נמק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נמק (בלועזית: גנגרנה, gangrene, גם necrosis), הוא מוות נרחב של רקמות בגוף כתוצאה מזיהום או חוסר חמצן.

נמקים שכיחים בקצוות הגוף, ובעיקר בגפיים. נמק יכול להיגרם כתוצאה:

נמק עלול להוות סכנת חיים. תאי הגוף מקבלים באופן שגרתי אותות מתאים סמוכים ברקמה, אותות המעודדים אותם להמשיך במחזור התא ובפעילות המטבולית השוטפת. כשתאים רבים מתים הם מפסיקים לשלוח אותות לתאים הסמוכים, וכך מתפשט הנמק - לעתים במהירות רבה.

עד לאחרונה לא ניתן היה לטפל בנמקים. הפתרון ההכרחי היה (ועדיין, במרבית המקרים) להיפטר מהרקמה הנמקה. דבר זה מתבצע באמצעות:

  • הטריה - קילוף הרקמה הנמקה. תהליך זה מבוצע בדרך-כלל בנמקים שטחיים על-פני העור
  • נשירה טבעית של הרקמה
  • קטיעת האיבר הנמק

במקרה של זיהום חיידקים, טיפול מסיבי באנטיביוטיקה יכול לשפר את המצב.

שיטות חדשות לטיפול בנמקים מתמקדות בשחזור כירורגי-פלסטי האיבר הפגוע, ובמיוחד בשחזור כלי הדם שנהרסו.

חיידקים מסוימים, במיוחד מינים מסוימים בסוגים Streptococcus ו-Staphylococcus, המכונים לעתים "חיידקים טורפים", מסוגלים לגרום לזיהומים נרחבים הגורמים לנמק. זיהומים אלו ידועים בהתפשטותם המהירה, המגיעה ל-3 ס"מ בשעה. שיעור התמותה עומד על כ-20%. כשהזיהום לא מטופל, המוות ודאי (שיעור תמותה של 100%).

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.