שמעון ברנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמעון ברנשטיין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 באוגוסט 1884
יקבפילס, לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בדצמבר 1962 (בגיל 78)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמעון גרשון ברנשטיין (אנגלית: Simon Gershon Bernstein;‏ 15 באוגוסט 1884, לטביה19 בדצמבר 1962, ניו יורק) היה חוקר ספרות ושירת ימי הביניים, סופר, עורך ופעיל ציוני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ביעקובשטאדט (קורלאנד) שבלטביה בשנת 1884. למד לשונות שמיות, היסטוריה ופילוסופיה בברלין, שטרסבורג ובברן ובשנת 1906 קיבל דוקטורט על עבודתו " Knig Nebucadnezar Von Babel in Der Jdischen Tradition: Ein Beitrag Zur Untersuchungung Der Haggadischen Elemente Enter Vergleichung Arabischer, Syrisc". בין השנים 1908 ל-1911 היה המזכיר העברי של החברה להפצת ההשכלה בקרב יהודי רוסיה בפטרבורג. בשנת 1912 הצטרף להסתדרות הציונית העולמית ועבד במשרדה הראשי בברלין עד שנת 1915.

בעת המלחמה החיילים היהודים בצבא רומניה הופלו לרעה, נרדפו ונחשדו בריגול. הגנרל הרומני פרזאן פרסם הוראה על פיה: "כל היהודים, הסוחרים, ילדיהם ונשותיהם מרגלים המה". ידיעות על הנעשה רוכזו באמצעות החיילים הרוסים באודסה ופורסמו ב-1918 על ידי שמעון ברנשטיין לפי הזמנת משרד התנועה הציונית בקופנהגן[1].

בין השנים 1915 ל-1920 עבד במשרדיה בקופנהגן, ובין השנים 1921 ל-1922 היה מזכיר מחלקת הארגון של התנועה בלונדון.

בשנת 1922 התיישב בארצות הברית והחל לערוך את השבועון היידי "דאס אידישע פאלק" ("Dos Yiddishe Folk") של ארגון ציוני אמריקה עד לשנת 1953.

בנוסף לכתיבתו העיתונאית כתב ספרים בנושאים שונים. בין השאר חקר פיוטים של יהדות ספרד, איטליה וביזנטיון. הוא פרסם מהדורות מדעיות של השירה העברית בימי הביניים.

פרסם מאמרים בירחונים סיני וארשת.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The divan of Leo de Modena, collection of his Hebrew poetical works, Hebrew Press of the Jewish Publication Society of America, Philadelphia, 1932

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Simon Bernstein, scholar, author, editor (His Jewish scholarship in America), Joshua Modlinger, Shoulson Press 1949

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנקס הקהילות רומניה, כרך א', הוצאת יד ושם, תש"ל, עמוד צ"ז