חליטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חליטה של עלי תה במים חמים
חליטה של אפרסקים בסיר, לשם סיוע בקילוף קליפתם

חליטה (בישול מקדים, נקראת גם "בלנשה"[דרוש מקור][מפני ש...], מצרפתית: blanchir) היא שיטת בישול שבה משרים את המזון במים חמים לא רותחים לזמן קצר.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה זו משמשת בעיקר להכנת תה ומשקאות נוספים העשויים מעלים, בכך שהיא ממצה את הטעם והריח הנמצאים בשמנים האתריים בתוך העלים, שמנים שמתאדים בטמפרטורה שמעל 80 מעלות צלזיוס. אם יצקו עליהם מים רותחים יאבדו רוב הטעמים וישאר רק הטעם המריר שבעלים.

שיטה זו גם מסייעת לקילוף עגבניות או פירות הרכים מדי לקילוף בקולפן, להוצאת ריחות לוואי מחלקי פנים של בקר ועוף, לריכוך חומרי גלם שונים על מנת לרככם חלקית ועם זאת לשמור על צורתם, מרקמם החיצוני ועל ערכם התזונתי. מכאן גם מתחלק הבלנשיר לכמה סוגי חליטה ביניהם בישול ירוק, בישול לבן ובישול כחול.

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החליטה בהלכה נאמרה בהקשר של הכשרת בשר לאכילה. מן התורה ניתן לאכול את הבשר תיכף אחר השחיטה אם הדיח את הדם שעל גביו, זאת משום שדם הבלוע באיברים כל זמן שלא פירש מהם מותר. אך הבא לבשל את הבשר חייב להכשירו על מנת שלא יצא הדם הבלוע מן האיברים ויאסר. בהלכה נאמרו שני אופנים להכשיר את הבשר, האחד להרחיק את הדם על ידי מליחת הבשר או צלייתו והשני לצומתו במקומו שלא ייצא עוד, פעולה זו נקראת בלשון התלמוד חליטה, החליטה נעשית באמצעות השריית הבשר במים רותחים או בחומץ שמחמת חריפותו הוא צומת את הבשר ומונע מן הדם לצאת[1][2].

מתקופת הגאונים אין סומכים על פעולת החליטה בפני עצמה לתיר את בישול הבשר, כיוון ש'אין אנו בקיאין בחליטה'[3]. מאידך לדעת הרמב"ם[4] מלבד תהליך ההכשרה הרגיל של הבשר (מליחה או צליה), יש חיוב נוסף לחלוט את הבשר במים רותחים בסיום התהליך, ובעקבותיו נוהגים כך יהודי תימן[5]. בשאר העדות לא נהוג לחלוט כדברי הראב"ד בהשגותיו: "לא שמענו ולא ראינו מימינו", וכך פסק הרמ"א[1]. רבי יוסף קארו מביא את שתי השיטות בשולחן ערוך, ולפי פרשנות הש"ך, יש להשתדל לנהוג כך.

לפי המשנה בצק שנחלט ברותחים, שוב לא מחמיץ וכשר לאכילה בפסח, אולם מתקופת הגאונים נוהגים לאסור פעולה זו[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ס"ט, סעיף י"ט.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ח תוספות ד"ה 'שנפל'.
  3. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ע"ג, סעיף ב'.
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ו', הלכה י'.
  5. ^ הרב יצחק רצאבי שולחן ערוך המקוצר חלק ד' עמוד קי"ז.
  6. ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק ה', הלכה ג'


Foodlogo.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון ובנושא משקאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.