ערוץ 7

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערוץ 7
Arutz 7.png
סוג אתר חדשות, רדיו
מייסדים זלמן ברוך מלמד
שנת הקמה 1988
חברת אם ישיבת בית אל
חברות בנות בשבע
מיקום המטה בית אל
משרד ראשי מעגלי הראי"ה, בית אל
מוצרים עיקריים בשבע
אנשי מפתח יעקב כץ (יושב ראש)
www.inn.co.il

ערוץ 7 הוא רשת תקשורת ישראלית, הכוללת אתר חדשות, עיתון וכן שידורי טלוויזיה ורדיו המועברים דרך האינטרנט. לרשת תכנים בעברית, באנגלית, ברוסית, בספרדית ובצרפתית. הרשת מזוהה עם המגזר הדתי-לאומי.

הרשת נמצאת בבעלות תאגיד Holyland Holdings, הרשום באיי מרשל, שבעלי השליטה בו הם משה גנץ ושילה סימנוביץ, שניהם אזרחי ארצות-הברית[1].

רדיו ערוץ 7[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הערוץ ביוזמה של הרבנית שולמית מלמד, אשתו של הרב זלמן ברוך מלמד. מתוך תחושה שהתקשורת בישראל מוטה שמאלה[2]. היא פנתה לבעלה בבקשה שיסייע לה להתחיל במיזם. תחילה הוא סירב לבקשתה, אך לאחר כחצי שנה נעתר להפצרותיה. לעזרתה באו אנשי הישיבה של בעלה, יעקב כ"ץ (לימים חבר הכנסת מטעם האיחוד הלאומי) ויואל צור. בעזרת אליקים העצני ותורמים רכשה ספינה בעלות של קרוב לחצי מיליון דולר[2], ששמה הוסב לאוניית ארץ הצבי. על השם "ערוץ 7" הוחלט מכיוון שהיו באותה עת 6 תחנות רדיו ישראליות פעילות[2]. הערוץ שידר שיעורי תורה, אקטואליה לצד שירים עבריים, חסידיים ומזרחיים. השדרן הראשון בערוץ היה יורי ינובר, אולם הוא הוחלף לאחר שלא היה בקו האידאולוגי של הערוץ.

התחנה שידרה בתחילה מאוניית "ארץ הצבי" שעגנה מול חופי תל אביב. על פי טענת מפעיליה עגנה האונייה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, אך בית המשפט קבע כי "בנוסף לשידורים מן האנייה (שבוצעו כאמור בעת שזו עגנה בדרך כלל בתחום המים הטריטוריאליים), בוצעו שידורי רדיו אלחוטיים של תחנת ערוץ 7 מאתרי שידור שונים שהוצבו על-פני היבשה במקומות שונים ברחבי הארץ"[3]. התחנה שידרה בתדר 918AM ולאחר פשיטה וחידוש הציוד עברה לתדרים 105.2FM ו-1143AM; באנגלית בשם INN-Israel National News בתדר 98.7FM ו 1539AM ובשפות רוסית, אנגלית וצרפתית.

ב-1999 יזם ח"כ צבי הנדל, מהמפד"ל, חוק שיאפשר את שידורי ערוץ 7, על בסיס הוותק של הערוץ. החוק אושר בכנסת, אך בג"ץ פסל אותו (ב-2002) עקב עתירה של אחדים מחברי הכנסת[4]. בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי:

תכלית זו, של מתן רשיון וזכיון לתחנות רדיו אשר פעלו ללא רשיון וזכיון כדין, אינה ראויה בעליל. היא נותנת פרס למי שפעלו שלא כדין, ובכך מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק[5].

ב-20 באוקטובר 2003 הופסקה פעילות התחנה לאחר שבית משפט השלום בירושלים פסק נגדה. 10 ממנהלי התחנה וכן התאגידים שהפעילו אותה הורשעו בגין השידורים הבלתי חוקיים של התחנה, ונגזרו עליהם עונשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנסות[3].

כיום תחנת ערוץ 7 משדרת באופן חוקי דרך האינטרנט ומשמשת כאתר חדשות בעל כתבים, מבזקנים וכו'.

INN - אתר האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סגירת ערוץ הרדיו אנשי הערוץ שכללו את אתר החדשות באינטרנט, שכולל גם מהדורת חדשות יומית מצולמת, הניתנת לצפיה באתר. האתר פונה גם לגולשים מחו"ל, בשם Israel National News.

עיקר התוכן באתר מוקדש לחדשות, אקטואליה, מאמרי דעות (פובליציסטיקה) ובלוגים, אשר זוכים לפופולריות רבה באתר. האתר נוקט קו פוליטי ימני לאומי ברור, ומובעות בו תדיר דעות בזכות המלחמה בטרור, חיזוק ההתיישבות בארץ ישראל וביקורת על מדיניות השמאל, הפלסטינים ותוכניות הנסיגה.

מלבד אקטואליה, האתר מפרסם כתבות רבות בנושאי יהדות ותורה ומגזינים שוטפים שעוסקים בנושאים אלה. האתר כולל מוזיקה חסידית, שירים עבריים ודרשות של רבנים בנושאי הלכה, תורה והמצב כיום. בנוסף לכך, מופיעות באתר כתבות בנושאי תרבות ומדע, העוסקות בנושאים אלה מנקודת מבט כללית ויהודית.

משנת 2005 עוסק הערוץ גם באתרים מבוססי תוכן גולשים ומפעיל פורומים. בשנת 2008 הוסיף הערוץ גם מערכת שירותי דואר אלקטרוני לשורותיו. בשנת 2009 עבר האתר שדרוג כללי.

לקראת יום השנה ה-15 לרצח רבין, יצא האתר במיזם "רצח רבין - הגרסה שלכם...", שבו הזמין את קוראיו לשלוח אליו את תאוריות הקשר שלהם לגבי הרצח[6].

אתר הטלוויזיה של הערוץ (הנקרא INNTV) משדר מהדורות חדשות יומיות בשפה האנגלית, וקטעי וידאו במשך כל היום בשפה העברית. כמו גם מגזין שבועי באנגלית בשם Israeli Salad, פינות ילדים בעברית ובאנגלית, ו"תשובה תרבותית" בעברית.

"ללא תולעים / פסיפס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2006 הוקם אתר האינטרנט "ללא תולעים", המפרסם יצירות מגוונות, חלקן בעלות גוון לאומי-ימני.

בראשית דרכו התקשה להמריא. עם הזמן האתר התמלא בעיקר בגולשי הפורומים של הערוץ, ובמשתמשים שקיבלו תגובות שליליות ליצירות שהעלו במקומות אחרים (בעיקר באתר "ביכורים").

באוגוסט 2006 רכש "ערוץ 7" את האתר ואיחד את רשימת המשתמשים של "ללא תולעים" עם גולשי הפורומים בערוץ. באוקטובר 2006 (תשרי תשס"ז) עוצב האתר מחדש כחלק מאתר ערוץ 7. בשנת 2009 שונה שמו של האתר ל"פסיפס", שינוי זה בא כחלק משיפוץ כולל שעבר אתר ערוץ 7.

כל שנה מתקיימים כשלושה מפגשים בהם מועברים סדנאות במגוון תחומי היצירה.[7]

השבועון "בשבע"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בשבע

בשבע הוא חינמון המופץ מדי סוף שבוע בריכוזי אוכלוסייה דתית וחרדית. הוא מונח במקומות ציבוריים כמו חנויות ובתי כנסת. העתון מופץ חינם בתפוצה של כ-105 אלף עותקים.

השבועון נוסד בקיץ תשס"ב (2002), במטרה להביא אל העיתונות המודפסת את קולה של הציונות הדתית, ולהקים עיתון רב-תפוצה שיחזק ויעצים את ערכי תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל בקרב הציבור הדתי.

ברוחו ובמטרותיו מהווה העיתון המשך ל-15 שנות שידורים של תחנת הרדיו ערוץ 7, שנוסדה על ידי הרב זלמן מלמד ורעייתו הרבנית שולמית מלמד, יעקב כ"ץ (כצל'ה) ויואל צור. במקביל להקמת העיתון הוקמו על ידי אנשי הערוץ אתרי אינטרנט - ערוץ 7 במספר שפות. ובהם ערוץ טלוויזיה ורדיו, תוכן חדשותי, ערוץ ילדים, מגזין שבועי, תרבות ופנאי ותוכן יהודי.

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתמר ב"ז, המרשלים יוצאים לאור, באתר העין השביעית, 19 בינואר 2014
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 דוד חרמץ, ‏הפליגה נגד הזרם, באתר בשבע - ערוץ 7, 6 בנובמבר 2003
  3. ^ 3.0 3.1 ת"פ (י-ם) 4830/98 מדינת ישראל נגד יעקב כץ ואחרים, 29 בדצמבר 2003
  4. ^ ‫אפרת וייס ואבישי בן חיים, בג"ץ: הפעלת ערוץ 7 אינה חוקית, באתר ynet, 26 במרץ 2002
  5. ^ בג"ץ 1030/99 - ח"כ חיים אורון ואח' נ' יו"ר הכנסת
  6. ^ פרויקט: 'רצח רבין - הגרסה שלכם...', באתר ערוץ 7
    ערוץ 7 משיב לתוקפי "הפרויקט", באתר ערוץ 7, 18 באוקטובר 2010‬
  7. ^ הרבה אנשים ששאלו-מה זה פסיפס!, ערוץ 7 (בעברית)
  8. ^ איתמר ב"ז, תואר כבוד, באתר העין השביעית, 12 בנובמבר 2013