תוכנית פריפייד
תוכנית פְּרִיפֵּיְיד (באנגלית: PrePaid), או שירותי תשלום מראש לסלולרי, הוא שירות תקשורת סלולרית שמספק שירותי שיחה והודעות ושירותי אינטרנט לאחר שאלה שולמו מראש.
המדובר הוא בתוכנית תשלום מראש לשירותי טלפון נייד הכוללים שירותי שיחות והודעות SMS, כמו גם שירותי גלישה באינטרנט. התשלום מתבצע בסניפים ייעודיים, בקיוסקים או בתחנות דלק ומאפשר רכישת כרטיס SIM עם מספר טלפון המאפשר תחילה יכולת לקבל שיחות, אך כדי לבצע שיחות יש צורך ב"הטענת" המספר, הוספת סכום כסף למספר הטלפון באמצעות תשלום בקיוסקים ובסניפי חברת התקשורת המספקת את השירות בהתאם לכרטיסי שיחה המוצעים למכירה. התשלום מתבצע לרוב במזומן אם כי ניתן לתשלום גם באמצעות כרטיסי אשראי. התשלום מתבצע באופן חד פעמי ועל מנת להשתמש בטלפון לשיחות יש צורך בהטענה קבועה באמצעות תשלום מראש לצורך שימוש בשיחות, זאת בניגוד לתוכניות ה"פוסטפייד" הנפוצות יותר שבהן לקוח משלם לחברת התקשורת מדי חודש באמצעות הוראת קבע בנקאית או כרטיס אשראי לתקופת זמן ממושכת (של 12, 18 או 24 חודשים) או תקופה קצרה ובהתאם לחוזה חתום מול החברה, כשהתשלום מתבצע לאחר שביצע שימוש בשיחות.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירותי פריפייד מוצעים בדרך כלל על ידי ספק תקשורת סלולרית וההבדל העיקרי בינו לבין שירותי ה"פוסטפייד" או התשלום שמתבצע מראש ולפני השימוש. לאחר התשלום הלקוח משתמש בשיחות והודעות עד שאלה מסתיימים לו ובהתאם ליתרה שלו במספר הטלפון. בשיטה זו טוענים תקציב בתשלום מראש באמצעות קניית כרטיס חיוג.
שיטות תשלום:
- כרטיס אשראי או כרטיס חיוג
- משיכה ישירה מחשבון הבנק בכספומט
- חנויות ייעודיות עם כרטיסי גירוד. כרטיסים אלה כוללים צופן ייחודי שיש לגרדו על מנת לחשוף אותו ויש להכניסו למספר הטלפון (באמצעות מענה אנושי או ממוחשב למספר טלפון ייעודי) על מנת להוסיף סכום ליתרת המספר.
- ישירות למספר הטלפון באמצעות הטענה בחנות ותשלום למוכר המטעין למספר טלפון באמצעות מערכת ממוחשבת.
לחלק נכבד מחבילות המוצעות למכירה בכרטיסי הגירוד יש תאריך תפוגה ולקוח שלא יוסיף לחשבונות כסף לפני תום מועד התפוגה יאבדו את יתרת חשבונם בתום המועד.
בניגוד מוחלט לתוכניות ה"פוסטפייד" שבהן לקוחות החברה מפסיקים את המינוי לחברה באמצעות הודעה לספק התקשורת ומעבר לחברה אחרת או עזיבת החברה, בתוכניות הפריפייד אין למפעילה הסלולרית כל אפשרות לדעת בוודאות אם לקוח ממשיך להשתמש בקו הטלפון ולעיתים החברה מוחקת מספרי טלפון שלא בוצעו בהם שימוש לאחר זמן ממושך, תקופת הזמן משתנה מחברה לחברה אך נעה בין חצי שנה לשנה של חוסר שימוש.
בשנת 2003 צמח מספר חשבונות הפריפייד בהשוואה לחשבונות ה"פוסטפייד" ובשנת 2007, כשני שלישים מכלל חשבונות הטלפון הנייד בעולם היו תוכניות פריפייד. על פי הערכות שונות, כ-75% מתוך 5.1 מיליארד לקוחות הסלולר בעולם הם לקוחות תוכנית פריפייד.
ההתקשרות באמצעות כרטיסי חיוג משמשת תיירים; הורים שמעוניינים להגביל את ילדיהם בהוצאות הטלפון הנייד; לקוחות שאינם מעוניינים לחתום על חוזה ולהזדהות בפרטים אישיים מול החברות; והיא למעשה הדרך היחידה ללקוחות שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי.
הצטרפות הלקוח מתבצעת למעשה ברכישת כרטיס סים מתאים לפי החברה שבחר להשתמש בשירותיה. הסים מקנה מספר טלפון המוצמד אוטומטית לתעריפי מסלול הפריפייד של החברה. מכאן והלאה הלקוח טוען את החשבון בכרטיסי חיוג בסכומים שונים. התקציב עומד לזכות הלקוח עד שיגיע לסיומו, אם לא בוצע בו כל שימוש לאורך שנה מלאה, יש לבצע שיחת טלפון לחברה על מנת להפעילו מחדש.
קיימת עלות חד פעמית על כרטיס הסים ולרוב התשלום עבור דקות שיחה, הודעות טקסט וגלישה יהיה לפי תעריפי החברה שבדרך כלל גבוה יותר מתעריפי ה"פוסטפייד".
ברגע שהתקציב שנרכש מראש הסתיים לא ניתן להוציא שיחות (למעט מספרי חירום), הודעות או לגלוש באינטרנט הסלולרי, אך המנוי נותר פתוח לשיחות והודעות נכנסות.
כרטיסי החיוג ניתנים לרכישה באמצעות שיחת טלפון או באתר החברה (לבעלי כרטיס אשראי בלבד) או בתשלום במזומן במגוון בתי עסק כמו דוכני חברות הסלולר בקניונים, בסניפי דואר שונים, בפיצוציות ובמכונות אוטומטיות ייעודיות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תולדות תוכניות הפריפייד החלו מתחילת שנות ה-90 עם הגידול בשוק הטלפון הנייד.
כרטיס הפריפייד הראשון שיצא נקרא "Mimo" ושוחרר על ידי TMN, מפעילת הסלולרי הפורטוגזית "פורטוגל טלקום" בספטמבר 1995.
יתרונות וחסרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יתרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לתוכנית פריפייד יש מחירים נמוכים יותר ומאפשר שליטה קלה יותר בהוצאות הכספיות, ניתן להשתמש במגוון מספרי טלפון של חברות שונות ללא התחייבות כספית.
בהתחשב בחוקים המקומיים, זו גם התוכנית האידיאלית עבור מי שנוטה להחליף מספרי טלפון וכתובת מגורים באופן תכוף. דבר ההופך את התוכנית לפופולרית בקרב סטודנטים הגרים רחוק מהבית ועבור מטיילים. הדבר גם מסייע מאוד להורים שחפצים לשמור על קשר עם ילדיהם אך עדיין רוצים לשלוט בהוצאות הטלפון.
חסרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים, לקוחות התוכנית נאלצים לשלם יותר עבור שיחות והודעות עקב תעריף גבוה יחסית לדקת שיחה והודעה ולעיתים מוצאים עצמם מוגבלים בשימוש בטלפון שלהם והאפשרות להתקשר לשיחות בינלאומיות ולמספרי שירותי תוכן עשויה להיות חסומה.
מוגבלות זו היא בדרך כלל תוצאה של חוסר זיהוי של הלקוח אל מול החברה שעקב כך שומרת על תעריף גבוה יחסית לעומת תעריפי ה"פוסטפייד".
זכות הפרטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגוני משטרה ושירותי הביטחון בעולם מודאגים מהאפשרות שתוכנית הפריפייד מציעה ללקוחות להפוך למעשה לאנונימי ולכן מושכת כאלה בעלי רקע פלילי.
משתמשי תוכנית פריפייד הופכים לאנונימים מכמה סיבות:
- כרטיס הסים נמכר בקיוסקים וחנויות ככל מוצר אחר. אין צורך בהרשמה במעמד המכירה, בשונה מתוכנית ה"פוסטפייד", שהמעמד ההצטרפות מחייבת מתן פרטים בנקאיים לצורך הצטרפות לחברה.
- מאחר שהוספת סכום לתקציב מספר הטלפון יכולה להתבצע במזומן, הדבר מונע אפשרות זיהוי הלקוח.
- שימוש בטלפון בתוכנית פריפייד מאפשר רכישת מספר לצורך שימוש חד פעמי בלבד.
פריפייד בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספקיות הטעינה המקוונת הגדולות בישראל הן חברת Top-up תקשורת, חברת EPRS, חברת פלאטוק וחברת סיגרון המספקות שירותי טעינה לכל חברות הסלולר הישראליות שמפעילות תוכניות פריפייד. דרך ספקיות אלה מתאפשרת למעשה התשלום למספרי הפריפייד.
חברת פרטנר מפעילה את תוכנית "Big Talk" בעוד סלקום מפעילה את תוכנית טוקמן ושתיהן מעמידות תעריף גבוה במיוחד בהשוואה לשאר חברות התקשורת הסלולרית.
חברת פלאפון מפעילה את שירות "izi" ו־"Talk and Go" והוטמובייל מפעילה את "HotTalk". גולן טלקום מפעילה את מותג "GOLANtalk". בעבר, חברת youphone הפעילה את "pre talk" והום סלולר את "כארד".
בדרך כלל אין דמי מנוי אך חברת פלאפון ורמי לוי גובות דמי מנוי חודשיים שנלקחים מיתרת החשבון במספר.
על פי הנחיית משרד התקשורת קו טלפון בתוכנית פריפייד שלא בוצע בו שימוש למעלה מ-12 חודשים מנותק ומוחזר למאגר החברה כמספר חופשי.