דום לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דום לב הוא כינוי למצב בו ישנה הפסקה מוחלטת בפעילות הלב. כיוון שפעילות הלב פסקה, ישנה הפסקה מיידית של זרימת הדם בגוף.

טיפול בחולה בדום לב

חוסר באספקת דם גורם למוות של תאים עקב חוסר בחמצן. חוסר חמצן במוח גורם ללוקים בדום לב לאיבוד הכרה ולהפסקת נשימה תוך זמן קצר מאוד מרגע הפסקת פעולת הלב. פגיעה מוחית תתרחש קרוב לוודאי תוך כחמש דקות‏[1][2][3] למעט בנפגעי היפותרמיה. אדם שליבו פסק מלפעום ולא טופל במשך זמן זה, סביר מאוד שלא יוכל לחזור להיות בין החיים בשל מוות של תאים בגזע המוח עקב חוסר בחמצן, מצב המכונה מוות מוחי.

דום לב הוא מצב חירום רפואי שניתן לעתים לטפל בו בהצלחה בקבוצות חולים מסוימות, אם הטיפול היעיל והנכון ניתן תוך פרק זמן קצר מרגע הפסקת פעילות הלב. הטיפול הראשוני העיקרי בדום לב הוא ביצוע החייאה באדם שליבו נדם, על מנת לחקות את פעולת הלב ולהזרים דם למוח, ובכך לדחות זמנית את הופעת המוות המוחי. בשל חלון הזמן הקצר שישנו בין הופעת דום הלב ובין הופעת המוות המוחי, רבים מסכימים כי ישנה חשיבות עצומה ללימוד טכניקות ההחייאה לציבור הרחב, על מנת שאלו יוכלו להתחיל בביצוע החייאה טרם הגעת העזרה הרפואית.

הגורמים לדום הלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגורם העיקרי לדום לב פתאומי הינו אוטם בשריר הלב (המכונה בשפת העם התקף לב) אצל הסובלים ממחלת לב איסכמית. בעקבות האירוע הלבבי עלול החולה לפתח הפרעות בקצב הלב (המכונות בשפה המקצועית אריטמיות). ישנן מספר הפרעות קצב אשר בהופעתן הלב חדל לפעום באופן מיידי- העיקרית שבהן היא פרפור חדרים, בה חדרי הלב רוטטים במקום להתכווץ, ובכך בעצם לא מזרימים דם לגוף.
  • מחלות לב שאינן איסכמיות- קרדיומיופטיה, אי ספיקת לב גודשית, אי סדירויות מבניות בלב ובכלי הדם הלבביים וכו'.
  • בעקבות פציעה, ייתכן וייגרמו הפגיעות הבאות, שבתורן יכולות להוביל לדום לב- חזה אוויר בלחץ (בו אוויר יוצא מריאה פצועה ונלכד בתוך החזה עד דחיקה של הלב ממקומו), טמפונדה לבבית (בה דם נלכד בין שריר הלב לשק העוטף אותו ומפריע לפעולת הלב), הלם היפוולמי (הנגרם בעקבות איבוד דם מאסיבי) וכו'.
  • ישנם מספר גורמים נוספים, כמו הפרעות במאזן המלחים בגוף, הרעלות מסוימות, חמצת של הדם וכו'.


איבחון דום לב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופי איבחון דום הלב ישתנה בהתאם לרמתו המקצועית של המטפל הניגש לסייע לאדם ולרמת הציוד שישנה ברשותו:

  • עובר אורח, ללא הכשרה רפואית או בעל הכשרה רפואית בסיסית, מונחה להתייחס לכל מצב בו האדם שמולו מחוסר הכרה ואיננו נושם (או נושם בצורה לא יעילה- נשימה אגונלית) כאילו מדובר באירוע של דום לב.
  • בעל הכשרה רפואית יאבחן דום לב על ידי בדיקה וחיפוש של דופק בעורק הצוואר (קרוטיד) בחולה מבוגר‏[4] או בעורק הזרוע (ברכיאלי) בתינוק.
  • בנוכחות מיכשור מתקדם בעל יכולת להציג את קצב הלב, יאבחנו אנשי סגל רפואי את דום הלב, ואף יגדירו מהו קצב הלב הנוכחי בזמן דום הלב- פרפור חדרים (VF), טאכיקרדיה חדרית רחבת קומפלקס (VT), אסיסטולה או PEA.

טיפול בדום לב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול הראשוני והמיידי בדום הלב יכלול ביצוע החייאת לב-ריאה בסיסית על ידי הנוכחים הראשונים באירוע, והזעקת צוותי רפואה למקום. בבית החולים יוזנק צוות החייאה אם קיים, ומחוץ לכותלי בית החולים- יוזנק אמבולנס (בשאיפה לניידת טיפול נמרץ).

הזעקת עזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אדם הנתקל באירוע של דום לב יכול לבצע פעולות בסיסיות למען הצלת חיי הזולת, ובמדינות מסוימות הוא אף מחויב לכך בחוק (בישראל- חוק "לא תעמוד על דם רעך"). יצירת קשר עם מגן דוד אדום בטלפון 101 ודיווח על מיקום ואופי האירוע יחישו את הגעת העזרה הרפואית לאותו אדם, ואף יחשבו עמידה בדרישות החוק.

ביצוע החייאה בסיסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החייאה בסיסית (BLS-CPR), הכוללת עיסוי לב והנשמות, ניתנת לביצוע גם ללא כל ציוד רפואי או הכשרה רפואית קודמת (אך בהחלט מומלץ להכיר מבעוד מועד את אופי הפעולות)‏[5]. העיקרון המנחה הוא הצורך בביצוע לחיצות חזקות במרכז החזה, שיפעילו לחץ ויגרמו לכיווץ הלב. הלחיצות גורמות לדם לצאת משריר הלב החוצה, לכיוון איברי הגוף, ובכך מספקות להם דם וחמצן, ודוחות במקצת את מות התאים.

דפיברילציה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפיברילטור חצי אוטומטי

דפיברילציה הוא השם המקצועי למתן מכת חשמל המועברת לשריר הלב בזמן דום לב. מטרת הדפיברילציה הינה ״לאפס״ את הפרעת הקצב הפתולוגית, מתוך תקווה לחזרה לקצב הלב התקין. מחקרים הוכיחו כי ככל שהדפיברילציה בוצעה בזמן קצר יותר מהופעת דום הלב כך ביצעה את מטרתה בצורה טובה יותר- והובילה לחזרה לקצב לב המייצר תפוקה לבבית באחוזים גבוהים יותר.

בעבר רק מטפל רפואי בכיר (רופא או פראמדיק) היה בעל הרשאה לביצוע דפיברילציה, אך מאז הופעתם של דפיברילטורים חצי אוטומטיים הועברה ההרשאה לכל אדם המסוגל להפעיל את המכשיר, פעולה אשר איננה מחייבת ידע קודם. המכשיר הוא שיחליט על הצורך בביצוע דפיברילציה, וכל שעל המטפל לעשות הוא לחברו לחזהו של החולה ולהשמע להוראותיו.

ביצוע החייאה מתקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החייאה מתקדמת (ALS-CPR) הוא כינוי לפעולות החייאה המבוצעות ע״י רופא או פראמדיק, וכוללות מגוון רחב של פעולות נוספות (מעבר להחייאה בסיסית)- מתן תרופות בדרכי מתן שונות, השגת נתיב אוויר דפנטיבי (אינטובציה, קוניוטומיה וכו׳), ביצוע דפיברילציה ידנית (בניגוד לחצי אוטומטית) וכו׳.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Safar P (December 1986). "Cerebral resuscitation after cardiac arrest: a review". Circulation 74 (6 Pt 2): IV138–53. PMID 3536160. 
  2. ^ Holzer M, Behringer W (April 2005). "Therapeutic hypothermia after cardiac arrest". Current Opinion in Anesthesiology 18 (2): 163–8. doi:10.1097/01.aco.0000162835.33474.a9. PMID 16534333. 
  3. ^ Safar P, Xiao F, Radovsky A, et al. (January 1996). "Improved cerebral resuscitation from cardiac arrest in dogs with mild hypothermia plus blood flow promotion". Stroke 27 (1): 105–13. doi:10.1161/01.STR.27.1.105. PMID 8553385. 
  4. ^ Ochoa FJ, Ramalle-Gómara E, Carpintero JM, García A, Saralegui I (June 1998). "Competence of health professionals to check the carotid pulse". Resuscitation 37 (3): 173–5. doi:10.1016/S0300-9572(98)00055-0. PMID 9715777. 
  5. ^ http://www.mdais.org/Elearning/


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.