הצגת המקור של הדף "תחנת הרכבת בנימינה"

{{תחנת רכבת
| שם = בנימינה
| עתידית =
| ישראל = כן
| סגירת התחנה =
| תמונה = [[קובץ:תמונתבנימינה.JPG|250px|השער הראשי של תחנת הרכבת]]
| כיתוב = השער הראשי של תחנת הרכבת
| נגישות = נגישה לבעלי מוגבלויות
| מיקום = דרך המסילה 1, [[בנימינה]] (ליד אזור התעשייה הדרומי)
| חנוכת התחנה = [[11 ביולי]] [[1921]]
| אתרים סמוכים = אנדרטת הנצחה לזכר נפגעי הפיגוע ליד התחנה
| שירות רכבות = [[נהריה]], [[הקריות]], [[חיפה]], [[עתלית]], [[קיסריה]], [[תל אביב]], [[אשקלון]], [[נתב"ג]]
| סמל = [[קובץ:שםבנימינה.JPG|מרכז|150px]]
| קואורדינטות = {{coord|32.513915|N|34.949462|E|display=inline,title|type:landmark}}
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|שם=תחנת הרכבת בנימינה|אורך=34.949462|רוחב=32.513915|כותרת=לא|כיוון כתב=ימינה}}
}}
'''תחנת הרכבת בנימינה''' היא תחנת נוסעים של [[רכבת ישראל]] המשרתת את אזור המועצה המקומית [[בנימינה-גבעת עדה]], [[אור עקיבא]] ו[[זכרון יעקב]].

התחנה נמצאת בסמוך לאזור התעשייה שבדרום בנימינה על [[מסילת החוף]] כאשר המסילה מחלקת את בנימינה לאזור מזרחי ולאזור מערבי.

==היסטוריה==
תחנת "בנימינה" נקראה על שם הברון אברהם בנימין [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]] עוד בטרם הוקם היישוב [[בנימינה]] שנקרא כשמה של התחנה (זהו המקרה היחיד בארץ שבו יישוב נקרא בשמה של תחנת רכבת). תחנת בנימינה נפתחה לנוסעים ולסחורות{{הערה|דו"ח הנציב העליון, הרברט סמואל, על פלשתינה לתקופה שבין יולי 1920 עד דצמבר 1921}} ב-[[11 ביולי]] [[1921]] בקו [[חיפה]]-[[קנטרה]], שהופעל בימי [[המנדט הבריטי]],{{הערה|15 ביולי The Palestine Weekly, 1921}} בשטחה של תחנת רכבת צבאית לשעבר שנקראה בשם "קיסריה". התחנה ממוקמת בקילומטר 371.1 בקו חיפה-קנטרה, בין [[חדרה]] ל[[זכרון יעקב]] (כ-41 קילומטרים של מסילה מחיפה). מבנה העץ של התחנה שהוקם בשנותיה הראשונות נהרס ובמקומו נבנה בשנת 1943 מבנה אבן, אשר בדומה לו נבנו מבני תחנות רכבת נוספות באזור כדוגמת זכרון-יעקב וחדרה. מבנה האבן של התחנה שהוקם בתקופת המנדט הבריטי עדיין משמש כבניין התחנה עד היום, עם שינויים ותוספות שנעשו בו.

לאחר [[הקמת מדינת ישראל]], התחנה שימשה כתחנה משולבת לנוסעים ומשאות בקו [[חיפה]]-[[תל אביב]]. עד [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] התחנה לא משכה ציבור נוסעים גדול. המשורר [[אהוד מנור]], שהנציח את [[בנימינה]] בשיריו השונים, הזכיר גם את הרכבת שעברה במושבה בשיריו "[[בן יפה נולד]]" ו"הבית ליד המסילה".

[[רכבת ישראל]] החלה בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] בשדרוג התחנה הן מבחינת עיצובה הפיזי והן מבחינת תפקידה ברשת הרכבות הארצית. הוקם אי רציפים שחובר לרציף הקיים באמצעות מנהרה, הוקמו שני גשרים להולכי רגל (האחד למעבר בין הרציפים והשני לעקיפת פסי הרכבת והתחנה), החניון הורחב משמעותית מתפוסה של כ-150 מכוניות לתפוסה של כ-1000 מכוניות והוקמו מבני משרדים ששולבו בשימור המבנה ההיסטורי של התחנה.

השינוי התפקודי של התחנה הפך אותה לתחנה היחידה שבה עוצרות הרכבות המהירות שבין [[תחנת הרכבת תל אביב מרכז|תל אביב]] ו[[תחנת הרכבת חיפה מרכז|חיפה]]. הנסיעה מהתחנה ל[[מטרופולין|מטרופולינים]] [[חיפה]] ו[[תל אביב]] הפכה למהירה במיוחד ותושבי האזור החלו להשתמש בתחנה בתדירות גבוהה במיוחד. התחנה גם הפכה לתחנת קשר בין הקו הפרברי שבין תל אביב ובנימינה לבין הקו הבין-עירוני שבין תל אביב וחיפה. לכן כל הנוסעים מתחנות הרכבת [[תחנת הרכבת קיסריה - פרדס חנה|קיסריה - פרדס חנה]], [[תחנת הרכבת חדרה מערב|חדרה מערב]], [[תחנת הרכבת נתניה|נתניה]], [[תחנת הרכבת בית יהושע|בית יהושע]] ו[[תחנת הרכבת הרצליה|הרצליה]] לחיפה נאלצים להחליף רכבת בבנימינה, וכך גם הנוסעים בכיוון ההפוך. כך הפכה בטווח זמן קצר מאוד לתחנה סואנת מאוד שמשכה אליה ציבור נוסעים גדול. העומס שנוצר בתחנה בתחילת [[שנות האלפיים]] הוביל את [[שר התחבורה]] [[אפרים סנה]] לקדם תוכנית לפתיחתה מחדש של [[תחנת הרכבת זכרון יעקב]] שהייתה פעילה בימי [[המנדט הבריטי]]. התחנה נועדה לשרת את אזור [[עפולה]] ו[[עמק יזרעאל|העמקים]], ובכך להפחית מהעומס על התחנה בבנימינה.{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20070623223302/http://www.railnewsil.com/archive/2001/zichron_reopen_mot.html השר סנה החליט להקים תחנת רכבת חדשה בזכרון יעקב], כתבה באתר "חדשות הרכבת" על החלטת [[שר התחבורה]] [[אפרים סנה]] להפעיל מחדש את [[תחנת הרכבת זכרון יעקב]] שהוקמה ב[[המנדט הבריטי|ימי המנדט]], 28 בנובמבר 2001}} התוכנית לא מומשה, כנראה בשל ההסלמה במצב הביטחוני בעיצומה של [[האינתיפאדה השנייה]] והחלפת שר התחבורה.

ב-[[16 ביולי]] [[2001]], בוצע [[הפיגוע בתחנת הרכבת בבנימינה|פיגוע בתחנה]]. מחבל מתאבד ניסה להיכנס לתחנה. בעקבות האבטחה המתוגברת, הוא הלך לתנת האוטובוס הסמוכה שם פוצץ את עצמו. בפיגוע נהרגו חיילת וחייל, רב"ט חנית ארמי וסמל אבי בן הרוש. אנדרטה שהוקמה בכניסה לתחנת הרכבת מאזכרת את שני הנרצחים.

בדיוק חצי עשור לאחר מכן, ב-[[16 ביולי]] [[2006]], בעיצומה של [[מלחמת לבנון השנייה]], שותקה תנועת הרכבות מהתחנה צפונה לאחר שטיל [[קטיושה]] פגע בתחנת תפעול ב[[חיפה]] והרג שמונה מעובדי רכבת ישראל. כעבור כמה ימים, בלחץ ציבור הנוסעים, חודשה תנועת הרכבות עד [[תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל]].

ב[[שנות האלפיים]], הפיתוח המואץ של האזור בחסות תחנת הרכבת הביא לחיכוכים בין התושבים הוותיקים של [[בנימינה]] לבין מקדמי תוכניות הפיתוח. במקרה אחד, התושבים הזדעזעו כאשר גנן מטעם [[רכבת ישראל]] כרת עצי [[אקליפטוס]] עתיקים שהיתמרו בצמוד לתחנת הרכבת.{{הערה|{{הארץ|פאדי עיאדאת|חשד: רכבת ישראל כרתה עצי אקליפטוס ללא היתר|1.1389824|27 בפברואר 2007}}}} במקרה אחר, בעקבות תאונות חוזרות ונשנות ב[[מפגש כביש-מסילה]] במרכז המושבה, הורה [[שר התחבורה]] [[שאול מופז]] על סגירת המפגש עד שיוחלף ב[[הפרדה מפלסית]]. תושבי בנימינה זעמו על הפגיעה במרקם החיים במושבה, שחלקה המערבי נותק מחלקה המזרחי. כמו כן, הם הביעו התנגדות לאופי של תוכנית ההפרדה המפלסית, שהורכבה ללא התחשבות בסביבה האקולוגית ובתושבים.

===הפרדה מפלסית בבנימינה===
[[קובץ:הפרדהבנימינה1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|המנהרה הנמוכה המקשרת בין מערב [[בנימינה]] למזרחה]]
[[קובץ:הפרדהבנימינה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מפגש הכביש-מסילה שקישר בין מערב בנימינה למזרחה]]
[[קובץ:BinyaminaDemonstration.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפגנת תושבים בתחנת הרכבת]]
מסילת הברזל חוצה את [[בנימינה]] משך כל שנות קיומה. למרות הפיתוח המואץ באזור, במושבה עדיין קיימים מעברים מיושנים החוצים את פסי הרכבת - מנהרה קטנה במיוחד שאינה מאפשרת מעבר לכלי רכב גדולים (כגון, אמבולנס או אוטובוס) [[מפגש כביש-מסילה|ומפגשי כביש-מסילה]] רגילים. התוכניות השונות שהוצעו בסוף [[שנות ה-90]] נתקלו בסחבת [[בירוקרטיה|בירוקרטית]], וגם כיום [[הפרדה מפלסית|ההפרדות המפלסיות]] בבנימינה עדיין בשלבים שונים של תכנון, אישור וביצוע.

באמצע העשור הראשון של [[שנות האלפיים]] אירעו כמה [[תאונת דרכים|תאונות רכבת]], שהעלו את הדרישה להקמתן של הפרדות מפלסיות ברחבי הארץ בכלל ובבנימינה בפרט. בין התאונות הללו הייתה תאונה קטלנית בסוף [[2004]] שאירעה בסמוך ל[[בית חנניה]] שמצפון לבנימינה.{{הערה|1=[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=6019 כתבה באתר "כאן נעים"] על התאונה הקטלנית [[מפגש הכביש-מסילה]] בסמוך ל[[בית חנניה]] שמצפון ל[[בנימינה]], 27 בדצמבר 2004}} תאונה קטלנית נוספת באמצע [[2005]] גבתה מחיר כבד מאוד (שמונה הרוגים וכמאתיים פצועים) כאשר רכבת התנגשה במשאית שנתקעה על פסי הרכבת, ונודעה בשם [[אסון רבדים]] כשמו של [[רבדים|הקיבוץ]] שלידו אירעה.{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20090628223517/http://www.railnewsil.com/archive/2005/na0112_20.htm תאונה קטלנית בין רכבת למשאית בסמוך לרבדים], כתבה באתר "חדשות הרכבת" על [[אסון רבדים]], 23 ביוני 2005}} כשבועיים לאחר מכן נהרג במרכז [[בנימינה]] נער רכוב על אופניו שחצה את המסילה.{{הערה|1=[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=6996&cid=275 כתבה באתר "כאן נעים"] על הנער שנהרג מפגיעת רכבת ב[[מפגש הכביש-מסילה]] במרכז בנימינה, 7 ביולי 2005}} הוריו של הנער החלו בהפגנות שבועיות בסמוך למקום שבו נהרג בתביעה להקים [[הפרדה מפלסית]] במקום [[מפגש כביש-מסילה]] ואפילו להוציא את מסילת הרכבת מבנימינה.{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד|"התיקונים הקוסמטים ליד המסילה לא מספקים"|3113155|15 ביולי 2005}}}} ב-[[8 ביולי]] [[2005]] אירעה [[תאונת הרכבת באחוזם|תאונת רכבת נוספת]] במפגש בין מסילה לדרך חקלאית ליד היישוב [[אחוזם]] שבה נפצעו עשרות בני אדם.{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20090628223600/http://www.railnewsil.com/archive/2005/na0112_28.htm התנגשות קשה נוספת בין רכבת נוסעים למשאית בדרום], כתבה באתר "חדשות הרכבת" על תאונת הרכבת ליד [[אחוזם]], 10 ביולי 2005}} נסיבות התאונה באחוזם דמו מאוד לנסיבות [[אסון רבדים]], שאירע כשלושה שבועות קודם לכן. ריבוי התאונות העלה על סדר היום הציבורי את חשיבותן של ההפרדות המפלסיות בין מסילות ברזלים ודרכים אחרות.

בסוף [[2005]] כמעט ואירע אסון נוסף ב[[מפגש כביש-מסילה]] בבנימינה, כאשר [[מיניבוס]] נתקע על מסילת הברזל. התאונה הסתיימה ללא אבדות בנפש, משום שיושבי המיניבוס הספיקו להימלט לפני שהרכבת פגעה במיניבוס.{{הערה|1=[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=7795 כתבה באתר "כאן נעים"] על אסון שנמנע ברגע האחרון במפגש כביש-מסילה במרכז בנימינה, 27 בדצמבר 2005}}

ב-[[25 בינואר]] [[2006]] התכנסה [[ועדה לענייני ביקורת המדינה|ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה]] על מנת לבקש חוות-דעת מ[[מבקר המדינה]] בנוגע לריבוי תאונות הרכבת [[מפגש כביש-מסילה|במפגשי כביש-מסילה]]. בישיבה התעמתו אנשי [[רכבת ישראל]] עם אנשי משרדי [[משרד התחבורה|התחבורה]], [[משרד הפנים|הפנים]] ו[[משרד האוצר|האוצר]] על האחריות לסחבת באישור התוכניות ל[[הפרדה מפלסית]] ב[[בנימינה]]. יו"ר הוועדה, [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[מלי פולישוק-בלוך]], סיכמה את דיוני הישיבה: "הרכבת טוענת שההחלטה לגבי התכנון נדחתה שש שנים ואנשי התכנון אומרים דברים קצת שונים. התוצאה ברורה, אנשים נהרגו שם בבנימינה בגלל מחדלים של הבירוקרטיה הישראלית."{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/bikoret/2006-01-25-01.rtf פרוטוקול ישיבה של ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה] ובו דיון על הסחבת בהקמת [[הפרדה מפלסית]] במרכז בנימינה, 25 בינואר 2006}} כשבועיים לאחר מכן כבר אושרו התוכניות להפרדות המפלסיות בבנימינה בהתערבותו האישית של [[שר התחבורה]] [[מאיר שטרית]].{{הערה|1=[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=8015&cid= כתבה באתר "כאן נעים"] על אישור התוכניות להפרדות מפלסיות בבנימינה, 11 בפברואר 2004}}

[[תאונת הרכבת בבית יהושע]] שאירעה ב-[[12 ביוני]] [[2006]] המחישה לגורמי התכנון השונים עד כמה נחוצה הקמתן של הפרדות מפלסיות ברשת פסי הרכבת ב[[ארץ ישראל|ישראל]].{{הערה|1=[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=8700&cid=36 כתבה באתר "כאן נעים"] על תאונת הרכבת הקטלנית בבית יהושע, 12 ביוני 2006}} כמה ימים לאחר האסון, טען [[אריה זיתוני]], ראש [[מועצה מקומית|המועצה המקומית]] [[בנימינה-גבעת עדה]], שהסחבת בהקמת ההפרדות המפלסיות במושבה תביא בעתיד הקרוב לאסון דומה.{{הערה|1=[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=8731&cid=275 כתבה באתר "כאן נעים"] על התרעתו של אריה זיתוני, ראש מועצת בנימינה, בנוגע לסחבת בהקמת ההפרדות המפלסיות בבנימינה, 16 ביוני 2006}} ואכן, פחות משבוע לאחר [[תאונת הרכבת בבית יהושע]], נתקע אוטובוס ב[[מפגש כביש-מסילה]] במרכז בנימינה. התנגשות הרכבת באוטובוס הייתה בלתי-נמנעת, אך הסתימה ללא נפגעים בנפש בזכות מנוסתם של נוסעי האוטובוס. כבר באותו היום הכריז [[שאול מופז]], [[שר התחבורה]] שנכנס לתפקידו זמן קצר קודם לכן, על סגירת המפגש למכוניות עד להקמתה של הפרדה מפלסית.{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד|מופז: לסגור לאלתר את מעבר הרכבת בבנימינה|3264483|18 ביוני 2006}}}}

ראש המועצה המקומית אריה זיתוני מחה על הסגירה החפוזה של המפגש. בין השאר, טען שהשימוש במנהרה הקטנה הסמוכה אינו אפשרי עבור כלי רכב גדולים (כגון, אמבולנס או אוטובוס), מה גם שהעומס במנהרה יצר פקקים ארוכים. לטענתו, סגירת המפגש ניתקה את האזור המזרחי והאזור המערבי של [[בנימינה]] וזרעה "תוהו ובוהו" בסדרי התחבורה באזור. סגירת המפגש גם מסכנת את התושבים בשעת חירום, משום שאמבולנסים וכבאיות נאלצות לבצע עיקוף גדול כדי להגיע לאזורים מסוימים של בנימינה. כעבור כמה ימים הגישה המועצה המקומית עתירה ל[[בג"ץ]] נגד הוראתו של [[שר התחבורה]].{{הערה|1=[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=8788&cid=275 כתבה באתר "כאן נעים"] על העתירה של המועצה המקומית [[בנימינה-גבעת עדה]] נגד החלטת שר התחבורה לסגור את המפגש, 23 ביוני 2006}}

ב-[[26 ביוני]] [[2006]] כ-500 מתושבי בנימינה בהנהגתו של ראש המועצה זיתוני יצאו להפגנה נגד סגירת המפגש. התושבים הפגינו גם נגד התוכנית הקיימת של ההפרדה המפלסית, שתזרים לתוך המושבה כמות גדולה של כלי רכב מ[[כביש 4]]. באחד האירועים המסעירים ביותר שידעה בנימינה מאז הקמתה, הגיעו למקום ההפגנה כוחות משטרה גדולים. כמה מהמפגינים נעצרו בחשד שגרמו להפרעות בתנועת הרכבות במקום ושנחשדו בפגיעה באחד השוטרים. זיתוני עצמו נשכב על פסי הרכבת כאות מחאה. ביום ההפגנה הודיע [[שר האוצר]] [[אברהם הירשזון]] כי פרויקט ההפרדות המפלסיות בבנימינה יועבר מיידית ל[[המועצה הארצית לתכנון ולבנייה|מועצה הארצית לתכנון ולבנייה]] כ"פרויקט בעל חשיבות לאומית".{{הערה|1=[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=8790&cid=275 כתבה באתר "כאן נעים"] על הפגנת תושבי בבנימינה שמחו נגד סגירת המפגש, 26 ביוני 2006}} גם ב-[[24 ביולי]] 2006, בעיצומה של [[מלחמת לבנון השנייה]], כשנשמעה אזעקה לראשונה מדרום לאזור [[חיפה]], לא נפתח המפגש לתנועת מכוניות למורת רוחם של התושבים שחששו כי אמבולנסים וכבאיות לא יוכלו להגיע במהירות המרבית לאזור נפילת טילים.{{הערה|1=[http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=8950&cid=275 כתבה באתר "כאן נעים"] על התרעתו של אריה זיתוני, ראש מועצת בנימינה, בנוגע למפגש הסגור במרכז בנימינה על רקע ההסלמה במצב הביטחוני בעורף בימי [[מלחמת לבנון השנייה]], 24 ביולי 2006}}

ב-[[16 באפריל]] [[2007]], לאחר מאבק ארוך של תושבי [[בנימינה]] ועמותת [[אדם טבע ודין]], אושרה תוכנית ההפרדה המפלסית תוך התחשבות בסביבה האקולוגית ובתושבים.{{הערה|[https://archive.today/20070929080610/http://www.yarok.org.il/text_item.aspx?tid=906 נמצא פתרון תחבורתי הולם לתושבי בנימינה], במקור, מאתר האינטרנט של אגודת "[[אדם טבע ודין]]", 16 באפריל 2007; כעת, מתוך [[ארכיון האינטרנט]] "archive.is"}} ביצוע ההפרדה המפלסית הותנה בסלילת כביש עוקף בנימינה שיזרים את התנועה מ[[כביש 4]] מסביב למושבה ולא דרכה.{{הערה|1=[http://advertising.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=abe20070416_5547&layer=realEstate&layer2=&layer3=realEstate כתבה במדור הכלכלה של "הארץ"]{{קישור שבור|26.1.2022}} על אישור התוכנית להפרדה מפלסית במרכז בנימינה תוך התחשבות בהתנגדויות התושבים, 16 באפריל 2007}}

ב-[[26 ביוני]] [[2007]] כ-100 מתושבי בנימינה קיימו הפגנה בתחנת הרכבת, לאחר שחלפה שנה ללא התקדמות בביצוע חלופות למעבר שנסגר. המפגינים קראו לפתיחה מחודשת של מפגש הכביש-מסילה, ועד שימצאו פתרונות חלופיים.

בחורף 2009 נסתיימה בניית ההפרדה המפלסית, אולם, למרות ההבטחות, בניית הכביש העוקף את בנימינה לא החלה אפילו. בקיץ 2009 פרסמה מע"צ מכרז לביצוע הכביש העוקף.

ב-[[6 ביולי]] [[2010]] נחנכה ההפרדה המפלסית במעמד שר התחבורה והבטיחות בדרכים [[ישראל כץ (הליכוד)|ישראל כץ]].

ב-2022 החלו להתבצע בתחנה עבודות להתקנת [[חשמול מסילות רכבת ישראל|מערכת הזנה חשמלית]] עילית על ידי חברת SEMI הספרדית וב-[[7 בינואר]] [[2023]] התבצעה נסיעה ראשונה של רכבת חשמלית בתחנה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/login/?next=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2F100057222289451%2Fposts%2Fpfbid03huWBxnqJg2yPz8xD9arLMrQV4mJGe9zUdSgMPDsiREZEnrA7tyNMg2CWHqGSzHFl|הכותב=שבתשתיות - ביצוע פרויקטים בתחבורה|כותרת=התחנה המחושמלת הבאה: בנימינה! ולפניה חדרה מערב|אתר=Facebook|תאריך=7 בינואר 2023|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-01-08}}</ref> המערכת מספקת [[מתח חילופין]] של 25 אלף [[וולט]] בתדירות של 50 הרץ ומאפשרת ל[[ציוד נייד ברכבת ישראל|ציוד נייד רכבתי]] בעל [[פנטוגרף רכבות|פנטוגרף]] לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי [[בומברדייה טראקס]] הגוררים קרונות [[בומברדיה דאבל דק קוץ'|דאבל דק]] מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם [[סימנס דזירו#Desiro HC|Desiro HC]] תוצרת [[סימנס (חברה)|סימנס]].

==מבנה התחנה==
[[קובץ:BinyaminaTrainStation ST 07.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רציפים 1 ו-2 בתחנה]]
מסילה כפולה עוברת בתחנה - מסילה מערבית (צמודה לרציף 2) לרכבות צפונה ומסילה מזרחית (צמודה לרציף 1) לרכבות דרומה. מסילה נוספת שעוברת בתחנה (צמודה לרציף 3) משמשת רכבות המסיימות את נסיעתן בתחנה - המסילה הזו מסתעפת מערבה מהמסילה הכפולה מדרום לתחנה ומתכנסת בחזרה למסילה מעט צפונה מהתחנה. במקביל למסילה הנוספת מסתעפות עוד שתי מסילות, אך הן אינן צמודות לרציפים ומשמשות רק רכבות משא.

רציף 1 הוא רציף צד הצמוד לאולם הנוסעים. רציפים 2 ו-3 הם אי רציפים, אליו ניתן להגיע באמצעות מעבר תת-קרקעי או באמצעות מעבר עילי (בצמוד לגשר המקשר בין הרציפים ישנו גם גשר המשמש לעקיפת התחנה ופסי הרכבת). כניסה לתחנה ויציאה ממנה אפשריות רק דרך אולם הנוסעים הצמוד לרציף 1 הפתוח בכל שעות היום (גם בלילה). לאולם הנוסעים שני שערים - השער הראשי (במזרח אולם הנוסעים) סמוך לתחנות האוטובוס שברחוב שעובר לצד התחנה ולאזור הדרומי של החניון שבו נמצאות תחנות המוניות. השער המשני (מצפון לאולם הנוסעים) סמוך למזנון ולשירותים הציבוריים של התחנה ולאזור הצפוני של החניון.
[[קובץ:Binyamina train station chart.svg|מרכז|180px|תרשים התחנה]]

==תוכניות לעתיד==
ברכבת ישראל יש התלבטות בנוגע לתחנה זו. מחד מוכרת חשיבותה לבנימינה ולישובי בקעת הנדיב, אולם מאידך המעבר דרך היישוב מאט את תנועת הרכבת. כל הרחבה של המסילות בתחום היישוב גורמת ליציאה של המסילות מחוץ לתחומי רצועת הרכבת והתקרבות של המסילות לבינוי קיים.

במסגרת התוכניות להאיץ את מהירות הרכבת נבחנו מספר חלופות לגבי תחנת בנימינה.
#היצמדות לתוואי המסילות הקיים.
#התווית מסילה מהירה צמוד לכביש 4 הקיים מצידו המזרחי עד החיבור חזרה לתוואי רכבת חיפה – תל אביב דרומית לבנימינה מצפון לתחנת רכבת פרדס חנה / קיסריה (או מצפון לחדרה). בין אם על ידי סגירת תחנת בנימינה, או הפעלתה כתחנת קצה בלבד, לרכבות פרבריות דרומה.

בשנת 2021 אושרה [[תת"ל 65| תת"ל 65 א']] שבמסגרתה יורחב מספר המסילות בקו החוף מ-2 ל-6, תוואי מסילת הרכבת ליד בנימינה יוסט לכיוון כביש 4, ותחנת הרכבת הקיימת בבנימינה תבוטל ובמקומה תקום [[תחנת הרכבת אור עקיבא|תחנה בצומת בנימינה]] (צומת ברניצקי). בשלב הסופי של התוכנית, זוג מסילות מתוך שש המסילות המתוכננות יוקדש לרכבת מהירה בין חיפה לתל אביב שתנוע במהירות של עד 250 קמ"ש. בין חיפה לתל אביב מתוכננת עצירה רק בתחנת חדרה מערב לרכבת מהירה זו.

== קווי אוטובוס העוברים בתחנה ==
'''מקרא סימנים:'''
* ♿ - אוטובוס עירוני נגיש
* 🔄 - קו סיבובי (מעגלי)
* ⁦⬅️⁩ - קו חד כיווני
* 🚆 - קו הזנה המותאם לזמני הרכבת
* 🌙 - קו לילה

<br />
{| class="wikitable"
!קו
!מפעיל
!מסלול
!הערות נוספות
|-
|1
| rowspan="14" |[[קווים]]
|בית ספר אורט - המסילה - רכבת בנימינה - אזור מערבי
|♿ 🔄 פנימי
|-
|9/9א
|בנימינה - [[אור עקיבא]] - [[קיסריה (יישוב)|קיסריה]]
|♿
|-
|10/11
|בנימינה - [[פרדס חנה-כרכור]] - [[אור עקיבא]]
|♿
|-
|21
|בנימינה - [[פרדס חנה-כרכור]] - [[חדרה]]
|
|-
|35
|בנימינה - [[אלוני יצחק]] - [[גבעת עדה]] - [[רגבים]] - [[גבעת ניל"י|גבעת נילי]] - [[עמיקם]] - [[אביאל]] - גבעת עדה
|🚆
|-
|36
|בנימינה - [[גבעת עדה]]
|🚆פנימי
|-
|45
|בנימינה - [[פרדס חנה-כרכור]] - [[נחל עירון|ואדי עארה]] - [[אום אל-פחם|אום אל פחם]]
|
|-
|48
|בנימינה - [[כפר קרע]] - [[עארה]] - [[ערערה]] - [[עין אל-סהלה|עין אלסהלה]] - [[אל-עריאן|אל עריאן]]
|
|-
|50
|בנימינה - בא"ח גולני (מחנה רגבים)
|
|-
|59
|בנימינה - [[פרדס חנה-כרכור]] - [[גן השומרון]] - [[באקה אל-גרבייה|באקה אל גרבייה]] - [[ג'ת]]
|
|-
|69
|[[פרדס חנה-כרכור]] - בנימינה - [[ג'סר א-זרקא|גסר א זרקא]]
|
|-
|70
|[[זכרון יעקב]] - בנימינה - [[פרדס חנה-כרכור]] - [[חדרה]]
|
|-
|71
|בנימינה - [[פרדס חנה-כרכור]] - [[בט"ר דותן|מחנה 80]] - [[חריש (יישוב)|חריש]]
|
|-
|80
|בנימינה - [[אור עקיבא]] - [[קיסריה (יישוב)|קיסריה]] - [[שדות ים]] - [[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה כרכור]] - [[תחנת הרכבת קיסריה – פרדס חנה|רכבת קיסריה פרדס חנה]]
|
|-
|90
|[[אגד]]
|[[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה כרכור]] - בנימינה - [[זכרון יעקב]]
|קו תלמידים
|-
|156
| rowspan="2" |[[סופרבוס]]
|בנימינה - [[יקנעם עילית]] - [[צומת התשבי]] - [[מדרך עוז]] - [[היוגב]] - [[צומת מגידו]] - [[עפולה]]
|
|-
|157
|בנימינה - [[יקנעם עילית]]
|
|-
|173
|קווים
|בנימינה - פוריידיס
|
|-
|202
|[[אגד]]
|[[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה כרכור]] - בנימינה - [[זכרון יעקב]] - [[מועצה אזורית חוף הכרמל|מ.א. חוף כרמל]] - [[חיפה]]
|
|-
|263
| rowspan="5" |קווים
|[[זכרון יעקב]] - בנימינה - [[אור עקיבא]] - [[נתניה]] - [[מחלף הסירה]] - [[תל אביב-יפו]]
|🌙
|-
|693
|בנימינה - [[מעגן מיכאל]] - [[עין אילה|עין איילה]] - [[עופר (מושב)|עופר]] - מרכז מיר"ב
|
|-
|694
|בנימינה - [[זכרון יעקב]] - [[מעיין צבי]] - [[נחשולים]] - [[דור (מושב)|דור]] - [[כרם מהר"ל|כרם מהרל]] - מרכז מיר"ב
|
|-
|701
|בנימינה - [[זכרון יעקב]]
|🚆
|-
|708
|[[זכרון יעקב]] - בנימינה - [[פרדס חנה-כרכור]] - [[חדרה]] - [[צומת השרון]] - [[נתניה]]
|נסיעה ביום לכל כיוון
|}

==שירות הרכבות בתחנה==
רכבות בקו [[תחנת הרכבת מודיעין – מרכז|מודיעין]] - [[תחנת הרכבת נמל התעופה בן-גוריון|נמל התעופה בן-גוריון]] - [[תל אביב מרכז|תל אביב]] - בנימינה - [[תחנת הרכבת חיפה מרכז – השמונה|חיפה]] - [[תחנת הרכבת נהריה|נהריה]] עוצרות בתחנה פעמיים בשעה לכל כיוון במשך כל שעות היום. לכיוון דרום משמש קו זה כקו מהיר וישיר לתחנות תל אביב. רכבת אחת בשעה לכיוון צפון מבצעת עצירה נוספת גם בתחנת [[תחנת הרכבת עתלית|עתלית]]. 

רכבת הלילה בקו נתב"ג - תל אביב מרכז - [[תחנת הרכבת נתניה|נתניה]] - [[תחנת הרכבת חדרה – מערב|חדרה]] - בנימינה - חיפה - נהריה עוצרת בתחנה אחת לשעה בשעות הלילה, לכל כיוון. 

תחנה זו היא תחנת הקצה של קו בנימינה - [[תחנת הרכבת חדרה – מערב|חדרה]] - [[תחנת הרכבת נתניה|נתניה]] - [[תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז|תל אביב מרכז]] - [[תחנת הרכבת לוד|לוד]] - [[תחנת הרכבת אשקלון|אשקלון]], הרכבת יוצאת ברוב שעות היום אחת לשעה.{{רכבת ישראל קו ירוק בהיר}}
{{רכבת ישראל קו כחול כהה}}
{{רכבת ישראל קו לילה ירושלים – בנימינה}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Binyamina train station}}
* [https://www.rail.co.il/?page=stationinfo&stationname=2800 תחנת הרכבת בנימינה], באתר [[רכבת ישראל]]
* [[אהוד אולמרט]], [https://archive.today/20070930030641/http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Speeches/2006/03/speechrakavot070306.htm דברי מ"מ ראש הממשלה בכנס הרכבות, גני התערוכה - תל אביב] - על התפתחותה של בנימינה בזכות הרכבת, במקור, מאתר [[משרד ראש הממשלה]], 7 במרץ 2006; כעת, מארכיון האינטרנט "archive.is"
* {{הארץ|צפריר רינת|בנייה בצל הרכבת|1.1404905|27 באפריל 2007}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל: תחנות רכבת|בנימינה]]
[[קטגוריה:בנימינה: מבנים]]