עדנה פרבר – הבדלי גרסאות

עדנה פרבר
לידה	15 באוגוסט 1885; קאלאמזו, ארצות הברית
פטירה	16 באפריל 1968 (בגיל 82)
מדינה	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת לורנס
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	שירה
יצירות בולטות	אישיות פלוס, סימארון, יופי אמריקאי, סאראטוגה טרונק, ספינת השעשועים, גברת מצ'ינסקי שלנו, כה גדול, בואו לקבל את זה
פרסים והוקרה	היכל התהילה של נשות מישיגן (2009); Pulitzer Prize for Novels (1925); סדרת האמריקאים הדגולים (2002) ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:31, 27 באפריל 2019

עדנה פרבר (באנגלית: Edna Ferber 15 באוגוסט,1885^[1] - 16 באפריל 1968) הייתה סופרת ומחזאית יהודיה אמריקאית. אחת הסופרות הפופולריות והמוערכות ביותר באמריקה.^[2] היא כתבה נובלות, סיפורים קצרים ומחזות. הנובלות שכתבה כללו את "כה גדול" (1924) שזכה בפרס פוליצר, "ספינת שעשועים" (1926) שהפך למחזמר (1927), "סימארון" (1929) שהפך לסרט קולנוע וזכה בפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר (1931), "ענק" (1926) שהפך לסרט הוליוודי (1956), "ארמון הקרח" (1958), שהפך לסרט קולנוע (1960)

חיים וקריירה

שנים מוקדמות

פרבר נולדה ב-15 באוגוסט 1885 בקלמזו, מישיגן, לאב ג'ייקוב צ'רלס, חנווני יהודי יליד הונגריה, ואשתו יוליה (נוימן) פרבר ילידת מילווקי, ויסקונסין, בת למשפחה יהודית גרמנית ^[3]. המשפחה החליפה מגורים לעתים תכופות בשל כישלונותיו העסקיים של האב ומחלתו שגרמה לעיוורונו ולמותו המוקדם. מגיל חמש עד שתיים עשרה פרבר גרה עם הוריה ואחותה פאני באוטומווה, איווה. שם התמודדה עם גילויי אנטישמיות. היא סיפרה שבכל פעם כשהביאה את ארוחת הצהריים לאביה קראו לה בשמות גנאי, היא סבלה מיריקות ולעגו למבטא היידיש שלה. הוריה סבלו גם הם מאנטישמיות. אביה הפסיד בתביעת גניבה נגד עובד שהעסיק, כאשר עדים שנשבעו אמונים ביטלו את עדותם במהלך המשפט. בגיל 12 פרבר ומשפחתה עברו לאפלטון, ויסקונסין, שם סיימה את התיכון ונרשמה ללימודים באוניברסיטת לורנס . לפני שפרסמה את הרומן הראשון שלה היא עבדה כעיתונאית ב"אפלטון דיילי קרסנט" וב"מלוווקי ג'ורנל".

קריירה

ברומנים של פרבר הופיעו בדרך כלל גיבורות נשים חזקות, יחד עם אוסף עשיר ומגוון של דמויות תומכות. בסיפוריה הדגישה לפחות דמות משנית אחת חזקה שהתמודדה בפני אפליה אתנית או אחרת. בדרך זו הציגה את אמונתה שכולם בני אדם ולאו הדווקא הדמות היפה ביותר היא בעלת האופי הכי טוב.

מספר יצירותיה הפכו למופעים בתאטרון ובקולנוע. ביניהם "ספינת שעשועים" שפותח למחזמר, "ענק", שהפך לסרט ובשנת 2005 נבחר לשימור בארכיב הסרטים הלאומי בידי ספריית הקונגרס בשל היותו: "בעל חשיבות תרבותית, היסטורית או אסתטית", "ארמון הקרח", "סאראטוגה " שהפך למחזמר ו "סימארון " שזכה באוסקר.

כשהמלחין ג'רום קרן ( Jerome Kern) הציע להפוך את הרומן "ספינת שעשועים" למחזמר, פרבר התנגדה משום שחשבה שהוא יהפוך למופע בידור טיפוסי של שנות העשרים. היא השתכנעה רק לאחר שהובטח לה שהרומן יהפוך לסוג אחר של מופע מוזיקלי.

פרבר הייתה חברה בשולחן העגול, קבוצת חברים שנפגשה מדי יום לארוחת צהריים במלון אלגונקווין בניו יורק. היא שיתפה פעולה עם החבר השולחן ג'ורג קאופמן במספר מחזות שהוצגו בברודווי : "מיניק" (1924), "משפחת המלוכה" (1927), "ארוחת ערב בשמונה"(1932), "שלב הבמה" (1936) ו"בראבו" (1948).

בשנת 1925 זכתה פרבר בפרס פוליצר על ספרה "כה גדול" , שהפך לסרט אילם בכיכובה של קולין מור. בשנת 1932 הופקה גרסה מדוברת של הסרט בכיכובם של ברברה סטנוויק, ג'ורג 'ברנט ובט דיוויס בתפקיד משני. הגרסה משנת 1953 בכיכובה של ג'יין ויימן בתפקיד סטנוויק היא הגרסה הנפוצה ביותר כיום.

חיים אישיים

פרבר תיארה את ההשפעה של שבע השנים באיווה בהם סבלה מגילויי אנטישמיות בדרכים שונות. היא האמינה שהן חיזקו אותה וכי החששות מפני סיבוכים משפטיים כמו גם, הרדיפה אחר צדק הושפעו מהעוול ואי הצדק שנעשi למשפחתה בתקופה זו. התחושה של פרבר כיהודיה ותגובותיה לאנטישמיות עוצבו גם הם מהכאב של אותן שנים. היא התעמתה באופן ישיר אל מול הערות אנטישמיות במהלך חייה המקצועיים.^[3] כבר בשנת 1922, הוטרדה פרבר מעלייתה של המפלגה הנאצית והתפשטותם של גילויי האנטישמיות שחוותה בילדותה. חששותיה השפיעו על עבודותיה שלעיתים קרובות הציגו נושאים של אפליה גזענית ותרבותית. האוטוביוגרפיה הראשונה שלה "אוצר מוזר" (1939) נפתחה בהקדמה זועמת נגד אדולף היטלר על שהפך את אירופה לעולם שבו לא ניתן עוד לאהוב את המין האנושי.^[4]

בעוד פרבר, לא התחברה ליהדות במונחים של דת או מסורת,היא הרגישה קשר עמוק ליהדותה מתוך ההיסטוריה ארוכת השנים של סבל ורדיפות של היהודים. ^[5]

עם הזמן, היא פיתחה תחושה של זהות יהודית קולקטיבית והאמינה שלדיכוי יש השפעות מפצות משום שהוא חיזק את היצירתיות והביטוי העצמי של היהודים. לטענתה, יהודי ללא דיכוי יאבד את התוקפנות, העקשנות והאמביציה החרדתית. המוטיב של עליונות האדם המופלה לרעה מופיע גם ביצירותיה. כך למשל, הדמות המפורסמת מספרייה אמה מצ'ינסקי שמצליחה בעולם העסקים הגברי למרות היותה אישה גרושה. או העליונות הפיזית והרוחנית של נשות החוות בספרה "כה גדול"^[5]

פרבר שלא הייתה בעלת ידע יהודי דתי, הכירה ספר חסידי ישן שבו נכתב כי אדם מבטא את צערו בשלוש דרכים, בכי, דממה ודרך שלישית גבוהה יותר והיא הפיכת הצער לשירה. כסופרת, דברים אלו ליוו אותה כל חייה.^[6]

בתחילה, היא חיפשה את דרכה לביטוי אישי כשחקנית בתיאטרון וכינתה עצמה 'חיית במה' תשוקתה נבעה לא רק ממשחקי הבובות עם סבה, המפגשים עם סוחרים ושכנים של סבתה אלא גם מביקורים תכופים של בני המשפחה בהופעות מקומיות באוטומווה.

בגיל שבע עשרה היא נטשה את תוכניותיה להיות שחקנית בגלל שהייתה צריכה לפרנס את משפחתה.

על אף שהייתה מודעת לעבודה הקשה ולבדידות חייהם של הסופרים ולמרות שלא פעם חששה ש'מתנת הכתיבה' תלקח ממנה בכל רגע. היא טיפחה את כתיבתה על ידי הפיכת כל פרט של חוייה חושית למילים.

בגיל שמונה עשרה, פרבר עברה מעיתון "אפלטון" לעיתון גדול יותר "מלווקי" שם התלהבה מחברתם של כתבים אחרים ועבדה שעות רבות עד כדי התמוטטות בגיל עשרים ושתיים^[6]

פרבר מעולם לא התחתנה, לא היו לה ילדים, ולא ידוע אם היו לה קשרים רומנטיים.

בגיל 82 היא מתה בביתה בניו יורק, בשל מחלת סרטן הקיבה, ^[3]

מורשת

אמנות, בידור ותקשורת

פרבר תוארה על ידי השחקנית לילי טיילור בסרט גברת פרקר ומעגל הקסמים (1994). ^[7]
ב -29 ביולי 2002, בעיר הולדתה אלפלטון, ויסקונסין, דואר של ארה"ב ניפק בול עם הדיוקן שלה. האמן מארק סאמרס יצר את הדיוקן באמצעות תמונה בשחור שלבן של פרבר שצולמה בשנת 1927 ^[8].
בשנת 2013, פרבר הוכנסה להיכל הספרותי של שיקגו ^[9]

מבנים

בעיר הולדתה אפלטון, ויסקונסין, נקרא בית הספר יסודי על שמה. ^[10]

ביבליוגרפיה

רומנים

שחר או'הרה, הנערה שצחקה (1911)
פאני עצמה (1917)
הבנות (1921)
ג'יגולו (1922)
כה גדול (1924) (זכה בפרס פוליצר )
ספינת שעשועים (1926)
סימארון (1929)
יופי אמריקאי (1931)
בואו לקבל את זה (1935)
סאראטוגה טרונק (1941)
הבן הגדול (1945)
הענק (1952)
ארמון הקרח (1958)

נובלות ואוספי סיפורים קצרים

צד מוזנח למטה (1912)
רוסט ביף, בינונית (1913) סיפורי אמה מצ'ינסקי
אישיות פלוס (1914) סיפורי אמה מצ'ינסקי
אמה מצ'ינסקי ושות ' (1915)
עליז - לפי בקשה (1918)
חצי מנות (1919)
אמא יודעת הכי טוב (1927)
הם הביאו את הנשים שלהם (1933)
אף אחד לא נמצא בעיר: שני רומנים קצרים (1938)
סל אחד: שלושים ואחד סיפורים קצרים (1947) כולל "אין חדר בפונדק: סיפור חג המולד בעולם כיום"

אוטוביוגרפיות

אוצר מוזר (1939)
סוג של קסם (1963)

מחזות

גברת שלנו מקצ'סני (1915) עם ג'ורג' ו' הוברט
$ 1200 לשנה: קומדיה בשלושה מעשים (1920) עם ניומן לוי
Minick: משחק (1924) עם ג'ורג' קאופמן
שלב הבמה (1926) עם ג'ורג' קאופמן
משפחת המלוכה (1927) עם ג'ורג' קאופמן
ארוחת ערב בשמונה (1932) עם ג'ורג' קאופמן
ארץ מוארת (1941) עם ג'ורג' קאופמן
בראבו (1949) עם ג'ורג' קאופמן

תסריטים

סאראטוגה טרונק (1945) עם קייסי רובינסון

מחזות זמר

ספינת שעשועים (1927) - מוסיקה מאת ג'רום קרן, מילים וספרו של אוסקר המרשטיין השני, שהופק על ידי פלורנץ זיגלד
"סאראטוגה" (1959) - מוסיקה מאת הרולד ארלן, מילים מאת ג'וני מרסר, שהוקרן על ידי מורטון דאקוסטה
"הענק" (2009) לחן ומילים מאת מיכאל ג'ון מיכאל ג'ון לאציוסה

הפניות

הערות שוליים

^ Boudreau, Richard (1986). The Literary Heritage of Wisconsin: Beginnings to 1925. Juniper Press. p. 412. "למרות שהיא טענה ששנת 1887 היא שנת לידתה, ביומנה של אמה צוין כי נולדה בשנת 1885 בקלמזו, משיגן"
^ About the Playwright: The Royal Family, Utah Shakespeare Festival (באנגלית אמריקאית)
^ ¹ ² ³ Edna Ferber | Jewish Women's Archive, jwa.org
^ Ann R. Shapiro, Edna Ferber, Jewish American Feminist, Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies 20, 2001, עמ' 52–60 doi: 10.1353/sho.2001.0159
^ ¹ ² Eileen H. Watts, Modern Jewish Women Writers in America, New York: Palgrave Macmillan US, 2007, עמ' 41–63
^ ¹ ² Edna Ferber | Jewish Women's Archive, jwa.org
^ Mrs. Parker and the Vicious Circle from Mrs. Parker and the Vicious Circle (1994), נבדק ב-2019-04-27
^ Mrs. Parker and the Vicious Circle from Mrs. Parker and the Vicious Circle (1994), נבדק ב-2019-04-27
^ Edna Ferber, chicagoliteraryhof.org
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר ferber.aasd.k12.wi.us

עדנה פרבר במאגר IMDB [1]
עדנה פרבר במאגר של ברודווי [2]

[[קטגוריה:סגל ניו יורקר]] [[קטגוריה:סופרות יהודיות]] [[קטגוריה:מחזאים יהודים אמריקאים]] [[קטגוריה:מחזאיות אמריקאיות]] [[קטגוריה:נפטרים ב-1968]] [[קטגוריה:ילידי 1885]] [[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]

[1] Boudreau, Richard (1986). The Literary Heritage of Wisconsin: Beginnings to 1925. Juniper Press. p. 412. "למרות שהיא טענה ששנת 1887 היא שנת לידתה, ביומנה של אמה צוין כי נולדה בשנת 1885 בקלמזו, משיגן"

[2] About the Playwright: The Royal Family, Utah Shakespeare Festival (באנגלית אמריקאית)

[:0-3] ¹ ² ³ Edna Ferber | Jewish Women's Archive, jwa.org

[4] Ann R. Shapiro, Edna Ferber, Jewish American Feminist, Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies 20, 2001, עמ' 52–60 doi: 10.1353/sho.2001.0159

[:1-5] ¹ ² Eileen H. Watts, Modern Jewish Women Writers in America, New York: Palgrave Macmillan US, 2007, עמ' 41–63

[:2-6] ¹ ² Edna Ferber | Jewish Women's Archive, jwa.org

[7] Mrs. Parker and the Vicious Circle from Mrs. Parker and the Vicious Circle (1994), נבדק ב-2019-04-27

[8] Mrs. Parker and the Vicious Circle from Mrs. Parker and the Vicious Circle (1994), נבדק ב-2019-04-27

[9] Edna Ferber, chicagoliteraryhof.org

[10] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר ferber.aasd.k12.wi.us

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{סופר
-}} '''עדנה פרבר''' (ב[[אנגלית]]''': Edna Ferber'''    15 באוגוסט,1885 - 16 באפריל 1968) הייתה סופרת ומחזאית [[יהודיה]] אמריקאית. אחת הסופרות הפופולריות והמוערכות ביותר באמריקה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bard.org/study-guides/about-the-playwright-the-royal-family|כותרת=About the Playwright: The Royal Family|אתר=Utah Shakespeare Festival|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-04-25}}</ref>  היא כתבה [[נובלה|נובלות]], סיפורים קצרים ו[[מחזה|מחזות]]. הנובלות שכתבה כללו את  "כה גדול"  (1924) שזכה ב[[פרס פוליצר]], "ספינת שעשועים" (1926) שהפך למחזמר (1927), "סימארון" (1929) שהפך לסרט קולנוע וזכה ב[[פרס אוסקר]] לצילום הטוב ביותר (1931), "[[ענק (סרט)|ענק]]" (1926) שהפך לסרט הוליוודי (1956), "ארמון הקרח" (1958), שהפך לסרט קולנוע (1960)
+}} '''עדנה פרבר''' (ב[[אנגלית]]''': Edna Ferber'''    15 באוגוסט,1885<ref>Boudreau, Richard (1986). ''The Literary Heritage of Wisconsin: Beginnings to 1925''. Juniper Press. p. 412.
+"למרות שהיא טענה ששנת 1887 היא שנת לידתה, ביומנה של אמה צוין כי נולדה בשנת 1885 בקלמזו, משיגן"
+<br /></ref> - 16 באפריל 1968) הייתה סופרת ומחזאית [[יהודיה]] אמריקאית. אחת הסופרות הפופולריות והמוערכות ביותר באמריקה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bard.org/study-guides/about-the-playwright-the-royal-family|כותרת=About the Playwright: The Royal Family|אתר=Utah Shakespeare Festival|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-04-25}}</ref>  היא כתבה [[נובלה|נובלות]], סיפורים קצרים ו[[מחזה|מחזות]]. הנובלות שכתבה כללו את  "כה גדול"  (1924) שזכה ב[[פרס פוליצר]], "ספינת שעשועים" (1926) שהפך למחזמר (1927), "סימארון" (1929) שהפך לסרט קולנוע וזכה ב[[פרס אוסקר]] לצילום הטוב ביותר (1931), "[[ענק (סרט)|ענק]]" (1926) שהפך לסרט הוליוודי (1956), "ארמון הקרח" (1958), שהפך לסרט קולנוע (1960)
 === חיים וקריירה ===
 ==== שנים מוקדמות ====
-פרבר נולדה ב-15 באוגוסט 1885 בקלמזו, [[מישיגן]], לאב ג'ייקוב צ'רלס, חנווני [[יהודים|יהודי]] יליד [[הונגריה]], ואשתו יוליה (נוימן) פרבר ילידת [[מילווקי|מילווקי, ויסקונסין]], בת למשפחה יהודית גרמנית <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://jwa.org/encyclopedia/article/ferber-edna|כותרת=Edna Ferber {{!}} Jewish Women's Archive|אתר=jwa.org|תאריך_וידוא=2019-04-25}}</ref>. המשפחה החליפה מגורים לעתים תכופות בשל כישלונותיו העסקיים של האב ומחלתו שגרמה לעיוורונו ולמותו המוקדם.  מגיל חמש עד שתיים עשרה פרבר גרה עם הוריה ואחותה פאני באוטומווה, [[איווה|איווה.]] שם התמודדה עם  גילויי [[אנטישמיות]].  היא סיפרה שבכל פעם כשהביאה את ארוחת הצהריים לאביה קראו לה בשמות גנאי, היא סבלה מיריקות ולעגו למבטא ה[[יידיש]] שלה. הוריה סבלו גם הם מאנטישמיות. אביה הפסיד בתביעת גניבה נגד עובד שהעסיק, כאשר עדים שנשבעו אמונים ביטלו את עדותם במהלך המשפט. בגיל 12 פרבר ומשפחתה עברו לאפלטון, [[ויסקונסין]], שם סיימה את התיכון ונרשמה ללימודים באוניברסיטת לורנס . לפני שפרסמה את הרומן הראשון שלה היא עבדה כעיתונאית  ב"אפלטון דיילי קרסנט" וב"מלוווקי ג'ורנל".
+פרבר נולדה ב-15 באוגוסט 1885 בקלמזו, [[מישיגן]], לאב ג'ייקוב צ'רלס, חנווני [[יהודים|יהודי]] יליד [[הונגריה]], ואשתו יוליה (נוימן) פרבר ילידת [[מילווקי|מילווקי, ויסקונסין]], בת למשפחה יהודית גרמנית <ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://jwa.org/encyclopedia/article/ferber-edna|כותרת=Edna Ferber {{!}} Jewish Women's Archive|אתר=jwa.org|תאריך_וידוא=2019-04-25}}</ref>. המשפחה החליפה מגורים לעתים תכופות בשל כישלונותיו העסקיים של האב ומחלתו שגרמה לעיוורונו ולמותו המוקדם.  מגיל חמש עד שתיים עשרה פרבר גרה עם הוריה ואחותה פאני באוטומווה, [[איווה|איווה.]] שם התמודדה עם  גילויי [[אנטישמיות]].  היא סיפרה שבכל פעם כשהביאה את ארוחת הצהריים לאביה קראו לה בשמות גנאי, היא סבלה מיריקות ולעגו למבטא ה[[יידיש]] שלה. הוריה סבלו גם הם מאנטישמיות. אביה הפסיד בתביעת גניבה נגד עובד שהעסיק, כאשר עדים שנשבעו אמונים ביטלו את עדותם במהלך המשפט. בגיל 12 פרבר ומשפחתה עברו לאפלטון, [[ויסקונסין]], שם סיימה את התיכון ונרשמה ללימודים באוניברסיטת לורנס . לפני שפרסמה את הרומן הראשון שלה היא עבדה כעיתונאית  ב"אפלטון דיילי קרסנט" וב"מלוווקי ג'ורנל".
 ==== קריירה ====
 ברומנים של פרבר הופיעו בדרך כלל [[פרוטגוניסט|גיבורות]] נשים חזקות, יחד עם אוסף עשיר ומגוון של דמויות תומכות. בסיפוריה הדגישה לפחות דמות משנית אחת חזקה שהתמודדה בפני אפליה אתנית או אחרת. בדרך זו הציגה את אמונתה שכולם בני אדם ולאו הדווקא הדמות היפה ביותר היא בעלת האופי הכי טוב.
@@ שורה 18: / שורה 22: @@
 ==== חיים אישיים ====
-פרבר תיארה את ההשפעה של שבע השנים באיווה בהם סבלה מגילויי אנטישמיות בדרכים שונות. היא האמינה שהן חיזקו אותה  וכי החששות מפני סיבוכים משפטיים כמו גם, הרדיפה אחר [[צדק]] הושפעו מהעוול ואי הצדק שנעשi למשפחתה בתקופה זו. התחושה של פרבר כיהודיה ותגובותיה לאנטישמיות עוצבו גם הם מהכאב של אותן שנים. היא התעמתה באופן ישיר אל מול הערות אנטישמיות במהלך חייה המקצועיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://jwa.org/encyclopedia/article/ferber-edna|כותרת=Edna Ferber {{!}} Jewish Women's Archive|אתר=jwa.org|תאריך_וידוא=2019-04-27}}</ref> כבר בשנת 1922, הוטרדה פרבר מעלייתה של המפלגה הנאצית והתפשטותם של גילויי האנטישמיות שחוותה בילדותה. חששותיה השפיעו על עבודותיה שלעיתים קרובות הציגו נושאים של [[אפליה]] [[גזענות|גזענית]] ותרבותית. ה[[אוטוביוגרפיה]] הראשונה שלה "אוצר מוזר" (1939) נפתחה בהקדמה זועמת נגד [[אדולף היטלר]] על שהפך את אירופה לעולם שבו לא ניתן עוד לאהוב את המין האנושי.<ref>{{צ-מאמר|שם=Edna Ferber, Jewish American Feminist|קישור=http://dx.doi.org/10.1353/sho.2001.0159|כתב עת=Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies|שנת הוצאה=2001|עמ=52–60|כרך=20|doi=10.1353/sho.2001.0159|מחבר=Ann R. Shapiro}}</ref>
+פרבר תיארה את ההשפעה של שבע השנים באיווה בהם סבלה מגילויי אנטישמיות בדרכים שונות. היא האמינה שהן חיזקו אותה  וכי החששות מפני סיבוכים משפטיים כמו גם, הרדיפה אחר [[צדק]] הושפעו מהעוול ואי הצדק שנעשi למשפחתה בתקופה זו. התחושה של פרבר כיהודיה ותגובותיה לאנטישמיות עוצבו גם הם מהכאב של אותן שנים. היא התעמתה באופן ישיר אל מול הערות אנטישמיות במהלך חייה המקצועיים.<ref name=":0" /> כבר בשנת 1922, הוטרדה פרבר מעלייתה של המפלגה הנאצית והתפשטותם של גילויי האנטישמיות שחוותה בילדותה. חששותיה השפיעו על עבודותיה שלעיתים קרובות הציגו נושאים של [[אפליה]] [[גזענות|גזענית]] ותרבותית. ה[[אוטוביוגרפיה]] הראשונה שלה "אוצר מוזר" (1939) נפתחה בהקדמה זועמת נגד [[אדולף היטלר]] על שהפך את אירופה לעולם שבו לא ניתן עוד לאהוב את המין האנושי.<ref>{{צ-מאמר|שם=Edna Ferber, Jewish American Feminist|קישור=http://dx.doi.org/10.1353/sho.2001.0159|כתב עת=Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies|שנת הוצאה=2001|עמ=52–60|כרך=20|doi=10.1353/sho.2001.0159|מחבר=Ann R. Shapiro}}</ref>
+בעוד פרבר,  לא התחברה ליהדות במונחים של דת או מסורת,היא הרגישה קשר עמוק ליהדותה מתוך ההיסטוריה ארוכת השנים של סבל ורדיפות של היהודים. <ref name=":1">{{צ-ספר|שם=Modern Jewish Women Writers in America|קישור=http://dx.doi.org/10.1057/9780230604841_4|מו"ל=Palgrave Macmillan US|שנת הוצאה=2007|מקום הוצאה=New York|עמ=41–63|מחבר=Eileen H. Watts}}</ref>
-עם הזמן, היא פיתחה תחושה של זהות יהודית קולקטיבית והאמינה שלדיכוי יש השפעות מפצות משום שהוא חיזק את היצירתיות והביטוי העצמי של היהודים. לטענתה, יהודי ללא דיכוי יאבד את התוקפנות, העקשנות והאמביציה החרדתית.
+עם הזמן, היא פיתחה תחושה של זהות יהודית קולקטיבית והאמינה שלדיכוי יש השפעות מפצות משום שהוא חיזק את היצירתיות והביטוי העצמי של היהודים. לטענתה, יהודי ללא דיכוי יאבד את התוקפנות, העקשנות והאמביציה החרדתית. המוטיב של עליונות האדם המופלה לרעה מופיע גם ביצירותיה. כך למשל, הדמות המפורסמת מספרייה אמה מצ'ינסקי שמצליחה בעולם העסקים הגברי למרות היותה אישה גרושה. או העליונות הפיזית והרוחנית של נשות החוות בספרה "כה גדול"<ref name=":1" />
-פרבר שלא הייתה בעלת ידע יהודי דתי, הכירה ספר חסידי ישן שבו נכתב כי אדם מבטא את צערו בשלוש דרכים, בכי, דממה ודרך שלישית גבוהה יותר והיא הפיכת הצער לשירה. כסופרת, דברים אלו ליוו אותה כל חייה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://jwa.org/encyclopedia/article/ferber-edna|כותרת=Edna Ferber {{!}} Jewish Women's Archive|אתר=jwa.org|תאריך_וידוא=2019-04-27}}</ref>
+פרבר שלא הייתה בעלת ידע יהודי דתי, הכירה ספר חסידי ישן שבו נכתב כי אדם מבטא את צערו בשלוש דרכים, בכי, דממה ודרך שלישית גבוהה יותר והיא הפיכת הצער לשירה. כסופרת, דברים אלו ליוו אותה כל חייה.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://jwa.org/encyclopedia/article/ferber-edna|כותרת=Edna Ferber {{!}} Jewish Women's Archive|אתר=jwa.org|תאריך_וידוא=2019-04-27}}</ref>
 בתחילה, היא חיפשה את דרכה לביטוי אישי כשחקנית ב[[תיאטרון]] וכינתה עצמה 'חיית במה' תשוקתה נבעה לא רק ממשחקי הבובות עם סבה, המפגשים עם סוחרים ושכנים של סבתה אלא גם מביקורים תכופים של בני המשפחה בהופעות מקומיות באוטומווה.
@@ שורה 30: / שורה 36: @@
 על אף שהייתה מודעת לעבודה הקשה ולבדידות חייהם של הסופרים ולמרות שלא פעם חששה ש'מתנת הכתיבה' תלקח ממנה בכל רגע. היא טיפחה את כתיבתה על ידי הפיכת כל פרט של חוייה חושית למילים.
-בגיל שמונה עשרה, פרבר עברה מעיתון "אפלטון" לעיתון גדול יותר "מלווקי" שם התלהבה מחברתם של כתבים אחרים ועבדה שעות רבות עד כדי התמוטטות בגיל עשרים ושתיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://jwa.org/encyclopedia/article/ferber-edna|כותרת=Edna Ferber {{!}} Jewish Women's Archive|אתר=jwa.org|תאריך_וידוא=2019-04-27}}</ref>
+בגיל שמונה עשרה, פרבר עברה מעיתון "אפלטון" לעיתון גדול יותר "מלווקי" שם התלהבה מחברתם של כתבים אחרים ועבדה שעות רבות עד כדי התמוטטות בגיל עשרים ושתיים<ref name=":2" />
 <br />[[קובץ:Edna_Feber_Plaque.jpg|שמאל|ממוזער| שלט הממוקם [[מנהטן|במנהטן]], ברחוב 65 וסנטרל פארק מערב, בבניין שבו התגוררה עדנה פרבר במשך שש שנים ]]
+פרבר מעולם לא התחתנה, לא היו לה ילדים, ולא ידוע אם היו לה קשרים רומנטיים.
-פרבר מעולם לא התחתנה, לא היו לה ילדים, ולא ידוע אם היו לה קשרים רומנטיים  {{הערה| פרבר כבר שמועה להיות [[Lesbian|לסבית]] במספר מקורות מתועד. פרופ 'ג'ון אנסוורת מעלה טענה שאינה נתמכת ב ג'ון סאתרלנד (2007) ''רבי מכר:'' הוצאה ''אוניברסיטאית הקדמה קצרה מאד'' אוקספורד: 53. האגרטי צימרמן לרמוז שהיא לסבית כי מביקוריה [[Provincetown|לפרובינסטאון]] במאה ה -20 (האגרטי צימרמן (2000), ''לסביות היסטוריות ותרבויות: אנציקלופדיה'', טיילור ופרנסיס, עמ '610). פורטר (פורטר, דרווין (2004) ''קתרין הגדולה'', Blood Moon Productions, Ltd, עמ '204) הערות בהעברה כי פרבר היה לסבית, אבל לא מציע תמיכה. בורו, בריאן (2010) ''"העושר הגדול: עלייתה ונפילתה של פורקס הגדולה ביותר של טקסס'', פינגווין") מעיר גם הוא כי פרבר היה הומו, וציטט את הביוגרפיה שכתבה ג'ולי גולדסמית גילברט (אחייניתו הגדולה של פרבר, ראה ביבליוגרפיה) . גילברט, לעומת זאת, אינו מזכיר את היחסים הלסביים. }} ברומאן המוקדם שלה, " ''דון אוהרה"'', אמרה הדודה של הדמות הראשית, "להיות משרתת זקנה היתה דומה מאוד למוות בטביעה - תחושה מענגת מאוד כאשר חדלת להיאבק". פרבר לקחה עניין אימהי בקריירה של אחייניתה [./https://en.wikipedia.org/wiki/Janet_Fox Janet Fox] ג'נט פוקס, שחקנית שהופיעה במחזות של פרבר  בברודוויי ,''ארוחת ערב בשמונה'' ''ובבמה הבמה'' .
-פרבר מתה  בביתה [[ניו יורק|בניו יורק]], בשל מחלת [[סרטן הקיבה]], {{הערה| [https://books.google.com/books?id=YBIvc_e_YwwC&pg=PA503 סופר אמריקאים: המאה העשרים /] }} בגיל 82.
+בגיל 82 היא מתה בביתה [[ניו יורק|בניו יורק]], בשל מחלת [[סרטן הקיבה]], <ref name=":0" />
 == מורשת ==
@@ שורה 40: / שורה 46: @@
 === אמנות, בידור ותקשורת ===
-* פרבר תוארה על ידי השחקנית [[לילי טיילור]] בסרט ''גברת'' ''פרקר ומעגל הקסמים'' (1994). {{הערה|{{Cite web|url=https://www.imdb.com/title/tt0110588/|title=Mrs Parker and the Vicious Circle|accessdate=27 September 2015|website=Imdb.com|publisher=imdb.com}}}}
+* פרבר תוארה על ידי השחקנית [[לילי טיילור]] בסרט ''גברת'' ''פרקר ומעגל הקסמים'' (1994). <ref>{{Citation|title=Mrs. Parker and the Vicious Circle from Mrs. Parker and the Vicious Circle (1994)|url=http://www.imdb.com/title/tt0110588/videoplayer/vi1621950745|accessdate=2019-04-27}}</ref>
+* ב -29 ביולי 2002, בעיר הולדתה אלפלטון, ויסקונסין,  דואר של ארה"ב ניפק בול עם הדיוקן שלה. האמן מארק סאמרס יצר את הדיוקן באמצעות תמונה בשחור שלבן של פרבר שצולמה בשנת 1927 <ref>{{Citation|title=Mrs. Parker and the Vicious Circle from Mrs. Parker and the Vicious Circle (1994)|url=http://www.imdb.com/title/tt0110588/videoplayer/vi1621950745|accessdate=2019-04-27}}</ref>''.''
-* בשנת 2008, הספרייה של אמריקה בחרה במאמרו של פרבר "מיס פרבר צפיות 'V המשפטures" במשפט "על הכללתו רטרוספקטיבה של המאה העשרים של פשע אמיתי האמריקאי.
+* בשנת 2013, פרבר הוכנסה להיכל הספרותי של שיקגו <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://chicagoliteraryhof.org/inductees/profile/edna-ferber|כותרת=Edna Ferber|אתר=chicagoliteraryhof.org|תאריך_וידוא=2019-04-27}}</ref>
-* ב -29 ביולי 2002, בעיר הולדתה של Appleton, ויסקונסין, שירות הדואר של ארה"ב הוציא 83 ¢ נכבדים אמריקאים סדרה דואר בול מכבד אותה. האמן מארק סאמרס, הידוע בטכניקת הסקראשבורד שלו, יצר דיוקן זה עבור חותמת המפרטת תמונה בשחור-לבן של פרבר שצולמה בשנת 1927. {{הערה|{{Cite web|url=http://shop.usps.com/webapp/wcs/stores/servlet/ProductDisplay?catalogId=10152&storeId=10001&categoryId=11834&productId=13908&langId=-1|title=Distinguished Americans Series: Edna Ferber|accessdate=2008-08-09|publisher=United States Postal Service|last=The Postal Store|year=2008|archiveurl=https://web.archive.org/web/20080507150638/http://shop.usps.com/webapp/wcs/stores/servlet/ProductDisplay?catalogId=10152&storeId=10001&categoryId=11834&productId=13908&langId=-1|archivedate=2008-05-07}}}}
-* גרסה בדיונית של עדנה פרבר מופיעה בקצרה כדמות בספרו של פיליפ מאייר ''הבן'' (2013).
-* גרסה נוספת בדיונית של עדנה פרבר, עם אותה הגיבורה, מופיעה בסדרה של רומנים מסתורין מאת אד איפקוביץ 'ופורסם על ידי Poisoned Pen Press, כולל' Downtown Strut: תעלומה של עדנה פרבר '', שנכתבה בשנת 2013 [http://www.poisonedpenpress.com/downtown-strut/] .''
-* בשנת 2013, פרבר היה inducted לתוך שיקגו ספרותי היכל התהילה. {{הערה|{{Cite web|url=https://chicagoliteraryhof.org/inductees/profile/edna-ferber|title=Edna Ferber|date=2013|accessdate=2017-10-08|website=Chicago Literary Hall of Fame|language=en}}}}
 === מבנים ===
-* בעיר הולדתה של אפלטון, ויסקונסין, נקרא בית הספר היסודי עדנה פרבר על שמה. {{הערה| [http://ferber.aasd.k12.wi.us/ בית הספר היסודי ע"ש עדנה פרבר.] }} בניית בית הספר הצביעה תחילה במשאל עם שנערך בשנת 1971. {{הערה|{{Cite news|url=https://www.newspapers.com/clip/3845711/ferber_elementary_school_appleton_wi/|title=Ferber School Issue Raised Again|date=October 2, 1973|work=The Post-Crescent|page=9|access-date=December 18, 2015|via=[[Newspapers.com]]}} {{Open access}}}}
+* בעיר הולדתה אפלטון, ויסקונסין, נקרא בית הספר יסודי על שמה. <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://ferber.aasd.k12.wi.us/|אתר=ferber.aasd.k12.wi.us|תאריך_וידוא=2019-04-27}}</ref>
 == ביבליוגרפיה ==
@@ שורה 60: / שורה 63: @@
 * ג'יגולו (1922)
 * כה גדול (1924) (זכה [[פרס פוליצר|בפרס פוליצר]] )
-* ספינת שעשועים (1926, Grosset &amp;amp; Dunlap )
+* ספינת שעשועים (1926)
 * סימארון (1929)
 * יופי אמריקאי (1931)
@@ שורה 71: / שורה 74: @@
 === נובלות ואוספי סיפורים קצרים ===
-* ''צד מוזנח למטה (1912)''
+* צד מוזנח למטה ''(1912)''
-* ''רוסט ביף, בינונית (1913) אמה McChesney סיפורים''
+* רוסט ביף, בינונית (1913) סיפורי אמה מצ'ינסקי
-* ''אישיות פלוס (1914) אמה McChesney סיפורים''
+* אישיות פלוס (1914) סיפורי אמה מצ'ינסקי
-* ''אמה מק צ'סני ושות ' (1915) סיפורי אמה מקצ'סני''
+* אמה מצ'ינסקי ושות ' (1915)
-* ''עליז - לפי בקשה (1918)''
+* עליז - לפי בקשה (1918)
-* ''חצי מנות (1919)''
+* חצי מנות ''(1919)''
-* ''אמא יודעת הכי טוב (1927)''
+* אמא יודעת הכי טוב ''(1927)''
-* ''הם הביאו את הנשים שלהם (1933)''
+* הם הביאו את הנשים שלהם (1933)
-* ''אף אחד לא נמצא בעיר: שני רומנים קצרים (1938)'' ''אף אחד לא נמצא בעיר'' ''ובעצים מתים בראש''
+* אף אחד לא נמצא בעיר: שני רומנים קצרים (1938)
-* ''סל אחד: שלושים ואחד סיפורים קצרים (1947) כולל "אין חדר בפונדק: סיפור חג המולד בעולם כיום"''
+* סל אחד: שלושים ואחד סיפורים קצרים (1947) כולל "אין חדר בפונדק: סיפור חג המולד בעולם כיום''"''
-===''אוטוביוגרפיות''===
+===אוטוביוגרפיות===
 * אוצר מוזר (1939)
@@ שורה 89: / שורה 92: @@
 === מחזות ===
-* גברת שלנו מקצ'סני (1915) (משחק, עם ג'ורג 'ה' הוברט)
+* גברת שלנו מקצ'סני (1915) עם ג'ורג' ו' הוברט
-* $ 1200 לשנה: קומדיה בשלושה מעשים (1920) (משחק, עם ניומן לוי)
+* $ 1200 לשנה: קומדיה בשלושה מעשים (1920) עם ניומן לוי
-* Minick: משחק (1924) (לשחק, עם GS Kaufman)
+* Minick: משחק (1924)  עם [[ג'ורג' קאופמן|ג'ורג' קאופמ]]<nowiki/>ן
-* שלב הבמה (1926) (משחק, עם GS קאופמן)
+* שלב הבמה (1926) עם ג'ורג' קאופמן
-* משפחת המלוכה (1927) (משחק, עם GS קאופמן)
+* משפחת המלוכה (1927) עם ג'ורג' קאופמן
-* ארוחת ערב בשמונה (1932) (משחק, עם GS קאופמן)
+* ארוחת ערב בשמונה (1932) עם ג'ורג' קאופמן
-* ארץ מוארת (1941) (משחק, עם GS קאופמן)
+* ארץ מוארת (1941) עם ג'ורג' קאופמן
-* בראבו (1949) (משחק, עם GS קאופמן)
+* בראבו (1949) עם ג'ורג' קאופמן
+*
+=== '''תסריטים''' ===
-* סאראטוגה טרונק (1945) (סרט, עם קייסי רובינסון)
+* סאראטוגה טרונק (1945) עם קייסי רובינסון
-=== מאמרים ודיווחים ===
+=== '''מחזות זמר''' ===
-* "צ'רלסטון העתיקה: אחת הערים האריסטוקרטיות של אמריקה", שפורסמה ב -1927 ''בבארזר של הארפר''
-* {{Cite journal|url=|title=A three dimensional person|last=Ferber, Edna|date=May 30, 1925|journal=The New Yorker|issue=15|department=Profiles|volume=1|pages=9–10|author-mask=|<!--accessdate=-->}}  ויליאם אלן וייט
-* ''[[ספינת השעשועים|הצג את הסירה]]'' (1927) - מוסיקה מאת [[ג'רום קרן]], מילים וספרו של [[אוסקר המרשטיין|אוסקר המרשטיין השני]], שהופק על ידי [[פלורנץ זיגפלד|פלורנץ זיגלד]]
+*[[ספינת השעשועים|ספינת שעשועים]] (1927) - מוסיקה מאת [[ג'רום קרן]], מילים וספרו של [[אוסקר המרשטיין|אוסקר המרשטיין השני]], שהופק על ידי [[פלורנץ זיגפלד|פלורנץ זיגלד]]
-* ''סאראטוגה'' (1959) - מוסיקה מאת [[הרולד ארלן]], מילים מאת [[ג'וני מרסר]], שהוקרן על ידי מורטון דאקוסטה
+* "סאראטוגה" (1959) - מוסיקה מאת [[הרולד ארלן]], מילים מאת [[ג'וני מרסר]], שהוקרן על ידי מורטון דאקוסטה
+*  "ה[[ענק (סרט)|ענק]]" ''(2009) לחן ומילים מאת מיכאל ג'ון  מיכאל ג'ון לאציוסה''
-* ''Giant'' (2009) - Music and Lyrics מאת Michael John LaChiusa, ספר מאת סיביל פירסון
 == הפניות ==
@@ שורה 114: / שורה 117: @@
 <references group="" responsive="1"></references>
+*עדנה פרבר במאגר IMDB [https://www.imdb.com/name/nm0272209/]
-; ביבליוגרפיה
+*עדנה פרבר במאגר של [[ברודוויי|ברודווי]]  [https://www.ibdb.com/broadway-cast-staff/edna-ferber-5244]
-{{refbegin}}
+*
-* {{Cite book|title=A Peculiar Treasure|last=Ferber|first=Edna|publisher=Doubleday|year=1960|location=New York}}
-* {{Cite book|title=Edna Ferber and Her Circle, A Biography|last=Gilbert|first=Julie Goldsmith|publisher=Hal Leonard Corporation|year=2000|location=New York}}
-{{refend}}
-; ארכיון
-Doubleday correspondence with Edna Ferber, 1932-1954. Chapin Library, Williams College. Edna Ferber Collection, 1921-2002. Lawrence University Archives, Lawrence University.
-עברית
-התכתבות דו-צדדית עם עדנה פרבר, 1932-1954. ספריית צ'אפין, מכללת וויליאמס. אוסף עדנה פרבר, 1921-2002. אוניברסיטת לורנס, אוניברסיטת לורנס.
-== קישורים חיצוניים ==
-***
 <nowiki>