לדלג לתוכן

תערך לפני שלחן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תערֹך לפנַי שֻלחן
מידע כללי
מאת הרב איתם הנקין
שפת המקור עברית
סוגה ביוגרפיה ומחקר היסטורי
הוצאה
הוצאה הוצאת מגיד
תאריך הוצאה 2018
מספר עמודים 413
עורך אליעזר יהודה בראדט
מהדורות נוספות
מספר כרכים 1
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 9789655262605
הספרייה הלאומית 004912430

תַּעֲרֹֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן הוא ספר מחקר מקיף על חייו ופועלו של הרב יחיאל מיכל עפשטיין שחיבורו המרכזי היה ערוך השולחן, ומכאן שם הספר. הספר נכתב בידי הרב איתם הנקין שנרצח בפיגוע לפני שהספיק להכין את הספר לדפוס[1]. בשנת 2018, שלוש שנים לאחר הרצח, יצא הספר לאור בידי אליעזר יהודה בראדט בהוצאת מגיד והוקדש לזכר הרב איתם ורעייתו נעמה. פרופסור שמחה פישביין חיבר 'אחרית דבר' לספר.

הספר מורכב משני חלקים; החלק הראשון עוסק בקורות חייו של הרב עפשטיין על רקע סביבתו, תקופתו ומשפחתו המורחבת. החלק השני עוסק בחיבוריו של הרב עפשטיין. המבוא לחיבור מורכב ממספר פרקים על "מעמד הרבנות ברוסיה בסוף המאה ה-19" וצורף לספר נספח על קורותיו של המחבר, הרב איתם הנקין.

פרקי המבוא בוחנים את ההוויה היהודית במזרח אירופה בסוף המאה ה-19; המאפיינים הייחודיים של עיירה לעומת עיר, עולם הישיבות ועולם הרבנות והשינויים שהתרחשו בהם. הפרקים הראשונים בספר כתובים בעקבות מסלול חייו של הרב עפשטיין; תקופת בוברויסק (1829–1864), תקופת נובוזיבקוב (1829–1874) ותקופת נובהרדוק (1874–1908). הפרקים הנוספים בחלק הראשון של הספר בוחנים את עמדותיו של הרב עפשטיין בנושא הציונות ותנועת המוסר והפרק האחרון בחלק זה עוסק במשפחתו המורחבת.

החלק השני בוחן באופן מקיף את החיבור "ערוך השולחן" דרך מטרתו, חיבורו, הוצאתו לאור, התמודדות עם הצנזורה, הוצאותיו השונות, מעמדו בעולם היהודי והשוואתו לחיבורים מקבילים (דוגמת "משנה ברורה"). פרקים נוספים בוחנים את חיבוריו הנוספים של הרב עפשטיין; "אור לישרים", "פירוש ליל שימורים", "מיכל המים", "קול בן לוי" וערוך השולחן העתיד. פרק נפרד הוקדש לתשובותיו ומכתביו של הרב עפשטיין שנשלחו לאורך השנים.

אלון שלו כתב בביקורת על הספר:

”הנקין עושה שימוש מעורר השראה בספרות המקור הרלוונטית, הוא דולה באופן ממצה מידע היסטורי מכתבים רבניים, לא רק מתוך עיון בתוכנם אלא גם במאפייניהם הטכניים... חידוש מתודי מרשים הוא תשומת ליבו לעיתונים יהודיים בני התקופה; לא למאמרים הנכתבים בהם, אלא דווקא למודעות המופיעות בסופם, הנשמטות מעיני רוב החוקרים... בשל העושר והריבוי של המקורות שהמחבר נעזר בהם רוב טענותיו נשענות על בסיס מידע מוצק ורק לעיתים רחוקות הוא נזקק להשערות, במקרים אלה הוא מתגלה כבעל שכל ישר וסברה פשוטה והצעותיו צנועות ומסתברות לאור המידע האמין הקיים”[2].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הספר:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]