ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:


תוכן עניינים

איך אפשר לדעת באיזו עיר בישראל יש הכי הרבה דירות פנויות להשכרה (לא סאבלט)?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

הייתי רוצה לדעת למשל איפה יש יותר דירות פנויות להשכרה - בערד, בדימונה, בבאר שבע, או בבית שמש. לצורך זאת הייתי מעוניין להסתכל על תרשים כל שהוא שמרכז ערים בלבד בהן יש הכי הרבה דירות פנויות להשכרה. יש דבר כזה? לא מצאתי בחיפוש גוגל עם הכותרת למעלה, למשל. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה הסיבה שגרגרנית (צמח) נקרא כך?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

האם זה מכיון שהוא מגרגר מים או מסיבה אחרת? (אם ידוע לכם על מקור / ספר שמסביר את האטימולוגיות של צמחים אשמח לדעת) 93.126.116.89 04:10, 23 באפריל 2018 (IDT)

ארכיטקטורה ציונית-קיבוצית[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

התופעה הזו הולכת ונעלמת אבל בהמון קיבוצים ומושבים בישראל נבנו בתים בעיקר בשנות ה-40 המאוחרות, ה-50 וה-60 שהם מעין מבנה לבן פשוט עם גג רעפים אדום (ארבע-משולשי). מה שמו של סגנון זה ומה מקורו? אני שואל כי ראיתי זאת רק בישראל. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעניין הפסקה הראשונה בפרק הפתיח של הערך חשמל --- האם יש לתערובת מטען חשמלי?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

תשובה על שאלה זו תהווה ביקורת עמיתים על הפסקה הראשונה בפתיח של הערך חשמל

האם יש לקטע מסוים במרחב שמכיל אטום אחד או יותר ו\או מולקולה אחת או יותר, מטען חשמלי משל עצמו? כלומר, האם נכון לדבר על "מטען חשמלי של תערובת" בדומה לכך שנדבר על מטען חשמלי של אטום בודד או מולקולה? תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הי, לגוש חומר יכול בהחלט להיות מטען חשמלי. (שאלות בגרות קלאסיות באלקטרוסטטיקה פותחות ב'כדור ברדיוס x טעון במטען חשמלי c...')
אנבל לי - שיחה 09:51, 24 באפריל 2018 (IDT)

מר מאני[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

לצורך אזכורים של שואת יהודי יוון בתרבות - אני זוכר שיש פרק בספר מר מאני שעוסק בחייל נאצי בכרתים שפוגש את אחד מבני המשפחה, אבל לא זוכר פרטים. מי מכיר ?? אזכורים נוספים בתרבות גם יסייעו. האזרח דרור - שיחה 14:53, 24 באפריל 2018 (IDT)

השיחה השנייה בספר היא בין חייל נאצי ששתתף בכיבוש כרתים ובין ה"סבתא" שלו, שלמעשה היא אשתו העקרה של אבא שלו (הוא נולד בסוג של פונדקאות). החייל מספר לה איך הוא נקלע לבית של יהודים בזמן הכיבוש וכיצד אבי המשפחה שכנע אותו שהוא היה יהודי, אבל הוא כבר לא. כתוצאה מכך ותוך פרשנות מקורית לתורת הגזע הנאצית, החייל מאפשר למשפחה להמלט, אבל אבי המשפחה בוחר להשאר מאחור, מה שמביא למותו (המוטיב האובדני חוזר בכל השיחות בספר והוא מעין קללה העוברת במשפחה מדור לדור). הסבתא לא מרוצה מהתנהגותו של החייל ורוצה שיעבור לשרת בחזית הרוסית, אבל הוא מסרב. בטיסה חזרה מכרתים לגרמניה המטוס מופל והסבתא נהרגת. אחרי המלחמה החייל מנסה לאתר את המשפחה אבל הוא אינו יודע כיצד לאיית את השם בעברית (מני או מאני) ויש יותר מדי משפחות כאלה בישראל כך שהוא מוותר על הנסיון. אחרי מלחמת ששת הימים הוא מפסיק להתענין בישראל. משתמע, אבל לא באופן חד משמעי, שבהמשך המלחמה הוא היה מוצב בפולין בבית ליד אושוויץ שהיה שייך למשפחה שסיפורה מובא בשיחה הרביעית. Easy n - שיחה 11:50, 25 באפריל 2018 (IDT)

נוסח המקרא בנצרות[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם הנוצרים, בתרגום, בהדרה או בדפוס, שינו את נוסח המקרא המקובל ביהדות? ואם כן, האם מדובר בשינויים זניחים או בשינויים של ממש? IdoZ6 - שיחה 20:39, 24 באפריל 2018 (IDT)

השינוי הידוע ביותר הוא תרגומה של "עלמה" ל"בתולה". אילן שמעוני - שיחה 21:20, 24 באפריל 2018 (IDT)
מש"א^^
הנוסח הקאנוני הוא בלטינית (מתורגמת מיוונית). כמו בכל תרגום, יש דברים שאובדים בדרך, ומאחר וכאן מדובר בתרגום של תרגום (ויש שיאמרו - של עוד תרגום) יש לעתים שינויים משמעותיים. או כמו שאמר מרטין לותר "העברים שותים מן המעיינות, היוונים מן הערוצים והלטינים מן השלוליות".
אנבל לי - שיחה 22:06, 24 באפריל 2018 (IDT)
התרגום של הירונימוס הקדוש לשפה הלטינית, Vulgata, שהיה בשימוש בכנסייה הרומית-קתולית, נעשה לא רק מיוונית אלא גם מעברית.
אולם בהמשך תורגם המקרא לכל שפות -לשימוש מאמינים קתוליים ופרוטסטנטים למיניהם.יש שינויים מעטים במספור ושמות ספרי התנ"ך אצל הכנסייה הנוצרית אורתודוקסית. התרגום ליוונית הוא הספטואגינטה. אחר כך תורגם המקרא לכל שפות העמים הנוצרים האורתודוקסים. חלקם מבוססים גם על המקור העברי והתרגום הלטיני. כל פטריארכיה אורתודוקסית אוטוקפלית בוחרת גרסה הנחשבת רשמית. בכנסייה האורתודוקסית בדרך כלל הספרים שמואל א וב נקראים מלכים א וב וספרי המלכים נקראים מלכים ג וד.קיים שינוי במספור חלק מהתהלים עם הבדל של מספר אחד. ספרי המכבים, ספר טוביה, ספר יהודית, ספר בן סירא הם חלק מהקאנון הנוצרי של התנ"ך אך בכל זאת בספרי התנ"ך שהם בשימוש שוטף של המאמינים הם אינם כלולים. Ewan2 - שיחה 23:16, 24 באפריל 2018 (IDT)
התרגום המקובל ללטינית הוא אכן נוסח הוולגטה. הוא תורגם ישירות מעברית, אך התבסס גם על תרגומים ליוונית (שמבוססים של תרגום השבעים). סדר הספרים שהזכרת הופיע כבר בתרגום השבעים. כמוכן תרגום השבעים נעשה לפני הגיבוש הסופי של נוסח המסורה ויש בינם לא מעט הבדלים. ר' לדוגמה כאן. Tzafrir - שיחה 23:36, 24 באפריל 2018 (IDT)
התרגומים הם כמו כל תרגום - יש הבדלים. גם בעברית יש ויכוחים לגבי משמעויותיהם של מלים ומשפטים בטקסט. חוקרי המקרא העברי נעזרים בעצמם בתרגומים לארמית, לטינית ויוונית כדי להבין. דוגמא מפורסמת של "טעויות" בתרגום הם הקרניים של משה רבנו בפסל של מיכלאנג'לו. לכאורה לפי פירוש לא נכון של הירונימוס בוולגטה.Ewan2 - שיחה 23:41, 24 באפריל 2018 (IDT)

גילאים מומלצים לספרי ילדים ונוער[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

(העברתי חזרה מדלפק הייעוץ היות ולא מדובר בשאלה הקשורה לעריכה בויקיפדיה)

מדוע לא כותבים על ספר את תחום הגילאים המומלץ (עבור ספרות ילדים ונוער)? כמי שמחפש מתנה לילד/ה בגיל מסויים, אני חשוף למאות כותרים שלא ברור למי הם מיועדים. יש שיטענו שיש ילדים בני שמונה שקוראים ספרים שבני 12 קוראים ולהיפך, אך כמובן אני מדבר על תחום בו נמצאים בו מרבית הקוראים. Gil mo - שיחה 17:37, 5 באפריל 2018 (IDT)

אם אין גוף מוסמך לקביעת דירוג כזה, ודאי שאין זה מקומנו לקבוע מה מתאים למי. אילן שמעוני - שיחה 18:26, 5 באפריל 2018 (IDT)
אני מניחה שהשואל/ת לא בא/ה בתמיהה על ויקיפדיה כי אם על הוצאות הספרים.
אני לא יודעת למה (אם כי העלית בעצמך השערה הגיונית למדי), אבל אם אתה מעוניין בעזרה מעשית ולא מדובר בשאלה מסקרנות בלבד, אתה מוזמן לכתוב לאילו גילאים אתה מחפש ספרים ו(אני לפחות) נשמח להמליץ.
אנבל לי - שיחה 22:32, 15 באפריל 2018 (IDT)
תודה עבור ההצעה הנדיבה, אני יותר בעניין של להשפיע על הוצאות הספרים להמליץ (באמצעות הסופרים) על תחום גילאים רלוונטי. Gil mo - שיחה 22:38, 24 באפריל 2018 (IDT)


זיהוי ספר[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

יש ספר שקראתי כשהייתי קטנה, ואני לא מצליחה להיזכר איך קראו לו. היו בו כמה סיפורים נפרדים, באחד יש מישהי שגונבת רסיסים של אור ומתכננת להחשיך את העולם כדי שאנשים יקנו ממנה אור, באחד אחר הגיבור מפחד לצאת מהבית כי הוא מפחד, בין היתר שיפלו לו עציצים על הראש. מוכר למישהו? מטריד אותי כבר כמה זמן:/ אנבל לי - שיחה 21:29, 25 באפריל 2018 (IDT)

אנבל לי, האם מדובר בספר מסידרה זו? אילן שמעוני - שיחה 20:27, 27 באפריל 2018 (IDT)
לא... זה היה ספר ילדים (אם כי בעל אווירה אפלולית וטיפה צינית), מעין סיפורי אגדה. אבל תודה :)
אנבל לי - שיחה 21:09, 28 באפריל 2018 (IDT)

שאלה בהוקי קרח[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הועבר לשיחה:הוקי קרח#משחק ההוקי קרח הארוך ביותר

לדעתי יש לכתוב ערך על הלשכה נתב"ג כארוע היסטורי ב1990[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האחראי על גבולות ישראל מבחינה חוקית הוא משרד הפנים-אשר מעניק מסמכותו למשטרת ביקורת הגבולות-ורק לאחר 42 שנה מהקמת המדינה שר הפנים אריה דרעי החליט על פתיחת לשכה למנהל אוכלוסין בנתב"ג בהנהלתי ומאז ועד היום הלשכה של משרד הפנים פועלת. סבורני שיש לכתוב ערך על לשכת מנהל אוכלוסין בנתב"ג בכבוד רב יעקב אוליאל לשכת מנהל אוכלוסין בנתב"ג

אתה מוזמן לשכתב אותו, שום גמדים לא יבואו. אילן שמעוני - שיחה 16:54, 27 באפריל 2018 (IDT)

טיפול בפרוטונים[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#טיפול בפרוטונים

שירותי ענן שהשב"כ שוכר[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שלום רב וצהריים טובים.

הבנתי ממדור דרושים באתר השב"כ שהם שוכרים שירותי ענן מהמותגים Azure/AUS/GCP מבית מייקרוסופט, אמאזון וגוגל, בהתאמה.

מדוע שהשב"כ יעבוד דווקא עם ענן מנוהל-חיצונית-מאד כמו Azure/AWS/GCP שבו רוב הכלים (utilities) מותקנים על ידי צוות חיצוני, במקום עם ענן מנוהל-חיצונית-מעט כמו DigitalOcean/Lindoe שבו רוב הכלים מותקנים על ידי השוכר?

הרי ככל שהענן מנוהל על ידי יותר צוותים (שמתקינים ומתחזקים עליו כלים שונים) יש יותר סיכון לדלת אחורית לתוך מערכות המידע של השב"כ אז למה להם להעדיף פיתרון כזה?

תודה לכם ויום נעים.

79.178.109.189 13:09, 26 באפריל 2018 (IDT)

אם השב"כ מצפין את המידע אצלו (להבדיל מלסמוך על שירותי ההצפנה של שירותי הענן), וההצפנה חסונה וחזקה, הסיכוי לפריצה למידע אפסי. אשר לניצול אפליקציות הענן לחדירה - זה בהחלט מסבך את העניינים. יתכן שבשב"כ מעריכים שהחסינות של מערכות מייקרוסופט, גוגל ואמזון טובה יותר ממה שאפשר לפתח עצמאית. זו סיבה לדאגה בכל מקרה. אילן שמעוני - שיחה 23:58, 26 באפריל 2018 (IDT)
העובדה שהם מחפשים אנשים עם ידע בשירותים אלה (כפי שמשתמע מהודעתך) לא אומרת שהם משתמשים בהם.

מהן זכויות סוציאליות?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מהן זכויות סוציאליות כיום, ומה היו הזכויות הסוציאליות שהסטודנטים נלחמו עליהן בצרפת בשנת 1832? תודה וסליחה על הבורות.--שירי2000 - שיחה 19:38, 26 באפריל 2018 (IDT)

סליחה עוד שאלה. מדוע הסטודנטים הניפו דגלים אדומים במהפכה? מה משמעות הצבע האדום?--שירי2000 - שיחה 20:16, 26 באפריל 2018 (IDT)
A red flag was raised over the Champ-de-Mars in Paris on July 17, 1791 by Lafayette, commander of the National Guard, as a symbol of martial law, warning rioters to disperse.[7] As many as fifty anti-royalist protesters were killed in the fighting that followed.

Inverting the original symbolism, the Jacobins protested this action by flying a red flag to honor the "martyrs' blood" of those who had been killed.[8] They created their own red flags to declare "the martial law of the people against the revolt of the court."[9] The Jacobin Club ruled France during the Reign of Terror (1793–1794) and made the red flag an unofficial national emblem.

תודה אבל אפשרי לקבל תשובה בעברית? ומה לגבי זכויות סוציאליות? שירי2000( אני כותבת מהנייד ולא מוצאת את הטילדות.)

הדגל האדום המקורי הונף כסמל של מצב חרום. כחמישים מפגינים אנטי-מלוכנים נהרגו בקרבות שלאחר מכן.

בהפיכת הסימבוליזם המקורי, מחו היעקובינים על פעולה זו על ידי הנפת דגל אדום כדי לכבד את "דם הקדושים" (אלה שנהרגו). הם יצרו דגלים אדומים משלהם כדי להכריז על "דיני הלחימה של העם נגד המרד של בית המשפט". היעקובינים שלטו בצרפת בתקופת שלטון הטרור (1793-1794) והפכו את הדגל האדום לסמל לאומי לא רשמי. תרגום מהיר.

זכויות סוציאליות הן הזכויות לתנאים בסיסיים לכל אדם לקיום סביר. מהו "קיום סביר" נתון לפרשנות, ושונה ממדינה למדינה, על פי רמת המחייה בה.
בדרך כלל, זכויות סוציאליות תכלולנה:
  1. . זכות לדיור
  2. . זכות לתזונה ולמים, על פי מינימום שמוגדר לקיום בריא (כל אבות המזון על פי דרישת המינימום שלהם, ומנת קלוריות יומית מספקת. יש מסמך של האו"ם שמפרט את אלה).
  3. . זכות לטיפול רפואי
  4. . זכות לחינוך
  5. . זכות לביטחון סוציאלי וגישה לעובד סוציאלי.
  6. . זכות לעבודה בתנאים הולמים
  7. . זכות התאגדות
  8. . זכות השביתה
    כפי שאפשר לראות, רוב הזכויות ברשימה עמומות. אין דין טיפול רפואי במדינה מערבית שבעה כדין טיפול רפואי במדינה נחשלת. בפועל הגדרה מדוייקת של זכויות סוציאליות משתנה ללא הרף, במעין תהליך של משא ומתן הכולל את כל הפונקציות בחברה - התאגדויות עובדים, הממשלה, המעסיקים ובתי המשפט. כך בארה"ב מערכת הבריאות אינה נגישה לעשירונים התחתונים, בהשוואה לישראל בה כל אזרח זכאי לטיפול רפואי מקיף. כך בגרמניה חינוך אקדמי ניתן בחינם, בעוד שבישראל הוא אינו נגיש לעשירונים התחתונים. בכל מדינה מתקיים תהליך בלתי פוסק של שינוי והגדרה מחדש של הזכויות הסוציאליות הקונקרטיות. בברכה אילן שמעוני - שיחה 23:48, 6 במאי 2018 (IDT)
תשובה מצוינת של אילן. קיים גם הערך Economic, social and cultural rights, אם מישהו מעוניין לתרגם מוויקיאנגלית. Danny-wשיחה 18:57, 20 במאי 2018 (IDT)

מרכאות ב-iOS 11[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

איך עושים מרכאות (גרשיים) ישרות בiOS 11? לא ״ אלא "? בiOS 10 הייתי עושה גרשיים באנגלית אבל ב11 גם האנגלית התחכמה... • דגש חזק (מלפנים בקרה וייעוץ)שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ח -כז' למט-מונים • 06:47, 27 באפריל 2018 (IDT)

משקל מולרי לעומת משקל מולקולרי[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#משקל מולרי לעומת משקל מולקולרי

מה הטעם בקרן השתלמות או קופת גמל לעצמאים?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אני יכול להבין את הטעם בקרן השתלמות או קרן גמל (פנסיה) כשמעסיק מפריש אליהן כצ'ופר לעובד שלו וכהשקעה בו, וגם כי החוק מחייבו להפריש לו לקרן הגמל.

אבל כאשר אדם מנהל את כספו שלו, למה שהוא ישים עבור עצמו כסף בקופות אלה? הרי הוא ממילא משלם ביטוח לאומי ואולי גם ביטוחים נוספים ומליטב הבנתי אין בשתי הקופות הללו ריבית חיובית והוא יבחר בעצמו במה להשקיע עבור עצמו, אז מה הטעם? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הייתרון בקרן השתלמות או בקופת גמל על פני השקעה ישירה בניירות ערך או בתכניות חיסכון היא פטור מסויים ממס. בשני האפיקים שציינת קיים פטור ממס הכנסה וממס רווח הון עבור הפקדות עד תקרה מסויימת ובתנאי שהכסף לא נמשך מוקדם מדי: בקרנות השתלמות 6 שנים מיום התחלת ההפקדות ובקופת גמל גיל 60. כמו כן בדרך כלל לקופות גמל וקרנות השתלמות יש תשואה חיובית, אך היא אינה מובטחת והלקוח יכול לבחור את מסלול ההשקעה ורמת הסיכון המועדפים עליו. בברכה, Easy n - שיחה 10:25, 27 באפריל 2018 (IDT)
למיטב ידיעתי גם על תכניות חיסכון לעתים אין מס (או לפחות אין כל מס משמעותי). תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ככלל על כל השקעה יש מס רווחי הון, כולל תכניות חיסכון. פטור ממס רווחי הון יש במקרים ספציפיים, למשל קרן השתלמות. כמו כן ניתן זיכוי ממס הכנסה על השקעות מסויימות, למשל השקעות פנסיוניות וקרן השתלמות (עד תקרה מסויימת), מה שלא נכון לתכניות חיסכון. בברכה, Easy n - שיחה 10:11, 30 באפריל 2018 (IDT)

איזה בנק יתאים לי?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אני מחפש בנק עם מאפיינים אלה:

  1. יש לו סניף בכל עיר בארץ, ללא יוצא מן הכלל.
  2. אין בו דמי חבר חודשיים.
  3. אין בו עמלות עו"ש.
  4. ניתן לבטל בו לגמרי מסגרת אשראי, כך שלא אוכל להיכנס למינוס לאחר ביטולה או לחלופין
  5. הוא מספק כרטיס חיוב "דיירקט" שניתן לשלם עימו בשקלים ובדולרים (כרטיס אחד לשניהם).
הבנק הכי קרוב שמצאתי הוא בנק הדואר אך כרטיס האשראי הדיירקט שלהם תואם רק לשקלים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא הבנתי את דרישה מס' 1, אלא אם אתה מתכוון לגור בכל עיר בארץ. ראובן מ. - שיחה 08:14, 29 באפריל 2018 (IDT)
ראובן כפי שבטח הנחת, אין לי כוונה כזו. מטרתי היא פשוט להבטיח שאם אני עובר לעיר אחרת, תהיה לי גישה נוחה לבנק ושבשום מצב לא אצטרך להחליף בנק או ליסוע מרחק משמעותי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בנק הדואר עונה בדיוק על המטרות שהצבת. יש לו סניף בכל עיר בארץ, אין בו דמי חבר חודשיים, אין בו עמלות עו"ש (אמנם קיימות עמלות על משיכת כספים), ואין כלל מסגרת אשראי. כלומר לא ניתן למשוך כאשר אין כסף בחשבון. למעשה, לאור ניסוח השאלות, כמעט ניתן היה להניח שכותב השאלה ניסה לעשות פרסומת לבנק הדואר... Face-smile.svg. בהצלחה בפתיחת החשבון בבנק הדואר הסמוך למקום מגוריך. דני. Danny-wשיחה 19:01, 20 במאי 2018 (IDT)
משתמש:Danny-w, טעות בידך; כרטיס החיוב של בנק הדואר אינו בין לאומי; ניתן להשתמש בו נכון לשנת 2018 רק בתחומי ישראל. ואגב נכון להיום כבר יש לי שם חשבון. 109.65.24.244 06:59, 22 במאי 2018 (IDT)

למה אי אפשר לערוך את אקו-ויקי?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ניסיתי לערוך שם ערך זה אך כמו עם שאר הערכים שם לא מופיע לי כפתור "עריכה" בראש הערך. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי חייבים לפתוח שם חשבון כדי לערוך?77.127.27.171 22:49, 28 באפריל 2018 (IDT)
צודק, ראיתי שם כעת כפתור "בקשת חשבון"; אינני נוח מהעובדה שאינציקלופדיה המכתירה את עצמה כאקולוגית איננה משאירה מרחב אקולוגי גם לאלו הרוצים לתרום אנונימית, כל עוד הם באים לתרום. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פיצה אליפטית[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שמתי לב במסעדה איטלקית אחת באירופה שהגישו פיצה אליפטית במקום עגולה. מישהו יודע מה משמעות הדבר? ממה זה נובע? 213.55.176.233 19:43, 28 באפריל 2018 (IDT)

אני מניח שזה בעיקר גימיק. יש בארץ רשת פיצריות (פיצה מטר) שבה הפיצות בצורה מלבנית, צורה שגם קל יותר לארוז, אבל זה לדעי בעיקר גימיק. ‏DGtal‏ - שיחה 10:01, 29 באפריל 2018 (IDT)

איך להפוך לסוכן סודי של המוסד[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אם מישהו מתגורר בחול ורוצה לרגל לטובת ישראל, למי עליו לפנות?

הפיכה לסוכן של מדינה זרה היא עבירה פלילית חמורה בכמעט כל מדינה. ‏DGtal‏ - שיחה 09:59, 29 באפריל 2018 (IDT)
אבל אם מישהו מתוגרר בחו"ל ויש לו אזרחות ישראלית בלבד. וגם, המוסד צריך סוכנים סודיים בכל מדינה, ככה השגת המידע שווה את הסיכון של עבירה על החוק.
צא מהנחה שהמוסד יודע למצוא את האנשים שהוא צריך. אם הוא היה צריך אותך הוא כבר היה פונה אליך. אם אתה חושב שיש לך ידע ספציפי שחשוב לבטחון ישראל ואתה מעוניין לשתף אותו עם גורמי המודיעין הישראלים, פנה אל נציגות ישראל הקרובה למקום מגוריך ובקש לדבר עם קצין הבטחון שלה. הוא ידע להעריך אם יש מקום לתאם לך פגישה עם נציגי מערכת המודיעין הישראלית להמשך הטיפול במידע שברשותך. כדאי להביא בחשבון שאם המידע שברשותך הושג מתוקף עבודתך עבור המדינה שבה אתה מתגורר, אתה עלול לסיים את חייך בכלא ולפגוע בצורה קשה ביחסי ישראל עם המדינה שבה אתה מתגורר (ראה מקרה יונתן פולארד). כמו כן, אם אתה חשוף מתוקף תפקידך למידע מודיעיני רגיש וחשוב, קיימת אפשרות שאתה כבר נמצא תחת מעקב של רשויות המודיעין המקומיות וגם התכתבות זו מקבלת תשומת לב מצידם. בברכה, Easy n - שיחה 13:25, 29 באפריל 2018 (IDT)
סיכוי נמוך מאוד שהדרך לשם עוברת כאן. נסה אולי את ויקיפדיה:שגרירות (לא באמת). ראובן מ. - שיחה 17:30, 9 במאי 2018 (IDT)

איך למצוא כונן SSD מהיר לאלפים ורבבות קבצים? (כיווץ וחילוץ של זיפ עם ארבעת-אלפים קבצים לוקח בערך 2 וחצי דקות ב Windows10 ו-7 שניות לערך בלינוקס וזה די מתסכל אותי)[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מערכת Windows 10 מאד מהירה אבל יש לה מקרה ספציפי של איטיות:

כיווץ וחילוץ של זיפ עם ארבעת-אלפים קבצים לוקח בערך 2 וחצי דקות ב Windows10 ו-7 שניות לערך בלינוקס

תופעה זו קורת בגלל Windows defender שעובר קובץ אחר קובץ ומוודא שאין בו קוד שמפתחי Windows מחשיבים זדוני.

ככלל, אני שמח מבדיקה זו אך כואב לי על כל הזמן שהולך על זה (אפילו שאני עושה מטלות ברקע). לפני כמעט שנתיים וחצי לערך קניתי SSD של Phillips ב-800 ש"ח, SSD מדגמים של שנת 2010 (משהו שנשאר כמה שנים בסטוקים אני מניח).

השאלה בניסוח ספציפי יותר: האם ב-2018 יש SSD שיוכל לטעון את הקבצים באותה המהירות בה הם נטענים בלינוקס למרות ה Windows defender? כלומר, לקזז לי את כל הזמן המיותר בעזרת כוח החומרה שלו? אינני שואל על דגם ספציפי אלא איך לזהות SSD כזה.

נ.ב, להבא אני אזמין SSD באינטרנט שם אני מאמין שהמחיר נמוך בהרבה וגם הדגמים חדשים יותר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שבירה[עריכת קוד מקור]

אולי השאלה שאני אמור לשאול היא "איזה מאפיין של SSD יבטיח לי חילוץ הכי מהיר של ה Inodes". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הנה הפתרון. אתה יכול לבחור או להחריג את הפרוסס של זיפ, או להחריג פולדר מבו תערוך פעולות אלה. אילן שמעוני - שיחה 18:20, 29 באפריל 2018 (IDT)
אבל חשוב לי להשאיר את בדיקות ה Windows Defender. לכן אני מחפש פיתרון חומרתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני חושב שאתה מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. הבדיקות של דיפנדר לוקחות זמן בעיקר של זמן CPU. אינני יודע אם בלינוקס פשוט מוותרים על הבדיקה או שמדובר בבדיקה מהירה באורח פלאי, אבל מהזמן שהתהליך אורך בלינוקס (7 שניות) אפשר להסיק שנושא הכתיבה לדיסק ממש אינו צוואר הבקבוק. מכאן ש SSD לא יסייע לך בעניין הזה ותרומתו תהייה שולית - עד 7 שניות). ללא שום קשר, SSD בתור הכונן למערכת ההפעלה ולתוכנות שמקיימות כתיבה וקריאה תכופה ךדיסק הוא רעיון מעולה שמשפר ביצועים באורח פנטסטי. אילן שמעוני - שיחה 12:55, 30 באפריל 2018 (IDT)
אילן, סביר לי להניח שה-SSD שיש לי במחשב האישי שונה שיש במכונה הוירטואלית שאני שוכר מחברת ענן מסוימת (אני מצטער ששלא הזכרתי מכונה וירטואלית זו תחילה, אנא סליחתך); אין לי מושג מהו ה SSD שמותקן במחשב-השרת שעליו קיבלתי תא וירטולי; אני יודע שיש בו מעבד עם 2 ליבות ו-4 ג'יגה זיכרון אך אינני יודע מה דגם ה SSD בו החברה משתמשת. אולי הם משתמשים ב-SSD מהיר פי כמה משלי שמיועד למחשביי שרת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הלינוקס זה במחשב האישי וחלונות בוירטואלי, או להיפך? כך או כך על מנת לזהות מה צוואר הבקבוק תצטרך להשתמש במד ביצועים - בחלונות זה ה Performance Monitor, וזכור לי שיש כלי מקביל בלינוקס אבל שמו זרח מפרחוני. בדוק מה צוואר הבקבוק - דיסק, זכרון או CPU וכך תדע איך להתנהל בהמשך. אילן שמעוני - שיחה 16:08, 30 באפריל 2018 (IDT)
הלינוקס הוא בווירטואלי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אוקי, זה אומר שבוירטואלי למעשה אינך יכול לברר את צוואר הבקבוק (תוכנות וירטואליזציה יכולות לשחק במשאבים שהן דורשות, כך שבעצם אתה לא מקבל CPU עם עוצמה X, אלא CPU עם ביצועים משתנים). מה שנשאר לך לעשות זה להריץ בדיקת ביצועים במחשב שאצלך ולבדוק מהו צוואר הבקבוק. אני חושד שתגלה שזה ה CPU, אבל בשום פנים ואופן לא בטוח. אם יתמזל מזלך תגלה שזה הדיסק, ואז SSD באמת יהיה פיתרון מצויין. להחליף CPU זה גם יותר יקר, וגם הפרשי הביצועים קטנים יותר. SSD מעלה ביצועי דיסק פי 100 בערך... אילן שמעוני - שיחה 21:15, 30 באפריל 2018 (IDT)

נסה להחליף את התוכנה שבה אתה משתמש כדי לבצע את הפריסה. נסה את 7-zip ‏«kotz» «שיחה» 07:12, 1 במאי 2018 (IDT)

אני מצטער, אמדתי קצת לא נכון את הזמנים, ועוד הערה למשתמש Kotz[עריכת קוד מקור]

אני התבלבלתי עם קובץ גדול יותר; ב-Windows, חילוץ של הקובץ שעליו דיברתי אורך 34 שניות עם התוכנה 7-ZIP ו-32 שניות עם התוכנה WinRar. שני פרקי זמן אלו כמובן שונים משמעותית מ-2 וחצי דקות לעומת 7 שניות, כפי שתיארתי בתחילה (34 או 32 שניות זה הרבה פחות נורא בהשוואה ל 7 שניות). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חומר, חמור, חומרה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

השורש חמ"ר: אני מבין את ההקשר בין "חומר" לבין "חימר" לדגומה. אבל איך זה קשור לוגית לחמור בחולם ולחמור בקובוץ? האם זה צירוף מקרים בלבד? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:10, 29 באפריל 2018 (IDT)

ראה חמור בוויקימילון: המילה משותפת לשפות שמיות רבות: אכדית - imēru; אוגריתית - ḥmr; ארמית־סורית - ܚܡܪܐ (ḥmārā); ארמית־מנדעית - hamara; ערבית - حِمَار (חִמַאר); מלטית - ħmar. קובץ על ידשיחה ♦ 00:06, 30 באפריל 2018 (IDT)
בכל זאת לא ברור לי הקשר בין החיה חמור לבין "חומר". Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:49, 30 באפריל 2018 (IDT)
זאת שאלה סבוכה, ואין לי תשובה לתת "בשלוף". רק קח בחשבון את הדברים הבאים: קודם כול, השורש חמ"ר בעברית משתלשל משני שורשים קדומים שונים: חמ"ר (בחי"ת לועית) וח'מ"ר (בחי"ת חכית). זה קרה מכיוון שההבחנה בין שני עיצורים אלה בטלה בשלב מוקדם בתולדות העברית ונותרנו עם חי"ת לועית בלבד. כך שאם משווים מילים מסוימות צריך קודם כול לברר, על סמך השוואה למקבילותיהן בשפות שמיות אחרות, אם השורשים שלהן באמת זהים. דבר שני שצריך לקחת בחשבון, זה שבדרך כלל שמות של בעלי חיים הם אטומים מבחינת הגיזרון, כלומר אי אפשר לגזור אותם ישירות משום יסוד אחר מכיוון שהם משקפים שלב לשון קדום מאוד (למשל, אולי לפני שמערכת השורשים והמשקלים השמית הייתה קיימת כפי שאנחנו מכירים אותה), ולעתים קרובות הגיזרון שלהם עלום לחלוטין (גם כשלוקחים בחשבון נתונים משפות קרובות). ראובן מ. - שיחה 16:17, 30 באפריל 2018 (IDT)
וואלה. תשובתך מעניינת. לא ידעתי שבעברית הקדומה היתה הבחנה בין חי"תים שונים. כך שבהחלט יתכן שמדובר בצירוף מקרים. גם שמות של חיות שאינם באמת ניתנים לניתוח תחבירי פשוט זה עניין חשוב כאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:28, 30 באפריל 2018 (IDT)
שני סוגי האות ח השתמרו בערבית, שבה ח-מ-ר (ח לועית) משמש למשמעות החיה חמור וגם הצבע אדום וגם זפת-אספלט, ו ח'-מ-ר (ח חכית) במשמעות יין ואלכוהול.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שאלתי את רוביק רוזנטל. תשובתו:
מדובר בשלושה שורשים שונים והדמיון מקרי. חמור היא מילה נטולת שורש במקורה, שממנה נגזרה בהמשך גם חַמָּר, מוביל החמור והפועל התלמודי לחַמֵר, ללכת אחרי הבהמה. חמוּר, חוּמרה ועוד קשורים למשמעות שנייה, קושי. במשמעות שלישית חומר היא צורת משנה של חֵמָר, הנקשרת גם לאדמת החמרה, האדמה האדומה, בערבית. לשוש חמ"ר משמעויות נוספות. הוא קשור גם לתסיסה ורתיחה, ומכאן חֵמָר במשמעות יין, ו'חמרמורת', הנג-אובר. בלשון התלמוד חָמַר פירושו שרף או צרב, ובמשמעות שישית – צבר ערימות. על הפסוק מעלילות שמשון הגיבור "בִּלְחִי הַחֲמוֹר חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם, בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ" תלו פרשנויות רבות. אבן עזרא דורש את הצירוף שם בהוראת "חומרים חומרים [ערימות ערימות] של חללים" בעקבות ספר שמות ח 10. אחרים רואים כאן כינוי גנאי לחמור.
סוף ציטוט. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:22, 2 במאי 2018 (IDT)

האם ביטוח לאומי בישראל מכסה גם תכנית בסיסית באחת מקופות החולים השונות?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

כתבתי את השאלה הזו בגוגל וניסיתי לברר תשובה בלפחות חמש כתבות בנושא אך באף אחת מהן לא זיהיתי תשובה חד משמעית לשאלה הזו. בתודה, בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא ברור למה אתה מתכוון כשאתה מדבר על "תכנית בסיסית". בישראל יש ביטוח בריאות ממלכתי, כך שכל תושב משלם דמי ביטוח בריאות (באמצעות הביטוח הלאומי) וזכאי להיות חבר באחת מקופות החולים ולקבל ממנה את השירותים הנכללים בסל הבריאות. אמיר מלכי-אור - שיחה 08:31, 30 באפריל 2018 (IDT)
ב"תכנית בסיסית" התכוונתי לתכנית שלא כוללת כל מה שאתה נדרש לשלם עליו אקסטרה כסף. למשל, אני יודע שלפחות חלק מקופות החולים מציעות ביטוח רפואי משלהן שנפרד הן מהביטוח הלאומי והן מהביטוח הרפואי המשלים הפרטי (אם כי גם אם "תרחיב" את התכנית שלך בקופת החולים אולי עדיין תצטרך לשלם אקסטרה כסף, סביר להניח סכום סמלי, כהשתתפות עצמית על שירות מסוים). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
התשובה היא כן. אין חובה להצטרף ל"משלימים" למיניהם. Shannen - שיחה 16:36, 30 באפריל 2018 (IDT)

באיזו עיר בישראל יש הכי פחות רעש?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

בדגש על עיר. תודה. 176.12.249.224 11:32, 30 באפריל 2018 (IDT)

הצגת נשים ביהדות[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

מדוע יהדות מתנגדת להצגת תמונות נשים?

ראו צניעות. Shannen - שיחה 10:49, 2 במאי 2018 (IDT)
צניעות (יהדות) רלוונטי יותר, ועדיין לא ממש עונה לשואל (לגבי חרדים בישראל בימינו, אני מניח). H. sapiens - שיחה 11:16, 2 במאי 2018 (IDT)
כאשר אומרים יהדות השאלה למה בדיוק מתכוונים. בפשטות בזרם החרדי ישנה הרחקה, הצנעה והסתרה של האישה בהיבטים שונים, ובכלל זה איסור על הצגת תמונות של נשים ושירת נשים בכדי להרחיק אנשים מפיתוי, שגברים לא יחשבו על נשים ולא יבואו אפילו למצב של הרהורים מיניים. בספרות חזל מובא הפסוק "כי קולך נאה ומראך נאווה" משיר השירים כסימוך לכך שיש לנשים השפעה רבה על גברים. אפי ב. 10:33, 1 ביוני 2018 (IDT)

למה הורדת ריבית בנק ישראל ל-0 מעלה מחירי דיור?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הועבר לשיחה:ריבית

Vagina & Vulva[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מה ההבדל האנטומי ביןVagina לבין Vulva ? כי זה לא אותו דבר.

ראה פות ונרתיק.Ewan2 - שיחה 22:34, 1 במאי 2018 (IDT)

משחק המקל הקצר - דמיון לMonty Hall?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

נניח ואנו משחקים במשחק. המשחק מכיל 3 מקלות, 2 ארוכים ואחד קצר. הראשון ששולף את המקל הקצר מפסיד. אם האדם השני בחר בראשו מקל, והראשון בחר במקל ארוך (לא אותו האחד), האם עדיף לשני להישאר עם אותו המקל שחשב עליו בראשו? שכן הבעיה דומה מאוד לMonty Hall, ולהחליף מהווה 66% סיכוי לשלוף את המקל הקצר או שמא הסיכוי הוא 50-50? מהיכן במונטי הול מגיעה ההעלאה בסטטיסטיקה? בר הראלשיחה 19:10, 2 במאי 2018 (IDT)

דוגמא יפה; המצבים דומים מבחינה חיצונית, אבל שונים לגמרי. בסיפור המקלות אין לבוחר הראשון מידע נוסף (הוא לא יודע מה מתכוון לבחור השני, וממילא אינו יודע מה התשובה ה"נכונה"). לכן הבחירה שלו אינה מספקת לשני שום אינפורמציה, וממילא זה לא משנה אם הוא יישאר עם אותו מקל, או יבחר מקל אחר. מאידך, בבעיה של מונטי הול המנחה *יודע* איזו דלת היא הנכונה, ולכן כשהוא בוחר דלת אחרת הוא מספק אינפורמציה. מכאן מגיעה מה שאתה קורא עליה בסיכויים לבחור נכונה. עוזי ו. - שיחה 21:01, 2 במאי 2018 (IDT)
תודה עוזי Face-smile.svg. מעט קשה לי להבין כיצד האינפורמציה באה לידי ביטוי שהרי בשני המקרים התוצאה הינה אותה התוצאה. נניח ואנו משחקים את אותו המשחק עם 50 מקלות. האדם ה49 בחר מקל בראשו וכך יצא ש48 האנשים לפניו בחרו מקל ארוך. בגרסת מונטי הול המקלות יצאו על בסיס ידע המנחה. בגרסה הזו פשוט כך יצא, אך התוצאה זהה לחלוטין. כיצד ניתן לכמת את האינפורמציה שלמעשה לא הביאה תוצאה שונה? בר הראלשיחה 12:38, 3 במאי 2018 (IDT)
נניח שיש 3 מקלות (או דלתות), ואתה בוחר את מקל (או דלת) מספר 1. עכשיו האדם השני בוחר. בגרסת מונטי הול, המנחה יודע שבחרת את דלת 1 והוא יודע היכן הפרס ולכן עכשיו הוא בוחר בדלת 2 או 3 עפ"י הידע הקודם שלו (אם הפרס בדלת 2 הוא חייב לבחור בדלת 3 ולהיפך - כלומר ב 2/3 מהמקרים אין לו ברירה מה לבחור, ולך עדיף להחליף בחירה. רק אם כבר בחרת בדלת הפרס יש למנחה בחירה מה לפתוח). לעומת זאת, אם נחזור למקלות, האדם השני בוחר מקל מבין כל ה-3 (הוא לא יודע מה בחרת בראש) ובאקראי (הוא לא יודע איזה מקל ארוך ואיזה קצר), ולכן כל הבחירות שקולות גם עבורו וגם עבורך. Dovno - שיחה 13:03, 3 במאי 2018 (IDT)
אתה קורא "תוצאה" למצב הנצפה (כאן נבחרו 48 מקלות, כאן נפתחו 48 דלתות). אבל מרחב האפשרויות כולל תאור מלא של המצב, לרבות מקומו של המוט הקצר (או דלת הפרס), ויש הבדל מהותי בין בחירה אקראית לבין בחירה המבוססת על המידע הנוסף הזה (איפה ההבדל? בהסתברויות). עוזי ו. - שיחה 14:37, 3 במאי 2018 (IDT)
שיפור ההסתברות במונטי הול נובע מהידע של המנחה. כלומר, המנחה נותן לך בחירה בין דלת אחת לבין שתי הדלתות האחרות (באחת מהן לפחות חייב להיות עז, אבל הוא יודע איפה ופותח דלת בה יש עז בוודאות. כלומר לא יכול לפתוח בטעות דלת שאיננה עז). קל יותר לחשוב על זה בכמות גדולה. אתה בוחר דלת אחת מ-100. יש פרס אחד ו-99 עיזים. אתה בוחר דלת, המנחה פותח 98 דלתות שמאחוריהן יש עז, ומציע לך להחליף את הבחירה שלך לדלת הנותרת. Botend - שיחה 16:51, 3 במאי 2018 (IDT)

האם נכון לומר שככל שכמות הדלק במיכל יותר קטנה, היעילות של השימוש בו יורדת בהתאם?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

(הועבר מוק:הכהממ, לאחר שלא קיבלתי שם תשובה) אני נוהג לעקוב אחרי צריכת הדלק ברכב שלי: כל פעם שאני מתדלק אני רושם את מה שנכתב על גבי מד הקילומטרז' של הרכב. כיוון שאני מתדלק למיכל מלא, כמות הדלק שנרשמת בקבלה של הקנייה היא בקירוב כמות הדלק שחסרה מהמיכל המלא מאז התדלוק הקודם, כלומר כמות הדלק שהרכב צרך מאז התדלוק הקודם. אני מחלק את כמות הק"מ שהרכב עבר בכמות הליטרים של הדלק שהוא צרך, ומוצא את צריכת הדלק של הרכב בק"מ נסיעה לליטר דלק. נוכחתי לדעת שאם אני מזדרז לתדלק כבר כשמד הדלק מגיע לשלושה פסים צריכת הדלק שלי יותר יעילה ואני מקבל תוצאות שגבוהות במעט מ-10 ק"מ לליטר. לעומת זאת, אם אני מחכה "לרגע האחרון" ומתדלק רק כשמגיעים במד הדלק לשני פסים או לפס בודד מהבהב, אני מקבל תוצאות שנמוכות מ-10 ק"מ לליטר. האם זה אומר שככל שכמות הדלק במיכל יותר קטנה כך הרכב מנצל אותו פחות טוב? אם כן, למה זה?

יום נעים, אביתר ג'שיחהתרומות • י"ח באייר ה'תשע"ח • 08:48, 3 במאי 2018 (IDT)

שאלה טובה. לדעתי אין קשר. גיגול מהיר החזיר לי את התשובה הזאת שאמינותה מוטלת בספק וטוענת שזה קשור לאוויר שנשאר במיכל. אני בד"כ מחשב כמוך אבל לקראת סוף הטנק כדי לקבל מדידה מדויקת ובעיקר כדי להימנע משגיאות מדידה (נסיעה ארוכה בכביש ללא פקקים לבין נסיעה עירונית איטית) וככה מקבל ממוצע מדויק יותר. נחכה לתשובת שאר חכמינו. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:01, 3 במאי 2018 (IDT)

מנגנון הדיבור של גוגל טרנסלייט[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

היי. איך הוא עובד? אני עוד יכול להניח שקריינית ישבה חודשים והקליטה את כל המילים בכל השפות. אבל הקלדתי עכשיו משהו שנראה כמו מילה, אבל זה סתם גיבוב של אותיות, וזה עבד, כולל הברות ברורות. ואין סיכוי שזה הוקלט בשנייה שלקח לי ללחץ אנטר. מה קורה שם? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:52, 3 במאי 2018 (IDT)

הקריין של גוגל הקליט גם מילים וגם הברות, בעיקר כדי שיוכלו להוסיף מילים עתידיות או שלא קיימות בשפה כמו שמות או סלנג. נסה גם בעברית ותיווכח. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:02, 3 במאי 2018 (IDT)
תודה. אין מנגנון דיבוב לעברית בגוגל טרנסלייט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:53, 4 במאי 2018 (IDT)

קוף מקליד?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הכנסתי לגוגל טרנסלייט את התרגום לערבית של מזמור א' בתהילים "אשרי האיש אשר..." המכונה לא זיהתה את השפה כערבית אלא כסינדהי (שפה לא שמית המדוברת בפקיסטן והנכתבת באותית ערביות) וכמובן סיפקה ג'יבריש כמעט לכל הפרק. אבל את המשפט האחרון "על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים. כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד" שבערבית הוא "لِذَلِكَ لاَ تَقُومُ الأَشْرَارُ فِي الدِّينِ وَلاَ الْخُطَاةُ فِي جَمَاعَةِ الأَبْرَارِ. لأَنَّ الرَّبَّ يَعْلَمُ طَرِيقَ الأَبْرَارِ أَمَّا طَرِيقُ الأَشْرَارِ فَتَهْلِكُ" המתרגם האוטומטי של גוגל תרגם (כרצף של אותיות בשפת סינדהי) למשפט תקין מבחינה דקדוקית בעברית "יש עדיין הרבה כסף במדינה. אין צורך לעשות זאת". (אגב: כשאומרים לגוגל טרנסלייט ששפת המקור ערבית מתקבל תרגום סביר לחלוטין ותואם משמעות). האם סביר שמשפט שלם בשפה אחת יהיה משפט תקין בשפה שונה לחלוטין? יורם שורק - שיחה 21:50, 3 במאי 2018 (IDT)

עלית על באג. נסה לתרגם רק את لأَشْرَارِ. 129.69.140.138 13:56, 4 במאי 2018 (IDT)
אכן מוזר המילה لأَشْرَارِ (לרשעים) מתורגמת "ברק" מרות שאין זכר לברקים במשפט המתורגם. יורם שורק - שיחה 17:34, 4 במאי 2018 (IDT)
כנראה שזה כבר סודר

https://translate.google.co.il/?hl=iw&tab=wT#auto/iw/طُوبَى%20لِلرَّجُلِ%20الَّذِي%20لَمْ%20يَسْلُكْ%20فِي%20مَشُورَةِ%20الأَشْرَارِ،%20وَفِي%20طَرِيقِ%20الْخُطَاةِ%20لَمْ%20يَقِفْ،%20وَفِي%20مَجْلِسِ%20الْمُسْتَهْزِئِينَ%20لَمْ%20يَجْلِسْ.%0A%20لكِنْ%20فِي%20نَامُوسِ%20الرَّبِّ%20مَسَرَّتُهُ،%20وَفِي%20نَامُوسِهِ%20يَلْهَجُ%20نَهَارًا%20وَلَيْلاً.%0Aفَيَكُونُ%20كَشَجَرَةٍ%20مَغْرُوسَةٍ%20عِنْدَ%20مَجَارِي%20الْمِيَاهِ،%20الَّتِي%20تُعْطِي%20ثَمَرَهَا%20فِي%20أَوَانِهِ،%20وَوَرَقُهَا%20لاَ%20يَذْبُلُ.%20وَكُلُّ%20مَا%20يَصْنَعُهُ%20يَنْجَحُ.%0A%20لَيْسَ%20كَذلِكَ%20الأَشْرَارُ،%20لكِنَّهُمْ%20كَالْعُصَافَةِ%20الَّتِي%20تُذَرِّيهَا%20الرِّيحُ.%0A%20لِذلِكَ%20لا%20تَقُومُ%20الأَشْرَارُ%20فِي%20الدِّينِ،%20وَلاَ%20الْخُطَاةُ%20فِي%20جَمَاعَةِ%20الأَبْرَارِ.%0A%20لأَنَّ%20الرَّبَّ%20يَعْلَمُ%20طَرِيقَ%20الأَبْرَارِ،%20أَمَّا%20طَرِيقُ%20الأَشْرَارِ%20فَتَهْلِكُ

איך להתגונן מהכשות נחש?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

לפעמים אני עושה הליכות בלילה בכבישים מרכזיים אשר צמודים אליהם שדות או פרדסים. אינני יכול לדעת אם לא יגיח אליי נחש מן השדה\פרדס. הישנה דרך להתגונן ממקרה בו נחש ארסי ינסה להכישני? בתודה לבבית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 13:35, 4 במאי 2018 (IDT)

אף נחש לא יגיח אליך וינסה להכיש אותך. בני אדם לא מהווים טרף עבור נחשי הארץ והמקרה היחידי בו נחשים יכישו בני אדם הוא כאשר הם מרגישים מותקפים, בצדק או שלא. כל עוד תשים לב איפה אתה הולך ולא תדרוך על נחש מנמנם, הוא לא יפגע בך. אם נתקלת בנחש (מנמנם או לא), פשוט אל תתקרב אליו והוא מצידו גם לא יתקרב אליך. בברכה, Easy n - שיחה 10:27, 4 במאי 2018 (IDT)
אישית, הייתי מנסח את המשפט הראשון "סביר להניח שאף נחש לא יגיח אליך וינסה להכיש אותך" (אם כי אינני יודע כמה זה סביר בכל סביבה שהיא ולכל אדם שהוא); הבנתי והפנמתי את עיקר שאר התשובה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זהירות סבירה כוללת-
  1. נעליים גבוהות וסגורות.
  2. המנעות מהפיכת אבנים וסלעים קטנים
  3. המנעות משרבוב הידיים לחורים וסדקים
  4. המנעות מכניסה לסבך צמחיה
במקרה של הכשת אמת, חשוב
  1. להתפנות לבית חולים מהר ככל האפשר.
  2. להשתדל להפעיל כמה שפחות את האיבר הפגוע
  3. אין לנסות למצוץ את הארס.
  4. אין להניח קרח על מקום ההכשה
  5. אין לנסות לתפוס את הנחש, אך כדאי לצלם אותו או לנסות לזכור את דוגמת הגוונים שעליו. זה דורש יותר קור רוח ממה שאני מסוגל לו.

בארץ ישנם שני זנים עיקריים של נחשים מסוכנים: צפע ארצישראלי ושרף עין גדי. הראשון נפוץ מאד בכל רחבי הארץ. שניהם אינם תוקפים אלא אם הם חשים מאויימים. בפרט אחרי נשל הם מגיבים בקיצוניות. בעיקרון אם לא מתקרבים אליהם הם לא יתקיפו. ראית נחש? צעד אחורה בזהירות. אילן שמעוני - שיחה 13:35, 4 במאי 2018 (IDT)

בהוספה על דבריו של אילן אני שמעתי בעבר על מקרה בו כבד עוף שימש לספיגת ארס מאזור הכשה: ייתכן שזה יכול לסייע לפחות עד פינוי לבית חולים. אני אישית נמנע מאכילת בעלי חיים באופן כללי אך אם יש כבד עוף\הודו\בקר או של בעל חיים אחר שבשרו נמכר בסופר בהישג יד (לדוגמה בבית המוכש אם המוכש הוכש בחצר ביתו) אני משוכנע ששווה לספוג הארס עם הכבד אך בכל מקרה אני בעד להקפיד על כל העקרונות שציין אילן וממליץ לא להקל ראש באחד מהם ולדאוג להסעה מיידית לבית החולים (ככלל, דרך הזמנת אמבולנס). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הרעיון להצמיד כבד חי למקום ההכשה נראה לי רעיון רע מאד. אילן שמעוני - שיחה 20:56, 7 במאי 2018 (IDT)

כאפייה באירופה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ArafatEconomicForum.jpg

האם אדם הלובש כאפייה באירופה מצביע על שנאת ישראל? תודה.

לא בהכרח, אך סביר להניח שכן; בפרט אם הכאפיה שהוא חובש היא כאפיה פלסטינית מודרנית (כאפיה לבנה עם ציור רשת שחורה הדומה לזו שבתמונה שצירפתי של יאסר עראפת). בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 13:25, 4 במאי 2018 (IDT)
כאפיה היא בגד ערבי מסורתי, והיא לא נלבשת מטעמים של אנטישמיות.
(עם זאת, ניתן לטעון כי ישנה קורלציה חיובית בין 'להיות ערבי' ובין 'להיות אנטישמי')
אנבל לי - שיחה 11:42, 4 במאי 2018 (IDT)
קורלציה חיובית בין ערביות לאנטישמיות? על מה מבוסס החשד? אני מדבר הרבה עם ערבים (פלסטינים) שומע מהם הרבה אנטי - ישראליות ואנטי ציונות אבל אנטישמיות די נדירה. לדעתי הסבירות שאירופאי יהיה אנטישמי (יאמין שהיהודים הם רוצחי ישו / משתמשים בדם למצות / שולטים בעולם) גבוה מהסיכוי שערבי יחזיק בעמדות אנטישמיות. יורם שורק - שיחה 18:02, 4 במאי 2018 (IDT)
להיפך, אנטישמיות ותמיכה בג'נוסייד נגד יהודים הם די נפוצים בקרב הפלסטינים ומחשבים למיינסטרים, כולל הכחשת שואה, כפי שהדגים אבו-מאזן לפני כמה ימים. ד"ר MathKnight (שיחה) 22:57, 4 במאי 2018 (IDT)
אין הרבה דברים טובים לומר על נאום אבו מאזן אבל תמיכה בג'נוסייד והכחשת שואה אין בהם. יורם שורק - שיחה 09:11, 5 במאי 2018 (IDT)
אכן. אני שמעתי זאת, לצערי, מהרבה ערבים ישראלים. אילן שמעוני - שיחה 23:13, 4 במאי 2018 (IDT)
בדיאגרמת ון אני חושד שמדובר בכמעט-חפיפה. אילן שמעוני - שיחה 13:24, 4 במאי 2018 (IDT)
כאפיה היא בגד ערבי מסורתי, זה נכון. אבל אירופאים שאינם באים ממסורת מסולמית בכל זאת משתמשים בה כפרט לבוש אפונתי. ואני חושש שרובם כלל לא מבינים את המשמעות שלה. בערך כמו שגבר ישים חזיה על הראש כי זה נראה לו אביזר לבוש מגניב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:49, 4 במאי 2018 (IDT)
משיהו שאינו ערבי או מוסלמי באירופה השם כאפייה על הראש או יותר תכופות, מסביב לצוואר, עושה זאת לפעמים מתוך אהדה או סולידריות עם הערבים, בעיקר הפלסטינאם . יש כאלה שעושים, כפי שציין Corvus מתוך אפנתיות, אהבה ללבוש הזה, ל"אקזוטיקה", מבחינה אסתטית. שנאה לאומית או דתית, העלולה להגיע לממדים גדולים, יש לציין, אינה מאפיינת רק את הסכסוך הערבי-יהודי או פלסטינאי-ישראלי. Ewan2 - שיחה 16:03, 11 במאי 2018 (IDT)
אני זוכרת, שבילדותי, בשנות ה-50' או תחילת ה-60', היה מקובל לכרוך כאפיה על הראש או הצוואר, בעיקר בטיולי בית ספר. אינני חושבת שמישהו מן הילדים שאל את עצמו מה הסיבה לכך, אבל סביר להניח שהמקור היה בפלמ"ח וברצון של ילדים ובני נוער להזדהות עם גיבורי ילקוט הכזבים וכו'. אגב, כאפיה הייתה, אבל עקאל לא. שלומית קדם - שיחה 21:48, 13 במאי 2018 (IDT)

איך נכון לכנות תופעה שיש לה כמה צורות[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מהו המונח המקובל במדע\פילוסופיה לתיאר תופעה שיש לה כמה צורות? תופעה רב ערוצית \ תופעה רב ביטויית \ תופעה כללית שיכולה להתבטא באופנים מעט שונים? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אקלקטיקה? (אין ערך. יש אמנות אקלקטית). Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:34, 4 במאי 2018 (IDT)
תוכלי להדגים תופעה כזו? לא כל כך ברור למה הכוונה.
אנבל לי - שיחה 11:45, 4 במאי 2018 (IDT)
אני גבר; ואם כבר אני מזכיר שאני גבר אז זהות מגדרית היא דוגמה לתופעה כזו; לכלל האנשים יש זהות מגדרית, אך זו יכולה להתבטא כזהות מגדרית מסוג "גבר", "אישה", "אחר" ועוד, שבמקרים רבים יחפפו עם הזוויג כמו "זכר", "נקבה", "אינטרסקס" (וזה מבלי להיכנס לנושא של טרנסג'נדריות). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
המונח הביולוגי פולימורפי עשוי להתאים.
מסכים מאד. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך לבחור אוזניות שמע למחשב עם איכות סאונד הדומה לזו של סאב-וופר?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שלום לכם ויום שישי נעים,

אני משתמש במחשב נייח עם כרטיס קול מובנה בלוח האם, אליו חיברתי סאב-וופר חיצוני ושני רמקולים.

בכוונתי לעבור להשתמש במחשב נייד ואני מחפש פיתרון סאונד נייד (אוזניות שמע).

לצערי אנינני מבין גדול בהנדסת סאונד ולא יודע איך לבחור אוזניות שאיכות הסאונד שלהן תזכיר מספיק את זו של מחשב נייד עם סאב וופר ושני רמקולים.

האם בטכנולוגיה הנוכחית בשנת 2018 קיימות בכלל אוזניות עם עומק(?) שדומה מספיק למה שייתקבל מסאב וופר ורמקולים? נכון שזה סובייקטיבי ואולי הניסוח גרוע אבל בטח הבנתם את הכיוון.

התקציב שלי הוא עד 1000 ש"ח לכל היותר.

תודה לכם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 13:19, 4 במאי 2018 (IDT)

אני משתמש באזניות בלוטות' שמפיקות בס מצויין. ניתן גם לחבר אותם באופן מסורתי (כבל PL 3.5mm), אבל אז מאבדים את הפונקציות הנוחות של נגינה/עצירה ושיר קדימה/אחורה בכפתורי האזניות. מאד נוח לצמד בבלוטות' לטלפון, להריץ נגן ומכאן ואילך הטלפון בכיס וכל השליטה היא באזניות. מה שחסר מול סאב-וופר אמיתי הוא ה"בעיטות בבטן" שסאב וופר נותן. הצליל עצמו טוב ועמוק. בחרתי אוזניות עם דרייברים גדולים על מנת שתפקנה באס ראוי לשמו. האזניות עצמן הן מטיפוס מלא (כלומר גדולות ומגושמות). אמנם יש אוזניות קטנות באיכות דומה, אבל מחירן פי 10 לערך. אילן שמעוני - שיחה 13:19, 4 במאי 2018 (IDT)

האם בן גוריון היה בכנסת השניה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 13:19, 4 במאי 2018 (IDT)

בחלק מהכנסת הוא היה ראש ממשלה, לכן היה חייב להיות חבר כנסת. אבל בהמשך הקדנציה הוא התפטר מראשות הממשלה ועבר לשדה בוקר. אז השאלה היא האם הוא המשיך להיות בזמן הזה ח"כ?
באתר הכנסת יש רשימות של הח"כים לפי כל כנסת. ברשימה עבור הכנסת השנייה הוא מופיע, ולא כתוב "כהונה חלקית" כמו המקרים אחרים. כמו כן אפשר לראות שם את כל החילופים וגם שם לא מוזכר בן גוריון. לכן התשובה היא שהוא היה ח"כ במשך כל כהונת הכנסת השנייה.emanשיחה 13:38, 4 במאי 2018 (IDT)
תחת שמו ברשימת חברי הכנסת לדורותיהם, בלשונית "תפקידים בכנסת", ניתן לראות את כל הכנסות שכיהן בהן ואת תקופת הכהונה בכל אחת מהן. כפי שעמנואל ציין, בכנסת השניה כיהן בן גוריון את כל תקופת הכהונה (למעשה הוא כיהן ברציפות כחבר כנסת מיום התכנסות הכנסת הראשונה ועד להתפטרותו מהכנסת בשנת 1970). אמיר מלכי-אור - שיחה 14:57, 4 במאי 2018 (IDT)

מה זה כבל DC? אפשר הפנייה לערך בעברית או אנגלית?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

לא מצאתי ערך על כבל DC כשחיפשתי "DC cable" באנגלית בגוגל (גם בעברית לא מצאתי). כן מצאתי בגוגל מגוון אתרי השוואת מחירים וחנויות שמוכרים כבל AC/DC ואני מניח שזה קשור אך לא ידוע לי למה הכבל משמש בכלל או בפרט (אם אני לא טועה לסאונד?). בכל מקרה, אשמח לערך על כך. אני מבקש לינק כזה אחרי שראיתי על מחשב נייד יציאת "DC". בתודה ובברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 22:32, 4 במאי 2018 (IDT)

פרוש ראשי התיבות DC הוא "זרם ישר". מדובר על כבל פשוט, דו-גידי (שני חוטים מבודדים). אילן שמעוני - שיחה 22:32, 4 במאי 2018 (IDT)
ע"פ תמונות, אילן טועה הפעם. מה גם שכבל דו-גידי פשוט יכול להוליך גם זרם חילופין. לענ"ד זהו סוג של מחבר אך אינני בטוח בכך. Shannen - שיחה 07:06, 8 במאי 2018 (IDT)
זו לא יציאת DC על המחשב, אלא כניסת DC. זה החיבור בין המחשב הנייד לבין הספק שלו, בניגוד לחיבור של מחשב נייח, שאז הספק נמצא בתוכו והחיבור הוא AC למתח הרשת.
אין מונח ספציפי "כבל DC" אלא זה שם גנרי לכבל פשוט כלשהו שמעביר הספק נמוך במתח נמוך. אלה כבלים פשוטים וזולים כי אינם צריכים לעמוד בדרישות בטיחות מחמירות יחסית כפי שנדרש במתח חילופין, או בדרישות איכות גבוהות כפי שנדרש בהעברת אותות בתדר גבוה. 77.126.60.248 18:09, 9 במאי 2018 (IDT)
סליחה, התכוונתי לכניסת DC, וכן, אני רגיל לכבליי ספק עבים יותר וכאן לא שמתי לב שזה שימש לכך, זה באותו רגע הזכיר לי כבל סאונד. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אספרסו במקרר[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם ניתן לשמור קפה אספרסו במקרר לאורך זמן (המטרה היא לשתות אותו קר, לא לחמם בחזרה)? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:48, 4 במאי 2018 (IDT)

אני לא יודע לגבי אספרסו, אבל לא נראה לי שהוא יהיה שונה מהותית מקפה שחור מבושל - שהחמיץ לי במקרר (חימצון? באמת שאין לי מושג) וקיבל טעם נוראי. אילן שמעוני - שיחה 22:30, 4 במאי 2018 (IDT)
עיקר הטעם של קפה אספרסו מגיע משכבת הקצף ("קרמה") ומרסיסים נדיפים (ארומה). שני המרכיבים האלה נמוגים בתוך כמה דקות, בין אם הקפה נשמר בקירור ובין אם לא. לאחר זמן ממושך יותר, השמנים הארומטיים של פולי הקפה הקלויים מתחילים להתחמצן ולהתעפש. לכן התשובה לשאלה היא: כן, ניתן לשמור קפה אספרסו במקרר, אבל הטעם יהיה פחות עז מאשר בקפה חם, ואחרי יממה יתחילו להתפתח טעמי לוואי לא נעימים. האמת שניסיתי משהו דומה לא מזמן - הכנתי שלוש מנות אספרסו בבוקר ושמרתי במקרר, ובערב הכנתי אייס קפה ביתי. -- ‏גבי‏ • שיח 13:12, 13 במאי 2018 (IDT)

האם מיניאטורה מפולירייזן תישבר אם היא תיפול?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם מיניאטורה העשויה מפולירייזן תישבר אם היא תיפול מגובה של 60–100 ס"מ על רצפה ביתית? אני שואל הן עבור חלקים עבים ומוצקים (כמו גופים או בטן) והן עבור חלקים דקים יותר (כגון קרניים, זנבות או מוטות). ד"ר MathKnight (שיחה) 21:42, 4 במאי 2018 (IDT)

חלקים דקים (כנף של פייה) יישברו. חלקים עבים - לא. מקור - אמפירי. אילן שמעוני - שיחה 23:11, 4 במאי 2018 (IDT)
תודה. ד"ר MathKnight (שיחה) 15:13, 5 במאי 2018 (IDT)

מי מזהה את המבנים הבאים ומיקומם?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:מסדר זיהוי#מי מזהה את המבנים הבאים ומיקומם?

הדרך המהירה והבטוחה ביותר לשלם שכר דירה ללא צ'ק[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ברצוני לשכור דירה למגורים היכן שהוא בתחום ישראל. אין לי פנקס צ'קים ואין לי כוונה להזמין אחד ואני תוהה איזו מן הדרכים להלן הכי תתאים לי.

אני חשבתי על אפליקציית פפר או על אפליקציית Paypal (אם אינני טועה, Paypal מתנהלת במטבע הדולר בלבד ונכון לשנת 2016 לפחות היו לה עמלות המרה גבוהות לטעמי). חשבתי גם על העברה בנקאית אם כי זה טרטור אם הבנק יותר מדי דורש ממך להחליף סיסמה או שהעמלות גבוהות (אם אינני טועה, בבנק הדואר למשל העברה נעשית דרך Western Union מה שאולי יייקר את התהליך).

אני מבין שמלבד פפר, Paypal, העברה בנקאית או מזומן אין לי עוד אופציה אחרת אם כך (ככלל אינני יכול לשלם באשראי כי אני שוכר נכס מאדם פרטי ולא מחברה). על כן, אשמח לעצת המומחה מה תהיה עבורי האופציה הכי מהירה אך גם הכי בטוחה לשלם על שכר הדירה. בתודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 17:08, 5 במאי 2018 (IDT) ────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

בלאומי יש שיק דיגיטלי; בפייפל אפשר לשלם בשקלים ללא המרה (אני מעביר תרומה אחת לשנה לבית טרזין בשקלים, ללא המרה וללא עמלה). חזרתישיחה 22:08, 5 במאי 2018 (IDT)

אינני לקוח בנק לאומי. האם אתה מפקיד שקלים ודולרים בנפרד לפייפאל, או מחזיק חשבון פייפאל נפרד לכל מטבע?
לא מפקיד להם כלום. משלם דרכם, במטבע של המוטב. יורד מכרטיס האשראי, בשקלים, לפי התנאים של חברת האשראי. תשלום בשקלים יורד בשקלים, ללא כל עמלה או המרה. קניות מאתרים חו"ל (בדרך כלל איביי) מגיעים לחברת האשראי כמו כל קנייה בחו"ל. ההמרה היא ע"י חברת האשראי שלי, ולא ע"י פייפל. חזרתישיחה 08:41, 6 במאי 2018 (IDT)
אממ, כנראה יש לך כרטיס אשראי "בנקאי" (לא דיירקט), כי לי למשל יש כרטיס אשראי דיירקט של בנק הדואר שתקף למטבע הש"ח בלבד ועל כן אם אינני טועה (טרם בדקתי) אינני יכול לסנפו לחשבון Pyapal (כן סינפתי כרטיס נטען במטבע הדולר ושם עמלות ההמרה אכן גבוהות). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אין דבר כזה בישראל "כרטיס אשראי דיירקט". חזרתישיחה 07:42, 7 במאי 2018 (IDT)
אתה צודק, ניסוח שגוי שלי - התכוונתי לכרטיס חיוב דיירקט (כזה יש בבנק הדואר, מניסיוני האישי והישיר). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מנסיוני האישי, תשלום בהעברה בנקאית של שכר דירה הוא אופציה מאד קלה ונוחה. לא יודע מה קורה בבנק הדואר, אבל בבנק שבו יש לי חשבון, פשוט נכנסים לחשבון דרך האתר או דרך האפליקציה, מבקשים העברה בנקאית קבועה של סך מסוים, והופ, זה עובד! גם העמלה לא יותר מדי גבוהה - 1.65 ש"ח לחודש. ביחס לעלות השכ"ד זה ממש כלום. אם רוצים לחסוך גם את העמלה הזו, יש מספיק בנקים שבהם פעולות בסיסיות בעו"ש הן ללא עמלה בכלל (למעבירי משכורת של כך וכך שקלים ומעלה), או בנקים שמציעים עמלה חודשית קבועה ונמוכה כל עוד לא עוברים כמות מסוימת של פעולות בחודש. מקווה שסייעתי. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ג באייר ה'תשע"ח • 08:44, 8 במאי 2018 (IDT)

האם כלל לוחות האם היום כוללים מיקרופון מובנה בדרך כלל?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

נתקלתי בעבר בכמה לוחות אם עם מיקרופון מובנה. האם זה נפוץ מאד או סטנדרד? אם זה אכן סטנדרד, האם זה כך גם לנייחים וגם לניידים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעבר - לא. כיום? לא יודע. איני מעודכן. 77.127.13.205 20:11, 5 במאי 2018 (IDT)
בנייחים - בודאי שלא. זה רעיון רע - הצימוד המכאני ללוח אם שרוטט בשל מאוורר המעבד מבטיח רעש רקע חזק. אילן שמעוני - שיחה 22:26, 5 במאי 2018 (IDT)
בנייחים סיילנטים (silent pc) או כמעט סיילנטים זה רעיון סביר אם כי יכול להוות פגיעה חריפה בפרטיות (בפרט כשאין הסכמה ברורה להכנסת רכיב כזה או לא סביר שמשתמש ישים לב אליו). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם כבר: מחשב שקט. Tzafrir - שיחה 09:16, 12 במאי 2018 (IDT)

מהן 37 השפות המדוברות בישראל?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בערך מדיניות לשונית בישראל כתוב שיש 37 שפות המדוברות בישראל אך מצוינות שם רק כ11 מהן מהן 26 השפות הנוספות?

הע"ש הן חלק בלתי נפרד מהערך. חזרתישיחה 08:58, 6 במאי 2018 (IDT)
מה זה ע"ש בהקשר זה? בתודה, בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הערות שוליים. אכן, השימוש בראשי התיבות הללו אינו נפוץ כמדומני. Ldorfmanשיחה 02:07, 7 במאי 2018 (IDT)
במחשבה שנייה ולאחר התבוננות בערך המדובר, חזרתי, אולי לא הבנתי את כוונתך... Ldorfmanשיחה 02:12, 7 במאי 2018 (IDT)
בהע"ש 1 יש פירוט התומך בטענה. איך לא הבנת? ערכת אותה אחרי... חזרתישיחה 07:36, 7 במאי 2018 (IDT)

הישנן מערכות סטריאו למחשב ששני הרמקולים שלהן הם סאב וופרים?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

עד לאחרונה השתמשתי במערכת סאונד למחשב הכוללת 2 רמקולים "רגילים" ורמקול שלישי מסוג סאב וופר ("טריאו"), אך בשל מעבר דירה עליי לרכוש מערכת סאונד קטנה וניידת יותר שתכלול 2 רמקולים בלבד ("סטריאו"); אני שואף ששני הרמקולים במערכת החדשה יהיו סאב וופרים בכדי להבטיח איכות מצוינת של ערוץ הסאונד "בס". אנא שתפונו אם אתם מכירים מוצר כזה. בתודה מראש למסייעות. 109.66.84.64 11:23, 6 במאי 2018 (IDT)

כעיקרון זה קרוב לבלתי אפשרי. המאפיינים הפיזיים של יוניט (רמקול בודד המורכב לתוך התיבה - ה"בוקסה") סאבוופר שונים מאד מאלה של יוניט לצלילים נמוכים בלבד (לא מאד נמוכים) ויוניט "מידריינג'". בתור התחלה, העוצמה המקסימלית של סאבוופר תלוייה לגמריי בשטח הממברנה. ברמקול קטן לא ניתן להתקין ממברנה גדולה. בהמשך, יעילות סאבוופר תלויה בגודל הבוקסה, כך שהבוקסה האידאלית גדולה הרבה יותר מגודל היוניט. גם זה לא ניתן לביצוע ברמקול קטן. הכי חשוב - סאבוופר מתוכנן לפקת צלילים בתדר נמוך מ-200 הרץ. טוויטר מתוכנן להפיק צלילים שמעל 2,000 הרץ. ברמקול בו יש רק סאבוופר וטוויטר יחסרו כל הצלילים שבין לבין, ולכן לא בונים כאלה. או שבונים רמקול עם שלושה יוניטים, או שמתפשרים על עצמת הצלילים הנמוכים מאד (נאמר מתחת ל 100 הרץ).
מה שיוצא מכל זה הוא שרמקולים שיתנו באס חזק הם בהכרח רמקולים שאינם קטנים.
עם זאת, אם אינך חסיד ה"בעיטות בבטן" של סאבוופר אמיתי, ייתכן מאד שרמקול פשרה מהסוג שתארתי יספיק עבורך. תצטרך להאזין ממש, באוזן שלך, על מנת לקבוע אם יכולת הבאס של הרמקול טובה מספיק בשבילך. אילן שמעוני - שיחה 19:33, 9 במאי 2018 (IDT)
בתודה שוב. לצערי אין לי מספיק ידע בפיזיקה \ אודיולוגיה \ עריכת סאונד כדי לחלץ מהם איזה סוג של זוג רמקולים עליי לחפש (כלומר איזה מאפיין צריך להיות להם שיהיה קרוב מספיק למה שאני מחפש גם אם מה שחיפשתי במדויק אינו אפשרי בטכנולוגיה הנוכחית). הערה של משפט על כך מאד מאד תעזור, ברשותך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
האופן היחיד בו בחירתך תהיה נכונה בודאות זה להאזין בעצמך. אנמק: מסתבר שאנשים שונים שומעים אחרת את אותם צלילים בדיוק. הדבר נובע מהבדלים במבנה עצמות האוזן והשבלול. יוצא מזה ששני אנשים יכולים לא להסכים על טיבה של מערכת אודיו - ושניהם יהיו צודקים, רק שעבור עצמם.
הבעייה היחידה עם ההמלצה שלי היא שקשה לבצע אותה בפועל. אני לא חושב שיש חנויות שנותנות להאזין לרמקולים שאינם יקרים ממש. האפשרויות שלך מצטמצמות למה שאתה יכול לשמוע אצל מכרים/קרובי משפחה, או לסמוך על ביקורות באינטרנט, שבהכרח לא תשקפנה את איך שאתה תשמע את הרמקולים, אבל לפחות תוכל לפסול ככה רמקולים שדיווחו עליהם שהם ממש קטסטרופה. 'צטער, זה מה יש. אילן שמעוני - שיחה 17:41, 10 במאי 2018 (IDT)
מאד מסכים איתך אילן. תודה. שפע ברכות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כמה רחוק בולען ים המלח שהכי רחוק משפת ים המלח?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

כמה רחוק בולען ים המלח שהכי רחוק משפת ים המלח? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 19:51, 6 במאי 2018 (IDT)

שרירים רועדים[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

למה כשמאמצים ברמה בינונית-גובהה את השריר, הוא מתחיל לרעוד? האם זה מצביע על כך שהוא מתפתח? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 19:53, 6 במאי 2018 (IDT)

מתייג את Kulystab, tsabarn, שני אבנשטיין, Ewan2, ז'וליאן סורל, חסר תקנה, ‏בעלי הידע ברפואה אילן שמעוני - שיחה 19:53, 6 במאי 2018 (IDT)

נעשו כמה מחקרים שבדקו רעידות בשרירים בזמן אימון, ונמצאו שתי סיבות עיקריות: מאמץ יתר, והתייבשות.
בזמן אימון, סיבי השרירים נמתחים ומתכווצים, אבל הסיבים מחלקים ביניהם את עומס העבודה - חלק עובדים וחלק לא, לסירוגין. הגוף מעביר פקודות לסיבי השריר (להתאמץ או לנוח), אבל במצב של מאמץ יתר הגוף פחות קשוב, השרירים מאבדים את היכולת לבצע מאמץ בתנועה רציפה, ולכן הם רועדים.
קיימים מצבים נוספים של מאמץ יתר, כמו למשל מצב שבו השריר לא התאושש לגמרי מאימון מאומץ, או מצב שבו מנסים תרגיל חדש עם קבוצת שרירים שלא התאמצה עד כה.
הסיבה השנייה לרעידות היא התייבשות. כאשר הגוף לא מקבל מספיק נוזלים, רקמות החיבור בגוף לא מצליחות להעביר כיאות אותות מהמוח לסיבי השריר. השריר מקבל באופן משובש את האותות המאותתים לו מתי להתכווץ, ולכן הוא רועד.
רעידות לא מצביעות על התפתחות השריר, אלא על מאמץ יתר. מאמץ יתר עלול להיות קטלני, ויש להימנע ממצב זה. כשיש רעידות צריך לעצור את האימון ולהשתמש במשקלים נמוכים יותר.
סימוכין (באנגלית): [1], [2]. -- ‏גבי‏ • שיח 12:56, 13 במאי 2018 (IDT)

למה אנשים זקנים מאד (ככלל, גילאי 90 פלוס) לרוב מדברים ופועלים מאד לאט (כמו עם נהיגה איטית)?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם הסיבה היא אפקט הצטברותי של אפופטוזיס (ואולי גם נקרוזיס) או שמא מדובר לרוב בחוסרים ביוכימיים (הן בשל ספיגה מועטה יותר מן המזון ו\או שינויים בתיאבון בזקנה שאולי ייגרמו למצבים הדומים לתת תזונה)? מה המחולל העיקרי של הנטייה לאיטיות תגובתית? בתודה, בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 15:48, 7 במאי 2018 (IDT)

יש סיבות רבות אפשריות. ראה שיטיון. אילן שמעוני - שיחה 22:28, 7 במאי 2018 (IDT)
לצערי אני מקבל את הרושם שלא מדובר בשיטיון אלא בתופעה כללית, אך אולי אני מאד טועה בקבלתי את רושם זה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
צדקת. כשליש לוקים בדנציה/MCI, אבל גם אצל השאר יש ירידה בכמות החומר הלבן והאפור מסיבות לא ברורות. אילן שמעוני - שיחה 19:51, 8 במאי 2018 (IDT)
אני מתרשם שהירידה הכללית (הלא פתולוגית כביכול) מתרחשת מסיבות של בלאי של הוראות ה DNA והבקרה הגנטית אבל אולי אני טועה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הם כבר ראו הכל ועשו הכל, מה יש להם למהר?שנילי - שיחה 13:10, 13 במאי 2018 (IDT)

אכן סיבות רבות לשכיחות מוגברת של איטיות ולעיתים גם שילוב סיבות. כולל: פגיעה באברי החישה (כמו ראיה ושמיעה) המביאה לקליטה מוחלשת ומאוחרת של האותות מהסביבה, פגיעה מוחית קבועה (כמו דמנציה, מחלת פרקינסון ומחלות דמויות פרקינסון), שיבוש עיצבי היקפי (כלומר מחוץ למוח - כמו נזקי סוכרת למשל), תרופות כמו כדורי שינה או הרגעה (שפועלים בגוף המבוגר שעות רבות יותר מבצעירים), תרופות נגד פרכוס או כאב עצבי ועוד.Tsabarn - שיחה 21:22, 15 במאי 2018 (IDT)

שאלה באנגלית מתמטית[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אינני בטוח איך לנסח מספיק במדויק את המשפט הבא באנגלית המקובלת בספרות של תחום המתמטיקה:

חילוק הוא כפל בהופכי - מה כפול המחלק שווה המחולק (למשל, במקרה של 6/3 נחשב מה כפול 3 (מחלק) יניב 6 (מחולק)).

אני מניח ש"מחלק" הוא divisor ו"מחולק" הוא divided אך מעבר לכאן אינני בטוח. מה יהיה הניסוח האנגלי-מתמטי המלא שלך?

בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 22:28, 7 במאי 2018 (IDT)

Division is the converse operation of multiplication: "a divided by b" is the number a/b which, when multiplied by b, results in a (for example, the result of the division operation 6/3 is the number, 2 in this case, which when multiplied by 3 (the denominator) results in 6 (the nominator)). עוזי ו. - שיחה 10:38, 8 במאי 2018 (IDT)

חיל הים - צוללות[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

כאן כתוב שבתמונה "הגשר" (Bridge - גשר פיקוד) של הדקר, לדעתי זה "הפין" (Fin- החלק העליון של הצוללת מעל גוף הצוללת) של הדקר. האם אני טועה? דרור - שיחה 23:50, 7 במאי 2018 (IDT)

אני לא חושב שאתה טועה. למיטב ידיעתי הגשר היה ממוקם בסנפיר. אילן שמעוני - שיחה 13:21, 8 במאי 2018 (IDT)

האם חכירה היא סאבלט?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אם הבנתי נכון, חכירה מתבצעת כאשר Y שוכר מ X ששוכר נכס בעצמו (מחזיק בנכס בלי להיות בעליו) אם כך, איך זה שונה מסאבלט, או שזה לא שונה?... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תודה לכם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מתוך הערך על חכירה - "חכירה היא שכירות, כאשר לרוב השימוש במונח "חכירה" מתייחס לשכירות לתקופה ארוכה (למעלה מחמש שנים), עד שמבחינה מהותית היא הופכת לעיתים דומה יותר לזכות הבעלות." כך שזהו אינו סאבלט. Shannen - שיחה 07:08, 8 במאי 2018 (IDT)
sublease הוא חכירת משנה. ראה אגרון מעות. Geagea - שיחה 10:02, 8 במאי 2018 (IDT)
סאבלט הוא חכירת משנה. עדכנתי את הערך בהתאם. -- ‏גבי‏ • שיח 12:36, 13 במאי 2018 (IDT)

למה אין לכם מידע על אות "Za oboronu Kavkaza"[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

למה אין לכם מידע על אות "za oboronu kavkaza" הנינים שלי חושדים בי שאני מצ"צבטת תודה וחג נצחון שמח! מישקה

מוזמן/נת לתרגם מכאן: Medal "For the Defence of the Caucasus". חזרתישיחה 13:33, 8 במאי 2018 (IDT)
זו מדליה ממלחה"ע 2? אני לא חושב שזה מכוסה אצלנו כמו שצריך. אתה מוזמן להוסיף אותה לערך עיטורי ברית המועצות. אילן שמעוני - שיחה 13:36, 8 במאי 2018 (IDT)
ברוסית: Медаль «За оборону Кавказа». חזרתישיחה 13:37, 8 במאי 2018 (IDT)

מה ההבדל בין שפת סקריפטינג לשאר שפות התכנות (איך נהוג\נפוץ להסבירו)?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אולי יש לכך תשובה נהוגה\נפוצה בספרות התחומים מדעי המחשב או הנדסת תוכנה? בתודה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ר’ שפת תסריט (להבדיל משפת מחזה) ושפת תכנות דינמית. Tzafrir - שיחה 16:17, 8 במאי 2018 (IDT)

האם יש הגדרה מתמטית חד משמעית למונח ״גבול עליון״[עריכת קוד מקור]

הועבר ל ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#האם יש הגדרה מתמטית חד משמעית למונח ״גבול עליון״?

אנדרטה לזכר אלכסנדר פצ'רסקי[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

איפה בתל אביב מוצבת האנדרטה לזכרו של אלכסנדר פצ'רסקי‎, מנהיג המרד במחנה סוביבור? Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:49, 9 במאי 2018 (IDT)

בחיים לא שמעתי לא עליו ולא על הפסל. אבל הימור שלי - בית עמיגור, דרך השלום 100. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:27, 9 במאי 2018 (IDT)
כן, ידוע שזה גיבור שנמחק מההיסטוריה. כי לגרום למרד ובריחה המונית במחנה השמדה ובכך למעשה לגרום לסגירתו משום מה לא זכה לעניין ציבורי... אני רואה עכשיו שהכתובת רשומה בתיאור התמונה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:55, 9 במאי 2018 (IDT)

מה ההבדל בין איגרת חוב (מדינית\פרטית) לבין מניה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

או שאין הבדל? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הגרסה הקצרה:
איגרת חוב היא נייר ערך המהווה התחייבות לתשלום חוב כלשהו. אם אתה מחזיק באיגרת חוב של חברה מסויימת, זו התחייבות של החברה לשלם לך סכומים מסויימים בתאריכים מסויימים (בתנאים מסויימים).
מניה היא נייר ערך המקנה בעלות על חלק מחברה. אם יש לך מניה בחברה מסוימת, אחוז מסוים מבעלות החברה שייך לך (תלוי כמה מניות בסה"כ הונפקו וכמה בבעלותך).
להרחבה ראה אגרת חוב, ומניה. Dovno - שיחה 17:31, 9 במאי 2018 (IDT)
מחירה של מניה עולה או יורד בהתאם לביצועי החברה ומצב השוק. מחירה של איגרת חוב אינו מושפע, בדרך כלל, מביצועי החברה, למעט מצב שבו החברה אינה מסוגלת לפרוע את חובה, מצב שגורם לירידה תלולה במחירה איגרת החוב. גם מחירה של איגרת חוב מושפע ממצב השוק - עלייה בשיעור הריבית במשק תפגע במחירן של איגרות חוב המבטיחות ריבית נמוכה יותר. דוד שי - שיחה 10:40, 12 במאי 2018 (IDT)

למה וייפי אמור לחסוך בסלולה?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

שלום! אם אנלא טועה שמעתי פעם שווייפי אמור לחסוך בסוללת הסמארטפון... זה באמת ככה? למה?? תודה!!! 141.226.76.243 04:34, 10 במאי 2018 (IDT)

זה לא נכון. ההיפך. ווייפיי צורך כוח סוללה לשידור, קליטה ופענוח. אילן שמעוני - שיחה 08:29, 10 במאי 2018 (IDT)
אשאל אחרת: מה צורך יותר סוללה? ווייפיי או קליטה סלולרית? כי בהפעלת ווייפיי מופסקת הקליטה הסלולרית. חזרתישיחה 08:54, 10 במאי 2018 (IDT)
אם אתה שואל "בהורדת קובץ זהה, מה צורך יותר?" - אז אכן מדובר בתקשורת סלולרית. אילן שמעוני - שיחה 12:04, 10 במאי 2018 (IDT)
אופס, שכחתי ששאלת למה. אז: א. פרוטוקול התקשורת הסלולרית יותר מסובך, מאחר והוא צריך להתמודד עם נקודות קצה רבות. לכן ישנה תקורה גבוהה יותר. ב. מכיוון שהאנטנות הסלולריות מרוחקות הרבה יותר מאנטנת הווייפיי, נדרש הטלפון לשדר בהספק גבוה (הרבה) יותר. הערת אגב - מעצבן אותי שאנשים ש"מתנגדים לקרינה סלולרית" (אין ביסוס חד משמעי לסכנה, למרות עשרות מחקרים. על כל מחקר שטוען שיש סכנה יש שניים שמצאו שלא) מונעים פיזור של אנטנות רבות. הרי ההיפך הוא הנכון - ככל שיש יותר אנטנות, הסיכוי לאנטנה קרובה יותר גדל, והספק השידור נמוך יותר - כלומר פחות קרינה. אילן שמעוני - שיחה 12:08, 10 במאי 2018 (IDT)
זה די בטוח שקרינה לא מיינת בתחום ועצמה של משדר של טלפון אינה מזיקה לבריאות (יש לגוף שלנו מנגנונים די רבים להתמודד עם חימום ועם קרינה. שהיא דבר מאוד נפוץ בכוכב הלכת שלנו). לגבי יותר אנטנות - הדבר כנראה יוריד בממוצע את עוצמת הקרינה מכל משדר ובכך תסייע לחיסכון באנרגיה לתווך הארוך. כמובן שההתנגדות היא בלתי רציונלית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:47, 10 במאי 2018 (IDT)

אני לא בטוח שהתשובה של אילן שמעוני מדוייקת. הייתי רוצה לראות מקור לטענותיו לפני שהייתי מקבל את תשובתו. מן הסתם זה גם מאוד משנה איזה טכנולוגיה סלולארית (דור שני? או רביעי) ואיזה גרסא של WIFI. באופן כללי הטכנולוגיה הסלולארית יותר מתקדמת מ-WIFI (אם כי שתיהן מתקדמות לאורך הזמן), ויש חוסר סימטריה משמעותית, במובן זה שתאי הבסיס של הסלולאר יקרים עשרות מונים יותר מתאי הבסיס של ה-WIFI ומיחידות הקצה; כך שבאופן טכנולוגי ניתן להעמיס על תאי הבסיס יותר סיבוך על מנת לחסוך בעלות החשמל בתחנת הקצה. ליצרני הטלפונים ולגופי התקינה הסלולארית חשוב מאוד שימור אנרגיה בתחנת הקצה; ולמפעיל הסלולארי חשוב החסכון במשאב הספקטרום הסלולארי (שהוא מקור הפרנסה שלו), וכיסיהם של אלה עמוקים יותר משל האלמוני שקונה ראוטר במחיר הזול ביותר. ‏«kotz» «שיחה» 17:09, 12 במאי 2018 (IDT)

אם התכוונת אליי - אין לי כל עיקרון לקנות ראוטר במחיר הזול ביותר או כל מוצר שהוא במחיר הזול ביותר. אהבתי מאד את תשובתך עד המשפט שאליו כרגע התייחסתי שנראה לי מיותר מלבד שאינו נכון וגם משפט בסגנונו אינו נכון. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
וייפי חוסך בהספק בצורה משמעותית. ההבדל בין המרחקים ב WIFI ו סלולרי הוא משמעותי, נדרש הרבה יותר הספק לשדר למרחק גדול, וגם הערוץ הפיסי של פרוטוקול השידור הוא יותר מסובך ודורש יותר עיבוד DSP. עדיף תמיד להשתמש ב WIFI, רוחב הפס יותר גדול, קבצים גדולים יורדים יותר מהר, פחות צריכת הספק, זה בחינם, לא מוגבל ב GB וכמובן לא פחות חשוב פחות קרינה למוח. Yossi Kimchi - שיחה 18:17, 12 במאי 2018 (IDT)
השאלה עסקה בהורדת קבצים ולכן הספק השידור לא רלוונטי: אם תחנת הבסיס רחוקה היא תשדר יותר חזק, זה לא יגזול מהסוללה של הטלפון. גם "יותר DSP" זה לא בהכרח "יותר חשמל": אם בזכות "יותר DSP" השידור לוקח חצי מהזמן, יהיה חיסכון משמעותי בזמן סוללה, כי הרכיבים האנלוגיים למיטב הבנתי גוזלים הרבה יותר אנרגיה מרכיבי העיבוד. ‏«kotz» «שיחה» 22:14, 12 במאי 2018 (IDT)
השאלה המקורית הייתה באופן כללי מה צורך יותר הספק. גם כשמורידים קובץ הטלפון שלך משדר כל הזמן פאקטים, כשהערוץ פעיל אותו צ'יפ עובד כל הזמן. גם ה AFE (analog fron end) וגם הצ'יפ הדיגיטלי בסלולרי צורכים יותר הספק מ WIFI. כל ערוץ השידור על כל מרכיביו בסלולרי צורך הרבה יותר הספק מ WIFI. כשאתה עובר ל WIFI הטלפון מכניס ל powerdown את הערוץ הנתונים לסלולר ובכך אתה חוסך הספק. Yossi Kimchi - שיחה 22:38, 12 במאי 2018 (IDT)
התייחסתי לתשובה של אילן שמעוני שהתייחס לשאלה "בהורדת קובץ זהה, מה צורך יותר?". הסברתי למה אני מתקשה להאמין ש"גם ה AFE (analog fron end) וגם הצ'יפ הדיגיטלי בסלולרי צורכים יותר הספק מ WIFI. כל ערוץ השידור על כל מרכיביו בסלולרי צורך הרבה יותר הספק מ WIFI.". ‏«kotz» «שיחה» 08:31, 13 במאי 2018 (IDT)
חיפוש קצר מניב את התשובות הללו. מקווה שזה עונה על השאלה Face-smile.svg Yossi Kimchi - שיחה 14:44, 13 במאי 2018 (IDT)
kotz, גם קבלת קובץ אינה תהליך חד-סטרי. בכל הפרוטוקולים של סלולרי דיגיטלי נשלחת פקטת אישור על כל פקטת קבלה, וזה בנוסף לפקטות תצורה שמשמשות לאיתור נדידה. אינני יודע מאיפה להקריץ לך מקור לזה, אבל... זה היה בתחום המקצועי שלי אי אז כשהייתי ברווז. זה לא מחייב אותך להאמין לי, כמובן. אילן שמעוני - שיחה 19:42, 13 במאי 2018 (IDT)

בוויקיפדיה יש מתיימרים להיות מומחים, וב-quora עשרות מונים. אז דף התשובות ב-QUORA שהביא Yossi Kimchi זה לא מקור לכלום. לא נכון שנשלחת פקטת אישור על כל פקטת קבלה; בסלולאר בד"כ מקבצים את הודעות האישור כדי לחסוך בתעבורה. ב-WIFI, בגלל שהוא COLLISION BASED יש ACK. כמות השידור של תחנת הקצה בהורדת קובץ קטנה משמעותית מכמות הקליטה - אני לא משוכנע שצריכת הסוללה היא בכלל משמעותית בנושא זה; ואם היא משמעותית יתכן שהפער הוא לטובת הסלולאר. לגבי "פקטות תצורה שמשמשות לאיתור נדידה", אני לא רואה סיבה שיהייו כאלה בזמן שטלפון מקבל קובץ גדול - הרשת יכולה לקבל את כל המידע שהיא צריכה ע"י מעקב על הDOWNLINK. אני לא חושב שנשלחות הודעות כאלו בזמן שיש DOWNLINK פעיל. אפילו בזמן IDLE, מידע על נדידה (במובן SERVING CELL RESELECTION) נשלחות רק כשהטלפון עובר מטווח הכיסוי של תא אחד לאחר, אז אם האלמוני לא נוסע תוך כדי הורדת הקובץ הגדול של משתמש:אילן שמעוני, אנחנו לא צריכים לקחת אותן בחשבון. ‏«kotz» «שיחה» 07:30, 14 במאי 2018 (IDT)

kotz, אתה פשוט טועה. כאן תוכל לראות עד כמה התקורה של 3G גבוהה. בנוסף.... "בוויקיפדיה יש מתיימרים להיות מומחים". ובכן, אני לא מתיימר להיות מומחה. ציינתי שהידע שלי מיושן, וגם כשעסקתי בתחום תחום העיסוק שלי אמנם דרש ידע מסוים ב transport layer, אבל לא מעבר לזה: אבל לקח לי בערך 10 דקות לגלות שמה שידעתי ימי קדם תופס גם ל 3G LTE. את המסקנות תסיק לבד. אילן שמעוני - שיחה 11:59, 15 במאי 2018 (IDT)
אני לא יודע במה אתה טוען שאני טועה. השרטוט שצירפת אינו מוכיח שהתקורה של 3G יותר יקרה משל WIFI ווודאי לא במונחי סוללה. HARQ - HYBRID ARQ הוא מנגנון שמאפשר שליחת *פחות* מידע במקרה של RETRY משולש או יותר. אני לא יודע אם יש HARQ ב-WIFI - אני חושד שלא; ואם כך נראה ש3G חוסך בזמן שידור וקליטה ביחס לWIFI (בתרחיש מסויים); ואם יש בWIFI HARQ הרי שהתכונה של HARQ ב-3G אינה מלמדת דבר. ‏«kotz» «שיחה» 16:07, 15 במאי 2018 (IDT)
כנקודת פתיחה, על פי התרשים גם ב-3G אין צבירה של ACK-ים של TCP. האם נקודה זו מוסכמת עליך? למיטב ידיעתי בפרוטוקולים ישנים לא הייתה צבירה כזו, ולמען האמת אינני רואה יתרון בה, אלא אם יש הבדל גדול בין גודל הפקטות של TCP לעומת פקטות סלולריות. לאבד פקטה סלולרית גדולה מן הסתם אינה רעיון טוב. שוב, הידע שלי מיושן, אבל בזמנו סדרי הגודל של הפקטות היו קרובים. האם המצב הזה השתנה? אילן שמעוני - שיחה 20:24, 15 במאי 2018 (IDT)
הו אילן שמעוני, התרשים לא מתאר שב-3G "אין צבירה של ACK-ים של TCP". גם ב-3G וגם ב-WIFI משתמשים בTCP/IP (בדוגמא שלך) ולכן כמות ה-TCP ACKS תהיינה זהות או לפחות לא מושפעות מהטכנולוגית שידור (RAT) (WIFI VS CELLULAR). ההבדל שאנחנו צריכים לחפש הוא בACK ברמת AIR INTERFACE. בתרשים אתה רואה HARQ ACK ששם בוודאות מבצעים צבירה (HARQ זו טכנולוגיה של 3G והלאה); הוסף לכך שאם אין HARQ אז אין צורך בACK בכלל ב3G שכן זו רשת מנוהלת (שולחים רק RETRY REQUEST אם צריך). ב-WIFI יש ACK על כל פקטה. חוץמזה כשמסתכלים על הTCP ACK זה בכלל מטעה, בגלל שגם ב-WIFI וגם בסלולאר יש מנגנוני תיקון שגיאות "מתחת" ל-TCP (ה-HARQ זה אחד מהם), כך שהסיכוי ש-TCP יראה איזה שגיאה מעניינת שצריך לדווח עליה נמוך מאוד עד בלתי סביר. חוץ מזה TCP בעצמו מבצע איחוד ACKים. אפילו בערך Transmission Control Protocol מוזכר "שדה מכיל את המספר הסידורי של ההודעה הבאה לה מצפה התחנה ומהווה אישור קבלה על כל ההודעות בעלות מספר סידורי הקטן ממנו". כלומר TCP ACK זה לא גורם סוללה משמעותי. אני אדגיש שאני לא טוען שאני יודע ש-WIFI צורך יותר סוללה מסלולאר, אם כי זה בהחלט החוויה האנקדוטלית שלי. אני רק אומר ש2 הטענות המנוגדות צריכות להיות מגובות במקורות מאוד משמעותיים כדי שתאמין להם. לא נראה לי שתמצא מקור לכאן או לכאן, בגלל המגוון הגדול בין היצרנים והמכשירים והטכנולוגיות. הנטיה שלי היא להניח שהסלולאר יותר אופטימלי מבחינת צריכת סוללה, מהשיקולים הכלכליים שכתבתי בתחילת הודעותיי בחטיבת דיון זו ושהאלמוני לא אהב. חג שמח ‏«kotz» «שיחה» 17:25, 18 במאי 2018 (IDT)
kotz, אם אתה צודק אז השרטוט פשוט שגוי - הוא מראה HARQ במקביל ל TCP ACK. זה אפשרי כמובן שזו פשוט טעות. שוב, הידע שלי ממש לא מעודכן.
כך או כך גורם אחד שבו אני בטוח לגמרי הוא הספק השידור. הוא מושפע מחוזק הסיגנל של התא, ולקראת גבולות התא הוא החזק ביותר שהטלפון יכול לספק. בגבולות נדידה המצב מסתבך עוד יותר.
הגענו למקום שאנחנו קצת טוחנים מים. אם אתה צודק לגבי יעילות פרוטוקולים סלולריים אז יש פה גורם אחד לכאן וגורם שני לשם, ובלי משהו אמפירי ומקיף (כלומר בדיקות רבות בתנאים שונים) אנחנו פשוט לא יכולים להשיב על השאלה. אילן שמעוני - שיחה 16:00, 20 במאי 2018 (IDT)

אילן שמעוני, בוודאי שיש TCP ACK במקביל (כלומר על אותו מידע) ל-HARQ. איזה קסם לדעתך יכול לגרום ל-TCP להבין שהוא מעל 3G ולכן להימנע מ-ACK? אין קסם כזה כי הוא סותר את מודל השכבות. איזה קסם יכול לגרום ל3G לא לבצע HARQ סביב ערוצים עם TCP? טוב, יש קסם כזה (קוראים לו DEEP PACKET INSPECTION) אבל הוא קסם טיפשי. המטרה של HARQ היא לייעל RETRANSMITTIONS. אז אם כבר קסם, אז להפעיל HARQ בערוצים עם TCP, לא להשבית. מכאן נובע שיש TCP ACK במקביל לHARQ, והרווח בזמן שידור קיים אפילו שיש TCP ACK מפעם לפעם (כאמור, לא על כל פקטה). האמירה "לקראת גבולות התא הוא [= עוצמת השידור ] החזק ביותר שהטלפון יכול לספק" גם לא מדוייקת. למשל בכביש הערבה יש לך MACRO-CELLS של עשרות ק"מ; ברור שהטלפון משדר שם יותר חזק מאשר כמעט בכל פינה בבית של אלמוני ברחובות. הספק שידור מקסימלי של התקן נייד הוא תוצר של רגולציה, לא טכנולוגיה. באיזה תחום תדרים ההספק המקסימלי גדול יותר? למיטב הבנתי הגבול די דומה בWIFI ובסלולאר מודרני. ושוב, ע"י עיבוד אותו רציני בתחנת הבסיס ניתן להנמיך את עוצמת השידור בתחנת הקצה המשדרת. ליצרני הסלולאר יש תמריץ לעשות זאת; ליצרני ה-WIFI AP יש תמריץ הפוך (קוראים לו זאפ). אני שמח ששכנעתי אותך ש"בלי משהו אמפירי ומקיף (כלומר בדיקות רבות בתנאים שונים) אנחנו פשוט לא יכולים להשיב על השאלה", ומקווה ששיכנעתי בכך גם קוראים אחרים. ‏«kotz» «שיחה» 07:59, 22 במאי 2018 (IDT)

אפשר לבצע "קסם" כזה - אנקפסולציה. את פקטת הTCP עוטפים בפקטת transport layer, וזו טכנולוגיה ותיקה ואמינה שנמצאת בשימוש עשרות שנים. אם, אם השרטוט מדוייק, לא מתבצעת אנקפסולציה, ובלי אנקפסולציה לא ניתן לבצע את מה שתארת קודם - משלוח צבר של פקטות TCP בתוך פקטה סלולרית יחידה. על כל פנים, אני לא חושב שאנחנו מתקדמים לאנשהו. בהזדמנות אנסה לשאול את עמיתי שנשארו בתחום לקבל יותר נתונים, כי זו שאלה מעניינת. אילן שמעוני - שיחה 12:17, 22 במאי 2018 (IDT)
ברור שיש "משלוח צבר של פקטות TCP בתוך פקטה סלולרית יחידה" (אם כי לא טענתי את זה בשום שלב. זה ברור). מה שטענתי זה שTCP בעצמו (בלי קשר לTRANSPORT) לא שולח ACK על כל פקטת IP נכנסת אלא צובר אותן, ולכן לא רלוונטי להשוואת ניצול סוללה. ‏«kotz» «שיחה» 07:26, 23 במאי 2018 (IDT)

וקיפדיה: עברית תקינה לשונית או תקינה פוליטית?[עריכת קוד מקור]

מצב: טופל

מה הדרך המקובלת לכתוב בויקפדיה העברית? בעברית תקינה לשונית או בתקינה פוליטית? אני מדבר ספציפית על שיטה תקינה פוליטת שמקובלת היום של לכתוב במין נקבה במוקמות שלפי כלל התחביר צריך להיות זכר. כדוגמה "מישהי תיקנה את זה" כאשר לא היה מידע לגבי מין המתקן או "הציבור מעוניינת" (סטייל מרב מיכאלי). האם קיים כלל לגבי שימוש בשפה או שזה נתון לבחירה של הכותב?

בוויקימיכאלי כותבים כך; כאן כותבים לעניין. אם בהפגנה נעצרו 5 מפגינים ולא ידוע מינם, לא נכתוב שנעצרו 5 מפגינות. חזרתישיחה 16:30, 10 במאי 2018 (IDT)

הישנה בעיה משמעותית עם קניית אייפון מאתר אפל האמריקני ישירות?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הבנתי שמעבדות מורשות בישראל מעדיפות לא לתקן מכשירי אפל שהוזמנו מאתר אפל ישירות, ש״אסור להן״, כנראה כי זה פוגע במכירות של היבואנית הרשמית בישראל שעימה הם אולי עובדים בהסדר.

צודק אנכי?

תודה מראש

14:04, 10 במאי 2018 (IDT).

השנאי של המטען שם הוא בתקן האמריקני ששונה מהתקן האירופי המקובל בישראל. זה במקרים מסוימים יכול להיות בעייתי (בפרט אם אין מתאם שיכול לתווך נאמנה את הזרם החשמלי וכבר קרו אסונות עם מתאמים לא מתאימים, בפרט שריפות). אינני יודע אם מטען בתקן אירופי יתאים לאייפון שנקנה בארה"ב.
כמו כן, אני אישית לא מתכוון להמר על זה; כל עוד אפל לא מוכרת גרסה עם תקע חשמל אירופי כמקובל בישראל, אני אמנע מכך בתור עיקרון; יכול להיות שזה כן יתאים, אני לא בקיא מספיק בסוגיה כדי להכריע לגבי המקרה הספציפי אבל ככלל אעדיף להוסיף עוד 200-300 ש"ח ושיהיה לי שקט מכל ה"מה היה קורה אם" כמו במקרה שמתאם (adapter) לא מתאים, או אם המתאם נדפק; אם אפל היו מוכרים מתאם רשמי שלהם הייתי קונה אבל לא זכור לי שראיתי כזה באתר (אולי יש ופספסתי) ואולי זה ייקר את העלות לכמעט כמו המחיר בישראל ועוד לא דיברתי על דמי משלוח ומס. עם כל אלה, ההבדל במחיר בהשוואה לקנייה התואמת את התקן האירופי עוד יותר זניחה.
הכלל ברור: הבטיחות מעל לכל בהקשר זה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם גפן הוא עץ?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ראיתי שגפן היין נכלל בקטגוריה "עצים בתנ"ך". האם גפן הוא עץ? תודה

לפי הערך שאליו קישרת, גפן היין הוא "מין של צמח מטפס ממשפחת הגפניים". צמח מטפס אינו עץ. אבל זה מינוח מודרני. יכול להיות שבתקופת התנך היה למילה הזו משמעות שונה, שכללה גם מטפסים שונים. Tzafrir - שיחה 09:14, 12 במאי 2018 (IDT)
למיטב ידיעתי האופן ההלכתי בו מבדילים בין עץ ללא-עץ היא שאלת קיומו של גזע. אם קיים גזע (שלא קיימת לו הגדרה ברורה בהלכה...) אז זה עץ, ויש לברך "בורא פרי העץ". אם אין גזע - "בורא פרי האדמה". אילן שמעוני - שיחה 15:16, 12 במאי 2018 (IDT)
בהגדרה ההלכתית קיים קריטריון מבדיל נוסף: אם הצמח הוא חד-שנתי או רב-שנתי. קובץ על ידשיחה ♦ 00:01, 13 במאי 2018 (IDT)
...ואכן, הגפן שהוא צמח רב-שנתי מוגדר הלכתית כעץ, ומברכים על פירותיו "בורא פרי העץ". אלא, שהשאלה לא הייתה על הגדרת הגפן בלשון חז"ל ובהלכה. השאלה הייתה האם הגפן יכולה להימנות על קטגוריית "עצים בתנ"ך". שאלה טובה. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ח באייר ה'תשע"ח • 17:09, 13 במאי 2018 (IDT)
תודה על ההערה, החלפתי לקטגוריה:צמחי המקרא. ראובן מ. - שיחה 00:11, 13 במאי 2018 (IDT)

תקעיי חשמל אירופיים ואמריקניים[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בתקן האירופי לתקעיי ושקעיי חשמל יש לתקן 2 או 3 פינים גליליים. לתקן האמריקני יש 2 פינים מלבניים (או גם 3 לפעמים?). האם מלבד שני אלו יש עוד תקניי שקעים הנפוצים בעולם מלבד השניים הללו?

הערת אגב; כמובן שלפעמים עש הבדלי מתח ושימוש במתאם יכול להיות מסוכן ולהרוס מכשיר. 141.226.75.226 21:30, 11 במאי 2018 (IDT)

ראה: חיבור שקע-תקע. חזרתישיחה 22:39, 11 במאי 2018 (IDT)

אפרטהייד[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם עצם העובדה שבישראל בני לאומים שונים נדרשים או פטורים משירות חובה נחשב לאפרטהייד? 213.55.211.97 09:53, 12 במאי 2018 (IDT)

לא. מיעוטים ילידיים פטורים מגיוס כמעט בכל העולם. על האבוריג'ינים באוסטרליה מעולם לא נכפה גיוס וכך גם על שבטי הילידים בצפון אמריקה ("אינדיאנים"). אפרטהייד הוא מצב בו לבני קבוצה מסויימת חסומה הדרך לשותפות בשלטון. יורם שורק - שיחה 12:04, 12 במאי 2018 (IDT)
אפרטהייד היה יותר מאי שיתוף לשלטון כי הוא כלל הפרדה גזעית שדמתה לזו שהייתה קיימת עד לפני שנות ה-1960 במדינות מסוימות בדרומן של ארצות הברית - כולל הפרדה מוחלטת במוסדות חינוך ובמוסדות בריאות, תחבורה ציבורית, בישיבה על ספסלים במקומות ציבוריים, הפרדה בשימוש בשירותים ציבוריים ואיסורים רבים אחרים, איסור על יחסי מין ונישואים בין-גזעיים, איסורים בתחום המסחר והמלונאות וכו'. איסורים גזעניים הונהגו בגרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון. ראה אפרטהייד בוויקיפדיה. ברוב המדינות הדמוקרטיות ואף בעלות שלטון אוטוריטרי לעיתים קרובות בני מיעוטים שהם אזרחים של המדינה גוייסו לצבא -דוגמה - באוסטרו-הונגריה, בצרפת, אפילו ברוסיה הצארית. היו לפעמים דרכים לקבל פטור מכך . ברומניה שלפני שנת 1919 היהודים אפילו ללא אזרחות (ורובם היו חסרי אזרחות) גויסו לצבא כולל במלחמות. Ewan2 - שיחה 12:26, 12 במאי 2018 (IDT)
פטירת קבוצות ילידיות שלא-גלו-מן-הארץ מגיוס חובה לצבא שהקימו קבוצות ילידיות שכן-גלו-מן-הארץ (או זרים שכבשוה) איננה נחשבת למיטב ידיעתי כאפרטהייד ומי שיחשיב אותה כך יהיה בדעת מיעוט; זה אולי ייעשה מגזענות נקודתית ו\או מסיבות ביטחוניות (האסלאם המיינסטרימי שונא יהודים ולכן יש סיכון ביטחוני לגייס מוסלמים לא-רפורמיים לצה"ל). אפרטהייד כמו שצוין לעיל הוא הפרדה גזענית כללית לא-ספציפית, כוללנית, סממנית ותוקפנית שבה יש פירוד כמעט מוחלט בכל תחומי החיים, זה לא המקרה בישראל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מהו המינוח המקצועי למסך מחשבים נייחים עם הגבהה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ברצוני לקנות מסך מחשב עם הגבהה כי נמאס לי להגביהה מסכי מחשב באופן כזה שאני מניח אותם על חפצים שונים שלא נועדו להגבהה. בשביל שאוכל לחפש מסכי מחשב עם הגבהה (כלומר מסכי מחשב שמקובעים לתושבת מסוימת שניתן להרים או להוריד בהתאם לגובהו של הצופה), חשוב לי לדעת מהו המינוח המקצועי למוצר כזה לכך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תוך כדי שכתבתי את השאלה בדקתי על זה ונראה שמינוח נפוץ לכך הוא "מסך ארגונומי" או שישנו מוצר הגבהה קל וייעודי שנקרא "מגבהה מסך ארגונומי". נראה שבעברית זה מכונה גם "מסך מחשב מתכוונן" או "מסך מחשב בעל גובה מתכוונן" אם כי חיפושים מדויקים כאלה (עטופים במרכאות) אולי יניבו מעט תוצאות יחסית לחיפושים פחות מדויקים (ללא מרכאות). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מי חברת פיתוח ה web שהקימה את אתר "בנק לאומי"?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא מצאתי קרדיטים באתר לאומי אז מדובר במוצר של צוות בבנק עצמו או בקבלן משנה שוויתר על הזכות לקרדיט. ‏DGtal‏ - שיחה 12:04, 13 במאי 2018 (IDT)
גם אני חיפשתי קרדיטים במקומות כל שהם כמו האתר (כולל האתר של אפליקציית Pepper שגם היא מבית לאומי), כתבות שונות, ואפילו רישומי WHOIS לצד השאלה כאן וכל חיפושיי הביאו אותי למסקנה שבניגוד לרוב החברות במשק, בבנק לאומי מפתחים בעצמם את האתרים והאפליקציות שלהם תחת ידיה של "החטיבה הטכנולוגית של בנק לאומי" או "המחלקה הטכנולוגית של בנק לאומי" או משהו כזה. בקיצור, באופן מפתיע, לדעתי לא סביר שמדובר בקבלן משנה. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
האתר פותח על ידי מחלקה של הבנק שישבה בלוד, והעסיקה גם קבלני משנה.• איקס איקס - שיחה 22:26, 16 במאי 2018 (IDT)
ראם שרמן מגיקונומי עבד בפפר וציין שהוא היה עובד של הבנק. אפק7 - שיחה 23:36, 5 ביוני 2018 (IDT)

אליפות העולם בהוקי קרח[עריכת קוד מקור]

שתי שאלות:

א. איך מחושב הניקוד של כל מדינה בטבלאות הבתים? ב. איפה אפשר בישראל לצפות במשחקים (ערוץ/אתר אינטרנט)?

לתשובות המומחים אודה. • צִבְיָהשיחה • כ"ח באייר ה'תשע"ח 05:22, 13 במאי 2018 (IDT)

מה המכנה המשותף לשיטות להלן שמיועדות להניב תשואה שקטה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

השקעת כסף בבנק לקבלת ריבית חיובית, השקעת כסף בתכנית חיסכון לא בנקאית (של חברת ביטוח נניח) לקבלת ריבית חיובית, השקעת כסף בקופת גמל לקבלת ריבית חיובית (שם נרדף לתכנית חיסכון?), השקעת כסף בקרן פנסיה לקבלת ריבית חיובית על ההפרש בגיל הפרישה, השקעת כסף בקרו השתלמות (בזה אינני בקיא). השקעה באג״ח מדינה, השקעה במנייה.

מהו המכנה המשותף של כל אלה? האם הוא ריבית? 141.226.79.206

לכל אפיק השקעה יש תשואה, שהיא הרווח (תשואה חיובית) או ההפסד (תשואה שלילית) שמקבל המשקיע. אפיקי ההשקעה נבדלים זה מזה בתוחלת של התשואה ובסיכון.
  • תכנית חיסכון מניבה בדרך כלל תשואה מובטחת מראש או לכל הפחות מובטחת תשואה מינימלית. התוחלת היא תמיד חיובית, אבל יכולה להיות נמוכה מאוד. הסיכון הוא נמוך מאוד - פשיטת רגל של המוסד שמפעיל את התכנית. אין הבדל מהותי בין בנק ובין חברת ביטוח, מאפייני הסיכון תלויים בגוף עצמו ולא דווקא בסוג הגוף.
  • קופת גמל אינה תכנית חיסכון, אין בה תשואה מובטחת והתשואה עשוייה להיות שלילית. קופת הגמל משקיעה במספר אפיקים שונים (מניות, אג"ח, נדל"ן מניב, פרוייקטים, מט"ח) והמשקיע יכול לבחור את קופת הגמל לפי רמת הסיכון של ההשקעות שלה. ככלל, ככל שהסיכון גבוה יותר, תוחלת התשואה גבוהה יותר.
  • קרן פנסיה היא השקעה דומה לקופת גמל (ניתן לבחור את המסלול לפי רמת הסיכון שהמשקיע מוכן לשאת) אך ניתן למשוך את הקרן ואת הרווחים רק בתנאים מיוחדים (פרישה, גיל, פיטורים). קרן פנסיה נהנית מפטור על מס רווחי הון ופטור מוגבל ממס הכנסה על הכספים המושקעים בה.
  • קרן השתלמות היא דומה לקרן פנסיה, רק שאת הכספים המושקעים בה ניתן למשוך בכל זמן ובתנאים מסויימים (6 שנים מפתיחתה) גם ללא מס רווחי הון ועם פטור ממס הכנסה. יש מגבלה על גובה הסכום הפטור ממס וכל סכום המופקד בה מעבר לו יחוייב במס הכנסה ובמס רווחי הון.
  • השקעה באג"ח היא למעשה מתן הלוואה למדינה או לגוף פרטי (אג"ח קונצרני) המבטיחה ריבית מסויימת. ככלל, ככל שהגוף הלווה הוא בעל סיכון גבוה יותר להקלע למצב של חוסר יכולת לפרוע את חובותיו הוא יבטיח ריבית גבוהה יותר.
  • מניה היא יחידת בעלות על חברה. היא לא מבטיחה שום תשואה והיא מבטאת את השווי של החברה כפי שהוא נתפש בעיני המשקיעים בה. מי שמשקיע במניות מאמין שהחברה צומחת ולכן שווייה יעלה בעתיד ואיתו מחיר המניות שלה, או שהחברה רווחית מאוד ולכן תחלק חלק מרווחייה לבעלים (דיווידנד).
בברכה, Easy n - שיחה 16:42, 14 במאי 2018 (IDT)
תשובה טובה, ורק תיקון אחד: בישראל מס רווח הון הוא חלק ממס הכנסה, ולכן אין צורך לציין את שני המסים יחד - בכל המקרים לעיל יש להתייחס רק למס רווח הון (שתוכניות מסוימות חייבות בו ואחרות פטורות ממנו). החריג היחיד הוא קרן פנסיה, שקבלת פנסיה ממנה חייבת במס הכנסה (לאחר הפחתת פטור של כ-4,500 ש"ח). דוד שי - שיחה 08:09, 18 במאי 2018 (IDT)
כוונתי היא שעל הפקדות המעסיק (או העצמאי) לקופת גמל ולקרן פנסיה (ולקרן השתלמות) ניתן פטור ממס הכנסה על ההכנסה שהופקדה (עד לתקרה) ועל הרווחים של ההפקדה יש פטור ממס רווחי הון. בברכה, Easy n - שיחה 23:24, 19 במאי 2018 (IDT)

ריבית[עריכת קוד מקור]

אולי פספסתי משהו אבל מלבד תשואה, לא נכון להגיד שריבית משותפת לכל התוכניות מלבד אולי אחת מהן? משתמש:Easy n. 109.65.24.244 09:49, 19 במאי 2018 (IDT)

לא. רק לאגרות חוב ולתכניות חיסכון יש ריבית. לקופות גמל, מניות, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, נדל״ן מניב, מט״ח, אופציות ונגזרים ועוד אפיקי השקעה שונים ומשונים אין ריבית במובן שאף אחד לא יכול להתחייב לך מראש מה תהיה התשואה. המשמעות של ריבית היא ביחס להלוואה - כמה כסף יחזיר הלווה למלווה ביחס לסכום ההלוואה המקורי (הקרן). אם אתה מעוניין להלוות כסף לבנק (תכנית חיסכון), למדינה (אג״ח מדינה), לחברה פרטית (אג״ח קונצרני) או לחבר, אתה והלווה מסכמים מראש מה הריבית ואת סוג הריבית (קבועה, משתנה ביחס למדד המחירים לצרכן, ריבית הפריים או כל מדד אחר). בכל אפיק השקעה אחר אתה לא יודע מראש מה תהיה התשואה. בברכה, Easy n - שיחה 23:24, 19 במאי 2018 (IDT)

הצבע האדום והשגרירות[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

השאלה מה קשור הצבע האדום לפתיחת השגרירות האמריקאית?

הצבע האדום מזוהה בארה"ב עם המפלגה הרפובליקנית - מפלגתו של הנשיא דונלד טראמפ. בברכה, Easy n - שיחה 09:21, 15 במאי 2018 (IDT)

תקופת אהוד בן גרא[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

באיזו תקופה בשנה חי השופט אהוד בן גרא ובאיזו שנה?

השאלה לא ברורה - האם התכוונת: "באיזו תקופה בשנה נולד השופט אהוד בן גרא? אינני חושבת שמידע זה מופיע באיזה שהוא מקום בתנ"ך, אבל את/ה יכול/ה לחפש בספר שופטים.שלומית קדם - שיחה 20:27, 14 במאי 2018 (IDT)

ניקוי רוק, נזלת, שתן וצואה מבריכות ציבוריות[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

רבים מהמשתמשים בבריכות שחייה ציבוריות (קאנטרי\בתי מלון) מטילים בהן רוק, נזלת, שתן ואם מדובר בפעוטות המוחזקים ביד הוריהם - אז גם צואה. מאד מגעיל אותי לשחות במים בבריכה שעמוסה באנשים בידיעה שהם פולטים הפרשות אלה בשפע רב. תנו לי להיות פחות פסימי ולדבר על בריכה ציבורית מעטה באנשים (עד 20 איש ביום בכל הבריכה הציבורית, מצב שבו פחות אגעל בהשוואה לבריכת בית מלון בה עוברים ביום נניח 200 איש); עדיין, מה מנקה את כל ההפרשות מן המים? האם המים יהיו כחדשים לאחר יום? אבל איך, הפילטרים, הכלור, מה בדיוק יעשה אותם "טהורים" ו"חדשים"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הכלור הרב הורג את מרבית החיידקים ומכסה את הריח של הפרשות גוף, כך שהשוחים לא חשים באי-נוחות. בנוסף כמות המים היא גדולה ביחס לכמות ההפרשות, ככה שהם מדוללות והמים נראים צלולים למדי. אבל אדם מאבד כ0.14 גרם צואה ברגע שנכנס למים (ראה מחקר כאן) . בגדול, בריכה ציבורית מלאה בצואה, אבל אין זה מזיק לבריאות.
במקרה ואחד השוחים משלשל לבכירה, השיטה המומלצת לבריכה ציבורית היא להלעות את ריכוז הכלור. כן...
בקיצור, אם אתה נגעל לשחות בהפרשות של בני אדם, עדיף לך להימנע מבריכה ציבורית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:34, 15 במאי 2018 (IDT)
אז זהו, אני נגעל כשכמות ההפרשות נראית לי מוגזמת מדי מכדי להיות מטופלת ביעילות במסגרת הסרקולוציה והטיהור באמצעים כימיים כמו כלור. זה מאד אינטואיטיבי; אם זה קאנטרי קטן בעיר שב"פריפריה" נניח עם כמות מעטה של אנשים (20 איש ביום לערך) ועם הפרדה בין בריכות (ילדים, מבוגרים, חוגים וכו') זה פחות מפריע לי. כל מקרה לגופו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כמו שאפשר לראות בקישורים ששמתי, התחושה שלך מוצדקת. בריכה באמת מוצפת בהפשרות גוף. לרבות שתן, צואה, דם ועוד. רוב החומרים הללו "נהרגים" על ידי כלור, אבל זה לא בדיוק סטרילי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:37, 15 במאי 2018 (IDT)
תרגיל קצר ונחמד בהערכת סדרי גודל הוא זה - מה יש יותר, מולקולות מים בכוס מים, או כוסות מים בכל המים בעולם? התשובה היא שמולוקולות מים בכוס, באופן משמעותי. יש בערך מול או שניים של מולוקולות בכוס מים, כלומר בערך 10^24. נפח האוקיינוסים הוא בערך 1.35 מיליארד קילומטרים מעוקבים, כלומר בערך 10^9. במטרים מעוקבים מקבלים 10^18, ולכן כל המים בעולם הם בערך 10^24 סמ"ק. מכיוון שכוס מים מכילה הרבה יותר מסמ"ק אחד, ולרוב 100-200 סמ"ק, מקבלים שיש פי 100 או 200 מולוקולות מים בכוס מאשר כוסות מים באוקיינוס. בהנחה שכשאדם נותן שתן מדובר בכוס בערך, ואם מתחשבים בעובדה שכמעט כל המים בעולם היו פעם מי אוקיינוס או ים (גם אם עברו אידוי והפכו לגשם) מקבלים שבכל כוס שאתה שותה יש מולקולות שהיו פעם שתן. זו כמובן אמירה חסרת משמעות מבחינה כימית או פיזיקלית - אין הבדל בין מולקולות מים, אבל המחשבה על זה עדיין מבחילה אותי לפעמים. חישוב דומה, אגב, מראה שאתה נושם כמות מכובדת של מולקולות שניוטון נשם פעם בכל שעה. Eyalweyalw - שיחה 20:12, 15 במאי 2018 (IDT)

האם שחייה בים היא סטרילית יותר מבחינת הפרשות אנושיות (בפרט בחופים מוכרים אך מעטיי-אדם?)[עריכת קוד מקור]

למיטב הבנתי בעלי החיים שבמי הים (דגים, סרטנאים, רכיכות, פלנקטון וכו') ניזונים מכל ההפרשות האנושיות ללא יוצא מן הכלל, אך אולי אני טועה. הם בוודאי מפרישים הפרשות בעצמם אך הללו ככלל פחות מגעילות אותי, וממילא מנוקות בעצמן על ידי בעלי חיים אחרים, ולכן הים במובן מסוים אולי יותר סטרילי מבריכה ציבורית, אם כי בים יש המון זיהומים אחרים כמו שקיות פלסטיק, חלודה, שמנים ודלקים שוודאי אינם בריאים ולא ברור עד כמה הם מתרחקים מהחוף. לפחות בישראל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כאמור כל המים הנגישים לנו היו פעם חלק ממערכת גוף של יצור חי. אני מניח שכמוני, אתה מרגיש רתיעה פסיכולית מקרבה בזמן של מושא ההפשרות... כמובן שאנשים מאבדים נוזלי גוף באותה מידה גם במי ים ואליו אפילו יותר. אבל מכיוון שהים גדול בהרבה מבריכה, אז ההפרשות האדם מדוללות בצורה ניכרת בהרבה, מושאות לכיוונים שונים והופכים לחלק מהמערכת האקולוגית של הים. ככה שאני מנחש שריכוז צואת אדם במים ליד החוף בתל אביב נמוכה בצורה ניכרת ביחס לזאת שבבריכה הקרובה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:48, 16 במאי 2018 (IDT)

האם חתולים הורגים נחשים ארסיים ובכך מצמצמים הסיכוי להכשות בני אדם?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שמעתי שריבוי חתולים באזור מגורים יכול לגרום להרג נחשים על ידי החתולים ולהפחית במידת מה סיכוי להכשות. האם השמועה נכונה? האם יש דברים בגו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חתול הבית הוא חיה טורפת שבמקרים רבים צדה והורגת בעלי חיים שמהווים טרף עבורו או שעשויים להתחרות איתו על הטרף. בפרט, חתולים צדים גם נחשים, כולל נחשים ארסיים. לא הייתי סומך על חתול בית שיצליח תמיד להתמודד עם צפע מצוי, אבל ריבוי חתולים באזור המגורים מפחית מאוד את כמות המכרסמים באותו אזור, מה שמפחית את כמות המזון הזמין לנחשים ולכן גם את שכיחותם (נחשים לא אוכלים שאריות אוכל מפחי אשפה, בניגוד לחתולים). בברכה, Easy n - שיחה 09:30, 15 במאי 2018 (IDT)
מכיוון שהטעות חוזרת כאן, נחש מכיש ולא "עוכש"; נשיכתו נקראת הכשה או סתם נשיכה (במשנה גם לחישה); ועכשובים הם קרובים של העכבישים (ודווקא אינם ארסיים). עוזי ו. - שיחה 15:20, 15 במאי 2018 (IDT)
תיקנתי את הטעות בכותרת השאלה. תודה על הסבת תשומת ליבי לכך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מה המשמעות המעשית של ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות? האם מעתה, מי שנולד בירושלים ירשם כמי שנולד בישראל (ראו זיבוטפסקי נגד קלינטון), האם כעת השגרירות תעניק שירותים לתושבי ירושלים? ומה יקרה לקונסוליה? בן עדריאלשיחה • א' בסיוון ה'תשע"ח 14:50, 15 במאי 2018 (IDT)

לפי כתבה זו, תושבי ירושלים יוכלו לבקש אשרות כניסה לארה"ב בשגרירות החדשה. תושבי שאר הארץ עדיין יופנו לקונסוליה בתל-אביב (שתמשיך לתפקד כרגיל). הקונסוליה בירושלים תמשיך להתקיים אך רק כדי לתת מענה לאזרחים אמריקאים במקרה חירום. אין לי מושג מה ירשמו כמקום לידה למי שנולד ירושלים. Dovno - שיחה 14:57, 15 במאי 2018 (IDT)
לגבי מקום לידה, הרישום יישאר כפי שהוא וילידי ירושלים לא ירשמו כילידי ישראל. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:06, 15 במאי 2018 (IDT)
עד שנת 1973 היו במערב ירושלים שגרירויות של 17 מדינות שהכירו באותה תקופה בירושלים כבירת ישראל, כולל הולנד, אתיופיה וגואטמלה. מה שלא הייתה - שגרירות של ארצות הברית. זהו חידוש Ewan2 - שיחה 04:14, 18 במאי 2018 (IDT)

קבוצה טבעונית-נודיסטית בעלייה השנייה[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

שלום רב,

אם זכרוני אינו מטעה אותי, לפני כמה שנים נתקלתי בתמונה שרואים בה מצבה לזכר קבוצה של אנשים שעלו לישראל בימי העלייה השנייה, והם חיו באזור כינרת ודגלו בנודיזם (להתהלך בעירום) ובטבעונות (לא לאכול מוצרים מהחי).

בזמן האחרון אני מנסה למצוא בגוגל פרט מידע כלשהו על הקבוצה, אך לצערי לא הצלחתי למצוא דבר (גם לא את התמונה של אותה המצבה). אם במקרה מישהו יודע פרט מידע כלשהו על הקבוצה הזו, אשמח לשמוע.

תודה רבה!

אבנר

יכול להיות שהכוונה לתמונה מביתניה עילית ולקבוצת הפועלים הראשונה שם כפי שהוצגה במחזה ליל העשריםTsabarn - שיחה 21:36, 15 במאי 2018 (IDT)


תודה רבה ניר, אבל לצערי זה לא מה שחיפשתי. אז אם במקרה מישהו רואה את זה ויש לו רעיון לקבוצה אחרת שדגלו בטבעונות ובנודיזם בתקופת העלייה השנייה שחיו באזור הכינרת, אשמח לקבל עוד שבב מידע.
תודה,
אבנר
http://www.haskama.co.il/mediation/document/yaman.pdf
קרא את עמוד מספר שתיים וצור קשר עם כותב המסמך. 129.69.140.138 14:28, 18 במאי 2018 (IDT)

האם כוונתך לקבוצת הר כנרת#התיישבות הטבעונים בהר כנרת? אם כי מדובר באנשי עליה שלישית שנילי - שיחה 15:06, 18 במאי 2018 (IDT)

ציטוט של איין ראנד[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שלום, מאיפה לקוח הציטוט הבא של איין ראנד - " אני יכול לקבל הכל, פרט למה שנראה הכי פשוט לרוב האנשים, את הכמעט, את אמצע הדרך, את הבערך, את הבין לבין." הוא מופיע בויקיציטוט שלה, אבל לא הצלחתי למצוא את המקור. תודה.

כמעיין המתגבר. נמצא כאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:59, 15 במאי 2018 (IDT)
כאן ניתן למצוא את הטקסט המקורי בעמוד 277.

"Roark, before I met you, I had always been afraid of seeing someone like you, because I knew that I'd also have to see what I saw on the witness stand and I'd have to do what I did in that courtroom. I hated doing it, because it was an insult to you to defend you--and it was an insult to myself that you had to be defended....Roark, I can accept anything, except what seems to be the easiest for most people: the halfway, the almost, the just-about, the inbetween.

Tmima5 - שיחה 18:19, 17 במאי 2018 (IDT)

מהם הפריטים הנדרשים לקנפג כרטיס רשת במערכת לינוקס?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אני מאד אוהב Bash, המעטפת העיקרית בעולם מערכות ההפעלה "לינוקס" ושפת התפעול (והתכנות) שאני עובד עימה הכי הרבה כחובב תכנות וכוובמאסטר המקים סביבות שרת על מכונות לינוקס מרוחקות (remote machines).

בעבר נתקלתי בשאלה שלא ידעתי תשובה מדויקת לה: "מהם הפריטים הנדרשים לקנפג כרטיס רשת במערכת לינוקס"?

זו הייתה שאלה אמריקנית עם ארבעה תשובות שונות לערך ואם אינני טועה הימרתי על "network, IP, Broadcast, CIDR" אך נאמר לי שטעיתי בה. לא יצא לי עדיין לקנפג כרטיס רשת במערכת לינוקס אך בכל זאת לידע כללי אשמח לדעת מה נדרש לכך.

תודה מראש למשיבות\משיבים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בדרך כלל מספיק להכניס כתובת IP ו-Subnet mask. (כתבת network אבל נראה לי שהתכוונת ל-netmask). כתובת ה-broadcast וה-CIDR נגזרים משני הפרמטרים האלה, אז הם מיותרים. -- ‏גבי‏ • שיח 15:09, 18 במאי 2018 (IDT)
אני זוכר בפירוש שהופיע המונח network בתשובה הלא נכונה שסימנתי; כעת בעקבות תגובתך אני מניח שאכן הייתה שם גם תשובה בלשון "IP ו-netmask (או IP ו Subnet mask)". תודה לך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קבלה בסיטיפס[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בתיקוף ברכבת הקלה בירושלים לא מודפסת קבלה. האם זה חוקי? מה עושה מי שצריך להציג קבלה על נסיעה? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כרגע צריך ללחוץ: עברית, רכישת כרטיס נסיעה ובחירה באופציה:עם או בלי קבלה
אני מדבר על תיקוף ברכבת עצמה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם קיבלת (או יכולת לקבל) קבלה ברכישה, מה ההיגיון החוקי לקבל קבלה נוספת? כמו לבקש קבלה גם על הטלכארקט, וגם על כל שיחה בפועל. חזרתישיחה 19:01, 16 במאי 2018 (IDT)
הרכישה זה ערך צבור שנקנה בכל עמדה או נותן שירות ת.צ. אחר בישראל. התיקוף וההוצאה בפועל נעשית מול סיטיפס. [בהשוואה לדוגמה שלך - כמו להטעין כרטיס אשראי נטען, ואח"כ לשלם בכרטיס זה בחנות]. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הדוגמה שלך - שגויה. טעינת כרטיס נטען אינה עסקה כחוק ולא מוציאים עליה קבלה או חשבונית; תיקוף נעשה אחרי ביצוע העסקה, ויכולת לקבל קבלה על העסקה. תיקוף - אינו עסקה. חזרתישיחה 18:40, 17 במאי 2018 (IDT)
תודה רבה על התשובה. בכל אופן אני איני מבין, מה עלי לעשות למשל אם הבוס שלי שלח אותי לשליחות, ותיקפתי ברב קו האישי שלי, כיצד עלי להביא קבלה (התשובה כנראה צריכה להיות שהבוס צריך להחזיק רב קו לעובדים, ומכשיר 'קורא רב קו' שיבדוק את הכרטיס). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם אתה נוסע מטעם העבודה אז אל תשתמש ברב-קו, אלא תקנה כרטיס נייר במכונה (לכל כיוון). המכונה תנפיק קבלה מודפסת לכל כרטיס. כל כרטיס צריך להיות מתוקף בזמן העלייה לרכבת. את הקבלות תביא למקום העבודה, והם יחזירו לך את הכסף. -- ‏גבי‏ • שיח 15:00, 18 במאי 2018 (IDT)
תודה רבה לכולם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שכירת דירה שאין בה שירות אינטרנט קיים ואין סיבה טובה להמר על וייפיי חינמי[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בכוונתי לשכור דירה אשר בעלתה אמרה לי שהייתה בה בעבר תשתית טלפון של בזק ותשתית טלוויזיה של הוט אך אין בה חיבור לאינטרנט אך אין בה חיבור תדיר לאינטרנט (כלומר אין בדירה ראוטר וחשבון ספקית אינטרנט). האם לדעתכם כל שנותר לי הוא לעשות הוראת קבע לחשבון הבנק שלי לספקית אינטרנט על תשתית בזק שסביר להניח שקיימת? מדובר במבנה ישן מאד (בניין שנבנה לפני 40 שנה לערך) אך זו דירה שהתגוררו בה שוכרים רבים וסביר להניח שאכן כל מה שנדרש הוא ספקית אך אני לא בטוח וגם בעלת הדירה איננה בטוחה. בתודה מראש -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מקריאת הערך אינטרנט בכבלים אני מבין שאין כל בעיה ליישם אינטרנט מהיר (לפחות 40 מגה ועד 100 מגה) בדירה זו בשל הימצאותה של תשתית הוט (שלא סביר שהוסרה). אינני יודע אם יש תשתית ADSL של בזק אך תשתית הוט (כבלים) הייתה בעבר וכאמור לא סביר שהוסרה וממילא ספקית האינטרנט בזק בין לאומי (וספקיות אחרות) עובדות עם תשתית זו גם כן. עם זאת, אשמח לדעתכם בנושא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
תשתית כללית (צנרת כללית) כבר ישנה וכל שנותר הוא להעביר בה חיבור תשתית של בזק ו\או הוט. זה נעשה בתשלום לבזק, הוט, או חברה הנסמכת על תשתיותיהם שתזמן טכנאי של אחת מהן לפחות. החיבור ככלל יהא כרוך בעלות חד פעמית (אם אכן אין חיבור קיים). בכל מקרה סביר שצריך גם תשתית וגם ספק חבילת גלישה. ניתן לרכוש חבילה אחת של שני אלו ("באנדל"). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת .
המידע לעיל נכון לשנת 2018 וסביר שיהיה נכון גם לפחות ל-15 השנים שלאחריה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם יש דרך למצוא את המספר במשקפיים בתנאי בית?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

יש לי משקפיים עם מספר -1.5 בעין אחת ו-1.75 בעין שניה (שלילי בשני המקרים). אני לא זוכר באיזה עין איזה מספר. גם המשקפיים וגם העיניים נמצאים זמין בהישג יד. ואני רוצה ניסוי שיענה לי איזה עין עם איזה מספר. שואל השאלות - שיחה 15:29, 16 במאי 2018 (IDT)

לרוב ניתן לבדוק זאת על ידי מדידת עובי הזגוגית. במקרה שלך זה יותר מורכב משום שההבדל אינו כה משמעותי. אולי סרגל מדידה או סרגל עוקצים יכולים לעזור בזה. קובץ על ידשיחה ♦ 11:54, 17 במאי 2018 (IDT)
נראה לי, שאפשר פשוט לבדוק את המרחק שממנו אתה רואה בצורה חדה ללא משקפיים בכל עין בנפרד. [לעצום עין אחת, להסתכל על משהו ולהתקרב אליו עד שתראה אותו בצורה חדה לגמרי]. העין שהמרחק הזה הוא קטן יותר, היא עם המספר הגדול יותר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
על פניו השאלה נענתה אך אני מוסיף שויקיפדיה איננה מקור לייעוץ רפואי גם אם המשיבות או המשיבים הם מומחים לתחום; לבחירת מספר למשקפיים אני ממליץ לפנות לייעוץ לאיש מקצוע מוסמך ומורשה (אופטומטריסט כמדומני) והוא יסייע בכך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קניתי מחשב חדש ואני לא מצליח לנקד[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר

מצב: נענה

שלום, קניתי מחשב חדש עם חלונות 10, ואני לא מצליח לנקד בו בעברית.

במחשב הקודם (שגם בו היה חלונות 10) פשוט הדלקתי את Caps Lock ואז השתמשתי ב-Shift בשילוב עם המספרים שלמעלה. למשל, Shift בשילוב 8 כדי לכתוב קמץ. כך גם עשיתי בכל המחשבים הקודמים שאי פעם השתמשתי בהם.

במחשב החדש זה פשוט לא עובד. גם כש-Caps Lock דלוק, Shift בשילוב 8 (לצורך העניין) יוצר כוכבית ולא קמץ כמצופה...

האם הבעיה מוכרת לכם? יש דרך לפתור את זה או שנגזר עליי לעשות קופי-פייסט מכל מיני מקומות באינטרנט שיש בהם ניקוד? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

- סוף העברה
תלחץ על Alt ימני ואות ראשונה של הניקוד. למשל, Alt-ח עבור חיריק. Alt-' עבור שי"ן ימנית, Alt-/ עבור שמאלית, Alt-ו עבור חולם, Alt-ד עבור דגש, מפיק ושורוק, Alt-\ בשביל קובוץ, Alt-] עבור חטף סגול, Alt-ר עבור חטף קמץ. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:46, 16 במאי 2018 (IDT)
ראה ויקיפדיה:ניקוד#ניקוד ב"חלונות 8" ובגרסאות מתקדמות יותר (כולל "חלונות 10"). דוד שי - שיחה 06:18, 17 במאי 2018 (IDT)
תודה רבה, הִצְלַחְתִּי. אישית אני מעדיף את השיטה הקודמת, וחבל שלא השאירו גם אותה בשימוש. אבל זה בטח לא משהו שיהיה קשה להתרגל אליו. האם ידוע לכם מה הסיבה שבמחשב הקודם שלי הצלחתי לנקד עם השיטה הישנה למרות שיש בו חלונות 10? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הנה הסבר איך חוזרים לשיטה הישנה. משתמש:Amire80, בוודאי תוכל להרחיב. דוד שי - שיחה 22:07, 17 במאי 2018 (IDT)

מדוע רק המודיעין הוא קהילה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

איך נוצר הביטוי ״קהילת המודיעין״ ומדוע אין ביטוי מקביל המתאר חילות אחרים? לא נמצא ״קהילת השיריון״ למשל. Gil mo - שיחה 00:09, 17 במאי 2018 (IDT)

מפני שהכוונה היא למספר גופים עצמאיים העוסקים במודיעין (אמ"ן, מוסד, שב"כ, משרד החוץ ועוד), ולא לחיל או לאגף מסוים. Reuveny - שיחה 00:10, 17 במאי 2018 (IDT)
כדאי להוסיף, בהזדמנות זאת, שלפעמים הכינוי שמשתמשים בו הוא "קהיליית המודיעין", אבל זהו ביטוי שגוי. הצורה הנכונה יותר, והתקנית, אמורה להיות "קהילת המודיעין". "קהילייה" היא רפובליקה, והשימוש בה בהקשר לגופי המודיעין השונים לא מתאים, וגם לא אושר על ידי האקדמיה. אלדדשיחה 00:40, 20 במאי 2018 (IDT)

מי מזהה מאיפה התמונה הישנה הזו, של מבנה ששייך לארגון הדסה?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

לפי מה שהבנתי, זה מבנה של ארגון הדסה. אבל לזה לא הדסה הר הצופים, לא עין כרם, לא שום מקום שנראה כמו ירושלים, לא בית הדסה בבאר שבע, גם לא בית הדסה בחברון.

77.126.31.174 15:29, 17 במאי 2018 (IDT)

הדגל על הבניין הוא דגל ירדן כך שאני לא חושב שהתמונה צולמה בארץ, אבל אולי בגדה המערבית בין 1948 ל-1967. בברכה, Easy n - שיחה 23:14, 17 במאי 2018 (IDT)
האם אפשר לקבל טווח שנים מוגדר יותר לפי המכוניות? Tzafrir - שיחה 16:44, 18 במאי 2018 (IDT)
השערה: לפי תמונות בעלות מספר מזהה עוקב לתמונה, נראה שהם נלקחו בשנת 1960 בבית החולים הדסה (לדוגמה). אם אכן הזיהוי של הדגל הירדני, אולי זהו מבנה שנשקף מעבר לקו העירוני בירושלים.
1. התמונה ככול הנראה באמת צולמה בין 1948 ל-1967. זאת משום שבכול אוסף התמונות האדיר, מאת הצלם הזה, שממשלת הולנד תרמה לויקיפדה. כל התמונות של מדינת ישראל ושכנותיה, שאני שמתי לב אליהן, הן בין השנים 1948 ל-1967. בעצם, במצרים, הוא צילם עוד ב1935 - אבל לא נהייה קטנוניים. מה שבטוח זה שהתמונה לא מאוחרת מה10 בדצמבר 1970, כי בתאריך זה, הצלם נפטר. (והוא נפטר בעיר מולדתו, אמסטרדם).
2. אני, יחסית, מכיר היטב את ירושלים, ואני לא מזהה שום מקום דומה לזה בירושלים. זה לא המבנה של הדסה ברחוב שטראוס בירושלים ולא אף אחד מאלו שנקבו פה בשמם קודם.
3. אולי יש פה דובר הולנדית, שיבין טוב מאיתנו (ומגוגל תרגום) את ההסברים של התמונה?
תודה. 77.126.31.174 22:48, 18 במאי 2018 (IDT)
אני הולך להתפרע. זה יכול להיות בניין בית היולדות של ההסתדרות? לא מכיר, רק מגוגל טרנסלייט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:33, 19 במאי 2018 (IDT)

למה אין מגורים להשכרה לרווקים ורווקות באף אחת מהתיישבויות ים המלח?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

עברתי על לוחות נדל"ן מרכזיים כמו Yad2 או Homeless ללא סינון כלל ולא מצאתי אפילו מודעה אחת של צורת מגורים כל שהיא להשכרה באחד מן היישובים להלן הפזורים לאורכו של ים המלח מצפון לדרום, בהתאמה:

בית הערבה, אלמוג, קלי"ה, אבנת, מצפה שלם, עין גדי, נווה זוהר, עין תמר ונאות הכיכר.

ניסיתי אף לפנות למזכירות של חלק מההתיישבויות ונאמר לי בפירוש שאין להם שום צורות מגורים להשכרה; למיטב הבנתי לא קולטים כלל רווקים או רווקות, גם אם אלו עובדים מביתם ומוכיחים הכנסה. מה שכן נאמר לי שקולטים זה רק משפחות שרוצות לבנות את ביתן בהתיישבות.

האם ההתיישבויות אוסרות על חבריהן להשכיר יחידות דיור וכיוצא בכך למעוניינים? איך הייתכן שההיצע לא קיים כלל; הייתי מצפה שיהיה קיים ונמוך מאד אך נראה כאילו יש כוחות מתואמים שדואגים שלא יהיה היצע כלל.

מישהו יכול לפרט קצת על הסיבות למצב הקיים (אפשר לטעון שבכללי אין שם מספיק הזדמנויות עבודה אבל בדור בו יותר ויותר עבודות ניעשות מהבית הייתי שמח לקרוא דווקא על סיבות אחרות). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מושבים וקיבוצים הם כוחות מתואמים שמנהלים את מדיניות הנדל"ן בשטחם. Uziel302 - שיחה 14:42, 20 במאי 2018 (IDT)
מושבים מתואמים אולי בעניין חברות במושב ובעלות על משק (וגם כאן יש סימן שאלה גדול). שכירת דירה היא עניין שונה. השכרת דירות אפשרית גם בקיבוצים שונים. בחלקם יש גם הרחבות קהילתיות או דרכים דומות לרכוש דירות (אבל כאן יש כנראה צורך לעבור ועדת קבלה). אחד היישובים ברשימה הוא בכלל יישוב קהילתי. בכלל יש בשאלה הזו קצת בלבול בין שכירת דירה זמנית לבין רכישה. אפשרות קיימת היא שיש ביקוש גדול לדירות לצורך קליטה ולכן אין דירות זמינות לצורכי השכרה. כמוכן אם יש ביקוש גבוה תהיה העדפה למשפחות עם יכולת כלכלית ברורה (ואפילו כשוכרות, ישכרו כנראה לטווח זמן ארוך יותר). אבל המשפטים האחרונים הם סתם הסברים אפשריים שלא מבוססים על עובדות. Tzafrir - שיחה 16:34, 20 במאי 2018 (IDT)
צפריר, לדעתי לא בלבלתי בין שכירה לרכישה. התכוונתי אך ורק לשכירה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עדכון; חזרו אליי רק ממצפה שלם שכנראה הוא ההתיישבות היחידה שמוכנה לקלוט אליה שוכרים נכון להיום (מאי 2018). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חלופה לשיקים כתובים ידנית[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בעלי דירות רוצים תשלום על שכירות בשיקים בד"כ כי זה מעניק להם ביטחון משפטי גבוה (הם יכולים לתבוע הכי בנקל אם זה שיק הבנתי). אבל מצד שני לא בא לי ליצור פנקס שיקים מסיבות שונות; למשל, אם יש חלופות טובות זה סתם יעמיס משקל בתיק וגם צריך לשכפל שיק לפי מספר החודשים או משהו כזה. האם יש חלופה דיגיטלית טובה? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה תלוי בבעל הבית, אבל כיום ניתן לשלם דמי שכירות באמצעות כרטיס אשראי ויש סיכוי טוב שבעל הבית יסכים לקבל את שכר הדירה לתקופה ארוכה מראש באמצעות העברה בנקאית. לא הבנתי איזו בעיה יש לך עם פנקס שיקים, המשקל שלו זניח ביחס למשקל התיק שלך ולכתוב 12 שיקים פעם בשנה לוקח אולי 5 דקות. בברכה, Easy n - שיחה 08:24, 18 במאי 2018 (IDT)
משתמש:Easy n אני לא מתכוון לשכור כל דירה לשנה אלא לכל היותר לחצי שנה, כלומר לעתים גם ל-3 או 4 חודשים (יש מספיק שוכרים שיסכימו לכך, בפרט בערי הפריפריה ובפרט אם אתה מרים את המחיר לחודש בעוד 100 או 200 ש"ח כדי שהם ישלמו את המסים) וגם, יש עוד סיבות שאינני רוצה לפרט מעבר. 109.65.24.244 00:10, 19 במאי 2018 (IDT)
בלאומי יש שיק דיגיטלי; "כותבים" רק פעם אחת. חזרתישיחה 15:14, 18 במאי 2018 (IDT)
משתמש:חזרתי, אם אינני טועה זו מעין הוראת קבע קצובה? נשמע מעניין מאד ותודה רבה לכך על שהזכרת זאת. 109.65.24.244 00:10, 19 במאי 2018 (IDT)
סוג של; קרא היטב את ההסברים! חזרתישיחה 00:30, 19 במאי 2018 (IDT)
תודה על ההצעה. קראתי והבנתי שהשירות תקף רק בין שני לקוחות לאומי, אבל אם הלקוח השני אינו בלאומי זו בעייה, אם כי אני בטוח שזה רק עניין של זמן (כמה חודשים?) עד ששאר הבנקים יכניסו שירות כזה ועד שיהיה תיאום בין הבנקים בעניין זה והשירות יתאפשר בין לקוחות כל הבנקים. 109.65.24.244 02:03, 19 במאי 2018 (IDT)
אני בטוח שזה לא עניין של זמן אלא עניין של משאבים, שאר הבנקים ישיקו שירות כזה רק אם זה ישרת את מטרותיהם הכלכליות, לא אתפלא אם לאומי עצמם יבטלו את השירות מחוסר רווחיות. Uziel302 - שיחה 01:33, 20 במאי 2018 (IDT)

בעל דירה חרדי פועל להוצאת חילוני מדירתו כי אינו שומר שבת[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

יש תופעה כזאת? זה חוקי בכלל בישראל? אפילו אם בעל הדירה החרדי החתים את השוכר החילוני שהוא חייב לשמור שבת לטעמו של המשכיר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים אוסר הפליה מטעמי דת או קבוצה דתית, אבל הוא כנראה אינו חל על בעל בית פרטי. להערכתי הוא חל על גופי השכרה גדולים, כגון עמידר. גם גופים כאלה יוכלו לטעון שכאשר מדובר בדייר חילוני יחיד בבניין שכל דייריו שומרי שבת, מתקיים התנאי שבחוק "אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי". דוד שי - שיחה 07:59, 18 במאי 2018 (IDT)
האם זו שאלה היפותטית או מעשית? כי אם השאלה מעשית, אני ממליץ לשוכר הדירה לחפש בניחותא דירה אחרת, ולעבור אליה כשימצא אותה. חבל על הזמן להעסק עם כל מני בעלי דירות (או דיירים) טורדניים. 77.126.31.174 22:50, 18 במאי 2018 (IDT)

מה אם חתמת לשנה עם בעל דירה חרדי בעיר מתחרדת?[עריכת קוד מקור]

השאלה הזו היפותטית, אבל יש ערים מתחרדות כמו אשדוד וערד. האווירה שם פחות חד משמעית, ויש לי הרגשה שבתי המשפט יכולים להפוך עמוסים על מחלוקות כאלה בערים מתחרדות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אז באופן מאוד לא היפותטי, בעל הדירה אמור לאכול שלוש ארוחות ביום. הוא אמור להתפרנס ממשהו. אם הוא יציק לדיירים שלו, הדירה תעמוד ריקה, והוא ישאר רעב. 77.126.31.174 00:31, 19 במאי 2018 (IDT)
אני מאד מסכים איתך, אבל מדגיש שבערים מתחרדות יהיה לו הרבה פחות קשה למצוא שוכר דתי או חרדי והוא אף אולי לא יראה צורך לציין זאת במודעה (כלומר לא ירגיש צורך לציין שהוא מחפש שוכר דתי או חרדי). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כוח של מחולל שדה אלקטרומגנטי "טיפוסי"[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מה סדר הגודל של הכוח המגנטי (בניוטון) שמחולל שדה אלקטרומגנטי טיפוסי (למשל, https://hebrew.alibaba.com/product-detail/weichai-deutz-20kw-magnetic-field-generator-60642511221.html?s=p) יוצר על כדור ברזל עם מסה m במרחק r ממחולל השדה האלקטרומגנטי? אני יודע רק פיזיקה בסיסית, אז אשמח לתשובה יחסית מפורטת 2.53.25.89 19:17, 18 במאי 2018 (IDT)

התשובה היא שלא הבנת מה המכשיר הזה עושה. הוא לא יוצר שדה מגנטי. זה גנרטור חשמלי שמשתמש במגנטיות בשביל "להפיק חשמל" כלומר, ליצר מתח, ולספק אנרגיה אם מחברים אליו מכשירים חשמליים. emanשיחה
אם כך, תוכל אולי להפנות לאיזשהו מוצר אחר שכן יוצר שדה מגנטי (להבנתי, אפשר ליצור שדה מגנטי משדה חשמלי), ולהגיד לי כמה כוח מגנטי הוא מפעיל על כדור ברזל עם מסה m במרחק r ממחולל השדה? 2.53.142.231 09:21, 19 במאי 2018 (IDT)
שדה מגנטי לא מפעיל כוח על כדורי ברזל, כוח לורנץ פועל על מטענים נעים בשדה מגנטי. Uziel302 - שיחה 01:28, 20 במאי 2018 (IDT)
Uziel302, ודאי ששדה מגנטי מפעיל כח על כדורי ברזל. אם תניח מגנט חזק דיו ליד כדור ברזל, תמנע בכוח תנועה משניהם ותשחרר, כדור הברזל יאיץ אל עבר המגנט - ואין תאוצה ללא כוח. אילן שמעוני - שיחה 00:03, 21 במאי 2018 (IDT)
ראה את אופן החישוב בפסקה הזו בויקינגליש. אילן שמעוני - שיחה 21:00, 20 במאי 2018 (IDT)

מי מצליח לזהות את הרב שבתמונה?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:מסדר זיהוי#מי מצליח לזהות את הרב שבתמונה?

די לשאול פה שאלות על זיהוי תמונות עם תמונות ענקיות[עריכת קוד מקור]

זה פוגע בהתנהלותו התקינה של דף זה ויש לכך דף ייעודי ויקיפדיה:מסדר זיהוי. וגם, הקטנתי את התמונות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעקרון אתה צודק - יש את ויקיפדיה:מסדר זיהוי ךצורך זיהוי תמונות. ישנה בעייה שמעטים עוקבים אחרי דף מסדר הזיהוי. אני חושב שאם השואל יסתפק בהפנייה פה לשאלה במסדר הזיהוי זה יפתור את הבעייה מכל הכיוונים. אילן שמעוני - שיחה 16:08, 20 במאי 2018 (IDT)

האם יש עכבר מחשב ויירלס ללא צ'יפ מזהה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ברצוני להשתמש בעכבר אלחוטי מבלי לחבר צ'יפ מזהה למחשב הנייד, זאת מסיבות שונות שאין ברצוני לפרט כדי לא להסיט הדיון.

אני מחפש עכבר שהמחשב הנייד עצמו יזהה אותו בשאילתא (כלומר ישאל אותי "האם לעבוד עם עכבר XYZ?") כל עוד לא חובר אליו עכבר אחר.

אנא רק כיתבו רק שמה של טכנולוגיה כזו אם אתם מכירים כזו. אני כבר אחפש עליה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי יש עכברי בלוטות'? 77.126.31.174 09:30, 19 במאי 2018 (IDT)
מהי תמצית השוני בהקשר זה, ברשותך? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אכן נראה שעכברי בלוטות' הם האלטרנטיבה לעכברים אלחוטיים מבוססי USB.[3] Uziel302 - שיחה 01:12, 20 במאי 2018 (IDT)

אבטחת מידע[עריכת קוד מקור]

האין הפעלתה של תוכנת Bluetooth מורידה משמעותית את גובהה של חומת האבטחה של המחשב? אפשר טיפ או 2? תודה.

מפני מי אתה חושש? בלוטות' נגיש בטווח של עד עשרות מטרים, אתה חושש שיש מישהו שישקיע בנסיעה למקום מגוריך בשביל להתחבר עם בלוטות' למחשב שלך? Uziel302 - שיחה 14:35, 20 במאי 2018 (IDT)
אני לא חושש כך אבל רוצה להתגונן מפני כל מצב דומה למה שתיארת ולמצב הבסיסי יותר של שכנות רעה... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
עוזיאל, התרחיש הבעייתי בתחום זה הוא בעיקר במקומות כמו שדות תעופה, מסעדות ושאר שטחים ציבוריים. אילן שמעוני - שיחה 06:48, 23 במאי 2018 (IDT)

פושעים זקנים- מה עושים איתם?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בישראל,אם מישהו מקבל מאסר ארוך מאוד ומגיע לגיל מבוגר, ברמה שצריך טיפולים רפואיים באופן כמעט קבוע- האם ישוחרר לבית אבות? אם כן, האם יש בית אבות שהוא סוג של מוסד סגור שאינו מאפשר מילוט?

יש לשירות בתי הסוהר אגף רפואי שבו מאושפזים אסירים חולים, גם במחלות כרוניות וגם סיעודיים. מעבר לכך, יש לועדת השחרורים סמכות לשחרר אסיר שחרור מוקדם כשימיו ספורים או כשהוא זקוק להנשמה קבועה או שהוא דמנטי במידה שמחייבת השגחה רצופה. היא כמובן יכולה לשקול את המצב הרפואי של אסיר גם במסגרת ההחלטה אם לשחררו באופן רגיל (לאחר ריצוי שני שליש מהעונש). אדם שמשוחרר על ידי הוועדה לא צריך להיות בבית אבות מסויים. אמיר מלכי-אור - שיחה 12:48, 19 במאי 2018 (IDT)

טיפ איך להבטיח שמחשב נייד שאני קונה יהיה כמה שיותר שקט?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ברצוני לרכוש מחשב נייד ואין לי מושג איך להבטיח מחשב נייד כמה שיותר שקט (זה לא כמו עם מחשב נייח שבו אני יכול לבחור רכיבים שהם Silent). בקיצור, כל טיפ שלכם איך לבחור לפטופ שקט יתקבל בברכה ! בתודה מראש ! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הערה - אני מודע לכך שלבחור לפטופ עם SSD יפחית מכמות הרעש, אבל מה לגבי שאר מקורות הרעש הפוטנציאליים? אנא סיועכם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מה שעושה את הרעש בדרך כלל זה המאוורר, יש מחשבים ניידים שלא כוללים מאוורר ועשויים להיות שקטים יותר. רשימה של דגמים. Uziel302 - שיחה 01:16, 20 במאי 2018 (IDT)
אכן, בנייח בחרתי מאוורר גדול מאד לקירור המעבד (באופן כללי: יותר גודל = יותר רוח = פחות סיבובים = פחות רעש). מעולם לא נתקלתי באתר זאפ הישראלי או איפה שהוא בישראל במחשב נייד ללא מאווררים כלל (fanless). אני לא אומר שאין בחו"ל אבל תושב ישראל שרוצה קנייה מהירה במחיר סביר עם הקפדה על התקן האירופאי לשקעיי חשמל, אולי לעת עתה נדפק. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הקטגוריה הזאת לא גדולה ולכן אין לה קיטלוג נפרד, אבל אפשר למצוא בישראל דגמים מהרשימה שצירפתי לעיל למשל [4] [5] [6]. בברכה, Uziel302 - שיחה 09:22, 20 במאי 2018 (IDT)
כן, אני חושב שבדקתי על חלקם בזאפ אבל ראיתי שהם לא מתאימים לי כי יש מעט מדי זיכרון או שמגיעים עם מערכת הפעלה או שהמעבד חלש מדיי לצורכיי וכו'. אתפשר על מחשב כפי צורכי עם SSD ואקווה לטוב. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אנטיוירוס למחשב נייד[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

גיליתי הבוקר ששתי תוכנות שמשמשות לסריקת המחשב ולהגנה מפני וירוסים מושבתות כרגע על המחשב הנייד. הסיבה, כנראה, שצריך לשלם על כל אחת מהן כדי לחדש אותה (במקרה אחד לאחר שעברה שנה, ובמקרה אחר - לאחר שעברו שלוש שנים). בשני המקרים מדובר בסכום לא קטן, וקצת חבל לי להשקיע, כי זה מחשב שאני משתמש בו פעם בשבוע וחצי-שבועיים, ולא מחשב העבודה הראשי. אודה על הצעה כלשהי מה כדאי להתקין כדי שארגיש שאני מוגן במידה מספקת, אבל בלי להשקיע יותר מדי כסף. המחשב די ישן, ולא הכי מהיר, אבל עושה את העבודה כשצריך להשתמש בו פעם בשבוע או בשבועיים. תודה רבה מראש על רעיונות כלשהם. אלדדשיחה 14:40, 19 במאי 2018 (IDT)

מערכת ההפעלה היא חלונות 7. כאמור, המחשב קצת אטי, וחסר בו זיכרון, אבל הוא מסתנכרן גם עם דרופבוקס ועם ג'ימייל, ולכן אני מעוניין להגן עליו מפני פריצות ברשת, מפני וירוסים ורוגלות, וכו'. אלדדשיחה 14:50, 19 במאי 2018 (IDT)
אלדד, לא נראה לי שיש צורך במחשב כזה ביותר מתוכנת האנטיווירוס החינמית של מיקרוסופט, Microsoft Security Essentials. עמוד ההורדה. Uziel302 - שיחה 01:23, 20 במאי 2018 (IDT)
תודה רבה, Uziel302. לא ידעתי על התוכנה הזאת. אולי זה רעיון טוב (אני מקווה שהיא בסדר, ושאין נגדה טענות כלשהן על כך שהיא "חלשה", לא מכירה את כל סוגי הווירוסים או הרוגלות, וכו'). אלדדשיחה 08:10, 20 במאי 2018 (IDT)
אלדד, אני שמעתי עליה דברים טובים ממתכנתים ובעצמי לא משתמש באנטיווירוס נוסף (אני משתמש בחלונות 10 אז אולי יש הבדלים). Uziel302 - שיחה 09:01, 20 במאי 2018 (IDT)
תודה רבה. נשמע טוב. אם כך, אבדוק שוב, ואם אכן שתי תוכנות ההגנה לא פועלות, אתקין את התוכנה שהמלצת עליה. אלדדשיחה 09:06, 20 במאי 2018 (IDT)
המלצה כללית - האתר הטוב ביותר להשוואת ביצועי אנטיוירוסים הוא האתר של ארגון ללא כוונות רווח AV comparatives. הם מבצעים בדיקות מקיפות שהמתודולוגיה שלהם גלויה לעתים תכופות על מדגם גדול למדי. הציונים הנוכחיים של האנטיוירוס המיקרוסופטי בפירוש טובים, וזה בולט על רקע העובדה שהוא חינמי. עם זאת ישנם טובים ממנו - למשל ESET ו Avira. אילן שמעוני - שיחה 06:45, 23 במאי 2018 (IDT)

מבחן כתמי הדיו של רורשאך[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

לפני כמה שבועות חבר שלי הלך לראיון עבודה בחברה מאוד חשובה שלא אחשוף את שמה. הוא סיפר לי שהיה עליו לעבור הרבה מבדקים, למלא מבדק ביטחוני שכלל גם מבחן פוליגרף. לתדהמתי הוא סיפר לי גם על מבחן רורשאך עם כתמי הדיו שנערך לו. אז אני רוצה לדעת האם יש תשובות "שגויות" במבחן הזה? האם אוסף של תשובות שרובן לא נופלות ברוב התשובות של האדם הממוצע אומרות שהחבר שלי נכשל במבחן ושהוא סובל מהפרעת אישיות או מבעיה נפשית? פגז - שיחה 00:56, 20 במאי 2018 (IDT).

המבדקים הללו לא נועדו לאבחן מחלה נפשית אלא לבדוק התאמה לתפקיד ולמקום העבודה, גם ראיון עבודה רגיל לא נועד לאבחן בעיות נפשיות. Uziel302 - שיחה 01:26, 20 במאי 2018 (IDT)
בסדר, אבל האם יש תשובות שגויות במבחן רורשאך? קראנו על זה באינטרנט וראינו סרטונים שבהם הוסבר שיש תשובות נפוצות וצפויות. החבר שלי סיפק לרוב הכרטיסים תשובות ייחודיות למדי. זה אומר שהוא יצירתי יתר על המידה או שיש חשש לבריאות הנפשית שלו? ממה שאני הבנתי אנשים שנחשבים שפויים יגידו את אותם התשובות פחות או יותר לכל הכרטיסים. אנשים בעלי סכיזופרניה, חרדה או דיכאון ייתנו תשובות מוזרות לרוב כתמי הדיו. נכון או לא? פגז - שיחה 11:03, 20 במאי 2018 (IDT).
כנראה שנכון. אני חושד שתשובות שחורגות מהנורמה אכן תפורשנה באופן שלא יקל על קבלתו לעבודה. אילן שמעוני - שיחה 07:38, 21 במאי 2018 (IDT)
Uziel302, במקור, וגם המידה רבה בימינו, נועד מבחן רורשאך לאבחון פסיכו-דיאגנוסטי, ובפירוש היווה אינדיקציה למחלות נפש בנוסף להבנה של אישיות הנבדק. אימוץ המבדקים לצורך מבחני התאמה לעבודה הוא עניין מאוחר הרבה יותר. עדיין משתמשים ברורשאך באבחון פסיכודיאגנוסטי במחלקות בריאות הנפש. אילן שמעוני - שיחה 16:06, 20 במאי 2018 (IDT)

מבחני אישיות בהליכי מיון לאו דווקא נעשים כדי לאתר "חריגים". המבחנים אמורים לתת תמונה על מידת האדם לתפקיד, בהתאם לדרישות התפקיד, כגון יכולת עבודה בצוות, עמידה בלחצים, אמפטיה וכיוצ"ב. שנילי - שיחה 17:29, 23 במאי 2018 (IDT)

אוזניות אל חוטיות עם או בלי Bluetooth, מה עדיף?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

באתי לבדוק מחירי אוזניות בזאפ בעמוד זה וראיתי סיווג דומה לכדלהלן:

  • אוזניות חוטיות,
  • אוזניות אל-חוטיות (רגילות),
  • אוזניות אל-חוטיות (Bluetooth).

מהן הטכנולוגיות ה"רגילות" (לעומת הבלוטות'), מה אמור לעבוד יותר טוב ברוב התנאים ומה לגבי אבטחת מידע?

תודה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כל האוזניות האלחוטיות עושות שימוש בגלי רדיו, טכנולוגיית בלוטות' משתמשת בטווח תדרים בין 2.4000 ג'יגה־הרץ ל-2.4835 ג'יגה־הרץ, ואילו אוזניות אחרות, שלעתים נקראות RF, משתמשות בטווח תדרים בין 900MHz ל-3.2GHz. פה יש השוואה בין הטכנולוגיות. Uziel302 - שיחה 09:10, 20 במאי 2018 (IDT)
משתמש:Uziel302 קראתי המאמר היטב. נראה לי שהכותב קושר בלוטות' באופן כמעט-בלבדי עם טלפונים סלולריים, אך אני צריך אותם למחשב נייד, לראות סרטונים וסרטים באיכות סאונד גבוהה במיוחד ולא באיכות הנפוצה כיום של רוב הטלפונים הניידים. כמו כן חשוב לי שלא יהיה צ'יפ מזהה מסוג USB (או כל צ'יפ מזהה אחר). זה עדיין יתאים לי לדעתך או שאני חייב אל חוטי מסוג RF? 109.65.24.244 09:39, 20 במאי 2018 (IDT)
אני לא הצלחתי למצוא אוזניות RF שלא דורשות משדר חיצוני. משדר בלוטות' מובנה ברוב המחשבים. יש פה מאמר נוסף על ההבדלים. Uziel302 - שיחה 09:57, 20 במאי 2018 (IDT)
תודה רבה לך עוזיאל על העזרה האצילה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה נשתנה במאה ה-20?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ישנם שני נתונים סטטיסטיים יוצאי דופן בנוגע למאה ה-20:
מצד אחד, במהלך המאה ה-20 הרצחנות של בני האדם אלה כלפי אלה הגיעה לשיא חסר תקדים- שתי מלחמות עולם, אינספור שואות ("שלנו" היא רק אחת מיני רבות), טיהורים בברית המועצות, אינספור מלחמות באפריקה, בבלקן ובמזרח התיכון, טרור אסלאמי... מספר הקורבנות של המלחמות ומעשי הטבח השונים במהלך המאה ה-20 הוא בערך כמספר קורבנות המלחמות ומעשי הטבח במשך 2000 השנים שקדמו לה...
מצד שני, במהלך המאה ה-20 חלה עלייה חדה וחסרת תקדים בקצב ההתרבות- תוך מאה שנה אוכלוסיית העולם זינקה מכמיליארד וחצי בני אדם למעל ל-6 מיליארד... במלים אחרות- אחרי כל המלחמות והשואות והזוועות של המאה ה-20, לא רק שאוכלוסיית העולם לא הצטמצמה, אלא היא גדלה פי 4! כשמחברים את שתי הנתונים ביחד, מגלים שלמרות המספר העצום והבלתי נתפס של בני אדם שנרצחו ונהרגו במהלך המאה ה-20, מבחינת אחוזים זה לא יותר מאשר בתקופת קודמות- מדובר על בסה"כ כ-5% מכלל מקרי המוות.
השאלה שלי היא מה נשתנה דווקא במאה ה-20, שפתאום קרו שתי התופעות יוצאות הדופן האלה- מצד אחד רצחנות חסרת תקדים, מצד שני התרבות חסרת תקדים. והאם יש קשר בין שתי התופעות או שזו מקריות?--185.108.82.245 15:05, 20 במאי 2018 (IDT)

המאה ה-20 מבלבלת ומטעה מאד - בחישוב כולל היא הייתה המאה הפחות אלימה בהיסטוריה (ראה את הערך המצויין The Better Angels of Our Nature. תחילתה הייתה אמנם רצחנית, אבל בחישוב יחסי פחות מאשר בתקופת ג'ינג'יס חאן ואיזה מרד עתיק בסין. אילן שמעוני - שיחה 16:03, 20 במאי 2018 (IDT)
יש כמובן קשר מתמטי טריוויאלי בין שתי התופעות שציינת, וזהו גודל האוכלוסיה. האוכלוסיה גדלה (בעיקר כתוצאה מירידה גדולה בתמותת תינוקות אשר בתחילה לא התאזנה על ידי ירידה במספר התינוקות הנולדים) ובאוכלוסיה גדולה פי ארבע גם נהרגים פי ארבע אנשים, בהנחה שלא היה שום שינוי ברמת האלימות והמלחמות. אתה יכול לדמיין שבאוכלוסיה גדולה פי 4 יש גם פי 4 מדינות וצבאות באותו גודל, או לחלופין שיש אותו מספר מדינות וצבאות, אבל הגודל של כל אחד הוא פי 4 (בפועל כמובן גם מספר המדינות וגם הגודל הממוצע של צבא גדלו). למעשה מתחילת המאה ה-20 ועד סופה דווקא הייתה הפחתה באחוזי ההרוגים מאלימות וממלחמות. H. sapiens - שיחה 16:13, 20 במאי 2018 (IDT)
אילן טועה - 2 מלחמות העולם הן המלחמת האלימות בהיסטוריה, עשרות מיליוני בני אדם מתו בהן מאלימות מכוונת, לכן המאה ה-20 היא המאה האלימה ביותר עד כה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא ניתן להכתיר את המאה ה-20 בוודאות כמאה האלימה ביותר בהסטוריה או כמאה הפחות אלימה בהסטוריה, פשוט מפני שאין תעוד טוב של מספרי אבדות במאות שקדמו לה, ואפילו במאה ה-20 עצמה יש הבדלים גדולים בהערכות המינימום והמקסימום של אבדות (כפי שניתן להתרשם בערך ויקיפדיה של כמעט כל מלחמה שתבחרו). יש קייס לא רע לקבוע שהמחצית הראשונה של המאה ה-20 אכן הייתה האלימה בהסטוריה במספרי אבדות מוחלטים, אבל כאמור זה במידה רבה תוצאה של אוכלוסייה רבה יותר מאשר בכל זמן קודם בהסטוריה. מבחינת אחוזי אבדות מהאוכלוסיה לא ניתן לקבוע שהמאה ה-20 כולה הייתה הפחות אלימה, שוב בגלל המחסור בתעוד אמין. יש קייס טוב לקבוע שסוף המאה ה-20 והמאה ה-21 הם התקופה הפחות אלימה בהסטוריה האנושית, מבחינת אחוזי אבדות מן האוכלוסיה. H. sapiens - שיחה 17:13, 20 במאי 2018 (IDT)
אוכלוסיית העולם לא גדלה כך לפניכן למיטב ידיעתי ואני נשאר בעמדתי ואין בכוונתי להתווכח. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הנושא מורכב יותר - יש להביא בחשבון את ההתפתחות המדעית והמהפכה התעשייתית מהמאות ה-18 ואליך שהגיעו לשיא מסוים בתחילת המאה ה-20. מצד אחד שיפורים שהביאו להקטנת התמותה ועלית תוחלת החיים ומצד שני פיתוח נשק שיכול לפגוע באוכלוסיות גדולות שאינן מעורבות ישירות במלחמה. שנילי - שיחה 19:33, 20 במאי 2018 (IDT)
שנילי, רצח עם ורצח מליונים ניתן לבצע - ואכן בוצע Face-sad.svg בסכינים, מצ'טות, חץ וקשת וכך הלאה. נשק השמדה המונית רק מקצר את ההשמדה. בפועל נשק קר שימש לטבח עשרות (לפחות, סביר יותר שמאות) מליונים במהלך ההיסטוריה. אילן שמעוני - שיחה 23:53, 20 במאי 2018 (IDT)
לאלמוני - אוכלוסיית העולם גדלה כבר במאה ה-19 בקצב שאינו איטי בהרבה מקצב גידולה במחצית הראשונה של המאה ה-20. שיא קצב הגידול הגיע דווקא במחצית השנייה של המאה ה-20 (בשנות ה-60 וירד קצת מאז) כך שקשה לבסס מתאם בזמן בין "רצחנות" להתרבות. כל עוד אתה בוחר להגדיר "רצחנות" במספרי אבדות מוחלטים (במקום באחוזי אבדות מתוך האוכלוסיה) שים לב שהיא מושפעת באופן טריוויאלי מגודל האוכלוסיה. H. sapiens - שיחה 20:37, 20 במאי 2018 (IDT)
אלמוני, אם אתה לא מוכן ללמוד, אז למה אתה שואל? התשובות של H. sapiens ושלי מבוססות על מספר גדול של מחקרים. אם אתה בא עם "אני יודע שאני צודק ואתם טועים וזהו", אז אין לך טעם לשאול פה.... לגבי מידת האלימות של מלחמות: ישנן סיבות מצויינות למדוד אלימות של מלחמה לא במספרים מוחלטים - אלו עולים בכל מקרה מעצם העובדה שהאנושות מתרבה - אלא ביחס אבדות לאוכלוסיה. המדד הזה קובע כמה אדם שחי בתקופה ההיא נחשף לאלימות קטלנית, בעוד שמספר האבדות המוחלט אינו נוגע לכך. במדד הרג מול אוכלוסיה מלחמות העולם אינן התקופה האלימה בהיסטוריה, וזו עובדה - מקורות לכך תמצא בערך שהפננו אותך אליו. אני, כמוך, שמעתי כמעט כל חיי את ההצהרה "המאה ה-20 היא האלימה ביותר בהיסטוריה", ורק הספר של סטיבן פינקר - ובעקבותיו באו אישורים רבים לכך - העלו שזה משפט מוטה וטעון אג'נדה, שאינו מתיישב עם המציאות. אילן שמעוני - שיחה 20:42, 20 במאי 2018 (IDT)
תודה אילן. אין קשר ביני לבין האלמוני שהגיב. שמי דוד ואני תמיד חותם על התגובות שלי כמו שביקשת ממני.--185.108.82.245 23:22, 20 במאי 2018 (IDT)
שלומות! גם ללא רישום, אתה תמיד יכול לכתוב את שמך לפני חתימה... יחסוך טעויות כמו אלו. אילן שמעוני - שיחה 23:49, 20 במאי 2018 (IDT)
במרד טאיפינג נהרגה בערך אותה כמות אנשים כמו במלחמת העולם השנייה (אולי פחות ואולי הרבה יותר). אולם היו בעולם אז הרבה פחות אנשים ולכן נהרג שם שיעור גדול יותר מאוכלוסיית כדור הארץ. Tzafrir - שיחה 09:04, 21 במאי 2018 (IDT)
נוראי אפילו יותר היה מרד אן לושאן במאות ה-7 וה-8. היקף האבדות מוערך בכ-36,000,000! אילן שמעוני - שיחה 12:30, 21 במאי 2018 (IDT)
בגרף הזה יש הן את גודל האוכלוסיה והן את שיעור הגידול מ-1750 ועד 2,000. אילן שמעוני - שיחה 20:48, 20 במאי 2018 (IDT)
גם אני מתנצל בפני השואל על שבלבלתי אותו עם האנונימי הנוסף שהגיב. כאמור הנושא מסובך עקב מחסור בתעוד וטעויות מושגיות. גורם חשוב נוסף שיש להביא בחשבון כשמדברים על רצחנות או אלימות לאורך ההיסטוריה הם האבדות כתוצאה ממעשי רצח "פליליים" (בניגוד למלחמות המוניות). כאן התעוד אפילו גרוע מהתעוד של מלחמות, אבל לפי ההערכות הטובות ביותר מספר האבדות המצטבר ממעשי רצח כאלו גדול ממספר האבדות ממלחמות באותו זמן, פרט למקרים הנדירים של המלחמות הגדולות ביותר כמו (אך לא רק) מלחמות העולם. באותם מקומות מעטים שבהם ניתן היה לבדוק את ההיסטוריה של שיעורי הרצח, התגלתה ירידה עקבית של סדר גודל עד שני סדרי גודל מימי הביניים ועד ימינו (במונחי אחוז מן האוכלוסיה ביחידת זמן). במידה וירידה זו משקפת גם את שאר העולם, זו סיבה משמעותית נוספת להעריך שהמאה ה-20 ובוודאי המאה ה-21 פחות אלימות מן המאות שקדמו להן. H. sapiens - שיחה 11:54, 21 במאי 2018 (IDT)
כאן ניתן להתרשם מן הירידה ההיסטורית במעשי הרצח. שימו לב שכמה מן הגרפים הם בסקלה לוגריתמית ע"מ להתמודד עם שינוי במספר סדרי גודל. H. sapiens - שיחה 12:12, 21 במאי 2018 (IDT)
אילן ההנחה שלך שאינני מוכן ללמוד שגויה - אינני מקבל את ההתפלספות והניתוחים המבוססים עליה באופן חלקי שהוצגו ומוצא ההשוואה שהצגתי כנכונה יותר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
העניין הוא שמדידה נכונה של שיעור האלימות היא על פי השיטות האפידימיולוגיות - יחס הקורבנות מול האוכלוסיה הוא מדד נכון יותר ממספר הקורבנות המוחלט, מפני שהוא מבהיר עד כמה האוכלוסיה נפגעה מהמגפה. ברור שיש גם נימוקים טובים להביט על אבדות נטו - כל אדם שמת הוא עולם ומלואו שאבד. אבל אם השאלה היא עד כמה הנשארים בחיים נחשפו למחלת האלימות, אז ברור ששיטת היחס הגיונית יותר. לצורך השוואה חשוב שאתה מנסה להעריך את שיעור האלימות בלבנון בתקופת מלחמת האזרחים לשיעור האלימות בסין. בלי שבדקתי הגיוני להניח שבמספרים מוחלטים היו יותר קורבנות בסין. אבל בסין מדובר בקורבנות מתוך מליארד, ובלבנון מתוך מליונים ספורים. אני חושב שברור מאליו שהמדידה הנכונה יותר היא מספר הקורבנות מול גודל האוכלוסיה, שמבהיר מני ובי שלבנון (היתה?) אלימה הרבה יותר. אילן שמעוני - שיחה 06:33, 23 במאי 2018 (IDT)
זה עניין של הגדרות מחקריות שאני אישית לא מוצא בהן טעם ומסתפק בהערכה על מספר המתים הכולל ולכן מוצא המאה ה-20 זו כאלימה ביותר בלי להתייחס למדינה ספציפית; כל ניתוח יחסי כל שהוא של איזה שהוא מדען-חברה לא משנה עמדתי בעניין זה; כואב לי באופן כללי על כל מי שמתו במלחמות מראשית המין האנושי כמובן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

רום[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם spiced rum זה אותו דבר כמו Dark Rum? האם brown rum זה אותו האחד?

אני מצאתי קטקטייל שבו דרישה לbacardi carta negra. בטח שהמותג לא כזה קריטי, השאלה היא האם אפשר להשתמש בדברים שהזכרתי מבלי שזה ישנה את הטעם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 20:51, 20 במאי 2018 (IDT)

רום מתובל בהחלט ישנה את הטעם. בקישור הזה תמצא הסברים לגבי ההפקה של רום כהה, ושל רום מתובל - לשאלתך, אלו משקאות שונים. אילן שמעוני - שיחה 00:00, 21 במאי 2018 (IDT)

האם brown rum ו dark rum זה אותו דבר?

כמעט. רום חום הוא אחד מהסוגים של רום כהה. אני מבקש להבא להקפיד ולחתום בסוף השאלה באמצעות ארבעה סימני טילדה (~) ברצף. אילן שמעוני - שיחה 13:18, 21 במאי 2018 (IDT)

נוסע מתמיד - אל על[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שלוש שאלות בנוגע למועדון: 1. האם ניתן לקבל נקודות על כרטיס באופן רטרואקטיבי? כלומר, להצטרף עכשיו ולקבל נקודות על טיסה מלפני שבוע? חודש? מה הגבול? 2. האם אני חייב לשלם על הכרטיס, או שהנקודות מוענקות באופן שמי? כלומר, אם אני טס "על חשבון" מישהו אחר, הנקודות עדיין נספרות? 3. איפה יש הסבר מפורט על צבירה ושימוש בנקודות? תודה, Eyalweyalw - שיחה 17:06, 20 במאי 2018 (IDT)

  1. לא, לפעמים אם ההרשמה הייתה בטיסה יתכן שבמסגרת מבצע יזכו אותך גם בטיסה בה נרשמת.
  2. לא צריך שאתה תשלם, די שהכרטיס על שמך, אבל שים לב שיש ארגונים שאינם מוכנים שתקבל נקודות כשאתה טס במסגרת עבודתך, בעיקר גופים ממשלתיים.
  3. הכנס לאתר אל־על וראה "נוסע מתמיד" יש שם את כל ההסברים והתקנון.

שנילי - שיחה 18:52, 20 במאי 2018 (IDT)

1. כן. חודשיים. מקור https://www.elal.com/he/FrequentFlyer/EarningPoints/Pages/Loyalty-points.aspx
2. לפי שם הנוסע שטס. ‏«kotz» «שיחה» 21:48, 20 במאי 2018 (IDT)

האם חומצה אלפא ליפואית נהרסת בבישול?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

יש חומצה אלפא ליפואית בתרד ועגבניות למשל. האם היא נהרסת בבישול? בתודה מראש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת 20:51, 20 במאי 2018 (IDT)

חומצה אלפא ליפואית מתפרקת באופן חלקי בלבד בזמן הבישול. לא מצאתי מידע מדויק, אבל למיטב ידיעתי הכמות שיש במנה ממוצעת של תרד, עגבניות או ברוקולי היא גבוהה בהרבה ממה שדרוש לגוף, ולכן גם אם חלק מהחומצה האלפא ליפואית מתפרק בזמן הבישול, הכמות שנשארת היא משמעותית. -- ‏גבי‏ • שיח 20:32, 20 במאי 2018 (IDT)
תודה שוב ! אני סובל מכאב ניורופתי ובערך האנגלי Alpha lipoic acid (אנ') מצוין עם כמה מקורות שחומצה אלפא ליפואית תועדה כמסייעת לטיפול בכך וסביר שתסייע בפרט אם יש חסר בנוטריאנט זה. כעת אקפיד יותר על עגבניות, תרד, וברוקולי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי

ניהול אישי ו/אמרגן[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מה ההבדל בין ניהול אישי לבין אמרגן? למשל אצל ישי ריבו יש את אור דוידסון המנהל האישי, להזמנת הופעות צריך לדבר עם יהודה קלמן, יש יחסי ציבור - 2 אנשים (מורן פז, קובי סלע) ועוד... מה ההבדל בין כל אלה? מעט מן האורשיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ח • 14:58, 21 במאי 2018 (IDT)

אמרגן הוא מונח מספיק עמום שיכול להתפרש בדרכים שונות; להבנתי אמרגן יכול להיות אחראי על ניהול אישי (טיפול בפניות הנוגעות לתיאום אירועים ויזמות של אירועים), על יחסי ציבור (טיפול בפניות כלליות וקשירת קשרים לשיתופי פעולה עתידיים), או לעשות את שני התפקידים יחדיו; כל זה נכון לתחום הזמרה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מכשפות[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

איך אומרים (ומנקדים) "מכשפות" (רבים של מכשפה)? זה mah-she-fot או me-ha-shfot? ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:42, 21 במאי 2018 (IDT)

מְכַשּׁפוֹת (שים לב לדגש בש'. אם אתה בעניין של ניקוד והגייה נכונה, האתר הבא יועיל לך מאוד.
אגב, ה-h הראשונה, בשתי הצורות, שגויה, משום שהיא המקבילה הגרונית לה' או לח'. התעתיק הכי קרוב, פונטית, הוא באמצעות kh. בנצי - שיחה 15:58, 21 במאי 2018 (IDT)
הסבר פניך לעולה חדש: מְכַשְּׁפוֹת מְכֻשָּׁפוֹת מִכְּשָׁפוֹּת מִכְּשָׂפוֹת מִכְּשָׁפֶוֹתָ מִכְּשָׁפַוִתְ מִכְּשָׁפֶותָ מִכְּשָׁפַוִתְ מְכַשְּׁפַוֹתְ. חזרתישיחה 16:29, 21 במאי 2018 (IDT)
סיבכת אותו עוד יותר. הוא שאל רק על הראשון. בנצי - שיחה 18:58, 21 במאי 2018 (IDT)
אני חושב שמה שחזרתי רצה לומר זה שהאתר שקישרת אליו נורא ואיום. ראובן מ. - שיחה 00:54, 22 במאי 2018 (IDT)

תכנון מרחב צפיה בהתאם לגודל המסך, או להיפך[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

אשמח לדעת את הפרמטרים הגיאומטריים-אופטיים המיטביים של מרחב צפיה (למשל סלון) במסך נתון, בתלות במימדים שלו, כמובן. אשמח לדעת גם על מקורות בהם אפשר לקרוא על שיקולים ארגונומיים בהרחבה. נ"ב, אין קשר בין השאלה לבין המונדיאל הקרב. תודה, בנצי - שיחה 15:47, 21 במאי 2018 (IDT)

מושב של נהגי אוטובוס[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שלום,

מה הקטע של כיסא הנהג באוטובוס, שמקפץ בכל מהמורה בדרך? אם זה משהו שאמור להיות בריא, למה אין את זה גם, נניח, במוניות?

    בגלל משקלו הגבוה של האוטובוס יחסית למכונית הקפיצים שלו פחות רכים ממילא הנהג שיושב באוטובוס כל היום צריך תמיכה שבמונית היא קימת לכל המכונית בחיבור בין השלדה לגלגלים
    [[Yechiel Worenklein]] - שיחה 17:29, 24 במאי 2018 (IDT)

יישוב קהילתי פירושו אפליה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אם אני אדם חילוני ורוצה לעבור ליישוב קהילתי, דתי לאומי לכאורה, בגלל מיקומו, נופו, והזדמנויות עבודה שבו, ואני מוכן לספוג את הרמות הגבה, התהיות ואפילו העלבונות על אורח חיי ולהתמודד עימם, האם ההחלטה ביישוב זה שלא לקבלני בשל חילוניותי לדעתם, היא עבירה על איזה שהוא חוק אפליה? אני לא מבקש כאן ייעוץ משפטי פרטני אלא מנסה להבין אם יש בסיס לתבוע אותם על אפליה. תודה מראש לכם ואבין אם לא תרצו להשיב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית, זה תלוי במקומו של היישוב. קבלה ליישוב במרכז הארץ אינה מותנית בוועדת קבלה, כך שאם תמצא מי שימכור לך בית, אין ליישוב אפשרות למנוע את מעברך. בנגב ובגליל יש ועדות קבלה, אך אסור להן לסרב לקבל מועמד מטעמים שונים, בין היתר בשל דתו. מאידך גיסא מותר להן לסרב בגלל "חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה" או "מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה". עם חקיקת החוק נטען שהוא מתיר אפליה ומנוגד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עתירה לבג"ץ בעניין נדחתה (ברוב של חמישה נגד ארבעה) בעיקר משיקולי בשלות (כלומר שהשופטים אמרו שאי החוקתיות תלוייה ביישום בפועל ולא בלשון החוק). אמיר מלכי-אור - שיחה 09:50, 22 במאי 2018 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

מלבד זאת, יש להעיר כי "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" אינו מכיר בצורה מפורשת בזכות לשוויון (אף שאהרן ברק טען שכבודו של האדם דורש את שוויונו), כך שכיום עדיין אין חוק יסוד מפורש הפוסל מעשי אפליה, למעט עקרונות כלליים הנמצאים במגילת העצמאות, וחוקים לגבי מקרים ספציפיים כגון חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה או חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אביתר ג'שיחהתרומות • ט"ז בסיוון ה'תשע"ח • 10:53, 30 במאי 2018 (IDT)

מהן הדרישות בישראל בכדי להיות ביוכימאי קליני? (הועבר למטה לאחר שלא זכה לתשומת לב)[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

זהו מקצוע שאני יכול להגדירו באופן לא רשמי כ"רופא כללי שאינו מנתח ואינו מבצע אופרציות פולשניות"; אא"ט יש ביוכימאים קליניים שעובדים עם קופות חולים ושנרשמים ארעית לפחות בפנקס הרופאים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בתודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא זכה לתשומת לב משום שאתה לא מתעניין בתשובה לשאלה שלך, אלא בהצהרות מופרכות על ההגדרות שהמצאת. ביוכימאי קליני אינו "רופא כללי" בשום מובן של המלים האלה. עוזי ו. - שיחה 11:10, 22 במאי 2018 (IDT)
צר לי שאינך מאמין שאני מעוניין בתשובה לכך. אם x הוא קלינאי העוסק בביוכימיה אז מה תמצית עיסוקו? טיפול בעזרת מולקולות לא? או לפחות מחקר פרטני על כך בדומה לרוקח קליני. אולי טעיתי לגבי קופות חולים אבל אנא תפריך אם צריך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ביוכימאי קליני עוסק בביוכימיה קלינית. קלינאי (באיזה מקצוע?) העוסק בביוכימיה זה משהו אחר. עוזי ו. - שיחה 21:06, 22 במאי 2018 (IDT)
תודה, נראה שאכן טעיתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

"קליני" -זהו בעל מקצוע מסוים (בדרך כלל אחרי התמחות או תת-התמחות) העובד בתחום טיפולי או רפואי, בבתי חולים, מרפאות, בלי להיות רופא. אין משתמשים במושג "רופאים קליניים" (קלינאי הוא רופא שעוסק בטיפול בחולים ולא במדעי יסוד של הרפואה),גם לא "אחיות קליניות". יש ביוכימאי קליני, פסיכולוג קליני, אולי מיקרוביולוג קליני וכו'. יש גם רופאים ביוכימאים, הם לא נקראים "ביוכימאים קליניים" עובדים במחקר או במעבדה. Ewan2 - שיחה 02:32, 24 במאי 2018 (IDT)

האב הקדמון של הגורילות[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הועבר לשיחה:גורילה

חיה אסתר באנגלית[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מה השאלה? כיצד מאייתים באנגלית? זה יהיה Haya Ester או Hata Aester (השני יביא להגיית "אסתר", הראשון עשוי להביא להגייה שגויה "איסתר") אילן שמעוני - שיחה 20:35, 23 במאי 2018 (IDT)
Haya Esther או Chaya Esther. ככל שידוע לי est לא מבטאים איסט. למשל המונח הכימי ester

אינו "איסטר". מומחים בשפה האנגלית יכולית להסביר את הכללים בהיגוי האות e ‏ .גם Chaya לא תהיה צ'איה. Ewan2 - שיחה 02:19, 24 במאי 2018 (IDT)

Windows10 לא מזהה אוזניות בלוטות' מסוג JBL E65 BTNC[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שלום לכם. קניתי אוזניות בלוטות' ב-800 ש"ח; JBL E65 BTNC. ה Windows 10 שבמחשב הנייח לא מזהה אותן ב Bluetooth (על אף שכאשר אני מחבר אותן למחשב הנייח בחיבור קווי הן עובדות מצוין).

ניסיתי ללכת ל action center > connect > find other devices אך כאמור אין זיהוי.

ישנו כפתור עם סימן הבלוטות' על האוזניות; ניסיתי ללחוץ אותו בקליק בודד קצר\ארוך, אך זה לא סייע.

לוח האם שלי הוא Gigabyte Z270-Gaming K3, וראיתי שאינו תומך ב Bluetooth, אך אולי זה לא קשור? אינני יודע.

יש למישהו רעיון? תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

נסה לבודד את הבעייה. האם אתה מצליח לצמד אותן לטלפון? אם כן הבעייה היא במחשב: אם הוא באחריות הפעל את האחריות, אם לא יש מתאמי בלוטות' USB שלמיטב זכרוני הם זולים למדי. לחילופין אתה עשוי לגלות שהבעייה היא באזניות. האם אתה מקבל בהן חיווי קולי בנוסח Bluetooth is ready to pair? בדוק במדריך המשתמש אם אמור להיות חיווי כזה. אילן שמעוני - שיחה 06:26, 23 במאי 2018 (IDT)
אכן, הן עובדות עם הטלפון הנייד ללא בעיה. הבעיה היא במחשב. לא יודע אפילו מה זה יכול להתחיל להיות. מערכת ההפעלה שלי הינה Windows 10 Home, Build:17134.48, מקורית כמובן ומתעדכנת תדיר. אני לא חושב שזה קשור לעדכוני מערכת. מה זה עוד יכול להיות לדעתך? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לדעתי אתה הולך עם הראש בקיר. לאתר בעייה בחלונות יכול להמשך ימים, ויכול גם להגמר בכשלון טוטאלי. מתאמי בלוטות' שמתחברים ל-USB עולים גרושים באליאקספרס, חפש Mini USB Bluetooth V4.0 Dual Mode Wireless Dongle Gold plated connector CSR 4.0 Adapter Audio Transmitter For Win7/8/XP 25. קנה שניים כאלה מתוצרות שונות ליתר בטחון ופתרת את הבעייה ב-20 ש"ח. אילן שמעוני - שיחה 12:15, 23 במאי 2018 (IDT)
היי, ווו, אני לא הולך עם הראש בקיר, אני פשוט לא רוצה מתאמיי USB (לא לבלוטות' ולא למאום)... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
זה עדיין נופל תחת הקטגוריה של ללכת עם הראש בקיר... לוותר על פתרון קל וזול בשל נטייה מוזרה זו. אילן שמעוני - שיחה 14:31, 23 במאי 2018 (IDT)
לא לדעתי, וחבל שאתה מזלזל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם "לוח האם שלי הוא Gigabyte Z270-Gaming K3, וראיתי שאינו תומך ב Bluetooth" - איך אתה רוצה לעבוד ללא מתאם? לא הבנתי. חזרתישיחה 19:03, 23 במאי 2018 (IDT)
בטלפתיה? ברצינות, אלמוני, אתה מכניס את עצמך למלכוד. אינני יודע מה שורש ההתנגדות המיסתורית שלך להתקן USB, אבל נראה שאין לך אופציה אחרת, למעט ויתור על הרעיון להשתמש באזניות עם המחשב. אילן שמעוני - שיחה 19:17, 23 במאי 2018 (IDT)
משתמש:חזרתי, זה לוח אם חדש יחסית, אני הנחתי ש Bluetooth הוא סטנדרט עוד משנים קודמות או תוכנה (software) שכלולה במערכת ההפעלה ומתבטאת איך שהוא דרך לוח האם בלי שזה יהיה מצוין; כנראה שאין מנוס מלבד מתאם, או חיבור קווי, במקרה הזה. מבחינתי השאלה נענתה. 109.65.24.244 19:30, 23 במאי 2018 (IDT)

חתונה אזרחית ביהדות[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

תהיה לי: ההורים שלי התחתנו נישואים אזרחיים בזמנם, בברית המועצות. האם מבחינת היהדות הרבנית הם נשואים? האם מבחינת היהדות אני נחשב לבן של אבא שלי? 213.55.176.224 11:40, 23 במאי 2018 (IDT)

אין לי ידע הלכתי נרחב, אך למיטב ידיעתי התשובה לשתי השאלות היא חיובית. ראשית, הקשר בין האב לילדיו אינו מותנה בנישואים. ילד שנולד לגבר מאשה, גם אם אינה נשואה לו, נחשב לבנו וראה כאן. אשר לנישואים, בית הדין הרבני הכיר לפני 15 בתקפם של נישואים אזרחיים כתופסים מבחינה דתית כך שמי שנשוי אזרחית אינו יכול להינשא מחדש אלא לאחר הליך של התרת נישואין. לגבי נישואים אזרחיים במקומות שבהם היה אילוץ להינשא בדרך זה ולא בנישואים דתיים, המגמה להכיר בהם היא חזקה יותר, ולפעמים אף יהיה צורך במתן גט כתנאי לגירושין. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:55, 23 במאי 2018 (IDT)
רוב הפוסקים סוברים שאין שום משמעות כלל לנישואין בערכאות, מהם הרבנים אליעזר יהודה וולדנברג, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ראה סיכום בספר יביע אומר אה"ע סימן ו'. הרב יוסף שלום אלישיב הורה לזוג יוצאי רוסיה לעשות שוב חופה וקידושין עם כל הברכות כאילו לא נישאו כלל.
אולם יש מגדולי אמריקה שכתבו להחמיר, (כלומר יש לבצע שוב נישואין ללא ברכות, ולשאר הדברים נחשבים כנשואים) מהם הרב אברהם פרייס(אנ') מח"ס משנת אברהם [מגדולי אמריקה], והרב יוסף אליהו הנקין.
הדיון הוא סביב הקביעה התלמודית "אין אדם עושה את בעילתו ב"ז".
במקרים מעיין אלו, מעדיפים בתי הדין הרבניים את הדעה המחמירה, כדי לצאת מידי ספק. מקווה שהייתי ברור. בברכה אבי84 - שיחה 12:09, 24 במאי 2018 (IDT)
התשובה לשאלה השנייה, היא חד משמעית כן, ללא קשר לתשובה לשאלה הראשונה. הקשר בין אב לבנו אינו מותנה בנשואין בין ההורים, או בכך שהקשר בין ההורים היה מותר מלכתחילה. [ישנו חריג לכלל זה, והוא בן של יהודי וגויה, שאינו נחשב כבן של אביו מבחינה הלכתית, אלא רק של אימו]. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כפי שכתב אמיר מלכי-אור, אם שני ההורים הם יהודים, או ששניהם אינם יהודים, אתה נחשב לבן של אביך ללא קשר לשאלה אם ההורים נשואים או לא. אם אחד ההורים יהודי והשני לא, אז מבחינה תיאורטית אינך נחשב לבן של אביך, אבל למעשה מבחינת החיובים של כיבוד אב ואם ואיסור נישואין עם חלק מקרובי האב וירושה, עליך לנהוג בו כאב. ההלכות בעניין זה מסובכות, אז אם זה רלוונטי כדאי לברר עם רב לקבל את כל הפרטים.
לגבי נישואין, אם שני ההורים אינם יהודים, הנישואין נחשבים מבחינת היהדות לתקפים. אם אחד יהודי והשני לא הנישואין כמובן אינם תקפים. היהדות אינה מכירה בנישואין בין יהודי לגוי. אם שניהם יהודים, אז כפי שכתב אבי84 לפי רוב הפוסקים, הם אינם נחשבים לנשואים ועליהם להנשא מחדש. אמנם, אם ירצו להתגרש, ינסה בית הדין מלכתחילה לסדר גט, אבל אם תהיה בעייה הם יתירו את הנישואין ללא גט. ההנחה העומדת מאחורי הפסיקה הזאת היא שמי שהתחתן בנישואין אזרחיים בחר במודע שלא להנשא בחופה וקידושין כדת משה וישראל, ועל כן הוא לא קיבל על עצמו את המחוייבויות הנובעות מנישואין ביהדות. ייתכן שלגבי יהודי ברית המועצות זה לא נכון, שכן לא היתה להם כל אופציה להנשא כדת משה וישראל, אבל במקרה הצורך בית הדין יבטל גם נישואין כאלו. עדירל - שיחה 13:15, 25 במאי 2018 (IDT)

מי יכול לענות על שאלות בהכה את המומחה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם כל אחד יכול להשיב על שאלות בפורטל זה? ואם כן איך עושים את זה?

תודה Yechiel Worenklein 16:54, 23 במאי 2018 (IDT)

כן. עושים את זה על ידי לחיצה על לשונית "עריכה" וכתיבת תשובה אחרי השאלה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:31, 23 במאי 2018 (IDT)
  תודה רבה (ידעתי שאפשר כך אבל חשבתי שאסור לשנות ככה) Yechiel Worenklein 00:08, 24 במאי 2018 (IDT)

מונה עלייה לישראל עד לרגע הנוכחי?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם יש מעין "מונה עלייה" שכותב כמה עולים עלו מתחילת השנה הנוכחית עד לרגע זה בשנה הנוכחית? או לפחות משהו שממש קרוב לזה (למשל, מקום שמרכז נתונים כמו "כמה עולים עלו לישראל מהראשון לינואר 2018 עד לחודש הנוכחי ב-2018?").

תודה לכם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא נראה לי שיש אפליקציה או אתר שמדעכן בזמן אמת (אין ביקוש רב למצור שכזה). מה שיכול לעניין אותך אולי זה סיכומים שנתיים שמתפרסמים כאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:22, 24 במאי 2018 (IDT)
תודה זה סבבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מגנט נורת ליבון[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הצמדתי מגנט לנורת ליבון חוט הלהט החל לרטוט למה זה קורה? אציין שזה היה מגנט דיי חלש וזה קרה רק כשהנורה דלקה23:16, 24 במאי 2018 (IDT)

זה חלק מהבסיס של המגנטיות. שכשמטענים נעים (ובפרט זרם) נמצאים בשדה מגנטי פועל עליהם כוח. תחילת ההבנה של המגנטיות היתה כשהנס כריסטיאן ארסטד גילה את התופעה ההפוכה, שזרם יותר שדה מגנטי, ויכול להשפיע על מגנט (לדוגמה בסרטון), ומיד אחר כך אנדרה מרי אמפר גילה שבין תיילים חשמליים פועל כוח משיכה או דחיה, כלומר ששדה מגנטי מפעיל כוח על תיל שזורם בו זרם (לדוגמה בסרטון)
התופעה הזו עומדת בבסיס של כל מנוע חשמלי.
במנורה יש זרם חילופין שמשנה את כיוונו 50 םעמים בשניה. ויחד איתו משתנה כיוון הכוח שהמגנט מפעיל באותה תדירות, וזה מה שגורם לרטט.emanשיחה 05:42, 25 במאי 2018 (IDT)
עוד הערה, יותר לנו: למרבה המבוכה הערכים מגנטיות אלקטרומגנטיות וכוח לורנץ שהיו אמורים להסביר את זה, לא עושים זאת. אני מתייג נדב ס, Tshuva, רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמןבעלי הידע בפיזיקה בשביל לחשוב מה עושים בנידון. emanשיחה 05:43, 25 במאי 2018 (IDT)
הבעיה בתשובתך היא שקצב הרטט הצפוי לפי תשובתך, הינו מעבר לסף הרגישות של העין האנושית. בנצי - שיחה 15:00, 27 במאי 2018 (IDT)
הגעתי להערה הזו לגמרי במקרה, תוך כדי מתן תשובה על שאלה אחרת, אירוע די נדיר עבורי זה תקופה, בה אינני פנוי כל כך. אשמח לטפל במה שציינת, או לפחות לאפיין את הצורך ולהתחיל בתיקונו, לאחר פרק בחינות הבגרות בפיזיקה הנוכחי, והערכתן. רשמתי. בנצי - שיחה 14:55, 27 במאי 2018 (IDT)

אינפלציה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בערך שובר קופות נכתב המשפט הבא "בסכומים מתואמים לאינפלציה, הסרטים הרווחים ביותר מבחינת מכירות בארצות הברית הם חלף עם הרוח עם הכנסות של 1,854 מיליוני דולר, מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר עם הכנסות של 1,635 מיליוני דולר וצלילי המוסיקה עם 1,307 מיליוני דולר. הסרט הרווחי ביותר בכל הזמנים הוא הסרט "אוואטר" של ג'יימס קמרון, שהרוויח למעלה מ-2.7 מיליארד דולרים ברחבי העולם." מישהו יודע להסביר מה ההבדל בין "הסרט הרווחי מבחינת האינפלציה" ל"סרט הרווחי בכל הזמנים" ? הָאֶלְקֹשִׁישיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ח 12:39, 25 במאי 2018 (IDT)

הדולר של היום הוא לא הדולר של הלילה. בגלל הפיחות בערך המטבע, סרט שמפיציו הרוויחו 100 מליון דולר לפני חמישים שנה, הוא רווחי יותר מסרט שמפיציו הרוויחו 200 מליון השנה. הראשון "רווחי יותר לאחר תאום לאינפלציה" (כלומר באמת), והשני "רווחי יותר ללא תאום לאינפלציה" (כלומר לא). הסיבות היחידות לדבר על רווחים לא מתואמים לאינפלציה הן (1) שהנתונים המתואמים פחות נגישים, (2) אהבת הנומרולוגיה. עוזי ו. - שיחה 12:55, 25 במאי 2018 (IDT)
השאלה שלך פספסה את ההבדל. שים לב שההבדל איננו בין מתואם לאינפלציה ולא מתואם לאינפלציה, אלא בין הכנסות בארה"ב להכנסות עולמיות. עדירל - שיחה 12:59, 25 במאי 2018 (IDT)

איך נבדל הימור על כסף\טובין או שירות (כמו בקזינו או במשחקי קופסה\מחשב) מכל הימור אחר?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

למשל, איך הוא נבדל מהימור על החיים בעת ירידה לכביש המהיר עם הרכב או עלייה על מטוס? איך נכון לשיטת המומחה להסביר ההבדל בין שני אלו? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הבעיתיות בהימור על כסף נעוצה בעובדה שהוא ממכר, חילוק נוסף ניתן לומר שבהימורים על כסף ישנם גורמים אינטרסנטים שמפעילים את כל כוח השכנוע שלהם לשכנע בני אדם להמר
בהוספה על דבריך, ניתן לציין גם הבדל בין הימור שעשועי (לא נצרך להשרדות או לשפיות) לבין הימור שאינו כזה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני חושב שהתשובה בגוף השאלה. אילן שמעוני - שיחה 21:12, 3 ביוני 2018 (IDT)

אני חושב שלא. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך קוראים לג'וקר באמת??[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

יש לי שאלה, איך קוראים לג'וקר באמת?? שמעתי שמועות של ג'וני בילי וכו' תענו 3> --93.173.58.199 07:49, 26 במאי 2018 (IDT)

האם הכוונה להג'וקר? מדובר בדמות מסתורית עם מספר סיפורי חיים סותרים זה את זה. ככה שאין קנון אחד לגבי שמו במקורי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:45, 26 במאי 2018 (IDT)

אסטיגמציה ללא מספר[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם יכולה להיות אסטיגמציה ללא מספר (דיופטר)? כלומר עין היא אפס, אבל יש זווית של אסטיגמציה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קודם כל, קיים ערך קצר של אסטיגמציה - ממליץ שתעיין בו. דיופטר היא יחידה שימושית לגודל הנקרא עוצמת מיקוד או כושר מיקוד (נמצאת או נמצא ביחס הפוך למרחק המוקד של עדשה), והוא מתייחס לעדשה מתקנת. תיקון נדרש במקרים בהם מיקוד עדשת העין אינו תקין. אסטיגמציה היא תופעה הקשורה לאי אחידות של כושר המיקוד של עדשת העין בצירים שונים. מכאן ברור שהעדר בעיית מיקוד (עין תקינה, ללא משקפיים) משמעו העדר הפרש בכושר המיקוד, כלומר אין אסטיגמציה. בנצי - שיחה 14:46, 27 במאי 2018 (IDT)

לאלה המכירים את הדיסקוגרפיה של אנריקו מסיאס[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

או לפחות, דוברי צרפתית: איך נקרא השיר בו מוזכר הביטוי "מון פֶּאִי", ומה פירוש הביטוי ('מון' הוא שלי) ? אגב, קטע מן השיר מושמע בימים אלה כפרסומת להופעותיו הקרובות של מסיאס בארץ. תודה, בנצי - שיחה 14:31, 27 במאי 2018 (IDT)

טוב, נו, בסוף עוד אלמד צרפתית. השיר נקרא 'les filles de mon pays' ('בנות ארצי'), ו-"mon pays" משמעו 'ארצי'. ברוב יאושי (Face-smile.svg), פניתי למוצא צלילי: ביצעתי חיפוש לפי המוטיב "lai lai lai lai ..." המושמע בשיר, שאינו שייך לשפה מסויימת דווקא. נחמד. גם השיר. גם הזמר. וגם שמצאתי. בנצי - שיחה 14:52, 28 במאי 2018 (IDT)

מה ההבדל בין אבן נסורה לעומת אבן מסותת?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

שלום, מה ההבדל והאם הוא נכון גם לעבודה עם שיש? תודה... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

א. קודם כל, מסותתת, ב-3 ת'.
ב. ניסור הוא חיתוך. אתה מקבל צד אחד מישורי, אבל כל היתר אינו מעובד. בסיתות מעבדים את כל פאות היחידה, בהתאם לצורך, וכן שיקולים אסתטיים ובחירת עיצוב חוץ (רמת הגבשושיות וכיו"ב). בשיש הסיפור הוא אחר. שיש הוא אבן גיר מותמרת, בניגוד לאבני בנין רגילות, העשויות בדר"כ אבן גיר, ולכן דרגת הקושי שלה גבוהה יותר. היא ניתנת לחיתוך, אבל הסיתות קשה לביצוע, ולכן היא עוברת רק חיתוך לפרוסות בהתאם להזמנה, אא"כ יש צורך ספציפי, כמו פיסול, ואז אתה מקבל גוש, בהתאם לגודל שאתה מזמין. בנצי - שיחה 17:12, 27 במאי 2018 (IDT)

סתוויון[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הועבר לשיחה:סתוויון

תיקי-צד למחשב נייד שהם "כבדים" או "אקסטרה מרופדים" - יש לזה שם מקצועי?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

תיקי הצד למחשב נייד שאני מוצא בישראל (גם היקרים ביותר שנכון לשנת 2018 עולים בערך 250 ש"ח) תמיד נראים לי כדקים מאד, דקים מדי, גנריים מדי בכדי באמת "להגן" על מחשב נייד בצורה רצינית; כמובן שכמות הכוח שכל אדם מפעיל כשהוא מניח את תיקו על כיסא או על רצפה\שולחן משתנה ומושפעת מגורמים שונים אבל ברמת הכלל אני מתרשם שהמון תיקי-צד כאלה אינם מספיק מרופדים או אינם מספיק עבים בריפוד בכדי לספק הגנה כללית גם אם אדם חזר מעט עצבני הביתה והניח את התיק-צד מעט יותר בחוזקה (מדגיש את מעט יותר, שנבדל מהרבה יותר ועל זה כמובן כל אחד יכול להתווכח אך הדבר יהיה מיותר לדעתי). השאלה בתמצית האם ישנו "סוג" של תיקי-צד למחשב נייד שהם אקסטרה מרופדים או אקסטרה מגינים? (אם יש, אינני חושב שהם נמכרים בישראל). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש תיקים קשיחים אבל הם די יקרים Yechiel שיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ח • 18:17, 28 במאי 2018 (IDT)
איך מה שאתה מתכוון אליו נקרא באנגלית? אשמח לבדוק. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
James bondYechielשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ח • 16:51, 29 במאי 2018 (IDT)
מציע לכל דורש לחפש תיקים באתר אמאזון, יש שם מגוון גדול מאשר בארץ וניתן לראות המוצרים באופן ברור ונוח, ככלל. אפשר לבדוק גם ב Ebay ו-Aliexpress ששולחים לישראל ככלל. יש גם אתרים ייעודיים אך לא בטוח שאלו שולחים מוצרים לישראל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם קובה היייתה ועודנה קומוניסטית או לפחות סוציאליסטית, מי אישר בה פתיחת עסקים קטנים פרטיים ובאיזה נימוק?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

קראתי בעבר בערך העברי על קובה שהאזרחים בה בשנים האחרונות (2005 ומעלה?) יכולים לפתוח עסקים קטנים פרטיים כמו בתי קפה ועוד (כלומר העסקים אינם צריכים להיות מולאמים). מי אישר זאת בקובה ובאיזה נימוק? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מתוך ידיעה כללית, וכתשובה כללית בלבד לשאלה הראשונה, אפשר לציין כי במדינות קומוניסטיות ההחלטות לגבי המדיניות בכל התחומים נלקחות על ידי פורומים של המפלגה הקומוניסטית השלטת (מדובר במנהיגי המפלגה ולפעמים עוד כמה יועצים שלהם). היו עסקים פרטיים בתקופת "המדיניות הכלכלית החדשה" בברית המועצות בשנות ה-1920. היו מדינות קומוניסטיות שאישרו בעבר עד גבול מסוים קיומם של עסקים פרטיים קטנים. למשל אפילו בהונגריה באמצע שנות ה-1950 היה מספר מוגבל של עסקים פרטיים, כולל מספר קליניקות פרטיות של רופאים, למשל. בשנות ה-1970 ברומניה של צ'אושסקו נפתחו באישור המפלגה כמה עסקי מזון פרטיים, למשל קונדיטוריות, למשך מספר שנים בלבד. בסין העממית הייתה תקופה במחצית השנייה של שנות ה-1960 שבה אושר זמנית קיומם של עסקים פרטיים והיו כמה דמויות ידועות של "קפיטליסטים עממיים". אחר כך חירויות אלה בוטלו ואנשים שהיו מעורבים בעסקים פרטיים נרדפו באכזריות. סין העממית חזרה תחת השגחת המפלגה הקומוניסטית לכלכלת שוק מבוקרת החל משנות ה-1990 ועדיין המשטר דוגל במספר עקרונות הקשורים לאידיאולוגיה הקומוניסטית ובשלטונה האוטוריטרי של מפלגה אחת .בצורה דומה התחיל לפעול גם המשטר הקומוניסטי בווייטנאם. קובה התחילה גם היא בליברליזציה מוגבלת של הכלכלה. על פרטים - כולל הנימוקים להחלטות כאלה - אפשר לקרוא גם בערכים על קובה בוויקיפדיה בעברית, אנגלית, ספרדית וכו' ולשאול מומחים אחרים, בקיאים יותר בנושא.Ewan2 - שיחה 03:18, 29 במאי 2018 (IDT)
ברומניה הקומוניסטית לא נאסרו העסקים הפרטיים, הם נחנקו. לאבי המנוח, שהיה שען, הייתה חנות פרטית, ששגשגה תחילה, אך שינויי החקיקה, הגדלה מתמדת של נטל המס, אילצו אותו לוותר על החנות ולהצטרף ל"קואופרטיב". השלטון יכול לעודד או להחניק את היוזמה הפרטית, גם במדינות סוציאליסטיות/קומוניסטיות. בברכה. ליש - שיחה 06:16, 29 במאי 2018 (IDT)
התשובה הישירה לשאלת האלמוני: מי עשה את הרפורמה הוא ראול קסטרו, מדוע הוא עשה זאת מוסבר למעלה. שנילי - שיחה 13:25, 29 במאי 2018 (IDT)
תודה לכם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יצירת קישור לערך ויקפדיה מסוים במכשיר סלולרי[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

היי, אם לוחצים בדפדפן במכשיר הסלולרי (אנדרואיד, כרום) הוסף למסך דף הבית, נוצר קישור לא של הערך הספציפי שאני נמצא בו בויקיפדיה אלא של העמוד הראשי. זה לא אמור להיות כך. יש פתרון? תודהMeni111 - שיחה 00:14, 29 במאי 2018 (IDT)

שר שני משרדים[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

במדינת ישראל: האם אדם שאינו ראש ממשלה יכול להיות שר בשני משרדים? האם הוא יכול להיות שר וסגן שר? האם הוא יכול להיות הסגן של עצמו? האם ניתן להיות סגן שר בלי תיק? [מיוחד:תרומות/213.55.184.210|213.55.184.210]] 01:33, 30 במאי 2018 (IDT)

לשתיים האחרונות: 3. ברור שלא (ראש הממשלה לא יסכים והממשלה לא תאשר); 4. לא. לפי 25 (א) לחוק יסוד: הממשלה: "שר הממונה על משרד רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הממשלה, למנות לאותו משרד, מבין חברי הכנסת, סגן שר אחד. חזרתישיחה 03:42, 30 במאי 2018 (IDT)
לשאלה הראשונה: רק לדוגמה ישראל כ"ץ שר התחבורה והשר לענייני מודיעין. ולא מדובר כאן על השר לענייני מודיעין כפי שאפשר לחשוב מתוארו של שר אחר: זאב אלקין, השר להגנת הסביבה אבל גם השר לירושלים ומורשת. Tzafrir - שיחה 08:01, 30 במאי 2018 (IDT)
לגבי 3: האם יש סיבה חוקית למה שהממשלה לא תאשר? זה יכול להוות שוחד פוליטי בהסדר קואליציוני. לא? 213.55.184.157 10:54, 30 במאי 2018 (IDT)
3 - זו בדיחה. מה דעתך על "סגן-מפקד-חצי-חולייה-מצומצמת-עם-תצפית-לאחור"? חזרתישיחה 15:51, 30 במאי 2018 (IDT)
4 - דווקא כן. הפטנט הוא "סגן שר במשרד ראש הממשלה". יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:06, 30 במאי 2018 (IDT)
הממשלה היא שוק העבודה הכי פרוץ במדינה. אפשר לעשות כל קומבינה שהיא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:36, 31 במאי 2018 (IDT)

מהם העצבים הבתר-שדרתיים המרכזיים ביותר בגוף?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אני שוב ושוב שומע על העצבים הללו היוצאים מחוט השדרה:

  1. העצב הפציאלי (קבוצת עצבים מרכזית המעצבבת את הפנים).
  2. עצב הוואגוס.
  3. העצב הקרדיאלי (העצב הראשי של הלב).
  4. העצב הרדיאלי (מעצבב את הגפיים העליונות).
  5. העצב הסיאטי (מעצבב את הגפיים התחתונות).
  6. העצב הטיביאלי (גם כן).

האם אלו נחשבים למרכזיים ביותר, בטח החסרתי משהו? אני מכוון לשאול על הקבוצות הכלליות ביותר של עצבים בגוף האדם. בתודה בכל מקרה, בברכה לכם ! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא מוכר לי מינוח "עצב מרכזי" או רשימה של "עצבים מרכזיים", בפרט כאשר מדובר בעצב שדרתי. מבין העצבים שציינת, עצב הוואגוס נקרא בעברית העצב התועה והעצב הפציאלי נקרא עצב הפנים, שניהם מעצבי הגולגולת. השאר הם עצבים של חוט השדרה. H. sapiens - שיחה 16:22, 30 במאי 2018 (IDT)

זיהוי עץ ופרי לפי תמונה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

עץ הצומח במרכז אירופה (צולם היום): תמונה 1, תמונה 2, תמונה 3. הפרי מתקתק, עם ריחניות קלה. מישהו יודע מה זה? האם רעיל? שואל השאלות - שיחה 15:36, 30 במאי 2018 (IDT)

יש מצב שזה (Sorbus)? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:07, 30 במאי 2018 (IDT)
זה Amelanchier (Amelanchier). ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:57, 6 ביוני 2018 (IDT)

ברכת שלום ארוכה בערבית[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

בסרט פאודה הגיבור מברך ברכת שלום ארוכה ומכובדת מספר פעמים. משהו שמתחיל באהלן וסאהלן ומממשיך לכיוון שאני לא זוכר. מכירים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:24, 30 במאי 2018 (IDT)

האם פלסטינים עובדים בישראל?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם היום יש עובדים ערבים שגרים בשטחי יהודה ושמרון שבאים באופן קבוע לעבודה בישראל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:55, 30 במאי 2018 (IDT)

סביר שתשובה תכלול מידע שצריך להופיע בערך הגירה לישראל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
יש ערך נפרד שעוסק בכך: עובדים פלסטינים בישראל. מבקר המדינה - שיחה 21:17, 30 במאי 2018 (IDT)

תרגום המונח 'מוליך עצבי'[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

למה 'מוליך עצבי', neurotransmitter באנגלית, מתורגם בויקיפדיה ל'נוירוטרנסמיטור' ולא 'נוירוטרנסמיטר'? איך הפכה הe ל-ו'? ראיתי את תרגום המונח בצורה הזאת גם בערך 'מוליך עצבי' עצמו, אבל גם, אם אני לא טועה, בערכים אחרים המזכירים את המונח.

אני לא בטוח שהבנתיך נכון אך אם אתה מלין על מדוע מבטאים בעברית "נוי-רו" ולא "ניו-רו", אז אגיד שאני מבין לגמרי את עמדתך ואני תמיד משתדל להגיד את הבלתי מקובל "ניו-רו", מעין מרידה במוסכמות שמקרבת את העברית לכיוון האנגלית כפי שראוי לדעתי. לא מציע לאיש כאן למרוד כמוני אלא רק מתאר מה אני עושה ולא אתווכח על כך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
האמת שכוונתי היתה לתרגום neurotransmitter הנגמר בter ל'נוירוטרנסמיטור' הנגמר בtor. התרגום התואם הוא 'נוירוטרנסמיטר', בלי ו' אחרי ה-ט'.
אני מסכים איתך שה-ו' שציינת מיותרת. לדעתי מי שעושה כן טועה, מעין טעות היגוי שהשתרשה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בחייכם, זה כסף קטן מול קולונוסקופִּיָה אילן שמעוני - שיחה 23:52, 31 במאי 2018 (IDT)

טוב, ברצינות, האם אבו בכר אל בגדדי הוא סוכן מוסד מסתערב (אולי המקצועי אי פעם)?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ישנה תיאוריית קונספירציה כזו. אני הבנתי בעבר שיש דיווחים סותרים על הרקע שלו שרובו המוחלט לוט בערפל ועיתונאים ערביים שטוענים (ספק ממניע אנטי ציוני חולני בקיצוניותו) שהוא סוכן מוסד ישראלי בשם שמעון אליוט; כמו כן, כל ארבע התמונות (היחידות) של האיש מ"צעירותו" נראות לי שונות משמעותית אחת מהשנייה והוא גם מזכיר לי (כפי שצולם בוידאו דורש במוסול שבעיראק) המון ישראלים יהודים ממוצא-גלותי "מזרח תיכוני" שראיתי אבל לא המון ערבים (שאינם מרקע יהודי). המסתערב הידוע "חאג' אבו חמזה" (צבי יחזקאלי) ראיין יוצא-דאע"ש שטען שאף אחד בארגון כמעט לא יודע איפה "מסתתר" אל בגדדי ושאם מישהו נפגש עימו זה רק ווקאלית, כאשר הוא פוגש 10 אנשים במפקדות הארגון, שרק מקשרים אותו ווקאלית לאל בגדדי, ושהם עצמם לא יודעים מאיפה הוא מתקשר איתם.

אני לא ממציא שהמוסד הישראלי הוא מוסד שבו נערכות השלמות נרחבות בתחומים נוירופסיכולוגיה, משחק, מנטליזם ועוד, והמסתערבים הלומדים אותם הם בעלי תואר שני לפחות בלימודי המזרח התיכון ואסלאם וכמובן שכללם דוברים ערבית רהוטה ובקיאים ברמה טוטאלית בדיני האסלאם הבסיסיים, וברמה גבוהה מאד בספרות החדית', הסירה והקוראן ונמצאו בעלי רקע מתאים לאותן השלמות נרחבות. יכול להיות שחלקם מקבלים תיסוף תזונתי (עם חומרים שבחלקם מוגדרים תרופות), מעין קוקטיילים מולקולריים שהופכים אותם למדניים, שלפניים ומניפולטיביים עוד יותר ובכך מסייעים להם להסתערב היטב.

דאעש, שיירקבו בגהינום, מורידים הרבה "נטל" תקשורתי מישראל ואף משפרים את תדמיתה אל מול "הג'יאהדיסטים הוואהביסטים החולניים" אז האם המוסד ושמעון אליוט באמת אחראים לאחת המניפולציות הגדולות בהיסטוריה המודרנית?

אם אינכם מסכימים שהוא סוכן מוסד והרעיון באופן "טבעי" נראה לכם אבסורדי, אנא אל תתקפו אותי על כך. פשוט ציינו, בבקשה, אם לדעתכם זה נכון או לא; אין צורך לתקוף, באמת שאין.

תודה על תשובותיכם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בהתחשב בתהילתו של "המוסד", כל מנהיג ערבי חשוד כסוכן של "המוסד". דוד שי - שיחה 09:37, 1 ביוני 2018 (IDT)
שאלה כזו ארוכה מצריכה תשובה קצרה. לא. אפי ב. 10:40, 1 ביוני 2018 (IDT)
תוכיח שלא... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 11:52, יום שישי בשבת, י"ח בסיוון ה'תשע"ח (IDT).
עמדתי היא שהשאלה איננה ארוכה, אלא שתיאור הרקע לה הוא שארוך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
גדול. אפשר לעשות על זה סרט ממש טוב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:09, 1 ביוני 2018 (IDT)
אני רוצה לשמוע עוד על הקוקטיילים המולקולריים של המוסד. עוזי ו. - שיחה 13:00, 1 ביוני 2018 (IDT)

שיטות דידקטיות מרכזיות ביהדות להתמדה בלימוד[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ביהדות מקובלת שיטה ללמידת תלמוד הנקראת דף יומי; שיטה זו מאפשרת ללומד להתמיד בלימודי התלמוד שלו וגם להשאיר מקום ללמוד נושאים אחרים כמו מקרא ומוסר.

האם יש שיטות דיקטיות מרכזיות נוספות להתמדה בלימוד (או שהיו בעבר ונזנחו)? לא משנה מה זה יהיה, כל מה שנראה לכם מרכזי ומקובל כבר דורות (או היה כזה) רלוונטי. אולי אפילו אפשר לכתוב קצרמר שיטות דידקטיות ביהדות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה אבל אולי התוכן של קטגוריה:לימוד תורה מחזורי וקטגוריה:דרכי לימוד התלמוד יעזרו לך. ‏DGtal‏ - שיחה 11:27, 4 ביוני 2018 (IDT)
תודה, אעבור על אלו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שיעורי מכס[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

היכן ניתן למצוא את שיעורי המכס על מוצרים מסויימים, עם דגש על תוצרת חקלאית? ספציפית לגבי הארץ, אבל גם מסביב לעולם. תודה, Eyalweyalw - שיחה 23:36, 2 ביוני 2018 (IDT)

כל הכבשים הם בצבע לבן. שאלה בהיגיון[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

איך תגידירו או תנסחו את החשיבה הבאה: "כל הכבשים שראיתי עד היום הן בצבע לבן. ולכן כל הכבשים ביקום הם בצבע לבן" (הטענה ניתנת לסתירה על ידי הצגת כבשה שחורה). 213.55.211.76 00:12, 3 ביוני 2018 (IDT)

בדיחה על שלושה מדענים שנכנסו לבר? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:15, 3 ביוני 2018 (IDT)
אגוצנטריות 77.138.170.194 00:36, 3 ביוני 2018 (IDT)
אגוצנטריות היא ראיית העולם מנקודת מבטו הבלעדית של המתבונן, ללא התייחסות לנקודות המבט של אנשים אחרים. הלוגיקה המוצגת בטענה היא אחרת: הסקת מסקנות על מסך מולא המידע שהתקבל ובניית כלל על ידי הרבה פרטים. 213.55.211.76 00:42, 3 ביוני 2018 (IDT)
ע"ע אינדוקציה. ראובן מ. - שיחה 00:48, 3 ביוני 2018 (IDT)
בדיקות חוזרות רבות ככל שיהיו לא בהכרח ערובה להיות הדבר עובדה - https://math.stackexchange.com/questions/1673657/when-is-991n2-1-a-perfect-square

עיין גם תאוריית הברבור השחור

77.138.170.194 00:53, 3 ביוני 2018 (IDT)

זהו כשל לוגי מסוג דיקטו סימפליקיטר/סֶקוּנְדוּם קְוּוִיד אילן שמעוני - שיחה 21:10, 3 ביוני 2018 (IDT)

האם ייתכן שכונני SSD במחשב נייד יצטרכו קירור?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ברור לי שכונני SSD במחשב נייח ככלל אינם צריכים קירור אבל מה לגבי ניידים? אם הם צריכים קירור בניידים פירוש הדבר עוד fan סביר להניח, שפירושו עוד רעש, ואני רוצה לחסוך ברעש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בניידים שלי כונני ה SSD ללא קירור ומתפקדים מצויין. אילן שמעוני - שיחה 21:05, 3 ביוני 2018 (IDT)
תודה אילן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מהמשך בדיקה מהירה שלי אכן נראה שקירור SSD אינו צעד סביר בשום לפטופ. שוב תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כנסת[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם מקומות בכנסת הם לפי מפלגות או לפי אנשים שנבחרו? כלומר אם מישהו פורש ממפלגה, האם הוא נשאר להיות חבר כנסת כי הוא זה שנבחר או שאולי הפוך: המפלגה היא הבעלים של הכיסא והם יעבירו אותו למישהו אחר? 213.55.211.76 10:45, 4 ביוני 2018 (IDT)

ח"כ פורש נשאר חבר כנסת. יש מגבלות - היא או הוא לא יוכלו להיות ברשימת המועמדים לכנסת של אותה מפלגה בבחירות הבאות. מאידך גיסא - אפשר להדיח ח"כ וישנו החוק הנורווגי. שנילי - שיחה 10:52, 4 ביוני 2018 (IDT)
המקומות הם לפי רשימות מועמדים שמתמודדות. זה בערך אבל לא בדיוק זהה למפלגות. בתחילת הכנסת הרכב הסיעות זהה להרכב הרשימות שנבחרו, אבל במהלך הכנסת סיעות יכולות להתפצל ולהתאחד. אם מישהו פורש (או מופרש) מהסיעה שלא בהסכמה יש סנקציות נגדו כדי לא לעודד עריקות, אבל הפרישה עצמה בתוקף. אי אפשר להעיף נבחר ציבור מהכנסת (למעט בגלל פלילים). ‏DGtal‏ - שיחה 11:25, 4 ביוני 2018 (IDT)
ארחיב מעט. הבחירות הן לפי רשימות המוגשות על ידי מפלגה או מפלגות. חברי הכנסת מטעם הרשימה שקיבלה X מנדטים יהיו X האנשים הראשונים ברשימה, והם יהוו את הסיעה בכנסת. סיעות יכולות להתמזג ולהתפלג. חבר כנסת שעוזב את הסיעה שלו מוגבל בכמה דברים (לא יכול להיות שר או סגן שר ולא יכול להיבחר ברשימה של סיעה קיימת), אך חוץ מזה הוא חבר כנסת לכל דבר ועניין (וראה למשל את אורלי לוי אבקסיס שפרשה מישראל ביתנו). גם במקרה של פיצול סיעה, החלפת חברי הכנסת אם הם נפטרים, מתפטרים, מודחים או מושעים נעשית בהתאם לרשימה, ללא קשר לפיצול הסיעתי. לכן כשכרמל שאמה הכהן וגדעון סער התפטרו בשנת 2014, נכנסו במקומם אלכס מילר וליאון ליטנצקי, שהיו הבאים בתור ברשימת "הליכוד - ישראל ביתנו" בבחירות 2013 למרות שהליכוד וישראל ביתנו התפצלו עוד קודם להתפטרויות. אמיר מלכי-אור - שיחה 11:45, 4 ביוני 2018 (IDT)
האם בשיטה כזאת חבר מהאופוזיציה יכול "לדפוק" את המפלגה שאליה הוא נבחר ולעבור להיות סיעת יחיד בתמורה לכיסא בממשלה?
ונניח מצב היפותטי לחלוטין. מפלגת "ישראל ישראלית חדשה ליברלית ציונית שלנו" מקבלת 5 מנדטים. מר ישראלי, במקום החמישי ברשימה מחליט לפרוש ולהקים סיעת יחיד. ולאחר המהלך מתברר שחבר הכנסת צריך להיות מודח עקב הגשת כתב אישום בעקבות חקירה פלילית בתיק מה-שלא-יהיה-500. האם הכנסת תהיה עכשיו 119 חברים? או שהמקום חוזר למפלגת "ישראל ישראלית חדשה ליברלית ציונית שלנו"? או סיעת יחיד צריכה לספק מחליף? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:34, 4 ביוני 2018 (IDT)
היה אפשר לעבור בעבר בקלות אבל אחרי רצף של מקרים כאלו שינו את החוק כך שזה לא ישתלם.
לגבי מר ישראלי או כל מתפצל אחר, אם הוא יוצא מהכנסת הבא בתור מהרשימה המקורית נכנס במקומו. המצב בו יש 119 ח"כים הוא נדיר מאוד מאוד, כמעט היפותטי. אנקדוטה: שסיעת הפורשים מפלגת העצמאות פרשה מהעבודה ולאחר כשנה מתן וילנאי התפטר כדי להיות שגריר בסין. מחליפו ברשימה שכיב שנאן לא נשאר בעבודה אלא הכריז עם כניסתו לכנסת על שייכות לעצמאות כך שהפורשים לא הפסידו מנדט. ‏DGtal‏ - שיחה 21:41, 4 ביוני 2018 (IDT)
מצב כמעט היפותטי, אבל כבר קרה (בערך). בבחירות לכנסת התשיעית התמודד פלאטו שרון ברשימה שהוא היה המועמד היחיד בה. הרשימה זכתה במספיק קולות כדי לקבל שני מנדטים. זה כלעצמו אינו בעייתי - המנדט הנוסף חולק בהתעלם מהקולות האלה. ב-1981 הורשע פלאטו שרון בעבירות ונדון למאסר. ועדת הכנסת השעתה את חברותו בכנסת ב-12 במאי. בעקרון, בזמן השעיה מוחלף חבר הכנסת במועמד הבא ברשימה, אך כיוון שלא היה כזה, נותרה הכנסת ב-119 חברים. בהמשך נקבע על ידי בג"ץ ב-26 ביוני כי הההשעיה הייתה בטלה כיוון שלועדת הכנסת לא הייתה סמכות לעשות זאת בנסיבות העניין וכעבור ארבעה ימים נערכו הבחירות לכנסת העשירית. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:25, 5 ביוני 2018 (IDT)
הערה קטנה לגבי מינוח: יש שלושה מושגים לא זהים: מפלגה היא תנועה פוליטית. לקראת בחירות לבית נבחרים בשיטת בחירות כמו בארץ מוצגות לבוחרים רשימות מועמדים שבניגוד למה שכתוב ברשימה (פירושונים) אינה זהות בהכרח למפלגות. המועמדים מתוך הרשימה שנבחרו לבית הנבחרים (הכנסת, מועצת העיר, ועוד) הם סיעה. הליכוד והמערך של תחילת שנות השבעים של המאה העשרים הן דוגמאות ידועות לרשימות / סיעות שאגדו מספר מפלגות שונות (גם אם הייתה אחת דומיננטית). כיום המחנה הציוני והבית היהודי הן רשימות שמורכבות משתי מפלגות שונות שאחת בוחרת את נציגיה בבחירות מקדימות והשנייה קטנה יותר. אבל ההבדל ברור מאוד ברשימה המשותפת: היא אגדה יחד שלוש רשימות שונות שגם חלקן היו מורכבות קודם מכמה מפלגות. אין שם אף מפלגה דומיננטית יחידה. Tzafrir - שיחה 08:56, 5 ביוני 2018 (IDT)

תחבורה ציבורית בעתיד הרחוק[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אם אני לא טועה ראיתי בעבר בסרט מעין שיטת תחבורה ציבורית עתידונית בה ישנה רשת של עמודים עם טבעת בסופם הנמצאים במרחק כמה עשרות קילומטרים אחד מהשני וכל רכב מעופף שנכנס בהם "מועף\נדחף" עד לטבעת בעמוד הבא, ולאחר שהגיע לטבעת הסופית במסלולו הוא נוחת מכוח מנוע שיש בו ברכב עצמו. מישהו יודע איך נקרא הקונספט הזה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני חושב משהו עם מגנטים -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ראו למשל מגלב. עוזי ו. - שיחה 10:35, 5 ביוני 2018 (IDT)
תודה רבה לכם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
או כזה Shannen - שיחה 05:46, 7 ביוני 2018 (IDT)

היכן נמצאת העיר העתיקה ביואנינה יוון?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

היכן נמצאת העיר העתיקה ביואנינה יוון?

Ioannina Castle בויקי האנגלית. 129.69.140.138 18:46, 5 ביוני 2018 (IDT)
בערך על העיר יואנינה אפשר לראות את מיקומה ביוון. בתוך יואנינה, העיר העתיקה שכנה במרכז המסחרי העתיק. אפשר לראות מבנים עתיקים ביואנינה בדף הבא: http://www.travelioannina.com/architecture -- ‏גבי‏ • שיח 13:22, 6 ביוני 2018 (IDT)

איך לשלוח פנקסי שיקים מכתובת רשמית לכתובת שכירות לא רשמית הכי ביעילות[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הזמנתי 2 פנקסי שיקים שהגיעו לבית משפחתי בכתובת הרשמית (כלומר שמופיעה במשרד הפני למיטב ידיעתי). איך לשלוח את הפנקסים לדירה שאני שוכר הכי ביעילות, כלומר בהכי פחות זמן ובמחיר הכי נמוך אך בבטחה מקסימלית? תודה 13:44, 6 ביוני 2018 (IDT)

פנקסי השיקים נשלחו לכתובת שרשומה בבנק שלך. שנה בבנק את הכתובת. מש"ל. חזרתישיחה 21:54, 6 ביוני 2018 (IDT)
חשבתי שיש בעיה משמעותית לעשות דבר כזה כל עוד לא שיניתי כתובת במשרד הפנים או לכל הפחות בעיה לוגיסטית למקרה שאני בתקופה שאני מחליף תקופות תדיר (אחת ל-4 חודשים או אפילו פחות, נניח). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ראשית, כפי שכבר נכתב, אין קשר בין הכתובת בבנק לזו במשרד הפנים. שנית, יש שירות "עקוב אחרי" לדואר ישראל שמאפשר להעביר לפרק זמן קצוב את הודאר מכתובת אחת לאחרת. שלישית, תמיד קיימת האפשרות לתא דואר • חיים 7שיחה • 13:33, 7 ביוני 2018 (IDT)
אני אישית בבנק הדואר, אולי זה שונה שם מבנקים אחרים. אולי חברת שליחויות תהווה הפיתרון האסתטי\מינימלי ביותר במקרה זה. אינני יודע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ברוב הבנקים אפשר לבחור סניף בנק לפי בחירתך. ככה זה מחכה לך במקום מועדף ונוח לך ואתה לא צריך לדאוג שזה הלך לאיבוד בדואר. אמא של גולן - שיחה 18:34, 9 ביוני 2018 (IDT)
לשמחתי הרבה, בבנק הדואר אין קונספט של תלות בסניף. אני מברך אותם על זה מהיום שהצטרפתי אליהם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תנועות ימניות קיצוניות ונאו נאציות בגרמניה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

לפני ה AfD היו NPD ולאחרונה קמו גם ה WFD שקיצוניים משניהם וחגגו יום זיכרון לרודולף הס. איך זה שה AfD עקפו את NPD ומה קורה בכלל עם ה NPD? נראה כאילו הם נעלמו או התפרקו. אגב האם WFD הם רק תנועה או גם מפלגה? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הnpd השיגו כאחוז מהמצביעים ואפס נבחרים לבונדסטג ב 2017. 129.69.140.138 14:55, 8 ביוני 2018 (IDT)
מה שהופך את ה- AFD למצליח הוא הימנעות ממילים מסוימות של אוצר המילים הנאצי ובדרך כלל ניסוחים עדינים יותר ולעיתים קרובות יותר מעורפלים. ה- AFD מסווה עצמו מאחורי חזית בורגנית. 129.69.140.138 15:03, 8 ביוני 2018 (IDT)
למה שזה יקנה להם כוח והצלחה? אם זה עמום אז פחות ברור מה הם מנסים להשיג, או שממילא כלל החברים והתומכים שם הם נאו נאצים ולכן פשוט נוח להם להתחבר יחד עם הניסוחים העמומים שמתחת לפני השטח מסרם ברור? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא כל החברים והתומכים שם הם נאו נאצים. הנאו נאצים הם מיעוט.יש מעבר ימינה בעקבות בחירתה עוד פעם של מרקל, ויש כאלו שנכוו ממבקשי המקלט. 129.69.140.138 14:01, 11 ביוני 2018 (IDT)

אהוד אולמרט במלחמת יום כיפור?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אריאל שרון בצד המערבי של התעלה כשלצידו עומדים אהוד אולמרט ואורי דן.

מתקלתי בתמונה המוצגת, והטקסט בה עורר בלי חשש. אהוד אולמרט, לפי הכתוב בערך השתחרר משירותו הסדיר ככתב "במחנה" ב-1971 בגיל 26. התחיל קורס קצינים בגיל 35. כלומר ב-1973 לא היה קצין ולא היה בשירות סדיר. לא ברור לי מי מהמצולמים הוא אולמרט, אבל מוזר לי שחוגר במילואים הצטלם לצד אלוף במצרים. האם יש פה טעות בזיהוי המצולמים? אם לא, מה התפקיד אותו מילא אהוד אולמרט במילואים במהלך מלחמת יום הכיפורים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:25, 7 ביוני 2018 (IDT)

כמו שרון, הוא היה מועמד לכנסת מטעם רשימת הליכוד (אם כי מטעם מפלגה אחרת. שרון היה מהליברלים ואולמרט היה מהמרכז העצמאי). Tzafrir - שיחה 19:49, 7 ביוני 2018 (IDT)
לא הבנתי איך התשובה קשורה לשאלה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:37, 7 ביוני 2018 (IDT)
הנקודה היא שלא מוזר שמקורב לאלוף, גם אם הוא טוראי, יצטלם עם מלך העולם (אלוף בצה״ל, ובפרט אריק). הבחירות לכנסת השמינית היו אמורות להתקיים ב־30 באוקטובר 1973. הן נדחו (מתי בדיוק?) ל־31 בדצמבר באותה שנה. לפי הערך אריאל שרון, אוגדת שרון חצתה את התעלה ב־18 באוקטובר. לא מן הנמנע שהתמונה צולמה לאחר סיום המלחמה עצמה. לאחד מהשניים יש דרגות כתף. האם זה יכול להיות המקום לאיזשהו סימון רשמי של הכתב הצבאי אורי דן? האם אולמרט או דן היו נגדים? Tzafrir - שיחה 10:10, 8 ביוני 2018 (IDT)
דרגות נגד על הכתף הן רק משנות השמונים אבל תג "כתב צבאי" בכותפת הייתה מקובלת. שנילי - שיחה 14:08, 9 ביוני 2018 (IDT)
בטוח, שנילי? לפי זכרוני זה קרה לא בשמונים, אלא במאי 1998. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:22, 9 ביוני 2018 (IDT)
יכול להיות, בכל מקרה לא ב 73. שנילי - שיחה 17:26, 9 ביוני 2018 (IDT)
כלומר אולמרט היה כתב צבאי במילואים? לא היה מספיק כוח אדם לעיתון במחנה שהם צריכים מילואימניקים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:29, 9 ביוני 2018 (IDT)
לא, אורי דן, שהיה כתב צמוד ומעריץ של אריק שרון עוד מתקופת הצנחנים. בכל מקרה במלחמות ישראל כל הכתבים שנלוו לכוחות היו כתבים צבאיים במדיםשנילי - שיחה 21:22, 9 ביוני 2018 (IDT)

"עדיף שארם א-שייח בלי שלום משלום בלי שארם א-שייח"[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

למי מויחסת האמירה במקור?

למיטב ידיעתי למשה דיין. לא יודע אם נאמר לפניו. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 22:40, 7 ביוני 2018 (IDT)
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3311257,00.html חזרתישיחה 11:05, 8 ביוני 2018 (IDT)

נקודת הקיפאון של מים[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

היי. כל חיי ידעתי שהמים קופאים כשמגיעים לחום של 0°C. היום קראתי במקור מהימן שלאחר תהליך עיבוד מסויים, המספר הזה הופך להיות -43°C. התהליך נשמע לי דומה ליצירת המים המזוקקים, אבל שם אפס מופיע כנקודת היתוך. אפשר הסבר? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:55, 8 ביוני 2018 (IDT)

Even if water normally crystallizes to ice at 0 ° C, the liquid can be retained by water far into the minus range. The so-called super-cooled water becomes denser with increasing coldness, less dense with warming. To preserve the ultra-viscous water, the researchers exposed crystalline water ice at around minus 140 ° C to a pressure of 1.3 gigapascals (GPa). As a result, the crystal structure collapsed and formed amorphous ice, with a random arrangement of the water molecules. As the temperature increased and the pressure on a GPa reduced, the ice changed to sluggish water. So it was liquid at minus 130 ° C. "The water is like normal water, but its density is 35 percent higher and the water molecules are moving relatively slowly, which means the viscosity is high," says Andersson. Such deviations from the norm - as it is, for example, super-cooled water - have been known for years, ---but there is no general explanation for this.--- "The answer might be how the properties of water are affected when it is exposed to high pressure," says the physicist. (red) Abstract PNAS: Glass-liquid transition of water at high pressure IMAGE NO LONGER AVAILABLE Water (here at normal temperatures) can become sluggish at minus 130 ° C and extremely high pressure. -
הוספתי אחרי התנגשות עריכה:
התופעה נקראת super-cooled liquid (או super-cooled water, במקרה של מים). רקע פיזיקלי מזורז - מים, כמו רוב החומרים, יכולים להימצא בכמה פאזות יציבות - אדים, מים נוזליים, קרח (ולקרח יש סוגים שונים בפני עצמו). מערכת שתכיל מים תסתדר באחת מהצורות האלה (הסיבות המדוייקות נובעות משיקולי אנרגיה ואנטרופיה). נקודת מעבר פאזה (אם משנים פרמטר אחד - אם משנים שניים, מדובר בקו מעבר פאזה) היא נקודה שמשני הצדדדים שלה המצב האופטימלי למים משתנה. למשל, ב0.0001 מעלות צלזיוס וב -0.0001 מעלות צלזיוס, הפאזה הכי יעילה למים משתנה בין נוזל למוצק. אבל השאלה "באיזה מצב נמצאים המים?" שונה מהשאלה "איזה מצב הוא הכי יעיל?". המעבר ממים לקרח דורש מצב ביניים מיקרוסקופי, שלא מתרחש מעצמו במים מזוקקים, בלחץ 1 atm ב-0 מעלות צלזיוס. תהליך ההתגבשות, כדי שיקרה באופן ספונטני, דורש טמפרטורה נמוכה (אני לא זוכר את המספר הזה, אבל -43 נראה הגיוני) יותר מטמפ' הקיפאון. מצב הביניים, בין מים-לקרח, משאיר מים מזוקקים כמים גם עד -43. המצב אינו יציב (מצב מטסטבילי), אבל כל עוד נזהרים על המים, הם יכולים להישאר נוזליים.
לעומת זאת, ברגע שהמים אינם מזוקקים - מספיקים כמה חלקיקי אבק קטנים או קצת מינרלים - מולקולות המים כבר לא צריכות להתגבש בעצמן (תהליך שכאמור אינו יעיל, וקורה באופן ספונטני רק הרבה מתחת לנק' הקיפאון) אלא הן מתגבשות סביב ה"זיהום" במים, ואת זה אין להן בעיה לעשות כבר קרוב מאוד לאפס (המקפיא שלך בבית לא יגיע לטמפ' -43 מעלות, אבל מקפיא מים בלי בעיה). הדרך השניה היא ליצור הפרעה. ברגע שיש מעט קרח, מולקולות המים שסמוכות אל פני השטח של הקרח יתחברו גם הן לקרח המוצק. לכן מספיק ליצור תנאים מקומיים שנוחים להיווצרות קרח - למשל, לשפוך את המים על משטח קשיח, או לתת מכה לבקבוק שבתוכו המים. ביוטיוב יש המון סרטונים שמדגימים את הנושא - למשל, לוקחים בקבוק מים מזוקקים ושופכים את תכולתו לאט-לאט על צלחת, והמים קופאים ברגע שהם פוגעים בצלחת/בקרח, או מכים בקבוק והמים שבתוכו קופאים. יפה מאוד, מתאים לפעילויות לילדים קטנים (אם אתה גר בסיביר - כי אז יש תנאים למים סופר-קרים) או לצפיות ביוטיוב. Eyalweyalw - שיחה 14:46, 8 ביוני 2018 (IDT)
תודה רבה. עברתי על כמה סרטונים, וזה נראה ליהמתאים ביותר ביניהם: [7] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:09, 8 ביוני 2018 (IDT)

קיצורים ביידיש[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

היי, מה הקיצורים ביידיש במילים מ'דארף, דארט'ן, ס'זאל? (אני מאמין ש: ס'זאל = עס זאל) 2.53.187.99 09:27, 9 ביוני 2018 (IDT)

קיינער איז דאָרטן נישט געווען keyner iz dortn nisht geven (literally: 'No one was not there'). מהויקי.
דער רבי שטייט דארט'ן! (= הרבי עומד שם!) הסיומת ן מקורה בגרמנית. 129.69.140.138 11:33, 9 ביוני 2018 (IDT)
http://www.tapuz.co.il/albums/forumalbums/forumpublicmedia.asp?m=362538&g=4881&f=516&o=0
מ'דארף = מען דארף וכן הלאה. ס'זאל = עס זאל--יהודהשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 16:39, 14 ביוני 2018 (IDT)
תודה!
ומה הקיצור במילה דארט'ן? (ואם זה לא קיצור: האם יש הבדל בין דארט'ן לבין דארט?) 2.53.13.230 09:54, 16 ביוני 2018 (IDT)
לדעתי, מדובר במילה הרגילה דארטן, "שם". בעצם, מה ההבדל בין דארט לבין דארטן? חיים, תוכל להאיר את עינינו? אלדדשיחה 10:09, 16 ביוני 2018 (IDT)
דארטן=dort hin.
dorthin
המילה היא דארטן בלי קיצור. יש כאלה וראיתי הרבה דוגמאות שמוסיפים אפוסטרוף גם כשלא צריך.
אין הבדל בין דארט ודארטן. מהמילון של ניבורסקי: יידיש ווערטערבוך דאָרט DORT אַדװadverb adv.adverb זע ← דאָרטן

© 2013 Comprehensive Yiddish-English Dictionary there (to that place) חיים לוי - שיחה 21:12, 16 ביוני 2018 (IDT) 129.69.140.138 12:51, 16 ביוני 2018 (IDT)

כך או כך מכיוון שהשימוש במילה שָׁמָּה במשמעות שָׁם רגיל בלשון המקרא, הוא כשר גם בלשון ימינו.

תודה!2.53.15.188 22:43, 16 ביוני 2018 (IDT)

משפחת מכוסי זרע[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

חיפשתי פרטים ושם עברי לצמח שנקרא Anthllis vulneria. אנא עזרתכם.

זהו שם נוסף ל-Tripodion vulneraria. בעברית - שַׁלְחוּפָן עָטוּי. מידע נוסף אודותיו יש באתר רשות הטבע והגנים. אילן שמעוני - שיחה 13:30, 11 ביוני 2018 (IDT)

מנטה אחרי שום: למה זה מגביר את האפקט?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

יש לי נוזל לשטיפת פה בטעם מנטה. שמתי לב שאם אני אוכל משהו עם שום חריף חי (לא מבושל, מטוגן וכדומה) אז הנוזל שורף לי בפה ממש חזק. יש הסבר מדעי לזה? 213.55.184.164 16:49, 10 ביוני 2018 (IDT)

אינעל רבאק[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מה זה "אינעל" בערבית?

אם איני טועה, זה "יקולל" (משורש "ע-ל"). כך גם בשפות שמיות נוספות (ובכללן עברית, למשל במילה "אלה" = קללה. ובאופן כללי השורש "א-ל"). וכן בארמית השורש הקרוב לזה "ל-ט". 2.53.41.69
למעשה שיבוש של ״ילען״ = ״יקולל״. Gil mo - שיחה 00:58, 11 ביוני 2018 (IDT)
בהוספה על דברי גיל, אני אישית מאמין שמבחינה שמית "ילען" קשור ל"יילעז", yi-la-ez, כלומר יושם ללעז, אם כי ניתן לקשור גם ל"יילעג". -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תכולת קנאביס מצמח קנאביס זכרי (male) לא כוללת חומר פעיל כלל?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

תכולת קנאביס מצמח קנאביס זכרי (male) לא כוללת חומר פעיל כלל?

לא משנה לי אם זה אינדיקה או סאטיבה (או זנים ספציפיים שלהם), הדגש בשאלה הוא נטו על היות הצמח זכרי או נקבי. תודה. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

קיים בריכוז נמוך. בשיטות מיצוי אגרסיביות ניתן להפיק. אילן שמעוני - שיחה 21:37, 10 ביוני 2018 (IDT)
מה היא למשל שיטת מיצוי אגרסיבית לעומת נון-אגרסיבית? הפנייה לערך או הסבר תמציתי יעזור. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אינני מכיר ערך בנושא. מיצוי אגרסיבי הוא תהליך מסוכן, וכולל שימוש בחומרים רעילים ונפיצים. חובבנים רבים נפצעו ואף נהרגו, ודליקות פרצו בשל שימוש בציוד מאולתר לצורך מיצוי.
מיצוי בטיחותי כולל שימוש בציוד מתאים מחומרים לא מתלקחים, שמאפשר את התהליך ללא קרבת אדם, עם אמצעים לפינוי אדים כך שלא יצטברו ומערכת כיבוי אש.
במיצוי מייבשים וטוחנים לאבקה את חומר הגלם ואז משתמשים בגז לא-פולרי בתור ממס (כאמור, חומר רעיל ומתלקח). את הממס, שכעת כולל THC מומס, אוספים ומעבירים תהליך אידוי יסודי עד שכמות הממס בחומר אינה מדידה וכל שנשאר הוא THC טהור כמעט (ה"כמעט" מתייחס לחומרים מסיסי-שומן נוספים שישנם בצמח, לא לממס). אלל תעשו זאת בבית. בעצם, אל תעשו את זה בכלל. אילן שמעוני - שיחה 07:01, 11 ביוני 2018 (IDT)
אתה אומר אל תעשו זאת בכלל - אני אינני כימאי ולא הייתי עושה זאת בביתי בכלל אבל למה שכימאי הפועל באישור הרשויות במדינתו לא יעשה זאת במעבדה בצורה מבוקרת ובטיחותית? אינני רואה סיבה מדוע שלא, לכל הפחות למטרות מחקריות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
כמובן שכשנענים התנאים למיצוי בטוח, אין בכך שום פסול, אם בידי המדינה או בידי (בעיני תומך לגליזציה כמוני) אנשים פרטיים. אבל הנסיון מורה שאנשים מאלתרים. הרשת מלאה מדריכים נוסח "איך למצות THC בביתך באמצעות חומרים שזמינים לכל אחד", בד"כ עם איזו אזהרת כסת"ח. כאמור, קרו תאונות רבות, מהן קטלניות ואחרותצ ש"סתם" נגמרו בכוויות ובבתים שעלו באש. האזהרה שלי מתייחסת לאילתורים הפזיזים האלה. מי שמתכוון למצות, שישלח ידו עמוק לכיסו וירכוש ציוד מתאים (מתקן מיצוי אטום וחסין אש, מערכת איורור רצינית, מערכת כיבוי אש, אכסון תת קרקעי של הממס) ואז הסכנה הבטיחותית נמחקת. על כל פנים מדובר בהוצאה של עשרות אלפי שקלים. אילן שמעוני - שיחה 19:48, 11 ביוני 2018 (IDT)

פסל של יהוה בבית המקדש הראשון והביקורות על יגאל בן נון[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אם הבנתיו נכון, ההיסטוריון יגאל בן נון טוען שהיה פסל של יהוה בבית המקדש הראשון בירושלים ולכל אורך תקופת המלוכה עד גלות בבל למעשה. בשיא התמצית, הראיה שלו לכך מתבססת על שני ממצאים: האחד, העובדה לטענתו שבשום מקום במקרא האל יהוה לא מתואר כאל אוניברסלי אבסטרקטי (אני אישית מטיל ספק בטענה הזו לאחר קריאת עשרת הדברות). השני: הסרת הפסלים של בעל והאשרה מבית המקדש בתקופת מנשה המלך. עולה מדברי בן נון שגם אם היה מונותאיזם היה זה מונותאיזם אלילי בתוך תרבות כנענית אלילית עם תחרות אלילית שבעיקר בעקבות רפורמת יאשיהו (בפרט השפעתו המאוחרת יותר של הטקסט הרפורמי שהיא השאירה), לצד סיבות פיקנטיות אחרות, נתקבע מונותאיזם סביב יהוה שאף לטענת בן נון הייתה לו דמות אלה-אישה (אשרה) שנותקה ממנו ושזהותו האלוהית אוחדה עם האל האחר - "אל".

האם יש תמך חיצוני לטענה שהיה פסל של יהוה בבית המקדש או לתיאוריית בן נון הרחבה יותר בכלל? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בספר קיצור תולדות יהוה מופיעות טענות שונות ורצוי להתייחס אליהן בנפרד אם רוצים לקבל דיון מועיל. לא נכון שבשום מקום במקרא האל לא מתואר כאוניברסלי וגם הטענה שלו בספר בנושא מורכבת יותר, אבל זה עניין מקביל. נימוקים מהספר:
  • ההתייחסויות הרבות שיש במקרא לכך שאנשים באים למקדשים (בפרט למקדש בירושלים) לראות את פני האל.
  • התייחסויות לא במקרא לכך שאנשים שונים (לוויים, שמואל, וכדומה) שימשו את פני יהוה.
  • מזמורי תהילים שונים וכן טקסטים מקראיים אחרים שמתייחסים לתהלוכה חגיגית שבה נישא פסל האל.
  • השוואה למנהגים דומים באזור.
Tzafrir - שיחה 08:01, 11 ביוני 2018 (IDT)
לגבי הסעיף השלישי, אשמח למקורות שהתכוונת אליהם - "מזמורי תהילים שונים וכן טקסטים מקראיים אחרים שמתייחסים לתהלוכה חגיגית שבה נישא פסל האל.". תודה. Yishaybg - שיחה 21:38, 11 ביוני 2018 (IDT)
אני טרם רכשתי את הספר ואשמח אם משתמש:Tzafrir ישיב על נקודה זו. 109.64.122.132 06:04, 14 ביוני 2018 (IDT)

פיצול בקו הירוק[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

במפות ישראל השונות (למשל, במפת גוגל של ישראל) מופיע פיצול בקו הירוק באיזור מכבים-לטרון, היוצר מעין מובלעת נחשית המחלקת את פני השטח לשלושה חלקים. אי אפשר לדעת אם החלק בתוך המובלעת הוא ״בתוך תחום הקו הירוק״ או מחוצה לו.

מה משמעות הפיצול? תודה, Gil mo - שיחה 00:57, 11 ביוני 2018 (IDT)

זה שטח ההפקר. emanשיחה 01:00, 11 ביוני 2018 (IDT)
נו, באמת. לא למדת לקרוא ערכים לפני ששואלים שאלות? יש לנו שני ערכים שעוסקים בנושא: הקו הירוק והסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות (בעיה קטנה אחת: הם לא מזכירים את המובלעות האמורות. גם מול הסורים). זה היה שטח הפקר או שטח מפורז? Tzafrir - שיחה 08:10, 11 ביוני 2018 (IDT)
הנזיפה מתקבלת. הוספתי קישור פנימי. Gil mo - שיחה 11:39, 11 ביוני 2018 (IDT)

כתובת למשלוח דואר לשני נמלי התעופה של איסטנבול[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

נשאלתי אתמול מה כתובת הדואר אם רוצים לשלוח דואר (רגיל) לשני נמלי התעופה של איסטנבול. מדובר בדואר שאמור להגיע לרשויות הטורקיות שם (בין אם מדובר בהגירה, משטרה, או רשויות המס). למישהו יש קישורים רלוונטיים? ובנוסף, במקרה שרוצים לשלוח מייל - האם יש כתובת מייל רלוונטית? תודה רבה על כל קצה חוט. אלדדשיחה 15:28, 11 ביוני 2018 (IDT)

  • Istanbul Atatürk Airport International Terminali 34149 Yesilköy / Istanbul / Turkey, ‏info-at-tav.aero
  • Sabiha Gökçen Airport Terminal Building Pendik 34912 Istanbul – Turkey‏,
יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:41, 11 ביוני 2018 (IDT)
תודה רבה, יגאל. אלדדשיחה 23:38, 11 ביוני 2018 (IDT)

פירנצה: מאיפה נזרק רינדלו פאצי?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

יש כאן כאלה שביקרו בפירנצה? בקטע הבא ניתן לראות את חניבעל משליך את רינלדו פאצי ממרפסת של בניין. ניתן לראות את מרפסת עצמה ואת הכיכר. האם מישהו מזהה את הבניין או הכיכר? שואל השאלות - שיחה 18:55, 11 ביוני 2018 (IDT)

אם איני טועה, נראה שאלה כיכר הסיניוריה והפאלאצו וקיו. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:25, 12 ביוני 2018 (IDT)

מהו כלי הנגינה הזה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

https://www.youtube.com/watch?v=LidlYhfuRdM דקה 4:50, טרומבון עם לחצנים. מה שמו המקצועי

זה נקרא פשוט Valve trombone. אילן שמעוני - שיחה 20:16, 11 ביוני 2018 (IDT)
ומסתבר שבעברית טרומבון שסתומים: טרומבון#עיצוב הכלי ואופן הנגינה אילן שמעוני - שיחה 20:17, 11 ביוני 2018 (IDT)

באיזה תאריך עברי נרצח יעקב ישראל דה האן?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הרצח של יעקב ישראל דה האן מופיע בשני ימים עוקבים לפי תאריך עברי - כ"ט בסיוון וכ"ח בסיוון. איזה מהם נכון? אילן שמעוני - שיחה 23:37, 11 ביוני 2018 (IDT) מתייג את Nizzan Cohen, david7031, מי-נהר, biegel. ‏בעלי הידע בציונות אילן שמעוני - שיחה 13:25, 12 ביוני 2018 (IDT)

לפי המצבה: "אור ליום ג כט סיון". כלומר יום שני 30 ביוני 1924 אחה"צ למניינם, שזה כבר יום ג' כ"ט בסיוון ה'תרפ"ד לפי הלוח העברי. חזרתישיחה 16:05, 12 ביוני 2018 (IDT)
תבורך! אילן שמעוני - שיחה 16:16, 12 ביוני 2018 (IDT)

איך זה שממשלת סעודיה לכאורה לא שונאת את ישראל ברמה הקיצונית של אומות אסלאמיות אחרות באזור?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אף פעם לא שמעתי על איזו הצהרת תקיפה אלימה קיצונית מצד ממשלת סעודיה למרות ששמעתי על כאלה בשפע ממשלות מוסלמיות אחרות באזור כמו טורקיה, איראן, עיראק ועוד (יש גם איומים אלימים ברורים מצד חיזבאללה שאינו בדיוק ממשלה כמובן וגם מאסד שבמובן מסוים הוא לא מוסלמי).

אז מה הקטע עם הסעודים, אם הם כל כך מוסלמיים עד כדי וואהביזם\סלאפיה, איך זה שדווקא הם משתדלים להיות ביחסים שקטים עם ישראל? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש אינטרסים משותפים: בלימת איראן והשיעה בכלל ובלימת האיסלם הסלפי שמאיים גם על המשטר הסעודי. אין זהות בין גישת הממשל המלוכני ועמדות הציבור, שקיצוני הרבה יותר. אילן שמעוני - שיחה 11:57, 12 ביוני 2018 (IDT)
ובאופן כללי יותר, יחסים בין מדינות אינם מתנהלים על בסיס רגשי, ולכן השימוש במונחים כגון אהבה-שנאה אינם רלוונטים בהקשר זה. למדינות יש אינטרסים והן פועלות בנושאים מדיניים, צבאיים, תרבותיים וכד' על פי האינטרסים הללו. בהקשר זה עדיף להשתמש במונחים כגון שיתוף פעולה, הסכמות, הבנות (וההופכיים שלהם כמובן) וכד'--כ.אלון - שיחה 20:42, 12 ביוני 2018 (IDT)
אני מסכים שזה באופן כללי המקרה למדינות חילוניות אבל כשמדברים על תאוקרטיות אני חושב שחוקי המשחק משתנים או בפוטנציאל גדול להשתנות. אגב, איך אתה מכנה את ההפכים לשלושת המושגים שהזכרת? בתודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מה שאלון כתב נכון רק באופן כללי, אבל יש הסתייגויות. כדאי לקרוא את ספרו של הנטינגטון התנגשות הציביליזציות שמרחיב ומנמק הרבה על הנושא. גם תאוקרטיות צריכות לשרוד ולכן יש גבול לכמה הן יכולות להתעלם מהאינטרסים של עצמן - תאוקרטיות שיפריזו בדבקות בניגוד לאינטרסים שרידתיים יימחקו והשאר הוא "ברירה טבעית". אילן שמעוני - שיחה 21:55, 12 ביוני 2018 (IDT)

האם אסור להחזיר מחשב נייד באריזתו המקורית השמורה אם לא הטענתי אותו?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

התעניינתי במחשב נייד מסוים והתקשרתי לחנות היחידה שאליה קישר אתר השוואת המחירים "זאפ". דיברתי עם מנהל המכירות בחנות ושאלתיו כמה מאווררים (פאנים) יש במחשב והאם הוא מרעיש; הוא אמר שאיננו יודע ושאין לי אפשרות לבדוק זאת אך שינסה לברר למחרת. התקשרתי למחרת והוא טען שהיבואן לא ידע להשיב לו והוסיף שאם ארכוש את המחשב לא אוכל להחזירו כי אם אחזירו הוא לא יוכל למכורו כחדש, שזה נשמע לי כבולשיט כי אפשר לטעון טענה דומה על כל מוצר, אבל האם יש חוק מיוחד לגבי מחשבים ניידים שבאמת מתיר לסוחר לא לקבלם חזרה לאחר שהודלקו גם אם הוחזרו באריזתם המקורית ולא חוברו לחשמל דרך מטען? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא רק לגבי מחשבים ניידים. אחרי פתיחת האריזה לא ניתן להחזיר מוצר. לגבי מידת הרעש, יש מדד התחממות למעבדים שנקרא TDP. ככל שהציון גבוה יותר, המעבד מתחמם יותר, והמאוור של הנייד יצטרך לעבוד קשה יותר וירעיש יותר. בדוק מה ציוני ה TDP של ניידים שאתה שוקל לקנייה. אילן שמעוני - שיחה 09:13, 12 ביוני 2018 (IDT)
אילן, מהאתר שהבאת נראה שלמעבד של מחשב נייד זה (Intel Core i7-7820HQ) יש מדד של 45 שיכול גם לרדת ל-35 בעתות מסוימות. לדגמים אחרים של הסדרה Dell Latitude 5580 יש רק מאוורר אחד אך בדגם הספציפי הזה אני מפחד שיהיה יותר ממאוורר אחד. אשמח לדעתך (לא מצאתי מידע על כמות המאווררים באף מפרט של דגמים מתת-הסדרה LT-RD שנמכרת בישראל, של הסדרה 5580 האוניברסלית). בתודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אין לי מוש=ג לגבי כמות וגודל המאווררים (מאוורר גדול יותר מרעיש פחות). אילן שמעוני - שיחה 11:55, 12 ביוני 2018 (IDT)
אגב, אם אתה רוצה שקט, כדאי לרדת מתחת ל020 TDP. המעבד החזק ביותר מקטגוריה זו הוא Intel Core i7-8650U. אילן שמעוני - שיחה 14:45, 12 ביוני 2018 (IDT)
תודה אילן, מטעמים שונים אני מאד צריך את המעבד שהזכרתי, אם אכן ארכוש המחשב אנסה להסתדר עם הרעש כמיטב יכולתי (ממילא אני עם אוזניות אולפן) ואולי גם אבשר אותך בשורה טובה בעניין זה. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הוספת ערך חדש[עריכת קוד מקור]

מצב: טופל

הועבר לדף ההולם - שיחת ויקיפדיה:הבהרת חשיבות#הוספת ערך חדש - אלי יריב אילן שמעוני - שיחה 13:24, 12 ביוני 2018 (IDT)

הגייה עברית בשנות ה-60, 70[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני שם לב למשהו אופייני לסרטים ישראלים משנות ה-60 וה-70. העברית נהיגת שונה. לא יודע אם מדובר באלמנט קולנועי, אבל ניתן לשמוע מבטא "מזרחי" ממש כבד בדמויות מזרחיות (דבר שכמעט שאין היום) וסוג של הגיה אחרת מהיום בקרב האשכנזים. קצת קשה לי להגדיר במילים את זה. שימו לב פה איך הגברת הוגה את מילים, במיוחד את האות ר'. בגבעת חלפון המבטא תופס מקום מרכזי בסרט. שימו לב לדרך בה החיילים השונים מדברים. ניתן לשמוע זאת גם שוטר אזולי וגם קצת באסקימו לימון: העברית נשמעת אחרת טיפה.

אז השאלה היא מה גרם לשינוי המבטא? ומדוע המבטא "המזרחי" נעלם? אין את ח' החזקה הזאת בעברית היום. אבל מצד שני גם לא המבטא האשכנזי/צברי בסרטים אינו זהה לזה של שנות ה-2000. ‏Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:07, 12 ביוני 2018 (IDT)

ניחוש בלבד. ה-ח וה-ע הגרוניות פוטרו מכיוון שקל יותר בלעדיהן, וגם ה בדרך. פרט לכך המבטא שנוצר הוא הלחם של מבטאים אשכנזיים שונים ומזרחיים שונים. אילן שמעוני - שיחה 21:50, 12 ביוני 2018 (IDT)

שים לב שהשחקנים בקטע הראשון שקישרת הם גילה אלמגור וחיים טופול. האופן שבו אלמגור מדברת בקטע דומה לצורת הדיבור התיאטרלית שלה גם היום. לגבי האות ר אני מנחש שהכוונה ל-ר מכתשית שהייתה נהוגה אז ברדיו ובטלוויזיה, והוחלפה בהדרגה בשנות השמונים והתשעים ב-ר ענבלית שמקורה במבטא האשכנזי. טופול הוא ממוצא אשכנזי, ולדעתי המבטא המזרחי שניסה לא משכנע (לא נאמר בסרט מאיזו ארץ עלה סאלח). המבטא האשכנזי/צברי בקטע השני הוא הדיקציה המוקפדת שהייתה נהוגה אז במדיה והוכתבה מלמעלה, הם נשמעים כמו קרייני חדשות בקול ישראל. אנשים רגילים לא דיברו כך, ודאי שלא חיילים.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם ידוע באיזה גיל אליהו התשבי החל להתנבא? תודה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם ידוע באיזה גיל אליהו התשבי החל להתנבא? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מתייג את בעלי הידע ביהדות. אילן שמעוני - שיחה 19:30, 15 ביוני 2018 (IDT)
נבואתו הראשונה המתועדת במקרא מתרחשת כשהוא אדם בוגר ואישיות מוכרת בציבור. הוא ככל הנראה כבר מוכר כנביא לה' באותו זמן, שכן הוא אומר אז לאחאב מלך ישראל: "חי ה' אם יהיה טל ומטר בארץ כי אם על פי דברי", ואחאב איננו לועג לו או מצווה לכלוא אותו. כך שלא ממש ניתן לדעת מתי התחיל להתנבא (באיזה גיל או באיזו שנה).
על פי מדרשי חז"ל, פינחס הוא אליהו. נבואתו הראשונה המתועדת של פינחס, המכונה בפסוק "מלאך ה'" (הזיהוי עם פינחס הוא ע"פ חז"ל), מתרחשת בראשית תקופת השופטים, לאחר מותו של יהושע. יהושע מת בגיל מאה ועשר שנים. פינחס נולד לפי המסופר במקרא כשבני ישראל עדיין היו במצרים. על פי כל האמור, נראה שהתחיל להתנבא בגיל מאוחר יחסית. מקווה שזה עוזר, Nahum - שיחה 23:30, 16 ביוני 2018 (IDT)
יצוין כי אף אותו "מלאך ה'" (ספר שופטים, פרק ב', פסוק א'), שמזוהה עם פינחס, זהו על פי חז"ל (בסדר עולם). קובץ על ידשיחה ♦ 23:55, 16 ביוני 2018 (IDT)

האם לפלסטינים מותר לבנות ביו״ש?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם הפלסטינים יכולים לקבל היתרי בניה באחד מאזורי יו״ש (A, B, C), ומה התנאים לכך? האם יהודים יכולים לקבל היתרי בניה כאלה? Gil mo - שיחה 20:32, 12 ביוני 2018 (IDT)

באיזור C ישראל אחראית על מתן היתרי בנייה. בפועל פלסטינים לא מקבלים היתרים, בטענה שהם יכולים לבנות ב-A וב-B. ישראלים מקבלים היתרים. זו הבנייה בהתנחלויות. באיזורים A ו-B אסור לישראלים בכלל לשהות. YR on wiki - שיחה 23:31, 12 ביוני 2018 (IDT)
אפשר לקבל מראה מקום? Gil mo - שיחה 11:03, 13 ביוני 2018 (IDT)
התשובה למעלה נכונה טכנית, אבל חסר בה מידע רב. צריך להוסיף שבאזורים A, B הרשות הפלסטינית עושה ככל יכולתה לאשר כמה שיותר בנייה כדי לתפוס כמה שיותר שטח. באזור C ניתנים ליהודים אישורים במשורה (מה שמכונה הקפאה דה פאקטו), ובכל פעם שניתן אישור (מדויק יותר: שהמהלך הארוך מתכנון ועד אישור בנייה סופי עובר עוד שלב) הדבר יוצר כותרות בתקשורת וגינויים באירופה. מחוץ ליישובים היהודיים כמובן אין אישורים בכלל. הפלסטינים לעומת זה, בונים בשטח C הרבה מאוד, ללא אישורים, והאכיפה נגדם מוגבלת. נרו יאירשיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ח • 14:32, 13 ביוני 2018 (IDT)
אנא, היכן אפשר לקרוא על כך? Gil mo - שיחה 19:05, 13 ביוני 2018 (IDT)
אני אציע באתר בצלם, נרו יאיר יציע במסמכי רגבים. אפשר להציץ בעתירות אינסופיות לבג"ץ, ואפשר לקרוא בעיתון. וכיוון שהשאלה היא על פלסטינים, לא אכנס לשאלת הבנייה הישראלית. YR on wiki - שיחה 22:33, 13 ביוני 2018 (IDT)
השאלה כפי שהיא לפניי עוסקת גם ביהודים. נרו יאירשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 10:10, 14 ביוני 2018 (IDT)

איך חוזרים לגרסת Gmail הקודמת?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בטעות אישרתי, באחת מכתובות המייל שלי, לעבור לגרסה העכשווית של ג'ימייל (במסך הפתיחה, לפני האישור, הופיעה הודעה שאפשר יהיה אחר כך גם להתחרט ולחזור אחורה לגרסה הקודמת). כרגע אין לי מושג איך חוזרים לגרסה הקודמת, זו שהייתי רגיל אליה בשנים האחרונות. עזרה? אלדדשיחה 00:21, 13 ביוני 2018 (IDT)

דרך תפריט ההגדרות (סמל גלגל השיניים מימין למעלה, או משמאל אם שפת הממשק שלך היא עברית). ראובן מ. - שיחה 00:40, 13 ביוני 2018 (IDT)
תודה רבה, ראובן. בוצע, ועכשיו אני כבר שקט Face-smile.svg אלדדשיחה 00:43, 13 ביוני 2018 (IDT)
בשמחה :) ראובן מ. - שיחה 00:44, 13 ביוני 2018 (IDT)

מעפן[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בעברית משמתשים במילה "מעפן" בשביל לתאר משהו לא מושך ולא מעניין. מה מקור המילה? הניחוש שלי - ערבית. אבל מה המשמעות המקורית של המילה שם? 213.55.211.7 01:01, 13 ביוני 2018 (IDT)

אכן, הניחוש שלך נכון. בערבית, מעפן (Mu'affan) = רקוב, מעופש. אלדדשיחה 01:08, 13 ביוני 2018 (IDT)

מכה למומחה עם מספר שאלות על סודה (המשקה המפורסם של מים מוגזים)[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

  1. האם הפחמן הדו חמצי בסודה תורם להרס השיניים, בפרט בצורה של הקטנה איטית של השיניים ("שחיקה") אם המשקה נצרך על בסיס יומי, לפחות פעם ביום?
  2. סודה בטעם לימון (סודה שהוסיפו לה חומצת לימון ואף חומצות נוספות) הורסת את השיניים?
  3. תאורטית; פלוני החליף את כל צריכת כל המים הלא מוגזים שלו במים מוגזים בפחמן דו חמצני ברמה סבירה, האם יהיה בעל תיאבון מעט-מועט יותר?
  4. לא בדיוק סודה אותנטית אבל האם משקאות כמו ספרייט (ובפרט ספרייט בתוספת ליים) הורסים את השיניים אם נצרכים באופן עקבי כמתואר לעיל, כל יום, לפחות פעם ביום.

תודה בכל מקרה על זמנכם ותודה מראש למי שישיבו לפחות על חלק מהשאלות. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כן, למים מוגזים יש PH של 4.5 בממוצע, וזה חומצי מספיק על מנת להזיק לשיניים, אבל השאלה לא מתחשבת בתסריט א: צריכת הסודה בבת אחת, רצוי עם ארוחה,רצוי עם צחצוח שיניים אחריה, או תסריט ב: לגימת אותה כמות סודה לאורך כל היום. תסריט א' בסדר, תסריט ב' לא.
כן.
כן.
כמו בשאלה הראשונה.
הערה זו אינה מכה למומחה. לעומת זאת אם תגלול מעלה תמצא כמה וכמה מכות, מסומנות באדום. אילן שמעוני - שיחה 02:39, 14 ביוני 2018 (IDT)
תודה שוב! אם זו מכה או לא זה לדעתי יחסי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לסודה יש pH 4.5? זה נשמע לי קצת פחות מדי. בכל מקרה, היא לא נמצאת בפה יותר מדי. יש כמובן בעיה עם מיצים מתוקים (ולו מיץ לימון) שבהם הסוכר נצמד לשיניים ומפורק. אבל למיטב הבנתי הסוכר שבמיץ נצמד לשן הרבה יותר טוב מהתמיסה עצמה (ומה גם שבפה יש רוק). Tzafrir - שיחה 08:46, 14 ביוני 2018 (IDT)
לקחתי את הנתון מאתר איגוד הדנטיסטים האמריקאי, והם ציינו שיש להם הגדרה לזה - soda teeth - ואת ההמלצה שכתבתי כאן. הם התייסו גם למים מוגזים נטו. אילן שמעוני - שיחה 12:34, 14 ביוני 2018 (IDT)

ציטוטים של פוליטיקאים ישראלים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

כידוע, עמדות שכיום מקושרות עם פוליטיקאים מהצד הימני (שלא לומר - הימני הקיצוני) נאמרו בעבר על ידי פוליטיקאים ממפלגות השמאל. דוגמה מצויינת היא כמובן "עדיפה שארם א-שייח' בלי שלום על שלום ללא שארם א-שייח'." של משה דיין המזוהה עם המערך. אני מחפש עוד ציטוטים כאלה, לשני הצדדים - שנאמרו על ידי אנשים מצד מסויים בעבר, והיום היו נתפסים כמשוייכים בפירוש לצד השני. תודה! Eyalweyalw - שיחה 10:42, 14 ביוני 2018 (IDT)

יצחק רבין היה ימני בסטנדרטים של השמאל כיום:
  • רבין על ירושלים: "אילו אמרו לנו שמחיר השלום הוא ויתור על ירושלים המאוחדת בריבונות ישראל, הייתי עונה הבה נוותר על השלום."
  • רבין על האינתיפאדה הראשונה: "לשבור להם [הפלסטינים המתפרעים] את הידיים והרגליים."
  • רבין על בג"ץ ובצלם: "ערפאת יוכל להילחם בטרור בלי בצלם, בלי בג"ץ ובלי אימהות נגד שתיקה..."
ויש עוד הרבה ציטוטים כאלה. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 11:05, 14 ביוני 2018 (IDT)
תודה (ותתחדש על התואר). אם יש עוד (לא של רבין), אשמח לגוון. Eyalweyalw - שיחה 20:54, 15 ביוני 2018 (IDT)
תנסה גם סקופ מבן גוריון. קובץ על ידשיחה ♦ 00:11, 17 ביוני 2018 (IDT)

האם הר אלעזר והר בן יאיר הם אותו הר?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מישהו יכול לאשר שמדובר באותו מקום ולאחד ערכים? מתייג את Ldorfman (בעיקר בענייני חיפה, הקריות וצפון ישראל), יאיר דב, עדירל, שילוני, biegelבעלי הידע בגאוגרפיה של ישראל. תודה, ‏DGtal‏ - שיחה 11:24, 14 ביוני 2018 (IDT)

מצד שני ב-Geonames מדובר במקומות נפרדים, אז אולי לא. ‏DGtal‏ - שיחה 11:29, 14 ביוני 2018 (IDT)
ראה גם: אלעזר, הר, לעומת: בן יאיר, הר, באתר מפה. שילוני - שיחה 11:43, 14 ביוני 2018 (IDT)
מהערכים שציינת דווקא עולה שאלו שני הרים שונים. הר אלעזר נמצא דרומית למצדה, והר בן יאיר צפון מערבית לה. זה גם תואם את ההפניות שהפנה אליהן שילוני. יאיר דבשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 12:01, 14 ביוני 2018 (IDT)
שני הרים על שם אותו אדם (אלעזר בן יאיר) בסמיכות לאותו מקום גרמו לי לבלבול. תודה לעונים. ‏DGtal‏ - שיחה 12:08, 14 ביוני 2018 (IDT)

ביהדות נמנעים להגיד "יהוה" אבל באסלאם אומרים שוב ושוב אללה - איך זה קרה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איך זה שבאסלאם לא התפתחה הסתייגות ב-1450 שנה לערך להגיד את שם האל אללה ואף יש עידוד ברור להגיד אותו כמה שיותר כאשר ביהדות (וגם בנצרות?) יש הסתייגות ברורה להגיד את שם האל לפי דת זו? הרי לשתי הדתות רקע נרטיבי די דומה (להוציא סונת מוחמד) אז מה הקטליזטור של המוסלמים להגיד שוב ושוב אללה גם בשיחות חולין טרייוויאליות ביותר? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני לא בקיא באסלאם ונצרות, אבל ביהדות הרבנית ההסתייגות מלומר את השם המפורש נובעת מדרשה של הפסוקים ("זה שמי לעולם" אל תקרי לעולם אלא לעלם) וככל הנראה אין לימוד דומה בדתות האחרות, אז מבחינתם אין בעייה. ‏DGtal‏ - שיחה 12:38, 14 ביוני 2018 (IDT)
קידוש השם המפורש לא קיים בכל דת, ובנצרות וגם באיסלאם, למיטב ידיעתי, הוא לא קיים. נוצרים אומרים Jehova ללא בעייה, ואצל המוסלמים אני חושב שבכלל אין דבר כזה שם מפורש מקודש. אילן שמעוני - שיחה 16:21, 14 ביוני 2018 (IDT)
אי אפשר ללמוד מהאיסלם ליהדות. ביהדות בעיקרון אין איסור הזכרת השם אלא אם כן שלא לצורך, ושם י-ה-ו-ה שונה משאר השמות שהוא קודש רק לכהן גדול ביום כיפור. אבל יש איסור למחוק או לבזות שמות קדושים, ולכן נמנעים מלכתוב אותם שלא יבאואו לידי ביזיון אחר כך. המניעה לומר בהקשר לסיפורים כמו "הא-לוהים עזר לי" אינו בכל החוגים והנמנעים הם בגלל חשש שמא יבואו לזלזל ולומר גם ללא צורך. (חשש ממדרון חלקלק)--יהודהשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 16:34, 14 ביוני 2018 (IDT)
עכשיו הבנתי שהשאלה היא בעצם על המוסלמים. אני לא יודע, אבל ניתן לשער שהם מתלהבים מהזכרת שם הא-ל וסבורים שזו "סגולה להצלחה".--יהודהשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 18:38, 14 ביוני 2018 (IDT)
לא. בכלל לא קיים אצלהם המושג של "השם המפורש". אללה זה פשוט אלוהים. אין להם משהו מקביל ליהוה. אילן שמעוני - שיחה 19:33, 14 ביוני 2018 (IDT)
אילן לכאורה אתה טועה בדבר אחד: אילה (או אלהומה) זה אל או אלוהים בערבית, אללה זה שם האלוהים כמו שעל פי היהדות ל-אל\אלוהים יש את השם יהוה. לראיה: המוסלמים אומרים לה אילה אלא אללה (אין אל אלא אללה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הסיבה היא, שהיהדות והאסלאם אינם אותה דת. אז כמו שהמוסלמים לא מקיימים את יום הכיפורים, לא שומרים שבת וכולי, הם כן אומרים את השם המפורש. 77.125.60.179 21:10, 15 ביוני 2018 (IDT)
לא הייתי שולל אפשרות השפעה של תרבות וגאוגרפיה. ראה את ההבדל בחומרת הזכרת השם (אלוהים, אל וכדומה) בין האשכנזים לבין המזרחים. קובץ על ידשיחה ♦ 00:20, 17 ביוני 2018 (IDT)
מהבדיקה שלי אשכנים ומזרחים זה המצאות ואיני רוצה עימן חלק. אבל אני מסכים שחומרת האיסור השתנתה בין קהילות ספציפיות שחלקן אינן קיימות עוד. לא משנה מי הגדירן איך ומדוע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה הסיבה שהסרטים וודי הנקר 2017 והכוכב לא הוקרנו בישראל?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מה הסיבה שהסרטים וודי הנקר 2017 והכוכב לא הוקרנו בישראל?

המפיצים בארץ בוחרים להקרנה מיעוט קטן מהסרטים שיוצאים. השיקול העיקרי שלהם הוא להעריך איזה סרט יכניס להם כסף. הם משלמים על זכויות הפצה של כל סרט שהם בוחרים להקרין. אילן שמעוני - שיחה 19:19, 14 ביוני 2018 (IDT)

כתב יד קאופמן[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ביקורת ואביעדוס ראיתי דיון בדף השיחה של אביעדוס. שם עט הזמיר טען שיש שיבושים בכתב יד הזה. למעשה אביעדוס הפנה למאמר של פרופ' דוד רוזנטל http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Articles/Pages/Talmud-MSS-Rosenthal.aspx , וראיתי שהוא טוען שם ש"ניתאי" צריך לומר "מתיי" והמ' התחלקה לנ' וי'. אבל הוא עצמו כותב שבמקום אחר כן כתוב "נתיי" אלא שמנוקד בפתח. אני לא רואה את זה כיותר מהשערה. הרי אנחנו רואים שיש שם שיבוש, אם אומרים מתיי זה השתבש לנתיי כבר שם. אז מניין לנו להכריע מה הנוסח הנכון בדרך כזאת? אולי צריכים לשנות את מערכת האקסיומות. למעשה מצאתי שיבוש אחר באותו כתב http://kaufmann.mtak.hu/en/ms50/ms50-173r.htm "יצא שכרו בהפסדו" הב' בפתח "יצא הפסדו בשכרו" הב' בחיריק. (זה חוזר שם פעמיים, האם זה אומר שהטעות היא בידיעתי את כללי הדיקדוק?)--יהודהשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 16:56, 14 ביוני 2018 (IDT)

זה ברור שיש שם המון שיבושים ומילים חסרות, וזה לא הנוסח המקובל כיום בספרים המודפסים. לגבי הניקוד, מישהו כנראה ניקד אחרי שזה נכתב. אז הניקוד לחוד והכתיבה לחוד. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 18:33, 14 ביוני 2018 (IDT)
הנושא הוא לא "נכון" ו"לא נכון" (ואם היה זה הנושא כמובן שלא היה מוכרע לפי הספרים המודפסים לפי טעם הקהל). כתב יד קאופמן אינו חף משגיאות כמובן אבל הוא כתב היד השלם של המשנה העתיק ביותר ששרד ומאפשר לחוקרים לקבל תמונה שלמה פחות או יותר של לשון המשנה, כמובן שניתן לזהות טעויות/חריגות בתוך כתב היד (למשל אם כתוב "בני חורין" 4 פעמים ו"בני חורים" פעם אחת) אבל הקו הכללי ברור ומאפשר להוציא נוסח ברור. ביקורת - שיחה 20:03, 14 ביוני 2018 (IDT)
אולי לא כאן המקום לדיון הזה. אבל השאלה מי אמר שאם זה הכתב העתיק ביותר (ונניח גם שברור שהוא לא זוייף), זה אומר שהנוסח שלו הוא הנכון. הרי בנוסף להנחה שכנראה הכתב המדוייק הוא הכתב הראשון, יש להניח שטעויות לא נופלות סתם כך. וגם בכל הדורות עמלו על תיקון הטעויות. אז נכון שהדפוסים העתיקו זה מזה וכל אחד לקח את שיבושי הקודמים. (וייתכן גם שיש דפוסים שחתרו להשגת אחידות ותקנו במקום אחד על פי חברו בצורה שגויה) אבל בכל אופן תמיד השתדלו לתקן את זה. אז איך ייתכן ששיבוש נשאר עד היום. ומאידך הכתב העתיק ביותר הידוע, לא בטוח שהוא אכן המקור היחיד באמת. ואולי יש עתיק יותר ממנו שלא שרד. (דיון זה לא נראה לי אמור להשפיע על הערך כתב יד קאופמן, אלא אולי לשינוי ניסוח כלל, לכן אני מסתפק אם כאן המקום לזה). תראו גם ריאליזם מדעי#זרמים מנוגדים לריאליזם מדעי--יהודהשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ח • 10:10, 15 ביוני 2018 (IDT)
מה שנכון הוא שאכן בתלמוד ירושלמי, כתוב יוסה ולעזר כמו שם. אבל מי אמר שנוסח זה הוא הנכון אולי היתה מחלוקת ישנה בנושא. ועיין תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ו', עמוד ב' "אמר רב האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא" (תנא זה הוא ירושלמי השונה "לשון קלה")--יהודהשיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ח • 10:16, 15 ביוני 2018 (IDT)

מציאת משקיע[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ברצוני לאתר/למצוא משקיע ליוזמה שלי. ברצוני ליצור אפליקציית משחק רווחית ומצליחה. בשביל פיתוח ושיווק אני זקוק לסכום של לפחות 300,000 שקלים. כיצד הייתם מציעים לי לאתר משקיע לרעיון שלי וכיצד להגביר את סיכוי ההצלחה בגיוס הסכום? פגז - שיחה 21:54, 14 ביוני 2018 (IDT).

כדאי לפנות בדברים כאלו למקצוענים בתחום, ולא לבקש יועצים בגרוש. קובץ על ידשיחה ♦ 00:25, 17 ביוני 2018 (IDT)
אז איפה נמצאים ה"מקצוענים" בתחום ואיך להגיע אליהם? פגז - שיחה 02:05, 17 ביוני 2018 (IDT).
אולי בקרן הון סיכון. אילן שמעוני - שיחה 02:28, 17 ביוני 2018 (IDT)

האם פטריות הן באופן כללי (מדגיש את באופן כללי) מזון טבעוני עשיר בחלבון ביחס למזונות צמחיים רבים אחרים?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם פטריות הן באופן כללי (מדגיש את באופן כללי) מזון צמחי עשיר בחלבון ביחס למזונות צמחיים אחרים?

תודה לכם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

פטריות אינן צמחים.אילן שמעוני - שיחה 00:25, 15 ביוני 2018 (IDT)
אה, אני חושב שהבנתי אותך - התכוונת למזון צמחוני? אם כן, התשובה שלילית. לרוב הקיטניות יש תכולת חלבון גבוהה פי כמה. אילן שמעוני - שיחה 00:28, 15 ביוני 2018 (IDT)
תיקנתי מצמחי טבעוני. ואם נשים קטניות בצד, מה אז לגבי פטריות באופן כללי בהקשר הזה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא מקור מוצלח. ביצים וגבינות מכילות יותר, ובצד הטבעוני יש את כל סוגי האגוזים והזרעים - שהם בכלל מפוצצים בחלבונים. אני חושב שרק מול פירות וירקות יש לפטריות עדיפות בחלבון - וזה לפני שבדקתי מה איכות החלבון (קרי - עד כמה הוא מכיל מ-9 חומצות האמינו החיוניות, אם בכלל). אילן שמעוני - שיחה 00:47, 15 ביוני 2018 (IDT)
עשיתי טעות שזרמתי איתך על לעבור מ"צמחי" ל"צמחוני", הייתי צריך לעבור מ"צמחי" ל"טבעוני" כדי שיהיה ברור שאני לא מתכוון להשוות אותן למוצרי חלב או ביצים. אנא מחילתך על טעותי זו. תודה רבה לך על המידע בכללותו - ההשוואה לאגוזים וזרעים הולמת ומעניינת. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם אתה טבעוני, בבקשה שים לב שנקודות הבאות: אין שום בעייה עקרונית באורח חיים טבעוני, אבל זה מחייב הקפדה על גיוון מקורות החלבון. בבשר ובביצים יש "חלבון מושלם", שמכיל את כל חומצות האמינו החיוניות (הכוונה לחומצות אמינו שהגוף לא מסוגל לייצר בעצמו וחייבים לקבל אותן מהמזון). טבעוני חייב לגוון את מקורות החלבון שלו. הקפדה על מגוון גדול של קיטניות - סויה, פול, חומוס, שעועית ועדשים. ריג'לה (צמח בר נפוץ בארץ) מכיל למיטב ידיעתי את כל האומגה-3 שצריך. אפשר לעשות איתו תבשילים ממש טעימים או להוסיף לסלט. אני ממש לא מבין למה הוא לא פופולרי יותר, ולא רק אצל טבעונים - הוא פשוט טעים. יש להקפיד להשלים בתוספי תזונה חוסרים של B12 ומינרלים - זו חובה. להבדק אחת לחצי שנה ולראות שהמצב בסדר, ואם צריך לשפר ואת מה צריך לשפר, יש מחיר לטבעונות, והוא רצינות והקפדה. מאחל לך חיים ארוכים ובריאים. אילן שמעוני - שיחה 19:26, 15 ביוני 2018 (IDT)
אילן, בבקשה קח נשימה עמוקה ותירגע. קודם כל אני לא טבעוני אבל חי על תזונה כמו-טבעונית (עם כמויות קטנות של דגים או דבש מדי פעם), כבר 6 שנים. הטענה הדרמטית והקיצונית שלך שחייבים לבדוק B12 אחת לחצי שינה איננה נכונה עבור הציבור הכללי, כלומר אנשים שאין להם אינדיקציה לבעיות ספיגה ו\או ביוסינתזה של B12; למשל מי שיודעים שאין להם בעיות ספיגה ו\או ש B12 מיוצר אצלם על ידי חיידקי מעי (ספק באופן אידאופתי) ובפרט אם הם לוקחים תוסף פעם-פעמיים בשבוע, בפרט של 1000 מק"ג או כל כמות סבירה מעל לכך; מצב כזה לא מחייב שום בדיקות דם באופן הדרמטי שהצגת ובכלל, לא באתי לכאן לקבל עצות רפואיות על לא כלום ואני מציע לך לא להתחיל לחלק כאלה לויקיפדים שאינך יודע אפילו את שמם הפרטי רק בגלל שהשתמשו במילה מסוימת כדי לתאר מסר מסוים בלי קשר לנושא שפתאום התחלת לדבר עליו משום מקום באופן שגם מסטיא את הדיון למחוזות לא רלוונטיים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
קיבלת תשובות ענייניות באורך רוח. תגובתך הנזעמת היא כפיות טובה. ייתכן ש-B12 לא חסר לך, אבל נימוסים טובים בוודאי חסרים לך. דוד שי - שיחה 20:41, 15 ביוני 2018 (IDT)
לדעתי לא מדובר בכפיות טובה ולא חסרים לי נימוסים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ואתה טועה בשניהם, וגם לגבי B12. אילן שמעוני - שיחה 23:49, 15 ביוני 2018 (IDT)
לגבי ה-2 הראשונים, אינני שותף לדעתך, וגם, לא ראיתי ראיות לעמדתך על B12, אבל זה כמובן לא הדיון וחבל שנסטה מהנוכחי עוד יותר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי

דיפיקציה של נביאים מקראיים באמנות הקלאסית[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בציורים קלאסיים נביאים מקראיים בדרך כלל מצוירים כאדם זקן, רחב, שמן, עם בגדים שגדולים עליו ואף פעם אינו מחוייך. מה הסיבות לקונבנציה האמנתית הזו? יש חוקר שניסה לתרץ את זה או אפילו אמן שניסה לתרץ את זה? הרי חלק מהנביאים היו צעירים ואולי גם היו חתיכים וסקסיים בחייהם לפי מוסכמות נפוצות במערב ואין שום בסיס לטענה שכולם לא היו כאלה. אז מה הקטע? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך קוראים למעיין המצוי בירושלים,[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

1. איך קוראים למעיין המצוי בירושלים, בפארק שמזרח לחצי הדרומי של רחוב המלך דוד וממערב לשכונת ימין משה?

2. באותו פארק יש כל מני מבני מערות או מנהרות חסומים לכניסת הקהל. מה המבנים האלו?

3. אני זוכר שבילדותי, בסוף שנות השבעים, לקחו אותנו לביקור בנקבה עם מעיין, באותו מקום. אמרו לנו שזה ביקור אחרון, לפני שהורסים את המקום ובונים עליו בניינים (הבניינים של המדרכה המזרחית, של דרום רחוב המלך דוד). האם הזיכרון הזה יכול להיות מדויק, או חייב להיות שגוי?

תודה. 77.125.60.179 17:46, 15 ביוני 2018 (IDT)

3. נראה שלי שאתה מתכוון בשאלתך השלישית לנקבת השילוח ומעיין השילוח. Nahum - שיחה 23:46, 16 ביוני 2018 (IDT)
3. גדלתי בירושלים. אני יודע להבדיל בין נקבת השילוח לבין אותה נקבה. 77.125.60.179 23:57, 18 ביוני 2018 (IDT)
2. מצאתי אתהתשובה לשאלה שתיים. המערות הן מערות קבורה מתקופת בית שני, של אנשים חשובים. הייתה פעם סברה שאלו קברי בני משפחתו של הורדוס, להוציא את הורדוס עצמו. אך הסברה לא קיבלה מספיק חיזוקים, וחדלה להיות אופנתית. 77.125.60.179 23:57, 18 ביוני 2018 (IDT)

חברות בארה"ב שבודקות דנ"א[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

כמה חברות מסחריות שבודקות דנ"א פועלות כיום בארצות הברית. האם מספרם הוא מאות או אלפים? 89.139.1.152 01:33, 17 ביוני 2018 (IDT)

מדוע נסיעה באוטובוס גורמת לבחילה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

כיצד קשורה מערכת העיכול עם נסיעה ברכב גדול? הרי אלו הן מערכות נפרדות לחלוטין.

זה לא קשור למערכת העיכול. זה קשור למערכת שיווי המשקל. וכדאי לראות גם את הערך מחלת נסיעה. emanשיחה 01:42, 17 ביוני 2018 (IDT)

ממלכת Hyrcania, ההונים הלבנים, אלכסנדר מוקדון[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מי היא ממלכת (Hyrcania) באיזור פרס הקדומה? מי הם ה"הונים הלבנים" (Hephthalite Empire) ? אנא סיוע בהיסטוריה. אני יודעת שאולי אלכסנדר מוקדון נלחם בהם, אבל לא מצליחה להבין איפה הם ביחס לכיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול. תודה אמא של גולן - שיחה 10:01, 17 ביוני 2018 (IDT)

אמא של גולן, הירקאניה הייתה ממלכה קדומה באזור שבו נמצאת היום גורגאן. ההפתאלים היו עם שהגיע ממרכז אסיה והתיישב באזור בסביבות המאה ה-4. ראי את הערכים באנציקלופדיה איראניקה: HEPHTHALITES ו-GORGĀN v. Pre-Islamic history. סיון ל - שיחה 08:18, 18 ביוני 2018 (IDT)

תלמידי חכמים עם כינוי יידוע[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איזה תלמידי חכמים אתם מכירים עם יידוע? (למשל חוני המעגל, ידעיה הפניני, אליהו האיתמרי, ראובן האיצטרובלי) מעט מן האורשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 11:58, 17 ביוני 2018 (IDT)

"אלישע אחר", ראה תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'. Tmima5 - שיחה 17:12, 17 ביוני 2018 (IDT)
@מעט מן האור: שמעון העמסוני/נחמיה העמסוני, ר' יוחנן הסנדלר, שמואל הקטן, בשליפה ראשונית.
@Tmima5: לא הבנתי איזה יידוע זה. ומה קשור לכאן. • דגש חזקשיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 17:19, 17 ביוני 2018 (IDT)
דגש חזק, היידוע אמנם מופיע יותר בסיפורים עליו, מאשר במקורות. תגגל ותראה. כולל בויקיפדיה: "על פי המסופר בגמרא בהמשך (חגיגה ט"ו), הסיבה לכפירת אלישע האחר..." בערך פרדס (יהדות). לגבי הערתך השנייה - הקשר של התשובה לשאלה ברור, הוא רק קצת חסר... Tmima5 - שיחה 17:36, 17 ביוני 2018 (IDT)
תודה!! מעט מן האורשיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ח • 12:33, 18 ביוני 2018 (IDT)

מה שם התוכנה שמאפשרת מעקב אחר חיבורי רשת במחשב ווינדוס?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

תוכנה שמאפשרת ברגע שיש חיבור חדש במחשב/מישהו פרץ לקבל מייל עם פרטי החיבור החדש אוטומטית.

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

כיצד מנוקד שמו של אברהם זכות?[עריכת קוד מקור]

מי יודע? אביעדוסשיחה 22:39, 17 ביוני 2018 (IDT)

לפי צורת הביטוי המקובלת אני מניח שהניקוד הוא זַכּוּת או זָכּוּת. ‏DGtal‏ - שיחה 00:32, 19 ביוני 2018 (IDT)
אני גוזר את ההגייה מהערכים המקבילים בשפות אחרות. לפי זה, זַכּוּת. Kulystabשיחההערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ז' בתמוז ה'תשע"ח • 19:39, 19 ביוני 2018 (IDT)
זַכּוּת, ויש הסבורים ששמו 'זַכּוּתו', כיום אומרים זְכוּת. אבי84 - שיחה 11:27, 20 ביוני 2018 (IDT)

האם ויקיפדיה העברית הולכת ונעשית ימנית?[עריכת קוד מקור]

אני לא רוצה לתאר מה גורם לי לחשוב כך מסיבות שאין ברצוני לפרט, אבל התרשמתי כך. האם זה המצב, או אולי עדיף לשאול, האם יש סקירה פנים קהילתית על זה? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

גם אני חושב ככה, מדי יומיים. בשאר הימים אני חושב אותו דבר על שמאל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:20, 18 ביוני 2018 (IDT)
ויקיפדיה נכתבת על ידי העם, עם תימוכין מהעיתונות ובהשראתה. אולי העם נעשה ימני? אולי העיתונות קצת פחות שמאלנית? אולי העם מתרחק מדעת העיתונות? ואולי זה רק נדמה? 77.125.60.179 23:54, 18 ביוני 2018 (IDT)

שלום, כמה דפים יש בחומש בלבד בלי הנ"ך\כתובים וכמה יש בקוראן?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני מדבר על ספר בגודל סטנדרטי (לא יודע בדיק להגדיר מה זה אבל אני מניח שיש סטנדרט או ממוצע לרוב בתי הדפוס בעולם ולזה אני מכוון). עריכה: אני מתכוון לטקסט ללא פירושים. תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אין תקן לגודל ספר תורה (שבמקור הוא מגילה), וגם לא לגודל הגופן ושאר המרכיבים. חזרתישיחה 07:31, 18 ביוני 2018 (IDT)
אנא תניח לצורך השאלה שספר החומש\קוראן מודפסים לפי סטנדרט כללי בהוצאה מסחרית. כמה דפים יש בכל אחד מהם אז? אני מניח שבכל אחד יש בין 400 ל-600 דפים אך אולי אני טועה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אתה מניח שיש סטנדרט כללי ואין כזה. מעבר לכך, מדובר בטקסטים בשפות שונות. שפות שונות משפיעות על אורך הטקסט (למשל, הפיצול של שמואל, מלכים ודברי הימים מוסבר בזה שהתרגום ליוונית היה ארוך מדי מכדי להיכנס למגילה אחת). גם אם נתייחס לתרגום, כדאי לזכור, שכשמדובר על טקסטים בעלי משמעות דתית, תרגום שלהם מלווה לעתים קרובות בפרשנות (בטקסטים מצורפים או בהערות שוליים) דבר שמשנה כמובן את אורך הטקסט. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:00, 18 ביוני 2018 (IDT)
אולי אין סטנדרט אבל בטח יש ממוצע סביר לרוב הספרים שנמכרים כיום: בתכלס אני מתכוון לעברית או אנגלית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בחמשה חומשי תורה יש 245 עמודים (בכל עמוד 42 שורות) שכתובים על 62 יריעות (4 עמודים ליריעה, מלבד הראשונה ושתי האחרונות 3 עמודים כ"א). ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 11:25, 18 ביוני 2018 (IDT)

אם ערד תתחרד לא תהיה לה ״זכות קיום כלכלית״? מה פירוש?[עריכת קוד מקור]

שמעתי הטענה לפיה אם ערד תהפוך עיר חרדית לא תהיה לה ״זכות קיום כלכלית״? מה פירוש? אני ממש לא תומך ביהדות החרדית אבל יש מצב שזו הסתה פרועה נגד חרדים? הרי חרדי לרוב מקבל קצבת אברך ממנה הוא משלם מיסים, או עובד, וסביר שאשתו עובדת אם הוא נשוי, וברור שיש חרדים שעוסקים במקצועות רבים ומגוונים, אז מה הבסיס לטענה? או שאין בסיס? 81.218.145.251 20:25, 18 ביוני 2018 (IDT)

אני לא יודע למה התכוון המשורר אבל אני מניח שהכוונה היא שהעיר תקבל פחות ארנונה כי לפי האגדות חרדים פטורים מאנונה כי הם זכאים להרבה הנחות כי הם עניים או מרובי ילדים וכו'. כיוון שכיום רוב הגברים החרדים עובדים התיאוריה הזו עוד פחות מדוייקת מבעבר. ‏DGtal‏ - שיחה 00:29, 19 ביוני 2018 (IDT)

ביקורת תרבותית של נסראללה על ישראל (דרוש\ה בעל\ת ידע בערבית)[עריכת קוד מקור]

לפני חודש-חודשיים לערך פורסם בעיתון ידיעות אחרונות באיזו כתבה קטנה וצדדית שנסראללה צופה מדי פעם בטלוויזיה המסחרית בישראל וצפיותיו אלה הביאו אותו להתרשם כי החברה הישראלית היא חברה רדודה מבחינה תרבותית, חברה שעוברת תהליכי פופוליזם וניוון תרבותי וחברתי בדרכה להיהרס עוד יותר; לא מצאתי שום איזכור לזה בכתבות באינטרנט הישראלי ואינני דובר ערבית, אבל אולי מישהו שדובר ערבית יכול למצוא כתבה שמאזכרת זאת?

אני כן יודע לקרוא ולכתוב בערבית ברמה אלמנטרית וכן אסתדר עם תרגום מכונה בנוסף לכך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הוספת ערך חדש - אישיות משמעותית[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום רב, שמי נופר ואני הבת של טובה קררו ז"ל, אמי הייתה אחות שנרצחה לפני שנה ו3 חודשים ע"י מטופל שהצית אותה למוות בעת עבודתה. הרצח קיבל ועדיין מקבל התייחסות תקשורתית נרחבת והביא להתייחסות שונה בכל הקשור לאלימות במערכת הבריאות בישראל. מאחר ואמי אינה עונה לקריטריונים הסטנדרטים לכתיבת ערך בויקיפדיה אך אני סבורה כי הדבר בהחלט ראוי מבקשת להתייעץ עמכם לגבי האפשרות להוסיף ערך שכזה. תודה נופר

היי, אני מקווה שתביני את תשובתי בעיניים ניטרליות. רציחתה של אמך היא הנושא, אך, לצערי, לאמך אין מה שאנו קוראים "חשיבות ויקיפדית". ברור שהיא חשובה לך ולכל בני משפחתך אך היא לא ה-issue באירוע הטרגי. עצם הרצח ולא אמך הוא נשוא הסיפור, שהרי יכל הרוצח לרצוח כ"א אחר. ויקיפדיה משתדלת ולא צריכה להיות תחליף לאתרי ההנצחה השונים. אנו סבורים שזאת לא המסגרת. אני מציע שלא תפתחי ערך על אמך שכן הוא ימחק בסופו של יום וסתם יוסיף לכם צער מיותר. Shannen - שיחה 18:39, 20 ביוני 2018 (IDT)
האם יש טעם בערך על אלימות במערכת הבריאות או אלימות במערכת הבריאות בישראל. Tzafrir - שיחה 21:50, 20 ביוני 2018 (IDT)
Tzafrir, אענה על שאלתך רק בדעתי הפרטית שאינה מגובה בדפי המדיניות השונים. אני לא רואה כיצד ערך כזה לא יכול להיות רק רשימה של כל אירועי האלימות. רשימה ותו לא. כמובן תגובות שכולן מגנות את האירועים (איך לא) וזהו בערך. בכל מקרה נדמה לי שגלשנו מ"הכה את המומחה" ל"ויקיפדיה - דלפק יעוץ", אז בוא נעצור זאת כאן. Shannen - שיחה 21:59, 20 ביוני 2018 (IDT)