אגוז אדמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- הדף "בוטן" מפנה לכאן. לערך העוסק במדינה בדרום מזרח אסיה, ראו בהוטן.
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת-משפחה: | פרפרניים |
| סוג: | Arachis |
| מין: | אגוז אדמה |
| שם מדעי | |
 Arachis hypogaea |
|
אגוז אדמה, המכונה גם בוטן, הוא זרעו האכיל של הצמח ארכיס תת-קרקעי (Arachis hypogaea). למרות שמו, אגוז האדמה אינו אגוז על פי הגדרתו הבוטנית, אלא קטנייה.
שמם המקובל של אגוזי האדמה, "בוטנים", ניתן להם בטעות, מכיוון שבמקורותינו משמש שם זה לציון הפרי של האלה האמיתית (אלת הבטנה).
הבוטנים גדלים מתחת לאדמה בתוך תרמיל עצי, כל תרמיל מכיל בדרך-כלל זוג זרעים.
הבוטנים נאכלים כשהם קלויים ומומלחים, מבושלים במי-מלח, או ללא עיבוד כלל. הם משמשים לייצור חטיפים (דוגמת "במבה"), ממרחים (דוגמת חמאת בוטנים) ומוצרי מזון שונים נוספים. השמן המופק מהם משמש לעתים לטיגון.
ישנם אנשים הסובלים מאלרגיה חריפה לבוטנים. במקרים קיצוניים אכילת בוטן יחיד (או אף שאיפת אבק מבוטנים) עלולה להוביל לתגובה קשה ואף למוות. שמן בוטנים אינו מכיל את כל החלבונים הקיימים בבוטן עצמו (שלא כמו חמאת בוטנים המשמרת את רובו), כך שמעט מאוד אנשים אלרגיים אליו.
בוטנים מכילים שפע של ויטמינים ומינרלים כגון ויטמין B1, ויטמין B2, ויטמין B3, ויטמין B6, אבץ, אשלגן, זרחן, מגנזיום, נחושת וסידן. לעומת זאת הערך הקלורי שלו גבוה.
בישראל הבוטנים נאכלים לעתים קרובות כ"פיצוחים".
[עריכה] היסטוריה
אגוז האדמה בוית ממיני הבר A. duranensis או A. ipaensis לראשונה בדרום אמריקה לפני כ-7,500 שנה בארגנטינה או בוליביה. הוא נפוץ צפונה עד למרכז אמריקה שם גילו אותו הספרדים, שהפיצו אותו לעולם המערבי. הבוטן הפך למאכל נפוץ באפריקה ומשם הגיע, דרך העבדים,לארצות הברית, ונהיה פופולרי שם ובשאר ארצות המערב (החקלאות של מרכז אמריקה לרוב לא הגיע צפונה מדרום מקסיקו).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
