אמיפמפרידין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 46: שורה 46:


==שימושים רפואיים==
==שימושים רפואיים==
אמיפמפרידין משמש לטיפול ב[[תסמונות מיאסטניות מולדות]]{{אנ|Congenital myasthenic syndrome}} רבות, במיוחד באלה עם פגמים ב[[כולין אצטילטרנספראז]]{{אנ|Choline acetyltransferase}} ,ב[[הזרמת קינאז 7]] {{אנ|Dok-7}}, ובאלה אשר כל סוג של פגם גורם להתנהגות של "ערוץ מהיר" של [[קולטן האצטילכולין]]{{אנ|Acetylcholine receptor}}{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Argov Z (Oct 2009). "Management of myasthenic conditions: nonimmune issues". Current Opinion in Neurology. 22 (5): 493–7. doi:10.1097/WCO.0b013e32832f15fa. PMID 19593127}} {{הערה|שם=הערה3|Angela Abicht, MD, Juliane Müller, S, PhD, and Hanns Lochmüller, MD. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK1168/ Congenital Myasthenic Syndromes] GeneReviews. University of Washington, Seattle.}}. אמיפמפרידין משמש אף לטיפול ב[[פסוריאזיס]] ולטיפול בתסמינים של LEMS{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|}} {{הערה|שם=הערה4|}}.
אמיפמפרידין משמש לטיפול ב[[תסמונות מיאסטניות מולדות]]{{אנ|Congenital myasthenic syndrome}} רבות, במיוחד באלה עם פגמים ב[[כולין אצטילטרנספראז]]{{אנ|Choline acetyltransferase}} ,ב[[הזרמת קינאז 7]] {{אנ|Dok-7}}, ובאלה אשר כל סוג של פגם גורם להתנהגות של "ערוץ מהיר" של [[קולטן האצטילכולין]]{{אנ|Acetylcholine receptor}}{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Argov Z (Oct 2009). "Management of myasthenic conditions: nonimmune issues". Current Opinion in Neurology. 22 (5): 493–7. doi:10.1097/WCO.0b013e32832f15fa. PMID 19593127}} {{הערה|שם=הערה3|Angela Abicht, MD, Juliane Müller, S, PhD, and Hanns Lochmüller, MD. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK1168/ Congenital Myasthenic Syndromes] GeneReviews. University of Washington, Seattle.}}. אמיפמפרידין משמש אף לטיפול ב[[פסוריאזיס]] ולטיפול בתסמינים של LEMS{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|[https://www.ema.europa.eu/en/documents/product-information/firdapse-epar-product-information_en.pdf Firdapse Summary of Product Characteristics] EMA. February 11, 2010}} {{הערה|שם=הערה4|Keogh M, Sedehizadeh S, Maddison P (2011). "Treatment for Lambert-Eaton myasthenic syndrome". The Cochrane Database of Systematic Reviews (2): CD003279. doi:10.1002/14651858.CD003279.pub3. PMID 21328260.}}.


תסמונת מיאסטנית ע"ש למברט-איטון (LEMS) היא מחלה אוטואימונית נדירה של הולכה נוירומוסקולרית, שבה יש פגם בשחרור של המוליך העיצבי אצטילכולין. בחולים עם LEMS, הרמות הנמוכות של אצטילכולין אינן מספיקות כדי להביא להתכווצויות נורמליות של השרירים, מה שגורם לחולשת שרירים, המתבטאת בקשיים בהליכה, בהרמת חפצים, בדיבור, בבליעה, ובקשיי ראיה.[5]
תסמונת מיאסטנית ע"ש למברט-איטון (LEMS) היא מחלה אוטואימונית נדירה של הולכה נוירומוסקולרית, שבה יש פגם בשחרור של המוליך העיצבי אצטילכולין. בחולים עם LEMS, הרמות הנמוכות של אצטילכולין אינן מספיקות כדי להביא להתכווצויות נורמליות של השרירים, מה שגורם לחולשת שרירים, המתבטאת בקשיים בהליכה, בהרמת חפצים, בדיבור, בבליעה, ובקשיי ראיה.[5]

גרסה מ־14:10, 13 במרץ 2019

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
אמיפמפרידין - Amifampridine
שמות מסחריים בישראל
פירדפסה - Firdapse
נתונים כימיים
כתיב כימי C5H7N3 
מסה מולרית 109.063997 יחידת מסה אטומית מאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים פרמוקוקינטיים
זמן מחצית חיים 2.5-4 שעות
הפרשה בכליות
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם
דרכי מתן מתן פומי
מזהים
קוד ACT N07XX05 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 54-96-6
PubChem 5918
ChemSpider 5705
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמיפמפרידין (Amifampridine)‏ (pyridine-3,4-diamine, 3,4-diaminopyridine, 3,4-DAP) משמש כתרופה, בעיקר בטיפול במספר מחלות שרירים נדירות. צורת הבסיס החופשי(אנ') של התרופה שימשה לטיפול בתסמונות מיאסטניות מולדות(אנ') ובתסמונת מיאסטנית ע"ש למברט-איטון(אנ'), במסגרת “טיפולי חמלה(אנ') מאז שנות ה -90 של המאה ה-20 והומלצה כטיפול קו ראשון ב- LEMS ב -2006, תוך שימוש בצורות אד-הוק של התרופה, מכיוון שלא הייתה קיימת גרסה משווקת.

רופאים בבית החולים AP-HP בפריז(אנ') יצרו את צורת מלח הפוספט של התרופה, אשר פותחה בהמשך על ידי מספר חברות, עד שלבסוף, חברת ביומרין פרמסוטיקל(אנ') קיבלה את האישור האירופי לשיווק התרופה, בשנת 2009, בשם המסחרי פירדאפס (Firdapse) או פירדפסה בישראל, והעניקה את זכויות השיווק בארצות הברית לחברת קטליסט (אנ').

החל מחודש ינואר 2017, קטליסט וחברה אמריקנית נוספת, ג'קובוס פרמסוטיקלס ((Jacobus pharmaceuticals, אשר ייצרה את צורת הבסיס החופשי והעניקה אותו בחינם מאז שנות ה -90 של המאה ה-20, התחרו על קבלת אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) , עבור גרסאותיהן; לחברה שתקבל את האישור, תהיינה שבע שנים של בלעדיות בשיווק התרופה.

לאמיפמפרידין פוספט יש מעמד של "תרופת יתום" באיחוד האירופאי עבור LEMS וחברת קטליסט מחזיקה במעמד "תרופת היתום" ובמעמד של "תרופה פורצת דרך"(אנ') בארצות הברית.

שימושים רפואיים

אמיפמפרידין משמש לטיפול בתסמונות מיאסטניות מולדות(אנ') רבות, במיוחד באלה עם פגמים בכולין אצטילטרנספראז(אנ')הזרמת קינאז 7 (אנ'), ובאלה אשר כל סוג של פגם גורם להתנהגות של "ערוץ מהיר" של קולטן האצטילכולין(אנ')[1] [2]. אמיפמפרידין משמש אף לטיפול בפסוריאזיס ולטיפול בתסמינים של LEMS‏[3] [4].

תסמונת מיאסטנית ע"ש למברט-איטון (LEMS) היא מחלה אוטואימונית נדירה של הולכה נוירומוסקולרית, שבה יש פגם בשחרור של המוליך העיצבי אצטילכולין. בחולים עם LEMS, הרמות הנמוכות של אצטילכולין אינן מספיקות כדי להביא להתכווצויות נורמליות של השרירים, מה שגורם לחולשת שרירים, המתבטאת בקשיים בהליכה, בהרמת חפצים, בדיבור, בבליעה, ובקשיי ראיה.[5]

התוויות נגד

מכיוון שאמיפמפרידין משפיע על תעלות יונים ממותגות-מתח, הוא בעל תהווית נגד לשימוש באנשים עם תסמונת ה-QT המוארך (Long QT syndrome) ובאנשים הנוטלים תרופה העלולה להאריך QT כמו סולטופריד(Sultopride) דיסופרמיד (Disopyramide), ציסאפריד (Cisapride), ריפאמפיצין (Rifampicin) או קטוקונזול ((Ketoconazol. אמיפמפרידין אף בעל התווית נגד באנשים עם אפילפסיה, או עם אסתמה הנשלטת בצורה גרועה.[3]

תופעות לוואי

תופעות הלוואי המגבילות-מינון, כוללות עקצוץ או חוסר תחושה, קשיי שינה, עייפות ואובדן חוזק השרירים.[6] אינטראקציות הקשורות למערכת אנזימי הציטוכרום P450 בכבד, נחשבות בלתי סבירות.[3]

פרמקולוגיה

מנגנון פעולה

ב- LEMS, שחרור אצטילכולין מעוכב, מכיוון שנוגדנים המעורבים בתגובת הגוף כנגד סוגים מסוימים של סרטן, מגיבים בהצלבה עם תעלות +Ca2 על הממברנה בצומת הנוירומוסקולרית. אמיפמפרידין פועל על ידי חסימת שטף תעלת האשלגן אשלגן, בקצות העצבים, כך שמשך פוטנציאל הפעולה גדל.[7] תעלות +Ca2 יכולות להיות פתוחות למשך זמן ארוך יותר ולאפשר שחרור גדול יותר של אצטילכולין גדול יותר, כדי לגרות את השריר בקצה המוטורי.[6]

פרמקוקינטיקה

אמיפמפרידין נספג במהירות וכמעט לחלוטין (93-100%) מהמעיים. במחקר עם 91 נבדקים בריאים, ריכוזי השיא של אמיפמפרידין בדם הושגו לאחר 0.6 (± 0.25) שעות, כאשר ניטל ללא מזון, או לאחר 1.3 (± 0.9) שעות לאחר ארוחה שומנית, כלומר, מהירות הספיגה משתנה באופן נרחב. מחצית החיים הביולוגית (2.5 ± 0.7 שעות) והשטח מתחת לעקומה (AUC = 117 ± 77 ng∙h/ml) משתנים אף הם במידה רבה בין הנבדקים, אך כמעט אינם תלויים בצריכת מזון.[3]

אמיפמפרידין עובר דה-אקטיבציה באמצעות אצטילציה על ידי באמצעות N-אצטיל טרנספרזות (N-acetyltransferases) למטבוליט יחיד: 3-N-acetylamifampridine. פעילותם של אנזימים אלה (בעיקר N-acetyltransferase 2) אצל אנשים שונים מסתמנת כאחראית בעיקר על ההבדלים בזמן מחצית החיים וה- AUC, אשר גדל עד פי 9, אצל אנשים בעלי חילוף חומרים איטי בהשוואה לאלה עם מטבוליזם מהיר.[3] 74-81% מהאמיפמפרידין מסולקים דרך הכליות והשתן, כ-N-acetylamifampridine ו-19% מסולקים ללא שינוי.[[3

כימיה

3,4 –דיאמינופירידין היא אבקה גבישית בעלת צבע צהוב בהיר – חום בהיר, המתמוססת ומתפרקת ב-218–220 מעלות צלזיוס. האבקה מסיסה בקלות במתנול, אתנול ומים חמים, אבל רק מעט בדיאתיל אתר אתר.[8][9] המסיסות במים בטמפ' של 20 מעלות צלזיוס היא 25 גרם/ליטר.

התרופה אמיפמפרידין פוספט מכילה את מלח הפוספט, באופן ספציפי: 4 4-aminopyridine-3-ylammonium dihydrogen phosphate.[9] מלח זה יוצר גבישים מונוקליניים פריזמטיים (קבוצת חלל C2/c)[10] והוא מסיס בקלות במים.[11] מלח הפוספט יציב, ואינו דורש קירור.[12]

היסטוריה

הפיתוח של תרופת האמיפמפרידין ומלח הפוספט שלה, הביא תשומת לב למדיניות "תרופות היתום" המעניקה בלעדיות בשיווק, כתמריץ לחברות לפתח טיפולים למחלות הפוגעות במספר קטן של אנשים.[13][14][15]

אמיפמפרידין, המכונה גם 3,4-DAP, התגלה בסקוטלנד בשנות ה-1970s, ורופאים בשוודיה הראו לראשונה את השימוש בו ב- LEMS בשנות ה -1980s.[16]

בשנות ה-1990s, רופאים בארצות הברית, בשם איגוד ניוון השרירים (Muscular Dystrophy Association), פנו לחברה משפחתית קטנה, ג'קובוס פרמסוטיקלס (Jacobus Pharmaceuticals) שעסקה בייצור חומרים פעילים בתחום התרופות, בניו ג'רזי, לגבי ייצור אמיפמפרידין, כדי שיוכלו לבחון את החומר בניסויים קליניים. חברת ג'קובוס עשתה זאת, וכאשר הטיפול התגלה כיעיל, חברת ג'קובוס והרופאים עמדו בפני ברירה - להשקיע בניסויים קליניים כדי לקבל את אישור ה- FDA האמריקאי או להעניק את התרופה ללא תשלום, במסגרת תוכנית "טיפול חמלה". חברת ג'קובוס בחרה לתת את התרופה, ללא תשלום, ועשתה כך במשך כעשרים שנה.[17][18]

רופאים ב- Assistance Publique – Hôpitaux de Paris יצרו מלח פוספט של DAP3,4-3,4-DAPP) ), וקיבלו עבורו מעמד של "תרופת יתום" באירופה בשנת 2002.[19] בית החולים העביר את הקניין הרוחני של צורת הפוספט לחברת הביופרמה הצרפתית OPI, שנרכשה על ידי EUSA Pharma בשנת 2007,[20] ומעמד "תרופת היתום" הועבר ל- EUSA בשנת 2008.[19] בשנת 2008 הגישה EUSA בקשה לאישור שיווק של צורת הפוספט לסוכנות התרופות האירופית (EMA) תחת שם המותג Zenas.[21] חברת EUSA, באמצעות חברה בשם Huxley Pharmaceuticals, מכרה את הזכויות של־3,4-DAPP לחברת ביומרין (Biomarin) ב -2009,[22] אותה שנה שבה אושר 3,4-DAPP באירופה, בשם החדש פירדאפס (Firdapse),[19] ביומרין השיקה את התרופה באירופה בחודש אפריל 2010, ובמהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2012, השיגה מכירות של 10.8 מיליון דולר.[23]

הרישוי של Firdapse בשנת 2010 באירופה, הוביל לעלייה חדה במחיר התרופה. במקרים מסוימים, זה הוביל בתי חולים להשתמש בצורה לא-מאושרת של התרופה, במקום תרופת הסוכן המורשה, זאת מכיוון שההבדל במחיר התרופה היווה מיגבלה. ביומרין ספגה ביקורת, על רישוי התרופה על בסיס מחקר שנעשה קודם לכן, ואף על פי כן, קבעה לתרופה מחיר מופקע.[24] קבוצה של נוירולוגים ורופאי ילדים בבריטניה עתרה לראש הממשלה דוד קמרון במכתב פתוח לבחינת המצב שנוצר.[25] החברה השיבה כי היא הגישה את בקשת הרישוי, על פי הצעת ממשלת צרפת, והצביעה על כך שהעלייה הגדולה בעלות של תרופה מורשית, פירושה גם שהיא מנוטרת על ידי רשויות רגולטוריות (למשל, לגבי תופעות לוואי נדירות), תהליך שלא היה קיים באירופה בעבר.[26] סקירת קוקרן (Cochrane) משנת 2011 הישוותה את העלות של 3,4-DAP ו-3,4-DAPP בבריטניה ומצאה מחיר ממוצע עבור צורת הבסיס החופשי, 3,4-DAP של £ 1 לטבליה ומחיר ממוצע עבור 3,4-DAPP של £ 20 לטבליה; המחברים העריכו עלות שנתית לאדם של 730 £ עבור צורת הבסיס החופשי לעומת 29,448 £ עבור צורת מלח הפוספט.[4][12]

בינתיים, באירופה, צוות משימה של נוירולוגים המליץ על, 3,4-DAP כטיפול קו-ראשון בתסמיני LEMS ב -2006, למרות שצורה זו לא אושרה לשיווק; התרופהסופקה אד הוק.[26][27] בשנת 2007, השם הבינלאומי של התרופה פורסם על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO).[28]

בארצות הברית, בשנת 2009 הוענק 3,4-DAPP מעמד של "תרופת יתום"[29] והניסויים הקליניים היו בעיצומם עד 2012.[23]

לנוכח תקופת הבלעדיות של שבע שנים, שיעניק אישור מעמד "תרופת יתום" לביומרין, ועם עליית המחיר שתלווה אותה, החלה חברת ג'קובוס להתקדם במהירות לביצוע ניסויים קליניים רשמיים, על מנת לקבל אישור לצורת הבסיס החופשי של התרופה, לפני ביומרין; הניסוי הראשון של שלב II נפתח בינואר 2012.[30]

בחודש אוקטובר 2012, בעוד שביומרין הייתה במהלך ניסוי קליני שלב III בארצות הברית, היא העניקה את זכויות השיווק של 3,4-DAPP בארצות הברית, כולל את מעמד "תרופת יתום", לחברת קטליסט פרמסוטיקלס ((Catalyst Pharmaceuticals. קטליסט חזתה כי תוכל להרוויח 300 - 900 מיליון דולר בשנה, במכירות לטיפול באנשים עם LEMS ואינדיקציות אחרות, והאנליסטים צפו שהתרופה תתומחר ב- $100,000 בקירוב, בארצות הברית.[16] קטליסט ההתקדמה וקיבלה מעמד של "תרופה פורצת דרך" עבור 3,4-DAPP ב- LEMS ב -2013,[31] מעמד של "תרופת יתום" לתסמונות מיאסטניות מולדות ב-2015[32] ומעמד של "תרופת יתום" למיאסטניה גראביס (Myasthenia gravis) בשנת 2016.[33]

בחודש אוגוסט 2013 צפו אנליסטים, כי אישור ה- FDA יוענק לחברת קטליסט, ב- LEMS, עד 2015.[34]

בחודש אוקטובר 2014, החלה חברת קטליסט לספק את התרופה במסגרת "תוכנית גישה מורחבת" (expanded access program).[35]

בחודש מרץ 2015 קיבלה קטליסט מעמד של "תרופת יתום" עבור השימוש של 3,4-DAPP לטיפול בתסמונות מיאסטניות מולדות, מה שגרם לעליה קלה במנייתה.[36][37] בחודש אפריל 2015 הציגה חברת ג'קובוס תוצאות של ניסויים קליניים עם 3,4-DAPP בכנס מדעי, מה שהביא לירידה של 42% בערך מניות חברת קטליסט.[18]

בחודש דצמבר 2015, קבוצה של 106 רופאים נוירומוסקולריים שעבדו עם החברות ג'קובוס וביומרין\קטליסט פירסמו מאמר מערכת בכתב העת Muscle & Nerve, והביעו דאגה לגבי האפשרות שמחיר התרופה יגדל באופן דרמטי, אם חברת קטליסט תקבל את אישור ה-FDA, וקבעו כי 3,4-DAPP לא ייצג חדשנות אמיתית ולא היה ראוי לבלעדיות בשיווק, תחת חוק "תרופות יתום", אשר נועד לדרבן חדשנות כדי לענות על צרכים לא מסופקים של חולים.[16][38] פרשנים אחרים ציינו, עם זאת, כי חברת ג'קובוס לא היה מסוגלת לענות על צורכי כל האנשים, שיכלו להפיק תועלת מהתרופה, באמצעות תוכנית החלוקה החופשית שלה, וכי נוהלי הייצור של החברה, סבלו מבעיות בקרת איכות, עם 483 ציטוטים מסקירת ה-FDA בשנת 2011 ו-2012.[17] באופן דומה, תחת דחיקת ה- Publique-Hôpitaux de Paris, רשות התרופות הצרפתית בדקה את השימוש בבסיס החופשי, לאור ייצור צורת הפוספט ב -2006, ודירבנה את הרופאים בצרפת שלא להשתמש בצורת הבסיס החופשי, עקב בעיות איכות.[39]

בחודש דצמבר 2015 הגישה חברת קטליסט את הבקשה לאישור תרופה חדשה (NDA) ל-FDA האמריקאי,[40] ובחודש פברואר 2016 סירב ה- FDA לקבל אותה, על בסיס של הגשה חלקית ובחודש אפריל 2016 הודיע ה- FDA לחברת קטליסט לאסוף ולהגיש נתונים נוספים.[41][13] חברת קטליסט קיצצה 30% מכוח העבודה שלה כדי לחסוך כסף, לצורך ביצוע הניסויים הקליניים.[42] בחודש מרץ 2018, החברה הגישה מחדש את ה- NDA שלה.[43] ה- FDA אישר את תרופת האמיפמפרידין לטיפול במבוגרים עם LEMS ב - 29 בנובמבר 2018.[44]

בחודש פברואר 2019, הסנטור האמריקני ברני סאנדרס, העלה שאילתה לגבי המחיר הגבוה שנגבה על ידי חברת קטליסט פרמסוטיקלס עבור פירדאפס.[45][46]

מחקר

אמיפמפרידין הוצע אף לטיפול בטרשת נפוצה (MS - Multiple Sclerosis). סקירה סיסטמטית שנערכה על ידי Cochrane גילתה כי אין נתונים לא-משוחדים, שתומכים בשימוש בה לטיפול ב-MS.[47] לא חל כל שינוי בנושא מאז שנת 2012.[48]

התרופה בישראל

התרופה פירדפסה מאושרת לשיווק בישראל, בצורת טבליות, ומיועדת לטיפול סימפטומטי בתסמונת מיאסטנית ע"ש למברט-איטון (LEMS) במבוגרים.[49] התרופה כלולה בסל הבריאות.

הערות שוליים

  1. ^ Argov Z (Oct 2009). "Management of myasthenic conditions: nonimmune issues". Current Opinion in Neurology. 22 (5): 493–7. doi:10.1097/WCO.0b013e32832f15fa. PMID 19593127
  2. ^ Angela Abicht, MD, Juliane Müller, S, PhD, and Hanns Lochmüller, MD. Congenital Myasthenic Syndromes GeneReviews. University of Washington, Seattle.
  3. ^ Firdapse Summary of Product Characteristics EMA. February 11, 2010
  4. ^ Keogh M, Sedehizadeh S, Maddison P (2011). "Treatment for Lambert-Eaton myasthenic syndrome". The Cochrane Database of Systematic Reviews (2): CD003279. doi:10.1002/14651858.CD003279.pub3. PMID 21328260.