הצגת המקור של הדף "תערוכת העשור"

{{תערוכה
|שם=
|תמונה=[[קובץ:כרזה תערוכת העשור.jpg|250 פיקסלים]]
|כיתוב=כרזה לתערוכת העשור
|מקום תצוגה=[[בנייני האומה]], [[ירושלים]]
|תאריך פתיחה=
|תאריך סגירה=
|שנה=[[1958]]
|אוצר=
|קטלוג=ללא קטלוג
}}
[[קובץ:Might by Yosef zaritsky.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|"'''עצמה'''" ([[1958]]) מאת [[יוסף זריצקי]] בתצלום מאת [[ורנר בראון]]]]
'''תערוכת העשור''' נערכה בין [[5 ביוני]] ל-[[21 באוגוסט]] [[1958]] ב[[בנייני האומה]] ב[[ירושלים]], כחלק מ[[חגיגות העשור למדינת ישראל]]. היא נחשבה לאחד האירועים החשובים ב-[[1958 בישראל]].

בתערוכה, שהייתה מעין [[יריד]], הוצגו הישגי המדינה וגופיה השונים. בביתנים הוצגו יצירות אמנות של אמנים ישראליים, לצד מתקני שעשועים (למשל, [[גלגל ענק]]) ולצד אגפים שהוקדשו, בין היתר, לפעילותם של גופים כ[[סולל בונה]], [[המוסד לביטוח לאומי]] ואחרים. בתערוכה הוצגו גם חידושים טכנולוגיים (למשל, רובוט שפנה למבקרים בעברית; פרה מכנית שעליה הודגם תהליך ייצור החלב) וממצאים היסטוריים, כמו למשל [[מגילת העצמאות]].{{הערה|[[דוד טרטקובר]] ו[[אמנון דנקנר]], "איפה היינו ומה עשינו", עמ' 202.}} בתערוכה הוצב גם [[אולפן רדיו]] שממנו שידרו [[חגי פינסקר]] ו[[יצחק שמעוני]].

== ההכנות לתערוכה ==
ההכנות לתערוכה החלו כשנתיים קודם לפתיחתה, עם תום [[מבצע קדש]]. בדצמבר [[1956]], מיד לאחר המבצע, יזם [[ראש עיריית תל אביב]], [[חיים לבנון]], מהלך להקמת התערוכה בתל אביב. טיעוניה של עיריית תל אביב לא עזרו בידה למנוע את החלטת מנכ"ל [[משרד ראש הממשלה]], [[טדי קולק]], לקבוע את משכן התערוכה בירושלים.{{הערה|1=[http://www.bestguide.co.il/main.asp?article_id=161&cat=articles&sCat=article&article_cat_id=22&sel_nav1=163&sel_nav2= יריד החלומות (חלק שלישי)].}}

יו"ר מועצת המנהלים של התערוכה היה ד"ר פאול י' יעקבי, סגן [[ראש עיריית ירושלים]]. למנכ"ל התערוכה מונה מארגן התערוכות [[יצחק רול]]. את התערוכה תכננו חבורת אדריכלים בראשות [[אבא אלחנני]], [[זאב רכטר]], [[משה זרחי]] ו[[יעקב רכטר]].{{הערה|{{למרחב|יהושע תדמור|תערוכת העשור בשנת העשור|19571126|21}}}}
את ניהול מחלקת האמנות והתרבות הטיל רול על ה[[מוזיקולוג]]ית [[מיכל זמורה-כהן]], מכרתו (זמן קצר לאחר התערוכה נישאו השניים). הכנת התערוכה הייתה מלווה בקשיים רבים. זמורה-כהן מספרת בספרה "רפרטואר אישי" כי "בערב הראשון היה צריך להתקיים קונצרט תזמורת קול ישראל בניצוח [[איתן לוסטיג]], עם '[[בריאת העולם (אורטוריה)|בריאת העולם]]' של [[היידן]], וכשבאתי בבוקר לאולם הוא נראה כמו אתר בניה וכמובן לא היו כיסאות". בטקס הפתיחה היה אמור [[נשיא המדינה]] [[יצחק בן-צבי]] ללחוץ על כפתור שידליק אורות, תוך שהוא מכריז "ויהי אור", אך מערכת החשמל כשלה.{{הערה|שם=זמורה-כהן, 122|מיכל זמורה-כהן, "רפרטואר אישי", עמ' 122.}}

[[סמל]] התערוכה, שעיצב ה[[מעצב גרפי|מעצב הגרפי]] ה[[יהדות בריטניה|יהודי-בריטי]] הנודע [[אברהם גיימס]] (שלאורך שנים עיצב סמלים עבור המדינה, בהם סמל תערוכת "[[כיבוש השממה]]" ב-[[1953]] ומספר בולים ל[[השירות הבולאי|שירות הבולאי]]), תיאר יד המחזיקה ב[[המנורה|מנורה]] (מ[[סמל מדינת ישראל|סמלה של מדינת ישראל]]) שמתוכה צומח שתיל ועליו האות י', המסמלת את עשר שנות העצמאות.{{הערה|וראו עוד: {{דבר||סמל לתערוכת העשור|19571014|91}}; {{דבר||סמל התערוכה: ספורו של סמל התערוכה|19580320|67}}.}}

== אמנות יפה בתערוכה ==
התערוכה האמנותית הורכבה מחלקי תערוכה בשם "עשר שנות ציור ישראלי", שהוצגה ב[[מוזיאון תל אביב]] והועתקה לבנייני האומה, אך מוקמה במסדרונות צדדיים. לצד מוצגים אלה, הוצגו יצירות אמנות גם בביתנים האחרים, המרכזיים יותר.
* בחזית האכסדרה הוצב [[ציור קיר]] גדול של [[יחזקאל שטרייכמן]], "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". לא נותרו עותקים או צילומים של הציור, אך חוקר האמנות [[גדעון עפרת]] טוען כי המתווים לציור חושפים קרע של שטרייכמן "בין 'אמנות למען אמנות' לבין 'אמנות למען החברה'".{{הערה|{{הארץ|גדעון עפרת|ספינת הלאום של יחזקאל שטרייכמן|1.1285491|16 באוקטובר 2009}}.}}
* [[יוסף זריצקי]] הציג את הציור "עֹצמה", שהועבר ממקומו לאחר ביקורו של [[דוד בן-גוריון]] בתערוכה וחולל [[שערורייה]].
* [[יעקב וכסלר]] הציג אף הוא ציור קיר דקורטיבי מופשט, על חזיתו הארוכה של האגף המשקי.
* "[[פסל לתערוכת העשור]]" של [[יחיאל שמי]] עיטר את רחבת הכניסה וניצב עד היום בכניסה למבנה.
* "פסל העשור" של [[יצחק דנציגר]] הוצב בביתן סולל בונה.
* [[דני קרוון]] עיצב את בניין משרד הפיתוח.
* גם [[לואיז שץ|לואיז]] ו[[בצלאל שץ]] הציגו מיצירותיהם בביתנים השונים.

[[שערורייה]] התעוררה לאחר שעבודה של [[יוסף זריצקי]] הוזמנה כמוטיב המרכזי בביתן המשק, אבל [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] פסל אותה, ומקורבו [[טדי קולק]] החליט להעתיק את היצירה לביתן "חיי חברה חדשים". סמדר שפי מצטטת את חוקר תולדות האמנות והמבקר [[יונה פישר]], שאומר כי "העלבון שנגרם לצייר הוותיק זריצקי מדגים כיצד מבינים אצלנו את המילה 'תרבות'. ניהול חיי האמנות בארץ והכוונתם, ארגונם המתמיד במסגרת של 'יצוג המדינה בכבוד' יכולים לתת מענה לשאלה מה המניעים האמיתים לשילוב יצירות אמנות במסגרת מפגנים רשמים בארץ ומחוצה לה".{{הערה|[[סמדר שפי]], [http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/hisi3104.htm אופקים חדשים – עשר שנות אמנות]', בתוך: [[צבי צמרת]] ו[[חנה יבלונקה]] (עורכים), '''העשור הראשון תש"ח–תשי"ח''', ירושלים: [[יד יצחק בן-צבי]], תשנ"ח, "תערוכות ב"עולם הגדול" ותגובת בן-גוריון בתערוכות העשור בארץ". וראו עוד: {{כתב העת ישראל|דליה מנור|יוסף זריצקי ורפי לביא: אמנים כמנהיגים|15|manor| 15 (אביב תשס"ט-2009), 56–58}}; וכן {{דבר|נחום פונדק|הגדולה בתצוגות ישראל {{!}} מחלוקת על אמנות מודרנית|1958/06/13|02502}}; {{מעריב|רפאל בשן|מנהל משרד ראש הממשלה – והאמנות המודרנית: ראיון השבוע עם: י. זריצקי וט. קולק|19580620|60}}; {{חרות|יוסף מנובלא|הציור המודרני בתערוכת העשור|19580801|55}}.}}

ביתן מרכזי נוסף בתערוכה היה ביתן חברת מלאכת היד האמנותית הממשלתית "[[משכית]]".
== ביקורת ==
{{להשלים|נושא=אמנות|נושא2=ישראל}}
מעבר לביקורת על הצנזורה האמנותית שהפעיל בן-גוריון, לעיתים נמתחה ביקורת על תוכני התערוכה כתערוכת תעמולה,{{הערה|צבי אלחייני, "[http://readingmachine.co.il/home/books/book_studio_161/1126422885 כיבוש+באוהאוס]", סטודיו - כתב עת לאמנות גיליון 161.}} האופיינית למשטרים לא-דמוקרטיים ובייחוד למשטרים הקומוניסטיים של אותה תקופה. בספרם "[[איפה היינו ומה עשינו]]" מתארים [[דוד טרטקובר]] ו[[אמנון דנקנר]] את התערוכה כשיא של "תערוכות סובייטיות".

כ-600,000 איש ביקרו בתערוכה. (עם זאת, זמורה-כהן מתארת את התערוכה ככישלון וקובעת: "הישראלים לא אהבו את התערוכה".{{הערה|שם=זמורה-כהן, 122}})
==גלריה==
<gallery>
קובץ:David Ben Gurion Haasor MAskit.jpg|[[דוד בן-גוריון]] בוחן כלים מעשי ידי עולי [[העלייה ההמונית]] בביתן [[משכית]] ביומה הראשון של התערוכה, 5 ביוני 1958
קובץ:Ofakim Hadasim 008.jpg|ציור קיר מאת [[יעקב וכסלר]] על "בניין האגף המשקי"
קובץ:Tenth anniversary exhibition.jpg|[[בול]] תערוכת העשור, שעיצבו [[האחים שמיר]]
</gallery>

==לקריאה נוספת==
* '''ספר התערוכה: תערוכת העשור הלאומית לציון עשר שנות מדינת ישראל''': י"ז סיון – ה' אלול תשי"ח, 5 ביוני – 21 באוגוסט 1958, ירושלים: [חמו"ל], תשי"ח. (קטלוג)
* גליה לימור, "תערוכת העשור: התערוכה שנעלמה", עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בהדרכת [[עמנואל סיון]], האוניברסיטה העברית בירושלים, 2002.
* [[גדעון עפרת]], 'תערוכת העשור', בתוך: [[גליה בר אור]], גדעון עפרת, '''העשור הראשון: הגמוניה וריבוי''', עין חרוד: [[משכן לאמנות עין חרוד]], 2008, עמ' 235–244.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:The First Decade Exhibition}}
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/BnO1yZBdLMA?t=119 תערוכת העשור], [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], יולי 1958 <small><small>(התחלה 1:59)</small></small>
* [[גדעון עפרת]], [http://gideonofrat.wordpress.com/2011/01/01/תערוכת-העשור/ תערוכת העשור], באתר "המחסן של גדעון עפרת"
* {{דבר|רות בונדי|התערוכה שבדרך|19580131|190}}
* {{מעריב|שאול בן-חיים|היא – כמעט מוכנה|19580530|60}}
* {{דבר|א. ח. אלחנני|36 שעות לפני פתיחת תערוכת העשור|19580604|95}}
* {{דבר||הנשיא פתח את תערוכת העשור|19580606|11}}, {{דבר||המשך|19580606|96}}
* {{דבר|נתן ינאי|תערוכת העשור פתחה שעריה|19580606|76}}
* {{דבר|נ. ינאי|יומן התערוכה|19580608|73}}
* {{דבר|נחום פונדק|הגדולה בתצוגות ישראל|19580613|186}}, {{דבר||המשך|19580613|187}}
* {{דבר||200 אלף ביקרו כבר בתערוכת העשור|19580704|146}}
* {{מעריב|רפאל בשן|התערוכה – הצלחה או כשלון?: ראיון השבוע עם: יצחק רול|19580718|54}}
* {{דבר||תערוכת העשור ננעלה ללא גרעון|19580822|73}}
* {{דבר|נתן ינאי|עם נעילת תערוכת העשור|19580825|39}}
* {{הספרנים|עמית נאור|כל מה שלא עבד בתערוכת העשור החגיגית של מדינת ישראל|chov-israel-decade-expo|יוני 2020
}}
* {{ארכיון בספרייה הלאומית|990035667810205171|אוסף פרסומים מתערוכת העשור}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חגיגות העשור למדינת ישראל]]
[[קטגוריה:תערוכות אמנות בישראל|עשור]]