הצגת המקור של הדף "תשלומי חובל"

{{סוגיה
| מקרא = {{תנ"ך|שמות|כא|יח|כה|קצר=כן}}{{ש}}{{תנ"ך|ויקרא|כד|יט|כ|קצר=כן}}{{ש}}{{תנ"ך|דברים|כה|יא|יב|קצר=כן}}
| משנה = {{משנה|בבא קמא|ח|ללא=שם}}
| תלמוד בבלי = {{בבלי|בבא קמא|פג|ב}}–{{בבלי|בבא קמא|צג|א|ללא=מסכת}}
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|חובל ומזיק|א|ללא=שם|ספר=נזקים}}–[[s:רמב"ם הלכות חובל ומזיק ה|פרק ה']]
| שולחן ערוך = {{שולחן ערוך|חושן משפט|תכ|ללא=שם}}–סימן תכ"ד
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|עשה|רלו}}{{ש}}{{ספר החינוך|מט}}
}}
ב[[משפט עברי|משפט העברי]] '''תשלומי חובל''' הם חמישה חיובי [[תשלום|תשלומים]] (המכונים במשנה: '''חמישה דברים'''{{הערה|{{משנה|בבא קמא|ח|א}}}}) שההלכה מחייבת אדם שחבל בחברו והזיקו ב[[גוף|גופו]].

חמשת התשלומים הם: נזק, צער, ריפוי, שבת, [[תשלומי בושת|בושת]].
== מקור ==
על פי המשפט העברי במקרה של נזק גופני אין להתחשב רק בנזק הישיר שנוצר, ועל המזיק לשלם עוד ארבעה תשלומים מלבד תשלום הנזק, המתחשבים בסוגי נזקים שנגרמו מחמתו.

למסקנת ה[[תלמוד]], חיוב חמישה דברים אלו נלמד מפסוקי המקרא השונים.

== פרטי הדין ==
בהלכה מובא, שרק כאשר הפגיעה נעשית על ידי האדם עצמו, הוא מתחייב בחמשת התשלומים, אך לא כאשר היא נעשית על ידי בהמתו או רכושו.

כמו כן, ישנם הסוברים שרק כאשר הנזק נעשה בכוונה או ברשלנות חלים חיובים אלו, אך כאשר היה שוגג חייב רק בתשלום הנזק.

לכל הדעות החיוב בתשלומי בושת הוא רק כשהפגיעה נעשית בכוונה.

דין נוסף המוסכם על כולם, הוא החיוב בתשלומי 'נזק' גם כאשר הנזק נעשה באונס, על פי הכלל '[[אדם מועד לעולם]]'{{הערה|שולחן ערוך חושן משפט תכא סעיפים א' וג'}}.

== פירוט התשלומים ==
=== נזק ===
תשלומי הנזק הוא חיוב על אובדן קבוע של יכולת השׂתכרות שאירע עקב הנזק.

=== צער ===
בית הדין מעריכים כמה מוכן אדם לשלם כדי למנוע ממנו את אותו הצער שנצטער. לדוגמה אדם שגזרה עליו ה[[ספירה_(קבלה)#מלכות|מלכות]] שיחתכו את ידו, שמין כמה היה מוכן לשלם על מנת שיחתכו את ידו תחת [[הרדמה כללית]] או [[הרדמה מקומית|מקומית]] למנוע את הצער.

הסיבה שלא שמין, תמורת איזה סכום יסכים אדם לקבל צער כזה, הוא מכיוון שעל מנת שאדם שפוי יסכים שיחתכו את ידו ללא הרדמה במקום לחותכה בהרדמה הוא ירצה על כך סכום גבוה ביותר, אם בכלל ימצא אדם שכזה. אך מאידך - אדם שנגזר עליו שיחתכו את ידו ללא הרדמה, לא ישלם כל סכום שבעולם כדי שיעשו זאת עם הרדמה.

=== ריפוי ===
חיוב המוטל על המזיק לשלם את הוצאות ה[[רופא]], [[בית החולים]], [[תרופה|תרופות]] או ה[[ניתוח]], עד להבראתו השלימה של הניזוק. בתלמוד מובא שאף במקרה שהמזיק מציע לניזק רופא שמרפא בחינם, הוא אינו חייב ללכת לאותו רופא, והמזיק יהיה חייב לשלם לו את ההוצאות שהוציא על הרופא שבחר הניזוק. בטעם הדבר אמרו בתלמוד

{{ציטוט|תוכן=אסיא דמגן במגן מגן שוה (=רופא שמרפא בחינם - שווה חינם)|מקור={{בבלי|בבא קמא|פה|א}}}}

=== שֶׁבֶת ===
חיוב תשלומי שבת נזכר במפורש בתורה {{ציטוטון|רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן|{{תנ"ך|שמות|כא|יט}}}}.

תשלום שבת כולל חיוב לשלם את ההפסד שנגרם לניזוק בזמן שבו גופו נפגע ולא יכול היה לעבוד. אם כי, מכיוון שתחת תשלומי "נזק" כבר שילם המזיק את הנזק שנגרם בעקבות חיתוך היד, בתשלומי ה"שבת" חייב המזיק לשלם את הנזק שנגרם בעבודה המועטת שיכול אדם לעבוד גם עם יד אחת – למשל [[שמירה]].

=== בושת ===
{{ערך מורחב|תשלומי בושת}}
חיוב בושת, כולל חיוב תשלומים על הבושה שנגרמה לניזק בשעת הנזק, כגון בעקבות צפייה של אנשים שראו את מעשה הנזק, או שם רע שיצא בעקבות מעשה הנזק (למשל בעקבות מעשה [[אונס (הלכה)|אונס]]).

במקרים שונים{{הערה|תחילת פרק שלישי ב[[בבא קמא]]}} קבעו חז"ל קנסות בסכומים קבועים שעל המזיק לתת לניזק, כגון במקרה שהזיקו בבעיטה, או על ידי שסתר על לחיו.

==ראו גם==
* [[דמי ולדות]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{דיני ממונות}}
{{ספר שמות}}
{{ספר ויקרא}}
{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:משפט עברי: דיני נזיקין]]
[[קטגוריה:תשלום]]
[[קטגוריה:פרשת אמור]]