תרבות ארכאולוגית
תרבות ארכאולוגית היא מכלול חוזר של סוגים של חפצים, מבנים ומונומנטים מתקופה ואזור ספציפיים שעשויים להוות את שרידי התרבות החומרית של חברה אנושית מסוימת בעבר. הקשר בין הטיפוסים הללו הוא התבוננות אמפירית. הפרשנות שלהם במונחים של קבוצות אתניות או פוליטיות מבוססת על הבנתם של ארכאולוגים. עם זאת, זה נתון לעיתים קרובות לוויכוחים לא פתורים בעולם המדע. מושג התרבות הארכאולוגית הוא יסוד לארכאולוגיה תרבותית-היסטורית.
הרעיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקבוצות תרבותיות שונות יש פריטי תרבות חומריים הנבדלים הן מבחינה תפקודית והן מבחינה אסתטית עקב שיטות תרבותיות וחברתיות שונות. מושג זה נכון בקנה מידה רחב ביותר. לדוגמה, הציוד הקשור לחליטת תה משתנה מאוד ברחבי העולם. היחסים החברתיים לתרבות החומרית כוללים לרוב מושגים של זהות ומעמד.
חסידי תאוריית הארכאולוגיה התרבותית-היסטורית משתמשים בתפיסה כדי לטעון שניתן להשתמש בקבוצות של תרבות חומרית כדי להתחקות אחר קבוצות עתיקות של אנשים שהיו או חברות המזהות את עצמן או קבוצות אתניות. תרבות ארכאולוגית היא מכשיר סיווג לסדר נתונים ארכאולוגיים, המתמקד בחפצים כביטוי של תרבות ולא של אנשים. ההגדרה הקלאסית של רעיון זה מגיעה מוויר גורדון צ'יילד:
אנו מוצאים סוגים מסוימים של שרידים - סירים, כלים, קישוטים, טקסי קבורה וצורות בית - חוזרים כל הזמן יחדיו. מכלול כזה של תכונות קשורות נקרא "קבוצה תרבותית" או סתם "תרבות". אנו מניחים שתסביך כזה הוא הביטוי החומרי של מה שהיינו מכנים היום "עם".
— Vere Gordon Childe, The Danube in Prehistory, Oxford University Press, 1929
הרעיון של תרבות ארכאולוגית היה מכריע לקישור הניתוח הטיפולוגי של עדויות ארכאולוגיות למנגנונים שניסו להסביר מדוע הם משתנים עם הזמן. ההסברים המרכזיים שהעדיפו על ידי היסטוריוני התרבות היו התפשטות צורות מקבוצה אחת לאחרת או הגירה של העמים עצמם. דוגמה פשטנית לתהליך עשויה להיות שאם לסוג חרס אחד היו ידיות דומות מאוד לאלו של הסוג השכן אבל הקישוטים על החרס דומים לשכן אחר, הרעיון לשתי התכונות עשוי היה להתפזר מהשכנים. לעומת זאת, אם סוג חרס אחד מחליף פתאום מגוון גדול של סוגי חרס באזור שלם, זה עלול להתפרש כקבוצה חדשה שנודדת פנימה עם הסגנון החדש הזה.
