ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:



תוכן עניינים

בכמה בממוצע הנדל"ן המסחרי נמוך מהנדל"ן המגורי באזור המרכז?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

הבנתי שהמסחרי (חנויות, משרדים, מחסנים) נמוך משמעותית מהמגורי, בדרך כלל (בפרט אם רק משווים גודל במטר רבוע). אם אכן, אז אני תוהה כמה בממוצע. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אפשר גם לתהות על הסיבה - האם הסיבה היא היצע וביקוש? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שרון במדים מוזרים[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מה זה הדבר הזה שהוא לובש פה? חייל בגבעת התחמושת במדים מנומרים נתקלתי בצילום של אריאל שרון צעיר (אל"מ) עם מדים שנראים כמו מדים של צבא זר. מה זה, למה זה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:38, 27 ביוני 2018 (IDT)

ראה מה כתוב בערך מדי צה"ל: "ב-1964 הוכנסו לשימוש בצה"ל בגדי עבודה מנומרים מעודפי הצבא הצרפתי. חלק מלוחמי צה"ל במלחמת ששת הימים לבשו מדים אלו. ב-1968 אף הונהגו לתקופה קצרה מדים מנומרים כמדי א' בחטיבת "גולני". המדים המנומרים יצאו משימוש בסוף 1968, בתקופת המרדפים, כשנתברר כי אנשי ארגוני החבלה לובשים אף הם מדים כאלה."
תמונה זו צולמה, לפי פרטיה, ב-1964. ניתן לראות את הצנחנים במלחמת ששת הימים לובשים מדים מנומרים.
תוספת קישורים לתמונות שמצאתי משיטוט מהיר בוויקיפדיה: עיין היטב השני החיילים בצדדים של תצלום הצנחנים בכותל המערבי. מאוד בולט גם בתמונה שהוספתי בצד.

"הלכה" רפורמית וקונסרבטיבית[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

האם אצל הרפורמים כיום יש מושג של "הלכה" מחייבת או מצוות דתיות בכלל, או שבוטלו כל החיובים ההלכתיים? אם כן, איזה חלק מהרפורמים הם "דתיים", היינו מקפידים על חוקי ה"הלכה" הרפורמית?
ומה המצב אצל הקונסרבטיבים? האם יש להם הלכה מחייבת והאם הקונסרבטיבים מקפידים עליה, כלומר, האם הם "דתים קונסרבטיבים" או "חילונים קונסרבטיבים"? תודה, בן עדריאלשיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"ח 14:30, 28 ביוני 2018 (IDT)

הערכים באנגלית נרחבים יותר. פגשתי רפורמים חילונים, וסביר להניח שישנם גם קונסרבטיבים כאלה. זה מגיע נראה לי בעיקר בגלל אמונות של ההורים.
בן עדריאל, קודם כל יש להבחין בין הזרם כאידאולוגיה לבין החברים בו. אצל קובעי ההשקפה הרפורמיים אין עניין של מצוות כעקרון, אם כי יש אימוץ סלקטיבי של ההלכה - כותבים שו"תים מהמקורות אבל אף אחד, כשיטה, לא מחויב לציית להם. זה לגבי האידאולוגיה. אצל הציבור הרפורמי לחברות בתנועה יש מעט מאוד חשיבות, והיא בעיקר עניין של לבטא זהות יהודית לעתים נדירות בדרך כלשהי. רוב הציבור שלהם כלל לא מאמין בהשקפה הרפורמית ולא אכפת ממנה; למעשה, בדורות האחרונים המנהיגים הרפורמים עצמם כלל לא מאמינים בעיקרים שהתנועה החזיקה בהם לפחות פורמלית. היהדות הרפורמית היא כיום ארגון קהילתי שהאג'נדה שלו היא שמאל פרוגרסיבי עם קצת מורשת יהודית, או אם לצטט אחד מבכיריהם, "תוכנית פנסיה המחפשת אידאולוגיה."
אשר לקונסרבטיבים, שם הפער בין הרבנות (שהאידאולוגיה שלה, בקצרה, היא שההלכה היא תמצית היהדות ומחייבת אבל אין שלשלת קבלה מסיני וחז"ל ופוסקי הדורות פשוט שינו לאורך הזמן) לציבור ענק. הציבור הקונסרבטיבי היה במקורו בנים של מהגרים מסורתיים ממזרח-אירופה שלא שמרו מצוות אבל רצו שהאווירה בבית-הכנסת ודמות הרב תהיה כמו שהכירו מבית. היו להם גם סנטימנטים: הטיפוס שלא היה מהסס לאכול מיני שרצים, אבל לא יגע בחזיר, יסע בשבת אבל לא ידליק אש וכולי. דומה לסטריאוטיפ של המסורתיים אצלכם. הבנים והנכדים שלהם הולכים ומתרחקים מהמודל הזה, ובהתאמה התנועה עצמה הולכת וגוועת. AddMore-III - שיחה 11:05, 2 ביולי 2018 (IDT)
AddMore-III, אני רוצה לסכם כדי לוודא שהבנתי, תקן אותי אם אני טועה. אצל הרפורמים אין הלכה בכלל, יש השקפה אידיאוליגית, אך למעשה הרפורמים כפרטים לא מאמינים בה. אצל הקונסרבטיבים יש הלכה מחייבת, אבל הציבור לא שומה אותה. בן עדריאלשיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ח 14:17, 2 ביולי 2018 (IDT)
בן עדריאל, בערך. לרפורמים אין מושג של ציווי, למרות שלפעמים הם משתעשעים בהלכה כמשהו וולונטרי לגמרי; הרפורמה הייתה בעבר השקפה מסודרת אבל מזה בערך שני דורות שאפילו התנועה כתנועה לא מאמינה בה, שלא לדבר על הציבור שלה. לגבי הקונסרבטיבים, בעקרון ההלכה כפי שהם פוסקים עדיין מחייבת אצלם - אם כי גם שם, רוב ההנהגה נוטה יותר ויותר לכיוון של פלורליזם גמור - אבל זה מעולם לא עניין את הקהל שלהם. AddMore-III - שיחה 14:45, 2 ביולי 2018 (IDT)

למה שמנים מסוימים מועילים רק כשמורחים אותם על העור אך אינם מתעכלים כלל?[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן, לא נענה

אם אני לא טועה, ואני בכוונה מתחיל בהיסתייגות, ישנם שמנים שונים שאם צורכים אותם באכילה אין להם שום השפעה על האדם כי הם בכלל לא מתעכלים (או שיש להם השפעה רעילה) אבל ניתן להשתמש בהם בכמויות מסוימות לעיסויים ולמריחה על העור לטיפול בבעיות שונות; השאלה היא, למה שמנים כאלה לא ישפיעו באכילה אבל כן במריחה? הרי בשני המקרים תאי הגוף עובדים איתם. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי בגלל שמערכת העיכול היא מעין מערכת חיצונית שלא מחוברת לשאר הגוף (במובן הפשוט).

ערבית פלסטינית ברצועת עזה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם הניב המדובר ברצועת עזה הוא זה המוזכר בערך ערבית פלסטינית? או שבעזה מדברים בערבית מצרית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:47, 28 ביוני 2018 (IDT)

מתייג את מכה"כ, amikamraz, סיון_ל, אלדד, יואל, בן עדריאלבעלי הידע בערבית, אילן שמעוני - שיחה 21:03, 28 ביוני 2018 (IDT)
הניב המדובר ברצועת עזה הוא אחד הניבים הפלסטיניים, אך ניכרת בו השפעה של הערבית המצרית. באוצר המילים ניתן למצוא מילים עבריות. Amikamraz - שיחה 21:48, 28 ביוני 2018 (IDT)

פיתרון Bluetooth לאוזניות אולפן high-end[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

קניתי אוזניות אולפן מעולות וגדולות, ATH-R70X מבית AudioTechnica. אני מחבר אותן למחשב נייד בחיבור קווי: יש שני כבלים נשלפים שיוצאים מתוך האוזניות ומתלכדים לכדי כבל אחד, נשלף גם הוא, שנכנס למחשב. שלושת היציאות של הכבלים זהות (AUX).

השאלה היא כזו, הכל לפעמים קצת מפריע לי, האם אפשר איך שהוא להסירו ולחבר לאוזניות התקן Bluetooth? אולי זה אמור להיות אפשרי בעתיד? ממש באלי Bluetooth עם האוזניות האלה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא נראה לי שזה נוח, אבל אם ניתן לנתק את הכבל מהאוזניות, אז יש מקלטי בלוטות'. חפש למשל באליאקספרס "Stereo 3.5 Bluetooth Receiver Adapter". אילן שמעוני - שיחה 21:28, 29 ביוני 2018 (IDT)
אם כבר אתה מוציא סכומים כאלה, נראה לי שעדיף לרכוש אוזניות בלוטות' משובחות. אומרים של Bose יש דגמים טובים, לא בדקתי. אילן שמעוני - שיחה 22:23, 29 ביוני 2018 (IDT)

גזרות נושא[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

אני מחפש מידע על זמנן של "גזרות נושא" (גר') (ראיתי גם "גזרות ניישא"). ב"ספר זכירה" כתוב התאריך יום שני, ז' באדר א' ד'תתקמ"ו. הבעיה בתאריך זה שז' באדר א' לא יכול לצאת ביום שני כלל. במקורות רבים ראיתי שמופיעה השנה ד'תתקנ"ו או ד'תתקנ"ז ללא התייחסות לסתירה (אפילו במבוא של אברהם מאיר הברמן לספר זכירה הוא מתייחס לד'תתקנ"ז ובגוף הספר כתוב ד'תתקמ"ו ללא שום הערה). ד'תתקנ"ו הייתה בכלל שנה פשוטה. מישהו יודע את הפתרון או מכיר מקורות על כך?אולי בעלי הידע בתולדות עם ישראל יוכלו לעזור. בן עדריאלשיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ח 13:56, 1 ביולי 2018 (IDT)

אם זה אכן ד'תתקנ"ז וביום שני, ייתכן שזה אור לז'. ייתכן שבספר זכירה לא היה ברור אם השנה היא עם ו או ז בסוף.

האם מקובל לראות במתמטיקה ענף של הלוגיקה הפורמלית (אשר היא עצמה ענף של הפילוסופיה)?[עריכת קוד מקור]

מצב: טופל

הועבר ל ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#האם מקובל לראות במתמטיקה ענף של הלוגיקה הפורמלית (אשר היא עצמה ענף של הפילוסופיה)? אילן שמעוני - שיחה 21:41, 1 ביולי 2018 (IDT)

התנ"ך הראשון רק בפשט[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

מישהו כאן אולי יודע איפה ומתי הודפס התנ"ך הראשון בפשט (מהסגנון של תנ"ך קורן וכדומה), בלי מקראות גדולות או כל פירוש אחר? AddMore-III - שיחה

נראה לי שמדובר בתנ"ך שונצינו (משפחת שונצינו) משנת 1488. עיין בערך האנגלי Early editions of the Hebrew Bible.

סוללות אייפון 5 ו-8 נגמרות מהר מדי עם 4 אפליקציות בלבד[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

יש לי אייפון 5S שנקנה חדש מיבואן רשמי (פלאפון כמדומני) ושופץ אולי פעמיים לכל היותר. קניתי גם אייפון 8 חדש מיבואן רשמי (פרטנר). הרגשתי שבשניהם הסוללה נגמרת מהר בקצב מטורף, גם כאשר יש לי רק 4 אפליקציות נוספות (ווטסאפ, גוגל מאפס, יוטיוב ופנגו). די מתסכל אותי שאני כל יום צריך להטעין את הטלפון.

האם יש מכשירים אחרים שצריך להטעין הרבה פחות? נניח, פעם ב-3 או 4 ימים בשימוש טיפוסי של סה"כ 3-4 שעות ביום.

בתודה וברכה, -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי משתמש:אילן שמעוני יודע? 79.177.25.226 04:28, 7 ביולי 2018 (IDT)

הדבר היחיד שאני יכול לתרום הוא שבעיות סוללה באייפון הן רעה חולה נפוצה. במכשירי אנדרואיד חדשים (רק לא של סמסונג, אבל רצוי מאוד שיומי) הסוללות מספיקות לפרק הזמן שציינת, אבל המעבר מאייפון לאנדרואיד לא פשוט. חלק מהאנשים ממש מתקשים להסתגל. אילן שמעוני - שיחה 14:05, 7 ביולי 2018 (IDT)

מדוע יוסף שפרינצק חתום על חוק השבות?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בערך על חוק השבות מופיע צילום נוסחו המקורי של החוק. על פי הצילום, על החוק חתומים ראש הממשלה, דוד בן גוריון, שר העלייה, חיים משה שפירא, וממלא מקום הנשיא, יוסף שפרינצק. לא ברור לי מדוע חתם על החוק ממלא המקום, ולא נשיא המדינה עצמו, חיים ויצמן, שהרי החוק התקבל ב-5 ביולי 1950, ואילו יוסף שפריצק החל לכהן כממלא מקומו של ויצמן בעקבות מחלתו, רק ב-11 בדצמבר 1951.

תודה רבה ויום נעים, אביתר ג'שיחהתרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 12:00, 3 ביולי 2018 (IDT)

וייצמן נסע ב-5 ביולי לחו"ל בשל מצב בריאותו, ושפרינצק מילא את מקומו מאותו יום. אמיר מלכי-אור - שיחה 16:15, 3 ביולי 2018 (IDT)
תודה רבה. מאיפה המידע? אביתר ג'שיחהתרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 16:26, 3 ביולי 2018 (IDT)
דברי הכנסת. החוק באותו זמן לא קבע את הדרך שבה ימולא מקומו של הנשיא, והיה צריך לחוקק הוראת שעה בכל פעם שהוא יצא מהארץ. יום או יומיים לפני חקיקת חוק השבות הוחק חוק המעבר (הוראת שעה) לצורך מילוי המקום. בדיון עליו צויין שהנשיא צפוי לנסוע ב-5 ביולי. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:13, 4 ביולי 2018 (IDT)
רוב תודות! אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 11:17, 5 ביולי 2018 (IDT)

לאיזו חברה שייך הלוגו הזה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בערך משאית גז מופיעה תמונה של משאית גז במחנה חלמנו. יש לי תחושה עמומה שהלוגו של החברה המופיע על המשאית מוכר לי, וכי הוא מוסיף לשמש חברה שקיימת עד היום. האם אני צודק? אם כן, מיהי החברה?

תודה רבה ויום נעים, אביתר ג'שיחהתרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 12:05, 3 ביולי 2018 (IDT)

בתיאור התמונה כתוב שמדובר בחברת Magirus-Deutz, הסמל אכן קיים עד היום בלוגו של חברת הבת Deutz AG. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 12:22, 3 ביולי 2018 (IDT)
תודה, אביתר ג'שיחהתרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 13:15, 3 ביולי 2018 (IDT)

מה ההבדל בין כלכליסט לממון בידיעות אחרונות?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מי שקונה ידיעות אחרונות מקבל את שניהם אבל מה ההבדל המהותי בינהם לפי דעה רווחת? שניהם נראים לי כעוסקים בסוגיות סוציו-אקונומיות.

אולי משתמש:כ.אלון יודע? 79.177.25.226 04:28, 7 ביולי 2018 (IDT)

פלטפורמת שיווק ופרסום נוספת של קבוצת ידיעות אחרונות ראה כאן--כ.אלון - שיחה 09:34, 7 ביולי 2018 (IDT)
תודה. 79.177.25.226 11:19, 7 ביולי 2018 (IDT)
"כלכליסט" הוא עיתון עצמאי מקבוצת ידיעות אחרונות, "ממון" הוא מוסף של העיתון "ידיעות אחרונות". לכל אחד משניהם עורך משלו וכתבים משלו. כעיתון עצמאי, היקף הסיקור ב"כלכליסט" גדול במידה ניכרת מזה של "ממון". גם באתרי האינטרנט ניכר ההבדל: ל"כלכליסט" אתר משלו, ואילו ידיעות מ"ממון" מתפרסמות לעתים באתר ynet. דוד שי - שיחה 11:33, 7 ביולי 2018 (IDT)
כמנוי על שני העיתונים אני יכול להגיד שכלכליסט מעמיק יותר ומקביל באיכותו לגלובס ודה מרקר. ממון פונה יותר להיבט הצרכני בעוד שכלכליסט עוסק יותר בתהליכים Nirvadel - שיחה 11:36, 7 ביולי 2018 (IDT)

שירים איטלקיים שעוברתו[עריכת קוד מקור]

מצב: ישן

חיפשתי היום את השיר "מרינה, מרינה מרינה" ומצאתי את הגרסה המקורית שלו באיטלקית. אני יודע שהשיר "אני חוזר הביתה" מבוסס גם הוא על שיר איטלקי מקורי. איזה עוד שירים זכו לגרסה עברית בארץ? האם באיטליה מודעים לגרסאות האלה והמלחינים המקוריים זכו לתגמולים? פגז - שיחה 18:20, 3 ביולי 2018 (IDT).

אני מכיר עוד דוגמה אחת: "אמרו לו" בביצוע אריק איינשטיין משתמש במוזיקה של Azzurro בביצוע אדריאנו צ'לנטנו. מתאר לעצמי שיש עוד. לא יודע לגבי תמלוגים. Kulystabשיחההערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 18:14, 4 ביולי 2018 (IDT)
יש כמובן את פיו חושפה, לא איטלקי, אבל בכל זאת. ביקורת - שיחה 18:17, 4 ביולי 2018 (IDT)
יש את "Maruzzella" שהפך ל"מה הוא עושה לה".
באתר של אקו"ם אני חושב שאפשר לבדוק אם מוזכרים המחברים המקוריים. emanשיחה 18:42, 4 ביולי 2018 (IDT)
יש הרבה יותר שירים שעוברתו מצרפתית (למשל, יוסי בנאי שר ברסנס), מספרדית (למשל דייוויד ברוזה באלבום האשה שאתי ומיוונית, שלא לדבר על רוסית. בברכה, Easy n - שיחה 22:42, 4 ביולי 2018 (IDT)

האם ישו הוא ממזר?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם מבחינת היהדות, ישו נחשב לממזר? מה הדין במקרה ואישה מתחתנת כשהיא בהריון לא מבעלה? שואל השאלות - שיחה 13:22, 4 ביולי 2018 (IDT)

ישו שמוזכר בתלמוד אכן היה ממזר. כיום נוהגים לערוך את הקידושין תחת החופה, כך שבתקופה שלפני החתונה האישה נחשבת לאישה פנויה לכל דבר, והילד ייחשב ככשר, ממזר או שתוקי לפי זהות האב בלבד; עם זאת, אישה שקיימה יחסים עם איש אחר לפני חתונתה חייבת להמתין שלושה חודשי הבחנה כדי למנוע מצב בו ישנו ספק מי אב היילוד. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:07, יום רביעי בשבת, כ"א בתמוז ה'תשע"ח (IDT).
הלכתית (אף שהדבר נתון במחלוקת תנאים), ממזר הוא מי שנולד בעקבות הריון שנוצר מגילוי עריות, או מי שנולד לאב או לאם ממזרים. גילוי עריות מוגדר כיחסי מין בין קרובי משפחה מסוימים או כיחסי מין בין אישה נשואה לגבר שאינו בעלה. אם מריה נכנסה להריון לפני שהייתה נשואה, בנה מהריון זה לא אמור להיות ממזר (אלא אם כן, הפרטנר ליחסי המין הוא קרוב משפחתה האסור עליה או ממזר בעצמו). אף על פי כן, נדמה לי שחז"ל כן מחשיבים את ישו לממזר, מאחר שלפי דבריהם אמו נכנסה להריון לאחר נישואיה. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 11:40, 5 ביולי 2018 (IDT)
נ"ב, יש יוצא דופן קטן בדבריי: גילוי עריות מוגדר הלכתית גם כקיום יחסי מין עם אישה בטומאת נידתה. אף על פי כן, מי שנולד מהריון כתוצאה מיחסי מין עם אשה נידה אינו ממזר.
לא מסתדר לי. איך היא הייתה נשואה ובתולה בו זמנית? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:12, 6 ביולי 2018 (IDT)

מרים, אם ישו היתה רק מקודשת לבעלה בזמן ההריון; ע' בערכים אלו למידע נוסף. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:47, יום שישי בשבת, כ"ג בתמוז ה'תשע"ח (IDT).

האם הפריה של אישה נשואה או מאורסת מרוח הקודש היא גילוי עריות? מסופקני. דוד שי - שיחה 11:45, 7 ביולי 2018 (IDT)
אתה מקשה מאמונה נוצרית לפרקטיקה הלכתית יהודית. היהודים לא האמינו בכך שמרים הופרתה מרוח הקודש, ואם תחשוב על זה, די הגיוני שביהדות לא יקבלו את זה שישו הוא "בן האלקים" כפשוטו, משום שקבלה כזו היא חצי הדרך לאמונה מלאה בכל עיקרי הנצרות. משכך נשארו רק שתי אפשרויות: או שהופרתה מבעלה או שהופרתה מאדם אחר. מכיוון אחר, אם מרים אכן נכנסה להריון מאדם אחר בתור אשת איש, זה יכול להיות "טריק" מאד יעיל לתרץ זאת בטענה ש"רוח הקודש", היא שהפרתה אותה. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 11:07, 8 ביולי 2018 (IDT)

האם לישראל יש בכלל גבולות מוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ראיתי שאפילו ההכרה הבינלאומית לכאורה במערב ירושלים כחלק ממדינת ישראל היא דה-פקטו, זאת אומרת, באופן רשמי אין הכרה כזאת. ראיתי גם שהקהילה הבינלאומית לא הכירה אחרי מלחמת העצמאות בריבונות ישראל (וירדן) בעיר כי זה נגד תכנית החלוקה. האם זה אומר שהגבולות המוכרים של המדינה הם אלו בכלל של תכנית החלוקה? אבל בעצם, מצד שני, תכנית החלוקה הייתה רק המלצה, ולא שמתי לב לבעיות במועצת הביטחון של האו״ם עם בנייה ישראלית בבאר שבע.. יכול להיות שאין לישראל גבולות מוכרים בכלל? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראה גבולות מדינת ישראל. באופן כללי בשטח התחום בקו הירוק (כלומר קווי שביתת הנשק של 1949) הוכרה ריבונות ישראל למעט בשטח שהיה אמור להיות בינלאומי לפי תכנית החלוקה (מערב ירושלים). הגבולות עם ירדן ומצרים הם בהתאם להסכמי השלום עימן, ואף הם כמובן מוכרים. אמיר מלכי-אור - שיחה 16:50, 4 ביולי 2018 (IDT)
הגבולות עם מצרים וירדן מוכרים בינלאומית, והוסכמו על ידי שני הצדדים המעורבים. בזמנו האו"ם הכיר בכך שישראל יצאה לחלוטין מלבנון ונמצאת על שטח הגבול הבינלאומי שנקבע, אם כי הם עדיין לא עושים כלום נגד חזבאללה והטרור שלו (יוניפי"ל זו בדיחה וחבורה של פחדנים שלא שווים כלום). "הגבול הפנימי" בין ישראל לשטחי יש"ע הם הנושא העיקרי הנתון במחלוקת בינלאומית. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 17:23, 4 ביולי 2018 (IDT)

סדר לבישת טלית גדול[עריכת קוד מקור]

--79.177.105.176 16:29, 4 ביולי 2018 (IDT)

מצב: חדש

בתפילה לפני לבישת טלית גדול בקטע המתחיל במילים הריני מיתעטף גופי בציצית וכו' יש את המישפט הבא : "ועל ידי מצות ציצת תינצל נפשי ורוחי ונישמתי ותפילתי מן החיצונים, והטלית יפרוש כננפיו עליהם ויצילם וגו'" שאלתי מי הם החיצונים ומה הפירוש של כל הקטע של המבוא ללבישת הציצית ?

תודה

ראה את הערך קליפות. בקצרה, על פי הקבלה, הציצית מגינה על האדם מהמזיקים הרוחניים. • דגש חזקשיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ח • 16:32, 4 ביולי 2018 (IDT)

יידיש ופרופ' ישעיהו לייבוביץ[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לפני שנים אחדות ראיתי ביוטיוב התייחסות חריפה של לייבוביץ בנוגע לשפת היידיש. הוא תיאר שם יהודים קרתנים דוברי יידיש מתלוננים בפני הרשויות על יהודי פורץ גדר במעין יידיש-גרמנית כביכול כשהרוב המכריע של אוצר המילים שבפיהם היה בעברית. איני זוכר את שם הסרטון. אשמח לעזרה. 93.172.57.224 00:24, 5 ביולי 2018 (IDT)

זה לא נשמע כ"כ הגיוני. במספר הזדמנויות לייבוביץ אמר שאין לו יחס שלילי ליידיש, והיה שמח לשוחח בה (לדוגמה, בספר הראיונות "ישעיהו ליבוביץ - על עולם ומלואו").
כתבתי 'התייחסות חריפה' אבל אין הכוונה להתייחסות שלילית בדווקא אלא לחריפות הסיפור ותיאור שפת היידיש. הסיפור מדגים כיצד אפשר לתת תיאורים ארוכים שכולם בעברית טהורה ורק מילות הקישור הן ביידיש. אין כאן שום שאלה של היגיון. 93.172.218.139 18:46, 6 ביולי 2018 (IDT)

מהו השם הפורמלי המקובל לכסת״ח משפטי[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי משתמש:אמיר מלכי-אור יודע? 79.177.25.226 04:28, 7 ביולי 2018 (IDT)

ייתכן שהכוונה היא לתניית פטור (Disclaimer). דוד שי - שיחה 11:40, 7 ביולי 2018 (IDT)
אני לא משפטן משום סוג אך התרשמתי שיש תניית פטור מונחתת (כזו שלא חותמים עליה אלא רק מודיעים עליה) ותניית פתור מאושרת (כזו שחותמים עליה לפני קבלת שירות). בכל מקרה ה"פתור" שבתניית הפתור לכאורה חייב להיות חוקי, כלומר לשקף את חוקי המדינה בה ניתנה תניית הפתור (לא ייתכן שאדם יחייב אדם אחר במשהו שהחוק מחייב אותו לא לחייב אותו במישרין או בעקיפין). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

צילום 360 מעלות היקפי מול כדורי[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם יש מינוח מיוחד לציין תמונת ״360 מעלות״ במישור אחד (למשל היקפית), מול תמונה כדורית (כדוגמת Street view)? Gil mo - שיחה 12:18, 5 ביולי 2018 (IDT)

הסכם פולין-ישראל משהו-שואה[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בכתבה בynet מדברים על איזה הסכם שנכתם בין ממשלת פולין לישראל. אבל הכותב נראה כמנסה להסתיר את זה שלא ידועים לו שום פטרים על ההסכם (על ידי הצגת דברים של אנשים שונים ודעתם). אין שום מידע על הסכם עצמו. האם יש לכן מידע במה מדובר? שואל השאלות - שיחה 20:44, 5 ביולי 2018 (IDT)

כאן תוכל לקרוא את ההצהרה המשותפת של ראשי ממשלות פולין וישראל, וכאן תוכל לקרוא את דעת "יד ושם" על ההצהרה. דוד שי - שיחה 11:38, 7 ביולי 2018 (IDT)

מה ההסבר המדעי לזה שאדם יכול לחוש כשמישהו אחר מביט בו?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מהו ההסבר המדעי לעובדה שאפשר לחוש במבט של מישהו אפילו כשהוא מאחור או תוך כדי שינה וכדומה?185.217.68.203 22:56, 5 ביולי 2018 (IDT)

ההסבר המדעי הוא שהתופעה לא קיימת. ניסויים מבוקרים לא מצליחים להראות אותה. אפשר לדעת שמישהו נמצא מאחוריך לפי הקולות שהוא משמיע. אתה מוזמן לבצע ניסוי פשוט: קבע עם חבר שפעם בדקה מתוך עשר דקות הוא יסתכל או שלא (קביעה אקראית שלו לפי הטלת מטבע) בך דרך חלון כאשר אתה עם הגב אליו. כמה פעמים הצלחת לנחש נכון האם הוא הסתכל עליך? Tzafrir - שיחה 23:40, 5 ביולי 2018 (IDT)
המציאות היא שיש אנשים שמתעוררים כשמסתכלים עליהם109.64.2.65 00:02, 6 ביולי 2018 (IDT)
תחליף את המילה "מציאות" בביטוי "אמונה טפלה" ותקבל משפט נכון אמפירית. אילן שמעוני - שיחה 00:21, 6 ביולי 2018 (IDT)
אם כי אני מניח שהאמת איתך, אילן, לא הייתי מנכס לטענה את הטיטל "נכון אמפירית" מבלי לעשות ניסוי חזק מספיק כדי לאשש אותה. גם בשביל שלא תפספס בטעות עוד אפקט מפמבה, אבל בעיקר בגלל שכל הרעיון של מדע אמפירי הוא לא להחליט בשביל הטבע מה נכון עבורו, אלא לנסות. משה פרידמן - שיחה 07:57, 6 ביולי 2018 (IDT)
נכון, אבל כשמשהו סותר את את מה שידוע לנו (כול אפקט מפמבה), צריכים לבדוק אותו היטב לפני שטוענים שהוא נכון. יש הסברים פשוטים יותר למה אנשים יכולים לחשוב כך למרות שזה לא נכון. כל עוד זה לא נבדק בניסוי מבוקר, אין כאן נתונים אלא סתם תחושות בטן (או תחושות עורף. רק מהדיון הזה אני מקבל תחושה בעורף. ואף אחד לא מסתכל בי מאחורי: יש שם קיר). וכן, הטענה נבדקה בניסויים מסודרים והם לא הראו שהיא קיימת. ר' לדוגמה הערך האנגלי w:Psychic staring effect.
בהחלט יכול להיות שאנשים מתעוררים כאשר מסתכלים עליהם. זה יכול לקרות מסיבות שונות: בגלל שבמקרה אותם מתבוננים גם משמיעים רעשים. או שאולי המתבוננים מסתכלים מספיק זמן ובאותו הזמן הישנים ממילא מתעוררים. או שמקרים שבהם זה לא קורה אינם מעניינים מספיק ולא נזכרים. זוהי כבר טענה שונה מהטענה המקורית וצריכה להיבדק בנפרד. גם כאן אפשר בקלות לתכנן ניסוי מבוקר לבדיקתה (אבל הוא ייקח זמן רב יותר). Tzafrir - שיחה 11:30, 6 ביולי 2018 (IDT)
שים לב, צפריר, שלא אמרתי שטענה כלשהי היא טענת אמת. להיפך הוא הנכון. אבל כדי לטעון ש "מדובר באמונה טפלה" זה משפט נכון אמפירית, צריך לבדוק את זה אמפירית. אי אפשר לטעון לנכונות אמפירית של משהו שלא נבדק אמפירית. הערך שהפנת אליו, מרפרוף מהיר, רחוק מאוד מלהצביע על מציאות מחקרית שמראה באופן מובהק שמדובר באמונה טפלה. יתרה מכך, אתה עצמך הצעת מספר נימוקים מדוע הטענה עשויה להיות נכונה, משלל סיבות צדדיות. מה שאומר שגם לדעתך בדיקה אמפירית לא בהכרח תצביע על כך שמדובר באמונה טפלה, אלא בתוצאה של מערכת סיבתית שונה מזו שהניח השואל. אני שב ומדגיש שאני לא חושב שיש בינינו חילוקי דעות ביחס לשאלתו של השואל. אני רק מבקש להקפיד על שימוש מדוייק בביטוי "נכון אמפירית", ובהפרדה ברורה בין עובדות לבין פרשנות. משה פרידמן - שיחה 00:47, 8 ביולי 2018 (IDT)
העניין הוא שזה נבדק אמפירית. זוהי עוד אחת מטענות הפרפסיכולוגיה שקל להדגים אותה אבל משום מה לא מצליחים להדגים אותה בניסוי מסודר. גם הקבוצה של שלדרייק מראה אפקט שהוא אולי מובהק אבל חלש. כלומר, לפי שלדרייק יש שיעור קטן יחסית מהאוכלוסייה (אוכלוסיית הסטודנטים במחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטאות בארצות הברית) עם התכונה הזו, אולם שיעור גדול בהרבה מהאוכלוסייה (הכללית) חושב שיש לו את התכונה הזו. מכיוון שהניסוי הנדרש כאן (לפחות הניסוי הבסיסי) הוא כל כך פשוט ושהטענה בכלל לא מסתדרת עם הידע שלנו על העולם, אני חושב שנטל ההוכחה עבר לצד השני. אני מחכה לראות מישהו שיצליח להראות בצורה מספיק עקבית (לדוגמה: 2/3 מהמקרים) שהוא מצליח לחוש שמסתכלים בו במבחן מסודר. Tzafrir - שיחה 07:15, 8 ביולי 2018 (IDT)
הטענה שמדובר באמונה טפלה לא הודגמה אמפירית, לכל הפחות לא הובאה לכך ראיה בדיון הזה, או שיש לנו סטנדרטים מאוד שונים לגבי מה נחשבת ראיה אמפירית. שאלת נטל ההוכחה היא שאלה הקשורה בקבלת החלטות, אבל היא איננה יכולה להחשב לראיה אמפירית. כאמור, אני בכלל לא חולק עליך. אני רק מבקש להעיר שלהגיד שהטענה שמדובר באמונה טפלה נכונה אמפירית זו אמירה לא נכונה. לפחות על פי מה שהובא לפנינו בדיון. משה פרידמן - שיחה 12:33, 8 ביולי 2018 (IDT)
זכור לי שקראתי כתבה על מחקר כזה, וכמובן שעכשיו אני לא מוצא לא כתבה ולא מחקר. אני כבר לא מוכן להשבע שלא הזיתי. הסמקה אילן שמעוני - שיחה 21:07, 8 ביולי 2018 (IDT)
תשובה לשניכם: קראתם את הקישורים מהערך w:Psychic staring effect? אני לא נכנס לשאלה הסמנטית האם משהו נחשב לאמונה טפלה. מה שמעניין אותי האם זוהי תופעה קיימת. זוהי תופעה שקל להדגים אותה בניסוי. ניסויים מסודרים הראו שהיא אולי קיימת אבל לא שכיחה, וככל הנראה לא קיימת. לא נמצא מי שהצליח להדגים שהיא קיימת אצלו בצורה עקבית (ולזכות בסכום כספי נכבד). מעבר לכך, נראה שקיומה סותר את הידע המדעי שמוכר לנו. לכן אם אתקל בדיווח על התופעה אני אניח מראש שמדובר על שגיאה כל עוד לא הוכח בצורה מאוד משכנעת אחרת. Tzafrir - שיחה 00:43, 9 ביולי 2018 (IDT)

לקרוא לבן על שם האב[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שמתי לב שקיים מנהג באירופה לקרוא לבן ולאב באותו השם. לדגומה לאבא של יוהן שטראוס קראו יוהן שטראוס ולאבא של ולדימיר פוטין קראו ולדימיר פוטין (באמת). אז מאיפה המנהג המוזר הזה בא ולמה אין אותו ביהדות? 213.55.176.188 12:17, 6 ביולי 2018 (IDT)

לעניין היהדות, לפי הרמב"ם והשולחן ערוך, ישנה בעייה עם זה בגלל מצוות מורא אב ואם. עיין שם.
לעניין המנהג, עיין בערך שם פרטי#שמות פרטיים העוברים במשפחה.
אין איסור ביהדות לקרוא לבן בשם האב, והדבר תלוי במנהגי המקומות. כך כותב רס"ג על ספר שמות, פרק ל"א, פסוק ב', "אפשר שמלך צור שמו חירם בן חירם כדרך שבני אדם בזמנינו זה קוראים שם יהודה בן יהודה. כך גם נהגו עד הדורות האחרונים ביהדות תימן. מקורות לכך ראו בספר זוכר הברית סימן כד אות ג. ובספר כיבוד הורים ומוראם, פרק שלישי. בברכה אבי84 - שיחה 10:04, 9 ביולי 2018 (IDT)

לוחיות ברכת כהנים, ובכלל, מיקום ממצאים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום, בערך לוחיות ברכת כהנים כתוב שהן נמצאות במרכז מורשת מנחם בגין. ככל הידוע לי, הלוחיות המקוריות נמצאות במוזיאון ישראל (וכך גם כתוב בערך האנגלי). כך זה גם נראה על פי אתר מוזיאון ישראל. כך שאולי יש במרכז מורשת בגין העתק, אבל המקור נראה לי במוזיאון ישראל. האם מישהו יוכל לאשש זאת?

בנוסף, האם ישנו מאגר מידע בו ניתן להכניס שם/מספר ממצא או משהו כזה ולקבל מידע על איפה בעולם הוא נמצא? האם יש דבר כזה ליצירות אומנות?

הצדקה משפטית למניעת כניסה לישראל של גורמים[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

ידוע שישראל מעכבת בשדה התעופה פעילים שונים (בעיקר פעילי זכויות אדם, פרובוקטורים, אנשי מחאה וכדומה). השאלה היא מה ההצדקה המשפטית לזה? ניקח דוגמה מנעו מאריאל גולד את הכניסה לישראל: מי הוא זה שמנע ומה החוק שהוא הסתמך עליו? (אני בכוונה לא רוצה להיכנס לשאלה של "האם זה מוסרי/מוצדק/נכון/כדומה לעשות?". אני שואל פורמלית בלבד) Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:10, 6 ביולי 2018 (IDT)

חוק הכניסה לישראל. שנילי - שיחה 21:44, 6 ביולי 2018 (IDT)

גשרי ביילי בישראל[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

הסרתי עכשיו מהערך גשר ביילי שני גשרים שכבר לא קיימים. מה לגבי השאר? האם יש בארץ (או בגבולותיה) גשר ביילי פעיל? Tzafrir - שיחה 04:48, 7 ביולי 2018 (IDT)

למה להסיר את העובדות מהערך, במקום לעדכן אותן? יש לכתב שבעבר הגשרים האלו התקיימו, ושהם הוחלפו בגשרים אחרים. 77.125.1.178 17:29, 11 ביולי 2018 (IDT)
מסכים לחלוטין עם מה שכתב קודמי. עבר לא מוחקים, אלא מעדכנים בהתאם לשינויים שחלו. עובדה שהיה, ואת זאת לא ניתן לשנות. בנצי - שיחה 21:16, 11 ביולי 2018 (IDT)
מכיוון שנוסח הערך מתייחס במפורש לגשרים שעדיין בשימוש. מכל הרשימה נראה שגשרי הביילי שבשימוש הם אולי גשר אחד על הקישון וגשר בתוך מפעלי ים המלח. האם הגשרים הללו עודם בשימוש? Tzafrir - שיחה 01:03, 16 ביולי 2018 (IDT)

לסביות באסלאם[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ידוע על האיסור הכבד על הומוסקסוליות באיסלאם. ידועים הוצאות להורג של הומואים. אז מה היחס לנשים לסביות באיסלאם?

לסביות היא צורה של הומואיות ואסורה לחלוטין באסלאם האורתודוקסי. האיסור על לסביות באסלאם מגיע הן מספרות החדית' שמכילה חלק משמעותי ממשנתו של מוחמד ("סונת מוחמד") והן מפסקי הלכה (השריעה) שמקדשת יחסים לא הומואיים בלבד. ספרות החדית' מגנה את היחסים הלסביים ומזהירה מ"עונש" עליהן (ראה lesbians hadith בגוגל ובפרט כאן). לפי פרשנות אחת הסיפור בקוראן על "בני לוט" שם מוקעת הומואיות מתייחס לגברים ונשים כאחד ולא רק לגברים. כמובן שבסלאם לא אורתודוקסי כמו אסלאם קוראניסטי (Quran-only Muslims) או רפורמי, התמונה אחרת ונתונה לפרשנות פחות שמרנית והומופובית אם בכלל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם במדינות האיסלאם, לרבות הרשות הפלסטינית מקובל עונש מוות ללסביות, בדומה לעונש מוות (דה פרקטו) להומואים?

מה זה יסוד הטעינה לפי מקסוול?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום, לצערי לא יצא לי ללמוד המון פיזיקה בעברי ויש לי שאלה יסודית. שמעתי שמדען ששם משפחתו מקסוול הבין שלא ניתן להסביר אלקטרו-מגנטיקה של מסה על ידי חלל, זמן ומסה (אנרגיית מסה?) ולכן הוא הוסיף יסוד פיזיקלי נוסף בשם "טעינה" (? ובאנגלית, charge). תודה רבה למי שיעזור לי להבין במה מדובר. בבקשה בלי סרקזם. תרגישו חופשי לערוך את הכותרת שיהיה יותר קל למצוא אותה לתלמידי פיזיקה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא טעינה אלא "מִטען". אתה מדבר על אחת ממשוואות מקסוול. ביקורת - שיחה 02:21, 8 ביולי 2018 (IDT)

צמיחת שיער גבות קיצונית אצל גברים קשישים[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

התרשמתי שאצל גברים קשישים רבים בעיקר בגיל מעל 90, שיער הגבות צומח מעל לגודל בו היה נפוץ רוב חייהם. אם אני צודק אז למה זה? הרי יש פחות טסטוסטרון בהנחה שזה קשור.

התשובה היא כנראה שאף אחד לא יודע בדיוק למה. אבל סביר שזה נגרם מבעיות כלשהן של חוסר איזון הורמונלי. שיער אצל אנשים שונים ובמקומות שונים בגוף מגיב באופן שונה לטסטוסטרון ולהורומונים אחרים, ובגיל מתקדם עולה ההסתברות לתקלות. H. sapiens - שיחה 19:08, 9 ביולי 2018 (IDT)
תודה.

האם חתולים נדרסים יותר בקיץ? ואם כן, למה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מדי פעם יוצא לי, לצערי, לראות בכבישים חתולים או כלבים דרוסים. בזמן שנסעתי עם חבר, לפני כשבועיים, ראיתי חתול דרוס, והסבתי את תשומת לבו לכך. הוא טען שבקיץ ניתן לראות יותר חתולים דרוסים מבעונות אחרות. תהיתי אם קיימת סטטיסטיקה מחקרית המאששת את הטענה שלו. אם כן, מה יכולה להיות הסיבה לכך? האם עונת הייחום של חתולי רחוב מתחילה או מסתיימת בקיץ? האם זמן הלידה של גורי חתולי רחוב הוא בעיקר בקיץ?

המשך יום נעים, אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 14:38, 8 ביולי 2018 (IDT)

עונת ההמלטות Face-sad.svg אילן שמעוני - שיחה 21:05, 8 ביולי 2018 (IDT)
לדעתי בחלק מהמקרים מדובר בהתאבדויות, חתולים שקופצים לפני מכוניות נוסעות והנהגים לא מספיקים לעצור. המניע? ייצורים הלובשים פרווה בקיץ ישראלי משתגעים מהחום. בברכה. ליש - שיחה 08:01, 10 ביולי 2018 (IDT)
Sarcasm alert אילן שמעוני - שיחה 12:38, 10 ביולי 2018 (IDT)

mega[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

למה מגה הפכה לאתר ההורדות הפיראטיות הטוב בעולם אני מרחם על היוצר שלו משתמש:מנחם שער (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

שני ילדי הימלר הנותרים עדיין חיים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

להימלר היו עוד שני ילדים ביולוגיים שנולדו אחר בתו הבכורה גודרון. האם שניהם עדיין בחיים? כמו כן היה לו ילד רביעי מאומץ, האם גם הוא בחיים?

Himmler had been married to Margarete Boden since 3 July 1928 and had a biological daughter Gudrun (1929-2018) and the adopted son Gerhard of the Ahé (28 July 1928 - Dec. 2010).

With his private secretary Hedwig Potthast he had two children, one son, Helge (born February 15, 1942) and a daughter, Nanette-Dorothea (born July 20, 1944).

כך הויקי הגרמנית. 129.69.140.138 14:08, 9 ביולי 2018 (IDT)
Stepson Gerhard, who volunteered as a 16-year-old to the SS, became a Russian prisoner after the war. In 1955, he returned to Germany as a 27-year-old, his stepmother Marga picked him up in the camp Friedland. Gerhard lived for a short time with her and Aunt Lydia in Bielefeld. In 1956 he moved to Lübeck, became a motorist, got married and got a son. He still had contact with stepmother and step-sister until Marga's death in 1967. Gerhard von der Ahé died in 2010 in a hospital in Lübeck

למה קינוח מתוק הוא בסוף ארוחה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

למה לא מתחילים ממשהו מתוק, אלא שומרים אותו לסוף? מה ההגיון? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לדעתי אין מדובר בשאלה של הגיון אלא של נוהג והרגל.
ראה את המאמר לאהבת הטעם המתוק יש סיבות אבולוציוניות, אבל למה אוכלים קינוח דווקא בסוף ארוחה? באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.RimerMoshe - שיחה 16:20, 9 ביולי 2018 (IDT)
סתם ניחוש שלא ראיתי בשום מקום: אוכל מתוק הוא המהיר ביותר בהעלאת רמת הגלוקוז בדם, ולכן ביצירת תחושת שובע וסיפוק. אם נאכל אותו כבר בתחילת ארוחה גדולה אנו עלולים ליצור תחושת שובע מהר מדי, כך שלא יהיה חשק לאכול את שאר הארוחה, וההנאה מאכילתה תהיה פחותה. בשיטה המקובלת אנחנו משמרים טוב יותר את תחושת הרעב לאורך כל הארוחה, ורק עם הקינוח המתוק בסוף מוודאים תחושת שובע וסיפוק משיא מהיר של גלוקוז בדם. H. sapiens - שיחה 18:28, 9 ביולי 2018 (IDT)
עוד ניחוש שלי: הטעם שנשאר בפה מכל הארוחה, הוא הטעם של המאכל האחרון שנאכל בה, ולכן, שומרים את המאכל הטעים לסוף הארוחה. כך, הטעם שנשאר בפה לאחר הארוחה הוא הטעם הכי טעים בה. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ז בתמוז ה'תשע"ח • 12:56, 10 ביולי 2018 (IDT)
מסכים עם RimerMoshe שזה עניין תרבותי, באירוע שהשתתפתי בלונדון הגישו לנו למנת פתיחה סלט פירות מתוקים בדומה למה שמגישים אצלינו לקינוח. הבעיה בזה שזה סותם את התאבון. מוטיאל - שיחה 22:49, 15 ביולי 2018 (IDT)

פלסטר על החלק האחורי משל כף הרגל לנשים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שמתי לב שנשים רבות מדביקות פלסטר על החלק האחורי של כף הרגל בנקודת מגע עם הנעל. למה זה? אי אפשר לעצב נעל שלא תחתוך לאישה ברגל?

היופי הוא כואב, כנראה. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ט בתמוז ה'תשע"ח • 09:13, 12 ביולי 2018 (IDT)

עד העונג הבא[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם השיר הזה של המכשפות הוא שיר ארוטי?

לא בהכרח, אלא אם גם ארוס התעסק עם סמים. בברכה. ליש - שיחה 07:56, 10 ביולי 2018 (IDT)
סביר שכן. עם זאת, כששיר הופך נחלת הכלל אין ליוצר בלעדיות על הפרשנות. רנן - שיחה 20:19, 15 ביולי 2018 (IDT)

ביקורת על הנחת היסוד של הסקפטיציזם[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

יש סקפטיציסטים (או שאני מתבלבל עם קבוצה אחרת) שיטענו ״עד שלא יוכח לי ש x קיים מבחינתי הוא לא קיים״.

הישנה ביקורת לוגית על העמדה הגורפת והקיצונית הזו? הרי אולי x כן קיים בלי תלות בנפשו המוטה של מי שיטען כך.

פרט לתודעה של האדם כלפי עצמו, שום דבר לא מוכח כקיים. הגישה שתיארת מביסה את עצמה. אילן שמעוני - שיחה 22:57, 9 ביולי 2018 (IDT)
אישית אני לא מסכים ששום דבר מלבדה לא קיים אבל השאלה שלי היא האם יש דרך לוגית, למשל במשוואה לוגית להוכיח שהגישה שהצגתי בשאלה שגויה?
מבחינת הלוגיקה: המסקנות שלך תלויות בהנחות היסוד. השאלה היא כאן מהן הנחות היסוד שמקבלים (והאם כל הצדדים בדיון מסכימים עליהן). אבל בעצם גם המשמעות של הוכחה אינה, כנראה, המשמעות של ההוכחה בלוגיקה המתמטית הטהורה. בפיזיקה עוסקים בתאוריות שבאופן כללי אין דרך להוכיח אותן אבל אפשר להעמיד אותן שוב ושוב למבחנים שונים ובכך להגביר את אמינותן.
בפועל במקרים רבים משמעות המילה „הוכחה״ דומה יותר למושג המשפטי „הוכחה מעבר לספק סביר״. ר’ לדוגמה מערכת הוכחה אינטראקטיבית. זהו מושג מתחום מדעי המחשב עם שימושים מעשיים לרוב. באופן כללי אפשר להחליף כאן את המילה „הוכחה״ במילה „שכנוע״. עם בניה סבירה של פרוטוקול (זוכרים?) ההוכחה אפשר להגיע לרמת אמינות גבוהה כרצוננו. במובן הזה התאוריות החשובות של הפיזיקה הן מוכחות: הן עמדו במספיק מבחנים כדי לשכנע אותנו בצורה מעשית בנכונותן. לדוגמה: כדי שכאשר אנו בונים מכשירים יקרים ורוצים שהם יעבדו, זה על בסיס אותן תאוריות פיזיקליות. וזה גם עובד. Tzafrir - שיחה 07:45, 10 ביולי 2018 (IDT)

שיר אחר, שאלה אחרת[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

כבר כמה שבועות בהם מושמע בגל"צ חלק משיר או נעימה של שיר המוכר לי, אבל איני מצליח לזהותו. הקטע המוזיקלי מלווה תשדיר פירסום של 'חיש גד', והוא מזכיר במידה מסוימת את הסגנון של להקת בוני אם. אשמח על זיהויו. בנצי - שיחה 21:21, 9 ביולי 2018 (IDT)

T'es Ok של להקת Ottawan (שלמרות הצלחתה המסחררת אין לנו ערך עליה). טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:36, 9 ביולי 2018 (IDT)
אם אתה מעוניין בערך, כתוב לפחות Ottawan(אנ'). Tzafrir - שיחה 07:28, 10 ביולי 2018 (IDT)
שיר מקסים, בצרפתית. תודה לך. אכן, אין לו ערך עברי. אגב, לאחר צפיה בסרטון שצירפת, הדמיון לבוני אם אינו מקרי, ולא רק מבחינה קולית. זו אותה תרבות קאריבית, עם היכולת המוזיקלית הנהדרת, והשליטה המסונכרנת הנפלאה בתנועות הגוף שלהם. בנצי - שיחה 23:27, 10 ביולי 2018 (IDT)

למה נותנים לילדים אקמול בנרות רקטליים? זו תחושה מוזרה ומזעזעת לילדים אני מניח אז למה לא טבליה כמו למבוגר וזהו?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בכלל, אי אפשר לתת לילדים סוכריות אקמול או למרוח עליהם משחת אקמול? כל הקטע של הנרות נראה לי תמוה בלשון המעטה. תודה על התשובה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לגבי סוכריות - קיים סירופ "אקמולי" ודומיו. יש להם טעם לואי אבל רוב הילדים מסכימים להם. לגבי משחה - ספיגת אקמול (ותרופות אחרות) לזרם הדם דרך העור איטית מאד. אילן שמעוני - שיחה 12:36, 10 ביולי 2018 (IDT)
מה גם שמתחת לגיל 3 לא מומלץ לתת סוכריות או טבליות מחמת סכנת חנק, כי הילד אינו מיטיב לבלוע אותן. מנסיוני עם הבת הפרטית שלי, גם אקמולי אינו תמיד חלופה ראויה. היא פשוט מסרבת לפתוח את הפה. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ז בתמוז ה'תשע"ח • 13:02, 10 ביולי 2018 (IDT)
הספיגה דרך דופן המעי היא המהירה והיעילה ביותר, שכן היא מיידית. בנצי - שיחה 23:09, 10 ביולי 2018 (IDT)
נרות אקמול מומלץ לתת רק כאשר הילד/ה מקיא. הסיבה היא שבסירופ ניתן לכוון באופן עדין את המינון ובנרות יש מינונים קבועים. אין ספיגה של פראצטמול דרך העור, למיטב ידיעתי, וגם אם היתה זו דרך מאוד לא יעילה. רנן - שיחה 20:25, 15 ביולי 2018 (IDT)

לאן נעלם הגוגל טרנסלייטור?[עריכת קוד מקור]

הועבר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ#לאן נעלם הגוגל טרנסלייטור?

האם החרדים הבריטים פחות קשורים לישראל מחרדים אמריקנים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בישראל עצמה פגשתי יהודים חרדים רבים מארה״ב, קנדה ודרום אמריקה וגם יהודים חילונים לכאורה מבריטניה אבל לא זכור לי שפגשתי אפילו יהודי חרדי בריטי אחד בתוך ישראל למרות שיש המון חרדים בריטים. האם הפ אנטי ציונים? תודה. 141.226.59.239 18:55, 10 ביולי 2018 (IDT)

אני פגשתי רופא חרדי אחד שעלה מסקוטלנד עם המשפחה, והוא עבד במסגרות ציבוריות ופרטית.Ewan2 - שיחה 19:37, 10 ביולי 2018 (IDT)
אין הבדל בין חרדי בריטניה לארה"ב. מיעוט קטן מהם הם אנטי ציונים, בדומה לארה"ב ולישראל עצמה. זה שלא פגשת - לא מהווה אינדיקציה נכונה. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 19:53, 10 ביולי 2018 (IDT)
אתה מוזמן לבקר בהר נוף; יש שם גרעין חרדי גדול של אנגלו-סקסים. קובץ על ידשיחה ♦ 12:01, 11 ביולי 2018 (IDT)
השאלה לא הייתה על אנגלו-סקסים. השואל דווקא הבחים בחרדים אנגלו-סקסים בישראל, ושאל מדוע מתוכם כמעט אין כאלו ממוצא בריטי. בן עדריאלשיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ח 14:41, 11 ביולי 2018 (IDT)

לאיזו כיתה/לכמה יחידות בבגרות מתאימה השאלה הבאה:[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

המרחק בין תל אביב לאשדוד הוא 40 ק"מ, והנהג עושה את הדרך במהירות ממוצעת של 40 קמ"ש. בדרך חזרה הוא מחליט לנהוג במהירות כזו כך שהמהירות הממוצעת בכל הנסיעה (הלוך ושוב) תהיה 80 קמ"ש. באיזו מהירות עליו לנהוג בדרכו חזרה? חזרתישיחה 22:23, 10 ביולי 2018 (IDT)

אם מניחים שהדרך בחזור ארכה אותו זמן, רמת הדיון מתאימה ל-3 יח"ל מתימטיקה או 3 יח"ל פיזיקה. בנצי - שיחה 23:13, 10 ביולי 2018 (IDT)
ההנחה שלך שגויה לחלוטין, ואין צורך בשום הנחה לפתרון השאלה; היא מוגדרת היטב (מה התשובה לשאלה לדעתך?) חזרתישיחה 07:59, 11 ביולי 2018 (IDT)
???
אם הנהג עבר בהלוך, דרך של 40 ק"מ במהירות ממוצעת של 40 קמ"ש, הרי שהוא עשה בהלוך את הדרך הזו בשעה. כדי לעשות את הדרך הלוך ושוב (80 ק"מ) במהירות ממוצעת של 80 קמ"ש, הוא חייב שכל הדרך כולה תארך לו שעה, מה שאומר שאת כל הדרך חזרה הוא אמור לעשות באפס זמן, מכיוון שהוא כבר נסע שעה בהלוך! מה שאומר שנדרשת ממנו מהירות אינסופית בדרך חזרה (מרחק חלקי זמן שווה מהירות, וכאן הזמן הוא אפס). מהירות אינסופית היא תשובה קבילה כאן? אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ח בתמוז ה'תשע"ח • 09:10, 11 ביולי 2018 (IDT)
ברור שזו התשובה, שידועה לי כמובן; מה שמעניין אותי הוא לאיזו כיתה בתיכון או לכמה יחידות בבגרות השאלה מתאימה. חזרתישיחה 14:50, 11 ביולי 2018 (IDT)
לדעתי זו שאלה קלה לתלמידי חמש יחידות. מתלמידי 3 ו-4 יחידות לא הייתי דורש להבין את המשמעות של אינסוף בהקשר הזה. עוזי ו. - שיחה 11:51, 11 ביולי 2018 (IDT)
עוזי ו.: ואם במקום 80 קמ"ש בממוצע היה נדרש 75 קמ"ש? חזרתישיחה 14:53, 11 ביולי 2018 (IDT)
לדעתי תלמיד כיתה ט' אמור לדעת לפתור את זה. Corvus‏,(Nevermore)‏
כמה הערות:
א. לא ביצעתי את החישוב בפועל, וזהו כל 'חטאי' וצר לי על כך. אין זה הופך את ההנחה שלי לשגויה, ועוד לחלוטין, אלא בלתי רלוונטית למקרה המתואר. מקרה זה הוא מקרה קיצון, ופתרון שלו אינו מלמד, בהכרח, דבר ואינו דידאקטי. מספיק לשנות את נתוני הבעיה כדי להפוך את התשובה לרלווטית (התשובה שלי היתה גישה ולא פתרון ספציפי). למעשה, היא כיוונה להבחנה בין מה המקרה שציינתי, לבין מקרים בהם הממוצע מורכב יותר, כמו נסיעה במהירויות שונות לאורך קטעי דרך שווים. מבחינה זו, שאלות כאלה לא יכללו ב-3 יח"ל.
ב. שאלה מסוג זה לא נכללת בתוכנית הלימודים, משום שאינה תורמת דבר להבנת נושאי הלימוד. היא כן תיכלל, ויש לא מעט כאלה, במסגרת תרגילי-חידה למיניהם, כאתגר חשיבתי, עם כוכבית או בלעדיו, בכיתה י' או בי"א.
ג. השאלה מתאימה גם ל-4 וגם ל-5 יח"ל, לא ל-3. בין 3 לאחרות יש הבחנה איכותית (מבחינת חומר הלימוד), ולא בין 5 יח"ל לאחרות.
ד. בהמשך לסעיף הקודם, תלמיד ט' לא אמור לפתור זאת, למעט יוצאים מהכלל. בנצי - שיחה 18:29, 11 ביולי 2018 (IDT)
השאלה הזו תואמת את הרמה שאני לומד (עולה לכיתה י', 4 יח"ל מתמטיקה). אפילו בכיתה ט' פתרתי (ללא הצלחה כמובן) שאלות מהסוג הזה. ניב - שיחה 21:12, 11 ביולי 2018 (IDT)
עם 75 קמ"ש במקום 80, זו שאלת דרך ומרחק סטנדרטית, שהייתי מצפה גם מתלמידי 3 יחידות לפתור. עוזי ו. - שיחה 01:00, 12 ביולי 2018 (IDT)
עוזי ו., תמהני האם התשובה" אינסוף" שניתנה לעיל אכן נכונה. שהרי אין זו שאלה של שאיפה לגבול ולכן התשובה צריכה להיות "אין תשובה מוגדרת" כי מדובר בחלוקה באפס, לא כן? תודה שנילי - שיחה 07:32, 12 ביולי 2018 (IDT)
אם מתחילים להתקטנן, אז אין תשובה, כי המהירות המקסימלית היא מהירות האור, כך שהדרך חזרה בכל זאת תיקח זמן כלשהו שניתן לחישוב ואינה אפס. אילן שמעוני - שיחה 08:26, 12 ביולי 2018 (IDT)
פיזיקלית נכון, יש כנראה להתחשב בתורת היחסות הפרטית. אלא שכאן מדובר בשאלה מתמטית ונשאר בתחום המתמטי הטהור. מזכיר לי שאלה ידועה בפיזיקה משנה א' בטכניון: סטודנט הובא לדין כי עבר באור אדום, הוא טען שבגלל תופעת דופלר אור הרמזור הוסח לירוק, האם יצא זכאי? (כמובן שכדי שהתופעה תתרחש עליו לנסוע במהירות העולה לאין שיעור על המהירות המותרת) שנילי - שיחה 10:30, 12 ביולי 2018 (IDT)
במקרה הזה אין שאיפה לגבול, ומהירות אינסופית היא שם קיצור לקפיצת הדרך, מעבר מיידי מ-B ל-A. הייתי מקבל תשובה כזו משום שהמשמעות שלה ברורה בהקשר של השאלה. עוזי ו. - שיחה 10:44, 12 ביולי 2018 (IDT)
האם זו שאלה לבחינת בגרות בפיזיקה או בקבלה מעשית? 77.125.1.178 19:58, 12 ביולי 2018 (IDT)

בסיסים תת קרקעיים ענקיים למחקר אווירונאוטי של הצבא האמריקני[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם יכול להיות שבשביל לבדוק כלי טיס ניסיוניים הצבא האמריקני היה צריך לחפור שטחים ענקיים וגבוהים (אולי קילומטר רבוע או חצי קילומטר רבוע?) ולבנות שטחי ענק תת-קרקעיים בהם יוכלו לטוס הכלים השונים לטיסות מבחן כדי שלא יצטרכו להטיס אותם בשמים פתוחים ובכך לחשוף את הארכיטקטורה שלהם דרך צילומי לוויין? האם יש ראיות לחפירות מאסיביות כאלה למשל על ידי היווצרותם של הרים מלאכותיים שאליהם למעשה שפכו את האדמה שחפרו? אני מניח שבסיסם כאלה נבנו בעיקר בשטחי מדבר סטייל אזור 51, אם בכלל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא. זה לא יכול להיות. קילומטר, ואפילו עשרה קילומטר, זה לא מרחק מספיק לניסוי מטוס. 77.125.1.178 17:22, 11 ביולי 2018 (IDT)
אני עונה על שאלתי לאחר הרהור בנושא ואחרי שקראתי את התשובה לעיל. על פניו אין צורך במיזם כזה כי אפשר לקבל מענה די טוב על ידי שימוש באמצעים חדישים להרחקת צופים משטחים רחבים (מערכות סריקה ומיגון, רובוטיקה ועוד) וגם אפשר להדגים תמרון דרך מציאות מדומה (virtual reality) שזה מגוון רחב של טכנולוגיות דימוי שהולכות ומתחזקות ואין שום סיבה שיפסחו עליהן בשימוש צבאי וסביר שהן רק יתייעלו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אי אפשר להרחיק לווינים מהשטח ואי אפשר לבדוק מטוס חדש רק במציאות מדומה. 77.125.1.178 19:56, 12 ביולי 2018 (IDT)
אני בספק שאתה צודק באופן טוטאלי אבל מאמין שביחס לטכנולוגיה ב-2018 אתה מאד צודק. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם משינה היא להקה הומוריסטית?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם להקת משינה היא למעשה להקה הומוריסטית? אני לא מצליח לראות את הקליפים הבלדה לסוכן כפול או את שלח לי מלאך בלי חיוך. האם אפשר לסווג אותם כ"להקות בידור ישראליות"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:05, 11 ביולי 2018 (IDT)

לפי מה שאתה כותב, מבחינתך היא כן להקה הומוריסטית. מי עוד אמור לסווג להקות, לדעתך? אין רשות רשמית לסיווג להקות. 77.125.1.178 17:20, 11 ביולי 2018 (IDT)
בחלק ניכר מהשירים - כן, אבל לא בכולם. משינה הושפעו במידה רבה מ-Madness הבריטית. השווה למשל את "ריקוד המכונה" ל - One Step Beyond. אילן שמעוני - שיחה 22:39, 11 ביולי 2018 (IDT)
וואו, זה גניבה ספרותית של ממש... לא רק המלודיה דומה. גם הסגנון, המקצב והקונספט של השיר מעותקים. Corvus‏,(Nevermore)‏
"גם רכבת לילה לקהיר" מועתקת. ויש עוד. אבל זה עדיין לא עונה על השאלה "האם אלוהים שם את האלבומים של משינה על מדף ההומור". 77.125.1.178 19:52, 12 ביולי 2018 (IDT)
הוא לא. למשינה יש חומר הומוריסטי ושאינו הומוריסטי ("ברחובות שלנו", "אנה", "אנחנו שניים" ועוד רבים אחרים) אמת שהרבה מהחומר של משינה הומוריסטי נטו. הנסיון לסיווג קשיח אינו עובד כאן. אילן שמעוני - שיחה 09:19, 13 ביולי 2018 (IDT)

האם המהלך של פתיחת תאגיד "כאן" וסגירת רשות השידור חסך כסף למדינה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ואם כן חסך, כמה חסך? תודה. 77.125.1.178 17:19, 11 ביולי 2018 (IDT)

זו לא תשובה אבל הערת צד מדעתי: אני מניח שזה חסך כסף מתוך תהליך כל שהוא של התייעלות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אני מזמן גמרתי להניח, שכול שינוי של הממסד, הוא לטובה. 77.125.1.178 19:50, 12 ביולי 2018 (IDT)
אם אתה חושב שהנחתי מה שציינת - אתה טועה. דיברתי רק על המקרה הספציפי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
המדינה מתקיימת ממיסים שמשלמים אזרחים. עד לפני חקיקת החוק הנוכחי של תאגיד השידור (בערך שנה לפני כן?) רשות השידור מומנה ממס ייעודי שהוטל רק לצרכיה (אגרת הרדיו והטלוויזיה). המהלך שקצב את חייה של רשות השידור היה ביטול אגרת הטלוויזיה (עדיין נשארה אגרת הרדיו שכל הכנסותיה הוקדשו לרשות השידור ובהמשך: לתאגיד השידור. במקום זה המדינה התחייבה לממן את התאגיד מתוך תקציב המדינה (מה שלפחות מבחינה פוטנציאלית הקטין את עצמאות התאגיד).
מעבר לכך נדמה לי שמקובל על רוב מי שעסק בתחום שתאגיד השידור מתנהל בצורה יעילה יותר (מצליח להפיק יותר בתקציב דומה). אבל אני לא יודע מה היה תקציב ראשות השידור. Tzafrir - שיחה 01:15, 16 ביולי 2018 (IDT)

כמות סבירה של אוכל אסייאתי לא ממש משביעה אותי, אבל של אוכל מזרח תיכוני כן[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מנת פאד תאי עם טופו עם ספרינג רול וחמוצים אסייאתיים תגרום לי בסבירות גבוהה לרצות עוד מנת אטריות אבל פיתה עם פלאפל או מנת כשרי ככלל יספקו ל את התאבון (חריפות או לא). אני בדרך כלל שותה רק מים עם כל מנת אוכל כי בצניעות אינני חובב משקאות ממותקים לא מבחינה בריאותית ולא מבחינת טעם ואני תוהה מדוע אוכל אסייאתי מחקתק ולא ממש חריף אם בכלל מעלה לי התיאבון כה מהר כאשר מזון מזרח תיכוני לכאורה כמעט ולא.

בפיתה עם פלאפל לא שמים מונוסודיום גלוטמט. Gil mo - שיחה 10:03, 15 ביולי 2018 (IDT)
אתה יודע מה? אני חושב שאתה צודק. כי אתמול תכננתי לכתוב שאני חווה בעיה דומה גם עם אוכל יפני שלמיטב ידיעתי מכיל מונוסודיום גלוטמט ועוד מרעין בישין אפשריים. אני הולך להתרחק מעתה מהחומר הזה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
באוכל סיני ויפני אין באופן כללי מונוסודיום גלוטמט. אולם רוטב סויה מכיל חומצה גלוטמית (בגלל שיש את זה בסויה) שפעולתה (לצורך העניין) זהה. באופן כללי לא ידועה שום בעיה עם גלוטמט בין אם הוא מופיע כחומצה גלוטמית ובין אם הוא מופיע כמונוסודיום גלוטמט (ונראה לי שמבחינת כמות הנתרן כאן זה זניח. אםלא, זה אולי איזשהו שיקול).
יש לא מעט הבדלים אחרים בין שני סוגי המאכלים. אולי מדובר על כמויות הסוכר? או כל מיני רכיבים אחרים? אבל נסה לאכול פלאפל עם רוטב סויה (אני לא מתווכח על טעם. יש גם אנשים מוזרים שאוהבים עמבה). Tzafrir - שיחה 01:28, 16 ביולי 2018 (IDT)
צפריר, אני חושב שאתה מאד טועה כשאתה טוען שאין באוכל סיני או יפני (זה הנפוץ לפחות ברוב מדינות העולם כיום: "סיני-אמריקני" או "יפני-אמריקני") מונוסודיום גלוטמט. קודם כל באוכל סיני ותאילנדי "אמריקניים" מניסיוני כל המנות כמעט מפוצצות בזה. לגבי מטבח יפני זה נעשה פחות חד משמעי; אני חושב שבאצות מסוימות ובפרט באצות נורי יש המון גלוטמט באופן טבעי או לפחות משרה-טעם-אומאמי אחר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ברצוני לציין משהו שלא ציינתי לאורך כל הדיון הזה --- בעבר סבלתי מאד מהשמנה והיו לי התקפי פיצה - אכילת פיצה מאד משכה אותי לאכול עוד ועוד, כמו עם אוכל אסייאתי. ברור לי כעת שהמונוסודיום גלוטמט בפיצה (הן זה שהוכנס לרוטב פיצה תעשייתי והן זה שבשקיות התיבול) לצד האוכל האסייאתי התעשייתי שיחקו תפקיד בכך. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בירה עם כיתוב בעברית באירופה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ראיתי גם בשוויץ וגם באיטליה דבר מוזר: בירה לא ישראלית עם כיתוב בשפה העברית, כולל הכיתוב על "פיקדון", כאילו שהבירה נועדה למכירה בישראל. איך הפחיות הגיעו לחו"ל? 213.55.211.125 21:45, 11 ביולי 2018 (IDT)

הפחיות נוצרו ומולאו בחו"ל, אך לא נשלחו לישראל. 129.69.140.138 14:22, 13 ביולי 2018 (IDT)

למה שטאלהלם ממלחמות העולם הראשונה והשנייה הכילה 2 ברגים, אחד מימין ואחד משמאל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

Brow-armor.jpg

ראו למשל השטאלהלם הזו ממלחמת העולם הראשונה והתופעה חזרה על עצמה גם בשטאלהלם ממלחמת העולם השנייה. אפשר לראות שיוצאים מן הקסדה 2 ברגים. למה שימשו ברגים אלה? ניחשתי שאולי שימשו להתקנת מגן רוח אם החייל היה נוסע על אופנוע. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

או לרצועה שתהדק את הקסדה לראש, תחת הסנטר. ביקורת - שיחה 02:09, 12 ביולי 2018 (IDT)
בערך האנגלי נכתב ליד אותה תמונה:
The M1916 design had side-mounted horn-like ventilator lugs which were intended to be support for an additional steel brow plate or Stirnpanzer, which only ever saw limited use by snipers and trench raiding parties, as it was too heavy for general use.
(למקרה שאינך קורא אנגלית: חורי אוורור שנועדו גם לספק תמיכה לפלטת הגנה נוספת למצח). H. sapiens - שיחה 19:13, 12 ביולי 2018 (IDT)
האמת שאני קורא אנגלית ונתקלתי בפסקה הזו בערך האנגלי אבל הייתי תחת סטרס ולא הכרתי כלל את המינוח הצבאי שם ואז הקטע לא היה לי מובן. מפרגן על הביאור. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

טעות לוגית?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני קורא כעת ספר שמנסה לבסס טיעון ולפיו בהינתן תנאים מסוימים כולסטרול (כולל LDL) הוא דבר בריא ואף חיוני. אניח לרגע את הדעות הקדומות והמנוגדות שלנו ושל המיינסטרים הרפואי כיום, ואצטט ברשות המומחים קטע, כדי לנסות להבין האם הוא באמת שגוי (לא אתפלא אם זה כך, ספרים מהסוג הזה בדרך כלל מלאים כשלים):

"בדוח שפירסם לאחרונה המכון הלאומי לבריאות, השוו חוקרים בין תפקודי זיכרון לבין רמות כולסטרול בקרב קשישים. הם גילו שאנשים שלא סבלו משיטיון הפגינו כישורי זיכרון טובים בהרבה, אם רמות הכולסטרול שלהם היו גבוהות. מסקנת הדוח נוסחה בבהירות: "כולסטרול גבוה קשור לכישורי זיכרון טובים יותר"."

כמובן שהיו אמורים לבדוק את זה בקרב אנשים שלא סובלים משיטיון, אבל - אם כולסטרול הוא לא בריא באופן כללי ובאופן כללי פוגע בזיכרון - בדיוק הפוך מהמבוקש - אזי יתכן שבקרב מי שלא סבלו משיטיון, אמור להיות יתרון בכישורי הזכרון לאלו שהתנאים הפיזיים המוקדמים שלהם היו כה טובים, עד כדי כך שלא לקו בשיטיון למרות הכולסטרול. ביקורת - שיחה 02:08, 12 ביולי 2018 (IDT)

ממש לא התחום שלי, אבל אנסה לתרום משהו לדיון. במדע יש חשיבות גדולה להפריד בין עובדות לבין פרשנות. העובדות הן (כפי שמוצג כאן) שאכן כולסטרול גבוה בקרב קשישים ללא שיטיון קשור לכישורי זכרון טובים יותר. שים לב שגם ההסבר האלטרנטיבי שאתה מציע איננו סותר את זה. השאלה מה עושים עם הנתון הזה היא לא שאלה מתמטית ולא שאלה תיאורטית. היא צריכה לחיות בתוך היפותזה שניתן לדחות או לאשש. ההיפותזה הזו צריכה לקחת בחשבון עובדות נוספות, למשל, על פי דבריך, שכולסטרול מגדיל את הסיכון לשטיון אצל קשישים. זה לגבי דרך הסקת המסקנות, ולגופם של דברים איני יודע כלום. משה פרידמן - שיחה 06:04, 12 ביולי 2018 (IDT)
זוהי לא טעות לוגית אלא חוסר הבנה (שלך) את המושג "קשר": אנו אומרים שקיים קשר אם תכונה נבדקת גבוהה יותר בקרב קבוצה א' מבקבוצה ב' כאשר המשתנים האחרים זהים (אני כמובן מפשט את הדברים, אבל כך זה בגדול). קשר לא אומר דבר על סיבתיות. יתירה מכך: הוא גם לא אומר דבר על כיוון : כך אישפוז במחלקה אורתופדית קשור יותר לקטיעות גפיים, אבל אין לנו להסיק מכך שאם נעביר חולה לב ממחלקה קרדיולוגית למחלקה אורתופדית גפיו ייקטעו...
כדי להסיק לגבי סיבתיות ולגבי כיוון יש צורך במבחנים אחרים לגמרי.
מקווה שעזרתי. רנן - שיחה 20:36, 15 ביולי 2018 (IDT)

כמה נפצעו בפיגוע בשפרעם?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בערך על הפיגוע נכתב שעדן נתן-זאדה פצע ארבעה אנשים, ולאחמ"כ כתוב שהוא פצע עוד תשעה נוספים, כלומר, בסך הכול - 13. לעומת זאת, בערך על טרור יהודי בישראל נכתב שהוא פצע בסך הכול תשעה אנשים. תיקנתי את האמור בערך על הטרור היהודי בישראל על פי האמור בערך על הפיגוע. האם אני צודק? ניסיתי לברר אך לא מצאתי מידע מפורש. תודה רבה, אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ט בתמוז ה'תשע"ח • 09:39, 12 ביולי 2018 (IDT)

ארצות הברית נלחמת במדינות שמעודדות הנקה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בכתבה הטרייה הזאת במאקו מצוין ש"ארצות הברית נלחמת במדינות שמעודדות הנקה", לא מובן לי מה המקור לכך או מה הסיבה ההגיונית לכך, או שמדובר בטעות בכתיבה?--93.126.116.89 16:01, 13 ביולי 2018 (IDT)

על פי תנאי הטקסט המקורי של WHO, מדינות התבקשו לעודד את אזרחיהן להיניק בטענה שמחקר מציג באופן גורף את יתרונות ההנקה, תוך התראה על כך שההורים יהיו ערניים לשיווק לא מדויק של --חברות המוכרות אבקת חלב--.

ה"ניו יורק טיימס" דיווח לראשונה כיצד הגיב ממשל טראמפ בכוח נגד ההחלטה, שאחרת היתה לה תמיכה של כל שאר חברי האספה. ממשל טראמפ דחף להסיר את הביטוי מתוך טיוטת הטקסט כי ממשלות ידרשו "להגן, לקדם ולתמוך הנקה". מהגארדיין. 129.69.140.138 16:22, 13 ביולי 2018 (IDT)

לא הבנתי מה הסיבה הרישמית להילחם בהנקה, נשמע לכאורה הזוי כשחלב אם הוא הטבעי והבריא לתינוק, לא כך? --93.126.116.89 17:19, 13 ביולי 2018 (IDT)
לפי העיתונות - הסיבה היא האינטרסים של יצרניות תחליפים לחלב אם. --א 158 - שיחה 21:04, 13 ביולי 2018 (IDT)
תטל״א (תשובה טובה לשאלה אחרת). לא מסובך להמציא נימוקים אוטומטיים מאותה רמה של „אם זה טבעי, זה צריך להיות טוב״. לדוגמה: „זה לא תפקידה של המדינה להתערב בהחלטתם של ההורים״. מההבנה הבסיסית שלי בנושא אין יתרון מאוד מובהק לחלב אם על תרכובת מזון לתינוקות (יש לא מעט מחקרים בנושא, אבל לפחות חלקם שנויים במחלוקת). אם כי עמדת ארגון הבריאות העולמי בנושא שונה. מצד שני גם לתמ״ל אין יתרונות מובהקים והרצון הוא כאן למנוע שיווק של מוצר שאין בו צורך אמיתי. כמובן שחברות שמוכרות תמ״ל יעדיפו ליצור לעצמן את השוק הזה בנוחות על חשבון הורים טריים שלא יודעים על מה מדובר. Tzafrir - שיחה 21:13, 13 ביולי 2018 (IDT)
באופן כללי, יש כאן מאבק איתנים שמתרחש על גבן של האמהות.
  • הממשלות וארגוני הבריאות מעדיפים הנקה מכל מיני שיקולים בריאותיים שקשורים לתינוק: הטבעיות של חלב האם; זה שהוא מכיל כל מיני נוגדנים שמותאמים ספציפית לתינוק, לגילו ולמחלותיו הנוכחיות; החיבור הטבעי שהוא יוצר עם אמו; ושיקולים פסיכולוגיים ופסבדו-פסיכולוגיים רבים ואחרים.
  • יצרניות תחליפי החלב מעדיפות תחליפי חלב משיקולים מסחריים ברורים.
בתווך נמצאות האמהות שמטיפים להן השכם והערב (בזמן ההכנה ללידה, על ידי הדולות למיניהן; בבתי החולים בלידה ולאחריה, על ידי אחיות ויועצות הנקה; בטיפת חלב, על ידי אחיות טיפת חלב; במרפאות קופות החולים בזמן ביקורים אצל רופאי הילדים; וזה רק הממסד הרפואי. בל נשכח את קרובי המשפחה וההורים המודאגים, את השכנות החטטניות ואת שאר "החברים", וכן את הפרסומות מטעם משרד הבריאות ואת ההודעות שיצרניות תחליפי החלב חייבות לשים על קופסאותיהן, משל היה מדובר בסיגריות), כמה חלב אם טוב יותר ובריא יותר לתינוק. אחד הדברים שכולם שוכחים במסע המסחרי והענקי הזה זה שגם האם היא גורם בסיפור. שגם לה מגיע לישון מדי פעם בלילה, כשבעלה מכין לתינוק בקבוק. שגם לה מגיעה קצת בריאות נפש, ושאם היא לא מצליחה להיניק מסיבה כלשהי, מותר לה גם לוותר קצת לעצמה ולא להיכנס לחרדות ולרגשות אשם סביב היותה אם לא טובה ומזניחה. מלבד זאת, גם האבות נשכחים כאן: האם מחוברת לתינוק כבר תשעה חודשים לפני לידתו. ההאכלה, גורם היוצר את אחד החיבורים החזקים ביותר בין התינוק להורה, יכולה להישאר נחלתה הבלעדית של האם - בהנקה; או שהיא יכולה להיות משותפת לאם ולאב, כאשר הם מאכילים בבקבוק. האמת, גם לתינוק בריא יותר לאכול תחליף חלב ושאמא שלו תהיה קצת יותר שלווה ורגועה, מאשר לינוק חלב מאמא היסטרית ומעורערת.
אין לי התנגדות להנקה, להיפך. מי שזה טוב לה וזורם לה יחסית בקלות, אדרבה. כל מה שאני מתנגד לו הוא מצב הכפייה הכמעט מוחלטת על האמהות לאחת משתי האפשרויות: להיניק או לחוש רגשי אשם נוראיים. הציגו בפני האמהות את שתי האפשרויות בצורה שקולה ואובייקטיבית, ותנו להן להחליט.
מקווה שעניתי לשואל מלמעלה. מניח שטראמפ פחות מושפע מהשיקולים שמניתי למעלה ויותר מכל מיני שיקולים אינטרסנטיים משלו, אבל זה כבר החשדנות הרגילה שלי. יום נעים, אביתר ג'שיחהתרומות • ג' באב ה'תשע"ח • 12:01, 15 ביולי 2018 (IDT)
זה לא דיכוטומי. אפשר לשלב הנקה עם תמ"ל. לעתים התינוק לא מסכים לכך ואז זה לא עובד. אילן שמעוני - שיחה 16:03, 15 ביולי 2018 (IDT)

מהם הקריטריונים להפוך לפליט פוליטי בארה״ב?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

הרי לא כל אחד שינחת בשדה תעופה באיזו עיר בארה״ב וידפוק על השולחנות ויצרח שרבים רוצים להרגו או לאסרו במדינתו מטעמים פוליטיים ו/או דתיים, באמת יקבל שם מקלט מדיני, אז האם ישנם קריטריונים לכך או שזה הרבה יותר גמיש ממה שאולי נדמה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

What is a refugee?

A refugee is someone who has been forced to flee his or her home country. As such, refugees can apply for asylum in the United States, a process that could take ---years. Getting refugee status isn't easy. The applicants have to prove that if they return to their home country, they'll be injured because of their race, religion, nationality, membership in a particular social group or their political opinion. "Refugees are generally people outside of their country who are unable or unwilling to return home because they fear serious harm," the U.S. Citizenship and Immigration Services says. CNN.

נראה שהפסקה הנ"ל רק מוכיחה את תחושתי שאין קריטריונים חד משמעיים אלא רק צריך להוכיח רדיפה לסיפוק נפשם של האמריקנים, whatever that means. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מיהו הטרול האנונימי כאן שמשאיר לי האנונימי בעצמי כאן הודעות סרק בדף השיחה הארעי ואיך זה שהוא ממשיך לפעול כבר כמה חודשים?[עריכת קוד מקור]

הועבר ל ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מיהו הטרול האנונימי כאן שמשאיר לי האנונימי בעצמי כאן הודעות סרק בדף השיחה הארעי ואיך זה שהוא ממשיך לפעול כבר כמה חודשים?

למה חמאס לא יורה גם על מצרים? למה דווקא ישראל? האם התשובה היא פשוט "בגלל היהדות" ?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

למה חמאס לא יורה גם על מצרים? למה דווקא ישראל? האם התשובה היא פשוט "בגלל היהדות"? או שמא התמונה מעט מורכבת יותר?

אישית מהכרותי עם הסירה, החדית' והקוראן אני מאמין שהתשובה היא אכן רק "בגלל היהדות" אבל אולי יש דעה מורכבת יותר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית, במשך תקופה לא קצרה מצרים האשימה את חמאס (בצדק או שלא בצדק) בסיוע לדאעש בסיני. שנית, שמעת על דבר קטן שנקרא הסכסוך הישראלי-ערבי? הוא נמשך כבר יותר ממאה שנה, כדאי להתעדכן. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:15, 15 ביולי 2018 (IDT)
לדעתי כלל לא ענית לשאלה למה שהם לא יירו גם על מצרים; האשמה איננה יריה. שמעת על שנאת ישראל בספרות האסלאם? שנאת המוסלמים הפונדמנטליים הפנאטיים את היהדות נמשכת כבר 1400 שנה, כדאי להתעדכן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
חמאס רואה במצרים בעלת-ברית ובישראל אוייב. הוא מאמין שישיג הישגים מהתקפה על ישראל, ולא ישיג הישגים מהתקפה על מצרים. אין בעיה עקרונית לחמאס או לארגונים ערבים אחרים, דתיים או חילוניים, להפנות את נשקם אלה כנגד אלה, כפי שאנו רואים במלחמת האזרחים בסוריה כיום, באירועי ספטמבר השחור ב-1970 ובעוד מקרים רבים. הג'יהאדיסטים בסוריה, שיש להם אותו קוראן כמו בעזה, מפנים את כל מרצם ללחימה נגד שלטון אסד ותומכיו, ולא פגעו עד כה כמעט ביהודים החיים בישראל השכנה. דב ט. - שיחה 14:28, 15 ביולי 2018 (IDT)
זה גם בגלל אידיאולוגיה אנטישמית קיצונית של חמאס אבל גם בגלל שהוא יודע שישראל נלחמת בו כששתי ידיה קשורות מאחור, ולעומת זאת הוא יודע שאם הוא יתקוף את מצרים הם ייכנסו בו חזק בלי בג"ץ ובלי בצלם. – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 14:39, 15 ביולי 2018 (IDT)
אני מודה לדב ט ולד"ר מאת'נייט על תשובותיהם המפורטות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מבחינת אידאולוגיה: השלטון המצרי רודף ומדכא את תנועת האחים המוסלמים המצרית (התנועה האחות של החמאס). אין בעיה למצוא תירוץ להלחם נגדו. ישראל לא מגלה נטייה להקל על המצור על עזה ואילו מצריים פותחת מדי פעם את מעבר רפיח (למעשה: הידוק המצור הישראלי בהטלת מגבלות נוספות על העברת סחורות במעבר כרם שלום גרם לפתיחה נוספת, כולל להעברת סחורות, וללא שום פיקוח ישראלי, מהצד המצרי. אז עכשיו הם מקבלים בטון ושאר טיט). אולי החמאס יודע מניסיון שישראל מבינה רק כוח (ע״ע ההקלות במצור לאחר הפשלה במרמרה, והשחרורים של ישראל בפרשת גלעד שליט). Tzafrir - שיחה 01:35, 16 ביולי 2018 (IDT)
התשובה הפשוטה ביותר היא שמצרים לא עושה מצור ימי על הרצועה!--79.181.126.79 16:19, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

ויקי רפואה - פועלת מטעם ויקימדיה? אם כן למה שלא ישוכפלו ערכיה לכאן?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני יודע שאין בעיה לשכפל ערכים ממייזמיי ויקי אחרים למיזם זה וההפך. ראו למשל את מיזם הויק "המכלול" אשר שכפל, אם אינני טועה, את כלל הערכים בויקפדיה העברית. למה אם כך ויקיפדיה העברית לא מייבאת לתוכה את כל הערכים מויקירפואה (אלה שלא קיימים בה עדיין אך קיימים בויקירפואה)? זה היה מבטיח שהידע הביו-רפואי יהיה פחות נתון להטיה ותהיה יותר תחרות על איכות (צר לי אבל במציאות שלנו כידוע לכם יש משקל לשיקולים כאלה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ויקירפואה לא פועלת מטעם ויקימדיה. ויש זכויות יוצרים על התוכן שלה. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:17, 15 ביולי 2018 (IDT)
עצם השימוש שלהם בכינוי "ויקי" לא מהווה הפרה של משהו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא. אין הגבלה על השימוש בשם, ואם אינני טועה, זה מוכרז ברשיון ה-GPL. אילן שמעוני - שיחה 12:21, 15 ביולי 2018 (IDT)
המונח ויקי לא שייך ולא נוצר עם ויקיפדיה (או ויקימדיה, שנוסדה למעשה כשנתיים לאחר שהוקם המיזם). הקונספט היה קיים שנים לפני כן, עוד בשנות התשעים. R.G. - שיחה 23:30, 15 ביולי 2018 (IDT)

האם נתניהו קיבל את הזמנת פוטין לגמר המונדיאל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

סתם שאלה מסקרנת: האם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קיבל את הזמנת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ויצפה ביחד איתו בגמר מונדיאל 2018 (היום ב-18:00 למעוניינים)? – ד"ר MathKnight-at-TAU (שיחה) 10:47, 15 ביולי 2018 (IDT)

שאלה במדע המדינה: שלטון היחיד אי פעם ״הצליח״?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם התקיימה מדינה אנושית בה שלטון היחיד, עם המנהיג העליון הרב יכולות, הכילה מדדים גבוהים של ״צמיחה לנפש״, ״הישגים מדעיים״, שלטון יציב עד מות הדיקטטור וביטחון ל-100 שנים לפחות? אם כן, מה ייחד אותה משלטוני יחיד שהתפרקו במהירות כמו בברית המועצות וגרמניה הנאצית? 141.226.62.165 14:09, 15 ביולי 2018 (IDT)

מונרכיה היתה צורת השלטון המקובלת במשך אלפי שנים. בראש האימפריות של מצרים העתיקה, אשור, בבל, ממלכת פרס, רומא העתיקה, סין הקיסרית, האצטקים, וגם צרפת של בית בורבון בזמנים מודרניים יותר, עמד שליט יחיד במשך הרבה יותר מ-100 שנה, וכל אלה הגיעו ביחס לזמנן להישגים גדולים. אמנם, לא בכולן מוצדק לכנות את השליט "דיקטטור", אבל בכולן היה ברור מי העומד בראש הפירמידה והוא לא עמד לבחירה או להחלפה. גם רוסיה הצארית החזיקה הרבה יותר ממאה שנה והגיעה להישגים גדולים, אם כי בחלק מהתחומים נפלה ממקבילותיה הדמוקרטיות-למחצה במערב. דב ט. - שיחה 14:22, 15 ביולי 2018 (IDT)
אני חושב שקשה להשוות להיום תקופה כלשהי לפני המהפכה התעשייתית (או ליתר דיוק: אמצע–סוף המאה ה־19) מבחינת הישגים מדעיים. קצב התקדמות המדע והטכנולוגיה גדול לאין שיעור מכל מה שהיה קודם. לגבי צמיחה לנפש וכדומה: אין לי מושג איפה אפשר למצוא נתונים היסטוריים. כמוכן: מהי הגדרתך לשלטון יחיד ולמדינה? האם סין הקיסרית היא מדינה אחת או שכל שושלת שם היא מדינה נפרדת? Tzafrir - שיחה 02:20, 16 ביולי 2018 (IDT)
לואי ה-14 הוא הדוגמה הכי קרובה לדרישות השואל שאני יכול לחשוב עליה, פרט לכך שהישגיו לא היו תוצאת איזשהן יכולות אישיות שלו, וחייבים יותר לאנשים חזקים שניהלו את צרפת בפועל: רישלייה, מאזארן וקולבר. לאחר מות קולבר החלה הדרדרות, אבל אבסולוטיזם פוליטי בצרפת סייע לשרידת השלטון למשך דור וחצי בלתי-כשירים נוספים. באופן כללי, מונרכיה יעילה ויציבה בדרך-כלל מתאפיינת במלך/קיסר שמתפקד כדמות רשמית ומנוהל בפועל ע"י פוליטיקאים פרקטיים מאחורי הקלעים. H. sapiens - שיחה 12:53, 16 ביולי 2018 (IDT)
ברומא, מאספסיאנוס עד מרקוס אורליוס, המדינה התנהלה יפה בדרך-כלל, כשבראשה עומד קיסר רב-עוצמה. גם כשהפילו בכוח קיסר אחד, המשיכו עם אותו משטר והדברים חזרו למסלולם. כאמור, שלטון יחיד היה המצב המקובל במדינות גדולות וחזקות משך אלפי שנים, ואין לומר שלא היתה התקדמות בשנים אלה. תמיד יש שחקנים נוספים ומושכים בחוטים מלבד השליט, שלא יכול להימצא בכל מקום, אבל אין לראות בשליטים של האימפריות הקדומות משליטי אשור ועד הצאר ניקולאי השני או הקיסר וילהלם השני דמויות רשמיות חסרות סמכות ממשית. דב ט. - שיחה 14:59, 16 ביולי 2018 (IDT)
קאנגשי, קיסר סין נחשב לקיסר מעולה - הוא שלט לאורך שנים של שלטון יציב ושגשוג כלכלי. אילן שמעוני - שיחה 15:44, 16 ביולי 2018 (IDT)
לאחר קריאה נוספת - שלטונה הקיסרית וו דזה טיין גם הוא התאפיין בשיגשוג שמאפיל של זה של קאנגשי. אילן שמעוני - שיחה
לא ממש ברור לי למה ברית המועצות הוא דוגמה לשלטון שהתפרק מהר. ברה"מ התקיימה מ1922 עד 1991. כלומר 70 שנה. זה ממש לא קנה מידה קצר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:43, 16 ביולי 2018 (IDT)
אני מניח שהכוונה למהירות ההתפרקות עצמה שבאמת הייתה זריזה וכמעט נטולת בעיות, ולא לכלל קיומה של ברה"מ. אילן שמעוני - שיחה 19:15, 16 ביולי 2018 (IDT)
בחרתי בלואי ה-14 דווקא מפני שהיה שליט אבסולוטי ולא רק דמות רשמית, אבל גם ציינתי שהעניינים התחילו להתדרדר כאשר התחיל לנהל את צרפת בעצמו. אני לא בטוח שרצח הקיסר דומיטיאנוס רק 27 שנה לאחר עלייתו לשלטון של אספסיינוס עומד בקריטריון של יציבות שלטונית שדרש השואל. במידה ונגביל את עצמנו לחמשת הקיסרים הטובים נקבל 84 שנים של יציבות שלטונית (עדיין לא מאה) אבל הקיסרים האלו היו מספיק יוצאי דופן בהיסטוריה של האימפריה הרומאית כדי לזכות בכינוי "הטובים". סין הקיסרית התבססה בחלק גדול מההסטוריה שלה על אליטה של פקידים שמונו על סמך כישוריהם והצליחו מדי פעם להמשיך לנהל בפועל את השלטון בזמן שהקיסרים רוצחים ומדיחים אחד את השני. הקיסרית וו דזה טיין הייתה מי שהתחילה במינוי הפקידים, ובאופן אירוני הם גם הדיחו אותה מהשלטון בסוף. H. sapiens - שיחה 16:50, 16 ביולי 2018 (IDT)
גם בדמוקרטיה האמריקנית, למשל, לא עברו יותר מ-100 שנה ללא מלחמת אזרחים או רצח נשיא. בסכ"ה מאספסיאנוס עד מרקוס אורליוס חלפו יותר מ-100 שנים, שבדר"כ התאפיינו בצמיחה ושגשוג. המשטר והמדינה נותרו די יציבים גם כשרצחו את דומיטיאנוס. בסין היו כמה וכמה שושלות ששלטו יותר ממאה שנה בצורה מוצלחת למדי, גם לפני וו דזה טיין. כך באימפריות באיזורנו שהזכרתי - אשור, בבל, מצרים, פרס. מי שטוען ששלטון-יחיד והתקדמות לא הולכים יחד, צריך להסביר איך התקיים שלטון-יחיד, בצורה כזו או אחרת, לאורך תקופות כה ארוכות בהיסטוריה, ולצד זה היתה גם התקדמות בתחומים רבים, אמנם לא בקצב המוכר לנו ממאה-מאתיים השנים האחרונות. דב ט. - שיחה 18:55, 16 ביולי 2018 (IDT)
בארצות הברית השלטון כבר מזמן חזק מכל נשיא, כלומר: רצח של נשיא (שממילא שלטונו קצוב בפועל לכשמונה שנים) לא גורם לשינוי המשטר. זה נכון לדמוקרטיות רבות וגם לממלכות (במובן המקורי של המילה. מדינה שבה השליט שולט בחסד האל). בכל מקרה, מיעוט קטן מהמלכים שלטו כל כך הרבה זמן כמו לואי ה־14 (עלו לשלטון בגיל צעיר אך חיו בעצמם עד גיל מבוגר והצליחו להמשיך ולהחזיק בשלטון למשך כל ימי חייהם), לכן סביר יותר לדבר על משך חיים של שלטון, ולא של שליט בודד. Tzafrir - שיחה 23:55, 16 ביולי 2018 (IDT)
למעט מחקר סטטיסטי בנושא ראו הסעיף "רציחות של מלכים" כאן. שימו לב כי בשיעור רצח של פי 2000 מאנגליה כיום, הסיכויים להרצח במהלך חייך גבוהים מ-50%. H. sapiens - שיחה 09:42, 17 ביולי 2018 (IDT)
זו הטענה, כשם שרצח נשיא אינו אינדיקציה לכשלון השיטה הדמוקרטית כך גם רצח מפעם לפעם של השליט, תופעה מוכרת המגוונת קצת את תולדותיהן של אימפריות וממלכות, אינו אינדיקציה לכשלון המשטר של שלטון יחיד. ברור ששליט בודד אינו יכול לשלוט 100 שנה, לא בהצלחה ולא לא-בהצלחה. אבל משטרים שבראשם שליט יחיד - שרדו גם תקופות ארוכות יותר ובהצלחה לא מבוטלת. דב ט. - שיחה 13:37, 17 ביולי 2018 (IDT)
במידה ומשטר של שלטון יחיד שורד/מצליח למרות רצח/הדחה של שליטים, מן הסתם זה תודות לסיבות כלשהן שאינן השליטים עצמם. אולי תודות לפוליטיקאים פרגמטים מאחורי הקלעים, או ממסד פקידותי יעיל, או (בקיסרות הרומית) מוסדות הממשל הרפובליקני והלגיון שהמשיכו להתקיים. כמובן שזה נכון באותה מידה גם למשטר דמוקרטי, רק ששם זה פחות מפתיע. H. sapiens - שיחה 21:26, 17 ביולי 2018 (IDT)

יהודי אמריקאי עם מבטא יידי[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אני מכיר אדם מבוגר (קרוב ל-80), יליד ארצות הברית. מה שמסקרן אותי הוא שהוא דובר עברית ברמה מאוד גבוהה, אבל עם מבטא יידי. אציין שהוא חובש כיפה סרוגה ושומר מצוות (לא חרדי), מתגורר זמן רב בישראל ושפת האם שלו היא אנגלית (שפה בה שומעים מבטא ניו-יורקי בעיקר). אני לא יכול לשאול אותו ישירות איך זה, כי זה לא מנומס.

מה יכול להיות המקור של המבטא? הניחוש שלי הוא שבצעירותו לפני העליה הוא למד עברית במסגרת לימודי דת (הוא בוגר ישיבה יוניברסיטי) והמורים האמריקאים אינם דוברי עברית, אך יודעים עברית ספרותית שאותה באופן מסורתי מבטאים בצורה יידית. האם מישהו מכיר את התופעה ויכול לאשר את הניחוש? 213.55.184.194 17:24, 15 ביולי 2018 (IDT)

אני חושב שאין בעיה שתשאל אותו ואם הוא מבין בבלשנות הוא יענה בשמחה. בכל מקרה, לדעתי מדובר בשרידי מבטא (שאריות מבטא שנשארו מן היידיש של הוריו ועברו אל האנגלית ומתבטאים אצלו ברמת הנגיעה). לצערי אני לא יודע מהו המונח המקובל בספרות הבלשנות לתופעה הזו שברור לי מעבר לכל ספק שהיא קיימת ויש לה המון דוגמאות, במידה רבה כאן בישראל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מה הכוונה ב"מבטא יידי"? הגייה אשכנזית? אם כך, יכול להיות מאד שזו פשוט ההגייה בה הוא מתפלל/לומד, ולכן היא השגורה בפיו. בן עדריאלשיחה • ד' באב ה'תשע"ח 13:48, 16 ביולי 2018 (IDT)
אינני יכול לדבר בשם השואל, אבל המבטא האוסט-יידי שאני מכיר אינו קשור להגייה האשכנזית. אילן שמעוני - שיחה 19:19, 16 ביולי 2018 (IDT)

קראית קדיש בקבורה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

כשאדם מת, מקובל לקרוא קדיש. אבל מי קורא? האם זה תמיד הבן הבכור? או שזה האדם הקרוב ביותר (נניח הבעל קורא על אישתו)? אם יש גם בן וגם אב לנפטר: מי הוא זה שצריך לקרוא? 213.55.184.194 19:46, 15 ביולי 2018 (IDT)

למיטב ידיעתי אם יש בנים אז המקובל הוא שבמהלך טקסי הקבורה כל הבנים ורק הם אומרים. אחר כך גם האב והאחים אומרים. ‏DGtal‏ - שיחה 22:18, 15 ביולי 2018 (IDT)

לואי מאונטבטן ביקר באופן רשמי בישראל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ראו את שאלתי ב-שיחה:לואי_מאונטבטן#ביקור_רשמי_בישראל, האם הוא נחשב לביקור מלכותי? כי הוא ביקר לאחר נישואי אחיינו לאליזבת המלכה. – אסף (Sokuya)שיחה 21:21, 15 ביולי 2018 (IDT)

האם ״מחזק טעם״ זו הגדרה שקרית ויש להגיד ״מגביר תיאבון״?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מרגיש לי שיש כאן קונספירציה מצד היצרנים שרוצים להיתמם ולא לגלות שמדובר בחומרים מסוכנים קודם כל כי הם גורמים באופן קצר טווח לפחות (ולא ארוך טווח לפחות) להשמנה. השפעות מסוכנות אפשריות מעבר לכך הן עניין אחר ולא מקטינות מהסיכון הבסיסי של הגברת תיאבון לציבור כללי. 141.226.62.165 23:56, 15 ביולי 2018 (IDT)

ר’ אומאמי. אני נוטה לחשוב שקביעתך לא מוצדקת. באותה מידה אפשר לטעון שממתיקים הם מגבירי תאבון. Tzafrir - שיחה 02:18, 16 ביולי 2018 (IDT)
הערה: משרה-טעם-אומאמי (הגדרה שלישית לעומת "מחזק טעם" או "מגביר תיאבון") אינו בהכרח "מגביר תיאבון". כמו כן, ממתיק אינו בהכרח מגביר תיאבון, כלומר אם לא מתרגלים אליו לטווח הארוך (ר' תהליך שינוי בלוטות טעם), ממתיקים ובראשם סוכר לא יגרמו להגברת התיאבון אלא אם נאכל המון מהם לכדי זינוק של הערך הגליקמי, לא לטווח קצר ולא לטווח ארוך, זאת בניגוד למונוסודיום גלוטמט שככלל תמיד יגרום לכך ולכן הוא ראוי להיקרא "מגביר תיאבון" ואולי גם "מחזק טעם" (אם הכינוי הזה אינו המצאה גמורה). 141.226.62.165 03:31, 615 ביולי 2018 (IDT)

רבי אליהו אבוחצירה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום וברכה, לyairde, מאורות נתן, ראלף, יאיר דב,‏ biegelבעלי הידע ביהדות ספרד ו בעלי הידע בתולדות עם ישראל.

לרבי יעקב אבוחצירה היו, כידוע, ארבעה בנים. המפורסם שבהם היה בכורו רבי מסעוד, אביהם של הבאבא סאלי, הבבא חאקי ורבי דוד אבוחצירא. הפחות מוכרים היו רבי אהרון, רבי אברהם ורבי יצחק (מחבר הפיוט "אעופה אשכונה").

בנו של רבי אהרון היה רבי אליהו. על פי האמור במצבת בנו הרב מכלוף (אב"ד מרקש ובעל שו"ת יפה שעה) בהר הזיתים, היה ר' אליהו דומ"ץ. מקורות אחדים מצביעים על כך שנשא תפקידים אלו באחת הערים במחוז תאפילאלת. האם מישהו יודע באיזו מהן? תודה, Biegel - שיחה 00:32, 16 ביולי 2018 (IDT)

איזה אזור בפתח תקווה הכי שקט?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

תוהה בין מערב העיר למזרח העיר: מה יותר שקט מבחינת פחות רעש אופנועים, רכבות ואוטובוסים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה בוש האב נכשל כנשיא על אף הצלחותיו במלחמת המפרץ?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בוש האב נשיא מוזר. מצד אחד, הוא הצליח לרסן את עיראק של סדאם חוסיין כשפלשה לכוויית וגיבש קואליציה בינלאומית תוך זמן מועט. מצד שני, הוא לא הצליח לגבור על מושל עלום-שם ממדינה דרומית וענייה בבחירות לנשיאות. איך? מה היה ההיגיון של הבוחרים האמריקנים בשנת 1992? 2A02:ED0:53B6:D400:39E9:1E53:6D43:60D5 17:17, 16 ביולי 2018 (IDT)

את נשיאותו של ג'ורג' הרברט ווקר בוש חקרתי זמן רב ואף הבאתי את הערך להיות מומלץ. השאלה במהותה לא מדויקת: אתה צודק - בוש האב אמנם הצליח לגבש קואליציה בינלאומית רחבה תוך זמן מועט, אך הסברה כי נחל הצלחה במלחמת המפרץ שנויה במחלקות. רבים מהאמריקאים מאמינים שבוש האב כשל במפרץ הפרסי, שכן לא הפיל מהיסוד את ממשלו של סדאם חוסיין. יכול להיות שאם היה עושה זאת (ז"א אם היה דואג להגלות את סדאם חוסיין ואנשיו למדינה ערבית אחרת או להביא אותו בפני בית דין) מלחמת עיראק, עליה הכריז בנו הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, לא הייתה קורת. יש הטוענים כי בוש הבן סיים את עבודתו של אביו, על חשבון חיילי הכוחות המזוינים ומשלמי המסים.
נניח ובוש אכן נחל הצלחות במלחמת המפרץ. נשיאותו נתקיימה בשנים בהן מסך הברזל נפל, ברית המועצות התפרקה, כל המדינות הקומוניסטיות עברו דמוקרטיזציה (צ'כוסלובקיה, רומניה וכיו"ב), אפילו חומת ברלין נפלה(!), והעולם הפך מדו-קוטבי לחד-קוטבי בהנהגת ארצות הברית. בעקבות כך, בוש עסק באופן מאסיבי בענייני חוץ ודאג לבסס את מעמדה של ארצות הברית כמעצמת העל היחידה בעולם. זה טוב ויפה, אבל כשמתעסקים יותר מדי בענייני חוץ שוכחים את ענייני הפנים.
בזירה הפנימית בוש שקע ושקע בבוץ. הקונגרס הדמוקרטי דאג לשים לו רגל בהעברת חוקים ותקציבים, אישור מינויים וכולי. בוש גם לא דאג לשאת ולתת עם הדמוקרטים כיוון שהיה עסוק בענייני החוץ, מה שהגדיל את הגירעון שתפח עוד בימי נשיאותו של רונלד רייגן ועורר את חמתם של האמריקאים הפשוטים. רק לקראת הבחירות, בוש הבין שהוא בצרה צרורה: הוא עלול להפסיד למועמד הדמוקרטי, ביל קלינטון הצעיר וחסר הניסיון ברמה הפדרלית. אי לכך, הוא (כאמור - לקראת הבחירות) החל לשאת ולתת עם הדמוקרטים ונכנע בסופו של דבר לדרישותיהם וריצה אותם, מה שעורר את חמתם של השמרנים במפלגה הרפובליקנית. הוא אפילו הפר את הבטחת הבחירות המפורסמת שלו: "קראו את שפתיי: לא עוד מסים"!, מה שגרם לבוחריו לכעוס עליו עוד יותר מלבד כעסם עליו על כך שהזניח את ענייני הפנים. כשאתה נשיא וכועסים עליך הן חבריך למפלגה והן הבוחרים שלך קשה מאד להיבחר לנשיאות בפעם השנייה.
בקיצור: הכלכלה המתדרדרת, עיסוקיו המאסיביים של בוש בענייני חוץ ודעיכתו הפוליטית היו הגורמים הישירים לנפילתו והפסדו בבחירות 1992. מקווה שעזרתי וחפרתי, ניב - שיחה 17:31, 16 ביולי 2018 (IDT)
מזמין אותך לצפות בפרק 5 של סדרת שנות התשעים (אנ') של CNN מסבירים שם בדיוק את זה. החל מדקה 32, בקצרה התשובה היא בגלל המיתון הכלכלי וחוסר כריזמה עם הקהל במהלך העימות. אנשים מצביעים לפי הכיס שלהם ולא לפי יחסי החוץ. – אסף (Sokuya)שיחה 21:33, 17 ביולי 2018 (IDT)
אגב ראיתי קטע עיתון, מזמן סיום מלחמת המפרץ, ונאמר בו שהבחירות נראות כמשחק מכור [לטובת בוש]...-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לאיפה הכסף של אימא תרזה הלך?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

היום גיליתי שאימא תרזה היתה רחוקה מאוד מדמות אישה עוזרת ומסורה. שלמעשה בתי המוות שהיא הקימה בעיקר עזרו להפצת מחלות ולמניעת טיפול רפואי הולם בשם הסבל (שאותו קידשה). התיאור "Sadistic Religious Fanatic" מתאר אותה לא רע. עם זאת, היא קיבלה תרומות רבות בסך מילוני דולרים. השאלה היא: איפה הכסף הזה? לאיזה מטרות הוא כן שימש, מה היא עשתה עם הכסף? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:23, 16 ביולי 2018 (IDT)

(Criticism of Mother Teresa) אמא של גולן - שיחה 17:33, 16 ביולי 2018 (IDT)
לא מצאתי שם את התשובה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:55, 16 ביולי 2018 (IDT)
היא הקימה מסדר שלמיטב הבנתי עדיין קיים. מן הסתם התרומות נכנסו מראש לקופת המסדר עצמו. אילן שמעוני - שיחה 19:23, 16 ביולי 2018 (IDT)

חלוקה של החומשים לתעודות[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

באיזה ספר/ אתר יש חלוקה של החומשים לתעודות, בהתאם להשערת התעודות? כלומר, שיש ממש את רשימת הפסוקים של כל תעודה, או איזשהו סימון על כל פסוק לאיזו תעודה הוא שייך. אני מודע לזה שיש הרבה דעות בנוגע לחלוקה, ואני מחפש חלוקה כלשהי? עברית - שיחה 20:48, 16 ביולי 2018 (IDT)

https://en.wikiversity.org/wiki/Bible/King_James/Documentary_Hypothesis כתוב אם זה מספיק. 14:29, 17 ביולי 2018 (IDT)
וואו!! טובב! תודה!! עברית - שיחה 20:28, 19 ביולי 2018 (IDT)

מבקש עזרתכם בעניין טרמינולוגיה כלכלית: כש-X מדרבן את קרוביו להביא לו כסף בעת אירוע[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ישנה התופעה בה X עושה אירוע שמחה עם תיבת תשלומים והציפייה שקרוביו יכניסו אליה מעטפות עם כסף או שייקים.

אני מאמין שתופעה זו היא חלק ממערך גדול יותר של תופעות דומות של ציפיות לממון.

לא מדובר בתשלום כי לא מדובר בעסקה, אבל גם לא מדובר בתרומה כי לא הייתה בקשה מפורשת לכך ולא מדובר בקיבוץ נדבות.

לאיזו תופעה רחבה יותר הייתם משייכים את התופעה הזו, במילים אחרות, מהו המונח הסוציולוגי\כלכלי שטומן בחובו את התופעה הזו?

ממש תודה לכם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני ממליץ על בני מיננו של מרווין האריס. עוזי ו. - שיחה 13:41, 17 ביולי 2018 (IDT)
[1]

בהמות (מיתולוגיה)[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

המילה בהמות (מיתולוגיה) היא לשון יחיד. אבל היא נראית ממש כמו צורת רבים של בהמה. מה ההסבר לכך? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:18, 17 ביולי 2018 (IDT)

Probably בהמות bəhēmôth is the plural form of בהמה bəhēmāh, which means "animal" in Hebrew; it was therefore a "pluralis excellentiae" to underline the size and meaning of the mighty monster by doubling a noun.

wiki de. 129.69.140.138 14:23, 17 ביולי 2018 (IDT)

גם השם "אלוהים" הוא דוגמה לכך (מילה עם תצורת שם של רבים אבל התאם תחבירי ליחיד). מונח המתאר את התופעה המיוחדת הזו הוא כאמור Pluralis excellentiae.‏ R.G. - שיחה 01:15, 23 ביולי 2018 (IDT)

מהירות גלישה בתשתית[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם יש דרך לדעת, באמצעות הזנת כתובת באתר כלשהו, האם בכתובת ספציפית קיימת תמיכה במהירות 100 מגה בתשתית בזק/הוט? ‏Lionster‏ • שיחה 23:24, 17 ביולי 2018 (IDT)

אפשר לפנות למוקד המכירות של החברה, בטלפון או דרך האתר, ושם יבדקו ויענו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תכנית סלולר שמאחדת קו טלפון נייד עם קו אינטרנט?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום לכם. בבקשה תפנו אותי לערך בנושא אם ישנו ותודה מראש.

יש לי קו טלפון נייד ממותג WE4G של חברת אקספון (הצטרפתי מסיבות מוסריות וכלכליות כי מחיר אחיד של 30 ש״ח שלא משתנה אחרי שנה או איקס זמן למעט חריגות אפשריות זה פשוט מוסרי לדעתי וגם לא חוויתי תקלות ואני ממש מבסוט).

אני לא מבין האם החברות השונות יכולות לאחד תכנית סלולר עם אינטרנט ביתי ואיך זה בדיוק יהיה יציב לי ורווחי להן? האם לסמארטפונים של 2018 יש בכלל המאפיינים הטכניים לשמש גם כראוטרים לתעבורת אינטרנט ביתי?

איך בערך תעבוד תכנית שמשלבת סלולר ואינטרנט ביתי? האם אלו בכלל יהיו שני קווים נפרדים בתכנית אחת ותכנית כזו היא בעיקר שיווקית ולא טכנולוגית?

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני לא יודע אם יש ערך, אבל חלק מהתשובות יש:
מזה עשור ויותר סמארטפונים הם ראוטר לכל דבר ועניין. "נקודת ווייפיי חמה" מאפשרת לכל מחשב עם יכולת ווייפיי להתחבר לסמארטפון ולגלוש דרכו. המהירות נמוכה מזו של חיבור רשת בכבל.
תוכניות השיתוף (אני מכיר את של אורנג') מבוססות על ראוטר שאתה מציב בבית. לראוטר יש גם יציאה חוטית. בפעם האחרונה שבדקתי הקצב המקסימלי שהציעו היה 500KBpS, אבל זה היה לפני שלוש שנים ואולי יותר.
יש לפניך כמה אפשרויות:
  1. אם יש לך תוכנית דאטה עם נפח גדול די הצורך אתה יכול להשתמש בסמארטפון כנקודת ווייפיי עבור המכשירים האחרים. אם יש לך דסקטופ ללא יכולת ווייפיי אפשר לרכוש במחיר נמוך דונגל USB.
  2. לבדוק עם אקספון אם יש להם עיסקה שכוללת ראוטר ביתי ונפח הולם.
  3. אם אין להם אתה יכול לפנות לספק אחר. בכל מקרה מומלץ לעשות סבב בדיקת מחירים.
    בברכה, אילן שמעוני - שיחה 09:05, 18 ביולי 2018 (IDT)


אילן היקר אלף תודות לך. האם להערכתך ייתכנו תוכניות סלולר שגלישה עליהן דרך המחשב הנייד כ"נקודת וייפיי חמה" תהיה שקולה לגלישה עם תכנית אינטרנט רגילה של נניח 100 מגה? כלומר אתה יכול לדמיין מצב שבו תכנית סלולרית בלבד (לא תכנית דו ערוצית) תשמש דה-פקטו תוכנית אינטרנט של 100 מגה לחודש שלם בלי בעיות ובלי חריגות?
אני בטוח שגם אם יש מצב כזה הוא סופר נדיר, אבל בהנחה שהולכים בכיוון שחשבון הסלולר יהיה חשבון סלולר-אינטרנט, מתי להערכתך יהיה מצב זה נחלת הכלל? נניח עוד 5 שנים או 10 שנים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת


מצד שני, תכנית איחוד היא בעייתית כי אז ככלל קשה יותר לעזוב חברה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
בתיאוריה, LTE יכול להגיע למהירות גבוהה מ-100 מגה לשנייה. המציאות תלויה בקליטה בבית שלך, ומה הרשת הסלולרית שלך מספקת. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:13, 19 ביולי 2018 (IDT)

הטעמה בשמות בעברית[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שמתי לב שבעברית של היום משנים את הטעם של שמות פרטיים (או שמות משפחה) במקרה ולשם יש גם משמעות אחרת. כך יש "אדם", "ישראל", "מלמד", "מנחם", "קדוש" ועוד ועוד. מאיפה המנהג הזה בא? וממתי הוא? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:46, 18 ביולי 2018 (IDT)

זה לא תלוי בקיום משמעות אחרת, אלא באדם המדבר. גם "משה", "יוחנן": ו"דוד", נקראים מלעיל במקומות אחדים. ביקורת - שיחה 18:15, 18 ביולי 2018 (IDT)
כמו איפה? האם זה דיאלקט כלשהו? Corvus‏,(Nevermore)‏
זה דומה במיוחד להטעמה ביידיש ולפעמים גם לזו בערבית, שפות דיבור של היהודים בגולה (מוישה, מוסא וכו') וכנראה עושה הבדל בין משמעות "גבוהה" ולבין שמות של פרטים "פשוטים" או בין המלים במקור (קצב, נגר) ולבין שמות המשפחה. התופעה קיימת לפעמים אפילו בהטעמת שמות של ערים כמו בת-ים או חולון, לדעתי, כנראה בהשפעת היידיש. Ewan2 - שיחה 11:22, 19 ביולי 2018 (IDT) התופעה מתבטאת אפילו בהטעמת שמות צרפתיים של העולים מצפון אפריקה - בבר (Bébert), ז'קלין או מוניק המוטעמות לפעמים במלעיל, ולא במלרע כמו בצרפתית. יתכן כי הטעמה זו הייה קיימת בשפה הערבית המדוברת בארצות מוצאם -מרוקו או תוניסיהEwan2 - שיחה 17:47, 19 ביולי 2018 (IDT)
תןפעה דומה קיימת באנגלית. אני כרגע זוכר רק דוגמה אחת, אך יש עשרות. כשפועל הופך לשם עצם משתנה ההטעמה: record, פעולת התעוד (ובהשאלה הקלטה) מול record - תקליט. אילן שמעוני - שיחה 10:59, 23 ביולי 2018 (IDT)
והנה רשימה יפה ומסודרת עם דוגמאות קול. מסתבר שמדובר על פעלים של שתי הברות בלבד. אילן שמעוני - שיחה 11:02, 23 ביולי 2018 (IDT)

הלחן המקורי של גיטרה בביצוע שימי תבורי[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מה הלחן המקורי של השיר "גיטרה" בביצוע שימי תבורי? מישהו יודע את שיר השיר האיטלקי המקורי ממנו עוברת השיר? פגז - שיחה 20:14, 18 ביולי 2018 (IDT).

אף אחד מהגאונים פה לא יודע את התשובה??? פגז - שיחה 22:09, 25 ביולי 2018 (IDT).
אם זה עוזר, פגז, באקו"ם רשום שRocco Granata (אנ'), חיבר את הלחן. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 20:04, 6 באוגוסט 2018 (IDT)

אידאולוגיה אקדמית: תואר ראשון במדעי הטבע לעומת 3 תארים שונים בפיזיקה כימיה וביולוגיה[עריכת קוד מקור]

הישנם מוסדות אקדמיים שחברי הסגל שלהם לא מעוניינים לספק 3 תארים שונים אלא טוענים שהתכנית הכי יעילה והכי מעשירה לסטודנטים למדע לתואר ראשון זה תואר משולב במדעי הטבע ורק לאחריו כל אחד יתמחה במסגרת תואר שני בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה או תחום משנה שלהם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה שואל האם יש בעולם תואר ב"מדע כללי"? כן, כמובן. ראה פה ופה. האם לאחר התואר הזה אפשר לעשות תואר מתקדם בכל אחד מהתת-מקצועות של התואר? יתכן. אבל סיכוי גבוהה שהמנחה ידרוש השלמה של הרבה מאוד חומר רלוונטי למחקר שלו, וגם מרבית חומר הלימוד מ"מדע הכללי" יהיה מיותר עבורך כחוקר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:27, 19 ביולי 2018 (IDT)

האם ישנה טבלה מחזורית של חלקיקים תת אטומיים[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם ישנה טבלה מחזורית של חלקיקים תת אטומיים כמו בוזונים וכו' האם הכוונה כאן לחלקים שמרכיבים פרוטון של אטום? תודה. בעבר ראיתי טבלה שהזכירה לי בצורותה את הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים, לכן אני שואל על טבלה מחזורית בהקשר של חלקיקים תת אטומיים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אתה מתכוון אולי להמודל הסטנדרטי? שנילי - שיחה 19:15, 19 ביולי 2018 (IDT)
כן, האם נכון לכנות את הטבלה שמייצגת אותו "טבלה מחזורית"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא מקובל. אומרים פשוט "הטבלה של המודל הסטנדרטי". זה עדיין לא קיבל שם יותר רשמי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:28, 20 ביולי 2018 (IDT)

האם קרון חשמלי משתלם בכלל?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

רכבת ישראל רכשה לאחרונה 330 קרונות חשמליים. מאחר שקרון חשמלי צורך חשמל שמיוצר על ידי שריפת דלק, האם עדיין משתלם מבחינה סביבתית להפעיל קרון חשמלי? מיכאל.צבאןשיחה • ז' באב ה'תשע"ח • 10:46, 19 ביולי 2018 (IDT)

חישמול מסילות רכבת. אגב, לדעתי צריך להיות "חשמול". --איש המרק - שיחה 11:06, 19 ביולי 2018 (IDT)
צודק. העברתי. אבל.. מדוע לא העברת אתה? אילן שמעוני - שיחה 02:38, 22 ביולי 2018 (IDT)

ציטוטים בספרים ללא צורך בקבלת אישור מבעל זכויות היוצרים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מהו הציטוט הארוך ביותר שאפשר לכתוב בספר מבלי צורך לבקש את רשות בעל זכויות היוצרים? שלוש מילים רצופות? משפט? שני משפטים? ובנוסף אני מתעניין בנוגע לדיונים משפטיים שהתנהלו בנוגע לסוגיה זו - פרסום ציטוט בספר ללא קבלת רשות מבעל זכויות היוצרים. חן חן. 37.142.4.56 23:05, 19 ביולי 2018 (IDT)

אין לזה כימות קבוע. ציטוט 2 שורות מחמשיר פוגע יותר מציטוט חצי עמוד מספר. זה די תלוי מקרה. ‏DGtal‏ - שיחה 22:41, 28 ביולי 2018 (IDT)

אילו עוד מצוות בוטלו ביהדות האורתודוקסית ל"תאגיד" מלוות ריבית?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

כידוע בנקים שונים מלווים בריבית תחת היתר עסקה מהיותם תאגיד שפטור (להבדיל מכל אדם בתאגיד) ממצוות איסור ריבית. אז אילו עוד מצוות מלבד ריבית הותרו ל"תאגיד" ביהדות האורתודוקסית? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

התאגידים, החברות והעמותות מכל הסוגים לא עמדו בהר סיני, והרי הם פטורים מן המצוות. עוזי ו. - שיחה 17:18, 22 ביולי 2018 (IDT)
מבחינה יהודית-אורתודוקסית אני מסכים איתך, אם כך, כל בנקאי שמלווה בריבית "באצטלת התאגיד" אשם? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
א. השאלה האם חברה בע"מ היא אישיות משפטית עצמאית ע"פ ההלכה, היא שאלה שנחלקו בה הפוסקים בדורות האחרונים, כאשר הדיעה הרווחת היא שהיא איננה אישיות משפטית עצמאית. אכן, יש פוסקים חשובים שסוברים אכן חברה בע"מ היא אישיות משפטית עצמאית.
ב. היתר עיסקה לא בנוי על היחס לחברה כאל אישיות משפטית עצמאית, אלא על עיקרון אחר.
ג. בכל אופן יש קשר מסויים בין הדברים, כיוון שיש כאן צירף מסויים של שיקולים. אם מתייחסים לאיסור הלוואה בריבית ע"י בנק כשאלה שנתונה בספק, אז מוכנים יותר לקבל גביו פתרונות לא פשוטים כמו ההיתר עיסקה בצורה שבה הוא מיושם ביחס לבנקים היום.
ד. ככלל, ברור העובדה שאני עושה משהו בשליחותו של תאגיד, לא תתיר לי לעשות דבר שאסור לי אישית לעשות. השאלה היא בעיקר על איסורים שאינם תלויים במעשה, אלא בבעלות. [במקרה של הלוואה המלווה איננו הפקיד, אלא הבנק]
ה. דוגמא מעשית לשאלה שדנים בה, שקשורה לעניין. אסור ע"פ ההלכה ליהודי שיהיה בבעלותו חמץ בפסח. האם מותר שיהודי שתהיה בבעלותו חברה שמחזיקה חמץ בפסח. אם, לא, האם בכל מניה הוא כבר נחשב בעלים? או אולי רק בעלי השליטה, וכדומה.

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ב. מהו עיקרון זה?.
ד. אם אתה מלווה בריבית עבור בעלי הכסף (האנשים שלהם שייך הבנק ומכאן גם הכסף) אתה פשוט מלווה בריבית בשליחות שלהם ולכן עובר עבירה מבחינה יהודית.
ה. התורה אמרה לא יימצא החמץ בבתיכם, לא "בבעלותכם"; על כן מבחינה יהודית אין בעיה שבעלי המניות יחזיקו חמץ במבנה שאינו ביתם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
חרטוט, לא מדוייק, חרטוט. הסבר: ב. היתר עיסקא הוא הפיכת ההלוואה לעסקה. אין קשר מצבו המשפטי של המלווה. מה שכן, אם הבנק הוא חברה בע"מ, ייתכן שור ללוות הימנו בריבית גם ללא היתר עסקא; ד. השאלה אם השליח עובר עבירה תלוי גם בהאם יש איסור ריבית על המלווה, וזו סוגייה לא פשוטה במסכת בבא מציעא; ה. הבל ורעות רוח. אסור שיהיה בבעלות היהודי, גם אם לא נמצא בביתו כרגע. • דגש חזקשיחה • ט"ו באב ה'תשע"ח • 18:06, 27 ביולי 2018 (IDT)
לפי ספרות שראיתי בעבר (אני מהנייד) בבנקים בפועל מדובר בריבית שנדרשת כחוב ולא בעסקת שותפות של רווח והפסד. האם חברה בע״מ יכולה להלוות בריבית ללא היתר ריבית (שנקרא היתר עסקה מסיבות פסיכולוגיות)? האם היא גם יכולה גם לגנוב ללא היתר גניבה? 141.226.61.175 00:55, 28 ביולי 2018 (IDT)
ב. באופן בסיסי, היתר עסקה הופך את ההלוואה לחלוקת רווחים מהשקעה משותפת. אגב, להגדרה הזו יש השלכות הלכתיות מעשיות, והיא אינה רק פיקציה משפטית. ישנו מנגון מורכב [ושנוי במחלוקת] שמנטרל את רוב ההבדלים המעשיים בין השקעה משותפת להלוואה בריבית.
ד. מה שאתה אומר נכון, בהנחה שבנק הוא רכוש הבעלים. החוק לא רואה העניין בצורה כזו, ולכן, כפי שמופיע בויקיפידיה "רעיון המשפטי העומד מאחורי החברה הוא שהחברה, אשר במסגרתה מתנהלת כל הפעילות העסקית, היא גוף משפטי נפרד ושונה ממייסדיו ובעליו", ולכן אינך יכול בד"כ לתבוע את הבעלים על התחייבות של הבנק. אם ההלכה מקבלת את ההגדרה הזו [דבר שנתון במחלוקת, כפי שהזכרתי], מדובר בכספו של הבנק, ולא בכספם של הבעלים.
ה. בנוסף לפסוק שהזכרת, ישנו פסוק נוסף " ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך". משני פסוקים אלה ביחד, למדו חז"ל את הגבולות ההלכתיים של האיסור, שכוללים המצאות חמץ בבעלותו של היהודי, בכל מקום שהוא.

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אני מודה לך מעומק הלב על התשובות המאירות מהן למדתי רבות. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שרימפס בקופסאות שימורים כמו סרדינים, יש בישראל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שלום תוסיפו בבקשה כפתור לגלול למטה במכה אחת. קשה לי לגלול עם האגודל מהאייפון שהדף כל כך ארוך. תודה.[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#שלום תוסיפו בבקשה כפתור לגלול למטה במכה אחת. קשה לי לגלול עם האגודל מהאייפון שהדף כל כך ארוך. תודה.

האם קולבק זו פונקציה שנקראת על ידי פונקציה אחרת (בתנאי שהיא כבר נקראה)?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

יש לי 2 פונקציות: X ו Y. קראתי לפונקציה X. לאחר מכן קראתי לפונקציה Y שחלק מהסאברוטינה שלה זה גם לקרוא לפונקציה X.

האם במצב כזה נגיד על X שהיא פונקציית קולבק בגלל שהיא כבר נקראה ועכשיו נקראת בשנית על ידי פונקציה אחרת?

תודה. 79.181.94.31 12:17, 22 ביולי 2018 (IDT)

לא. קול בק, זה כשמעבירים פונקציה כארגומנט. ואז במועד מאוחר יותר, קוראים לה. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:26, 22 ביולי 2018 (IDT)
למה להעביר אותה (את הקריאה שלה אני מניח) כארגיומנט ולא פשוט לקרוא לה מתוך הסאברוטינה? האם זה עניין scope?
תודה. 79.181.94.31 16:15, 22 ביולי 2018 (IDT)
כי אתה לא יודע איזו פונקציה זאת תהיה. זה תלוי בקריאה ספציפית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:49, 22 ביולי 2018 (IDT)
"את הקריאה שלה אני מניח" - כאן כנראה טמון הבילבול. זו לא הקריאה שלה - הפונקציה בכלל לא מופעלת. זה הזיהוי שלה, או הכתובת שלה.
הפונקציה X שאליה תעביר את פונקציה Y שלך כ-callback, בדרך כלל תשמור את Y באיזשהו מקום בזיכרון שישמר גם אחרי ש-X תחזור (להבדיל ממשתנים אוטומטיים ש-X תקצה). כך שבהקשר אחר ובזמן אחר, משהו יכול לקרוא ל-Y, ובדרך כלל זה יהיה בעקבות איזשהו אירוע או אירועים עתידיים.
לדוגמה, אילו היינו רוצים לממש תבנית צופה בשפת C, שבה אין מחלקות, כנראה היינו מממשים את פונקציית ההרשמה של הנושא (RegisterObserver) על ידי העברת פונקציית העדכון של הצופה (Notify) כ-callback.‏ R.G. - שיחה 20:32, 22 ביולי 2018 (IDT)

במלחמת המפרץ שוגרו 38 או 39 טילים אל ישראל?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ישנה סתירה בין הערך מלחמת המפרץ לבין תחילת הערך ישראל במלחמת המפרץ בעניין זה. ישנה סתירה גם בתוך ישראל במלחמת המפרץ, בין תחילת הערך לסופו. למי פתרונים? אביתר ג'שיחהתרומות • י"א באב ה'תשע"ח • 16:21, 23 ביולי 2018 (IDT)

מלחמת המפרץ: מדינות הקואליציה תוקפות את עיראק. מטוסי חיל-האוויר מפטרלים 24 שעות בשמי המדינה. 39 טילי סקאד עיראקיים משוגרים לעבר ריכוזי האוכלוסיה בישראל. מאתר חיל האויר. 129.69.140.138 17:47, 23 ביולי 2018 (IDT)
זכור לי שהטיל האחרון היה טיל אבן. חזרתישיחה 21:17, 23 ביולי 2018 (IDT)
עכשיו ראיתי שהסתירה בערכים הנ"ל מקורה בסתירה בין נתוני משרד החוץ לבין נתוני חה"א. אביתר ג'שיחהתרומות • י"ב באב ה'תשע"ח • 13:46, 24 ביולי 2018 (IDT)
לזה התכוונתי: הקריה למחקר גרעיני – נגב#מלחמת המפרץ; ולזה: חשיפה: האמת שהוסתרה מאחורי טיל האבן במלחמת המפרץ הראשונה. חזרתישיחה 13:57, 24 ביולי 2018 (IDT)
רוצה לומר שחה"א פישל בזה שדיווח על 39 טילים, בזמן שמשרד החוץ "העלים" טיל אחד כדי לא לגרום להיסטריה? המממ... קונספירטיבי! אביתר ג'שיחהתרומות • י"ג באב ה'תשע"ח • 11:08, 25 ביולי 2018 (IDT)

מדוע חמשת הפסוקים הראשונים בפרק כ״א של ספר יחזקאל מופיעים לפעמים בפרק כ׳?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שלום,

כידוע, חלוקת הפרקים בתנ"ך היא נוצרית ואינה תואמת לפעמים את חלוקת הפרשיות והנושאים במקרא העברי. אולם, משעה שהוחלט להדפיס את התנ״ך העברי כשלצדו החלוקה הנוצרית לפרקים (משיקולים המפורטים בערך אודות חלוקת הפרקים בתנ"ך) לא מובן לי מדוע קיים הבדל בין מספור הפסוקים במהדורה העברית והנוצרית של פרק כ״א בספר יחזקאל. כלומר, מובן לי מדוע חמשת הפסוקים הראשונים של הפרק קשורים להמשך פרק זה ולא לסוף פרק כ׳, אך משעה שמחלק הפרקים הנוצרי טעה בחלוקתו, לא מובן לי למה לא עקבו אחרי המספור הנוצרי שנוצר מכך. האם במקרה זה קיים יותר ממספור נוצרי אחד לאותו פרק?

תודה, ליאור पॣ • י"ב באב ה'תשע"ח • 16:42, 23 ביולי 2018 (IDT)

http://biblehub.com/ezekiel/21-2.htm

אמצעי מניעה דתיים (שאלה 18+)[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם לדתיים (וחרדים) מותר להשתמש בקונדום? האם גלולות זה תקין? התקן תוך רחמי? האם זה לא נחשב ל"זרע לבטלה?" בנוסף, האם מין אורלי הוא תקין מבחינת ההלכה?

סליחה על השאלה המינית (מאלו שנפגעים מאיזכור של מין). שואל השאלות - שיחה 12:40, 24 ביולי 2018 (IDT)

התשובות לשאלותיך פזורות בערכים מצוות עונה, יחסי אישות, ביאה שלא כדרכה ואיסור הסתכלות בערווה. הייתי לוקט אותן משם, אך נדמה לי שהמקור יותר מעניין יותר מהלקט. ליאור पॣ • י"ג באב ה'תשע"ח • 16:38, 24 ביולי 2018 (IDT)
https://ph.yhb.org.il/plus/14-05-17/

http://www.daat.ac.il/he-il/refua/encyclopedia

באיזה שפה זה כתוב? נראה ארמית עם שילוב עברי מודרני. שואל השאלות - שיחה 20:56, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

איזה מדינות/טריטוריות אמורות לפי דעתכם להיכלל בחלק "מנהיגי עולם בולטים""מנהיגי מדינות בולטות" שבערך העשור השני של המאה ה-21?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לאחרונה הרחבתי באופן ניכר את הערך העשור השני של המאה ה-21 במסגרת מקצה שיפורים שאני עורך יחד עם המשתמש Theshumai בכל ערכי העשורים. הערך מכיל כעת את החלק "מנהיגי עולם בולטים", אשר כולל את ראשי השלטון הבולטים ביותר בעשור השני של המאה ה-21 (ראשי המעצמות, ראשי שלטון אשר להם הייתה השפעה ניכרת במהלך העשור, אך גם ראשי שלטון של מדינות/טריטוריות בולטות בעיני ישראל).

איזה מדינות/טריטוריות אמורות לפי דעתכם להיכלל ברשימה זו? (מן הסתם לא נרשום את ראשי כל המדינות והטריטוריות בעולם), האם חסרים ברשימה מדינות בולטות לפי דעתכם? האם לדעתכם ישנן מדינות מסוימות שעדיף להסיר מהרשימה? האם הסדר שבו בחרתי להציג את ראשי המדינות מוצלח? לבינתיים הסדר שבו בחרתי להציג את ראשי המדינות הוא כדלהלן - (1) קודם כל ראשי ממשלת ישראל, לאחר מכן (2) מרבית מדינות ה-G20 לפי סדר הGDP הנומינלי של המדינות ב-2016, (3) לאחר מכן האפיפיור, (4) לאחר מכן מדינות המזרח התיכון (5) מדינות בולטות נוספות באירופה (6) מדינות בולטות נוספות בדרום אמריקה (7) מדינות בולטות נוספות באסיה.

חשוב לי לקבל ממכם משוב על הרשימה על מנת שאוכל לבסס את יתר הרשימות של מנהיגי העולם הבולטים ביתר ערכי העשורים על סמך המשוב שלכם. WikiJunkie - שיחה 13:51, 24 ביולי 2018 (IDT)

לא לגמרי קשור לשאלה, אבל נראה לי שלגבי סינגפור ערבבתם בין תפקיד ראש הממשלה ואישים שכיהנו/מכהנות כנשיא/ה. יואלפ - שיחה 08:52, 25 ביולי 2018 (IDT)
תחת הכותרת "מנהיגים בולטים" צריך לכלול מנהיגים בולטים, לא מנהיגים של מדינות בולטות. זה רחוק מלהיות אותו הדבר. עוזי ו. - שיחה 10:05, 25 ביולי 2018 (IDT)
יואלפ + עוזי ו. - תודה על המשוב החשוב (תיקנתי את הרשימה בהתאם למשוב ממכם). תוכלו אולי להמליץ איזה מדינות כדאי להשמיט ואיזה מדינות כדאי להוסיף? WikiJunkie - שיחה 18:54, 25 ביולי 2018 (IDT)
מציע לבדוק את הרשימות של טיים 100 לכל שנה בעשור המדובר. לא רק בעניין מנהיגים אלא גם בקטגוריות אחרות. אמנם אלו רשימות עיתונאיות אבל לעשור הנוכחי ממילא אין עדיין פרספקטיבה היסטורית. H. sapiens - שיחה 12:43, 26 ביולי 2018 (IDT)

שינוי תוכן[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

לאחרונה שיניתי ערך "סחוי" הורדתי את ההפלה של 24.07.2018 מסחוי 24 והעברתי לסחוי 22 מכיוון שזה המטוס שהופל על פי דובר צה"ל על אף שבתקשורת פורסם סחוי 24 שינוי זה נכתב גם בפטריוט ישראל אבל הם הוחזרו למקור וקיבלתי הזהרה אם מי ואיך עלי לדבר על זה? --RoeeMos - שיחה 19:57, 24 ביולי 2018 (IDT)

סוחוי-22 בדף השיחה כתוב את דעתך. 129.69.140.138 20:14, 24 ביולי 2018 (IDT)
https://ashkubit.com/%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%98-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A1-%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99/

שלט של מזגן אלקטרה עובד 99%[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

יש לי שלט מזגן לאחד מדגמיי סדרת Classic של אלקטרה. בכללי השלט עובד בסדר, למעט כפתור ה power שהפסיק לתפקד. לא משנה כמה אלחצהו. המזגן פשוט לא יידלק וגם לא ייכבה (אם הדלקתי אותו מכפתור ה clear).

ניסיתי לנתק כפתור ה power וראיתי שיש מתחתיו מה שנראה לי כהלחמ נחושת בצורת שתי אותיות S שמשולבות זו בזו, על לוח השלט הירוק.

על ההלחם היו שאריות דבק של כפתור הפלסטיק-הרך שהיה מעל הלחחמה, שאותו משכתי.

יש דרך לתקן השלט או שמוטב לזרוק ולקנות חדש? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפני שבוע, בטעות יחד עם המצעים, הכנסתי למכונת הכביסה את השלט של המזגן בחדר השינה. כשהמכונה סיימה, הוצאתי את הסוללות, ייבשתי את השלט והפלא ופלא השלט עדיין עובד ונדלק מכפתור ה-power. לפעמים מכונת כביסה פותרת הרבה בעיות. וגם כי סתם רציתי לשתף בחוויה. סקרלט - שיחה 13:33, 25 ביולי 2018 (IDT)
אנא אל תמשיכי לבזבז את זמני. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
מאוד יכול להיות שהבעייה היא לא בשלט אלא ביחידה שעל הקיר. נסה עם שלט דומה לבדוק היכן בדיוק התקלה. Shannen - שיחה 12:33, 27 ביולי 2018 (IDT)
משתמש:Shannen, שלט אחר וזהה גם, עובד מצוין. הבעיה חד משמעית בשלט. 79.179.52.37 15:59, 27 ביולי 2018 (IDT)
כפתורי שלטים ככלל נוטים להישחק לאחר שימוש ממושך. השחיקה היא במגעי הנחושת שמתחת לכפתור, ובדר"כ הכפתור שזוכה למרבית הלחיצות הוא הראשון שמגעיו יישחקו. לרוב אין טעם להתעסק בתיקון. אפשר לרכוש שלט חדש בכ- 50-150 ש"ח, תלוי בדגם ובחנות. Magisterשיחה 17:22, 31 ביולי 2018 (IDT)

האם אסון שקרה לפושע מהווה נסיבות מקלות בגזירת העונש[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

תיאור מקרה:
אדם עשה פשע חמור, ואחרי הפשע, אבל לפני המשפט, קרה לו אסון שהרס את חייו. האם זה טיעון להקלה בעונש, בנימוק שהוא כבר נענש?
ואני אתן מקרה פרטי של השאלה- אם הקורבן נקם בפושע לפני המשפט, האם זה נימוק להקלה בעונש?--185.108.82.245 14:36, 25 ביולי 2018 (IDT)

מאוד מאוד לא סביר. נסיבות מקלות הם נסיבות האירוע עצמו, לא דברים שקרו לאחר האירוע. בנוסף, מטרת בית המשפט היא לא ענישה (!), אלא שלטון החוק. מבחינה חוקית, אם הנשפט נהיה הוא עצמו לקורבן של פושע אחר (שמטרתו היתה נקמה), אז התגובה אמורה להעמיד את הנוקם למשפט. לא לקזז את עונשו של הראשון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:08, 25 ביולי 2018 (IDT)

מקלון שימוש בסמארטפון[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הבנתי שיש מקלון שאוכל להשתמש בו כי לפעמים לא נוח לי להקליד עם האגודל. מה השם של זה? תודה 141.226.61.148 21:55, 25 ביולי 2018 (IDT)

Stylus. חזרתישיחה 22:44, 25 ביולי 2018 (IDT)

היי, אם אני בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ודובר אנגלית שוטפת, עדיין יהיה לי קשה להוציא גרין קארד?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

תודה רבה למי שישפוך אור על הסוגיה האפלולית הזו. בברכה חמה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מהן המדינות הכי דוברות אנגלית ביבשת אפריקה (למעט דרום אפריקה)?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

יש איזה מדד של אחוז דוברי האנגלית במדינות יבשת אפריקה (כולן ללא יוצאים מן הכלל)? תודה. 79.179.52.37 18:25, 26 ביולי 2018 (IDT)

קודם כל ליבריה וסיירה לאונה הוקמו על ידי מתיישבים שחורים מאמריקה שעשו "שיבה" לאפריקה וידעו רק אנגלית. רוב התושבים גם בארצות אלה דיברו שפות ילידיות. יש להניח שהאנגלית נפוצה במושבות הבריטיות לשעבר שבהן השפה הרשמית היא האנגלית או גם האנגלית (זמביה, זימבבווה, סווזילנד,לסוטו, מאלאווי, נמיביה, מאוריציוס אוגנדה, קניה, ניגריה,גאנה, גמביה, טנזניה, חלק מקמרון, סומלילנד וכו'. כמה מהן היו קודם מושבות גרמניות , אז לאנגלית היסטוריה קצת יותר קצרה בהן - טנגניקה שבטנזניה, חלק מקמרון, נמיביה .Ewan2 - שיחה 20:42, 26 ביולי 2018 (IDT)

האם ניצולי שואה חרדים עשו מניעת הריון?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בעקרון אצל חרדים אסור לעשות מניעת הריון אבל יש המון ניצולי שואה חרדים שהתחתנו בגיל צעיר עם נשים צעירות ויש להם רק ילד אחד או שניים, האם הם עשו מניעת הריון? טקסט מחוק

האם המצוה (וההלכה) הבאה רלבנטית לזמנינו או לעתיד בכלל?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

הרמב"ם כותב בספרו משנה תורה (כלי המקדש, פ"ב, יב) כך: "בעת שמוליכין את הארון ממקום למקום, אין מוליכין אותו לא על הבהמה ולא על העגלות, אלא מצוה לנוטלו על הכתף, ולפי ששכח דוד ונשאו על העגלה, נפרץ פרץ בעוזא, אלא מצוה לנשאו על הכתף.". למיטב הבנתי הכוונה כמובן לארון הברית. מכיון שלא ידוע היכן ארון זה (קראתי את הערך עם הדעות לגביו) האם ההלכה הזאת רלבנטית או שאפשר ליצור ארון הברית חדש (חיקוי וכדו')? ההלכה הזאת אינה ברורה לי. 93.126.116.89 09:11, 27 ביולי 2018 (IDT)

עד כמה שידוע לי ארון הברית זה הארון שיש בתוכו את לוחות הברית, אם יש לך אותם (ואותם א"א לחקות, כי הלוחות זה הלוחות שקיבל משה בסיני) אז זה תקף היום, אבל כבר בבית שני הם לא היו. בנישיחה • ט"ו באב ה'תשע"ח • 09:14, 27 ביולי 2018 (IDT)
תודה, בסופו של דבר מצאתי את המקור הזה שענה לי על רוב ככל השאלות. --93.126.116.89 15:45, 27 ביולי 2018 (IDT)

שלוש רגלים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

קיימת מצווה של 'עלייה לרגל' בשלוש רגלים שבו שלוש פעמים בשנה שכל יהודי צריך לעלות באחד משלושת החגים: פסח, שבועות וסוכות ולהקריב קרבן. רציתי לשאול איך דבר כזה אפשרי מבחינה פרקטית לעלות שלוש פעמים בשנה במסה של מיליונים? (+מיליוני שחיטות והקרבות והזיות על קרנות המזבח) האם זו חובה לעלות בכל אחד מהם או שזו פשוט מתן הזדמנות לעלות לשם באחד משלוש פעמים אלה? ומה עושים אלה שגרים בחו"ל? האם בתקופת בית המקדש לא היו כאלה שגרו בחו"ל? בתקופה כזאת להגיע מחו"ל (אפילו מסוריה) לירושלים במשך שלוש פעמים בשנה זה היה מסע ארוך שהיה עשוי לתפוס את כל השנה כולה אם מדובר על הלוך ושוב. מה גם שאם הבנתי נכון את הכתוב באתר ויקישיבה אז כל אדם חייב להקריב קרבן פסח ואת זה עושים רק בירושלים, אז זה אומר שיש חובה על כל ישראל לעלות לעיר הקטנה ירושלים מידי שנה בשנה? (מדובר במיליונים, ובמקורות כתוב שמעולם לא אמר אדם צר לי המקום, אז ייתכן שבזמן ההוא העם שלנו היה קטן יותר?). אני קצת מבולבל בנושא ואשמח לדעת ולהבין את הנושא אם יש כאן מישהו שמתמצא בנושא היסטורית או הלכתית. --93.126.116.89 15:51, 27 ביולי 2018 (IDT)

מקורות מהתקופה של סוף ימי בית שני טוענים כי המספרים הגיעו למאות אלפי ואף מיליוני עולי רגל, אם כי היסטוריונים מטילים ספק אם אכן המספרים היו כה גדולים. 129.69.140.138 12:31, 28 ביולי 2018 (IDT)
מסע רגלי בקצב איטי וסביר, של 20 קילומטר ליום, יביא אותך מדמשק לירושלים, תוך פחות מ-15 יום. סביר שתנועה בים או על גביי סוסים או חמורים הייתה מהירה יותר. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:59, 29 ביולי 2018 (IDT)
אני בספק רב אם כל או אפילו רוב האוכלוסייה אכן עלתה לרגל שלוש פעמים בשנה. בכל יישוב חקלאי יש עבודות רבות שחייבים לעשות כל יום או לכל הפחות כל כמה ימים: להאכיל ולהשקות בהמות, לרעות עדרים, לחלוב עיזים ופרות, לטפל בהמלטות, לאסוף ביצי עופות, לשאוב מים, להעביר מי השקיה לשדות ולערוגות, וכיו"ב. בעלי-חיים וצמחים לא יודעים ולא מעניין אותם שיש חג ועלייה לרגל. אמנם הרגלים היו פחות או יותר מסונכרנים עם הגידולים החקלאיים העיקריים (סוכות לאחר סיום אסיף הסתיו, פסח בתחילת קציר שעורים ושבועות בתחילת קציר חיטים) אבל לעיתים קרובות יש תנודות בתאריכי הבשלה וקציר, ובכל מקרה ישנן הרבה עבודות ומטלות שלא ניתן לדחות. H. sapiens - שיחה 18:17, 29 ביולי 2018 (IDT)
רק הערה קטנה שעשויה להשפיע על הראליות של העניין: לא כולם צריכים לעלות לרגל, אלא רק גברים מעל גיל מצוות צריכים לעשות זאת ("כל זכורך..."), וזאת, רק אם אינם חולים או קשישים מדי כדי ללכת (או לרכב) את כל הדרך הארוכה לירושלים. יכול להיות שכל הנשים, הקטנים והקשישים שנשארו בבית, טיפלו בכל הצריך טיפול בשבועות הבודדים שבהם הגברים לא היו בבית. הערה זו גם מקטינה באחוזים ניכרים את כמות העולים שנדרשה להצטופף בירושלים. אביתר ג'שיחהתרומות • כ' באב ה'תשע"ח • 17:33, 1 באוגוסט 2018 (IDT)
על עלייה לרגל של תושבי התפוצות ראה כאן [2] אצל ספראי. נראה שלא ראו חובה לעלות כל שנה, אלא בהתאם ליכולתם.
לגבי ההיתכנות המעשית של עלייה לרגל בהיקף גדול, יש עדויות על מאות אלפי עולים (בחלק מהמקורות מיליונים). ירושלים של בית שני היתה עיר לא קטנה, ובה כ-100,000 איש בשגרה. בהחלט אפשרי לשכן לתקופה קצרה מספר גדול פי עשרה ממניין תושבי העיר. זה המצב כיום בערים בהודו שעולים אליהן לרגל בחגים מסוימים, וכן במכה. דב ט. - שיחה 16:29, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

מַנְזֵ'ט[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

מַנְזֵ'ט זה עטיפת נייר לשוקולד או לקינוחים. מישהו או מישהי יודעים איך כותבים את המילה בשפת המקור? 37.142.4.56 17:29, 27 ביולי 2018 (IDT)

כנראה מצרפתית Manchette. שנילי - שיחה 18:15, 27 ביולי 2018 (IDT)
french- manchette = handcuff, actually = sleeve, Latin- manica = sleeve, manus = hand
[3]

ברק ורעם[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

ברק ורעם הם ביטויים שונים של אותה תופעת טבע. מה שם תופעת הטבע? Gil mo - שיחה 18:32, 27 ביולי 2018 (IDT)

סופת רעמים (Thunderstorm). חזרתישיחה 21:50, 27 ביולי 2018 (IDT)
אני לא סבור כך, סופת רעמים מדברת על ריבוי. אני מתכוון לתופעה הבודדת שבעטיה נגרמים ברק ורעם. Gil mo - שיחה 20:17, 29 ביולי 2018 (IDT)

Lightning is a sudden electrostatic discharge פריקת חשמל סטטי פתאומית.

או בקיצור: ברק... ראובן מ. - שיחה 03:23, 31 ביולי 2018 (IDT)

ברק הוא פריקה של חשמל סטטי פיתאומית, הקול שהוא משמיע נקרא רעם ואפשר לקרוא לתופעת האור החזק שמלווה אותו כהבזק.

הישנו תחום בשוק ההון שלא מערב מזל אלא רק ידע מדעי וטכנולוגי בבחירת ההשקעה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

משהו שהוא ההפך מאופציות מעוף, (שאם איני טועה נחשב לתחום המזלי ביותר בשוק ההון). 141.226.61.175 00:21, 28 ביולי 2018 (IDT)

אתה טועה. --כ.אלון - שיחה 10:46, 28 ביולי 2018 (IDT)
התגובה לא עוזרת. אפשר עוד כמה מילים? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
https://fundamental.capital/en/risikohinweis/ קרא את ארבע השורות הראשונות אם אין לך זמן. 129.69.140.138 14:27, 30 ביולי 2018 (IDT)

תהליך הפוטוסינתזה צורך מים? האם אפשר לשים צמח במקום מוצל בשביל לחסוך בהשקיה?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

האם התהליך הכימי של פוטוסינתזה צורך מים? נניח אני צריך לעזוב עציצים למשך שבועיים. האם הגיוני לשים אותם במקום מוצל (לא חושך מלא) במקום על אדן החלון במטרה לייבש אותם פחות (כי לא יהיה מי שיטפל בהם)? 213.55.211.41 15:40, 28 ביולי 2018 (IDT)

כמו שניתן לראות בערך פוטוסינתיזה, התהליך אכן צורך מים. התהליך גם צורך אור. כמובן, לכל סוג של צמח נתוני צריכת מים ואור אחרים, ולכן מומלץ להתייעץ בגורם שממנו קנית את העציץ. אביתר ג'שיחהתרומות • י"ז באב ה'תשע"ח • 09:59, 29 ביולי 2018 (IDT)
לא מתחייב לגבי שום דבר, אבל מנסיוני הפעוט, ניתן לשים את העציץ בתוך גיגית מים לא מלאה, ואז דרך החורים בתחתית העציץ, הוא סופג מים לפי הצורך. אם זה עציץ ביתי (להבדיל מעציץ גן), הוא אמור לצרוך פחות אור, כך שנושא האור פחות קריטי לתקופה קצרה של שבועיים. ושוב, כדאי להתייעץ במשתלה שבה קנית את העציץ. אביתר ג'שיחהתרומות • י"ז באב ה'תשע"ח • 11:40, 29 ביולי 2018 (IDT)

איך יהודים דתיים התומכים בריבית דה פקטו מתרצים רדיפת חובות ריבית מצד בנקים?[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אם הלוואות בריבית מבנקים הן עסקאות שותפות בהן המלווה והלווה שותפים מכוח "היתר עסקה", אז למה הבנקים רודפים לקוחות על חוב? הרי הם שותפים וצד אחד גרם להפסד ששניהם צריכים לקבל.

השאלה נשאלת כי דה פקטו מדובר בהלוואה בריבית (החוב תופח לפי אחוז ריבית).

תודה ושבוע טוב. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

על קצה המזלג: היתר עסקה פותר את בעיית הריבית ולא את נושא החזר ההלוואה. הלוואה מיהודי ליהודי מותרת, ואף מצווה (לפחות במקרים מסוימים). מה שנאסר ע"י ההלכה זו הריבית על הלוואה. לכן - חצי מהסכום אינו הלוואה בכלל אלא פיקדון נושא ריבית (שלוקח ה"הלוואה" צריך להחזיר למלווה-הבנק בתנאים שנקבעו בהסכם ה"הלוואה"), והמחצית השנייה היא הלוואה - ללא ריבית. ולכן אין בעיה שהבנק ידרוש את החזר הפיקדון (המחצית הראשונה) ואת החזר ההלוואה ללא ריבית (המחצית השנייה). חזרתישיחה 16:47, 28 ביולי 2018 (IDT)
סליחה אם פספסתי משהו אבל אם הפיקדון (״פיקדון נושא ריבית״ כפי שכתבת) מתרבה כל חודש של חוב, אז להבנתי הוא ריבית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אין שום איסור על ריבית באופן עקרוני; יש איסור ריבית על הלוואה. מותר לשלם ריבית על פיקדון, ועל העיקרון הזה מושתת ה"היתר עסקה": מחצית מהסכום אינו מהווה הלוואה מהבנק לפלוני תמורת ריבית על ההלוואה - אלא הוא מהווה פיקדון שהבנק מפקיד בידי פלוני, וכשיגיע מועד הפירעון של הפיקדון - הבנק יקבל בחזרה מפלוני את הפיקדון בתוספת ריבית. המחצית השנייה היא אכן הלוואה מהבנק לפלוני - אך ללא ריבית כלל. חזרתישיחה 22:27, 28 ביולי 2018 (IDT).
לכאורה אתה מתבסס על הטענה שאין איסור עקרוני על ריבית אלא רק על הלוואה בריבית אך החומש לא קושר "נשך" עם הלוואה גרידא (דברים כג כ: לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כׇּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃). נשך כסף על פיקדון (או על שמיקדון) הוא כידוע לך נשך כסף.
גם, במבט יהודי המתואר נראה לי כמשחק מילים שפסול מן הכלל ספק דאורייתא לחומרא. 79.179.13.247 06:57, 29 ביולי 2018 (IDT)
אני לא מתבסס על כלום, רק כתבתי לך בתמצית מה שמוסבר באינספור מקומות ומקורות אחרים; ריבית על פיקדון אינה נשך ואינה אסורה, כי הנחת היסוד היא שזו עסקה שבה אלמוני מפקיד את כספו לשימושו של פלוני תמורת ריבית מוסכמת מראש, ולא ניצול מצוקתו של הלווה והשתת ריבית עליו. וטענתך שזה משחק מילים פסול - קטונתי. לי זה אכן נראה (יחד עם עוד עקיפות כגון פרוזבול, מכירת חמץ לפני פסח ועוד ועוד) כתחמנות לשמה. חזרתישיחה 08:34, 29 ביולי 2018 (IDT)
חזרתי, פייר אינף. אתה נתת את ההסבר הטוב שראיתי לזה עד כה. מכיוון שהתורה אוסרת נשך כסף בכללי ולמעשה כל נשך על כמה שהוא בר-נשך (נשך = מה שנמשך, ריבית = מה שמתרבה ולשניהם אותה משמעות לכאורה) אזי אני מוצא שגם נשך על פיקדון אסור. בברכה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
הרעיון שמבדיל "פיקדון" מ"הלוואה" הוא שה"פיקדון" ניתן על מנת להרוויח בו - ראובן נותן סכום כסף לשמעון על מנת ששמעון יסחר בכסף ויכניס רווחים. הרעיון מאחורי היתר העסקה הוא ששמעון מתחייב שלא יוכל לטעון שהוא לא הצליח להביא רווחים בסכום מסוים - השווה לריבית של ההלוואה כולה - אלא אם כן הוא ימלא תנאים בלתי אפשריים כמו להשביע את רב העיר על כך. בעניין ריבית על פיקדון, הגמרא מספרת על אחד האמוראים שפתח עסק של "השכרת" מזומנים עבור תשלום, ואמורא אחר הניא אותו מהרעיון... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 11:00, יום ראשון בשבת, י"ז באב ה'תשע"ח (IDT).

האם מסה היא סוג של אנרגיה? תודה רבה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

141.226.61.175 19:11, 28 ביולי 2018 (IDT)

לא בדיוק, אבל מסה ניתן להפוך לאנרגיה. להרחבה כדאי לקרוא את E=mc². ‏DGtal‏ - שיחה 22:38, 28 ביולי 2018 (IDT)
למיטב זכרוני פעם שמעתי בחור עם תואר ראשון בפיזיקה מגדיר מסה כ"אנרגיית מסה". לכן שאלתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
שאלה טיפה פילוסופית: מה משמעות הסימן "=". אני רואה בזה בהחלט תשובה חיובית: מסה היא אחת מצורות האנרגיה. ניתן לראות זאת במספר תהליכים שבהם כמויות גדולות של אנרגיה משתחררות וגורמות לירידה במסה. 12:25, 29 ביולי 2018 (IDT)

האם ישנו מבחן אובייקטיבי ללחץ מים באמבטיה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

יש דרך שבה אוכל לכמת כמה לחץ מים יש באמבטיה X (זו שאני חושב שיש בה לחץ מים חלש מדי) ובאמבטיה Y (זו שאני חושב שיש בה לחץ מים תקין). תודה רבה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם כוונתך ללחץ המים בברז, תוכל למדוד כמה זמן לוקח למלא כל אמבטיה. עוזי ו. - שיחה 15:12, 29 ביולי 2018 (IDT)
אתה יכול להשתמש במד כזה. Shannen - שיחה 15:52, 29 ביולי 2018 (IDT)

היחס בין קומוניזם לריבית[עריכת קוד מקור]

שלום לכם ואני מניח שמשתמש:שנילי או משתמש:אריה ענבר יוכלו מאד לסייע וסביר שמידע זה יסייע לפתח את מרחב הערכים בעתיד.

האם קומוניזם, באיזו שהיא צורה (החל ממרקסיזם ועד לצורות עכשוויות ביותר של קומוניזם), שולל באופן גורף או באופן כללי את רעיון הריבית?

תודה רבה לכם על זמנכם. 79.179.13.247 13:54, 29 ביולי 2018 (IDT)

בספר הקפיטל קרל מרקס ניתח את נושא הריבית, אך למיטב זכרוני לא הביע דעה לגבי שלילה גורפת - הניתוח עסק יותר ברמות הריבית מול הרווח. במדינות הקומוניסטיות הונהגה ריבית של כ-3%, כך שאין כאן שלילה גורפת. בברכה. ליש - שיחה 14:54, 29 ביולי 2018 (IDT)

פסוקאים[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בביתי התנחלה מושבה של פסוקאים.(אגב חסר ערך) חבר אמר לי שההדברה שהועילה אצלו זה אבוקות עשן להדברת מקקים מאלי אקספרס (לא מאפשר לי להציג קישור)

רציתי לדעת אם חומרי הדברה מסין עומדים בתקנים כל שהם. ואם במידה ואני מפנה את הבית ליממה אני נחשף לסיכון כל שהוא.

תודה רבה147.236.34.24 16:27, 29 ביולי 2018 (IDT)

רוב אל זמני[עריכת קוד מקור]

מה זה? ולמה אין לנו שום הסבר, רק קישורים אדומים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:08, 29 ביולי 2018 (IDT)

מפסקי הדין של בית המשפט העליון.

"אף על פי שנהוג לקבוע בחוקה תנאים נוקשים לשינויה, רוב חוקי היסוד במדינת ישראל אינם משוריינים כלל ואחרים משוריינים על ידי דרישה ל-61 חברי כנסת כדי לשנותם, אך אף חוק בישראל אינו משוריין שריון אופטימלי שעל מנת לשנותו דרוש ----רוב אל-זמני.---- בפירוט, חוק יסוד: הממשלה, חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: משאל עם הם חוקים משוריינים, וניתן לשנותם רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות. כמו כן משוריינים אחדים מסעיפיהם של חוק יסוד: הכנסת וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. יתר חוקי היסוד, כולל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינם משוריינים. למרות שרק חוקי יסוד ספורים כוללים בתוכם שריון פרוצדורלי מפני שינוי, קבע בית המשפט העליון בפסק דין [...] כי אמנם חוקי היסוד הכוללים שריון - ישונו אך ורק לפי דרישות השריון (רוב של 61 חברי כנסת ושינוי שנעשה בחוק יסוד). אך מוסיף בית המשפט ואומר כי אף חוקי יסוד שאינם משוריינים רשמית, כוללים מעתה שריון פסיקתי, הקובע כי שינוי של חוק יסוד ייעשה אך ורק בחוק יסוד[4]. אם כן, כחלק מהמהפכה החוקתית אשר הנהיג [באותו] פסק דין [...], נוסף מכשול בפני אלה הרוצים לשנות חוק יסוד".

קראתי את כל זה. זאת הסיבה ששאלתי את השאלה, כי אין כאן שום הגדרה. להגיד "זה משהו, אבל לא דרישה לשינוי של 61 חברי כנסת לפחות" זה לא מספיק, צריך גם להגיד מה זה כן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:15, 30 ביולי 2018 (IDT)

דותן פרידמן ("הימלר")[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מדוע לדותן (בשבילה גיבורים עפים) וקוראים "הימלר"? 213.55.184.136 22:22, 29 ביולי 2018 (IDT)

הסתלבטות של החברים על ה"אשכנזיות" שלו והחזות הארית. Magisterשיחה 17:44, 31 ביולי 2018 (IDT)

האם ישנן מדינות שאין בהן ביטוח לאומי כלל?[עריכת קוד מקור]

יש איזו טבלה של מדינות עם או בלי ביטוח לאומי שאתם מכירים? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הסתננות מגאורגיה לישראל[עריכת קוד מקור]

מתי התחילה התופעה, כמה בערך הגיעו עד יולי 2018, ומה הם מניעיה העיקריים, כלומר למה דווקא ישראל.

בתודה, 79.183.127.246 02:32, 31 ביולי 2018 (IDT)

במהלך 2016 החלו להציף את משרדי רשות האוכלוסין וההגירה מבקשי מקלט שלא היו פה בעבר: הגיאורגים. במהלך חמש השנים האחרונות, ובהמשך למהלך שעשה ב-2008 שר התיירות דאז סטס מיסז'ניקוב, כשביטל את הצורך באשרה ממדינות ברית המועצות לשעבר, הלך וגדל מספר התיירים שמגיעים מגיאורגיה לישראל, ועלה מ-91 אלף בשנת 2011 ל-117 אלף חמש שנים מאוחר יותר.
מסתבר, לאחרונה, שחלקם מגיע כדי להישאר. אם עד 2012 לא ביקש אף אזרח גיאורגי מקלט בישראל, וב-2013 ביקשו ארבעה, הרי שבשנת 2015 כבר הגיעו למעלה מ-700 בקשות מקלט, והשיא הבלתי צפוי הגיע במהלך 2016 עם לא פחות מ-5,500 בקשות מקלט מתושבי גיאורגיה בלבד. במקביל אומרים ברשות ההגירה כי נמצאים עוד ועוד גיאורגים שעובדים בישראל באופן לא חוקי, ונתפסים בפעילות יזומה של הרשות. the marker.
אני קורא לכם לכתוב ערך בנושא. גם אם קצרמר של 5 מקורות, אבל לפחות שבינתיים יהיה משהו. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

יש המון חברות יבוא סרדינים בישראל אבל מניסיוני כולם מייבאים רק סרדינים גדולים[עריכת קוד מקור]

כידוע יש סרדינים גדולים וקטנים. בישראל יש המון יבואני סרדינים ובדקתי קופסאות שימורים רבים ובכולם הסרדינים מאד גדולים.

אני מניח שהסיבה לכך היא כי היבואנים רוצים למכור את "מה שהולך", מעין קיבעון מחשבתי שיווקי.

אבל האם נתקלתם ביבואן שמביא סרדינים ארוכים וקטנים מאד? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מה ההסבר המדעי לתופעה שאם מכניסים את גלעין האבוקדו למים בנפרד מהפרי הפרי עצמו לא משחיר?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איך משפיע הגלעין כאשר הוא רחוק ואפילו רחוק מאד על הפרי?109.64.28.107

שזירה קוונטית. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
ההסבר פשוט: התופעה אינה קיימת, כך שאין צורך להסבירה. אביתר ג'שיחהתרומות • כ' באב ה'תשע"ח • 17:40, 1 באוגוסט 2018 (IDT)
התופעה נבדקה והוכחה2A01:6500:A041:C47B:8487:7359:8D00:F723
אפשר מקור אקדמי? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:59, 1 באוגוסט 2018 (IDT)
מצטרף לבקשה. ביקורת - שיחה 19:47, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

wtf... ראובן מ. - שיחה 23:18, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

כמה שאלות על שפת הטוקי פונה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

1.האם זה שיש בשפה רק 123 מילים הופך אותה לקלה מאד ללמידה או שאולי דווקא להיפך כי יש כללי דקדוק מאד קשים כמו מקום המילה במשפט ההקשר למילים אחרות וכדו'? 2.מדוע אין כמעט התעניינות בשפה שלכאורה אמורה להיות מאד פשוטה וקלה? 3.איפה דוברי עברית יכולים ללמוד את השפה?109.64.28.107

היכן נמצא מיכל הדלק של מטוס בואינג?[עריכת קוד מקור]

במטוס בואינג המשמש לטיסות ארוכות ישנם 90,000 ליטרים של דלק. היכן במטוס נמצאים 90,000 הליטרים הללו? 132.66.169.201 08:33, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

בעיקר בכנפיים. RimerMoshe - שיחה 09:26, 1 באוגוסט 2018 (IDT)
.[4]
מה שידוע לי שיש מיכל ראשי בגוף המטוס ועוד שני מכלים יותר קטנים בכנפיים. בנישיחה • כ"ב באב ה'תשע"ח • 04:43, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

פיזיקה: פלט ממחשב (כמו סאונד) נשמע אחיד ואינו מופרע מדינימיקה קוונטית בשל "חוק המספרים הגדולים" אבל מה בעולם המאקרו כן מופרע מכך?[עריכת קוד מקור]

האם ישנה תופעה ברמת המאקרו שכן מופרעת או לא אחידה בגלל דינמיקה קוונטית?

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לפי מחקר, העין האנושית מסוגלת לראות פוטונים בודדים. יש פיזיקאים שרוצים להראות איך ניתן תאורטית להשתמש בעיניים כגלאים לתופעות קוואנטיות, ופיזיקאים אחרים רוצים לנצל זאת לאמצעי זיהוי ביומטרי. H. sapiens - שיחה 15:21, 2 באוגוסט 2018 (IDT)
זה תמיד נראה לי תמוה. בתור אסטרונום חובב צפיתי בהרבה גרמי שמים חיוורים, שבתמונות נראים כמכסים שטח זוויתי גדול בשני סדרי גודל. הרי לא ניתן להיות רגיש יותר מאשר להגיב לפוטון בודד - כיצד המצלמות מצלמות הרבה מעבר למה שאנו רואים? אילן שמעוני - שיחה 15:31, 2 באוגוסט 2018 (IDT)
לי זה נראה ברור, הקנים בעין מגיבים (אלקטרו-כימית) אפילו לפוטון בודד, אבל המוח מתעלם מ"רעש" רקע כאשר יש לו תמונה עיקרית. כאשר יש לתמונת העצם הבדל בהירות משמעותי, המוח יבחין רק בחלק הבהיר שבו יש שטף רציף של פוטונים ויתעלם מה"רעש" של פוטונים בודדים שמגיעים באופן לא רציף משאר חלקי התמונה (רציף ביחס לסקלת זמן התגובה העצבי). לעומת זה תמונה צוברת את כלל פגיעות הפוטונים לאורך כל זמן החשיפה ולכן נותנת תמונה בהירה בהרבה. בברכה, Easy n - שיחה 17:10, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

לצערי התגובות למעלה ללא ממש התייחסו לשאלה[עריכת קוד מקור]

מבקש תגובה לגוף השאלה עצמה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה מגרשים מסתננים מגאורגיה אבל לא מאריתראה?[עריכת קוד מקור]

מה מיוחד באריתראה? הרי האריתראים מודים בעצמם שאין מלחמה בארצם וחלקם אף תומכים בבמשל שלהם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ממשלת ישראל העניקה הגנה קבוצתית לכל אותם מסתננים ולכן הם בגדר פליטים. בניגוד לכל מיני מדינות אחרות, היא לא טרחה יותר מדי לבדוק את המקרים הפרטיים של כל מיני פליטים מאריתראה. אין שום הגנה קבוצתית למי שמגיעים מגאורגיה (או מונגוליה) ובקשות פרטיות שלהם נבחנות (אבל כמעט תמיד נדחות: רוב הבקשות אינן מוצדקות). Tzafrir - שיחה 07:41, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

ירושלים אינה שוכנת בפלשתינה[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בויקיפדיה רשום שראובן ריבלין נולד בירושלים, פלשתינה. טעות היא בידכם, ירושלים אינה שוכנת בפלשתינה, היא שוכנת במדינת ישראל ואני מבקש לתקן את הטעות המבישה הזאת באופן מיידי. עד היום הרביתי להשתמש ביקיפדיה מאחר והייתי סבור שאתר ויקיפדיה אובייקטיבי בכל נושא, אם לדעתכם ירושלים נמצאת בפלשתינה אז כנראה שאתם ממש לא אובייקטיבים, אתם מסלפים את המציאות ומלעיטים את הציבור בשקרים, ומשכך אין טעם לעיין בערכי ויקיפדיה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

והיכן נולד מחמוד א-נאשף (לדוגמה)? חזרתישיחה 22:54, 1 באוגוסט 2018 (IDT)

כבודו מודע לזה שפלשתינה זה לא פלסטין, כן? • צִבְיָהשיחה • כ' באב ה'תשע"ח 23:29, 1 באוגוסט 2018 (IDT)
ואם כבר: לקשר לערך: פלשתינה-א"י, באנגלית: Palestine. ריבלין לא נולד ב[מדינת ]ישראל כשם שולדימיר לנין או אפילו יורי אנדרופוב נולדו באימפריה הרוסית ולא בברית המועצות.
חזרתי, לעניין מחמוד א-נאשף: מקום לידתו צריך להיות כנראה האימפריה העות'מאנית כמו, לדוגמה, רפאל חיים אבולעפיה וציון אלוף. Tzafrir - שיחה 07:36, 2 באוגוסט 2018 (IDT)
צִבְיָה: (אם השאלה לא מופנית לאנונימי) ברור. לשני הורי יש תעודת זיהוי של ממשלת פלשתינה (א"י), ותעודת התאזרחות מטעמה. חזרתישיחה 16:45, 2 באוגוסט 2018 (IDT)
Tzafrir: ברור. לכן הבאתי דוגמה לטעות הפוכה. לענ"ד יש לציין שפלוני נולד בעיר מסוימת שנמצאת במדינה/ארץ כפי שהיה נכון בעת הלידה. חזרתישיחה 16:45, 2 באוגוסט 2018 (IDT)
יש לציין כי "פלשתינה (א"י)" בעת המנדט הבריטי נקראה גם היא בערבית "פלסטין". אולם חבל ארץ זה נודע בשפות האירופיות כפּלשתינה פּלשתין (בצרפתית) או פלשתיין (באנגלית) , עם פ דגושה, לפי המקור הלטיני Palaestina. מדובר במונח גאוגרפי ממקור אירופי, אמנם לפי שם הפלשתים, אבל אירופי. השפה הערבית שאלה אותו מהשפות האירופיות - יוונית ולטינית. אין גם סיבה להיבהל או להתבייש ממונח זה מכיוון שתרגומו לעברית הוא למעשה "ארץ ישראל" (א"י!) או "ארץ הקודש" או בימי קדם ארץ כנען. השם פלשתינה שהיה שגור בשפות אירופה מתייחס לארץ ישראל. באירופה של המאה ה-20 נהגו להגיד ליהודים "לכו לפלשתינה!" ‏ Ewan2 - שיחה 02:27, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

קצבת אברך ניתנת מביטוח לאומי?[עריכת קוד מקור]

תודה

אין בביטוח לאומי "קצבת אברך", אלא שתלמידי ישיבה זכאים לקצבאות שונות של המל"ל. ראה כאן. Oyשיחה 12:01, 3 באוגוסט 2018 (IDT)
במוסד לביטוח לאומי אין שום קצבה מיוחדת לתלמידי ישיבה. כל הקצבאות המפורטות בדף שאליו הפנה Oy הן קצבאות הניתנות לכל תושבי ישראל. המל"ל טרח לציין את הקצבאות שתלמיד ישיבה זכאי להן, משום שהוא אינו זכאי לקצבאות הניתנות לאדם עובד, כגון דמי פגיעה, דמי אבטלה ודמי לידה.
משרד החינוך מעניק תמיכה כספית לתלמידי ישיבה, בהתאם לחוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים. דוד שי - שיחה 21:25, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

מה ההבדל בין בלנדר לבין מיקסר?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

הכוונה למכשירי מטבח, לא לסאונד. שואל השאלות - שיחה 20:14, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

בלנדר טוחן, מיקסר רק מערבב במגוון דרכים (בהתאם לתותב שאתה מחבר אליו ויש מגוון רחב של תותבים שאני לא מכיר את המונחים שלהם בעברית אבל קונדיטור מקצועי יכיר). יש גם מכשירים שגם טוחנים וגם בוחשים אבל ההבדל הקלאסי הוא זה; עוד הבדל הוא שבבלנדר התוסף (להב טחינה) נמצא למטה כאשר במיקסר התוסף (התותב) הוא בדרך כלל מחובר למעלה והוא מגיע עד התערובת למטה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הפוך גוטה, הפוך! חזרתישיחה 21:07, 2 באוגוסט 2018 (IDT)
תיקנתי. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

למה יש באספרנטו את האות Ŭ[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

למה יצר זמנהוף את האות Ŭ באספרנטו הרי האות u יכולה לבצע את אותו התפקיד של דו תנועה au? זה סתם מסבך את הענין.--2A01:6500:A041:C47B:8487:7359:3DA4:B23 21:06, 2 באוגוסט 2018 (IDT)

In Esperanto, the letter Ŭ / denotes the sound [⁠u⁠], which, in contrast to the conventional U / u, can only appear as a diphthong and therefore does not represent a single-tone.
like 2nd part of au-sound in AUTO in german.
זה לא עונה על השאלה למה צריך אות מיוחדת לדיפתונג מסוים ולמה אין גם A מיוחדת לAU או J מיוחדת לAJ כדו'?
שלום לך,
באספרנטו האות Ŭ מייצגת היגוי הדומה ל-W באנגלית. במילים רבות קיים הדיפתונג AŬ, ולכן יש צורך באות הזאת. לדוגמה, מחר - morgaŬ; בקרוב - baldaŬ, וכו'. יש הבדל מאוד גדול בין האות הזאת לבין האות U. אספרנטו היא שפה מלעילית, לא מלרעית. אז אם קיימת המילה morgaŬ, ההטעמה היא על mor. לעומת זאת, אילו היית כותב את המילה morgau, ההטעמה הייתה על ה-ga. סיבה נוספת: הסיומת U משמשת באספרנטו לציווי. אבל אם ה-Ŭ היא אחרונה במילה, לא טועים בה כפועל בצורת הציווי, וברור לדובר שמדובר במילה אחרת, לא בפועל בציווי. אלדדשיחה 22:06, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

איך נהפכה האנגלית ללינגואה פרנקה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בערך לינגואה פרנקה בויקיפדיה כתוב, שבעבר הצפרתית שימשה כלינגואה פרנקה. מדוע ואיך באה האנגלית ותפסה את מקומה?79.182.3.109

אני חושב שבעקבות היותה של האמפריה הבריטית הגדולה באמפריות בהיסטוריה. בכל מקום ששלטו שפת המוסדות הייתה כמובן אנגלית, כך שמורשת תרבותית אנגלית נותרה במקומות רבים מאד בעולם. אילן שמעוני - שיחה 01:15, 3 באוגוסט 2018 (IDT)
בנוסף מתוך המושבות לשעבר של בריטניה ארצות הברית הפכה למעצמה מספר אחת, מעצמה בכל התחומים - כלכלי, פוליטי, צבאי, תקשורתי, תרבותי ומדעי, שהתחזקה ביותר אחרי מלחמות העולם, ובעיקר אחרי מלחמת העולם השנייה, על חשבון בריטניה עצמה ו"על חשבון" צרפת וגרמניה, מול רוסיה ויפן, ובוודאי ועוד לפני הרבה זמן "על חשבון" ספרד ופורטוגל. האנגלית היא גם שפה רשמית של אוסטרליה ושל הודו, גם הן מושבות בריטיות לשעבר, התופסות גם גם כן מעמד חשוב באזור שלהם לפחות (כשלהודו גם משקל דמוגרפי מרשים). תרמו לדבר גם תכונות מסוימות של האנגלית: יש לה יתרונות משלה באוצר המלים העצום ממקור משולב בשתי קבוצות גדולות של שפות:גרמאניות ורומאניות, יש לה מלים קצרות יחסית, וכנראה גם יתרונות מסוימים בדקדוק מבחינת סדר המלים במשפטים, גמישות יוצאת דופן ביצירת מלים וכו' Ewan2 - שיחה 02:12, 3 באוגוסט 2018 (IDT)
המדינה המובילה במערב לרוב "כופה" את שפתה על העולם המערבי והעולם בכלל. זו הייתה בריטניה, וכיום זו ארה"ב, ושתיהן הפכו את האנגלית ללינגואה פרנקה. כמו כן, כפי שנכתב מעליי, דוברי שפות רומאניות וגרמאניות יכולים למצוא חלק משפתם באנגלית - כבר במילים הבסיסיות, דוברי הגרמנית יזהו את "גוּד מוֹרְנינג" כ"גוּטֶן מוֹרגן", את "רֶד" כ"רוט", את "גרין" כ"grün"(איך לתעתק?) ואת "וָּייט" כ"וַייס". מנגד, הצרפתים יגלו ש"בלו" נשמעת כמעט זהה, וכן מילים רבות דוגמת "solitude" שנשמרו כמעט לחלוטין בתעתיק. הדבר מאפשר להשיג אוצר מילים בסיסי בשפה, ומסייע. צריך לציין שבתחומי מדע מסויימים הלינגואה פרנקה לא הייתה אנגלית עד תקופה מאוחרת מאוד - כל מאמרי שנת הפלאות (1905) של איינשטיין וכן מאמרו על תורת היחסות הכללית משנת 1915, ואף המאמר על עיבוי בוז איינשטיין מ-1924 נכתבו בגרמנית כולם. Eyalweyalw - שיחה 15:47, 3 באוגוסט 2018 (IDT)
לדעתי האנגלית נהפכה לשפה בינלאומית מובילה רק בעקבות התבססות ארצות הברית ככוח כלכלי, צבאי, מדעי ותרבותי מוביל במאה ה-20. גם קודם לכן היתה לה חשיבות רבה, בגלל עוצמתה של האימפריה הבריטית, אבל צרפתית שימשה יותר מאנגלית במגע בין אנשים דוברי שפות שונות. יותר אנשים משכילים בעולם, במדינות כמו רוסיה, טורקיה או גרמניה, דיברו צרפתית כשפה שנייה מאשר אנגלית. דב ט. - שיחה 16:12, 9 באוגוסט 2018 (IDT)
הייתי שמח לראות גרף של אחוז המאמרים המדעיים שפורסמו בכל שפה לאורך השנים. עוזי ו. - שיחה 16:34, 9 באוגוסט 2018 (IDT)
ראה הגרף הזה [5] מכאן [6]. בין 1880 ל 1920 האנגלית, הגרמנית והצרפתית היו די קרובות, וחלק מהזמן גרמנית הובילה. האנגלית בעלייה מתמדת מאז, וכל השאר בדעיכה, פרט לרוסית שהיתה לה עדנה מסוימת בשנים 1940-1970 (הגיעה ל-20% בשיא). דב ט. - שיחה 17:11, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

ישראלים ממה שמכונה "המגזר היהודי" שטסים למדינות מוסלמיות עוברים אקסטרה בידוק בטחוני?[עריכת קוד מקור]

אם פלוני הישראלי והיהודי הדובר עברית רהוטה טס למדינות כמו ירדן ומצרים הוא יעבור עיכובים ותשאולים נוספים לצורך אקסטרה בידוק בטחוני? וכו'? מה התואנה לכך? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

שני, שלישי, או רביעי, איזה מהם עם הכי פחות פקקים?[עריכת קוד מקור]

תודה מראש על תשובה.

כידוע יום הימים חמישי וראשון עמוסים בפקקים בגלל הצטברות עומסים והכמיהה "לסיים דברים" לפני סוף השבוע או מיד עם תחילתו.

נשארנו עם שישי-שבת, שבהם ככלל אין פקקים כלל, ועם שני, שלישי ורביעי.

מבין שני, שלישי ורביעי, איזה בדרך כלל הוא הכי פקוק (על אף ההבדלים המינוריים בינהם)?

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

האם אנשי הצמרת הנאצית עישנו סיגריות ושתו אלכוהול?[עריכת קוד מקור]

ברור שהיטלר וגרינג היו מסוממים ממדרגה ראשונה (ראו Theodor Morell שהיה הרופא האישי של היטלר וכמה סמים קשים רשם לו באצטלה רפואית). אבל מה לגבי סיגריות ואלכוהול שגם הם סמים כמובן? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אפשר להתחיל לברר התשובה לשאלה על צריכת אלכוהול בפניה למקורות המופיעים בערך בויקיפדיה האנגלית: Drug policy of Nazi Germany. התשובה לשאלה על עישון מורכבת יותר. הנה מאמר אחד שיכול להיות קצה חוט לתשובה: Tobacco policies in Nazi Germany: not as simple as it seems. Oyשיחה 10:22, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

באיזה רוב התקבלו חוקי היסוד?[עריכת קוד מקור]

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי התקבל ברוב של 62 בעד מול 55 נגד ושני נמנעים. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו התקבל ברוב של 32 בעד מול 21 נגד ונמנע אחד. איך ניתן לקבל נתון זה ביחס ליתר חוקי היסוד? פרוטוקול הישיבה שבה אושר החוק ייתן מענה חלקי, משום שבפרוטוקול של הישיבה שבה אושר חוק יסוד: מקרקעי ישראל (עמ' 1925) נכתב רק שהחוק התקבל, בלי לציין כמה הצביעו בעד ונגד. דוד שי - שיחה 18:39, 3 באוגוסט 2018 (IDT)

אפשר לנסות לבדוק בעיתונות. בגוגל לגבי חוקים חדשים ובאתר עיתונות יהודית היסטורית לגבי ישנים. (יש כמה שנים מתות בין לבין למרבה הצער). לא מצאתי תשובה מדויקת על חוק מקרקעי ישראל, אבל נאמר שהקואליציה היתה בעד, מק"י נגד ושאר האופוזיציה פרט למק"י נמנעה. דב ט. - שיחה 16:02, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

מילים לשיר לפתע סימור[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בבקשה. חזרתישיחה 19:20, 4 באוגוסט 2018 (IDT)

למה 3760 לפנה"ס?[עריכת קוד מקור]

סמלים דמויי כתב נמצאו בסין על שריון צב, 6000 לפנה"ס.

מצב: חדש

לפי המחקר המדעי, מדוע דווקא השנה הזאת נקבעה כשנת בריאת העולם? (גם 'לא ידוע עדיין' זאת תשובה) האם יכול להיות קשר לכך שזוהי התקופה בה הומצא הכתב?

לגבי הקשר עם הכתב, הרי איני מכיר דיון בנושא. עם זאת אציין כי למיטב ידיעתי כתב היתדות, שהוא הכתב הראשון המוכר לנו ידוע רק החל מכמה מאות שנים לאחר תאריך זה. התאריך של 3761 לפנה"ס נובע מחישוב של התקופות המופיעים בתנ"ך שנעשה בחיבור סדר עולם. מהמיתולוגיות של תרבויות אחרות במזרח הקדום עולים תאריכים אחרים של רבבות שנים. אגב, חישובים אחרים של התקופות המופיעות בתנ"ך הביאו לשנים אחרות. זכורה קביעתו של ג'יימס אשר אשר לפיה העולם נברא בתחילת הלילה שקדם ל-23 באוקטובר 4004 לפני הספירה. אמיר מלכי-אור - שיחה 11:34, 5 באוגוסט 2018 (IDT)
נכון לשנים האחרונות תיארוך כמה מן הדוגמאות הקדומות ביותר הידועות של כתב ציורים מארם נהריים (שהפך אח"כ בהדרגה לכתב יתדות) הוא בערך 3500 לפנה"ס. לא ידוע לי על תאוריה מדעית שמקשרת עובדה זו לתאריך בריאת העולם לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, והדימיון עשוי להיות די מקרי. צריך לזכור שההבדל בין כתב הציורים הפשוט ביותר לפרוטו-כתב הוא מאוד מטושטש וקצת שרירותי. למשל הסימנים משמאל התגלו חקוקים על שריון צב בקבר המונים בסין, ומתוארכים לגיל של כ-6000 לפנה"ס. במידה ויתגלו באותו אזור ומאותה תקופה דוגמאות נוספות של סימנים דומים, התיארוך של הכתב הראשון עשוי להיות מוקדם משמעותית. H. sapiens - שיחה 20:07, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

ה'בונדס' בקנדה וראשיו[עריכת קוד מקור]

שלום רב, אני מחפש מידע אודות ראשי הבונדס בקנדה בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה. היכן ניתן למצוא מידע רלוונטי? בתודה 217.132.0.76 07:05, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

נסה לפנות אליהם ישירות, למשל באמצעות דף הפייסבוק שלהם: Israel Bonds Canada.‏ Oyשיחה 07:40, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

תרגום השיר "הלשון השוודית" של אלתרמן לשבדית?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

האם השיר תורגם לשבדית? אם כן בידי מי? לינק יתקבל בברכה ובששון. 24.244.23.69 10:00, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

מקור הלבוש החרדי[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אהלן, לאחרונה ראיתי כתבה העוסקת במקור הלבוש של החרדים ושל הכובע בפרט ושם טענו שיהודים באירופה נאלצו לחבוש את הכובע כסימן גנאי וזוהי גם הסיבה של מכשפות יש כובע דומה לזה של החרדים, ואילו עד היום מה שחשבתי-בעיקר מעיתונות כתובה שהלבוש במקור היה של הקוזקים שפשטו על כפרי היהודים ומאיזו שהיא קנאה החליטו היהודים לאמץ את הלבוש שלהם,אז מה נכון? --פעיל למען זכויות אדם - שיחה 14:56, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

ר’ לבוש חרדי. לדוגמה: הלבוש של הליטאים (ובעקבותיהם: הספרדים) הוא הלבוש שנחשב מכובד במרכז ומזרח אירופה בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה העשרים. Tzafrir - שיחה 19:53, 5 באוגוסט 2018 (IDT)
ראיתי את הערך ושם לא מפורט במיוחד על מקורו,אמנם יש שם איזו שורה על הנושא אבל לא יותר מכך והיא אפילו בלי מקור פעיל למען זכויות אדם - שיחה 11:07, 6 באוגוסט 2018 (IDT)
בקשר לכובע ניתן לראות בערכים מגבעת קנייטש והומבורג (כובע). הכובע ששימש לסימן גנאי היה כובע היהודים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 13:50, יום שני בשבת, כ"ה באב ה'תשע"ח (IDT).

הטענה שהנקודה הסינגולרית הייתה בגודל גרגיר אפונה מבוססת בכלל?[עריכת קוד מקור]

מה הבסיס לטענה שניתן להגיע לרמה כזו של דחיסות של כל כמות החומר המטורפת ביקום והאם יש מדענים ששוללים את הטענה הזו? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מעולם לא שמעתי על גרגר אפונה. למיטב ידיעתי מדובר על נקודה בגודל אפס או באורך פלאנק. אגב, שאלות ממין זה כדאי להפנות לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים. אילן שמעוני - שיחה 20:04, 6 באוגוסט 2018 (IDT)

אסונות תעופה- אל על[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בערך ויקיפדיה "אסון ביילמר" ( נפילת מטוס אל על בהולנד) נכתב שזהו האסון התעופה היחידי של אל על. מה על אסון המטוס שיורט מעל בולגריה ב 1955 ? בהגדרת אסון תעופה נאמר "וכן במקרים של פגיעה מכוונת במטוס באוויר" מה גם שהמטוס יתכן וסטה מספר קילומטרים לתוך בולגריה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בעיות חנייה באזור המרכז[עריכת קוד מקור]

מהן 2 הערים באזור המרכז עם הכי פחות בעיות חנייה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

עד כמה היקום אמור להיות גדול יותר ממה שהוא?[עריכת קוד מקור]

שמעתי את הפיזיקאי שון קרול (Sean M Carroll) טוען בדיבייט עם הפיזיקאי וההיסטוריון אלן וואלס (Alan Wallace) כי אולי שהיקום הרבה יותר גדול ממה שהוא.

עד כמה היקום אמור להיות גדול ממה שהוא? בהנחה שיש הערכה בנושא.

תודה. 109.67.114.158 23:27, 5 באוגוסט 2018 (IDT)

אין הערכה - הטווח נע בין "הרבה יותר גדול ממה שאנו צופים בו" ל"אינסופי". עקמומיות היקום שנמדדה היא אפס (אינסופי) או קרובה לאפס מעבר לרגישות המכשירים (יקום גדול מאד, אני לא יודע בדיוק כמה). אגב, שאלות ממין זה כדאי להפנות לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים. אילן שמעוני - שיחה 20:03, 6 באוגוסט 2018 (IDT)

בכמה צבאות ישראל נלחמה?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

בכמה צבאות נלחם צה"ל במשך כל קיומו? כשאני אומר צבא, אני מתכוון אך ורק לצבא רשמי של ממש ולא לארגונים חמושים (כמו חיזבאללה, חמאס, אש"ף וכדומה) שיכולים להיחשב במקרה הכי "מפנק" למיליציות. שואל השאלות - שיחה 14:35, 6 באוגוסט 2018 (IDT)

חמישה: מצריים, ירדן, עיראק, סוריה ובמידה מועטה לבנון. אילן שמעוני - שיחה 19:59, 6 באוגוסט 2018 (IDT)
ערב הסעודית אף היא שלחה חיילים במלחמת השחרור. שנילי - שיחה 23:25, 7 באוגוסט 2018 (IDT)
היה גם חיל משלוח ממרוקו במלחמת יום כיפור. Tzafrir - שיחה 21:19, 8 באוגוסט 2018 (IDT)
אפשר להוסיף גם את משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, למרות שמדובר בזרוע צבאית נפרדת מצבא איראן. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:38, 8 באוגוסט 2018 (IDT)
וגם מול סובייטים ברימון 20 ואוגנדיים במבצע אנטבה. דניאל 23:03, 8 באוגוסט 2018 (IDT)
וגם מול האמריקאים בתקרית ליברטי. 109.65.60.202 23:05, 8 באוגוסט 2018 (IDT)
נדמה לי שהייתה גם יחידה צפון קוריאנית קטנה במהלך מלחמת יום הכיפורים. גילגמש שיחה 11:28, 9 באוגוסט 2018 (IDT)
אל תשכחו את צבא סודאן, ששלח יחידות להילחם בנו בשתי מלחמות - ראו יחסי ישראל-סודאן. בברכה. ליש - שיחה 11:39, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

טודו בום[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

פורסם כי סטטיק ובן אל יתחילו את הקריירה הבינלאומית שלהם עם גרסה אנגלית ל"טודו בום", כשאפילו נחשפו בעיתון מילות הפזמון, ונאמר כי הגרסה נזו תצא במהלך יולי. ובכן, אנחנו באוגוסט. והם כבר הוציאו שני שירים, אבל בעברית. הם אמרו בכמה ראיונות שהם כבר הקליטו וצילמו את הקליפ באנגלית. אז? מו סיזלאקהטברנה

למה ההיספנים שחורים או לפחות נחשבים לשחורים?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

אמנם חלק מתושבי אמריקה הלטינית הם מעט כהים כנראה כתוצאה מנישואי תערובת עם אינדיאנים אבל יש גם הרבה מהם כמו למשל רוב אוכלוסיית מקסיקו שהם לבנים, משום מה תמיד ההיספנים מוצגים כשחורים וככאלו שקוראים לצפון אמריקנים לבנים?--109.65.110.230 01:01, 7 באוגוסט 2018 (IDT)

נחשבים ל"היספנים" לא ל"שחורים". גם מדען יהודי שהגיע מדרום אמריקה לארצות הברית יכול להיחשב ל"היספני", "בטעות".Ewan2 - שיחה 02:39, 7 באוגוסט 2018 (IDT)
בארה"ב מקובלת שנים רבות מאוד חלוקה ל"לבנים" ול"שחורים", כאשר בפועל "שחור" הוא כל מי שניתן לזהות אצלו ולו שמץ של מוצא אפריקאי, אפילו כשהוא בעל גוון עור ושיער אירופיים (ראו one-drop rule). ה"היספנים" מבלבלים את החלוקה הזו מכיוון שחלקם עם מרכיב גדול או קטן של מוצא אפריקאי, וחלקם ממוצא דרום-אירופי עם גוון עור כהה למדי, ובכל מקרה לא נהוגה אצלם חלוקה חדה בין "לבנים" ל"שחורים". "לבנים" מסויימים בארה"ב פותרים את הבלבול על-ידי התייחסות לכל ההיספנים כ"שחורים" (או כ"צבעונים") אבל זו בהחלט איננה גישה רשמית, גם בסיטואציות שעדיין יש בהן סיווג רשמי של מיעוטים. H. sapiens - שיחה 15:14, 8 באוגוסט 2018 (IDT)

האם ניתן לחדש דרכון בעיר שאיננה העיר של כתובת המגורים הרשמית?[עריכת קוד מקור]

נכנסתי לאתר של משרד הפנים וביצעתי רכישה של חידוש דרכון על סך 245 ש"ח. קיבלתי לאימייל מסמך של אישור תשלום ומסמך נוסף של קבלה.

האם אני חייב ללכת רק ללשכת משרד הפנים בעיר שבה נמצאת כתובת מגוריי הרשמית? כלומר, אם אני גר בתל אביב אני חייב ללכת בתל אביב? אין אופציה אחרת? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לא אתה יכול ללכת לכל עיר שאתה חפץ בה Gutterשיחה 14:14, 7 באוגוסט 2018 (IDT)
אני זוכר שהזמנתי דרכון במשרדים בתל אביב, בזמן שאני רשום בכלל בקריות. לא היתה שום בעיה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:26, 7 באוגוסט 2018 (IDT)
אכן, ניתן לגשת כמעט לכל לשכה שאתה חפץ בה. משרד הפנים מודיע באתרו כי: "לשכות רשות האוכלוסין וההגירה פתוחות לקבלת קהל מכל הארץ. שימו לב! בלשכות במודיעין, מעלה אדומים, נהריה וכרמיאל ניתן שירות לתושבי המקום בלבד."Oyשיחה 18:24, 7 באוגוסט 2018 (IDT)
תודה רבה לכם.

באיזו עיר במרכז לשכת משרד הפנים הכי פחות עמוסה גם למזמינים תור באינטרנט?[עריכת קוד מקור]

אני מרגיש שגם עם הזמנת תור און ליין, עדיין עדיף לבחור סניף שסביר שיהיה פחות עמוס מאחרים.

יש לכם הערכה בנושא? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מנסיוני האישי, בלשכה ברחובות זמן ההמתנה, לאחר קביעת תור באינטרנט, קצר מאד והפקידים אדיבים ויעילים. עם זאת, שמעתי תלונות מפונים אחרים, שנאלצו להמתין זמן רב. שלומית קדם - שיחה 20:24, 7 באוגוסט 2018 (IDT)
תודה. עוד מישהו רוצה לחוות דעה? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

להוציא דרכון? באר שבע, אילת. ‏«kotz» «שיחה» 13:23, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

האם החוק מחייב רופא מומחה לנכוח בחדר ניתוח בכל מהלכו של ניתוח?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

החוק - בוודאי שלא. החוק מאפשר לכל רופא לעסוק בכל תחומי הרפואה, כולל ניתוחים, ו"בלבד שיהיה מיומן בפעולה הרפואית אותה הוא מבצע". הכתבה הזו מתארת את המצב נכון ל-2011. עוזי ו. - שיחה 02:03, 8 באוגוסט 2018 (IDT)
סליחה שכתבתי "מומחה" התכוונתי לכתוב "מרדים". תיקנתי שם. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
החוק מתייחס לסיטואציה של עזיבת חדר ניתוח על ידי המנתח האחראי, במידה והיה במעשה הזה כדי "כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה". ראה סעיף 338(א)(7) לחוק העונשין. המקרה המפורסם ביותר שבו הורשע בפלילים מנתח על נטישת חדר ניתוח בעיצומם של ניתוחים הוא ד"ר ולדימיר יקירביץ' (ע"פ 7193/04 ולדימיר יקירביץ' נ. מדינת ישראל. ניתן בבית המשפט העליון ביום 30.04.2007). סמוך לחשיפת התנהגותו של יקירביץ' הודיע משרד הבריאות כי בכוונתו לקבוע בהוראות מנכ"ל נוהל האוסר על מנתח אחראי לעזוב את חדר הניתוח במהלך ניתוח, אלא במקרים חריגים. אינני יודע אם בסופו של יום אכן פורסם נוהל כזה.
הוראות סעיף 338(א)(7) לחוק העונשין חלות על כל נותן טיפול רפואי או כירורגי ומשכך חלות גם על המרדים, במידה והיעדרו מחדר הניתוח היה בו כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה. Oyשיחה 07:29, 8 באוגוסט 2018 (IDT)

היכן אוכל למצוא את הנתונים העדכניים ביותר עבור ההכנסה הממוצעת למשפחה בכל אחד מהישובים בישראל?[עריכת קוד מקור]

באיזה אתר אתם ממליצים להשתמש על מנת למצוא את נתוני ההכנסה הממוצעת למשפחה עבור כל קיבוץ ברשימה הזו (אני מניח שאתם הולכים להפנות אותי לאתר של הלמ"ס ... במידה שכן, אנא היו ספציפיים לגבי קובץ ה-PDF או דף האינטרנט הספציפי בהם אוכל למצוא את הנתונים הללו). WikiJunkie - שיחה 14:37, 8 באוגוסט 2018 (IDT)

לצערינו, כנראה שלא תמצא. יש קושי מתודי בהערכת הכנסות בקיבוצים ולכן אין בנמצא נתונים מהימנים על כך. המקור המקובל לנתוני הכנסה לפי הוא המוסד לביטוח לאומי, המוציא דו"חות עתיים הנקראים: שכר והכנסה מעבודה לפי יישוב ומשתנים כלכליים שונים. ראה מה הם כותבים שם על נתוני הכנסה בקיבוצים. Oyשיחה 20:53, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

האם החוק הישראלי מחייב רופא מרדים לנכוח בחדר ניתוח בכל מהלכו של ניתוח?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

שואל אך ורק על רופא מרדים. תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אולי משתמש:Kulystab יודע. 109.67.24.154 07:08, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

לא ידוע לי על הנחיה מפורשת כזו, אבל אני מאמין שאפשר לגזור אותה ממה שנכתב לעיל על רשלנות בחוק העונשין, וכן מנייר העמדה של איגוד המרדימים הישראלי (סעיף 14.6): "לפחות אחד מהרופאים המרדימים יטפל בחולה וישגיח עליו במהלך ההרדמה ללא כל הפסקה". Kulystabשיחההערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ט באב ה'תשע"ח • 21:28, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

אם פלוני נוסע למדינה X ומשמיד את הדרכון שלו בתחומיה, מה אז?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

איך ניתן בכלל להחזירו למדינתו או לגרשו, בפרט אם אינו מזדהה ממדינה X? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זו אכן בעיה לא פשוטה ואתגר למדינות המשמשות יעדים מועדפים להגירה לא חוקית. כך למשל מפלגת UKIP הבריטית מציעה להתמודד עם האתגר.[7] נדמה לי שגם בישראל "שיחקו" עם רעיון דומה.
חלק מן המדינות מנסות לפתור את הבעיה בכך שהן מטילות סנקציה פלילית על השמדת דרכון. כך למשל החוק בארצות הברית, 18 U.S. Code § 1597, הקובע כי המשמיד דרכון (או מסתירו) יכול להענש במאסר עד שנה שלמה. התקווה כמובן שהעבריין יבין שעדיף לוותר על חלום ההגירה ולחזור לארץ מוצאו, מאשר לשבת בבית סוהר אמריקני. קיימות מדינות "נחשקות" נוספות אשר נהגו בדרך זו. Oyשיחה 19:35, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

אדון עולם נוֹרָא[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

בפיוט (היפה) אדון עולם מופיעה המילה "נוֹרָא" פעמיים. לראשונה בשורה "לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא" ובשנית בשורה "אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא". אני חושש שמשמעות ה"נורא" הזה שונה מהמשעות שאני מכיר (איום, גרוע, עגום, מפחיד). מה המשמעות המקורית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:34, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

ראה כאן, "מעורר יראה" - לאו דווקא במובן שלילי. יכול להיות קשור יותר לגדוּלה ועוצמה המעוררות יראת-כבוד. [8]. דב ט. - שיחה 16:37, 9 באוגוסט 2018 (IDT)
הבלשן גיא דויטשר בספרו (המומלץ!) "גלגולי לשון" מביא את המילה "נורא" כדוגמה לשינויים שחלים בשפה, ומדגים זאת בפסוק משמות י"ד י: וְרָאָה כָל-הָעָם אֲשֶׁר-אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת-מַעֲשֵׂה ה, כִּי-נוֹרָא הוּא, אֲשֶׁר אֲנִי, עֹשֶׂה עִמָּךְ. מתוך ההקשר החיובי ניתן להבין שמשמעות "נורא" בעברית מקראית היא "מופלא" או "מדהים". H. sapiens - שיחה 16:24, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
תהליך דומה (אבל הפוך) קרה למילה Awesome באנגלית, שמילולית פירושה "מעורר יראה" (Awe), אבל שינתה את משמעותה ב-100 השנים האחרונות למשמעות כמעט הפוכה - מדהים, נחמד, וכו'.

למה פעם התעוללות והרג אנשים ברחוב היה מקובל והיום זה טאבו?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

למה בימים הביניים וגם ברומא העתיקה ויוון היה מקובל ונפוץ להרוג אנשים ברחוב, להתעלל, להשפיל ולגרום לחבלות גופניות חמורות, אבל היום מדובר בטאבו נוראי ואיפילו במידות שבהם יש הוצאות להורג, עושים את זה יותר חשאי ובלי התעללות והצגה פומבית? מה גרם לשינוי?

אני מתייחס למדינות מפותחות ומתורבתות בלבד, נא לא להכניס לתשובה מדיות אפריקה או איסלאם. 213.55.211.52 22:26, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

אולי כי הפכנו להיות חברה פחות אלימה? Tzafrir - שיחה 11:40, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
השאלה איננה נכונה. אף פעם לא היה מקובל להרוג אנשים ברחוב. גם לא להשפיל ולא לפגוע בדרך אחרת. מי שעשה דבר כזה הסתכן בעונש חמור. במקומות רבים בימי הביניים הייתה אסורה נשיאה של נשק. גם האימפריה הרומית הייתה מדינה מסודרת שנשמר בה הסדר. רצח לאור יום סתם כך ברחוב בוודאי שלא היה מקובל. גילגמש שיחה 11:45, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
ראה לדוגמה תלייה, גרירה וביתור. בריטניה לא ייחודית באלימות הפיזית הקשה מצד הרשויות. ראיתי במיזואנים רבים מכישרים עינויים שנועדו להצגה בכיכרות העיר. ככה שזה כן נכון לומר שמראה של גרימת מוות בייסורים סדיסטיים היה חלק מהתרבות באירופה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:21, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
עינויים היו שיטת חקירה. לא עינו אנשים סתם כך. לא תפסו עובר אורח אקראי ברחוב כדי לבתר אותו או לענות אותו או לרצוח אותו. גילגמש שיחה 12:25, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
אף אחד גם לא טען זאת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:26, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
האנונימי טען זאת. הוא כתב "היה מקובל ונפוץ" אז זהו של היה מקובל ולא היה נפוץ. מדובר באירוע יוצא דופן, שנעשה במקרים מיוחדים. היו דברים אכזריים אחרים, אך לא רצח לאור יום ברחוב ללא סיבה. גילגמש שיחה 14:11, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
לא נעים לחרוג מן הקונצנזוס כאן, אבל האלמוני צודק בשתי הטענות: הרג של אנשים ברחוב היה נפוץ למדי בימי הביניים, והיום כבר כמעט שאין ממנו. ניתן לקרוא (הרבה!) על המצב דאז והשערות על דעיכת האלימות בהמלאכים הטובים של טבענו. אילן שמעוני - שיחה 15:36, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
זה בפירוש לא נכון. אני מבין מאיפה הגיעה הטענה הזאת, אך היא שגויה. הייתה אלימות רבה יותר בחברה, אבל רצח אקראי או רצח למטרות שוד ברחוב לא היו מחזה נפוץ. כן היה רצח כתוצאה ממלחמה, אבל זה שונה מרצח ברחוב. גילגמש שיחה 16:10, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
השאלה בפירוש לא מדברת על פשע רחוב, אלא על אלימות מצד הרשויות. לא סתם מוזכרות מדינות שבהן נהוגה הוצאה להורג. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:21, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
ארחיב מעט את התשובה:
ימי הביניים זאת תקופה ארוכה מאוד. נהוג להתחיל אותה ב476 (נפילת האימפריה הרומית) ונהוג לסיים מתישהו במאה ה-15. יש הנוהגים לסיים בכיבוש קונסטנטיפול, אחרים במסעו של קולומבוס, אבל מקובל שבמאה ה15 הסתיימו ימי הביניים והגענו לעת החדשה. חלק מהתקופה חופף לרנסנס. למרבה הצער, יש לנו תיעוד דל מימי הביניים המוקדמים. אני גם לא כל כך מכיר את התקופה הזאת, אז יתכן שבתקופה ההיא דווקא כן היה רצח ברחובות, אם כי אני עדיין לא מאמין שזה המקרה (אסביר בהמשך מדוע) בשיא ימי הביניים (מאה 11 והילך) היו מדינות מסודרות למדי וסדר היררכי שלא איפשר לפשע להשתולל. פשיעה פוגעת בכלכלה, פוגעת במוניטין וזה פשוט לא אפשרי.
עכשיו מדוע אני חושב שלא היה פשע נפוץ גם בלי מדינה מסודרת? זה די קל - נקמת דם. מי שרוצח פלוני צפוי לעונש קשה מידי קרוביו. זה לבדו שומר על סדר לא רע בכלל.
למה בכל זאת יש דעה כל כך שלילית על ימי הביניים? זה בעיקר בגלל צורת הלחימה שהייתה מקובלת בזמנו. היו שלוש צורות לחימה מקובלות: קרב מסודר (נגיד משהו כמו קרב אז'נקור), מצור (מצורים היו הרבה יותר נפוצים) אבל הנפוץ מכולם הייתה הפשיטה (chevauchée - אפשר לקרוא קצת אצל האנגלים) בפשיטה התוקף נהג להשמיד יבול, לפגוע ברכוש ובנתיניו של הצד השני. למרבה הצער, הפשיטות אכן היו נפוצות, אבל לא מדובר ברצח ברחוב, אלא בפעולה קרבית. סוג של פעולת טרור ימי ביניימית. גם המטרה הייתה נורא דומה למעשה טרור: לזרוע פחד, הרס, לאלץ את המגינים לצאת מטירתם המוגנת לשדה הפתוח וכו'. היות שהיו סכסוכים רבים גם בין מדינות וגם בין אריסטוקרטים, הפשיטות היו מחזה נפוץ באופן יחסי. לא נובע מכאן שהפשע השתולל ברחובות או שאנשים נהרגו באקראי ברחוב. זה לא קרה. בנוסף, נקמת הדם שהזכרתי כבר קודם מבטיחה שלא יהיו הרבה פשעים מהסוג הזה. לכן, גם בחברות לא מפותחות מבחינה מדינית כמו שבטים, מדינות שבטיות, חמולות ועוד אין פשע משתולל. אין רצח כעניין יום יומי. לא רק היום, אבל גם אז. אני מקווה שעכשיו העניין קצת יותר ברור.

לגבי אלימות מצד הרשויות: הרשויות אכן היו אלימות. היו צמיתים מסוגים שונים, הייתה עבדות, הייתה מערכת היררכית שלא אפשרה ניוד חברתי ועוד. ללא ספק מדובר בעניין אלים, אבל גם הרוזן שיש בבעלותו כך וכך צמיתים לא הורג אותם כלאחר יד - זה רכוש. לא פוגעים ברכוש. בנוסף, עד כמה שאני זוכר הרג צמיתים היה לא חוקי והרוזן יכול היה לעמוד למשפט המלך. גילגמש שיחה 16:26, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

השיעור הנמדד של רצח באירופה בסוף ימי הביניים היה כמה עשרות מקרים ל-100,000 נפש בשנה, גבוה ביותר מסדר גודל מזה של היום. בהנחה שאלימות מצד השלטונות (שלא נחשבה לרצח מבחינה משפטית) הייתה נפוצה במידה דומה, שיעור של 100 מתוך 100,000 לשנה במשך (נאמר) 50 שנות חיים נותן סיכוי של אחוזים בודדים למות מאלימות כזו במהלך חייך. הסיכוי להיפגע באופן לא קטלני היה מן הסתם גבוה יותר. לא שמעתי על נתונים לתקופות קדומות יותר. H. sapiens - שיחה 16:53, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
בוודאי - זאת תקופה אלימה. אבל לא נובע מכך שמדובר ברצח אקראי ולא בפעולה צבאית (מהסוג שציינתי לעיל). אפילו פשיטה של ויקינגים לא מכוונת לרצח חסר הבחנה, אלא לשוד (וגם זה דעך עד המאה ה11 לחלוטין) גילגמש שיחה 18:23, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
העדויות אחרות: מריבות רצחניות ארעו ברחובות מעשה יומיומי. לגבי רציחות של ממש, בדם קר, ישנו למשל אותו רופא איטלקי (או שמא עורך דין? כבר שכחתי) שיצא מדי בוקר עם קשת ערב לרצוח ולבזוז כמה אנשים לפני תחילת יום העבודה. העדויות ברורות מאד. חברת ימי הביניים הייתה אלימה מאד, מאציל ועד פשוטי העם. רק בעקבות עליית השילטון המרכזי החזק בחלק המאוחר של ימי הביניים התחיל תהליך של מיתון האלימות במצוות השלטון המרכזי (מסיבות כלכליות בעיקר). ודאי שברומא רציחות סתם כך ברחוב היו נדירות - היה שלטון מרכזי חזק. בימי הביניים למלכים היה כוח מועט מול הבריונים המקומיים שכונו האצולה. אילן שמעוני - שיחה 21:32, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
תוספת לגבי טבח צמיתים: ודאי שאציל לא יטבח את צמיתיו-שלו. את זאת עשו אצילים שנלחמו בו, בהיות הצמיתים ושדותיהם המטרה הקלה ביותר. אילן שמעוני - שיחה 21:34, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

שבירה[עריכת קוד מקור]

תודה על ההתייחסות המפורטת, אבל רובה מדבר על דברים מעניינים שונים ממה שאני שאלתי. שאלתי על עינויים והרג של פושעים ואחרים שנחשבו באותה התקופה לעבריינים, לא על עינויים לא חוקים. ניתן למצוא עדויות רבות לכך שזה היה דבר נפוץ במימי הביניים. יש הרבה תמונות עם עינויים, יש תיאורים שלהם בספרות ויש תיעודים היסטריים של אנשים שהוצאו להורג בשיטות מאוד מאוד אכזריות. אף אחד לא יחשוב היום לקטוע לאנשים אברים כעונש. אבל פעם זה כן היה באירופה. אפשר לראות ציורים שבהם אנשים מתרכזים מכל העיר לראות איך אדם אחד הורג אדם בצורה סדיסטית ככה אי אפשר להגיד שלהרוג אנשים ברחוב היה דבר לא מקובל חברתית. פשוט האצילו סמכויות להרוג על איזשהו אדם עם נכות נפשית. השאלה האמתית היתה למה היום זה יחשב למעשה רע בזמן שבאותם השנים כל העיר באה לראות איך שורפים מישהו בהיותו בחיים. 213.55.184.200 21:40, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

יתכן מאוד שהשואל האלמוני התייחס בעיקר לענישות הפומביות על גרדום או על עמוד קלון באמצע העיר, בככר, בפני העם, שאכן היו תקופה ארוכה חלק משגרת החיים Ewan2 - שיחה 21:43, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
אני מעתיק לכאן את הפרק הרלבנטי מתוך המלאכים הטובים של טבענו:
  • מאין המהפכה ההומניטרית? תוך כמאה שנה בלבד במאות ה-18 וה-19 בוטלו איפוא במדינות המערב מנהגים אכזריים ואלימים רבים שרווחו במשך אלפי שנים, ואחרים שלא נעלמו לחלוטין לפחות הוצאו מחוץ לחוק. פינקר מכנה שינוי דרמטי זה "המהפכה ההומניטרית", ודן במספר השערות אפשריות שהוצעו לסיבותיו. השערה אחת היא שזוהי תוצאת תהליך התירבות (פרק 3). הירידה התלולה במקרי הרצח ופשע אלים אחר באירופה אולי הקטינה את הדרישה לעונשים חמורים, והסלידה שפיתחו אנשים כלפי זוהמה וחוסר נימוס אולי הוליכה גם לסלידה מוסרית נגד מנהגים אכזריים. אך פינקר מעיר שתהליך התירבות הקדים את המהפכה ההומניטרית במאות שנים. השערה אחרת מציעה שהשיפור בתוחלת החיים וברמת החיים באירופה גרם לאנשים לייחס ערך רב יותר לחייהם ולרווחתם, כמו גם לאלו של אנשים אחרים. המדינות העשירות באירופה בתקופה זו, כמו אנגליה והולנד, היו אכן גם חלוצות הומניטריות, אך השיפור ההיסטורי הדרמטי ביותר בעושרם של אנשים ומדינות באירופה תועד רק בסוף המאה ה-19 ובמאה ה-20, כתוצאה מן המהפכה התעשייתית. עם זאת, שינוי טכנולוגי באירופה שהקדים את המהפכה התעשייתית היה הופעת הדפוס והתרחבות האוריינות. מחקרים היסטוריים מעידים על זינוק בתפוצתם של ספרים במאה ה-18, ולראשונה למדה למעלה ממחצית האוכלוסייה קרוא וכתוב.
  • עליית האמפתיה וחשיבות חיי אדם: הפילוסוף פיטר סינגר סבור שבמהלך ההיסטוריה הרחיבו אנשים את המעגל החברתי שאליו הם חשים אמפתיה, מבני משפחה וחברים קרובים לשכנים, לאנשים זרים ואף לבעלי-חיים. אדם הרגיל לדמיין את העולם מנקודת מבטם של אנשים זרים יתקשה לחזות בסבלם. בסעיף זה מציע פינקר שגורם עיקרי להתרחבות מעגל האמפתיה היה התפשטות האוריינות. הקריאה מאפשרת לבני-אדם לחוות את העולם מנקודת מבטו של אדם זר, ולפיכך להזדהות עמו. סיפורת עלילתית בייחוד מפתה את הקורא לחוות את המציאות מנקודת המבט של דמויות ספרותיות העשויות להיות שונות עד מאוד ממנו. המאות ה-18 וה-19 באירופה, בעיצומה של המהפכה ההומניטרית, היו גם נקודת מפנה בהתפחותה של סוגת הרומן, שהגיע לשיאים חדשים של פופולריות. בניגוד למיתולוגיה, כתבי דת ושירה אפית, שהיו צורות הספרות הפופולריות עד אז, הרומן עוסק בחייהם של אנשים רגילים מתקופתו של הקורא. בנוסף על אוהל הדוד תום, רומנים שהייתה להם השפעה הומניטרית ישירה היו אוליבר טוויסט וניקולס ניקלבי, שפקחו עיני קוראים להתעללות בבתי יתומים ובהעסקת ילדים, ושנתיים לפני התורן וז'קט לבן, אשר תרמו לביטול עונשי המלקות למלחים.
  • רפובליקת המכתבים וההומניזם של הנאורות: בסעיף זה מתאר פינקר את האופן שבו היו האנשים המשכילים של עידן הנאורות מקושרים זה עם זה, באמצעות הוצאת ספרים והתכתבות(אנ')[1], וכן דרך פגישות פנים אל פנים במרכזי הערים הקוסמופוליטיות כמו לונדון, פריז ואמסטרדם, שגדלו מאוד באותה תקופה. פינקר מודה כי לא ניתן לקבוע בוודאות שהפריה הדדית כזו של רעיונות הייתה חייבת להוליך למהפכה הומניטרית דווקא, במקום לכיוון ההפוך, אך בעצמו מאמין שהייתה זו תוצאה בלתי-נמנעת. לדעתו, כאשר "סוכנים רציונלים"[2] דנים זה עם זה בחופשיות על הפתרונות המיטביים, בלתי-נמנע שפתרונות אלו יהיו פתרונות הומניסטים המבוססים על שיתוף פעולה עמוק ונרחב יותר. למרות הבדלים שטחיים בין השקפות ותורות שונות, ההסכמה הכללית בין הוגי עידן הנאורות על המתודות האוניברסליות של חשיבה רציונלית, ספקנות ומדע הייתה חייבת להוליך, להשקפת פינקר, למסקנות דומות בעלות השלכות מוסריות: שיש טבע משותף לכל בני האדם, שטבע זה איננו מושלם אך ניתן לשיפור באמצעות חשיבה והשכלה, ושפתרונות עדיפים לטובת הכלל יושגו באמצעות דיון רציונלי. פינקר מזהה מסקנות אלו ברעיונותיהם המוסריים של גדולי עידן הנאורות: האתיקה של שפינוזה, הצו הקטגורי של קאנט, האמנה החברתית של הובס ורוסו, וקביעת לוק וג'פרסון שכל בני-האדם נולדו שווים.
מעבר לזה אני מציע לקרוא את הערך כולו, ועוד יותר מכך את הספר שהערך עוסק בו. אילן שמעוני - שיחה 00:19, 11 באוגוסט 2018 (IDT)
  1. ^ הביטוי "רפובליקת המכתבים" (Republic of Letters) היה נפוץ בעידן הנאורות לתיאור האופן שבו אינטלקטואלים, אנשי-רוח ופוליטיקאים באותה תקופה לקחו חלק בדיונים מעמיקים באמצעות החלפת מכתבים.
  2. ^ מינוח מתורת המשחקים, העשירה בדוגמאות שבהן הפתרון הטוב ביותר לכלל הסוכנים הרציונלים מושג על ידי תקשורת הדדית במשחק שאיננו "סכום אפס".
איזה יופי של תשובה. 213.55.184.200 12:42, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

בספרו של יובל נח הררי קיצור תולדות האנושות תמצא תשובה לשאלה מנקודת מבטו של היסטוריון. הוא מסביר זאת בעליית ההומניזם. Oyשיחה 06:32, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

קהילה יהודית ב-Surrey שבבריטיש קולומביה בקנדה[עריכת קוד מקור]

שלום רב, רציתי לשאול האם יש קהילה יהודית או קהילה ישראלית בעיר הנזכרת בכותרת? תודה רבה לעונים. בברכה.217.132.164.163 22:36, 9 באוגוסט 2018 (IDT)

זיהום רעש קשה מאופנועים[עריכת קוד מקור]

האם יש חקיקה בנושא? בעיקר בשישי בלילה אני שומע רעש אופנועים לפעמים כמעט כל הלילה. לא נראה לי שיש ממש מה לעשות אם זה מפריע כשכל החלונות סגורים לגמרי ואני עם אוזניות. אני מרגיש שבכל חודש מתווספים עוד אופנועים לכבישים ויש עוד ועוד רעש. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אם יש רעש לא סביר, אפשר אולי להיעזר בחקיקה הקיימת. Tzafrir - שיחה 11:37, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
לצערי אינני רואה איך היא תעזור לי מלבד לתבוע גוף מסוים כי האופנועים מגיעים מן הכביש המהיר. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

לחובבי הקומיקס ביננו[עריכת קוד מקור]

מצב: נענה

אני לא ראיתי מעולם שום סרט של מארוול, והלכתי עם אחי לראות את הנוקמים : מלחמת האין סוף. לא הבנתי את רוב הסרט, אבל זה לא העניין. אני פה כדי לשאול איך תאנוס (החייזר הסגול והאכזר ההוא) השיג את האבנים ומהן. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

מי שלא צפה באף סרט של היקום הקולנועי של מארוול לא בשל לראות את הנוקמים: מלחמת האינסוף. הסרט הוא סיכום של כל הסרטים, וכל שאר הסרטים התנקזו בסופו של דבר אל הסרט הנ"ל, כמעיין סאגה ארוכה וסבוכה. עכשיו אענה במפורט לתשובתך. אבני האינסוף הן שש אבנים שמימיות קטנות, שכל אחת מהן שולטת בפן אחר של המציאות. איך תאנוס השיג אותן?
  • אבן הכוח - האבן הסגולה, אותה ראינו לראשונה בשומרי הגלקסיה. בסוף הסרט הזה, סטאר לורד הפקיד אותה בידי חיל נובה השוכן בקסאנדר. במלחמת האינסוף לא זכינו לראות את תאנוס משיג את האבן, שכן הוא הגיע לחללית של תור ולוקי כבר עמה. איך הוא השיג? כמו שציינתי, סטאר לורד הפקיד את אהבן אצל חיל נובה. בשומרי הגלקסיה 2 אנחנו עדים לכך שאגו הכוכב החי משמיד את קסאנדר (למשך שניות ספורות רואים את חללית של חיל נובה בורחת ממנו) ובכך האבן נשארת ללא השגחה. כך תאנוס השיג אותה ללא בעיה כלל. אבן הכוח מעניקה כוח בלתי מוגבל למי שנושא אותה, ומגבירה את יכולותיהן של האבנים האחרות.
  • אבן החלל - האבן התכולה, אותה ראינו לראשונה בקפטן אמריקה: הנוקם הראשון. בסוף הסרט הזה, היא מוטלת ללא השגחה במימי האוקייאנוס. איכשהו (זה לא כל כך ברור) היא מגיעה ללוקי ובסוף הנוקמים היא עוברת לשמירה באסגארד אצל אודין. בסוף תור: ראגנארוק לוקי לוקח אותה לעצמו ותחילת מלחמת האינסוף, כשתאנוס משתלט על הספינה שלו ושל תור, לוקי מעניק לו את האבן בתמורה לחייו של תור. האבן הזו מעניקה לנושא אותה לנוע בחלל כרצונו ולהיות בשני מקומות באופן סימולטני.
  • אבן המציאות - את האבן האדומה הזו ראינו לראשונה בתור: העולם האפל. היא הופקדה על ידי תור והלוחמים שלושה אצל האספן. תאנוס מגיע אצל בית האספן ב"ראשומקום" וגונב אותה. האבן הזו נותנת לנושא אותה לשלוט בחוקי הפיזיקה ולתת לו להפוך את המציאות למה שירצה.
  • אבן הנשמה - את האבן הכתומה הזו ראינו לראשונה במלחמת האינסוף. היא נשמרה על ידי הגולגולת האדומה ב"וורמייר". כדי להשיג אותה, תאנוס היה צריך להקריב את היקר לו מכל - נשמה עבור נשמה. עקב כך, הוא זורק את גאמורה למותה מצוק ומתעורר במעיין עם אבן הנשמה. האבן הזו יכולה להעניק לנשוא אותה שליטה בנשמה של כל בעולם ולהפוך אותו לעושה דברו.
  • אבן הזמן - לדעתי זו האבן הכי עוצמתית שיש. זו האבן הירוקה. ראינו אותה לראשונה בדוקטור סטריינג' והיא הייתה שמורה במדש הקאמאר טאג' שנפאל על ידי מסדר המכשפים של העתיקה. סטריינג' מחליט לשמור עליה והוא הופך למכשף העליון של כדור הארץ. לאחר קרב עיקש וקשה בטיטאן, תאנוס דוקר בבטן את איירון מן ומתחיל לרצוח אותו. בתמורה לחייו של איירון מן, סטריינג' מעניק לו את אבן הזמן. האבן הכי עוצמתית לפי דעתי כיוון שבעזרתה ניתן להחזיר את הזמן אחורה, לעצור את הזמן, לנסוע בזמן, לראות את העתיד ולשנות את העבר.
  • אבן המחשבה - זו האבן הצהובה. ראינו אותה לראשונה בהנוקמים: עידן אולטרון והיא הותקנה במרכז מצחו של ויז'ן. תאנוס מגיע לווקאנדה במטרה לעקור את האבן מויז'ן. מכשפת השני, מושא אהבתו של ויז'ן, מצליחה להשמיד את האבן לפני שתאנוס שם עליה את ידו. אבל כאמור, לתאנוס אבן הזמן, לפיכך הוא מחזיר את הזמן אחורה, מחזיר את ויז'ן לחיים ועוקר את האבן ממצחו ומשבץ את אבן האינסוף האחרונה בכפפת האינסוף שלו, מקיש באצבעותיו ומוחק באופן רנדומלי חצי מכל החיים ביקום (הוא חרד לאיזון מושלם).
    מקווה שעזרתי, ניב - שיחה 23:03, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
אתקן את עצמי. תאנוס מעניק ללוקי בסרט הנוקמים את אבן המחשבה (הצהובה) ולוקי שם אותה בתוך השרביט שלו והיא נהפכת לתכולה. תאנוס שולח את לוקי עם אבן המחשבה למצוא לו את אבן החלל (דם היא תכולה, בצורת קובייה) ולהביא לו אותה. לוקי נכשל ובסוף "הנוקמים" הוא נשלח עם תור ואבן החלל לאסגארד. אבן המחשבה נשארת בכדור הארץ בתוך השרביט של לוקי, ובעידן אולטרון אנו רואים שאולטרון מנסה להשתמש בה אך טוני סטארק וברוס באנר מתקינים אותה במצחו של ויז'ן. ניב - שיחה 12:23, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

האם פלסטינים יכולים להצביע בבחירות?[עריכת קוד מקור]

האם תושבי הרשות הפלסטינית (למשל מי שגר בחברון או ברמאללה) מורשים להצביע בבחירות לראשות הממשלה בישראל? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

בישראל אין בחירות לראשות הממשלה. חזרתישיחה 23:49, 10 באוגוסט 2018 (IDT)
הכוונה לבחירות שנערכות בדרך כלל כל ארבע שנים... נגיד שאני פלסטיני מרמאללה, ואני רוצה להצביע בבחירות בשנה הבאה (2019), אני יכול? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא. לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969, הזכות להצביע בבחירות לכנסת נתונה רק למי שרשום בפנקס הבוחרים, שהוכן לפי הוראות החוק, הכולל את כלל רשימות הבוחרים, שהיא רשימה של בעלי זכות לבחור לכנסת שהוכנה לפי החוק. פנקס הבוחרים, יכלול כל אדם שביום שליפת הפנקס היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום הבחירות. חזרתישיחה 10:08, 11 באוגוסט 2018 (IDT)

מה פירוש ה-Mi מיד אחרי Xiaomi?[עריכת קוד מקור]

אני פשוט חושב לקנות טלפון שלהם ולא ממש הבנתי מה זה ה Mi וזה לא ברור לי מהערכים, לפי הערך העברי שיאומי זה היצרן, אבל מהלוגו להלן לצד קריאת הערכים השונים אני מתרשם ש Mi global זה היצרן, אז מי היצרן? בתודה ושפע ברכות ! -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

Mi היא סדרת דגם הדגל של היצרן הנ"ל • חיים 7שיחה • 12:41, 12 באוגוסט 2018 (IDT)

האם בנקים בישראל (כולל בנק הדואר) נותנים שירות רק לאזרחי ישראל?[עריכת קוד מקור]

מה קורה אם עברתי לחו"ל וכעת עברו 5 שנים וביטלו לי את האזרחות כאן (אני יודע שמבטלים אותה אוטומטית אחרי 5 שנים של שהות בחו"ל). האם אז אני עדיין זכאי לשירותי בנקאות או שיימחקו לי גם את חשבון הבנק? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ראשית, בנקים נותנים שירותי בנקאות פחות או יותר לכולם כולל אינספור תושבי חוץ (כל עוד זה משתלם להם כלכלית). שנית, אזרחות לא מתבטלת אלא במקרים מאוד חריגים גם אם בילית 50 שנה בחו"ל. ‏DGtal‏ - שיחה 10:58, 12 באוגוסט 2018 (IDT)
אתה בטוח שהיא לא מתבטלת? אני יודע שיש שם איזה שינוי כל שהיא ואם אני לא טועה בעבר שמעתי שזה ביטול. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לפי חוק האזרחות ניתן לבטל אזרחות רק אם התקבלה ברמאות או שהזארח הורשע בטרור, וגם אלו בתנאים מגבילים מאוד. ‏DGtal‏ - שיחה 11:51, 12 באוגוסט 2018 (IDT)
יתכן שהאנונימי מדבר על תושבות והיא אכן מתבטלת אם לא גרים באופן קבוע בארץ. זה לא ייחודי לישראל. למיטב הבנתי, ככה זה בכל המדינות. גילגמש שיחה 22:06, 12 באוגוסט 2018 (IDT)

יש אנונימיים בויקיפדיה שחותמים כדלהלן או באופן דומה לכך, איך הם עושים זאת?[עריכת קוד מקור]

2a01:6500:a052:9a37:c0e3:6445:16e0:8a2a

תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

הם מחוברים מכתובת IPv6 ולא מכתובת IPv4‏. Tzafrir - שיחה 07:27, 13 באוגוסט 2018 (IDT)

הגדרה מדויקת של ריבית על הלוואה[עריכת קוד מקור]

עד כה נתקלתי ב-3 הגדרות למונח הריבית על הלוואה גרידא ולא ריבית באופן כללי (אני אישית לא רואה טעם בהגדרות האלה אבל זה כבר לדיון אחר):

  1. מחיר על הכסף המולווה
  2. מחיר על שירות הלוואת כסף
  3. מחיר על הזמן שבו ניתן להחזיר את הכסף המלווה

מה מבין השלושה הכי מדויק לדעתכם, אם בכלל? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

איך היית מגדיר את המונח "דמי שכירות" (של רכב או דירה)?
  1. מחיר הדירה/מכונית המושכרת
  2. מחיר השירות של השכרת הדירה/מכונית
  3. מחיר הזמן שבו ניתן להחזיר את הדירה/מכונית
לדעתי התשובה הנכונה היא "עלות השימוש בכסף/דירה/מכונית לאורך תקופת השימוש". בברכה, Easy n - שיחה 14:22, 13 באוגוסט 2018 (IDT)

אי קבלת שוחד[עריכת קוד מקור]

בעקבות כתבה הרגע בחדשות: לפי חוק ישראלי, בן אדם שמציעים לו שוחד והוא מסרב, אבל לא מדווח למשטרה, האם הוא אשם באי דיווח על פשע או על ניסיון לפשע? ואותו דבר כשהוא עובד מדינה. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:24, 13 באוגוסט 2018 (IDT)

אם תהיה חקירה, המשטרה והפרקליטות יחליטו. ככל שהעובד בכיר יותר, והשוחד המוצע גדול יותר, החומרה גדולה יותר. עובדי מדינה כפופים גם למשמעת של התקשי"ר (תקנון שירות המדינה). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
לא ממש עוזר. או שיש כזה סעיף בחוק העונשין, או שלא. לא פרקליטות ולא משטרה לא יכולים להמציא סעיפי אישום חדשים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:05, 13 באוגוסט 2018 (IDT)

אני קונה מכשיר טלפון עם dual-sim[עריכת קוד מקור]

אני קונה מכשיר טלפון עם dual-sim כלומר שניתן לחבר לו שני כרטיסי SIM (מיקרו). האם מספיק רק לחבר שני כרטיס SIM פעילים ואז אני אוכל לקבל שיחות טלפון משני מספרים שונים וזהו? כלומר, מספיק רק להכניס אותם למכשיר וזהו בלי לקנפג משהו במכשיר עצמו או שזה תלוי בסוג המכשיר? תודה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

ככלל, מכשיר המגיע עם מקום לשתי כרטיסי סים יכול לקבל שיחות משתי הקווים ללא צורך בשום פעולה, אך לא בו זמנית (במידה ומחייגים לקו 1 כאשר בשיחה בקו 2 המחייג ישמע צלול תפוס/ממתינה) • חיים 7שיחה • 01:11, 14 באוגוסט 2018 (IDT)
מה זה "צלול תפוז"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:19, 14 באוגוסט 2018 (IDT)
הפוך מ"צליל בנוי". חזרתישיחה 01:34, 14 באוגוסט 2018 (IDT)
חזרתי, מילא צליל בננה, Corvus זה צליל מיוחד, קשה להגדיר אותו במילים קריצהחיים 7שיחה • 01:39, 14 באוגוסט 2018 (IDT)

זיהוי מנטה/נענע לפי תמונה[עריכת קוד מקור]

אהלן. מה זה הזן הזה (גם כאן)? יש לוח ריח חזק למדי של מנטה. שימו לב לצורת העלים והתפרחת. שואל השאלות - שיחה 12:37, 14 באוגוסט 2018 (IDT)

מאיזה ארץ הגיעו האורפלים? ומה הקשר לאברהם אבינו?[עריכת קוד מקור]

מצב: חדש

מאיזה ארץ הגיעו האורפלים? ומה הקשר לאברהם אבינו?