לפרוסקופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

לפרוסקופיה היא שיטת ניתוח מודרנית ממשפחת שיטות ניתוח אנדוסקופיה, המשמשת לניתוחי בטן, כמו כריתת כיס המרה או כריתת התוספתן. השיטה מבוססת על חדירה לבטנו של המנותח דרך מספר חתכים קטנים בדופן הבטן, וביצוע הניתוח בפיקוח מצלמה המעבירה לצוות הרפואי שידור וידאו של מקום הניתוח. השימוש בלפרוסקופיה הפך להיות נפוץ החל מראשית שנות ה-90.

ביצוע הניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית יש ליצור חלל בחלל הבטן. מחט חלולה מיוחדת מוחדרת דרך דופן הבטן. כאשר המחט חדלה להרגיש התנגדות, כיפת מתכת קפיצית מזנקת ומגנה על חוד המחט. כך נמנעת פגיעה באברים פנימיים. דרך המחט מוזרם גז דו תחמוצת הפחמן לחלל הבטן. הגז מנפח את הבטן ויוצר חלל עבודה.

אז, מוחדרות מחטים נוספות, עבות יותר, דרך דופן הבטן. מחטים אלו מהוות צינורות, אשר דרכם יועברו כל מכשירי הניתוח. מכשירים אלו הנם בעלי מבנה ארוך במיוחד, המותאם לניתוח. אחד המכשירים המוכנסים לבטן הוא כבל סיב אופטי שבקצהו המוחדר לאזור הניתוח עדשה ובקצהו השני מצלמה, אשר מעבירה את התמונה למסך טלוויזיה. דבר זה מאפשר למנתחים לראות את מקום הניתוח ולכוון את פעולותיהם. בניתוחים מסובכים ניתן להשתמש בשני מסכים אחד מול השני, כדי לאפשר למנתחים לעמוד משני צדי המנותח.

כריתת האבר, במידת הצורך, מתבצעת תוך ריסוס תמיסת סליין בחלל הבטן, משום שהאבר הכרות נצרב באמצעות זרם גבוה המועבר דרכו.

במקרה של סיבוך ניתן לעבור מניתוח זה לשיטת הניתוח הרגילה, הכוללת חיתוך גדול בדופן הבטן.

שימושי לפרוסקופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרוסקופיה לכריתת כיס המרה

לפרוסקופיה יכולה להיות אבחנתית (לצורך בירור ממה סובל החולה) או טיפולית.

לפרוסקופיה טיפולית משמשת היום כרוטינה בבאים: כריתת כיס מרה, כריתת אדרנל, ניתוחים להשמנת יתר, ניתוח בוושט לתיקון רפלוקס או אכלזיה, תיקון בקע בדופן הבטן, ניתוח פונדופליקציה. לפרוסקופיה מקובלת גם במקרים הבאים- כריתת תוספתן, מעי גס ודק, תיקון בקע במפשעה או בסרעפת, כריתת טחול, ביופסיה וכיב תריסריון. ניתן במקרים מסוימים להשתמש בלפרוסקופיה לצורך כריתת כבד, קיבה, לבלב, גידולים ממאירים במעי הגס, ניתוח כלי דם או ניתוחי ושט שונים. כיום החלו להתבצע ניתוחים דרך פתחי גוף קיימים (כגון קיבה, וגינה, רקטום).

לאחר הניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגז המוחדר לחלל הגוף מצטבר בנקודות תורפה - בחלק הגוף שהיה הגבוה ביותר במהלך ביצוע הניתוח, כגון כתף ימין בניתוחים המבוצעים בבטן הימנית, וכן באשכים. הגז משתחרר תוך 48 שעות מביצוע הניתוח, אך עד אז הוא עשוי להסב למנותח כאבים, בעיקר כאשר טמפרטורת הסביבה גבוהה (למשל ליד תנור), אז לחץ הגז עולה. ההחלמה מניתוח המבוצע בשיטה הלפרוסקופית היא בדרך כלל מהירה יותר מזו המתבצעת בשיטה הוותיקה, ה"פתוחה", ומאפשרת בדרך כלל חזרה מהירה יותר לשגרת החיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]