לדלג לתוכן

שימוש לא נכון באנטיביוטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא ברורים, חלקים מהערך נראים כמו תרגום מכונה ואינם קריאים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא ברורים, חלקים מהערך נראים כמו תרגום מכונה ואינם קריאים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
במסגרת הקמפיין "תהיה חכם", פרסמו המרכזים לבקרת המחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC), כרזה המיועדת לשימוש במרפאות ובמוסדות בריאות אחרים. הכרזה מזהירה כי אנטיביוטיקה אינה יעילה נגד מחלות נגיפיות כמו הצטננות.

שימוש לא נכון באנטיביוטיקה (באנגלית: Antibiotic misuse) או שימוש יתר באנטיביוטיקה, עלול לגרום נזק לבריאות משום שהוא גורם להפיכת חיידקים לא מזיקים יחסית כמו סטפילוקוקוס, אנטרוקוקוס וואצינובקטר לחיידקי על עמידים לאנטיביוטיקה.[1]

התפתחות הרגולציה בתחום השימוש באנטיביוטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנטיביוטיקה הראשונה, הפניצילין, התגלתה בשנת 1928 על ידי אלכסנדר פלמינג. בשנת 1980, הותרו תרופות אנטיביוטיות מסוימות לטיפול בבעלי חיים בכפוף לפיקוח וטרינרי. בשנת 1996,הוקמה בארצות הברית המערכת הלאומית לפיקוח על עמידות החיידקים לתרופות (National Antimicrobial Resistance Monitoring System - NARMS).[2] החל משנת 2012 הציבור דרש לקבל מידע לגבי השימוש בתרופות אנטימיקרוביאליות בבעלי חיים בתעשיית המזון ולגבי האופן בו מדווח עליהן. כתוצאה מכך, ה-FDA שינה את שיטת הדגימה המוגדרת ב-NARMS כדי להשיג מדגימות בבעלי החיים נתוני מייצגים יותר לגבי האורגניזמים המרכזיים הנתונים במעקב.[2] שותפי NARMS ב-CDC ו-USDA פרסמו למעלה מ-150 מאמרים שנבדקו על ידי עמיתים, אשר בדקו את מידת הסיכון לעמידות לתרופות אנטימיקרוביאליות כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה בבעלי חיים המשמשים למזון. בשנת 2014, ה FDA החל בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות של ארצות הברית (USDA) ועם המרכזים לבקרת המחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית, במטרה להרחיב את איסוף הנתונים אודות שימוש באנטיביוטיקה בבעלי חיים המשמשים למזון. בשנת 2015, ה-FDA פרסם את ההנחיות הסופיות לגבי מזון לבעלי חיים ( VFD - Veterinary Feed Directive ). על פי כלל זה, הכללת תרופות אנטימיקרוביאליות במזון בעלי חיים מחייבת את אישורו של הווטרינר המטפל.[2]

דוגמאות לשימוש לא תקין באנטיביוטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אין לטפל באנטיביוטיקה במחלה נשימתית ויראלית בילדים. השימוש באנטיביוטיקה מותר רק אם אובחן זיהום בקטריאלי.[3]
  • הטיפול בדלקות אוזניים אצל ילדים שעברו "ניתוח כפתורים" (החדרת צינוריות בעור התוף) יעשה באמצעות טיפות המכילות אנטיביוטיקה ולא על ידי מתן אנטיביוטיקה דרך הפה.[4]
  • יש לטפל באוזנו של השחיין באמצעות טיפות אנטיביוטיות, ולא באמצעות אנטיביוטיקה למתן דרך הפה.[5]
  • אין לטפל בסינוסיטיס באנטיביוטיקה מכיוון שהיא בדרך כלל נגרמת על ידי נגיף, וגם כאשר היא נגרמת על ידי חיידק, אנטיביוטיקה אינה נדרשת אלא במקרים חריגים מכיוון שהמחלה בדרך כלל נפתרת ללא טיפול. [6]
  • אין לטפל בדלקת הלחמית הנגיפית באמצעות אנטיביוטיקה. יש להשתמש באנטיביוטיקה רק לאחר קבלת אישור על כך שהדלקת נגרמה על ידי חיידקים. [7]
  • לעיתים קרובות בדיקות שתן שגרתיות מגלות אצל אנשים מבוגרים חיידקים בשתן, טיפול באנטיביוטיקה נדרש רק אם לאדם יש תסמינים של דלקת בדרכי השתן .[8]
  • אין לטפל באקזמה על ידי מתן אנטיביוטיקה דרך הפה. ניתן לטפל בעור יבש בעזרת קרמים או טיפולי סימפטומים אחרים.[9]
  • לא נמצא יתרון בשימוש מקומי באנטיביוטיקה להפחתת שיעור הזיהום בפצעים כירורגיים בהשוואה למשחה לא אנטיביוטית או ללא משחה כלל.[9]

עמידות לאנטיביוטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שאנטיביוטיקה חיונית לטיפול בזיהומים חיידקיים חמורים, שימוש לא נכון בה תרם לעלייה בעמידות החיידקים. שימוש יתר בפלואורוקינולון ובתרופות אנטיביוטיות אחרות תורם לעמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה, דבר העלול לעכב את הטיפול בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה.[10] [11] [12] השימוש המופרז בתרופות אנטיביוטיות בילדים הסובלים מדלקת האוזן התיכונית הוליד זן של חיידקים העמידים לחלוטין לאנטיביוטיקה.[13] בנוסף, השימוש בחומרים אנטי-מיקרוביאליים בחומרי בניין ומוצרי טיפוח אישי תרם להתפתחותם של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בתוך הבתים, שם בני האדם מבלים חלק גדול מזמנם. [14] שימוש נרחב בפלואורוקווינולונים כאנטיביוטיקה לטיפולי קו ראשון הביא לירידה ברגישות לאנטיביוטיקה, המשפיעה גם על זיהומים חיידקיים חמורים כגון סיסטיק פיברוזיס, אשר הקינולונים הם בין התרופות המעטות אשר פועלות נגדם. [15] [16] [17]

השפעה חברתית וכלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטיביוטיקה יכולה לגרום לתגובות לוואי קשות ולהגדיל באופן משמעותי את עלות הטיפול. [18] תרופות אנטיביוטיות ונוגדות זיהומים דורגו במקום הראשון בארצות הברית בכל הקשור לגרימת תופעות לוואי. מחקר שנערך בשנת 2011 ב-32 מדינות בארצות הברית, מצא שתרופות אנטיביוטיות ונוגדות זיהומים היו הגורם לכ-24 אחוז מתופעות הלוואי שנרשמו בזמן הגעה לבית החולים ול־28 אחוז מתופעות הלוואי שנרשמו בזמן השהות בבית החולים. [19]

על פי הערכות, אם העמידות לתרופות אנטימיקוביאליות תמשיך לעלות, בשנת 2050 עשרה מיליון בני אדם ימותו בכל שנה בגלל היעדר טיפול מתאים והתמ"ג ירד ב 2 עד 3.5%.[20] כמו כן, אם העולם לא יתגייס למאבק בשימוש לרעה באנטיביוטיקה ובהתפתחות העמידות האנטי-מיקרוביאלית, מעריכים כי 300 מיליון בני אדם עלולים למות בטרם עת, בין השנים 2014 - 2050, כתוצאה מעמידות החיידקים לתרופות, והירידה בתפוקה הכלכלית תהייה בין 60 ל 100 טריליון דולר.[20] אם ניתן יהיה לעכב את ההתפתחות העולמית הנוכחית של ההתנגדות אנטי-מיקרוביאלית בעשר שנים בלבד, העולם יוכל לחסוך 65 טריליון דולר תמ"ג בין השנים 2014 -2050.[20]

שימוש לא הולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאנטיביוטיקה אין השפעה על זיהומים נגיפיים כמו הצטננות. היא לא יעילה נגד כאבי גרון ממקור נגיפי אשר חולף ללא טיפול. [21] גם מרבית המקרים של דלקת סמפונות (ברונכיט) (90 – 95%) הם נגיפיים, וחולפים מעצמם לאחר מספר שבועות, לכן השימוש באנטיביוטיקה כנגד דלקת סמפונות מיותר ויכול להעמיד את המטופל בסיכון ללקות בתגובות לוואי. [22] נטילת אנטיביוטיקה כנגד זיהום נגיפי, תוקפת את החיידקים המועילים הנמצאים במערכת העיכול ובסופו של דבר עלולה לגרום להתפתחות העמידות לאנטיביוטיקה. [23]

מחקר של אימפריאל קולג' בלונדון מפברואר 2017 מצא כי 9 מתוך 20 אתרי מסחר מקוון סיפקו אנטיביוטיקה (שלא כדין) ללא מרשם לתושבי בריטניה.

הנחיות רשמיות של איגוד הלב האמריקאי (AHA) בעניין מניעת טיפול אנטיביוטי מונע ברפואת השיניים, קוראות למתן אנטיביוטיקה למניעת אנדוקרדיטיס זיהומית. אף על פי שההנחיות הנוכחיות (2007) מכתיבות שימוש מוגבל יותר באנטיביוטיקה, רופאי שיניים רבים[24] ומטופליהם[25] ממשיכים לדבוק בהנחיות משנת 1997, דבר הגורם לשימוש עודף באנטיביוטיקה. [26]

אנטיביוטיקה בבעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגידול בעלי חיים נעשה שימוש רב באנטיביוטיקה. השימוש השכיח ביותר במוצרים אנטי-מיקרוביאליים ברחבי העולם הוא בחיות משק; האנטיביוטיקה נמצאת בדרך כלל במזון לבעלי חיים או במים לצורך מניעת מחלות ועידוד הגדילה. [27] נערכו דיונים רבים בעניין מידת ההשפעה של מוצרים אנטיביוטיים אלה, במיוחד מעודדי הגדילה, על התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה אצל בני אדם. אף על פי שיש טענות כי עדיין לא ידוע מהם החומרים האנטיביוטיים הגורמים לסיכון הגבוה ביותר לבני אדם, [28] נקבעו מדיניות ותקנות כדי להגביל השפעה מזיקה, כגון יכולת החיידקים לפתח עמידות במשק החי ולהעביר לפתוגנים אנושיים את הגנים האחראיים לעמידות . [29] ב־1 בינואר 2017, ה FDA חוקק חוק המחייב לסווג כל חומר אנטיביוטי אשר משפיע על בני אדם (תרופות שנמכרו בעבר ללא מרשם) ונכלל גם במזון של בעלי חיים, כתרופה המותרת לשימוש בפיקוח וטרינרי בלבד . (VFD Veterinary Feed Directive drugs ) פעולה זו מחייבת את החקלאים לעבוד עם וטרינרים כדי לקבל מרשם מתאים [30] וכדי להוכיח קיום קשר וטרינר-לקוח-חולה (VCPR) וקבלת ייעוץ והכוונה מהווטרינר. חיידקים עמידים הנמצאים במזון עלולים לגרום לזיהומים אצל בני אדם. מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים המשמשים לייצור מזון לבני אדם יהרוג את מרבית החיידקים, אך חיידקים עמידים יכולים לשרוד. כששוחטים ומעבדים את בעלי החיים, החיידקים העמידים הנמצאים במעיים של בעלי החיים עלולים לזהם את הבשר או מוצרים אחרים מהחי. חיידקים עמידים הנמצאים במעיים של בעלי החיים יכולים לזהם את הסביבה, למשל את מקורות המים או הקרקע, כאשר משתמשים בפסולת של בעלי חיים או במים המכילים חיידקים עמידים לצורך השקיה וזיבול של פירות, ירקות או תוצרת חקלאית אחרת . [31]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "The beginning of the end of the antibiotic era? Part II. Proposed solutions to antibiotic abuse". Quintessence International. 29 (4): 223–9. באפריל 1998. PMID 9643260. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Food Insight (2016). "FDA Antibiotic Regulation Through the Decades".
  3. ^ American Academy of Pediatrics, "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Pediatrics, נבדק ב-1 באוגוסט 2013 {{citation}}: (עזרה), which cites
  4. ^ American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery, "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery, נבדק ב-1 באוגוסט 2013 {{citation}}: (עזרה), which cites
  5. ^ American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery (בפברואר 2013), "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Otolaryngology–Head and Neck Surgery, נבדק ב-1 באוגוסט 2013 {{citation}}: (עזרה), which cites
  6. ^ Consumer Reports; American Academy of Allergy, Asthma, and Immunology (ביולי 2012), "Treating sinusitis: Don't rush to antibiotics" (PDF), Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, Consumer Reports, נבדק ב-14 באוגוסט 2012 {{citation}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  7. ^ Sheikh, Aziz; Hurwitz, Brian; van Schayck, Constant Paul; McLean, Susannah; Nurmatov, Ulugbek (2012-09-12). "Antibiotics versus placebo for acute bacterial conjunctivitis". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 9 (9): CD001211. doi:10.1002/14651858.CD001211.pub3. ISSN 1469-493X. PMID 22972049.
  8. ^ American Geriatrics Society, "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Geriatrics Society, נבדק ב-1 באוגוסט 2013 {{citation}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 American Academy of Dermatology (בפברואר 2013), "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Dermatology, נבדק ב-5 בדצמבר 2013 {{citation}}: (עזרה), which cites
  10. ^ "Antibiotic resistance among gram-negative bacilli in US intensive care units: implications for fluoroquinolone use". JAMA. בפברואר 2003. pp. 885–8. doi:10.1001/jama.289.7.885. PMID 12588273. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Studies examine prescribing of antibiotics for respiratory infections in hospital emergency departments". USA: U.S. Department of Health and Human Services. אורכב מ-המקור ב-7 במאי 2009. From 1995 to 2002, inappropriate antibiotic prescribing for acute respiratory infections, which are usually caused by viruses and thus are not responsive to antibiotics, declined from 61% to 49%. However, the use of broad-spectrum antibiotics such as the fluoroquinolones, jumped from 41% to 77% from 1995 to 2001. Overuse of these antibiotics will eventually render them useless for treating antibiotic-resistant infections, for which broad-spectrum antibiotics are supposed to be reserved. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Fluoroquinolone Resistance and Tuberculosis Treatment". USA: The New York City Department of Health and Mental Hygiene.
  13. ^ Froom J; Culpepper L; Jacobs M; et al. (ביולי 1997). "Antimicrobials for acute otitis media? A review from the International Primary Care Network". BMJ. 315 (7100): 98–102. doi:10.1136/bmj.315.7100.98. PMC 2127061. PMID 9240050. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Hartmann, Erica; Hickey, Roxana; Hsu, Tiffany; Roman, Clarisse; Chen, Jing; Schwager, Randall; Kline, Jeff; Brown, G.; Halden, Rolf (20 בספטמבר 2016). "Antimicrobial Chemicals Are Associated with Elevated Antibiotic Resistance Genes in the Indoor Dust Microbiome". Environmental Science & Technology. 50 (18): 9807–9815. Bibcode:2016EnST...50.9807H. doi:10.1021/acs.est.6b00262. PMC 5032049. PMID 27599587. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ "Cipro, Related Antibiotics Over-Prescribed, Fueling Microbe Resistance". USA: University Of California. 1 באוקטובר 2002. נבדק ב-13 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ K. Bassett; B. Mintzes; V. Musini; T.L. Perry Jr; M. Wong; J.M. Wright (בנובמבר 2002). "Therapeutics Letter" (PDF). Canadian Family Physician. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2020-04-14. נבדק ב-2020-01-06. Gatifloxacin and moxifloxacin have no proven clinical advantages over other fluoroquinolones, macrolides, or amoxicillin. Based on cost, they are not first-choice drugs for their approved indications. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Ziganshina, Lilia E.; Titarenko, Albina F.; Davies, Geraint R. (2013-06-06). "Fluoroquinolones for treating tuberculosis (presumed drug-sensitive)". The Cochrane Database of Systematic Reviews (6): CD004795. doi:10.1002/14651858.CD004795.pub4. ISSN 1469-493X. PMC 6532730. PMID 23744519.
  18. ^ "Economic aspects of antibacterial adverse effects". PharmacoEconomics. 13 (1 Pt 1): 35–49. בינואר 1998. doi:10.2165/00019053-199813010-00004. PMID 10175984. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Weiss AJ, Elixhauser A. Origin of Adverse Drug Events in U.S. Hospitals, 2011. HCUP Statistical Brief #158. Agency for Healthcare Research and Quality, Rockville, MD. July 2013.
  20. ^ 1 2 3 "Antimicrobial Resistance: Tackling a crisis for the health and wealth of nations" (PDF). Review on Antimicrobial Resistance.
  21. ^ "Reattendance and complications in a randomised trial of prescribing strategies for sore throat: the medicalising effect of prescribing antibiotics". BMJ. 315 (7104): 350–2. באוגוסט 1997. doi:10.1136/bmj.315.7104.350. PMC 2127265. PMID 9270458. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Hueston WJ (במרץ 1997). "Antibiotics: neither cost effective nor 'cough' effective". The Journal of Family Practice. 44 (3): 261–5. PMID 9071245. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Mayo Clinic
  24. ^ Zadik Y; Findler M; Livne S; et al. (בדצמבר 2008). "Dentists' knowledge and implementation of the 2007 American Heart Association guidelines for the prevention of infective endocarditis". Oral Surg Oral Med Oral Pathol Oral Radiol Endod. pp. e16–9. doi:10.1016/j.tripleo.2008.08.009. PMID 19000604. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Survey of acceptance of the 2007 American Heart Association guidelines for the prevention of infective endocarditis: a pilot study". Quintessence Int. במרץ 2011. pp. 243–51. PMID 21465012. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Wilson W; Taubert KA; Gewitz M; et al. (באוקטובר 2007). "Prevention of infective endocarditis: guidelines from the American Heart Association". Circulation. pp. 1736–54. doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.106.183095. PMID 17446442. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Silbergeld, E.K.; Graham, J.; Price, L.B. (2008), "Industrial food animal production, antimicrobial resistance, and human health", Annual Review of Public Health, 29: 151–169, doi:10.1146/annurev.publhealth.29.020907.090904, PMID 18348709
  28. ^ Landers, T.F.; Cohen, B.; Wittum, T.E.; Larson, E.L. (2012), "A review of antibiotic use in food animals: Perspective, policy, and potential", Public Health Reports, 127 (1): 4–22, doi:10.1177/003335491212700103, PMC 3234384, PMID 22298919
  29. ^ "Are antibiotics turning livestock into superbug factories?". 2017-09-28.
  30. ^ Beth Ferry, Madonna Benjamin, Michigan State University Extension and Megan Sprague, MDARD (2016). "Don't wait, be ready! New antibiotic rules for 2017".{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  31. ^ CDC

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שימוש_לא_נכון_באנטיביוטיקה&oldid=39202391"