חליטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חליטה של עלי תה במים חמים
חליטה של אפרסקים בסיר, לשם סיוע בקילוף קליפתם

חליטה (בישול מקדים, נקראת גם "בלנשה", מצרפתית: blancher) היא שיטת בישול שבה משרים את המזון במים חמים לא רותחים לזמן קצר. שיטה זו משמשת בעיקר להכנת תה ומשקאות נוספים העשויים מעלים, בכך שהיא ממצה את הטעם והריח הנמצאים בשמנים האתריים בתוך העלים, שמנים שמתאדים בטמפרטורה שמעל 80 מעלות צלזיוס. אם יצקו עליהם מים רותחים יאבדו רוב הטעמים וישאר רק הטעם המריר שבעלים.

שיטה זו גם מסייעת לקילוף עגבניות או פירות הרכים מדי לקילוף בקולפן, להוצאת ריחות לוואי מחלקי פנים של בקר ועוף, לריכוך חומרי גלם שונים על מנת לרככם חלקית ועם זאת לשמור על צורתם, מרקמם החיצוני ועל ערכם התזונתי. מכאן גם מתחלק הבלנשיר לכמה סוגי חליטה ביניהם בישול ירוק, בישול לבן ובישול כחול.

ביהדות, נחשבת החליטה כאשר היא נעשית במים בטמפרטורה הנחשבת כחום שהיד סולדת בו (בין 40 ל־45 מעלות צלזיוס לפי שיטות שונות), לבישול, ולכן אסורה בשבת כאחת מל"ט אבות מלאכה.

לפי הרמב"ם[1] יש לחלוט את הבשר במים רותחים בסיום תהליך ההכשרה, ובעקבותיו נוהגים כך ביהדות תימן[דרוש מקור]. הראב"ד כתב על כך בהשגותיו: "לא שמענו ולא ראינו מימינו", וכך פסק הרמ"א[2] ובעקבותיו נהגו האשכנזים שלא לחלוט. רבי יוסף קארו מביא את שתי השיטות בשולחן ערוך. בספרו בית יוסף הוא פוסק שאין חובה לחלוט, אך לא מתנגד למי שנוהג כך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Foodlogo.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון ובנושא משקאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.