אלרגיה לבוטנים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Ilor94 (שיחה | תרומות)
111 עריכות
יצירה באמצעות תרגום הדף "Peanut allergy"
 
Ilor94 (שיחה | תרומות)
111 עריכות
יצירה באמצעות תרגום הדף "Peanut allergy"
שורה 1: שורה 1:
'''אלרגיה לבוטנים''' היא סוג של [[אלרגיה למזון]] ל[[אגוז אדמה|בוטנים]]. האלרגיה הזאת שונה מאלרגיות לאגוזים. הסימפטומים הפיזיים של התגובה האלרגית לבוטנים יכולים לכלול [[גירוד]], [[סרפדת]], נפיחות, אקזמה, התעטשות, [[אסתמה|אסטמה]], כאבי בטן, ירידה בלחץ הדם, שלשול ואף [[דום לב]].<ref name="Clinical and Experimental Allergy">{{Cite news
{{מחלה
| ICD10 = {{ICD10|T|78|4|t|66}}
| ICD9 = {{ICD9|995.61}}, {{ICD9|V15.01}}
| DiseasesDB = 29154
}}'''אלרגיה לבוטנים''' היא סוג של [[אלרגיה למזון]] ל[[אגוז אדמה|בוטנים]]. האלרגיה הזאת שונה מאלרגיות לאגוזים. הסימפטומים הפיזיים של התגובה האלרגית לבוטנים יכולים לכלול [[גירוד]], [[סרפדת]], נפיחות, אקזמה, התעטשות, [[אסתמה|אסטמה]], כאבי בטן, ירידה בלחץ הדם, שלשול ואף [[דום לב]].<ref name="Clinical and Experimental Allergy">{{Cite news
| title = REVIEW Peanut allergy
| title = REVIEW Peanut allergy
| last = C. LOZA
| last = C. LOZA
שורה 41: שורה 37:
}}</ref>
}}</ref>


מניעה נעשית בין היתר באמצעות חשיפה מוקדת של נשים הרות ותינוקות לבוטנים בתזונה שלהם.<ref>{{Cite journal|title=Timing of Allergenic Food Introduction to the Infant Diet and Risk of Allergic or Autoimmune Disease: A Systematic Review and Meta-analysis.|last=Ierodiakonou|first=D|last2=Garcia-Larsen|first2=V|date=20 September 2016|journal=JAMA|issue=11|volume=316|pages=1181-1192|pmid=27654604|last3=Logan|first3=A|last4=Groome|first4=A|last5=Cunha|first5=S|last6=Chivinge|first6=J|last7=Robinson|first7=Z|last8=Geoghegan|first8=N|last9=Jarrold|first9=K}}</ref>
מניעה נעשית בין היתר באמצעות חשיפה מוקדת של נשים הרות ותינוקות לבוטנים בתזונה שלהם.<ref>{{cite journal|title=Timing of Allergenic Food Introduction to the Infant Diet and Risk of Allergic or Autoimmune Disease: A Systematic Review and Meta-analysis.|last2=Garcia-Larsen|first2=V|date=20 September 2016|journal=JAMA|issue=11|volume=316|pages=1181-1192|pmid=27654604|last3=Logan|first3=A|last4=Groome|first4=A|last5=Cunha|first5=S|last6=Chivinge|first6=J|last7=Robinson|first7=Z|last8=Geoghegan|first8=N|last9=Jarrold|first9=K|last1=Ierodiakonou|first1=D|last10=Reeves|first10=T|last11=Tagiyeva-Milne|first11=N|last12=Nurmatov|first12=U|last13=Trivella|first13=M|last14=Leonardi-Bee|first14=J|last15=Boyle|first15=RJ}}</ref>


בארצות הברית, כ- 60% מהאוכלוסייה אלרגית לבוטנים.<ref name="niaid">{{Cite web|url=http://www.niaid.nih.gov/topics/foodAllergy/understanding/Pages/quickFacts.aspx|title=Food Allergy Quick Facts|date=2012-02-24|accessdate=2015-09-15|publisher=[[National Institute of Allergy and Infectious Diseases]]|archiveurl=https://web.archive.org/web/20100407195412/http://www.niaid.nih.gov/topics/foodAllergy/understanding/Pages/quickFacts.aspx|archivedate=2010-04-07}}</ref>  ובתרבויות המערביות, הבוטנים הם גורם שכיח הנקשר למוות מאנפילקסיס.
בארצות הברית, כ- 60% מהאוכלוסייה אלרגית לבוטנים.<ref name="niaid">{{cite web|url=http://www.niaid.nih.gov/topics/foodAllergy/understanding/Pages/quickFacts.aspx|title=Food Allergy Quick Facts|date=2012-02-24|accessdate=2015-09-15|publisher=[[National Institute of Allergy and Infectious Diseases]]|archiveurl=https://web.archive.org/web/20100407195412/http://www.niaid.nih.gov/topics/foodAllergy/understanding/Pages/quickFacts.aspx|archivedate=2010-04-07}}</ref>  ובתרבויות המערביות, הבוטנים הם גורם שכיח הנקשר למוות מאנפילקסיס.


== סימנים וסימפטומים ==
== סימנים וסימפטומים ==
הסימפטומים של האלרגיה לבוטנים קשורים לפעולה של אימונוגלובולין (lgE) ואחרים כגון - אנאלפואיסינס (anaphylatoxins) אשר אחראים לשחרר [[היסטמין]] וחומרים מתווכים אחרים מתוך [[תא פיטום|תאי פיטום]] (degranulation). בנוסף התופעות האחרות שיכולות להיגרם מהיסטמין הן התרחבות [[עורקיק|רב]]<nowiki/>ה התכווצות של הברונכוליסים (bronchioles) בריאות, דבר הידוע גם כעווית הסימפון (bronchospasm).
הסימפטומים של האלרגיה לבוטנים קשורים לפעולה של אימונוגלובולין (lgE) ואחרים כגון - אנאלפואיסינס (anaphylatoxins) אשר אחראים לשחרר [[היסטמין]] וחומרים מתווכים אחרים מתוך [[תא פיטום|תאי פיטום]] (degranulation). בנוסף התופעות האחרות שיכולות להיגרם מהיסטמין הן התרחבות [[עורקיק|רב]]<nowiki/>ה התכווצות של הברונכוליסים (bronchioles) בריאות, דבר הידוע גם כעווית הסימפון (bronchospasm).
ידוע כי עד היום לפחות 11 אלרגיות לבוטנים תוארו.<ref>{{Cite web|url=http://www.medscape.com/viewarticle/777380_3|title=Current and Emerging Immunotherapeutic Approaches to Treat and Prevent Peanut Allergy|date=2012|website=[[Medscape]]|page=3}}</ref>
ידוע כי עד היום לפחות 11 אלרגיות לבוטנים תוארו.<ref>{{Cite web|url=http://www.medscape.com/viewarticle/777380_3|title=Current and Emerging Immunotherapeutic Approaches to Treat and Prevent Peanut Allergy|date=2012|website=[[Medscape]]|publisher=|last=|first=|page=3|access-date=March 6, 2016}}</ref>


התסמינים של האלרגיה יכולים לכלול [[גירוד]], [[סרפדת]], אנגיואדמה, נפיחות פנים, נזלת, [[הקאה|הקאות]], [[שלשול]]<nowiki/>ים[[כאב בטן|, כאבי בטן]], החרפה של [[דלקת עור אטופית|אקזמה אטופית]], [[אסתמה|אסטמה]] ואף [[דום לב]].<ref name="Clinical and Experimental Allergy">{{Cite news
התסמינים של האלרגיה יכולים לכלול [[גירוד]], [[סרפדת]], אנגיואדמה, נפיחות פנים, נזלת, [[הקאה|הקאות]], [[שלשול]]<nowiki/>ים[[כאב בטן|, כאבי בטן]], החרפה של [[דלקת עור אטופית|אקזמה אטופית]], [[אסתמה|אסטמה]] ואף [[דום לב]].<ref name="Clinical and Experimental Allergy">{{Cite news
שורה 68: שורה 64:


== הגורמים לאלרגיה ==
== הגורמים לאלרגיה ==
הגורם המדויק לפיתוח האלרגיה אצל האדם אינו ידוע. מחקר אחד הצביע על כך שחשיפה לחלב סויה או למוצרי סויה מצוי בקורלציה עם האלרגיה לבוטנים.<ref name="New England Journal of Medicine">{{Cite journal|title=Factors Associated with the Development of Peanut Allergy in Childhood|last=Lack|first=Gideon|last2=Fox|first2=Deborah|journal=New England Journal of Medicine|issue=11|doi=10.1056/NEJMoa013536|year=2003|volume=348|pages=977–85|pmid=12637607|last3=Northstone|first3=Kate|last4=Golding|first4=Jean|last5=Avon Longitudinal Study of Parents Children Study Team}}</ref> עם זאת, קבוצת חוקרים גדולה יותר באוסטרליה ניתחו את הגורם ולא מצאו קשר בין אלרגיה לבוטנים לצריכת חלב סויה. הם טוענים כי כל קשר דומה היה יכול להיות סביר כי הם גילו שהשימוש בחלב סויה הוא בדרך כלל בקרב משפחות בהן ידועה אלרגיה לחלב.<ref>{{cite journal|title=Soy consumption is not a risk factor for peanut sensitization|last2=Dharmage|first2=Shyamali C.|journal=Journal of Allergy and Clinical Immunology|issue=6|doi=10.1016/j.jaci.2008.03.017|year=2008|volume=121|pages=1455–9|pmid=18436294|last3=Gurrin|first3=Lyle|last4=Osborne|first4=Nicholas|last5=Tang|first5=Mimi L.K.|last6=Lowe|first6=Adrian J.|last7=Hosking|first7=Cliff|last8=Hill|first8=David|last9=Allen|first9=Katrina J.|last1=Koplin|first1=Jennifer}}</ref> אותו המחקר גם הצביע על כך שתינוקות אשר גילו אצלם אלרגיה לבוטנים נוטים באופן משמעותי יותר להיחשף לחמאת גוף מבוטנים או קרמים לעור מבוטנים.<ref name="New England Journal of Medicine">{{Cite journal|title=Factors Associated with the Development of Peanut Allergy in Childhood|last=Lack|first=Gideon|last2=Fox|first2=Deborah|journal=New England Journal of Medicine|issue=11|doi=10.1056/NEJMoa013536|year=2003|volume=348|pages=977–85|pmid=12637607|last3=Northstone|first3=Kate|last4=Golding|first4=Jean|last5=Avon Longitudinal Study of Parents Children Study Team}}</ref>

אלרגיות למזון פחות נפוצות במדינות מתפתחות.<ref>[http://abcnews.go.com/Health/story?id=2497593 "Peanut Paste Saves Starving African Children - ABC News."]</ref> [[השערת ההיגיינה|היגיינה ההנחה]] היא ניסיון להבין מדוע זה המקרה.<ref name="Science Magazine">{{Cite news
| title = Allergy, Parasites, and the Hygiene Hypothesis
| last = Maria Yazdanbakhsh
| date = 19 April 2002
| publisher = Science
| last2 = Peter G. Kremsner
| pages = 490–494
| last3 = Ronald van Ree
}}</ref> חסידי ההשערה אומרים כי שכיחות נמוכה יחסית לזיהומים בילדות במדינות מפותחות עלולה לתרום לשכיחות מוגברת של מחלות אלרגיות.<ref name="Science Magazine">{{Cite news
| title = Allergy, Parasites, and the Hygiene Hypothesis
| last = Maria Yazdanbakhsh
| date = 19 April 2002
| publisher = Science
| last2 = Peter G. Kremsner
| pages = 490–494
| last3 = Ronald van Ree
}}</ref> ההנחה עשויה גם להסביר מדוע בכורי הילדים יותר נוטים לפתח אלרגיות.<ref name="Science Magazine">{{Cite news
| title = Allergy, Parasites, and the Hygiene Hypothesis
| last = Maria Yazdanbakhsh
| date = 19 April 2002
| publisher = Science
| last2 = Peter G. Kremsner
| pages = 490–494
| last3 = Ronald van Ree
}}</ref>  
בנוסף, שיטת בישול הבוטנים עלולה לגרום לשכיחויות שונות לאלרגיות במדינות מפותחות במערב ובמדינות מתפתחות אחרות. במדינות מפותחות במערב נוטים להשתמש בבוטנים קלויים בעוד שבחלקים אחרים בעולם לעיתים מבשלים או מטגנים את הבוטנים.<ref>{{Cite journal|title=Dry roasting enhances peanut-induced allergic sensitization across mucosal and cutaneous routes in mice|journal=Journal of Allergy and Clinical Immunology|doi=10.1016/j.jaci.2014.07.032|volume=134|pages=1453–1456}}</ref>

מספר ספציפי של חלבונים הנקשרים לאלרגיה הם Ara h1, Ara h2 וגם Ara h3.<ref>{{Cite journal|title=Current developments in peanut allergy.|last=Palmer|first=K|last2=Burks|first2=W|date=June 2006|journal=Current opinion in allergy and clinical immunology|issue=3|volume=6|pages=202-6|pmid=16670515}}</ref>

=== התזמון של החשיפה ===
ישנן ראיות כי אכילת בוטנים בשלב מוקדם בחיים עשויה להקטין מאוחר יותר אלרגיות לבוטנים.<ref>{{Cite journal|title=Timing of Allergenic Food Introduction to the Infant Diet and Risk of Allergic or Autoimmune Disease|last=Ierodiakonou|first=Despo|last2=Garcia-Larsen|first2=Vanessa|date=20 September 2016|journal=JAMA|issue=11|doi=10.1001/jama.2016.12623|volume=316|pages=1181|last3=Logan|first3=Andrew|last4=Groome|first4=Annabel|last5=Cunha|first5=Sergio|last6=Chivinge|first6=Jennifer|last7=Robinson|first7=Zoe|last8=Geoghegan|first8=Natalie|last9=Jarrold|first9=Katharine}}</ref> לפיכך, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ביטלה את ההמלצה לדחות חשיפה לבוטנים יחד עם מזונות אחרים. בנוסף, האקדמיה גם לא מצאה סיבה להימנע מבוטנים במהלך ההריון או בזמן הנקה.<ref>{{Cite journal|title=Effects of Early Nutritional Interventions on the Development of Atopic Disease in Infants and Children: The Role of Maternal Dietary Restriction, Breastfeeding, Timing of Introduction of Complementary Foods, and Hydrolyzed Formulas|last=Greer|first=F. R.|last2=Sicherer|first2=S. H.|journal=Pediatrics|issue=1|doi=10.1542/peds.2007-3022|year=2008|volume=121|pages=183–91|pmid=18166574|last3=Burks|first3=A. W.|last4=American Academy of Pediatrics Committee on Nutrition|last5=American Academy of Pediatrics Section on Allergy Immunology}}</ref>

=== תזונה במהלך ההריון ===
בשנת 2014 מחקר מצא כי צריכת בוטנים על ידי נשים בהריון שאינן סובלות מאלרגיה לבוטנים נקשרת לירידת הסבירות שילדיהם יפתח אלרגיה לבוטנים.<ref>{{Cite news
| title = Prospective Study of Peripregnancy Consumption of Peanuts or Tree Nuts by Mothers and the Risk of Peanut or Tree Nut Allergy in Their Offspring
| last = Frazier A
| publisher = JAMA Pediatr
| last2 = Camargo CA, Jr
| year = 2014
| issue = 2
| volume = 168
| pages = 156–162
| doi = 10.1001/jamapediatrics.2013.4139
| last3 = Malspeis S
| last4 = Willett WC
| last5 = Young MC
}}</ref> בשנת 2003 מחקר אחר מצא שאין קשר בין חשיפה לבוטנים במהלך ההריון או בתקופת ההנקה לפיתוח אלרגיות.<ref name="New England Journal of Medicine">{{Cite journal|title=Factors Associated with the Development of Peanut Allergy in Childhood|last=Lack|first=Gideon|last2=Fox|first2=Deborah|journal=New England Journal of Medicine|issue=11|doi=10.1056/NEJMoa013536|year=2003|volume=348|pages=977–85|pmid=12637607|last3=Northstone|first3=Kate|last4=Golding|first4=Jean|last5=Avon Longitudinal Study of Parents Children Study Team}}</ref>

=== בדיקת אלרגיה על העור ===
בדיקות עור יכולות לשמש כדי לאשר אלרגיות ספציפיות למזון.<ref name="Clinical and Experimental Allergy">{{Cite news
| title = REVIEW Peanut allergy
| last = C. LOZA
| publisher = Clinical and Experimental Allergy
| last2 = J. BROSTOFF
| year = 1995
| volume = 25
| pages = 493–502
}}</ref><ref name="Canadian Medical Association">{{Cite news
| title = Peanut allergy: an overview
| last = Saleh Al-Muhsen
| publisher = Canadian Medical Association Journal
| last2 = Ann E. Clarke
| year = 2003
| issue = 10
| volume = 168
| pages = 1279–85
| last3 = Rhoda S. Kagan
}}</ref><ref name="J Allergy Clin">{{Cite news
| title = Guidelines for the Diagnosis and Management of Food Allergy in the United States: Summary of the NIAID Sponsored Expert Panel Report
| last = Boyce, Joshua A.
| date = December 2010
| publisher = J Allergy Clin Immunol
}}</ref> בדיקות עור נועדו לזהות ספציפית IgE שקשור לתאי פיטום.<ref name="Clinical and Experimental Allergy">{{Cite news
| title = REVIEW Peanut allergy
| last = C. LOZA
| publisher = Clinical and Experimental Allergy
| last2 = J. BROSTOFF
| year = 1995
| volume = 25
| pages = 493–502
}}</ref> במהלך הבדיקה, תמצית של אלרגן מונחת על עור המטופל.<ref name="Canadian Medical Association">{{Cite news
| title = Peanut allergy: an overview
| last = Saleh Al-Muhsen
| publisher = Canadian Medical Association Journal
| last2 = Ann E. Clarke
| year = 2003
| issue = 10
| volume = 168
| pages = 1279–85
| last3 = Rhoda S. Kagan
}}</ref>
הליך זה חוזר על עצמו עם שני פקדים: טיפת היסטמין שנועדה לעורר תגובה אלרגית, וטיפת מלח כדי לא לעורר תגובה אלרגית.<ref name="Canadian Medical Association">{{Cite news
| title = Peanut allergy: an overview
| last = Saleh Al-Muhsen
| publisher = Canadian Medical Association Journal
| last2 = Ann E. Clarke
| year = 2003
| issue = 10
| volume = 168
| pages = 1279–85
| last3 = Rhoda S. Kagan
}}</ref> 
חיובית בדיקת האלרגיה היא מצב בו תמצית החומר שנועד לעורר תגובה אלרגית גדול ב 3 מ"מ מאשר תמצית המלח.<ref name="Canadian Medical Association">{{Cite news
| title = Peanut allergy: an overview
| last = Saleh Al-Muhsen
| publisher = Canadian Medical Association Journal
| last2 = Ann E. Clarke
| year = 2003
| issue = 10
| volume = 168
| pages = 1279–85
| last3 = Rhoda S. Kagan
}}</ref> חיוביות בדיקת העור היא 50% מדויקת. לכן בדיקת עור בלבד אינה אבחון לאלרגיה. <ref name="Clinical and Experimental Allergy">{{Cite news
| title = REVIEW Peanut allergy
| last = C. LOZA
| publisher = Clinical and Experimental Allergy
| last2 = J. BROSTOFF
| year = 1995
| volume = 25
| pages = 493–502
}}</ref><ref name="Canadian Medical Association">{{Cite news
| title = Peanut allergy: an overview
| last = Saleh Al-Muhsen
| publisher = Canadian Medical Association Journal
| last2 = Ann E. Clarke
| year = 2003
| issue = 10
| volume = 168
| pages = 1279–85
| last3 = Rhoda S. Kagan
}}</ref><ref name="J Allergy Clin">{{Cite news
| title = Guidelines for the Diagnosis and Management of Food Allergy in the United States: Summary of the NIAID Sponsored Expert Panel Report
| last = Boyce, Joshua A.
| date = December 2010
| publisher = J Allergy Clin Immunol
}}</ref>

== טיפול ==
כיום לא קיים טיפול שמונע או מרפא תגובות אלרגיות לבוטנים. הימנעות קפדנית מבוטנים היא הדרך היחידה למנוע תגובה אלרגית.<ref name="Canadian Medical Association">{{Cite news
| title = Peanut allergy: an overview
| last = Saleh Al-Muhsen
| publisher = Canadian Medical Association Journal
| last2 = Ann E. Clarke
| year = 2003
| issue = 10
| volume = 168
| pages = 1279–85
| last3 = Rhoda S. Kagan
}}</ref> הטיפול לאנפילקסיס הוא הזרקה של [[אדרנלין|אפינפרין]].<ref name="Canadian Medical Association">{{Cite news
| title = Peanut allergy: an overview
| last = Saleh Al-Muhsen
| publisher = Canadian Medical Association Journal
| last2 = Ann E. Clarke
| year = 2003
| issue = 10
| volume = 168
| pages = 1279–85
| last3 = Rhoda S. Kagan
}}</ref>

== מחקר ==
ה[[אימונותרפיה|חיסוני]]<nowiki/>ם, עדיין אינם מוכנים לשימוש ע"י בני אדם.<ref name="State of the art">{{Cite journal|title=State of the art on food allergen immunotherapy: oral, sublingual, and epicutaneous.|last=Jones|first=SM|last2=Burks|first2=AW|date=February 2014|journal=The Journal of allergy and clinical immunology|issue=2|doi=10.1016/j.jaci.2013.12.1040|volume=133|pages=318–23|pmid=24636471|last3=Dupont|first3=C}}</ref>

חולים בעלי אלרגיה מתונה לבוטנים, ההמלצה היא לאכול בהדרגה יותר ויותר בוטנים וכך להביא ליתרונות לפחות בטווח הקצר.<ref name="Nur2012">{{Cite journal|title=Allergen-specific oral immunotherapy for peanut allergy.|last=Nurmatov|first=U|last2=Venderbosch|first2=I|date=12 September 2012|journal=The Cochrane database of systematic reviews|doi=10.1002/14651858.CD009014.pub2|volume=9|pages=CD009014|pmid=22972130|last3=Devereux|first3=G|last4=Simons|first4=FE|last5=Sheikh|first5=A}}</ref> משום שהדבר גורם לשיעור גבוה של תופעות לוואי, כרגע זה לא מומלץ כטיפול.<ref name="Nur2012">{{Cite journal|title=Allergen-specific oral immunotherapy for peanut allergy.|last=Nurmatov|first=U|last2=Venderbosch|first2=I|date=12 September 2012|journal=The Cochrane database of systematic reviews|doi=10.1002/14651858.CD009014.pub2|volume=9|pages=CD009014|pmid=22972130|last3=Devereux|first3=G|last4=Simons|first4=FE|last5=Sheikh|first5=A}}</ref>


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־23:42, 29 בדצמבר 2016

אלרגיה לבוטנים היא סוג של אלרגיה למזון לבוטנים. האלרגיה הזאת שונה מאלרגיות לאגוזים. הסימפטומים הפיזיים של התגובה האלרגית לבוטנים יכולים לכלול גירוד, סרפדת, נפיחות, אקזמה, התעטשות, אסטמה, כאבי בטן, ירידה בלחץ הדם, שלשול ואף דום לב.[1] בנוסף עלולה להתרחש אנפילקסיס.[1]

אצל אנשים רגישים ישנה רגישות יתר של מערכת החיסון.[2] אלרגיה מוכרת "כאחת האלרגיות חמורות ביותר למזון בשל השכיחות, התמדה ופוטנציאל הסיכון של התגובה האלרגית שלה."[1]

מניעה נעשית בין היתר באמצעות חשיפה מוקדת של נשים הרות ותינוקות לבוטנים בתזונה שלהם.[3]

בארצות הברית, כ- 60% מהאוכלוסייה אלרגית לבוטנים.[4]  ובתרבויות המערביות, הבוטנים הם גורם שכיח הנקשר למוות מאנפילקסיס.

סימנים וסימפטומים

הסימפטומים של האלרגיה לבוטנים קשורים לפעולה של אימונוגלובולין (lgE) ואחרים כגון - אנאלפואיסינס (anaphylatoxins) אשר אחראים לשחרר היסטמין וחומרים מתווכים אחרים מתוך תאי פיטום (degranulation). בנוסף התופעות האחרות שיכולות להיגרם מהיסטמין הן התרחבות רבה התכווצות של הברונכוליסים (bronchioles) בריאות, דבר הידוע גם כעווית הסימפון (bronchospasm). ידוע כי עד היום לפחות 11 אלרגיות לבוטנים תוארו.[5]

התסמינים של האלרגיה יכולים לכלול גירוד, סרפדת, אנגיואדמה, נפיחות פנים, נזלת, הקאות, שלשולים, כאבי בטן, החרפה של אקזמה אטופית, אסטמה ואף דום לב.[1] בנוסף עלולה להתרחש אף אנפילקסיס.[1][6]

הגורמים לאלרגיה

הגורם המדויק לפיתוח האלרגיה אצל האדם אינו ידוע. מחקר אחד הצביע על כך שחשיפה לחלב סויה או למוצרי סויה מצוי בקורלציה עם האלרגיה לבוטנים.[7] עם זאת, קבוצת חוקרים גדולה יותר באוסטרליה ניתחו את הגורם ולא מצאו קשר בין אלרגיה לבוטנים לצריכת חלב סויה. הם טוענים כי כל קשר דומה היה יכול להיות סביר כי הם גילו שהשימוש בחלב סויה הוא בדרך כלל בקרב משפחות בהן ידועה אלרגיה לחלב.[8] אותו המחקר גם הצביע על כך שתינוקות אשר גילו אצלם אלרגיה לבוטנים נוטים באופן משמעותי יותר להיחשף לחמאת גוף מבוטנים או קרמים לעור מבוטנים.[7]

אלרגיות למזון פחות נפוצות במדינות מתפתחות.[9] היגיינה ההנחה היא ניסיון להבין מדוע זה המקרה.[10] חסידי ההשערה אומרים כי שכיחות נמוכה יחסית לזיהומים בילדות במדינות מפותחות עלולה לתרום לשכיחות מוגברת של מחלות אלרגיות.[10] ההנחה עשויה גם להסביר מדוע בכורי הילדים יותר נוטים לפתח אלרגיות.[10]   בנוסף, שיטת בישול הבוטנים עלולה לגרום לשכיחויות שונות לאלרגיות במדינות מפותחות במערב ובמדינות מתפתחות אחרות. במדינות מפותחות במערב נוטים להשתמש בבוטנים קלויים בעוד שבחלקים אחרים בעולם לעיתים מבשלים או מטגנים את הבוטנים.[11]

מספר ספציפי של חלבונים הנקשרים לאלרגיה הם Ara h1, Ara h2 וגם Ara h3.[12]

התזמון של החשיפה

ישנן ראיות כי אכילת בוטנים בשלב מוקדם בחיים עשויה להקטין מאוחר יותר אלרגיות לבוטנים.[13] לפיכך, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ביטלה את ההמלצה לדחות חשיפה לבוטנים יחד עם מזונות אחרים. בנוסף, האקדמיה גם לא מצאה סיבה להימנע מבוטנים במהלך ההריון או בזמן הנקה.[14]

תזונה במהלך ההריון

בשנת 2014 מחקר מצא כי צריכת בוטנים על ידי נשים בהריון שאינן סובלות מאלרגיה לבוטנים נקשרת לירידת הסבירות שילדיהם יפתח אלרגיה לבוטנים.[15] בשנת 2003 מחקר אחר מצא שאין קשר בין חשיפה לבוטנים במהלך ההריון או בתקופת ההנקה לפיתוח אלרגיות.[7]

בדיקת אלרגיה על העור

בדיקות עור יכולות לשמש כדי לאשר אלרגיות ספציפיות למזון.[1][2][16] בדיקות עור נועדו לזהות ספציפית IgE שקשור לתאי פיטום.[1] במהלך הבדיקה, תמצית של אלרגן מונחת על עור המטופל.[2] הליך זה חוזר על עצמו עם שני פקדים: טיפת היסטמין שנועדה לעורר תגובה אלרגית, וטיפת מלח כדי לא לעורר תגובה אלרגית.[2]  חיובית בדיקת האלרגיה היא מצב בו תמצית החומר שנועד לעורר תגובה אלרגית גדול ב 3 מ"מ מאשר תמצית המלח.[2] חיוביות בדיקת העור היא 50% מדויקת. לכן בדיקת עור בלבד אינה אבחון לאלרגיה. [1][2][16]

טיפול

כיום לא קיים טיפול שמונע או מרפא תגובות אלרגיות לבוטנים. הימנעות קפדנית מבוטנים היא הדרך היחידה למנוע תגובה אלרגית.[2] הטיפול לאנפילקסיס הוא הזרקה של אפינפרין.[2]

מחקר

החיסונים, עדיין אינם מוכנים לשימוש ע"י בני אדם.[17]

חולים בעלי אלרגיה מתונה לבוטנים, ההמלצה היא לאכול בהדרגה יותר ויותר בוטנים וכך להביא ליתרונות לפחות בטווח הקצר.[18] משום שהדבר גורם לשיעור גבוה של תופעות לוואי, כרגע זה לא מומלץ כטיפול.[18]

קישורים חיצוניים

תבנית:Reflist [[קטגוריה:אלרגיות למזון]]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 C. LOZA; J. BROSTOFF (1995). "REVIEW Peanut allergy". Vol. 25. Clinical and Experimental Allergy. pp. 493–502.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Saleh Al-Muhsen; Ann E. Clarke; Rhoda S. Kagan (2003). "Peanut allergy: an overview". Vol. 168, no. 10. Canadian Medical Association Journal. pp. 1279–85.
  3. ^ Ierodiakonou, D; Garcia-Larsen, V; Logan, A; Groome, A; Cunha, S; Chivinge, J; Robinson, Z; Geoghegan, N; Jarrold, K; Reeves, T; Tagiyeva-Milne, N; Nurmatov, U; Trivella, M; Leonardi-Bee, J; Boyle, RJ (20 בספטמבר 2016). "Timing of Allergenic Food Introduction to the Infant Diet and Risk of Allergic or Autoimmune Disease: A Systematic Review and Meta-analysis". JAMA. 316 (11): 1181–1192. PMID 27654604. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ "Food Allergy Quick Facts". National Institute of Allergy and Infectious Diseases. 2012-02-24. אורכב מ-המקור ב-2010-04-07. נבדק ב-2015-09-15.
  5. ^ "Current and Emerging Immunotherapeutic Approaches to Treat and Prevent Peanut Allergy". Medscape. 2012. p. 3. נבדק ב-6 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ http://www.bda.uk.com/foodfacts/Allergy.pdf
  7. ^ 1 2 3 Lack, Gideon; Fox, Deborah; Northstone, Kate; Golding, Jean; Avon Longitudinal Study of Parents Children Study Team (2003). "Factors Associated with the Development of Peanut Allergy in Childhood". New England Journal of Medicine. 348 (11): 977–85. doi:10.1056/NEJMoa013536. PMID 12637607.
  8. ^ Koplin, Jennifer; Dharmage, Shyamali C.; Gurrin, Lyle; Osborne, Nicholas; Tang, Mimi L.K.; Lowe, Adrian J.; Hosking, Cliff; Hill, David; Allen, Katrina J. (2008). "Soy consumption is not a risk factor for peanut sensitization". Journal of Allergy and Clinical Immunology. 121 (6): 1455–9. doi:10.1016/j.jaci.2008.03.017. PMID 18436294.
  9. ^ "Peanut Paste Saves Starving African Children - ABC News."
  10. ^ 1 2 3 Maria Yazdanbakhsh; Peter G. Kremsner; Ronald van Ree (19 באפריל 2002). "Allergy, Parasites, and the Hygiene Hypothesis". Science. pp. 490–494. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Dry roasting enhances peanut-induced allergic sensitization across mucosal and cutaneous routes in mice". Journal of Allergy and Clinical Immunology. 134: 1453–1456. doi:10.1016/j.jaci.2014.07.032.
  12. ^ Palmer, K; Burks, W (ביוני 2006). "Current developments in peanut allergy". Current opinion in allergy and clinical immunology. 6 (3): 202–6. PMID 16670515. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Ierodiakonou, Despo; Garcia-Larsen, Vanessa; Logan, Andrew; Groome, Annabel; Cunha, Sergio; Chivinge, Jennifer; Robinson, Zoe; Geoghegan, Natalie; Jarrold, Katharine (20 בספטמבר 2016). "Timing of Allergenic Food Introduction to the Infant Diet and Risk of Allergic or Autoimmune Disease". JAMA. 316 (11): 1181. doi:10.1001/jama.2016.12623. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Greer, F. R.; Sicherer, S. H.; Burks, A. W.; American Academy of Pediatrics Committee on Nutrition; American Academy of Pediatrics Section on Allergy Immunology (2008). "Effects of Early Nutritional Interventions on the Development of Atopic Disease in Infants and Children: The Role of Maternal Dietary Restriction, Breastfeeding, Timing of Introduction of Complementary Foods, and Hydrolyzed Formulas". Pediatrics. 121 (1): 183–91. doi:10.1542/peds.2007-3022. PMID 18166574.
  15. ^ Frazier A; Camargo CA, Jr; Malspeis S; Willett WC; Young MC (2014). "Prospective Study of Peripregnancy Consumption of Peanuts or Tree Nuts by Mothers and the Risk of Peanut or Tree Nut Allergy in Their Offspring". Vol. 168, no. 2. JAMA Pediatr. pp. 156–162. doi:10.1001/jamapediatrics.2013.4139.
  16. ^ 1 2 Boyce, Joshua A. (בדצמבר 2010). "Guidelines for the Diagnosis and Management of Food Allergy in the United States: Summary of the NIAID Sponsored Expert Panel Report". J Allergy Clin Immunol. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Jones, SM; Burks, AW; Dupont, C (בפברואר 2014). "State of the art on food allergen immunotherapy: oral, sublingual, and epicutaneous". The Journal of allergy and clinical immunology. 133 (2): 318–23. doi:10.1016/j.jaci.2013.12.1040. PMID 24636471. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 Nurmatov, U; Venderbosch, I; Devereux, G; Simons, FE; Sheikh, A (12 בספטמבר 2012). "Allergen-specific oral immunotherapy for peanut allergy". The Cochrane database of systematic reviews. 9: CD009014. doi:10.1002/14651858.CD009014.pub2. PMID 22972130. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלרגיה_לבוטנים&oldid=19848581"