אנטרוצלה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אנטרוצלה''', או בלט של [[מעי דק|המעי דק]] ל[[נרתיק]], היא תופעה מסוכנת שמחייבת התערבות ניתוחית דחופה, ומתרחשת על פי רוב אחרי [[כריתת רחם|כריתת רחם]], ובייחוד כתוצאה של קיום יחסי מין אחריו.
'''אנטרוצלה''', או בלט של [[מעי דק|המעי דק]] ל[[נרתיק]], היא תופעה מסוכנת שמחייבת התערבות ניתוחית דחופה, ומתרחשת על פי רוב אחרי [[כריתת רחם]], ובייחוד כתוצאה של קיום יחסי מין אחריו.<ref>{{צ-מאמר|שם=Coitus induced vaginal evisceration in a premenopausal woman: a case report|קישור=http://pssjournal.biomedcentral.com/articles/10.1186/1754-9493-5-6|כתב עת=Patient Safety in Surgery|שנת הוצאה=2011|עמ=6|כרך=5|doi=10.1186/1754-9493-5-6|מחבר=Nishikant N Gujar, Ravikumar K Choudhari, Geeta R Choudhari, Nasheen M Bagali}}</ref>


==היסטוריה==
==היסטוריה==

גרסה מ־15:14, 6 בדצמבר 2019

אנטרוצלה, או בלט של המעי דק לנרתיק, היא תופעה מסוכנת שמחייבת התערבות ניתוחית דחופה, ומתרחשת על פי רוב אחרי כריתת רחם, ובייחוד כתוצאה של קיום יחסי מין אחריו.[1]

היסטוריה

המקרה הראשון של אנטרוצלה שתועד בספרות הרפואית היה ב-1864.[2][3]

תסמינים

אנטרוצלה היא גלויה וברורה על פי רוב, שכן ניתן ממש לראות את הבליטה של המעי (ובפרט המעי העקום) ממבוא הנרתיק. תסמינים אחרים כוללים תחושת לחץ באגן וכן דימום וגינלי.[4] במקביל להופעת אנטרוצלה, עלולים להופיע גם סיבוכים אחרים כמו צלוליטיס, מורסות או המטומה. לאחר הניתוח ניתן לטפל בשניים האחרונים על ידי ניקוז.[4]

גורמים

אנטרוצלה הינה סיבוך המתרחש לאחר הליך כירורגי שבו מתרחשת פעירת שולי הפצע במקום שבו התבצע חתך ניתוחי, לעיתים כתוצאה מטראומה[4]. 63% ממקרי האנטרוצלה מתרחשים לאחר כריתת רחם (הליך שמתרחש כולו דרך התעלה הוגינאלית).[5] פעירת פצע נפוצה יותר דווקא בעקבות כריתת רחם לפרוסקופית בהשוואה לכריתת רחם פתוחה.[6] רוב מקרי האנטרוצלה שמתרחשים אחרי כריתת רחם לפרוסקופית נובעים בקרב נשים שמתקרבות לגיל המעבר עקב קיום יחסי מין לאחר הניתוח, ובקרב נשים בגיל המעבר משילוב של לחץ מוגבר בבטן ושרירים וגינלים מוחלשים.[7][8] גורמי סיכון נוספים: תמרון על שם ולסלבה, גיל מתקדם, השמנת יתר, עישון, טיפולים לדיכוי מערכת החיסון, וגינופלסטיקה, אנמיה, טכניקה כירורגית שאינה טובה דיה, תת תזונה וזיהום לפני הניתוח או אחריו.[9][10] נכון לשנת 2015, דווח רק על מקרה אחד שבו השמה של טבעת רחם נמצאה כגורם.[9][11]

מניעה

בעת ביצוע כריתת רחם וגינלית על המנתחים להימנע מייבוש כיפת הנרתיק, להימנע מפגיעה ברקמות הסובבות ולבודד אותן ולכלול מספיק רקמה שאינה פגועה, ובנוסף להשתמש בתפרים דו שכבתיים במקום תפרים חד שכבתיים בצורת הספרה 8.[7]

טיפול

הטיפול הוא על ידי ניתוח, ואי טיפול עלול לגרום לדלקת הצפק או לפגיעה במעי החשוף, כולל חנק של הרקמה או קרע במזנטריום. עד לביצוע הטיפול יש לשמור על המעי החשוף לח ועטוף.[4] על פי רוב, הטיפול באנטרוצלה הוא על ידי הסרת הרקמות הפגועות לאורך שולי כיפת הנרתיק, תפירה מחודשת של הפתיחה ומתן אנטיביוטיקה מניעתית רחבת טווח.[7] ניתן לבצע את הניתוח על ידי חיתוך כירורגי של קיר הבטן, אך מחקר משנת 2010 הראה שאם לא התפתח זיהום ניתן להשתמש בבטחה גם בשיטה הוגינלית או הלפרוסקופית. לאחר הניתוח יש להמשיך במתן אנטיביוטיקה. לחלק מהנשים בגיל המעבר מקובל לתת אסטרוגן על מנת להאיץ את ההחלמה. מומלץ לא לקיים יחסי מין עד להחלמה מלאה.[4] פיזיותרפיה של שרירי רצפת האגן עשוייה לעזור.

סיבוכים

סיבוכים עלולים לקרות בעיקר במקרים שבהם היה נמק של הרקמות, וכוללים פציעה של החלחולת, שלפוחית השתן או השופכן. במטרה למנוע פגיעה בשני האחרונים, נוהגים לבצע ציסטוקופיה תוך-ניתוחית עם חומר צביעה, על מנת להעריך פגיעה אפשרית בהם.[4]

אפידמיולוגיה

מדובר בסיבוך נדיר. עם זאת, בהתאם לכך שמספר כריתות הרחם הלפרסקופיות עולה, גם שיעור היארעות אנטרוצלה עולה. פעירת פצע במקום שבו התבצע חתך ניתוחי מתרחשת בכ-0.24-0.39% מהמקרים, ואנטרוצלה מתרחשת ב-35-67% מתוכם.[4] אם לוקחים בחשבון את כל ההליכים הניתוחיים, שיעור היארעות האנטרוצלה הוא 0.32-1.2%.[12]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  1. Pedro T. Ramirez, David P. Klemer, Vaginal Evisceration After Hysterectomy: A Literature Review:, Obstetrical & Gynecological Survey 57, 2002-07, עמ' 462–467doi: 10.1097/00006254-200207000-00023
  2. ^


הערות שוליים

  1. ^ Nishikant N Gujar, Ravikumar K Choudhari, Geeta R Choudhari, Nasheen M Bagali, Coitus induced vaginal evisceration in a premenopausal woman: a case report, Patient Safety in Surgery 5, 2011, עמ' 6 doi: 10.1186/1754-9493-5-6
  2. ^ G.C. Peltecu, C. Vasilescu, Vaginal evisceration, International Journal of Gynecology & Obstetrics 95, 2006-10, עמ' 60–61 doi: 10.1016/j.ijgo.2006.05.012
  3. ^ M. Hyernaux, Rupture traumatique du vagin; issue des intestines à l'extérieur; application du grand forceps au détroit supérieur; guerison, 1864
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Catherine A. Matthews, Kimberly Kenton, Treatment of Vaginal Cuff Evisceration:, Obstetrics & Gynecology 124, 2014-10, עמ' 705–708 doi: 10.1097/AOG.0000000000000463
  5. ^ Beth Cronin, Vivian W. Sung, Kristen A. Matteson, Vaginal cuff dehiscence: risk factors and management, American Journal of Obstetrics and Gynecology 206, 2012-04, עמ' 284–288 doi: 10.1016/j.ajog.2011.08.026
  6. ^ Rivlin, Michel E.; Meeks, G. Rodney; May, Warren L., Incidence of vaginal cuff dehiscence after open or laparoscopic hysterectomy: a case report, The Journal of Reproductive Medicine, Mar–Apr 2010, עמ' 55 (3–4): 171–174 doi: ISSN 0024-7758. PMID 20506682.
  7. ^ 1 2 3 Hoffman, B.L.; et al., Chapter 42. Minimally Invasive Surgery, Williams Gynecology, 2 ed., New York, NY: McGraw-Hill, 2012
  8. ^ Pedro T. Ramirez, David P. Klemer, Vaginal Evisceration After Hysterectomy: A Literature Review:, Obstetrical & Gynecological Survey 57, 2002-07, עמ' 462–467 doi: 10.1097/00006254-200207000-00023
  9. ^ 1 2 "Hysterectomy", DynaMed. EBSCO., (Subscription may be required or content may be available in libraries), ‏13 March 2015
  10. ^ G.C. Peltecu, C. Vasilescu, Vaginal evisceration, International Journal of Gynecology & Obstetrics 95, 2006-10, עמ' 60–61 doi: 10.1016/j.ijgo.2006.05.012
  11. ^ Rachel Rubin, Keisha A. Jones, Ozgur H. Harmanli, Vaginal Evisceration During Pessary Fitting and Treatment With Immediate Colpocleisis:, Obstetrics & Gynecology 116, 2010-08, עמ' 496–498 doi: 10.1097/AOG.0b013e3181da371d
  12. ^ Beth Cronin, Vivian W. Sung, Kristen A. Matteson, Vaginal cuff dehiscence: risk factors and management, American Journal of Obstetrics and Gynecology 206, 2012-04, עמ' 284–288 doi: 10.1016/j.ajog.2011.08.026
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אנטרוצלה&oldid=26821308"