שעבר את רצח העם המתכונן ביותר שהעולם הזה ידע ויחי ההבדל אבל עדיין. Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 20:05, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- או שאני לא רק נכה ברגליי ואני חייב לעבור בדיקת עיינים וMRI למוחי אבל אני לא רואה ההבדל בין הפיגוע במסעדת סבארו להפיגוע במערת המכפלה או שוני בין מוחמד דף. Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 20:08, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- אף אחד כאן לא הצדיק רצח של ערבים חפים מפשע, אבל בכל זאת יש הבדל בין הפיגוע במערת המכפלה לבין הפיגוע במסעדת סבארו. זמן טוב! אליה. ג • שיחה • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 20:40, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- אין, פשוט אין. אתה מנסה להצדיק טרור וזה עצוב. שא ברכה Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 20:56, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- מי הצדיק טרור? אמרתי שאני מתנגד לשניהם אך יש הבדל. זמן טוב! אליה. ג • שיחה • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 21:22, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- מה ההבדל? Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 21:39, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- זה גרוע וזה גרוע יותר. לכן יש נפק"מ לעונש. אני מתחיל להרגיש מטופש כשאני חוזר על עצמי שוב ושוב. זמן טוב! אליה. ג • שיחה • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 22:32, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- אתה לא מטופש, לדעתי עמי פופר הוא מחבל ואני מקווה שלא אכעיס אותך עם המשפט הבא שדומה למשפט שמישהו שאתה בטוח לא עף עליו אמר "יש לגנות אותו; להוקיע אותו; לבודד אותו" ואת ג'מאל אבו סמהדאנה גם צריך להוקיע ולעשות הכל שלא יהיו עוד כמו. שום מאבק - לא ציוני שמטרתו להגן על המדינה ולא מאבק פלסטיני שמטרתו היא להקים מדינה פלסטינית עושה טרור "גרוע" או "גרוע יותר". אם אני זוכר טוב אתה חרדי, אני בתור אדם אתאיסט אבל יהודי לא רואה הבדל בין יעקב ליצמן למייק פנס מלבד שפנס הוא נוצרי אוונגליסטי וליצמן הוא אורתודוקסי. אין הבדל בין יאיר גולן לבוב מננדז ודם של אנשים חפים מפשע לא "שווה יותר" אם מדובר בדמו של זהדי ג'אסר או של שולי רנד. Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 22:43, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- עדיין לא הבנתי מה אתה מנסה לטעון - אם אתה מדבר על הרצח של המחבל בפרשת אלאור אזריה אז אני חושב שברור לכולנו למה הדם שלו שווה פחות פשוטו כמשמעו, ואם אתה מדבר על ערבי חף מפשע אז ודאי שיש איסור להורגו (בדיוק קוראים על זה בפרשת השבוע "שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם" (בראשית, ט, ו) ואיסור זה נאמר גם על גויים (לעומת לא תרצח שעליו יש מחלוקת האם הוא מתייחס גם לגויים).) אגב, אני לא חרדי... זמן טוב! אליה. ג • שיחה • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 23:28, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- הבנתי, אני לא מדבר על המחבל אלא על ערבי חף מפשע. Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 03:48, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- יש לציין שאתם מכנים את עבד אל-פתאח א-שריף בכינוי "מחבל" אבל הוא ערבי חף מפשע. היו שני אנשים עם סכין אחת, ולא ברור מי מהם דקר. לשניהם לא היה רקע של פעילות טרור כלשהי. בית המשפט כלל לא התייחס לסוגיה, והתמקד רק בירי הלא-חוקי באדם פצוע ששכב על הקרקע (אני מגדיר מעשה כזה בשם "רצח"). ראוי לאמץ ביטויים משפטיים יותר מדויקים לתיאור המקרה הזה. -- גבי (שיחה | תרומות) 11:18, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- הבנתי, אני לא מדבר על המחבל אלא על ערבי חף מפשע. Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 03:48, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- עדיין לא הבנתי מה אתה מנסה לטעון - אם אתה מדבר על הרצח של המחבל בפרשת אלאור אזריה אז אני חושב שברור לכולנו למה הדם שלו שווה פחות פשוטו כמשמעו, ואם אתה מדבר על ערבי חף מפשע אז ודאי שיש איסור להורגו (בדיוק קוראים על זה בפרשת השבוע "שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם" (בראשית, ט, ו) ואיסור זה נאמר גם על גויים (לעומת לא תרצח שעליו יש מחלוקת האם הוא מתייחס גם לגויים).) אגב, אני לא חרדי... זמן טוב! אליה. ג • שיחה • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 23:28, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- אתה לא מטופש, לדעתי עמי פופר הוא מחבל ואני מקווה שלא אכעיס אותך עם המשפט הבא שדומה למשפט שמישהו שאתה בטוח לא עף עליו אמר "יש לגנות אותו; להוקיע אותו; לבודד אותו" ואת ג'מאל אבו סמהדאנה גם צריך להוקיע ולעשות הכל שלא יהיו עוד כמו. שום מאבק - לא ציוני שמטרתו להגן על המדינה ולא מאבק פלסטיני שמטרתו היא להקים מדינה פלסטינית עושה טרור "גרוע" או "גרוע יותר". אם אני זוכר טוב אתה חרדי, אני בתור אדם אתאיסט אבל יהודי לא רואה הבדל בין יעקב ליצמן למייק פנס מלבד שפנס הוא נוצרי אוונגליסטי וליצמן הוא אורתודוקסי. אין הבדל בין יאיר גולן לבוב מננדז ודם של אנשים חפים מפשע לא "שווה יותר" אם מדובר בדמו של זהדי ג'אסר או של שולי רנד. Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 22:43, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- זה גרוע וזה גרוע יותר. לכן יש נפק"מ לעונש. אני מתחיל להרגיש מטופש כשאני חוזר על עצמי שוב ושוב. זמן טוב! אליה. ג • שיחה • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 22:32, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- מה ההבדל? Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 21:39, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- מי הצדיק טרור? אמרתי שאני מתנגד לשניהם אך יש הבדל. זמן טוב! אליה. ג • שיחה • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 21:22, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- אין, פשוט אין. אתה מנסה להצדיק טרור וזה עצוב. שא ברכה Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 20:56, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- אף אחד כאן לא הצדיק רצח של ערבים חפים מפשע, אבל בכל זאת יש הבדל בין הפיגוע במערת המכפלה לבין הפיגוע במסעדת סבארו. זמן טוב! אליה. ג • שיחה • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 20:40, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- או שאני לא רק נכה ברגליי ואני חייב לעבור בדיקת עיינים וMRI למוחי אבל אני לא רואה ההבדל בין הפיגוע במסעדת סבארו להפיגוע במערת המכפלה או שוני בין מוחמד דף. Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 20:08, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- בלי קשר להאם זו הייתה הריגה, רצח, המתה או כל שם מכובס שמצאו לאירוע הזה - רצח הוא רצח לא משנה מי המוצא של הנרצח או המוצא של הרוצח, משפט צריך להיות נקי ודין תושב רהט כדין תושב תל אביב שדינו כדין תושב בית שמש ואם הם עשו פשע הם צריכים לשלם את המחיר, ההסתה המבחילה והטענה שכל ערבי מחבל מתאבד היא מקוממת ועצובה שהיא באה מעם שעבר את רצח העם המתכונן ביותר שהעולם הזה ידע ויחי ההבדל אבל עדיין. Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 20:05, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- אליה. ג, תאר לעצמך שיחה בויקיפדיה הדנית, שם אומר המשתמש יורגן שהוא שמח שיהודים מקבלים עונש כבד יותר מאשר נוצרים על אותן עבירות. אחר כך הוא מסייג ואומר שלא כיוון לאנשים ממוצא יהודי אלא ליהודים (במובן האתני ולא הדתי, היות וזה מקביל לערבים). שבת שלום!! אסף השני - שיחה 21:02, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- משתמש:אסף השני, קודם כל אני לא מבין מה ניסית לומר, אתה מוכיח בזה שאני טועה? זו ממש לא הוכחה. אני צודק והוא טועה. דבר שני - לא ניסיתי לסייג את עצמי כשאמרתי ערבים, לעגתי לכך שהקפדת להשתמש בביטוי "בני אדם ממוצא ערבי" במקום "ערבים". דבר אחרון - אשמח אם לא תכתוב לי הודעות בשבת. תודה. אליה. ג • שיחה - זמן פורה! • ו' בחשוון ה'תשפ"א • 21:38, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- הביטוי "בני אדם ממוצא ערבי" מצוטט מהתגובה שמעלי. התרכזת בללעוג לי בטעות במקום להתבייש בגזענותך. בוא נסכם שכשאתה תפסיק לפרסם תגובות גזעניות, אני אפסיק לכתוב לך בשבת. אסף השני - שיחה 21:55, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- משתמש:אסף השני, חשבתי שהתכוונת בכוונה. אני לא רואה צורך להתבייש בזה (בדר"כ בני אדם לא מתביישים במה שהם חושבים). ההבדל הוא שרק לדידך זה נקרא גזענות, אבל לכולי עלמא אתמול בערב היה שבת. אליה. ג • שיחה - זמן פורה! • ו' בחשוון ה'תשפ"א • 22:10, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- הביטוי "בני אדם ממוצא ערבי" מצוטט מהתגובה שמעלי. התרכזת בללעוג לי בטעות במקום להתבייש בגזענותך. בוא נסכם שכשאתה תפסיק לפרסם תגובות גזעניות, אני אפסיק לכתוב לך בשבת. אסף השני - שיחה 21:55, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- משתמש:אסף השני, קודם כל אני לא מבין מה ניסית לומר, אתה מוכיח בזה שאני טועה? זו ממש לא הוכחה. אני צודק והוא טועה. דבר שני - לא ניסיתי לסייג את עצמי כשאמרתי ערבים, לעגתי לכך שהקפדת להשתמש בביטוי "בני אדם ממוצא ערבי" במקום "ערבים". דבר אחרון - אשמח אם לא תכתוב לי הודעות בשבת. תודה. אליה. ג • שיחה - זמן פורה! • ו' בחשוון ה'תשפ"א • 21:38, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- ישי עזרא, לא דובר כאן על "הריגת אויב מחבל ע"י חייל" אלא על עבירות דומות שמבוצעות על ידי יהודים ועל ידי ערבים (שלא כולם מחבלים, כמו שאני מתרשם שאינך יודע) אסף השני - שיחה 22:13, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- אליה. ג, חבל שמצאת צורך לספר לכולנו שלא מצער אותך שבני אדם ממוצא ערבי מורשעים יותר מיהודים באותן עבירות , ונשלחים למאסר ליותר שנים מיהודים שבצעו עבירות דומות. אסף השני - שיחה 12:22, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- ממש מצער... אליה. ג • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשפ"א • 14:56, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
- אכן, זאת דוגמה לכך ששופטים הם בשר ודם, ומושפעים בפסיקתם מהלך הרוח הציבורי שבסביבתם. אגב, הדוגמה המקובלת (והמצערת מאוד) לכך היא שבני אדם ממוצא ערבי מורשעים יותר, מיהודים באותן עבירות , ונשלחים למאסר ליותר שנים מיהודים שבצעו עבירות דומות. הממצאים האלה נמצאו במספר מחקרים. (2, 1). אז אצל אלאור אזריה זאת כנראה הטיה מאותו סוג אבל בכיוון ההפוך. Danny-w - שיחה 16:13, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
לפי מה נקבעת המדינה שבה רוצח נשפט?[עריכת קוד מקור]
ברור שכשאזרח של מדינה X רוצח אזרח אחר של מדינה X בשטחה של מדינה X- הוא יישפט במדינה X. לדוגמא: ישראלי שרצח ישראלי אחר בשטח ישראל יישפט כמובן בישראל. אבל מה קורה כאשר הרוצח והקורבן אינם אזרחים של אותה מדינה ו/או חיים במדינות שונות ו/או הרצח בוצע מחוץ למדינה שבה הם חיים?
אנסה לכסות את כל המקרים האפשריים:
ישראלי רוצח ישראלי בארגנטינה
ישראלי רוצח ארגנטינאי בארגנטינה
ארגנטינאי רוצח ישראלי בארגנטינה
ישראלי רוצח ארגנטינאי בישראל
ארגנטינאי רוצח ישראלי בישראל
ארגנטינאי רוצח ארגנטינאי בישראל
איפה יישפט הרוצח בכל אחד מהמקרים הנ"ל ועפ"י מה זה נקבע?--185.175.34.213 16:21, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- במדינה בה בוצעה העבירה (ושכחת ישראלי רוצח מצרי בליכטנשטיין). חזרתי • ∞ • שיחה 16:44, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- תמיד? גם כששני המעורבים אינם אזרחיה ולא חיים בה?--185.175.34.213 17:14, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- לפעמים מבקשים להסגיר את הנאשם כדי לשפוט אותו במדינה שבה יש לו אזרחות אבל באופן כללי נהוג לשפוט את הנאשם במדינה שבה בוצע הפשע. גילגמש • שיחה 18:04, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- ואם הפשע בוצע בשטח שאינו באף מדינה, או במדינה בה האכיפה מוגבלת? Gil mo - שיחה 18:11, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- מקרה כזה לא ידוע לי. אני מנחש שבמקרה כזה האכיפה תבוצע על ידי מדינה שיש לה אינטרס לגבי הנעשה בשטח האמור. כך למשל שטחי יהודה ושומרון לא כלולים בשטחה של אף מדינה, אבל ישראל מענישה רוצחים שנמצאים שם. אני מניח שגם בשטחים אחרים שלא שייכים לאף מדינה יש יישות שתעשה זאת. אם אין יישות כזאת או שהשטח קשה לגישה, סביר להניח שהרוצח ימלט מהעונש. אבל אני לא מומחה למשפט אז אולי אני לא מדייק בדברים. גילגמש • שיחה 18:16, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- אם כבר, הייתי מוסיף ושואל: מי שופט אסטרונאוט שמבצע עבירה? האם זה משנה האם מדובר במשלחת של מדינה ספציפית או במתקן בינלאומי? וגם, מי שופט חייל שביצע עבירה פלילית על אדמה זרה כנגד חייל אחר מהצבא שלו (נניח, חייל אמריקאי שמוצב בישראל וגונב מחייל אמריקאי אחר)?
- מקרה כזה לא ידוע לי. אני מנחש שבמקרה כזה האכיפה תבוצע על ידי מדינה שיש לה אינטרס לגבי הנעשה בשטח האמור. כך למשל שטחי יהודה ושומרון לא כלולים בשטחה של אף מדינה, אבל ישראל מענישה רוצחים שנמצאים שם. אני מניח שגם בשטחים אחרים שלא שייכים לאף מדינה יש יישות שתעשה זאת. אם אין יישות כזאת או שהשטח קשה לגישה, סביר להניח שהרוצח ימלט מהעונש. אבל אני לא מומחה למשפט אז אולי אני לא מדייק בדברים. גילגמש • שיחה 18:16, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- ואם הפשע בוצע בשטח שאינו באף מדינה, או במדינה בה האכיפה מוגבלת? Gil mo - שיחה 18:11, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- לפעמים מבקשים להסגיר את הנאשם כדי לשפוט אותו במדינה שבה יש לו אזרחות אבל באופן כללי נהוג לשפוט את הנאשם במדינה שבה בוצע הפשע. גילגמש • שיחה 18:04, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- תמיד? גם כששני המעורבים אינם אזרחיה ולא חיים בה?--185.175.34.213 17:14, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- השאלה הזאת מורכבת למעשה משתי שאלות משנה. ראשית, אילו מדינות יכולות לשפוט ושנית איזו מדינה תשפוט בפועל. התשובה לשאלה הראשונה תלויה בחוקים של המדינות הרלוונטיות. כל מדינה יכולה לקבוע לעצמה על אילו מעשים היא שופטת כשיש נהגים מסויימים. באופן כללי מקובל שמדינה מחילה את דיני העונשין שלה כשיש זיקה בינה לבין העבירה, בעיקר זיקה טריטוריאלית (כשהעבירה נעשתה, כולה או חלקה, בתחומה) ולעיתים גם זיקה אקטיבית (עושה העבירה קשור למדינה, למשל אזרח או תושב) או פסיבית (קורבן העבירה קשור למדינה). ישנם עוד מקרים של החלת דיני עונשין במקרים מיוחדים (למשל לגבי עבירות של השמדת עם ושל פיראטיות יש מדינות שמחילות את דיני העונשין שלהן ללא צורך בזיקה בין העבירה למדינה)
. לגבי בחירת מקום השיפוט, מקובל כעניין של נוהג בין לאומי לראות במדינה שבה נעברה העבירה כבעלת הזכות העדיפה לדון, אבל זה לא מוחלט. יכולים להיות מצבים שבהם יש יותר ממדינה אחת שבה נעשתה העבירה. למשל זאב רוזנשטיין ארגן מישראל (בלי לצאת ממנה) הברחת סמים מהולנד (למיטב זכרוני) לארה"ב. חלקים של העבירה נעשו בכל אחת משלוש המדינות, אך הוא הוסגר על ידי ישראל ונשפט בארה"ב (למרות שכל המעשים שהוא אישית עשה נעשו בישראל). יש מקרים אחרים שבהם שופטת מדינה שבה לא נעשתה העבירה מסיבות אחרות. סמואל שיינביין היה יהודי אמריקאי שמעולם לא דרך בישראל. בשנות החמישים אביו עלה כילד קטן וירד סמוך לאחר מכן. בשל עובדה זאת היה גם סמואל אזרח ישראלי (למרות שמעולם לא עשה דבר כדי לממש אזרחות זאת). הוא רצח אדם במרילנד וברח לישראל. באותה עת חוק ההסגרה בישראל לא אפשר הסגרתו של מי שהיה אזרח ישראלי בעת ביצוע העבירה, ולכן שיינביין נשפט בישראל.
לגבי השאלות האחרות שעלו במהלך השרשור, אין למעשה על היבשה שום מקום שבו אין מדינה, או לפחות יישות מעין מדינתית בעלת סמכות שיפוט (ביהודה ושומרון למשל יש סמכויות הן למועצה הפלסטינית והן למפקד כוחות צה"ל באיו"ש). שני החריגים לאמירה הזאת הם ביר טוויל שאינו מיושב ויש להניח שלא תקרה בו עבירה (ואם כן, יש כאמור לפעמים מדינות שיכולות לשפוט גם ללא זיקה טריטוריאלית) ואנטארטיקה, שגם היא לא כל כך מיושבת. לגבי חלקים מממנה יש מדינות שתובעות ריבונות וממילא גם מחילות את חוקי העונשין שלהן. בכל מקרה, אמנת הברית האנטארקטית מכירה בסמכות השיפוט של מדינות על הסגל שלהן באנטארטיקה. לגבי מקומות שהם לא על האדמה (כלומר הים הפתוח והחלל החיצון), הרי מדובר במקומות שאנשים אינם יכולים להגיע אליהם אלא באמצעות כלי שיט, כלי טיס או רכב חלל. כלים אלה, לפחות בשעה שאינם מצויים בשטחה של מדינה אחרת, נחשבים כחלק מהטריטוריה של מדינת הרישום שלהם. לגבי חיילים, בדרך כלל מערכת השיפוט הצבאית שלהם מוסמכת לדון גם על עבירות שנעשו במסגרת השירות גם מחוץ למדינה שלהם. ספציפית לגבי חיילים אמריקאים בישראל, קיימת אמנה בין המדינות שקיבלה תוקף של חוק על ידי הכנסת, הקובעת כי במקרה של עבירה כלפי איש סגל אחר, תהיה עדיפות לטיפול האמריקאי.
הערה אחרונה לסיום. נדמה לי שבשאלה טמונה גם הנחה שאדם יכול להישפט על עבירה פעם אחת בלבד. זה אמנם המצב המקובל, אך זה אינו הכרחי כלל. ישנם מצבים שלמרות שמדינה אחת שפטה את העבריין, הוא עשוי להישפט במדינה אחרת על אותו מעשה. אמיר מלכי-אור - שיחה 22:21, 14 באוקטובר 2020 (IDT)- תשובה נהדרת! משה פרידמן - שיחה 22:39, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- מסכים, תשובה מקיפה ומעניינת. תודה לך, אמיר מלכי-אור! אסף השני - שיחה 12:08, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- תשובה נהדרת! משה פרידמן - שיחה 22:39, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
מרחבי שם[עריכת קוד מקור]
איך אפשר להוסיף מרחבי שם באתרי ויקי אחרים? ישראל קלר • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשפ"א • 18:08, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- להחליט במזנון המקומי ולהביא קישור לדיון לפבריקטור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:12, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- תודה רבה!, ומה אם זה לא אתר של ויקימדיה? ישראל קלר • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשפ"א • 18:15, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
בדיקת הערים האדומות[עריכת קוד מקור]
לאחר חיפושים רבים לא הצלחתי למצוא דרך לבדוק האם העיר שלי אדומה נכון לעכשיו. לא רשימות חלקיות מלפני חודש, אלא באיחור של מקסימום שבוע. יש קישור להארץ, אבל הוא פתוח למנויים בלבד, אז לא יודע מה יש שם, ויש אתר ממשלתי שמבקש להקליד שם של עיר ועונה שצבע לא ידוע כי יש סגר. איך מבררים את זה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:17, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- איזה עיר? ישראל קלר • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשפ"א • 18:20, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
- איך זה רלוונטי אם החליטו להתעלם לחלוטין מהמדד הזה באכיפה? הנתונים כמובן קיימים אצל משרד הבריאות כי המידע הזה משפיע על החלטות הממשלה בהתאם להתפתחויות בנושא. גם ניתן לראות ממעט הצילומים שרואים בחדשות שיש להם מערכת שמנהלת את המידע ועוזרת בביצוע ניתוחים, ומקושרת לנושא המיקום (גיאואינפורמציה). (¯`gal´¯) - שיחה 01:22, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
האם נכון להכליל שכל הפונקציות במתמטיקה הן מקרה פרטי ליחס בינארי?[עריכת קוד מקור]
האם נכון להכליל שכל הפונקציות במתמטיקה הן מקרה פרטי ליחס בינארי (בין קבוצות)?
בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה
- כן. פונקציה מתאימה לאיברים בקבוצת המקור איברים בקבוצת היעד (או התמונה). אפשר באותה מידה להסתכל על זה כיחס, כלומר: אוסף של אותם זוגות סדורים של איבר מקור ואיבר יעד. והמגבלה היא שאיבר מקור לא יכול להופיע פעמיים בשני זוגות שונים. Tzafrir - שיחה 11:30, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- בדרך כלל המלה "פונקציה" מתייחסת לפונקציה חד-מקומית, שהיא אכן יחס בינארי. אבל בהקשרים אחרים קוראים באותו שם גם לפונקציות רב-מקומיות (למשל: החיבור הוא פונקציה שמקבלת זוג ערכים ומחזירה ערך בודד); פונקציה של r מקומות היא יחס (r+1)-י. למשל, פונקציה היא יחס תלת-מקומי על הקבוצה A. פונקציה היא יחס על A ו-B (אם בכלל קוראים לדבר כזה יחס).
- אגב, המונח "מקרה פרטי" אינו מתאים כאן. החתול במגפיים הוא מקרה פרטי של המושג חתול (פרט וכלל). חתולים פרסים אינם "מקרה פרטי", למרות שכל חתול פרסי הוא חתול (כלל וכלל). עוזי ו. - שיחה 15:09, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
רום לבן מול שחור[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
מה נותן לרום שחור את הטעם היחודי שאין בלבן? מהו החומר המבדיל? האם ניתן לדמות טעם של רום שחור בבית על ידי חומרים בהישג יד? תמצית רום שמוכרים בסופר לא דומה בכלל למשקה וסתם יש לה שם זהה. שואל השאלות - שיחה 17:15, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
- רום מופק מדבשה או ממיץ קנה סוכר, שמזוקקים לאלכוהול. הרום הלבן עובר כמה שלבי זיקוק עד שלא נותר בו כמעט טעם של סוכר, ויש בו אחוזי אלכוהול גבוהים. ברום כהה יש עדיין שאריות של דבשה או מיץ קנה סוכר מרוכז שלא זוקקו. כמו כן יש יצרנים שבמהלך הזיקוק מוסיפים לרום כהה קרמל או תבלינים כמו קינמון, פלפל אנגלי, ציפורן והל.
- מצאתי בשבילך "מתכון" למשקה דמוי-רום שאינו אלכוהולי, שווה לנסות אותו. (מקור: [10]). מערבבים בסיר קטן 2/3 כוס מים רותחים, 1/4 כוס צימוקים, 2 כפות חמאה או מרגרינה, 4 כפיות מולסה (לדעתי סילאן ללא תוספת סוכר יעבוד נהדר כאן) ומעט מלח. מוסיפים תיון אחד של תה רגיל, ומוציאים אותו לאחר 4 דקות. מכניסים את הסיר למקרר למשך שעה, ולאחר מכן מסננים ומשתמשים במתכונים שנדרש עבורם רום כהה. בהצלחה, -- גבי (שיחה | תרומות) 16:53, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
הנדידה הגדולה- איך יודעים לאן לנדוד הבע"ח[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
איך בעלי החיים יודעים לאן לנדוד? מדובר הרי במסע ארוך מאוד. האם הם פשוט זוכרים את הדרך משנים עברו?פעיל למען זכויות אדם - שיחה 15:54, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
- באמצעות השדה המגנטי של כדור הארץ - כך זה לפחות אצל ציפורים, אשר מסוגלות לחוש בשדה המגנטי. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 15:49, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
- HiyoriX תודה. אני מודע לעניין אצל ציפורים השאלה האם העניין שייך גם ביונקים למיניהם. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 16:40, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
- מרפרוף קצר בויקי עולה דבר מוזר מאוד. בערך סרנגטי מופיע ההסבר הבא "ככל הנראה, בעלי החיים הנודדים רגישים לקולות בתדרים נמוכים מאוד ומסוגלים לשמוע את קול הגשמים והסערות גם כשזה נמצא במרחק עשרות קילומטרים מהם, וכך הם מכוונים את כיוון נדידתם." ואילו בערך הפארק הלאומי סרנגטי נכתב כך "אף שהנדידה הגדולה מאופיינת בעיקר בעדרי הגנו, מי שמוביל אותה הם עדרי זברות, המונים כ-200 אלף פרטים. בעלי חיים אלה ניחנו בזיכרון טוב משל הגנו, והם אלה שזוכרים את הדרך למקורות המזון והמים.". פעיל למען זכויות אדם - שיחה 16:45, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
- HiyoriX תודה. אני מודע לעניין אצל ציפורים השאלה האם העניין שייך גם ביונקים למיניהם. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 16:40, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
גיוס חובה[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
האם בן יהודיה וערבי מוסלמי מחויב בשירות חובה בצה"ל? 213.55.224.105 00:50, 16 באוקטובר 2020 (IDT) 213.55.224.105 00:50, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
ן
חלוקת המע״מ בין הלקוח לנותן שירות[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
כשמגיע אלי הביתה נותן שירות, נניח נגר, ומצהיר שהוא עוסק פטור ולכן אינני צריך לשלם לו מע״מ - הרי זה נפלא. כמובן שמשום כך אעדיף לבחור נותני שירות שהם עוסקים פטורים. מצד שני, כשמדובר בעוסק מורשה, נראה לי די הוגן שאת המע״מ אותו הוא גובה ממני כדי לשלם למדינה - נחלק שווה בשווה בינינו ולא כפי שמקובל היום. הדבר נכון בייחוד אם מדובר בשירותים שאינני מקבל עליהם החזר מע״מ. מדוע לא נוהגים כפי שהצעתי? Gil mo - שיחה 17:16, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
- המע"ם חל בפועל על הצרכן הסופי. בדרך יש התקזזויות. הנגר שילם מע"ם על כל הוצאותיו עד שהגיע לביתך; למה שישלם עוד מחצית מהמע"ם שחל עליך? חזרתי • ∞ • שיחה 17:36, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
- כי הוא מעוניין שאזמין אותו לעבודה ולא את חברו הפטור, כאקט של השתתפות בנטל. Gil mo - שיחה 18:44, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
- נניח שסכום העסקה 1000 ש"ח, המע"מ 170 ש"ח אם הלקוח ישלם חצי מהמע"מ הרי שסכום העסקה יהיה שונה כיוון שהעוסק חייב לרשום בנפרד את ההכנסה ובנפרד את המע"מ.אתה רוצה שהמחיר הכולל שישלם הלקוח הוא 1085 ש"ח (במקום 1170 ש"ח), העוסק ירשום עסקה 927 ש"ח ומע"מ 157 ש"ח, כלומר רישומית הוא נתן הנחה של 73 ש"ח על העסקה ומעביר למע"מ רק 157 ש"ח שהלקוח מימן 85 ש"ח והעוסק 73 ש"ח (סכומים מעוגלים). שורה תחתונה: אתה מבקש הנחה. שנילי - שיחה 22:50, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
- כי הוא מעוניין שאזמין אותו לעבודה ולא את חברו הפטור, כאקט של השתתפות בנטל. Gil mo - שיחה 18:44, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
צר לי לתקן אותך, הרישום נעשה גם לצורכי מס הכנסה. אם הלקוח שלם 1085 ש"ח איזה קבלה/ חשבונית-מס יקבל? העוסק לא יכול לכתוב בקבלה/ חשבונית-מס 1000 ש"ח ומעמ 170 סה"כ 1170 כי בפועל קיבל 1085 ש"ח, זה רישום כוזב בספרי הנה"ח וזיוף קבלה. שנילי - שיחה 07:35, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- שוב, הרישום הוא החלק הפחות בעייתי ואפשר להסדיר אותו. למשל, על החשבונית יכתב: סכום עיסקה 1000, מחצית מע"מ 85. סה"כ 1085. אבל עזוב את הרישום כרגע, מה הדעה על נושא ההגינות? Gil mo - שיחה 09:50, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- לגבי הרישום, אי אפשר לרשום מחצית מע"מ יש תקנות. לגבי הגינות זה לא עניין מוסרי אלא מסחרי, אתה(איש השירות) רוצה להיות אטרקטיבי ללקוח על ידי מתן הנחה? מותר לך. אתה יכול לצייר זאת כצעד מוסרי, כפי שמפרסמים מבצעי הנחה "לקראת החגים"," אנחנו סופגים את המעמ בשבילכם", וגולת הכותרת:"כי משקפיים זה מוצר יסוד". שנילי - שיחה 10:08, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
גירסה מקומית של משל לילדים "כך X הפך/קיבל/איבד את Y"[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
הסיבה - באנגלית קיים, ככל הנראה, סיפור ילדים בשם "כך קיבל הנמר את חברבורותיו". אני זקוק לדוגמה פופולרית מקבילה מהעולם התרבותי שלנו. חשבתי על "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", אבל זה לא מתאים - זה מדוע הזברה נשארת עם פיג'מה, ולא מדוע יש לה פיג'מה. אני משוכנע שיש כאלה וזה עומד לי על קצה הלשון, אבל כבר שנה שזה לא מגיח משם :/ !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:45, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
- סיפור שמספרים מורי דרך על קטלב המבוסס על הצבע האדום של גזעו לפיו בן רצח את אביו (קטל אב) וכך מוסבר גם צבע הגזע וגם שם העץ. שנילי - שיחה 22:55, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
- וכמובן האגדה על הנחש שאיבד את רגליו אחרי פרשת חוה והתפוח: "על גחונך תלך..." שנילי - שיחה 22:58, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
- אמנם לא מקורי עברי אבל תורגם סיפורי ככה סתם. שנילי - שיחה 23:06, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
- א. תודה רבה, שנילי!. ב. יש לזה שם קצר ומקובל, סטייל "כך קיבל הנמר את חברבורותיו"? אני צריך את זה לאוניברסל ה א-פריורי, גם ככה הרשימה עמוסה (יותר מ־100 אוניברסלים) אז צריך משהו קצר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:02, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- א. אנא השכילני, מה זה אוניברסל א-פריורי? אני מבין מתוך הבנת ההקשר וניתוח הצירוף "אוניברסל" ו"א-פריורי" אבל אשמח להפניה לאותה רשימה שהזכרת. ב. צר לי, לא מכיר שם ממצה. שנילי - שיחה 09:14, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- הכוונה לכך שבכל התרבויות (לכן - אוניברסל) קיים המושג של סיבה ותוצאה. א' גרם ל ב'. זה מופיע בהרחבה שהתפרסמה אחרי 1989.
אגב, אני ביקשתי שוב מקרן ויקימדיה לקנות את הספר של אנטוויילר. אני יודע שרשימת האוניברסלים גדלה כמה מונים, אבל לא מצאתי אותה בשום מקור חופשי. הם לא ענו לבקשה הראשונה, גם לא בסירוב. אני מקווה שמישהו בכלל קורא את הבקשות האלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:07, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- הכוונה לכך שבכל התרבויות (לכן - אוניברסל) קיים המושג של סיבה ותוצאה. א' גרם ל ב'. זה מופיע בהרחבה שהתפרסמה אחרי 1989.
- א. אנא השכילני, מה זה אוניברסל א-פריורי? אני מבין מתוך הבנת ההקשר וניתוח הצירוף "אוניברסל" ו"א-פריורי" אבל אשמח להפניה לאותה רשימה שהזכרת. ב. צר לי, לא מכיר שם ממצה. שנילי - שיחה 09:14, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- וכמובן האגדה על הנחש שאיבד את רגליו אחרי פרשת חוה והתפוח: "על גחונך תלך..." שנילי - שיחה 22:58, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
תודה. לגבי הספר, אני מציע שתפנה לרויטל פולג משתמש:RevitalP-WMIL. שנילי - שיחה 07:35, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
- תודה! פניתי אליה בדף השיחה שלה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:21, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
זיהוי דמות היסטורית[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
שלום לכולם ושבוע טוב,
נתקלתי בדיון רשת ער לגבי היסטוריה ארץ ישראלית בתקופת העותמאנים והבריטים, ועד מלחמת ששת הימים.
מבלי להיכנס לפוליטיקה, אחד המשתתפים טען שאת הפלסטינים/הערבים הביאו לפה "הבריטים וגאוקי" .
אינני מכיר אדם או אישיות בשם זה או דומה לו, ולא הצלחתי למצוא אדם כזה בגוגל.
האם מישהו יכול לסייע? תודה מראש.
- כנראה הכוונה לפאוזי קאוקג'י. מבקר המדינה - שיחה 21:21, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
מסיכת פנים למי שעבר את המחלה.[עריכת קוד מקור]
האם מישהוא יודע, אם יש חובה לחבוש מסיכת פנים, לאדם שהחלים מקורונה. והאם זה הכרחי. (כלומר האם הוא עדיין יכול לדבק?).
מצב: חדש
- ככל הידוע לי, כן. ניתן להידבק בקורונה יותר מפעם אחת, וכך להיות גורם סיכון לאחרים.
- אפשר להדבק גם לאחר החלמה. גילגמש • שיחה 21:28, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני מבין שאפשר להידבק, ומשכך גם להדביק. עיקר השאלה שלי היא, לאחר שהגוף התמודד עם הנגיף ופתח נוגדנים, האם עדיין יש סכנה שהוא יכול להדביק? אבי84 - שיחה 23:42, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא. אם אדם מסוים נרפא ממחלה מסוימת (קורונה או כל מחלה אחרת) הוא לא יכול להדביק במחלה זו כל עוד הוא נקי מהנגיף. עם זאת, בהתחשב בכך שבכל זאת אפשר להדבק פעם נוספת, כדאי להגן על עצמך עם מסכה. בנוסף, אם פלוני ידבק בפעם השנייה, המסכה שעל פניו עשויה לסייע לזולת ולשמור על הזולת מהדבקה. יש להתייחס לאדם שנדבק כאל אדם שלא נדבק ולהטיל עליו את אותם הכללים. ההדבקה לא משנה דבר. גילגמש • שיחה 06:43, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
- תודה רבה. אבי84 - שיחה 09:08, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
- רק אעיר, שכנראה ישנו סיכון קטן שמי שעומד בקריטריונים של החלמה לעניין שחרור מבידוד, עדיין לא נקי לגמרי מהנגיף. כנראה שהסיכון קטן מאוד, כי אחרת לא היו מאפשרים לו לצאת מבידוד, אבל בכל זאת, מי שרוצה לחזור לבית אבות, צריך לחכות זמן נוסף [או שתי בדיקות שליליות]. אנונימי/ת לא חתם/ה
- אני מבין שאפשר להידבק, ומשכך גם להדביק. עיקר השאלה שלי היא, לאחר שהגוף התמודד עם הנגיף ופתח נוגדנים, האם עדיין יש סכנה שהוא יכול להדביק? אבי84 - שיחה 23:42, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- אפשר להדבק גם לאחר החלמה. גילגמש • שיחה 21:28, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
האם לשוטרים יש "ביטוח רשלנות"?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
האם לשוטרים יש ביטוח בדומה לרופאים שיכסה אותם במקרה והם הורגים חשוד במהלך חקירה?
- לא, להמית מישהו בשעת חקירה זו עבירה על החוק האוסר עינויים למעט "פצצה מתקתקת". זה בערך כמו לשאול האם לשודד יש ביטוח למקרה שרצח מישהו בשעת השוד. שנילי - שיחה 21:50, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- גם לרופאים אין ביטוח כזה. לאף אחד אין ביטוח מפני עבירות. הביטוח יכול לכסות תביעות פיצויים/נזיקין נגד המבוטח, ככל שמעשיו לא הוחרגו מהמקרים המזכים בשיפוי/פיצוי מחברת הביטוח. חזרתי • ∞ • שיחה 21:58, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
- נגיד שוטרים מכים מישהו בשביל להוציא ממנו הודעה בפשע, אבל יוצא שהוא לא מצליח לעבור את החקירה ונפטר: השוטרים במקרה הזה הרגו אותו במסגרת התפקיד, לא? זה כמו רופא שעקב רשלנות רפואית הורג חולה. אין למשרד ביטחון הפנים הגנה מפני מקרים כאלה?
- אסור לשוטרים להכות חשוד כדי שיודה בפשע. אסור להכות גם פושע מורשע. אם יקרה דבר כזה, השוטר יענש. גילגמש • שיחה 06:44, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
- לכאורה כל אדם עובד (שכיר או עצמאי) זקוק לביטוח אחריות מקצועית (אנ'), שיגן עליו במקרים שבהם טעות שלו תגרום נזק. הנזק אינו חייב להיות קיצוני כמוות של אדם, גם נזק כלכלי הוא נזק שאדם עלול להיתבע עליו. בפועל רק לחלק קטן מאוד מהשכירים יש ביטוח כזה. סביר שבמקרה של שוטר שגרם בתום לב נזק בעת מילוי תפקידו, המשטרה תישא בנזק ולא השוטר. דוד שי - שיחה 06:56, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
- זה לא רק ש"סביר ש... המשטרה תישא בנזק ולא השוטר". יש לשוטר (כמו לעובדי מדינה אחרים) חסינות מפני תביעת נזיקין בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא אם כן המדובר במעשה שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או שוויון נפש לאפשרות גרימתו (סעיף 7א לפקודת הנזיקין). אמיר מלכי-אור - שיחה 10:57, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
- תודה
- זה לא רק ש"סביר ש... המשטרה תישא בנזק ולא השוטר". יש לשוטר (כמו לעובדי מדינה אחרים) חסינות מפני תביעת נזיקין בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא אם כן המדובר במעשה שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או שוויון נפש לאפשרות גרימתו (סעיף 7א לפקודת הנזיקין). אמיר מלכי-אור - שיחה 10:57, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
- לכאורה כל אדם עובד (שכיר או עצמאי) זקוק לביטוח אחריות מקצועית (אנ'), שיגן עליו במקרים שבהם טעות שלו תגרום נזק. הנזק אינו חייב להיות קיצוני כמוות של אדם, גם נזק כלכלי הוא נזק שאדם עלול להיתבע עליו. בפועל רק לחלק קטן מאוד מהשכירים יש ביטוח כזה. סביר שבמקרה של שוטר שגרם בתום לב נזק בעת מילוי תפקידו, המשטרה תישא בנזק ולא השוטר. דוד שי - שיחה 06:56, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
- אסור לשוטרים להכות חשוד כדי שיודה בפשע. אסור להכות גם פושע מורשע. אם יקרה דבר כזה, השוטר יענש. גילגמש • שיחה 06:44, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
- נגיד שוטרים מכים מישהו בשביל להוציא ממנו הודעה בפשע, אבל יוצא שהוא לא מצליח לעבור את החקירה ונפטר: השוטרים במקרה הזה הרגו אותו במסגרת התפקיד, לא? זה כמו רופא שעקב רשלנות רפואית הורג חולה. אין למשרד ביטחון הפנים הגנה מפני מקרים כאלה?
לכוון או "לכוונן"?[עריכת קוד מקור]
מה מקור המילה "לכוונן" או "כוונון"? האם זהו סוג של סלנג או מילה תקנית? פנטין - שיחה 09:01, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני לא מכיר את האטימולוגיה של המילה אבל כוונון זאת מילה תקנית לכל דבר ומשמעותה התאמה של מכשיר לעבודה תקנית, לדוגמה התאמת תדרי עבודה של רדיו נקרא כוונון רדיו. לעיתים משמש מושג מקביל למושג וויסות ומניסיוני האישי משמש לוויסות מכאני בעיקר בוויסות הכולל הכוונה של מכשיר למצב מסוים במרחב. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 15:03, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
- לפי המלון הדיפרנציאלי הראשון, לכוון - בראשונה; לכוונן - לעדן את הכיוון הקיים. עוזי ו. - שיחה 15:59, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
החמצת שמנת תלויה בטמפרטורה?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
אני רוצה להכין קוקטייל המבוסס על ליקר פירות יער חמוץ + שמנת מתוקה. אבל נוצר מצב שבו השמנת מחימצה ומופעים מין "גושים" קטנטנים כאלה על הדפנות הכוס. השאלה היא איך אפשר לתקן? אולי אם אני מקרר את הליקר או אולי מחמם את השמנת לטמפרטורת החדר - התגובה לא תתרחש?
האם הוספת וודקה לליקר יכולה לתקן את המצב על ידי הורדת רמת החומציות? או אולי הפוך, תתרחש תגובה בין השמנת לבין הוודקה?
תודה למי שמבין בכימיה. אני לא רוצה לנסות לבד כי צריך לבצע הרבה ניסויים ויש לי רק כבד אחד. 213.55.224.105 22:04, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
- מה שיש לי לתרום זה שלמעט העניין האסתטי, אין כל רע בהתקרשות חלב ושמנת. זה שלב ביניים בייצור הרבה מאד גבינות. ערבבתי בעבר אלכוהול ושמנת (במיסגרת נסיון ללמוד הכנת קוקטייל העונה לשם "אורגזמה") ולא הייתה בעייה. גם אייריש קרים הוא שילוב של אלכוהול ושמנת.!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:52, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- ממה שאני מבין אתה מתכוון לתהליך קרישת השמנת ולא החמצה שלה (כלומר המצאות חיידקים שמעלים את רמת החומציות ומקלקלים אותה). מניסיון שלי אתה יכול להשתמש במוצר חלב שכבר עבר תהליך של הגבנה כמו יוגורט או קרם פרש (אם אתה רוצה ללכת על המקבילה של שמנת). כך או כך תצפה שאחרי כמה זמן תווצר הפרדה בין השכבות. לגבי החימום, הוא רק יגביר את תופעת ההתגבשות בשמנת. --Adif123 - שיחה 16:40, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
דוקטורט נוסף באותו המקצוע[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
האם ניתן לעשות דוקטורט נוסף במקצוע זהה? לדגומה, מישהו עושה דוקטורט בחקר מצב מוצק בפיזיקה ואז אחרי שמסיים עושה דוקטורט בפיזיקת אנרגיות גבוהות. או מתמטיקאי חוקר טופולוגיה אלגברית יכול להירשם לדוקטורנט נוסף בחקר אנליזה פונקציונלית? או שברגע שהוא דוקטור לפיזיקה או מתמטיקה אז הוא יכול לנהל מחקר כרצונו, אבל זה כבר לא יחשב לדוקטורט נוסף? שואל השאלות - שיחה 16:11, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- 1. במובן הצר, הדוקטורט הוא העבודה המדעית שתלמיד המחקר מגיש לשיפוט בתום תקופה שבה עבד בהנחיית מנחה-מומחה. אבל כדי שהעבודה תוכר ככזו על ידי המוסד האקדמי שבו היא מתבצעת, התלמיד צריך להרשם, להתקבל, לשלם שכר לימוד, להגיש הצעת מחקר, לעמוד בדרישות לימודיות נוספות, ועוד. לשם מה?
- 2. (כל אחד יכול לנהל מחקר כרצונו).
- 3. וראה גם הביליטציה. עוזי ו. - שיחה 16:33, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- 1. לשם מה: בשביל לקבל ניסיון של עבודה עם מומחה בתחום שונה מזה שכבר למדת. מבחינה כלכלית לרוב המגלה מכסה את שכר הלימוד וכמות הבירוקרטיה בקבלה לדוקטורנט לא שונה בצורה ניכרת מזאת של קבלה הביליטציה. השכר של דוקטורנט נמוך יותר אמנם, אבל יתכן מצב שבו המתלמד יעבוד בחצי משרה בתעשיה (כי כבר יש לו תואר ד"ר) ויעשה דוקטורט נוסף במקביל. השאלה היא האם פיזית הדבר אפשרי.
- 2. נכון, אבל בלי הנחיה של מומחה לתחום קשה עד כדי בלתי אפשרי להגיע לרמת ד"ר בנושא הרצוי.
- 3. דרישות קבלה להביליטציה הם גבוהות יותר ולרוב יכללו ניסיון עם נושא ההתמחות, דבר שאפשר לקבל בלימודי דוקטורט. שואל השאלות - שיחה 17:31, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- להערכתי, אם מישהו מקבל תואר דוקטור מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטה כלשהי לאחר שהשלים דוקטורט בחקר מצב מוצק, אז הוא כבר דוקטור לפיזיקה, והוא לא יוכל לקבל תואר זהה נוסף מאותה מחלקה, אפילו אם הוא יערוך מחקר בפיזיקת אנרגיות גבוהות. זה כמו לשאול את השאלה הבאה: אם מישהו הצליח בכל בחינות הבגרות וקיבל תעודת בגרות, האם הוא יכול לעשות שוב את הבחינות ולקבל תעודת בגרות נוספת? -- גבי (שיחה | תרומות) 19:00, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- 1. "פיזית" הדבר אפשרי. בעל תואר שלישי שרוצה לעסוק במחקר תחת הנחיה של חבר סגל יכול לנסות לקבל משרת פוסט-דוקטורט.
- 2. לא מסכים. חלק מההכשרה המזכה בתואר שלישי הוא היכולת לעסוק במחקר עצמאי, לרבות בתחומים חדשים. עוזי ו. - שיחה 19:28, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- אז לסיכום, התשובה שלילית: דוקטור למתמטיקה לא יכול לעשות דוקטורט במתמטיקה. רק פוסט-דוקטורט. הבנתי נכון? שואל השאלות - שיחה 19:38, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
מה הן קבוצות האובייקטים בהן עוסקת המתמטיקה?[עריכת קוד מקור]
כל אובייקט מתמטי, בלי יוצא מן הכלל, הוא, בסופו של דבר, קבוצה.
אם אני מבין נכון יש לפחות את קבוצות "אובייקטים" אלה במתמטיקה:
- קבוצות; כגון קבוצות ריקות וקבוצות לא ריקות
- מספרים; כגון מספרים רציונליים, מספרים אי רציונליים וכן הלאה
- צורות:
הערת ביניים[עריכת קוד מקור]
אני מודע לכך שמצולע (פוליגון) בדרך כלל סגור אבל חרגתי מהכלל וכתבתי "מצולע פתוח" רק בכדי לסווג קטעי קווים ישרים בתנוחות מגוונות אשר לפי הגדרה מחוברים זה לזה.
שאלתי[עריכת קוד מקור]
האם במתמטיקה יש עוד קבוצת אובייקטים מהותית או עוד קבוצות אובייקטים מהותיות?
בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה
- הערה למצקצקים מהציטוט שכל דבר הוא קבוצה: הדף המקושר עוסק במתכוון בתורת הקבוצות הנאיבית משיקולי פשטות. ולעצם השאלה: הערך מתמטיקה בפרק ענפי המתמטיקה סוקר תחומים שונים במתמטיקה, עם העצמים המתמטיים השונים שאותם הם חוקרים. Tzafrir - שיחה 17:41, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- קראתי את הפרק (שמצאתי כמאד מעניין וכתוב נפלא סה"כ) אך לא מצאתי בו תשובה לשאלתי כאן שמטרתה ללמוד מהם אבני הבניין, ה"materials" עימם עובדים מתמטיקאים מבחינת "קבוצות" (בהנחה וזו בחינה טובה). 182.232.33.64 18:18, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- מספר הוא קבוצה (ראה המספרים הטבעיים#הגדרה ובנייה). צורה גאומטרית היא קבוצה (של נקודותיה). פונקציה ממשית היא קבוצה (של זוגות סדורים). משוואה דיפרנציאלית היא קבוצה (של פתרונותיה). וכן הלאה. עוזי ו. - שיחה 19:29, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- עוזי ו., האם יש דוגמה לדבר מה שאינו קבוצה, או שכל יצור מתמטי תמיד יהיה קבוצה? אולי "פעולת החיבור" אינה קבוצה? שואל השאלות - שיחה 19:56, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- את המשפט המצוטט בראש הדיון הזה - אני כתבתי. אינני מכיר הגדרה ל"יצור מתמטי", אבל המסגרת של תורת הקבוצות האקסיומטית מאפשרת לתאר את כל תחומי המתמטיקה. פעולת החיבור (של השלמים, נאמר) היא פונקציה בינארית, כלומר תת-קבוצה של קבוצת השלשות הסדורות (של מספרים שלמים). עוזי ו. - שיחה 20:06, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני מודה מאד לעוזי על תגובתו לעיל; בהתאם לאחד המשפטים בה "צורה גאומטרית היא קבוצה (של נקודותיה)" אני כלא מתמטיקאי מניח שאפשר להתפלסף ולטעון שגם נקודה ומעגל הן "צורות גאומטריות" ואז לשאול:
- חשוב לי ללמוד אם ההנחה והשאלות המבוססות עליה נכונות. אנונימי/ת לא חתם/ה
- יש דרכים מתמטיות לטפל במושגים שאתה מציע. בקבוצת הנקודות במישור יש רק נקודות. אתה מחפש נקודה ש"יכולה לקבל" ערכים שונים. זה אפשרי, אבל לא מעל הממשיים, אלא על ידי הרחבת השדה במשתנים חדשים. הנקודה (x,y) היא נקודה (במובן הרגיל של המלה) במרחב האפיני מעל השדה , והיא "הנקודה הגנרית" של המישור הממשי. עוזי ו. - שיחה 11:56, 21 באוקטובר 2020 (IDT)
- את המשפט המצוטט בראש הדיון הזה - אני כתבתי. אינני מכיר הגדרה ל"יצור מתמטי", אבל המסגרת של תורת הקבוצות האקסיומטית מאפשרת לתאר את כל תחומי המתמטיקה. פעולת החיבור (של השלמים, נאמר) היא פונקציה בינארית, כלומר תת-קבוצה של קבוצת השלשות הסדורות (של מספרים שלמים). עוזי ו. - שיחה 20:06, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
- עוזי ו., האם יש דוגמה לדבר מה שאינו קבוצה, או שכל יצור מתמטי תמיד יהיה קבוצה? אולי "פעולת החיבור" אינה קבוצה? שואל השאלות - שיחה 19:56, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
יורש העצר הצרפתי[עריכת קוד מקור]
נכון שהרגו חלק גדול המשפחה במהפכה, אבל אז ירושת המלוכה עוברת לאיזה נסיך צד תמיד, לא? אז האם כיום יש מישהו שהוא באופן פורמלי צאצא למלכי צרפת והוא כביכול יכול להיחשב ל"יורש העצר"? שואל השאלות - שיחה 12:35, 21 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא הרגו כל כך הרבה מבני משפחת בורבון. מה גם גם לאחר המהפכה שלטו מלכים מבית בורבון (ואחר כך מענף שלו - בית אורליאן) עד 1848. כיום יש שני טוענים לכתר לואיס אלפונסו, דוכס אנז'ו כיורש של הענף המקורי וז'אן, רוזן פריז כיורש של בית אורליאן. אגב יש גם שני צאצאים של בית בונפרטה הטוענים לזכותם לכתר הקיסרי של צרפת. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:56, 21 באוקטובר 2020 (IDT)
ויקפדים שזכו לערך[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
יש למישהו דוגמאות לויקיפדים פעילים שזכו בהמשך חייהם לערך על עצמם? שואל סתם מתוך עניין... .תודה מראש...
- ראו: קטגוריה:ויקיפדים ישראלים, קטגוריה:ויקיפדים. Corvus,(Nevermore) 22:59, 21 באוקטובר 2020 (IDT)
- @Corvus: חסר שם ויקיפד אחד; מה המדיניות להוסיפו? חזרתי • ∞ • שיחה 13:12, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא יודע אם יש קריטריון ברור, אבל סביר להניח שזה זהה לויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים. Corvus,(Nevermore) 13:15, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- @Corvus: התכוונתי שיש ויקיפד שיש עליו ערך אבל הוא לא משויך לקטגוריה. חזרתי • ∞ • שיחה 13:18, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא רואה סיבה לא להוסיף את הקטגוריה קטגוריה:ויקיפדים לערך קיים על איש/ה הפעילים בויקיפדיה. Corvus,(Nevermore) 13:20, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- השאלה מה לא קיים. אם הוא ישראלי, אז לקטגוריה:ויקיפדים ישראלים, ואם הוא לא ישראלי, אז לקטגוריה:ויקיפדים. PRIDE! - שיחה 13:23, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא רואה סיבה לא להוסיף את הקטגוריה קטגוריה:ויקיפדים לערך קיים על איש/ה הפעילים בויקיפדיה. Corvus,(Nevermore) 13:20, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- @Corvus: התכוונתי שיש ויקיפד שיש עליו ערך אבל הוא לא משויך לקטגוריה. חזרתי • ∞ • שיחה 13:18, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא יודע אם יש קריטריון ברור, אבל סביר להניח שזה זהה לויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים. Corvus,(Nevermore) 13:15, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- אני מפספס משהו או שכולם שם גברים? משה פרידמן - שיחה 14:20, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- ראה את התת-קטגוריה קטגוריה:ויקיפדיות ישראליות מה, באמת? 14:33, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- @Corvus: חסר שם ויקיפד אחד; מה המדיניות להוסיפו? חזרתי • ∞ • שיחה 13:12, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- אגב מה הופך אדם לויקיפד, מספר עריכות? בנוסף, בחלק מהמאמרים אודות ויקיפדים לא מוזכר כלל שהם ויקיפדים. איך נעשה הייחוס מלכתחילה? Gil mo - שיחה 19:49, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- מתוך ויקיפדיה:ויקיפד: ""ויקיפד" הוא הכינוי לאדם הכותב ועורך תכנים שונים בוויקיפדיה." PRIDE! - שיחה 19:53, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- קצת עמום, לא? האם מי שביצע פעם בחייו תיקון תקלדה הוא ויקיפד וזכאי לערך בויקיפדיה? או, מי שכבר יש לו ערך וביצע עריכה משנית פעם אחת יכלל בקטגורית הויקיפדים? Gil mo - שיחה 21:04, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- @Gil mo ־ אתה מפספס: אין שום קשר בין עורך/משתמש/ויקיפד לבין ערך עליו בויקיפדיה. חזרתי • ∞ • שיחה 14:18, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- @חזרתי אם כך האם כל מי שביצע עריכה בודדת זכאי למאמר בויקיפדיה, או יותר נכון: מי יכלל בקטגוריית הויקיפדים הישראלים? Gil mo - שיחה 17:18, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- ילדים, היזהרו מפרדוקסי־ערימה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:45, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- נכון, ובכל זאת אשמח לקבל תשובה ראויה ומלאה. Gil mo - שיחה 00:42, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- @Gil mo: השיקולים לכתיבת ערך על אדם שערך עריכה אחת בוויקיפדיה או מיליון עריכות בוויקיפדיה זהים לחלוטין לשיקולים כתיבת ערך על אדם שלא ערך ולו תו אחד בוויקיפדיה או לא קרא אות אחת בוויקיפדיה או בכלל לא יודע מה זאת ויקיפדיה. אני לא יודע איך לנסח לך את זה יותר ברור. ותשובה ישירה לשאלתך "מי יכלל בקטגוריית הויקיפדים הישראלים?": בקטגוריית הוויקיפדים הישראלים ייכלל כל אדם שיש עליו ערך בוויקפדיה (בכל שפה) שהוא גם ישראלי והוא גם ויקיפד. חזרתי • ∞ • שיחה 02:28, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- @חזרתי: אז בניגוד למה שכתבת לפני כן, *יש* קשר לכך שלויקיפד יש ערך בויקיפדיה (ולא פספסתי). עכשיו, לפי מה יודעים שמישהו ויקיפד - כלומר, איפה זה מופיע? למשל, רמי סערי מופיע בקטגוריה, אבל ללא שום אסמכתא לכך. נראה שזה מין ״ידע שבעל פה״ שאינו נגיש לקהל הרחב. מן הראוי שאדם יכלל בקטגוריה מסויימת אם ורק אם הדבר מצויין בערך עצמו (אגב לא רק לנושא בו דנים כאן). למשל, יופיע בערך "פעילות בויקיפדיה" ושם המשתמש. Gil mo - שיחה 00:59, 25 באוקטובר 2020 (IDT)
- @Gil mo: סורי – אין קשר, אתה מוציא דברים מהקשרם. ויקיפד (שזה כל אחד מהעורכים/כותבים בוויקיפדיה, גם תו אחד) יכול להיות "זכאי לערך" לא בגלל שהוא ויקיפד, אלא בגלל הקריטריונים הרגילים לכתיבת ערך על אדם. ברור שרק ויקיפדים יכולים להיכלל בקטגוריה הנ"ל, אבל לכתיבת הערך אודותם אין שום קשר להיותם ויקיפדים. אתה בהחלט צודק באופן כללי לגבי "מן הראוי שאדם יכלל בקטגוריה מסויימת אם ורק אם הדבר מצויין בערך עצמו (אגב לא רק לנושא בו דנים כאן)", אך נראה לי שזה מקרה מיוחד (לפחות בחלק מהערכים בקטגוריה זה כן מוזכר). חזרתי • ∞ • שיחה 12:40, 25 באוקטובר 2020 (IST)
- @חזרתי: מה שאני מתכוון הוא, שויקיפד לא יזכה לערך בהיותו *רק* ויקיפד (אפילו לדוד שי אין ערך על שמו). ולגבי הנקודה השניה אני שמח שהסכמת, ואשמח לכתוב במאמר של כל ויקיפד/ית ישראלי/ת את שם המשתמש/ת (למשל, ״סערי תורם לויקיפדיה העברית תחת השם XXX"). מה דעתך? Gil mo - שיחה 13:29, 25 באוקטובר 2020 (IST)
- @Gil mo: כתבת עכשיו "שויקיפד לא יזכה לערך בהיותו *רק* ויקיפד" – את זה אני מנסה להסביר לך זמן רב. לדוד שי היה ערך, למיטב זיכרוני ובאופן חריג נענו לבקשתו להסיר את הערך. לגבי ״סערי תורם לויקיפדיה העברית תחת השם XXX": אם בכלל – אז רק אולי "סערי כותב בוויקיפדיה העברית בתחומים ...". חזרתי • ∞ • שיחה 13:37, 25 באוקטובר 2020 (IST)
- @חזרתי: אוקי, ועם זאת מציע לצרף את שם המשתמש כאסמכתא. אני לא יודע כמה יצא לך לערוך בויקיפדיה באנגלית, אבל שם ממש ממש קשוחים (ובצדק): אם אין לך אסמכתא למה שהוספת - העריכה שלך תימחק מיד. במקרה של סערי, לדוגמא, יהיה צריך רק להאמין (או לא) למי שצירף אותו לקטגוריה. Gil mo - שיחה 14:21, 25 באוקטובר 2020 (IST)
- @Gil mo: כתבת עכשיו "שויקיפד לא יזכה לערך בהיותו *רק* ויקיפד" – את זה אני מנסה להסביר לך זמן רב. לדוד שי היה ערך, למיטב זיכרוני ובאופן חריג נענו לבקשתו להסיר את הערך. לגבי ״סערי תורם לויקיפדיה העברית תחת השם XXX": אם בכלל – אז רק אולי "סערי כותב בוויקיפדיה העברית בתחומים ...". חזרתי • ∞ • שיחה 13:37, 25 באוקטובר 2020 (IST)
- @חזרתי: מה שאני מתכוון הוא, שויקיפד לא יזכה לערך בהיותו *רק* ויקיפד (אפילו לדוד שי אין ערך על שמו). ולגבי הנקודה השניה אני שמח שהסכמת, ואשמח לכתוב במאמר של כל ויקיפד/ית ישראלי/ת את שם המשתמש/ת (למשל, ״סערי תורם לויקיפדיה העברית תחת השם XXX"). מה דעתך? Gil mo - שיחה 13:29, 25 באוקטובר 2020 (IST)
- @Gil mo: סורי – אין קשר, אתה מוציא דברים מהקשרם. ויקיפד (שזה כל אחד מהעורכים/כותבים בוויקיפדיה, גם תו אחד) יכול להיות "זכאי לערך" לא בגלל שהוא ויקיפד, אלא בגלל הקריטריונים הרגילים לכתיבת ערך על אדם. ברור שרק ויקיפדים יכולים להיכלל בקטגוריה הנ"ל, אבל לכתיבת הערך אודותם אין שום קשר להיותם ויקיפדים. אתה בהחלט צודק באופן כללי לגבי "מן הראוי שאדם יכלל בקטגוריה מסויימת אם ורק אם הדבר מצויין בערך עצמו (אגב לא רק לנושא בו דנים כאן)", אך נראה לי שזה מקרה מיוחד (לפחות בחלק מהערכים בקטגוריה זה כן מוזכר). חזרתי • ∞ • שיחה 12:40, 25 באוקטובר 2020 (IST)
- @חזרתי: אז בניגוד למה שכתבת לפני כן, *יש* קשר לכך שלויקיפד יש ערך בויקיפדיה (ולא פספסתי). עכשיו, לפי מה יודעים שמישהו ויקיפד - כלומר, איפה זה מופיע? למשל, רמי סערי מופיע בקטגוריה, אבל ללא שום אסמכתא לכך. נראה שזה מין ״ידע שבעל פה״ שאינו נגיש לקהל הרחב. מן הראוי שאדם יכלל בקטגוריה מסויימת אם ורק אם הדבר מצויין בערך עצמו (אגב לא רק לנושא בו דנים כאן). למשל, יופיע בערך "פעילות בויקיפדיה" ושם המשתמש. Gil mo - שיחה 00:59, 25 באוקטובר 2020 (IDT)
- @Gil mo: השיקולים לכתיבת ערך על אדם שערך עריכה אחת בוויקיפדיה או מיליון עריכות בוויקיפדיה זהים לחלוטין לשיקולים כתיבת ערך על אדם שלא ערך ולו תו אחד בוויקיפדיה או לא קרא אות אחת בוויקיפדיה או בכלל לא יודע מה זאת ויקיפדיה. אני לא יודע איך לנסח לך את זה יותר ברור. ותשובה ישירה לשאלתך "מי יכלל בקטגוריית הויקיפדים הישראלים?": בקטגוריית הוויקיפדים הישראלים ייכלל כל אדם שיש עליו ערך בוויקפדיה (בכל שפה) שהוא גם ישראלי והוא גם ויקיפד. חזרתי • ∞ • שיחה 02:28, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- נכון, ובכל זאת אשמח לקבל תשובה ראויה ומלאה. Gil mo - שיחה 00:42, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- ילדים, היזהרו מפרדוקסי־ערימה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:45, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- @חזרתי אם כך האם כל מי שביצע עריכה בודדת זכאי למאמר בויקיפדיה, או יותר נכון: מי יכלל בקטגוריית הויקיפדים הישראלים? Gil mo - שיחה 17:18, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- @Gil mo ־ אתה מפספס: אין שום קשר בין עורך/משתמש/ויקיפד לבין ערך עליו בויקיפדיה. חזרתי • ∞ • שיחה 14:18, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- קצת עמום, לא? האם מי שביצע פעם בחייו תיקון תקלדה הוא ויקיפד וזכאי לערך בויקיפדיה? או, מי שכבר יש לו ערך וביצע עריכה משנית פעם אחת יכלל בקטגורית הויקיפדים? Gil mo - שיחה 21:04, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
- מתוך ויקיפדיה:ויקיפד: ""ויקיפד" הוא הכינוי לאדם הכותב ועורך תכנים שונים בוויקיפדיה." PRIDE! - שיחה 19:53, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
@חזרתי: בהחלט, איך מקבלים תמיכה? Gil mo - שיחה 17:08, 25 באוקטובר 2020 (IST)
קריטריונים ברורים יש בתבנית: נשוא ערך ויקיפד שמיה רבה • שיחה • ז' בחשוון ה'תשפ"א • 17:27, 25 באוקטובר 2020 (IST)
ובכל מקרה, השואל המקורי לא קיבל תשובה לשאלתו: האם יש דוגמא לויקיפד פעיל שרק לאחר מכן קיבל ערך על עצמו? Gil mo - שיחה 17:07, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- @Gil mo: זאת לא הייתה השאלה המקורית – ובכל מקרה היא נענתה במלואה. חזרתי • ∞ • שיחה 20:32, 26 באוקטובר 2020 (IST)
צ'קלקה[עריכת קוד מקור]
מצב: נענה
מה השם הרשמי של "צ'קלקה" על רכבי משטרה ושירות למיהם? ומה מקור השם "צ'קלקה" בעברית ישראלית? Corvus,(Nevermore) 12:22, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- אין לי מושג, אבל דווקא אתה תשמח לדעת שיש לנו צ'קלקה שהיא ציפור. Tzafrir - שיחה 12:27, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- צְפִירוֹר. מקור. מופיע בערך על ניידת משטרה ובוויקימילון. לגבי מקור המילה, ראה אצל רוביק רוזנטל כאן.
שימוש בסקריפט של python בשימוש ב-html ללא ספריות[עריכת קוד מקור]
אהלן
האם יש דרך להריץ סקריפט בשפת python על ידי לחיצה על כפתור שכתוב בתג של html? הרעיון הוא שאם אני לוחץ על הכפתור, מה שיקרה ב- onClick זה שירוץ סקריפט ששמור בקובץ אחר באותה תקייה. העניין הוא שמחיפוש באינטרנט ראיתי שיש כל מני ספריות למיניהן וסוגיהן, אבל בגלל שהפעולה פשוטה מאוד (כל החלק ה"כבד" הוא בסקריפטים ולא ב-HTML), אני מעדיף לשם הפשטות פתרון אחר.
לצורך העניין, זה השלד (אני צריך השלמה לפונקציה goPython):
<html>
<head> <title>hello world</title> </head>
<input type="button" id='script' name="scriptbutton" value=" Run Script " onclick="goPython()">
<script>
function goPython(){
// run my script
}
</script>
</html>
האם קיים כזה? תודה מראש. נילס אנדרסן - שיחה 13:11, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- קיים קומפיילר כזה ל JS, שפשוט כותבים את הקוד בתגית script, ומציינים שמדובר ב python, כפי שמציינים שימוש בשפת JS, וזה מקמפל ל JS ואז מריץ. יש כמה, יש את brython ואת transcrypt. יש כזה לעוד שפות. אני חושב שהרעיון עצמו נקרא transpile. (¯`gal´¯) - שיחה 15:34, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- מגניב תודה. אני זכרתי שיש דרך להוסיף קטעי אסמבלי as is בשפת C וקיויתי שזה נכון גם כאן. אני אנסה אותם. נילס אנדרסן - שיחה 13:06, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
מבקש הפנייה לערך או המלצה על ספר שמשווה עברית וערבית באופן כללי[עריכת קוד מקור]
אני מחפש ספר שהוא מעין "מילון עברי-ערבי" המתמקד רק או בעיקר במילים דומות בעברית ובערבית.
תודה רבה למי שתסייע. אנונימי/ת לא חתם/ה
פיזיקה ומתמטיקה - מרחב ומישור[עריכת קוד מקור]
אחד הדברים שסייעו לי להבין את מושג המישור ממתמטיקה זה הבנת מה שידוע כיום ממדע הפיזיקה על מושג המרחב, כמרחב בו נמצא היקום שלנו (בהנחה והיקום שלנו איננו כל המרחב בעצמו).
בהנחה וכל מה שיכול להתקיים ב"מישור מתמטי" יכול להתקיים ב"מרחב פיזיקלי", האם יש בכלל הבדל בין המונחים?
בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה
- המימדים במתמטיקה נשענים במידה רבה על התפישה של מרחב בפיזיקה. יש דרך אחרת לראות מרחב? מתמטיקה אמורה לייצג את המציאות, אם כי לא כל מה שקיים במתמטיקה נוצר במטרה לתאר בעיות מציאותיות. אבל כן אפשר למצוא הבדל כשמדברים על מימדים מעבר למימד 3. לא מכיר כל כך את התיאוריות לגבי 11 מימדים בתורת המיתרים, אבל יש כבר הבדל בתפיסה לגבי מימד רביעי כזמן לעומת מימד רביעי במתמטיקה. אני חושב שיש גם עוד מימדים במתמטיקה (הרי אין הגבלה על גודל המימד של וקטורים), ושמעתי מרצה למתמטיקה שפעם הזכיר שקיים תחום שבו יש חישובים שקשורים לאינסוף מימדים במתמטיקה, לא יודע כל כך במה מדובר. אפשר אולי גם להגיד שהמימדים 0, 1 ו-2 הם המצאה אנושית, כי הם לא קיימים באמת במרחב בפיזיקה, הם מופיעים רק כשעוברים לחישובים מתמטיים. כנראה שהמתמטיקאים פה יוכלו לענות על השאלה יותר טוב. (¯`gal´¯) - שיחה 23:58, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
- מרחב מתמטי הוא הפשטה של המרחב הפיזיקלי. כדרכה של הפשטה, היא לוכדת חלק מהתכונות של המקור אבל אינה מוגבלת על ידו. לכן יש מרחבים מתמטיים מכל ממד (לרבות ממד אינסופי), ופיזיקאים משתמשים בהם בלי למצמץ (ע"ע מרחב המצב, המתאר פינה צרה של המושג (אנ') ודינו שכתוב). את ההנחה על "כל מה שיכול להתקיים" לא הבנתי. עוזי ו. - שיחה 19:04, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- לגבי "כל מה שיכול להתקיים" התכוונתי לכך שאם למשל כל מעגל יכול להתקיים במרחב (המשתנה "מעגל" קיבל כל ערך מן הקטן ביותר ואילך, כביכול עד אין סוף), זה כביכול מאשש שהמרחב והמישור חד הם, אם כי דבריך עזרו לי להבין את ההבדל בין המונחים כפי שהצגתיו ושמחתי ללמוד מה זה מרחב מצב מן הערך האנגלי בהקשרו. אנונימי/ת לא חתם/ה
האם צמחים יכולים לאכול סוכר מהאדמה?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
אם משקים צמח על ידי מי סוכר, האם הוא יכול לקבל את הסוכר לגופו? 213.55.225.191 00:40, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- למיטב ידיעתי, לא. לפחות לגבי עצי אגס אני יודע בבטחה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:15, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- לא. צמחים לא "אוכלים סוכר" אלא מייצרים אותו בתהליך שנקרא פוטוסינתזה. יש צמחים טורפים שמסוגלים לעכל חרקים אבל אין צמחים ששואבים סוכר מהקרקע. גילגמש • שיחה 21:43, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
מה זה פונקציה רב מקומית במתמטיקה?[עריכת קוד מקור]
אם אני מבין נכון פונקציה רב מקומית במתמטיקה זה כל פונקציה מתמטית שהיא טרינארית ואילך (ולא בינארית) כך שיש שלוש או יותר סטים ("תמונות") במקום שניים בלבד.
אם הבנתי נכון, למה לא להגיד רק "פונקציה" ולתת לקורא לבחון כל מקרה לגופו (בינארי או טרינארי ואילך)?
בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה
- איפה נתקלת בביטוי הזה? ככל שמבחינים בין פונקציות "אמיתיות" לבין פונקציות המחזירות יותר מערך אחד (כגון, בהקשרים מתאימים: שורש, הלוגריתם המרוכב), אין הבדל בין שניים לשלושה ויותר. עוזי ו. - שיחה 22:53, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- המונח הופיע בנפשי לאחר קריאת דבריך אלה מהם הבנתי שחד-מקומית קשורה בבינארי ורב מקומית קשורה בטרינארי ויותר:
בדרך כלל המלה "פונקציה" מתייחסת לפונקציה חד-מקומית, שהיא אכן יחס בינארי. אבל בהקשרים אחרים קוראים באותו שם גם לפונקציות רב-מקומיות
- בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה
- שם דיברתי על מספר הערכים שהפונקציה מקבלת, ולא על אלו שהיא מחזירה. עוזי ו. - שיחה 01:26, 25 באוקטובר 2020 (IDT)
- תודה רבה על ההבהרה, אני מאמין שהבנתי - בהקשר החזרת ערכים מפונקציה אין מינוח מיוחד ל"שלושה או יותר" אלא יש פשוט "שניים או יותר", אך עם כתיבת ההבהרה הזכרת מונח נוסף פונקציות "אמיתיות"; הרצתי בגוגל פונקציה אמיתית אך לא מצאתי ערך בשם זהה או דומה - חשוב לי לדעת מה זה "אמיתיות" (ובמיוחד תהיתי אם יש קשר לבין "שלמות" ו"חלקיות"). בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה
- שם דיברתי על מספר הערכים שהפונקציה מקבלת, ולא על אלו שהיא מחזירה. עוזי ו. - שיחה 01:26, 25 באוקטובר 2020 (IDT)
- בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה
- למה לא להתייחס לזה בתור פונקציה שמחזירה טאפל? ואז פשוט גם הטווח יוגדר כמכפלה קרטזית בין 2 קבוצות ()? ניתן להתייחס באופן דומה גם לפונקציה שמקבלת כמה פרמטרים. (¯`gal´¯) - שיחה 23:56, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
עוד לקט שאלות: איי יוון, מדינות גרמניה, נגיפים, פרס VS ביילין, חתול בפרו[עריכת קוד מקור]
1. למה מכל האיים היווניים הוחלט שדווקא קפריסין תהיה מדינה עצמאית ולא תיכנס למדינה היוונית המאוחדת?
2. למה מכל המדינות הגרמניות הוחלט שדווקא השלוש הדרומיות ביותר - אוסטריה, שווייץ וליכטנשטיין - יהיו עצמאיות ולא ייכנסו למדינה הגרמנית המאוחדת? למה לפחות הן לא התאחדו זו עם זו?
3. האם גם נגיפים, בדומה לחיידקים, מתים מחום ומאלכוהול?
4. כידוע, פרס וביילין יזמו והובילו ביחד את הסכמי אוסלו, ומטבע הדברים שניהם היו באותה מפלגה- העבודה. למה אחרי פרוץ האינתיפאדה הם פתאום התפצלו- פרס הצטרף לממשלת שרון, ואילו ביילין הצטרף למרצ, שהתנגדה בחריפות למדיניות של שרון? האם נוצר קרע אידיאולוגי ביניהם? מי מהם שינה את עמדותיו?
5. לאחרונה התפרסמה הכתבה הזאת: https://www.yahoo.com/news/large-2-000-old-cat-171903679.html שמספרת על ציור של חתול בן 2000 שנה שהתגלה בפרו. איך ייתכנו חתולים ביבשת אמריקה לפני גילוי היבשת, אם החתולים כידוע התפתחו באפריקה?--147.236.157.85 22:41, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- 1. קפריסין הייתה מושבה בריטית עד אחרי מלחמת העולם השנייה.
- 2. שכחת את לוקסמבורג. ביסמארק תימרן את איחוד גרמניה כך שיריביו מהאימפריה האוסטרו-הונגרית לא יכללו בגרמניה. שווייץ הייתה מדינה (או פדרציה/קונפדרציה) עצמאית מהאימפריה הגרמנית בגילגוליה השונים כבר מאות שנים קודם לכן וליכטנשטיין נמצאת ממילא ביניהן. לוקסמבורג לא נכללה בגרמניה בגלל תמרון דיפלומטי מוצלח של נפוליאון השלישי רגע לפני שביסמארק תמרן אותו להפסד המביש („פארסה״, בלשונו של קרל מארכס) במלחמת צרפת פרוסיה.
- 3. נגיפים לא מתים כי הם מראש לא חיים, אבל אפשר להרוס אותם. חום הורס את החלבנים שבנגיפים (וגם את ה־דנ״א?). אני לא זוכר בדיוק איך אלכוהול מחטא אבל אני לא אתפלא אם זה גם מצליח להרוג נגיפים.
- 4. יוסי ביילין היה יותר „קיצוני״ משמעון פרס, באופן כללי.
- 5. הסוג חתול, שממנו התפתח חתול הבית, נמצא רק בעולם הישן. אבל סוגים אחרים במשפחת החתוליים נמצאים גם באמריקה. Tzafrir - שיחה 23:18, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- ואוסיף בקשר לשאלה 5, האלמוני צודק לגמרי בתהייתו. לא היו חתולים שנראים כך באמריקה הקדם-קולומביאנית אלא יגוארים ודומיהם. אני חושד שה"גילוי" הזה הוא זיוף או פשוט פייק ניוז. בינתיים לא מצאתי פרסום של זה בבמה אקדמית אמיתית. Reuveny - שיחה 23:54, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
- 1. אז למה אחרי מלחמת העולם הראשונה הבריטים החליטו לשחרר את כל יוון מלבד קפריסין?
- 2. מדוע ביסמרק לא רצה לשלוט גם על אוסטריה? ומה הסיבה שמלכתחילה שווייץ הייתה מנותקת הן מהאימפריה הגרמנית והן מהאימפריה האוסטרו-הונגרית? איך זה ששתיהן ויתרו עליה? ואיך נוצר המצב שבין אוסטריה לשווייץ יש שטח מזערי ששתיהן לא רוצות לעצמן?
- 4. במה זה התבטא?
- 5. תודה ראובני, כך חשדתי.--147.236.157.85 13:43, 25 באוקטובר 2020 (IST)
- האם קראת את הערך על יוון? אמנם הוא בזיוני ועלי להכות על חטא ובמיוחד על עליבותו של הערך אודות ההיסטוריה היוונית ולא מיותר להתנצל בפני הקוראים שלא טרחתי כנדרש והפסקתי את כתיבת ההיסטוריה של יוון בעת העתיקה, אבל בכל זאת מוזכר שם שלטון טורקי. יוון הייתה בשליטת טורקיה במהלך העת החדשה. הבריטים לא קשורים לעניין זה. עצמאותה של יוון הגיעה עוד במאה ה19, כ100 שנים לפני מלחמת העולם הראשונה. המדינה היוונית הראשונית הייתה קטנה והתרחבה בהמשך בזכות כיבושים יוונים שנעצרו במלחמת העצמאות של טורקיה בשנות ה20 של המאה ה20 (כמה שנים לאחר מלחמת העולם הראשונה). קפריסין לא נכללה בשטח המדינה היוונית. כפי שניתן לקרוא בערך אודות קפריסין, טורקיה העבירה את האי לשליטה בריטית. בזמנו בריטניה הייתה אימפריה חזקה מאוד והיה טעם לקנות את תמיכתה, אפילו במחיר גבוה כל כך. לכן, האי הזה לא נכלל מלכתחילה בשטח המדינה היוונית. בהמשך, קפריסין קיבלה את עצמאותה מבריטניה וכמה שנים לאחר מכן, טורקיה פלשה לשם והשתלטה על חלק ממנו ונוצרו שם למעשה שתי מדינות (אחת מוכרת ואחת לא כל כך) בבחינת שתי מדינות לשני עמים. לגבי השאלה אודות אוסטריה - לא ניתן היה לספח את אוסטריה כי היא הייתה אימפריה גדולה וחזקה למדי וביסמרק הסתפק בניצחון בנקודות ולא הלך על כל הקופה כי מלחמה כזאת הייתה יקרה מאוד והתוצאה שלה לא הייתה ברורה. בנוסף, כלל לא בטוח שמדינות אחרות באירופה היו מרשות לפרוסיה להשתלט על אוסטריה ולא היו באות לעזרתה של אוסטריה. גילגמש • שיחה 14:00, 25 באוקטובר 2020 (IST)
- ואוסיף בקשר לשאלה 5, האלמוני צודק לגמרי בתהייתו. לא היו חתולים שנראים כך באמריקה הקדם-קולומביאנית אלא יגוארים ודומיהם. אני חושד שה"גילוי" הזה הוא זיוף או פשוט פייק ניוז. בינתיים לא מצאתי פרסום של זה בבמה אקדמית אמיתית. Reuveny - שיחה 23:54, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
התנקשות בג'יימי לאניסטר על פי בקשת סרסיי לאניסטר - משחקי הכס[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
בעונה 8 פרק 1 יש סצנה שקייבורן מבקש מברון בשם סרסיי לכאורה, להרוג את 2 האחים שלה - ג'יימי וטיריון. האם באמת הבקשה הזו נעשתה בשם סרסיי? נשמע הזוי שסרסיי תרצה שג'יימי יהרג, מה גם שבפרק 5 כשהיא נפגשת איתו היא לא ניראית מופתעת שהוא חי והיא גם שמחה לראות אותו. יש למישהו תשובה עם הוכחה? תודה
האם מוסמלים מאמנים שלאללה קוראים יהוה?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
מוסלמים אינם פוסלים את המקרא, נכון? האם הם מאמנים ששמו הפרטי של אללה (שזה פשוט "אלוהים" בערבית, אם אני לא טועה) הוא "יהוה"? 213.55.225.191 15:24, 25 באוקטובר 2020 (IST)
- אלו שפגשתי - לא. הם אפילו לא ידעו שיש שם כזה. אבל מדובר במספר מצומצם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 04:32, 26 באוקטובר 2020 (IST)
צפון קוריאה[עריכת קוד מקור]
1. מי מחרים את מי? האם צפון קוריאה מחרימה את כל העולם מלבד סין, רוסיה וסוריה (הלך הזרזיר אצל העורב), או שהעולם הוא זה שמחרים את צפון קוריאה? ואם האפשרות השנייה היא הנכונה, אז מה הסיבה לכך?
2. האם אויבותיה של צפון קוריאה - דרום קוריאה, ארה"ב ו/או אולי מדינות נוספות - מפעילות מרגלים בצפון קוריאה? אם כן- איך יש למישהו אומץ לעשות משימה מטורפת כזאת, בידיעה שיש סיכוי גבוה שהוא ייחשף, ובמקרה כזה הוא ייזרק למחנה ריכוז, בו יוכה ויורעב למוות?--147.236.157.85 23:30, 25 באוקטובר 2020 (IST)
- 1. הסנקציות (החרמות) הוטלו על צפון קוריאה, לא להיפך.
- 2. היו מרגלים, שפעלו מתוך אידאולוגיה (ולא, למשל, בצע כסף) ולקחו על עצמם סיכונים מטורפים (לא מעט פעמים לשווא - ראה מאיר בינט). זה דומה לחייל שיוצא למלחמה עבוד מדינתו בידיעה שיתכן שייפול בשבי, יעבור עינויים וכך הלאה - ההבדל היחיד שאני רואה בין המקרים הוא שבמקרה הקוריאני המרגל מסכן גם את משפחתו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 04:31, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- לגבי סעיף 1, האידאולוגיה הרשמית בקוריאה הצפונית נקראת אידאולוגיית ג'וצ'ה שמשמעותה המילולית היא "הסתמכות עצמית". כלומר, מדובר במדינה דיקטטורית מסוגרת שהיא כמדיניות מחליטה שלא לייבא (אם כי אין ספק שזה לא באמת נכון ככל שזה תלוי בה), כך שבמובן מסויים זה גם סוג של חרם. בנוסף, כפי שציין קודמי, העולם הוא זה שמטיל סנקציות עליה כך שהחרם הוא הדדי. --EldadHe - שיחה 04:52, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- ומה הסיבה לסנקציות?--147.236.157.85 09:19, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- בניית פצצות אטום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:28, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- ניסיון להפוך לאימפריה גרעינית באסיה, זה למה הם יוצרים לאיראנים את הBM-25 מוסודאן ומייצרים לעצמם את ההוואסונג-15 וטילים נוספים. הרבה מרגלים כמו שנאמר מעליי יודעים כי הם נכנסים למצב שיש סיכוי שיצאו ממנו עם ארון קבורה (גם אלי כהן ידע שהדבר יכול לקרות לו וככה גם אנשי עסק הביש. בברכה Desertboy • שיחה • 🎶אם יש בחירות תשים את בפייס, שים בפייס ובטוייטר!🎶 09:51, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- כמו שחשבתי. אבל אז נשאלת השאלה למה בעיני הקהילה הבינלאומית לצפון קוריאה אסור מה שמותר לישראל, איראן, הודו ופקיסטן?--147.236.157.85 14:13, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- צפון קוראה היא המדינה היחידה שפרשה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. ישראל, הודו ופקיסטן לא הצטרפו אליה. איראן נתקלת גם היא בסנקציות בינלאומיות נרחבות בגלל פעולותיה להשגת נשק גרעיני בניגוד לתנאי האמנה. ועדיין, איראן יכולה להפעיל כור גרעיני לצורכי שלום וישראל לא יכולה לתקן את הכורים הגרעיניים שלה (זה שלצורכי שלום בנחל שורק וזה שאין לנקוב בשמו עם הטקסטיל) ובוודאי שלא להקים כור גרעיני חדש כדי להחליף תחנות כוח גזיות באנרגיה נקיה ובטוחה יותר (אבל גם עם תפוקת אנרגיה יציבה יותר מאנרגיה סולרית). Tzafrir - שיחה 14:47, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- לא הבנתי. למה לפרוש מהאמנה נחשב ליותר חמור מלא להצטרף אליה מלכתחילה כשהתוצאה בשני המקרים זהה לחלוטין- נשק גרעיני?! לא הבנתי גם למה ישראל צריכה לתקן את הכור שלה. הוא התקלקל? ולמה ישראל לא יכולה להקים כור חדש?--147.236.157.85 23:24, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- צפון קוראה היא המדינה היחידה שפרשה מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. ישראל, הודו ופקיסטן לא הצטרפו אליה. איראן נתקלת גם היא בסנקציות בינלאומיות נרחבות בגלל פעולותיה להשגת נשק גרעיני בניגוד לתנאי האמנה. ועדיין, איראן יכולה להפעיל כור גרעיני לצורכי שלום וישראל לא יכולה לתקן את הכורים הגרעיניים שלה (זה שלצורכי שלום בנחל שורק וזה שאין לנקוב בשמו עם הטקסטיל) ובוודאי שלא להקים כור גרעיני חדש כדי להחליף תחנות כוח גזיות באנרגיה נקיה ובטוחה יותר (אבל גם עם תפוקת אנרגיה יציבה יותר מאנרגיה סולרית). Tzafrir - שיחה 14:47, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- כמו שחשבתי. אבל אז נשאלת השאלה למה בעיני הקהילה הבינלאומית לצפון קוריאה אסור מה שמותר לישראל, איראן, הודו ופקיסטן?--147.236.157.85 14:13, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- ניסיון להפוך לאימפריה גרעינית באסיה, זה למה הם יוצרים לאיראנים את הBM-25 מוסודאן ומייצרים לעצמם את ההוואסונג-15 וטילים נוספים. הרבה מרגלים כמו שנאמר מעליי יודעים כי הם נכנסים למצב שיש סיכוי שיצאו ממנו עם ארון קבורה (גם אלי כהן ידע שהדבר יכול לקרות לו וככה גם אנשי עסק הביש. בברכה Desertboy • שיחה • 🎶אם יש בחירות תשים את בפייס, שים בפייס ובטוייטר!🎶 09:51, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- בניית פצצות אטום. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:28, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- ומה הסיבה לסנקציות?--147.236.157.85 09:19, 26 באוקטובר 2020 (IST)
מה הסיכוי שויקיפדיה העברית תגיע למיליון ערכים?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
נכון לעכשיו יש בויקיפדיה העברית בקירוב 280,000 ערכים. בהתחשב בהגבלות החשיבות ובתרומות המשתמשים, האם לדעתכם יש סיכוי שזו תגיע מתישהו בעתיד למיליון ערכים? ואם כן, מתי זה יתרחש להערכתם? --EldadHe - שיחה 05:08, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- בוודאי. קצב הכתיבה הנוכחי הוא כ15,000 - 20,0000 ערכים בשנה. מכאן זאת מתמטיקה פשוטה (בהנחה שהקצב ישמר) גילגמש • שיחה 05:22, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- המתמטיקה הפשוטה אומרת שבקצב הזה נגיע למליון ערכים תוך 36-48 שנים... הבעיה היא שככל שהזמן עובר כך יורד מבחר הנושאים שעליהם ניתן לכתוב ערכים, למעט אישים, ארועים ועוד דבר שמקבלים חשיבות עם הזמן. בנוסף, האינטרנט גם לא יהיה אותו דבר בשנת 2060 ולא בטוח שיהיה עדיין מבוסס על גלישה באתרי אינטרנט, אולי הפורמט הזה של ויקיפדיה יתיישן עד אז. --EldadHe - שיחה 06:08, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- זה נכון, אבל אני מאמין שוויקי תשאר עוד זמן רב. נכון שיש כיום צורות רבות נוספות לקבל מידע באינטרנט (למשל פודקסטים או סרטונים) אבל יש כוח רב גם לטקסט כתוב. צורה זו של העברת אינפורמציה לא נעלמה מאז שהומצא הכתב למעשה. לכן, גרסה כלשהי של אנציקלופדיה כללית רחבה תשאר. האם זה יהיה דווקא בסגנון של ויקי - את זה אי אפשר לדעת כמובן. גילגמש • שיחה 06:11, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- המתמטיקה הפשוטה אומרת שבקצב הזה נגיע למליון ערכים תוך 36-48 שנים... הבעיה היא שככל שהזמן עובר כך יורד מבחר הנושאים שעליהם ניתן לכתוב ערכים, למעט אישים, ארועים ועוד דבר שמקבלים חשיבות עם הזמן. בנוסף, האינטרנט גם לא יהיה אותו דבר בשנת 2060 ולא בטוח שיהיה עדיין מבוסס על גלישה באתרי אינטרנט, אולי הפורמט הזה של ויקיפדיה יתיישן עד אז. --EldadHe - שיחה 06:08, 26 באוקטובר 2020 (IST)
אם יכחילו הכל נגיע לפחות לחצי מליון.
- להכחיל הכל? יש המון קישורים אדומים שאינם מצדיקים כתיבת ערכים. אנחנו ממעטים להעביר מאדום לשחור, ובמקרים רבים מגלים שאין חשיבות אנציקלופדית רק כשחושבים על כתיבת ערך. --א 158 - שיחה 10:49, 26 באוקטובר 2020 (IST)
@EldadHe אני לא חושש ממיעוט תכנים, הרי בויקיפדיה באנגלית יש למעלה מ-6 מיליון ערכים. די לנו שנתרגם את כל הערכים... Gil mo - שיחה 17:13, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- בויקיפדיה האנגלית יש כל כך הרבה ערכים שבחיים לא יעברו את מבחן החשיבות של ויקיפדיה העברית... --EldadHe - שיחה 19:51, 26 באוקטובר 2020 (IST)
הדבקה בCOVID מחפצים ואוכל[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
האם ידוע בוודאות על מקרה בו היתה הדבקה בין אדם לאדם ללא מגע ישיר, אלא דרך משטחים, חפצים דוממים או אוכל? שואל השאלות - שיחה 12:13, 26 באוקטובר 2020 (IST)
איך קראו לקיסר שצפה בעירו נשרפת ותוך כדי צחק/ניגן?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
קיסר רומאי שידוע בשגעונו בזה שכשהעיר שלו נשרפה הוא עמד על יד החלון וצחק וניגן בכינור או כלי אחר מה שמו? ומה הסיפור המדויק אם כבר? תודה
- נירון קיסר, אבל ככל הנראה השרפה הגדולה של רומא לא באמת היתה בגללו ואותה נגינה בכינור היא רק מיתוס. Corvus,(Nevermore) 19:52, 26 באוקטובר 2020 (IST)
מה ההבדל בין טקטיקה לאסטרטגיה?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
?
- טקטיקה עוסקת במשהו נקודתי וקטן יחסית. אסטרטגיה עוסקת בתחום גלובלי, עיקרי, מקיף. אסטרטגיה מערבת תכנון לטווח ארוך. בעיה טקטית דורשת פתרון פתרון נקודתי, זמין וקיים. כך למשל מכירה של מוצר בודד הוא סוג של טקטיקה אבל תכנון המוצר, תכנון רשת ההפצה, בניית מערך חנויות, השגת אישורים ועוד - זאת כבר אסטרטגיה. גילגמש • שיחה 19:52, 26 באוקטובר 2020 (IST)
תשתיות בישראל[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
למה בישראל תשתית האינטרנט ירודה ביחס לאירופה? 213.55.224.48 21:55, 26 באוקטובר 2020 (IST)
הידבקות מחיסון[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
לפי הרפואה הפורמלית, אי אפשר להידבק בשפעת מחיסון השפעת. אבל אני מכיר אישית מקרה מלפני 6 שנים בו אדם (בשנות ה50 לחייו) בריא בדרך כלל היה מאושפז שבועיים עם שפעת מיד לאחר החיסון. מה הסבר לתופעה הזאת? 213.55.224.48 22:56, 26 באוקטובר 2020 (IST)
- הטענה במבוא אינה נכונה. ידוע שהחיסון נגד שפעת הוא בעל יעילות חלקית, וזאת גם מפני שלא תמיד מתאימים את החיסון לזן הנכון, וגם מפני שהנגיף משתנה בקצב מהיר. עוזי ו. - שיחה 00:28, 27 באוקטובר 2020 (IST)
איך עונים על שאלה ב'הכה את המומחה'?[עריכת קוד מקור]
מצב: חדש
דמגוגיה יקרה, טבח רחום ומצווה קטנה[עריכת קוד מקור]
יש שמות עצם שמשום מה מקובל תמיד להדביק להם שם תואר קבוע- דמגוגיה היא תמיד "זולה", טבח הוא תמיד "אכזרי", מצווה היא תמיד "גדולה" ובטח יש עוד אינספור דוגמאות שלא חשבתי עליהן. השאלה אם יש בכלל משמעות לשם התואר הזה, אם הוא מודבק תמיד אוטומטית. הרי שמות תואר בהגדרתם הם יחסיים. אם כל הדמגוגיות בעולם הן זולות, אז התוספת "זולה" מאבדת את המשמעות שלה ואז בעצם שום דמגוגיה היא לא זולה. כנ"ל לגבי טבח אכזרי ומצווה גדולה. אז עכשיו אחרי ההקדמה מגיעה השאלה- האם יש מקרים שבהם שם התואר הקבוע לא מצורף לשם העצם? דהיינו- האם יש דמגוגיה שלא נחשבת לזולה? האם התבצע אי פעם טבח עדין שבו הטובחים הקפידו לבצע בקורבנותיהם המתה מהירה ללא ייסורים? האם יש מצווה ביהדות שנחשבת למצווה קטנה?--147.236.157.85 23:44, 26 באוקטובר 2020 (IST)