כרטיס אשראי

כרטיסי אשראי

כרטיס אשראי (באנגלית: Credit card) הוא סוג של כרטיס חיוב המשוך על חשבון בנק, המשמש כאמצעי תשלום חליפי למזומנים, כשלרוב הלקוח מחויב בו עבור העסקה במועד מאוחר ממועד ביצוע העסקה.

בישראל, מוסדר השימוש בכרטיסי אשראי בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019.

על פי סקר הלמ"ס ל־2013, ל־84% ממשקי הבית בישראל ישנו לפחות כרטיס אשראי אחד, כאשר אחוז זה גבוה משמעותית בציבור היהודי בהשוואה לציבור הערבי.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הרומן האוטופי של אדוארד בלאמי מ-1887, "מבט לאחור", היה בין האזכורים הראשונים שניתן למצוא לתשלום באמצעות כרטיס.

בראשית המאה ה-20 היה נהוג שימוש ב"מטבעות גבייה" (charge coins) ואמצעים דומים שאינם מטבעות רגילים-אמצעי תשלום אלו ניתנו ללקוחות שהיה להם חשבון בעסקים כגון מלונות. לאמצעי תשלום אלו היה מספר החשבון וסימון של בית העסק. אמצעי זה איפשר להעתיק בזריזות ובדיוק את מספר החשבון וכך תהליך התשלום, שנעשה בכתב יד והיה חשוף לטעויות, קוצר והפך ליותר אמין. עם זאת, שם הלקוח לא הופיע על אמצעי זה ולכן ניתן היה לגנוב אותו ולעשות בו שימוש לרעה. במהלך שנות השלושים, סוחרים עברו לאמצעי אחר ששמו Charga-plate שהיה נהוג עד לסוף שנות החמישים. ב-1934 השיקו אמריקן איירליינס ואיגוד התעבורה האווירית כרטיס לטיסות אוויריות, שהפך ב-1948 למקובל בכל חברות איגוד התעבורה האווירית הבינלאומי. ב-1950 ייצרה חברת דיינרס קלאב את כרטיס החיוב הראשון ל"שימוש כללי" וב-1958 ייצרה חברת אמריקן אקספרס רשת בינלאומית של כרטיסי חיוב שהפכה בהמשך לרשת כרטיסי אשראי.

עד 1958 היו פעילים כרטיסי חיוב שונים שהנפיקו סוחרים וכן היו ניסיונות שונים של בנקים בארצות הברית להשיק כרטיסים אך אלו כשלו משום שסוחרים לא מיהרו לאמץ כרטיס שהיה בשימוש של מעט לקוחות ולקוחות לא אימצו משום שהיו בשימוש של מעט סוחרים. בספטמבר 1958 השיק בנק אוף אמריקה את הכרטיס BankAmericard, שהיה הכרטיס הראשון שאומץ בהצלחה. הכרטיס הושק בפרזנו שבקליפורניה, בה 45 אחוז מתושבי העיר היו לקוחות הבנק. הבנק שלח כרטיסים בו זמנית ל-60 אלף התושבים וכך הסוחרים השתכנעו לאמץ אותו. בנקים נוספים הוציאו ברישיון את אותו הכרטיס בארצות הברית ובהמשך מסביב לעולם וב-1976 כל בעלי הרישיון להנפקת הכרטיס התאחדו תחת המותג "ויזה". ב-1966 קבוצת בנקים התאחדו והשיקו את "Master Charge" (שקדם ל-"Mastercard") כדי להתחרות ב-BankAmericard וב-1969 הצטרף אליהם הבנק סיטיבנק ואיחד את כרטיס ה-"Everything Card" שלו. ב-1966 הושק באנגליה כרטיס האשראי הראשון מחוץ לארצות הברית.

עד למחשוב התהליך, הרכש באמצעות כרטיס אשראי היה מסורבל ביותר. בכל רכש, הסוחר היה צריך להתקשר לבנק, משם התקשרו לחברת האשראי, שם העובד היה צריך לחפש את שם הלקוח ידנית ולבדוק את מאזן האשראי שלו. ב-1973^{[דרושה הבהרה]} מיחשבה חברת ויזה את התהליך וקיצרה את זמן העסקה משמעותית לפחות מדקה.

מאפייני כרטיסי אשראי

כרטיס אשראי הוא כרטיס פלסטיק עם פס מגנטי ולרוב גם שבב, המכילים את נתוני הזיהוי של הכרטיס, הנקראים בעת בשימוש בכרטיס (על ידי קופה רושמת, כספומט וכדומה). במרבית הכרטיסים, בעיקר אלו המיועדים לשימוש בין לאומי, נתוני הכרטיס מובלטים על גבי הכרטיס, מסיבה היסטורית: בעבר, קריאת הנתונים נעשתה באופן מכני לשובר נייר (פעולה שעקב צורתה נקראה "גיהוץ").

ניתן גם לעשות שימוש בכרטיס באופן וירטואלי (כלומר ללא מסירה פיזית של הכרטיס) באמצעות מתן פרטי הכרטיס, לצורך חיוב בעסקאות הנעשות באינטרנט או בשיחת טלפון. פרטי הכרטיס כוללים את מספרו המלא של הכרטיס ומועד פקיעת תוקפו. כאמצעי בטיחות, נדרשות גם שלוש או ארבע ספרות ביטחון (cvv) המודפסות בדרך כלל בגב הכרטיס. מסלקות מסוימות עשויות לדרוש גם את מספר הזהות של בעל הכרטיס. עסקה לפי פרטי האשראי (מכונה "עסקה במסמך חסר" או "עסקה טלפונית") טומנת בחובה סיכון רב יותר של שימוש לרעה בכרטיס האשראי, ולכן לרוב עמלת הסליקה שלה גבוהה יותר. נוסף על כל אלה, משמש פרוטוקול 3-D Secure כמנגנון אבטחה נוסף לעסקאות אינטרנטיות בכרטיסי אשראי. מימושים של פרוטוקול זה אומצו על ידי רשתות הכרטיסים השונות. (עם Visa Secure אשר משמש את לקוחות ויזה, SecureCode אשר משמש את לקוחות מסטרכארד, ProtectBuy המשמש את רשת דיסקאבר ועוד).

גודל כרטיס אשראי, על פי תקן ISO/IEC 7810 ID-1 הוא 85.60 על 53.98 מילימטר ופינות מעוגלות ברדיוס 2.88 עד 3.48 מילימטר.

בישראל, במרבית כרטיסי האשראי מחויב הלקוח בכל התשלומים במועד חודשי קבוע לפי בחירתו, כלומר הכרטיס משמש לחיוב דחוי (Deferred Charges). עבור האשראי, מיום ביצוע העסקה ועד ליום החיוב החודשי, הלקוח אינו מחויב בריבית. אשראי זה ממומן מהעמלה שמשלם הספק לחברת כרטיסי האשראי. בקשת דחיית תשלומים נוספת (כלומר, אשראי) כן כרוכה בתשלום ריבית. עם זאת, חשוב להבדיל בין עסקת תשלומים שבה מעניק המוכר את האשראי, והיא אינה נושאת ריבית (למעט עמלת שורה אם יש כזו), לבין עסקת קרדיט שבה חברת האשראי מעניקה את האשראי ונושאת ריבית.

במדינות רבות בעולם, בהן ישראל, הסוג הנפוץ של כרטיסי האשראי הוא "כרטיס אשראי מתגלגל" (Revolving Credit Card)["תשלומים"]. בכרטיס כזה הלקוח אינו מחויב אוטומטית בסכום המלא בתאריך חיוב קבוע, אלא יכול לבחור להיות מחויב או לשלם רק סכום מסוים ולדחות את יתר התשלום. תמורת אשראי זה משלם הלקוח ריבית. כרטיס אשראי מתגלגל הוא למעשה מסלול אשראי גמיש חלופי למשיכת יתר בנקאית. כרטיסים כאלה משווקים בישראל בשנים האחרונות תחת המותגים "Multi" (של לאומי קארד), "More" (של ישראכרט) ו-"CalChoice" (בעבר "Active") (של Cal). מדובר למעשה בלקיחת הלוואה באופן קבוע בידי הלקוחות, ולכן כמוצר המקודם על ידי חברות האשראי.

בעוד שברוב העולם, נפוץ שהחברות המנפיקות את כרטיסי האשראי הן בנקים, בישראל מנפיקות האשראי (אשר שלוש הגדולות מביניהן הן כ.א.ל, ישראכרט, ומקס) די אינן בנקים אך לוקחות את התפקיד שנלקח על ידי הבנק המנפיק (Issuing bank) במרבית העולם. לכן, חברות אלה עשויות גם לא לדעת האם ללקוח יש סכום מספק כדי לכסות את החייבויותיו, ורק בסוף מחזור החיוב לגלות כי בקשת התשלום מחשבון הבנק של הלקוח נדחתה.

עם זאת, קיימים בארץ גם כרטיסי אשראי בנקאיים. בכרטיס שהונפק על ידי הבנק, הבנק קובע את תנאי הכרטיס, לרבות מסגרת האשראי, והוא מחויב לפרוע את השימוש בכרטיס גם אם במועד החיוב אין יתרת זכות מספקת. כרטיס אשראי בנקאי יכול לשמש גם ככרטיס הפעלה של מכשירים אוטומטיים של הבנק המנפיק, לצורך ביצוע פעולות בחשבון (למשל, שימוש בכספומט, או בירור מידע על החשבון במכונות אוטומטיות). בכרטיס חוץ-בנקאי (כלומר כזה שהונפק על ידי חברת האשראי לפי הסכם בינה לבין הלקוח), אין לבנק ידיעה או שליטה על תנאי הכרטיס, והחיוב מתבצע לפי הרשאה לחיוב חשבון. הרשאה לחיוב חשבון ניתנת לביטול על ידי הלקוח, וככלל הבנק אינו מחויב לפרוע תשלומים במקרה שיש מניעה חוקית או שמצב החשבון אינו מאפשר זאת. לרוב, השימוש בכרטיס אשראי מלווה בדמי כרטיס אשר משולמים לחברת האשראי או לבנק, בהתאם לזהות מנפיק הכרטיס.

אופן השימוש בכרטיסי אשראי

בשעה שהלקוח משלם על קנייה באמצעות כרטיס האשראי, חברת האשראי מעבירה את הכסף לספק הסחורה/השירות בהתאם לתנאי הסכם הסליקה בין השניים, ואילו הלקוח מחויב על פי רוב במועד דחוי.

בית העסק יזוכה באופן מיידי או תוך זמן קצר מהנהוג בדרך כלל כאשר העסקה חויבה בכרטיס חיוב מיידי שאינו כרטיס אשראי; כשמדובר בעסקה מחו"ל עליה, בתור ברירת-מחדל, לא ניתן אשראי שוטף בחינם; כשמדובר בעסקת אשראי נושאת ריבית מטעם חברת האשראי.

בנוסף, מציעות חברות האשראי תוכניות המאפשרות לבית העסק מועדי זיכוי גמישים ושירותי ניכיון למיניהם, המקדימים את מועד הזיכוי הסטנדרטי תמורת עלות נוספת. קיימות בשוק הישראלי גם חברות ייעודיות המתמחות בשירותים אלו.

רישום פרטי העסקה

בעת עריכת עסקה באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס חיוב אחר, יש לרשום את הפרטים הבאים: זיהוי המוכר אותו יש לזכות; זיהוי הקונה אותו יש לחייב; סכום העסקה, ותאריך. בעסקאות פנים אל פנים הרישום נעשה באחת מהשיטות הבאות:

גיהוץ

הנחת כרטיס האשראי וטופס רישום העסקה במכשיר מיוחד, שמאפשר באמצעות לחיצה ("גיהוץ") העתקה של זיהוי המוכר (הכתוב באותיות בולטות במכשיר) וזיהוי הקונה (הכתוב באותיות בולטות בכרטיס האשראי) אל טופס העסקה. את פרטי העסקה יש להשלים בטופס בכתב יד. לטופס רישום העסקה שלושה עותקים: למוכר, לקונה, ולהעברה לחברת הסליקה לשם הקלדת פרטי העסקה.

קריאה מגנטית

בגבו של כרטיס האשראי נמצא פס מגנטי, המאפשר קריאה של פרטי הכרטיס (מספר הכרטיס, שם בעל הכרטיס וכולי) באמצעות קורא מתאים ("שפתיים"), תוך הבטחת הזנה מהירה ואמינה יותר של פרטים אלה. זיהוי המוכר ותאריך ביצוע העסקה רשומים באופן אלקטרוני במכשיר עצמו, וכל שנותר להשלמת הרישום הוא הקלדת סכום העסקה (המגיע לעיתים ישירות מקופה רושמת). כל הפרטים משודרים לחברת הסליקה בקו תקשורת, ומעובדים שם ללא צורך בהקלדה. בישראל נעשית התקשורת באמצעות חברת שב"א.

קריאה אלקטרונית

בחלק ממדינות העולם מונפקים כרטיסי אשראי המכילים שבב אלקטרוני בנוסף לפס המגנטי ("כרטיסים חכמים"). תהליך הקריאה האלקטרונית דומה לתהליך הקריאה המגנטית, אבל הוא כולל שלב שבו הלקוח מתבקש להוכיח את זהותו, לרוב באמצעות הקשת מספר סודי, ולכן הוא מצמצם את סיכון המוכר להכחשת עסקה עתידית מצד הלקוח.

שיטות הקריאה המגנטית והאלקטרונית יעילות במידה ניכרת משיטת הגיהוץ, מספר הטעויות נמוך יותר, והספק יכול, ברוב המקרים, לבקש את אישור חברת כרטיסי האשראי לעסקה באופן אוטומטי. שיטת הגיהוץ משמשת עסקים קטנים, החוסכים בדרך זו את השקעה ברכישת הציוד הדרוש לקריאה מגנטית, וכן כגיבוי בעסקים המשתמשים בקריאה מגנטית, למקרה שבו הפס המגנטי מתגלה כבלתי קריא. שיטה זו נרשמה ברשם הפטנטים הישראלי בשנת 2006 בשם פטנט התקן ואחסון תוכן דיגיטלי בכרטיס חכם על ידי משרדי אייל ברסלר ושות' שימוש נוסף בשיטה הידנית נועד למקרים בהם המוכר איננו מעוניין להזרים את העסקה לחיוב באופן מיידי (למשל, בעת שימוש בכרטיס אשראי כפקדון או כאשר המוכר מעוניין לחייב את הלקוח רק לאחר אספקת הסחורה כאשר היא איננה מיידית). אם כי היום ניתן "לתפוס מסגרת" בלי לבצע חיוב מיידית גם באמצעים אלקטרוניים.

אישור העסקה

לפי הנהלים בחברת האשראי, במקרה של רכישה בסכום גבוה, ובכל מקרה של פעולה שלא במעמד הלקוח (כמו בטלפון, בדואר, באינטרנט או במכונות ממכר אוטומטיות) נדרש אישור של חברת האשראי לעסקה, כדי לוודא שהכרטיס בתוקף ושיתרת הכסף/האשראי הניתנים ללקוח מאפשרים עסקה כזו.

במערכות מודרניות אישור כזה נעשה באופן אוטומטי באמצעות תקשורת מחשבים. בחלק מבתי העסק הוא נעשה בפעולה בכל סכום, ובאחרים – רק בעסקאות מעל סכום מסוים, או כאשר סך העסקאות היומיות בבית העסק עולה על סכום מסוים. קיים גם פרמטר ביטחון נוסף, לפיו אחת למספר עסקאות יידרש אישור לעסקה, גם אם סכום העסקה נמוך מ"תקרת ספק". פרמטר זה נקבע על ידי חברת האשראי ולא נמסר לבעל העסק, והא נועד למנוע אפשרות של פיצול עסקה בסכום גבוה למספר עסקאות הנמוכות מ"תקרת ספק" על ידי בעל העסק.

במערכות ישנות, כאשר הקריאה נעשית באמצעות גיהוץ, בית העסק מבצע את האישור באמצעות שיחה טלפונית למוקד של חברת האשראי.

רישום ואישור עסקה בפעולות מקוונות

כאשר משתמשים בכרטיס אשראי כדי לשלם באמצעות האינטרנט, הלקוח מעביר את פרטי כרטיס האשראי לספק. כדי למנוע את גנבת פרטי הכרטיס, רצוי שהתקשורת בשלב זה תהיה מאובטחת; האבטחה היא באחריות בעל האתר, ומשתמש האתר צריך לבדוק שהוא משלם באמצעות אתר מאובטח (או לחלופין להסתכן בתשלום באמצעות אתר לא מאובטח). בעל האתר מעביר את הנתונים לחברת כרטיסי האשראי באמצעות פרוטוקול תקשורת מאובטח שמסופק על ידי החברה, והיא מחזירה לו הודעה הכוללת אישור או דחייה של העסקה.

ניתן להשתמש בכרטיס האשראי גם באמצעות טלפון. הלקוח מספק את פרטי כרטיס האשראי ופרטים מזהים. עסקאות הנעשות באמצעות אינטרנט או טלפון נקראות "עסקאות עם מסמך חסר", משום שללקוח לא מופק העתק של מסמך העסקה הנושא את חתימתו. הסיכון בביצוע עסקה עם מסמך חסר, עשוי להיות גבוה יותר, בהיעדר אפשרות של הוכחת פרטי העסקה באמצעות מסמך חתום (בין אם עקב טעות, שכחה או הונאה מכוונת).

הנפקה וסליקה

יש להבחין בין שירות הנפקת כרטיסי (Issuance) האשראי לבין שירות סליקת כרטיסי אשראי (Acquisition).

בעת ביצוע עסקה בין לקוח לבית עסק, מועבר הכרטיס במסוף שניתן לעסק על ידי חברת הסליקה (חברה זו מכונה בעולם Acquirer bank, ולרוב אכן מדובר בבנק, אך ישראל חריגה בהקשר זה בכך שהחברות המנפיקות כרטיסים אלה אינן בנקים). הבנק המשמש כחברת הסליקה פונה לאחר מכן לבנק מנפיק הכרטיס (חברה המכונה Issuer bank, גם כאן המצב בישראל שונה כיוון שהמנפיק עשוי להיות חברת אשראי ולא בנק) ומבקש העברה של כסף מחשבון בעל הכרטיס לחשבון בעל העסק אצלו התבצעה העסקה. בתהליך יכולים כל אחד מהבנקים המעורבים (הבנק הסולק מצד הסוחר, והבנק המנפיק מצד הלקוח) לגבות עמלות על העסקה.

הרווח של החברה הסולקת (Acquirer) הוא מרווח הסליקה: ההפרש בין עמלת הסליקה שהתקבלה מבית העסק לבין העמלה ששולמה לחברה המנפיקה (העמלה הזו, המשולמת על ידי החברה הסולקת לחברה המנפיקה מכונה גם "עמלה צולבת"). תיתכן גם אפשרות שהחברה היא גם "סולקת" וגם "מנפיקה" אם שתי חברות אלה זהות.

חברות האשראי יצרו במשותף את תקן PCI DSS, שנועד כדי להבטיח סליקת אשראי בטוחה בעסקים לצורך אבטחת מידע לארגונים העוסקים בפרטי כרטיסי אשראי. התקן מוגדר על ידי מועצת PCI, אשר הוקמה כדי להגביר את השליטה בנתוני אשראי ולהפחית את הסיכון להונאות כרטיסי אשראי הנגרמות מחשיפה לא מבוקרת של נתונים.

יתרונות השימוש בכרטיסי אשראי

מרבית יתרונות כרטיס האשראי משותפים לכרטיסי אשראי ולכרטיסי חיוב אחרים, כמו כרטיסי חיוב מיידי וכרטיסים נטענים. מבחינת הלקוח השימוש בכרטיס חיוב חוסך את הצורך לשאת מזומנים או המחאות, ולכן הוא בטוח יותר. היות שהלקוח מקבל דיווח על כל הקניות שהוא מבצע בכרטיס אשראי, השימוש בכרטיס אשראי יכול לסייע לו לעקוב אחרי הוצאותיו ולבטל חיובים במקרה של אי-קבלת מוצרים. גם בית העסק נהנה מביטחון רב יותר, כי הוא פטור מהסיכון של חוסר כיסוי הכרוך בהמחאות של אדם פרטי, ומהסיכון של שוד הכרוך בתשלום במזומנים. נחסך לו גם המאמץ הכרוך בגביית המחאות מלקוחות. כרטיסי חיוב מאפשרים גם רכישה באמצעות הטלפון והאינטרנט, תוך מתן פרטי כרטיס האשראי כאמצעי תשלום. צורות רכישה אלה אינן מתאפשרות ברכישה במזומנים או בהמחאה.

יתרון נוסף בשימוש בכרטיסי אשראי הוא באפשרות שהם מעניקים ללקוח לדחות את התשלומים, אם עד סוף החודש, ואם לזמן רב יותר. זאת באמצעות עסקאות תשלומים או באמצעות כרטיס אשראי מתגלגל.

כרטיסי אשראי מסוימים מעניקים ללקוחותיהם הנחות ומתנות, כגון ביטוח נסיעות לחו"ל חינם או הנחות בכניסה למוסדות תרבות. בארצות הברית קיימים כרטיסי אשראי המכונים "Cash Back" המחזירים ללקוחות 1%-5% מסך הקניות הנעשות בהם. האפשרות הזו מוגבלת בישראל וקיימת בעיקר בכרטיס American Express Blue (בו ההחזר נע בין 0.25% לאחוז, לפי סכום ומאפייני ההוצאות החודשיות), או בכרטיסי מועדון, עבור רשתות המועדון.

חסרונות, בעיות וביקורת

שליטה על הוצאות

קונים רבים מעידים, שהשימוש בכרטיסי אשראי גורם לניתוק פסיכולוגי אצל הקונה בין הקנייה והוצאת הכסף בפועל. זאת בניגוד לשימוש במזומנים שנתפס באופן מוחשי יותר כ"הוצאת כסף". כתוצאה מכך, הלקוחות מוצאים את עצמם מופתעים בסוף החודש לנוכח סכום החיוב בכרטיס האשראי. לכן בתוכניות המחנכות לשיפור השליטה על התקציב הביתי, ממליצים לעיתים לבטל את כרטיסי האשראי או להימנע משימוש בהם, לפחות לתקופת זמן מסוימת.

מרמה בכרטיסי אשראי

ככל אמצעי תשלום, גם כרטיסי אשראי חשופים למעשי מרמה. במקרה של הונאה בכרטיס אשראי, עיקר הנזק מוסב לחנות בה בוצעו הרכישות ולחברת האשראי, ואילו בעל הכרטיס נושא בנזק קטן יחסית (אם בכלל). במקרה של גנבת כרטיס אשראי, למשל, קובע חוק בישראל כי "הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה אחרי שנמסרה הודעה על גניבה".

חברות האשראי מקדישות מאמצים מרובים לאיתור מהיר של מעשי מרמה, אך הן אינן מפרסמות נתונים על היקף הנזק הנגרם להן. חלק מאמצעי איתור הגניבה המוקדמים של חברות האשראי הוא בשיטות סטטיסטיות של כריית מידע תוך ניסיון למניעה עוד בטרם ביצוע העסקה, על ידי בחינת קנייה מוחשית מול צפי קנייה של אותו לקוח, לפי פרופיל התנהגות צרכנית והרגלי קנייה. לדוגמה, אם הלקוח רוכש כביכול מוצרי אלקטרוניקה בשווי עשרות אלפי שקלים במהלך כמה ימים, בעוד שהוא אינו מבצע בדרך כלל עסקאות שכאלו, הוא עשוי להיתקל בהקפאה של הכרטיס או לקבל שיחה טלפונית ממוקד הונאות של חברת האשראי, לבירור האם הוא עושה שימוש מודע בכרטיסו, או שכרטיסו נגנב.

גורם סיכון נוסף, שהיה נפוץ בראשית ימי האינטרנט אך קיים גם כיום, הוא הימצאות מאגרי נתונים המכילים פרטים של כרטיסי אשראי ברשת האינטרנט, ומהווה כר פורה לגניבה רחבת היקף, על ידי שימוש בפרטי הכרטיסים בעת ביצוע רכישות מקוונות.

משנת 2016 ואילך נרשם גידול במקרי גנבה מקוונת של אמצעי תשלום, בהם נגנבים פרטי כרטיס האשראי באמצעות אתר תשלומים המתחזה לאתר לגיטימי.

עמלות

רווחי חברות האשראי מתחלקים לשניים:

• עמלות שהיא גובה ממקבלי התשלום (המוכרים)
• עמלות, דמי שימוש וריבית במקרה של שימוש באשראי הנגבים מבעלי הכרטיסים (הקונים)

מותגי כרטיסי אשראי בעולם

כרטיס האשראי הראשון לשימוש כללי היה דיינרס קלאב, שהונפק לראשונה בארצות הברית ב-1950. בשנת 1958 נכנסו לשוק המתחרים הראשונים, אמריקן אקספרס, קרט בלנש ובנק אמריקארד (לימים ויזה). ב-1967 הונפקו לראשונה כרטיסי מאסטר-צ'ארג', ששמם שונה לאחר מכן למסטרקארד. מותגים אלה הפכו למותגים בינלאומיים באמצעות רכישה של חברות זרות וכן באמצעות הנפקת זיכיונות מקומיים. לדוגמה, מסטרקארד רכשה את אקסס קארד הבריטית ואת יורופיי האירופאית, שהנפיקה את כרטיסי יורוקארד. מותגים אלה הוחלפו במותג מסטרקארד. בישראל, כל הכרטיסים משווקים באמצעות זיכיונות (ראו להלן).

לצד כרטיסים בעלי תפוצה עולמית אלה, ממשיכים להתקיים מותגים מקומיים חזקים במקומות שונים בעולם. לדוגמה, הכרטיס הרביעי בתפוצתו בארצות הברית הוא כרטיס דיסקבר (Discover), שאינו מונפק וכמעט שאינו מכובד מחוץ לה. מותג נוסף הוא JCB היפני (לשעבר, ראשי תיבות של: Japan Credit Bureau).

שוק כרטיסי האשראי בישראל

ערך מורחב – כרטיסי אשראי בישראל

כרטיסי אשראי הוצעו לתושבי ישראל לראשונה בשנות השבעים על ידי חברת דיינרס קלאב ישראל, ברישיון מדיינרס קלאב העולמית. כיום בישראל ישנן שלוש חברות המנפיקות וסולקות כרטיסי אשראי:

• ישראכרט – הוקמה ב-1975. ישראכרט מעניקה שירותי תפעול גם לחברה האחות, פרימיום אקספרס (בעבר פועלים אקספרס), שמשווקת את המותג בארץ מאז 1995
• Cal (כרטיסי אשראי לישראל בע"מ) – בבעלות בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי; הוקמה ב-1978. כא"ל רכשה את דיינרס קלאב ישראל ב-1992, שהוקמה בשנות השישים על ידי בנק דיסקונט הפועלת תחת רשת Dinersהעולמית, המוחזקת בידי הרשת האמריקאית Discover.
• מקס איט פיננסים – בבעלות ורבורג פינקוס, לשעבר "לאומי קארד"; הוקמה בשנת 2000 על ידי בנק לאומי על בסיס התשתית של חברת "אלפא קארד", אשר הוקמה ב-1996 ופורקה בשנת 2000 בשל הפסדים כספיים. לאומי קארד החלה להנפיק כרטיסים ב-2001; אלפא קארד החלה להנפיק ולסלוק ב-1998.

אמצעים חדשים לסליקת אשראי

לצד השימוש הגובר בכרטיס האשראי מפלסטיק, פותחו טכנולוגיות חדשות המכונות לעיתים "ארנק דיגיטלי" ומאפשרות סליקה באמצעות המכשיר הנייד ובאינטרנט, כדי לספק חוויית קניה מהירה יותר.

סליקה באינטרנט

תוכנות סליקה מקוונות מאפשרות לבעלי עסקים לשלב סליקת אשראי משירותי האתר שלהם, ללא צורך להחזיק ציוד יקר כגון קופה, ולשלם דמי אחזקה והתקנה נמוכים בהרבה מאשר באפשרויות מסורתיות.

סליקה בסמארטפון

באמצעות יישומון מאובטח ניתן להזין את כרטיס האשראי של הלקוח ולבצע חיוב גם ללא קו נייח. תוספים לאייפון ולמכשירים ניידים אחרים (טאבלטים וסמארטפונים) מאפשרים עבודה עם קורא כרטיסים מגנטי ואף מדפסות זעירות המאפשרות הדפסת שובר עסקה.

סליקה באמצעות QR CODE

קוד ה-QR מהווה אבן דרך בסליקה בדרכים. סליקה של הברקוד המופיע על גבי מודעות, מוביל את הגולש לעמוד תשלום, בו הוא יכול להזמין את המוצר. על אף הנוחות שהשיטה מציעה ברכישה של מוצרים, יש מספר חסרונות בשיטה. הבעיה העיקרית היא שלא קיים יישומון אחד מרכזי לסליקה שאיתה עובדות כל החברות, וכי כמעט כל חברה שמנסה להציע סליקה באמצעות QR CODE עובדת מעט אחרת.

סליקה ביישומון

שימוש ביישומון כדי לסלוק כרטיסי אשראי נעשה באמצעות שליחת קוד עסקה למכשיר הנייד והצגתו למוכר. היישומון המסחרי הראשון בישראל, MyCheck, לתשלום בבתי קפה ומסעדות, הושק באוגוסט 2012.

פיי-פס - סליקה באמצעות מדבקה

שיטה ניסיונית לסליקה באמצעות מדבקה המונחת על מכשיר הסלולר. נראה שמדובר בשיטת ביניים, בין התשלום האמיתי בסלולר לבין כרטיס אשראי. השיטה שנכנסה לתקופת ניסיון במספר מקומות בישראל במהלך חודש יוני 2012, בהם סניפי ארקפה וארומה. המגבלה של השיטה היא הצורך של בית העסק לאמץ סורק מיוחד, ומצד שני קיימת בעיית אבטחת מידע מכך שאין צורך בסיסמה או זיהוי נוסף לצורך העסקה (טלפון גנוב יכול לשמש מיידית לצורך ביצוע רכישות).

טכנולוגיית NFC תקשורת טווח אפס

ראשי תיבות של Near Field Communications. מדובר בטכנולוגיה המשולבת בטלפונים סלולריים, אביזרים אלקטרוניים כמו אוזניות אלחוטיות ומכשירי סליקה. מאפשרת תקשורת בטווח קצר לצורכי תשלום או העברת מידע מאובטח בין מכשירים.

ראו גם

• כרטיס חיוב
• ארנק דיגיטלי
• טרנזילה
• RFID

קישורים חיצוניים

• בלדד השוחי, איך פועל פס מגנטי בכרטיס אשראי?, באתר של "רשת 13", 22 במאי 2005 (במקור, מאתר "nana10")
• ארה"ב: נגנבו פרטי 40 מיליון כרטיסי אשראי, באתר ynet, 18 ביוני 2005
• תמר ברזילי, עסקאות בכרטיסי אשראי - איך ומתי אפשר לבטל?, באתר ynet, 16 בספטמבר 2005
• אמיר בכר, שימוש לרעה בכרטיס חיוב - שחיקת ההגנה המוקנית לצרכן, המשפט, כרך י"א, עמ' 321–356
• דריה כנף, כרטיסי אשראי: אפשר לבטל עסקה - אך לא תמיד, באתר ynet, 6 בנובמבר 2009
• אלי אלון, מה פשר 3 הספרות שעל גבי כרטיס האשראי?, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 19 בנובמבר 2012
• אמנדה פורמן, התקרית המביכה במסעדה הניו יורקית שבעקבותיה נולד כרטיס האשראי הראשון בעולם, 23 בדצמבר 2022
• How Credit Cards Work, באתר "HowStuffWorks" (באנגלית)
• כרטיס אשראי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

חקיקה ופסיקה

• חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, בספר החוקים הפתוח
• תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א-2010, בספר החוקים הפתוח
• בקשה להסדר כובל מטעם חברות כרטיסי האשראי בישראל - החלטה מ-31 באוגוסט 2006