תשלומי חובל

תשלומי חובל
(מקורות עיקריים)

מקרא	שמות, כ"א, י"ח–כ"ה ויקרא, כ"ד, י"ט–כ' דברים, כ"ה, י"א–י"ב
משנה	מסכת בבא קמא, פרק ח'
תלמוד בבלי	תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ג, עמוד ב'–דף צ"ג, עמוד א'
משנה תורה	ספר נזקים, הלכות חובל ומזיק, פרק א'–פרק ה'
שולחן ערוך	חושן משפט, סימן ת"כ–סימן תכ"ד
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, עשה רל"ו ספר החינוך, מצווה מ"ט

במשפט העברי תשלומי חובל הם חמישה חיובי תשלומים (המכונים במשנה: חמישה דברים) שההלכה מחייבת אדם שחבל בחברו והזיקו בגופו.

חמשת התשלומים הם: נזק, צער, ריפוי, שבת, בושת.

מקור

על פי המשפט העברי במקרה של נזק גופני אין להתחשב רק בנזק הישיר שנוצר, ועל המזיק לשלם עוד ארבעה תשלומים מלבד תשלום הנזק, המתחשבים בסוגי נזקים שנגרמו מחמתו.

למסקנת התלמוד, חיוב חמישה דברים אלו נלמד מפסוקי המקרא השונים.

פרטי הדין

בהלכה מובא, שרק כאשר הפגיעה נעשית על ידי האדם עצמו, הוא מתחייב בחמשת התשלומים, אך לא כאשר היא נעשית על ידי בהמתו או רכושו.

כמו כן, ישנם הסוברים שרק כאשר הנזק נעשה בכוונה או ברשלנות חלים חיובים אלו, אך כאשר היה שוגג חייב רק בתשלום הנזק.

לכל הדעות החיוב בתשלומי בושת הוא רק כשהפגיעה נעשית בכוונה.

דין נוסף המוסכם על כולם, הוא החיוב בתשלומי 'נזק' גם כאשר הנזק נעשה באונס, על פי הכלל 'אדם מועד לעולם'.

פירוט התשלומים

נזק

תשלומי הנזק הוא חיוב על אובדן קבוע של יכולת השׂתכרות שאירע עקב הנזק.

צער

בית הדין מעריכים כמה מוכן אדם לשלם כדי למנוע ממנו את אותו הצער שנצטער. לדוגמה אדם שגזרה עליו המלכות שיחתכו את ידו, שמין כמה היה מוכן לשלם על מנת שיחתכו את ידו תחת הרדמה כללית או מקומית למנוע את הצער.

הסיבה שלא שמין, תמורת איזה סכום יסכים אדם לקבל צער כזה, הוא מכיוון שעל מנת שאדם שפוי יסכים שיחתכו את ידו ללא הרדמה במקום לחותכה בהרדמה הוא ירצה על כך סכום גבוה ביותר, אם בכלל ימצא אדם שכזה. אך מאידך - אדם שנגזר עליו שיחתכו את ידו ללא הרדמה, לא ישלם כל סכום שבעולם כדי שיעשו זאת עם הרדמה.

ריפוי

חיוב המוטל על המזיק לשלם את הוצאות הרופא, בית החולים, תרופות או הניתוח, עד להבראתו השלימה של הניזוק. בתלמוד מובא שאף במקרה שהמזיק מציע לניזק רופא שמרפא בחינם, הוא אינו חייב ללכת לאותו רופא, והמזיק יהיה חייב לשלם לו את ההוצאות שהוציא על הרופא שבחר הניזוק. בטעם הדבר אמרו בתלמוד

אסיא דמגן במגן מגן שוה (=רופא שמרפא בחינם - שווה חינם)

— תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ"ה, עמוד א'

שֶׁבֶת

חיוב תשלומי שבת נזכר במפורש בתורה ”רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן” (ספר שמות, פרק כ"א, פסוק י"ט).

תשלום שבת כולל חיוב לשלם את ההפסד שנגרם לניזוק בזמן שבו גופו נפגע ולא יכול היה לעבוד. אם כי, מכיוון שתחת תשלומי "נזק" כבר שילם המזיק את הנזק שנגרם בעקבות חיתוך היד, בתשלומי ה"שבת" חייב המזיק לשלם את הנזק שנגרם בעבודה המועטת שיכול אדם לעבוד גם עם יד אחת – למשל שמירה.

בושת

ערך מורחב – תשלומי בושת

חיוב בושת, כולל חיוב תשלומים על הבושה שנגרמה לניזק בשעת הנזק, כגון בעקבות צפייה של אנשים שראו את מעשה הנזק, או שם רע שיצא בעקבות מעשה הנזק (למשל בעקבות מעשה אונס).

במקרים שונים קבעו חז"ל קנסות בסכומים קבועים שעל המזיק לתת לניזק, כגון במקרה שהזיקו בבעיטה, או על ידי שסתר על לחיו.

ראו גם

• דמי ולדות

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.