ערן משורר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קידוד קישורים, החלפות (תל אביב, על ידי , 12 במאי 1971)
מ הלבשת קישורים עירומים
שורה 13: שורה 13:


= קורות חיים =
= קורות חיים =
משורר נולד וגדל בישראל. את כל תאריו הוא השלים באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט עשה ב[[מדעי המוח|נוירוביולוגיה]] מולקולרית בהנחייתה של פרופ' [[חרמונה שורק]], במהלכו חקר השפעות ארוכות טווח של סטרס במוח היונק[1]. ביחד עם פרופ' שורק פרסם את ספרו הראשון 'שעת לחץ' בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם מכון ון-ליר. בשנת 2004 יצא ללימודי [[פוסט-דוקטורט|בתר דוקטורט]] ב[[המכונים הלאומיים לבריאות|מכונים הלאומיים לבריאות]] של ארצות הברית (NIH) שב[[בת'סדה]], [[מרילנד]], שם התמחה בתחום ה[[כרומטין]] והאפיגנטיקה ב[[תאי גזע עובריים]]. בקבוצת המחקר של תום מיסטלי. משורר הראה לראשונה את הפלסטיות האפיגנטית של תאי גזע עובריים[2].
משורר נולד וגדל בישראל. את כל תאריו הוא השלים באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט עשה ב[[מדעי המוח|נוירוביולוגיה]] מולקולרית בהנחייתה של פרופ' [[חרמונה שורק]], במהלכו חקר השפעות ארוכות טווח של סטרס במוח היונק<ref>{{צ-מאמר|שנת הוצאה=2002-01-18|doi=10.1126/science.1066752|עמ=508–512|קישור=https://www.science.org/doi/10.1126/science.1066752|שם=Alternative Splicing and Neuritic mRNA Translocation Under Long-Term Neuronal Hypersensitivity|כתב עת=Science|כרך=295|מחבר=Eran Meshorer, Christina Erb, Roi Gazit, Lev Pavlovsky, Daniela Kaufer, Alon Friedman, David Glick, Nissim Ben-Arie, Hermona Soreq}}</ref>. ביחד עם פרופ' שורק פרסם את ספרו הראשון 'שעת לחץ' בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם מכון ון-ליר. בשנת 2004 יצא ללימודי [[פוסט-דוקטורט|בתר דוקטורט]] ב[[המכונים הלאומיים לבריאות|מכונים הלאומיים לבריאות]] של ארצות הברית (NIH) שב[[בת'סדה]], [[מרילנד]], שם התמחה בתחום ה[[כרומטין]] והאפיגנטיקה ב[[תאי גזע עובריים]]. בקבוצת המחקר של תום מיסטלי. משורר הראה לראשונה את הפלסטיות האפיגנטית של תאי גזע עובריים<ref>{{צ-מאמר|שם=Hyperdynamic Plasticity of Chromatin Proteins in Pluripotent Embryonic Stem Cells|קישור=https://www.cell.com/developmental-cell/abstract/S1534-5807(05)00421-1|שנת הוצאה=2006-01-01|כתב עת=Developmental Cell|כרך=10|doi=10.1016/j.devcel.2005.10.017|עמ=105–116|מחבר=Eran Meshorer, Dhananjay Yellajoshula, Eric George, Peter J. Scambler, David T. Brown, Tom Misteli}}</ref>.


בשנת 2007 שב לישראל והקים את מעבדת המחקר לאפיגנטיקה, תאי גזע ונוירונים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], במחלקה לגנטיקה ש[[המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן|במכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן]]. בשנת 2014 הוזמן לשמש כפרופסור אורח במכון ווייטהד שבאוניברסיטת MIT ובמכון Broad בסמוך לבוסטון, שם שהה כחצי שנה.
בשנת 2007 שב לישראל והקים את מעבדת המחקר לאפיגנטיקה, תאי גזע ונוירונים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], במחלקה לגנטיקה ש[[המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן|במכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן]]. בשנת 2014 הוזמן לשמש כפרופסור אורח במכון ווייטהד שבאוניברסיטת MIT ובמכון Broad בסמוך לבוסטון, שם שהה כחצי שנה.
שורה 22: שורה 22:
משורר עורך מחקר ניסויי וחישובי בתחומי האפיגנטיקה, ה[[ביולוגיה מולקולרית|ביולוגיה המולקולרית]], תאי גזע פלוריפוטנטיים ואפיגנטיקה של דנ"א עתיק. הוא פרסם מעל מאה מאמרי מחקר בתחומים אלו, וכן ערך מספר ספרים בתחום, ביניהם: The Cell Biology of Stem Cells (2010) ביחד עם פרופ' קטרין פלאת' (UCLA) ו-Stem Cell Epigenetics (2019) ביחד עם פרופ' ג'וזפה טסטה (IEO).
משורר עורך מחקר ניסויי וחישובי בתחומי האפיגנטיקה, ה[[ביולוגיה מולקולרית|ביולוגיה המולקולרית]], תאי גזע פלוריפוטנטיים ואפיגנטיקה של דנ"א עתיק. הוא פרסם מעל מאה מאמרי מחקר בתחומים אלו, וכן ערך מספר ספרים בתחום, ביניהם: The Cell Biology of Stem Cells (2010) ביחד עם פרופ' קטרין פלאת' (UCLA) ו-Stem Cell Epigenetics (2019) ביחד עם פרופ' ג'וזפה טסטה (IEO).


בסדרת מאמרים פורצי דרך<ref>{{צ-מאמר|שם=Global Transcription in Pluripotent Embryonic Stem Cells|קישור=https://www.cell.com/cell-stem-cell/abstract/S1934-5909(08)00161-6|שנת הוצאה=2008-05-08|כתב עת=Cell Stem Cell|כרך=2|doi=10.1016/j.stem.2008.03.021|עמ=437–447|מחבר=Sol Efroni, Radharani Duttagupta, Jill Cheng, Hesam Dehghani, Daniel J. Hoeppner, Chandravanu Dash, David P. Bazett-Jones, Stuart Le Grice, Ronald D. G. McKay, Kenneth H. Buetow, Thomas R. Gingeras, Tom Misteli, Eran Meshorer}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Chd1 regulates open chromatin and pluripotency of embryonic stem cells|כתב עת=Nature|כרך=460|עמ=863–868|שנת הוצאה=2009-08|doi=10.1038/nature08212|קישור=https://www.nature.com/articles/nature08212|מחבר=Alexandre Gaspar-Maia, Adi Alajem, Fanny Polesso, Rupa Sridharan, Mike J. Mason, Amy Heidersbach, João Ramalho-Santos, Michael T. McManus, Kathrin Plath, Eran Meshorer, Miguel Ramalho-Santos}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Histone modifications and lamin A regulate chromatin protein dynamics in early embryonic stem cell differentiation|כתב עת=Nature Communications|כרך=3|עמ=910|שנת הוצאה=2012-06-19|doi=10.1038/ncomms1915|קישור=https://www.nature.com/articles/ncomms1915|מחבר=Shai Melcer, Hadas Hezroni, Eyal Rand, Malka Nissim-Rafinia, Arthur Skoultchi, Colin L. Stewart, Michael Bustin, Eran Meshorer}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Higher chromatin mobility supports totipotency and precedes pluripotency in vivo|שנת הוצאה=2014-05-15|doi=10.1101/gad.238881.114|כתב עת=Genes & Development|כרך=28|קישור=http://genesdev.cshlp.org/content/28/10/1042|עמ=1042–1047|מחבר=Ana Bošković, André Eid, Julien Pontabry, Takashi Ishiuchi, Coralie Spiegelhalter, Edupuganti V. S. Raghu Ram, Eran Meshorer, Maria-Elena Torres-Padilla}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שנת הוצאה=2016-09-30|doi=10.1126/science.aaf1644|עמ=aaf1644|קישור=https://www.science.org/doi/10.1126/science.aaf1644|שם=The linker histone H1.0 generates epigenetic and functional intratumor heterogeneity|כתב עת=Science|כרך=353|מחבר=Cristina Morales Torres, Alva Biran, Matthew J. Burney, Harshil Patel, Tristan Henser-Brownhill, Ayelet-Hashahar Shapira Cohen, Yilong Li, Rotem Ben-Hamo, Emma Nye, Bradley Spencer-Dene, Probir Chakravarty, Sol Efroni, Nik Matthews, Tom Misteli, Eran Meshorer, Paola Scaffidi}}</ref>, משורר הראה את האפיגנטיקה הייחודית של תאי גזע עובריים וסרטניים, ואת המנגנונים הפועלים על מנת לשמר ייחודיות זו, וביחד עם פרופ' גיל אסט, מאוניברסיטת תל אביב, הראו לראשונה את הקשר בין כרומטין ל[[שחבור]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Chromatin organization marks exon-intron structure|כתב עת=Nature Structural & Molecular Biology|כרך=16|עמ=990–995|שנת הוצאה=2009-09|doi=10.1038/nsmb.1659|קישור=https://www.nature.com/articles/nsmb.1659|מחבר=Schraga Schwartz, Eran Meshorer, Gil Ast}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=HP1 Is Involved in Regulating the Global Impact of DNA Methylation on Alternative Splicing|קישור=https://www.cell.com/cell-reports/abstract/S2211-1247(15)00063-7|שנת הוצאה=2015-02-24|כתב עת=Cell Reports|כרך=10|doi=10.1016/j.celrep.2015.01.038|עמ=1122–1134|מחבר=Ahuvi Yearim, Sahar Gelfman, Ronna Shayevitch, Shai Melcer, Ohad Glaich, Jan-Philipp Mallm, Malka Nissim-Rafinia, Ayelet-Hashahar S. Cohen, Karsten Rippe, Eran Meshorer, Gil Ast}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=SF3B1 Association with Chromatin Determines Splicing Outcomes|קישור=https://www.cell.com/cell-reports/abstract/S2211-1247(15)00327-7|שנת הוצאה=2015-04-28|כתב עת=Cell Reports|כרך=11|doi=10.1016/j.celrep.2015.03.048|עמ=618–629|מחבר=Nir Kfir, Galit Lev-Maor, Ohad Glaich, Adi Alajem, Arnab Datta, Siu K. Sze, Eran Meshorer, Gil Ast}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=The upstream 5′ splice site remains associated to the transcription machinery during intron synthesis|כתב עת=Nature Communications|כרך=12|עמ=4545|שנת הוצאה=2021-07-27|doi=10.1038/s41467-021-24774-6|קישור=https://www.nature.com/articles/s41467-021-24774-6|מחבר=Yodfat Leader, Galit Lev Maor, Matan Sorek, Ronna Shayevitch, Maram Hussein, Ofir Hameiri, Luna Tammer, Jonathan Zonszain, Ifat Keydar, Dror Hollander, Eran Meshorer, Gil Ast}}</ref>.
בסדרת מאמרים פורצי דרך[3],[4],[5],[6],[7], משורר הראה את האפיגנטיקה הייחודית של תאי גזע עובריים וסרטניים, ואת המנגנונים הפועלים על מנת לשמר ייחודיות זו, וביחד עם פרופ' גיל אסט, מאוניברסיטת תל אביב, הראו לראשונה את הקשר בין כרומטין ל[[שחבור]][8],[9],[10],[11].


פלאו-אפיגנטיקה:
פלאו-אפיגנטיקה:


בשנת 2014, שיתף פעולה עם פרופ' לירן כרמל, וביחד פיתחו שיטה חישובית לשחזור תבניות של מתילציית דנ"א (מנגנון [[אפיגנטיקה|אפיגנטי]] מרכזי) מתוך רצפי דנ"א עתיק. הם הפעילו שיטה זו על דנ"א עתיק מ[[האדם הניאנדרטלי|ניאנדרטלים]] ו[[האדם הדניסובי|דניסובים]] וכך היו לראשונים ששחזרו תבניות אפיגנטיות של קבוצות אדם קדומות, וזיהו גנים אשר מתבטאים בהם בצורה שונה מאשר בבני אדם מודרניים[12]. בין גנים אלו היו רבים שמתבטאים במוח, וקשורים במחלות נוירולוגיות כמו [[מחלת אלצהיימר|אלצהיימר]], [[אוטיזם]] ו[[סכיזופרניה]]. עבודה זו נבחרה על ידי כתב העת Archaeology כאחת מעשר התגליות המדעיות החשובות של 2014[13].
בשנת 2014, שיתף פעולה עם פרופ' לירן כרמל, וביחד פיתחו שיטה חישובית לשחזור תבניות של מתילציית דנ"א (מנגנון [[אפיגנטיקה|אפיגנטי]] מרכזי) מתוך רצפי דנ"א עתיק. הם הפעילו שיטה זו על דנ"א עתיק מ[[האדם הניאנדרטלי|ניאנדרטלים]] ו[[האדם הדניסובי|דניסובים]] וכך היו לראשונים ששחזרו תבניות אפיגנטיות של קבוצות אדם קדומות, וזיהו גנים אשר מתבטאים בהם בצורה שונה מאשר בבני אדם מודרניים<ref>{{צ-מאמר|שנת הוצאה=2014-05-02|doi=10.1126/science.1250368|עמ=523–527|קישור=https://www.science.org/doi/10.1126/science.1250368|שם=Reconstructing the DNA Methylation Maps of the Neandertal and the Denisovan|כתב עת=Science|כרך=344|מחבר=David Gokhman, Eitan Lavi, Kay Prüfer, Mario F. Fraga, José A. Riancho, Janet Kelso, Svante Pääbo, Eran Meshorer, Liran Carmel}}</ref>. בין גנים אלו היו רבים שמתבטאים במוח, וקשורים במחלות נוירולוגיות כמו [[מחלת אלצהיימר|אלצהיימר]], [[אוטיזם]] ו[[סכיזופרניה]]. עבודה זו נבחרה על ידי כתב העת Archaeology כאחת מעשר התגליות המדעיות החשובות של 2014.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.archaeology.org/issues/161-1501/features/2828-top-10-archaeological-discoveries-of-2014|כותרת=Top 10 Discoveries of 2014 - Archaeology Magazine|תאריך_וידוא=2021-12-02|אתר=www.archaeology.org}}</ref>


בשנת 2020 הצליחו כרמל ומשורר, להראות שהמבנה האנטומי של [[בית הקול|תיבת הקול]] וה[[פנים]] של האדם המודרני אינה זהה לזה של ניאנדרטלים ודניסובים[14], מה שמצביע על תהליכים אבולוציוניים מרתקים שקרו במאות אלפי השנים האחרונות והשפיעו על תיבת הקול המודרנית שלנו. שיתוף פעולה נוסף עם פרופ' כרמל שפורסם בשנת 2019, שחזר לראשונה את המבנה האנטומי של האדם הדניסובי[15], עבודה שהוכרה על ידי כתב העת Science כאחת מפריצות הדרך המדעיות החשובות של שנת 2019[16], ואף נבחרה על ידי משאל בקרב קוראי כתב העת בעולם כפריצת הדרך המדעית הגדולה ביותר של השנה[17]. בנוסף, עבודה זו הוכרה גם על ידי כתב העת Science News כאחת מעשר התגליות החשובות של שנת 2019.
בשנת 2020 הצליחו כרמל ומשורר, להראות שהמבנה האנטומי של [[בית הקול|תיבת הקול]] וה[[פנים]] של האדם המודרני אינה זהה לזה של ניאנדרטלים ודניסובים<ref>{{צ-מאמר|שם=Differential DNA methylation of vocal and facial anatomy genes in modern humans|כתב עת=Nature Communications|כרך=11|עמ=1189|שנת הוצאה=2020-03-04|doi=10.1038/s41467-020-15020-6|קישור=https://www.nature.com/articles/s41467-020-15020-6|מחבר=David Gokhman, Malka Nissim-Rafinia, Lily Agranat-Tamir, Genevieve Housman, Raquel García-Pérez, Esther Lizano, Olivia Cheronet, Swapan Mallick, Maria A. Nieves-Colón, Heng Li, Songül Alpaslan-Roodenberg, Mario Novak, Hongcang Gu, Jason M. Osinski, Manuel Ferrando-Bernal, Pere Gelabert, Iddi Lipende, Deus Mjungu, Ivanela Kondova, Ronald Bontrop, Ottmar Kullmer, Gerhard Weber, Tal Shahar, Mona Dvir-Ginzberg, Marina Faerman, Ellen E. Quillen, Alexander Meissner, Yonatan Lahav, Leonid Kandel, Meir Liebergall, María E. Prada, Julio M. Vidal, Richard M. Gronostajski, Anne C. Stone, Benjamin Yakir, Carles Lalueza-Fox, Ron Pinhasi, David Reich, Tomas Marques-Bonet, Eran Meshorer, Liran Carmel}}</ref>, מה שמצביע על תהליכים אבולוציוניים מרתקים שקרו במאות אלפי השנים האחרונות והשפיעו על תיבת הקול המודרנית שלנו. שיתוף פעולה נוסף עם פרופ' כרמל שפורסם בשנת 2019, שחזר לראשונה את המבנה האנטומי של האדם הדניסובי<ref>{{צ-מאמר|שם=Reconstructing Denisovan Anatomy Using DNA Methylation Maps|קישור=https://www.cell.com/cell/abstract/S0092-8674(19)30954-7|שנת הוצאה=2019-09-19|כתב עת=Cell|כרך=179|doi=10.1016/j.cell.2019.08.035|עמ=180–192.e10|מחבר=David Gokhman, Nadav Mishol, Marc de Manuel, David de Juan, Jonathan Shuqrun, Eran Meshorer, Tomas Marques-Bonet, Yoel Rak, Liran Carmel}}</ref>, עבודה שהוכרה על ידי כתב העת Science כאחת מפריצות הדרך המדעיות החשובות של שנת 2019<ref>{{קישור כללי|כותרת=And the biggest scientific breakthrough of 2019 is …|כתובת=https://vis.sciencemag.org/breakthrough2019/|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-12-02|אתר=vis.sciencemag.org|הכותב= Science}}</ref>, ואף נבחרה על ידי משאל בקרב קוראי כתב העת בעולם כפריצת הדרך המדעית הגדולה ביותר של השנה[17]. בנוסף, עבודה זו הוכרה גם על ידי כתב העת Science News כאחת מעשר התגליות החשובות של שנת 2019.


= פרסים =
= פרסים =
שורה 44: שורה 44:
* מדליית זהב מטעם הפקולטה הראשונה לרפואה, אוניברסיטת צ'ארלס, פראג (2016)
* מדליית זהב מטעם הפקולטה הראשונה לרפואה, אוניברסיטת צ'ארלס, פראג (2016)


= קישורים חיצוניים =
== קישורים חיצוניים ==
* [http://meshorerlab.huji.ac.il/ דף הבית הראשי של מעבדת משורר]
* [http://meshorerlab.huji.ac.il/ דף הבית הראשי של מעבדת משורר]
* [https://bio.huji.ac.il/he/content/משורר-ערן דף הבית של מעבדת משורר במכון למדעי החיים]
* [https://bio.huji.ac.il/he/content/משורר-ערן דף הבית של מעבדת משורר במכון למדעי החיים]
שורה 52: שורה 52:
* [https://twitter.com/meshorer1 ערן משורר ב-Twitter]
* [https://twitter.com/meshorer1 ערן משורר ב-Twitter]


= הערות שוליים וקישורים =
== הערות שוליים וקישורים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

# https://www.science.org/doi/10.1126/science.1066752
# https://doi.org/10.1016/j.devcel.2005.10.017
# https://doi.org/10.1016/j.stem.2008.03.021
# https://www.nature.com/articles/nature08212
# https://www.nature.com/articles/ncomms1915
# http://genesdev.cshlp.org/content/28/10/1042
# https://www.science.org/doi/10.1126/science.aaf1644
# https://www.nature.com/articles/nsmb.1659
# https://doi.org/10.1016/j.celrep.2015.01.038
# https://doi.org/10.1016/j.celrep.2015.03.048
# https://www.nature.com/articles/s41467-021-24774-6
# https://www.science.org/doi/10.1126/science.1250368
# https://www.archaeology.org/issues/161-1501/features/2828-top-10-archaeological-discoveries-of-2014
# https://www.nature.com/articles/s41467-020-15020-6
# https://www.cell.com/cell/fulltext/S0092-8674(19)30954-7
# https://vis.sciencemag.org/breakthrough2019

גרסה מ־09:07, 2 בדצמבר 2021

ערן משורר (Eran Meshorer; נולד ב-12 במאי 1971) הוא מדען ישראלי, פרופסור מן המנין לאפיגנטיקה ותאי גזע במכון למדעי החיים ובמרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית. מחזיק בקתדרה לתאי גזע על-שם ארתור גוטרמן.

ערן משורר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 במאי 1971 (בן 53)
ענף מדעי אפיגנטיקה, תאי גזע
מקום מגורים נווה אילן, ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה מחזיק בקתדרה לגנטיקה ע"ש ארתור גוטרמן, חתן פרס הסטרין (2012), מדליית זהב מטעם אוניברסיטת צ'ארלס, פראג (2016)
http://meshorerlab.huji.ac.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

משורר נולד וגדל בישראל. את כל תאריו הוא השלים באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט עשה בנוירוביולוגיה מולקולרית בהנחייתה של פרופ' חרמונה שורק, במהלכו חקר השפעות ארוכות טווח של סטרס במוח היונק[1]. ביחד עם פרופ' שורק פרסם את ספרו הראשון 'שעת לחץ' בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם מכון ון-ליר. בשנת 2004 יצא ללימודי בתר דוקטורט במכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (NIH) שבבת'סדה, מרילנד, שם התמחה בתחום הכרומטין והאפיגנטיקה בתאי גזע עובריים. בקבוצת המחקר של תום מיסטלי. משורר הראה לראשונה את הפלסטיות האפיגנטית של תאי גזע עובריים[2].

בשנת 2007 שב לישראל והקים את מעבדת המחקר לאפיגנטיקה, תאי גזע ונוירונים באוניברסיטה העברית, במחלקה לגנטיקה שבמכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן. בשנת 2014 הוזמן לשמש כפרופסור אורח במכון ווייטהד שבאוניברסיטת MIT ובמכון Broad בסמוך לבוסטון, שם שהה כחצי שנה.

ערן נשוי לטלי משורר, אב לשלושה ומתגורר בנווה אילן.

מחקר

משורר עורך מחקר ניסויי וחישובי בתחומי האפיגנטיקה, הביולוגיה המולקולרית, תאי גזע פלוריפוטנטיים ואפיגנטיקה של דנ"א עתיק. הוא פרסם מעל מאה מאמרי מחקר בתחומים אלו, וכן ערך מספר ספרים בתחום, ביניהם: The Cell Biology of Stem Cells (2010) ביחד עם פרופ' קטרין פלאת' (UCLA) ו-Stem Cell Epigenetics (2019) ביחד עם פרופ' ג'וזפה טסטה (IEO).

בסדרת מאמרים פורצי דרך[3][4][5][6][7], משורר הראה את האפיגנטיקה הייחודית של תאי גזע עובריים וסרטניים, ואת המנגנונים הפועלים על מנת לשמר ייחודיות זו, וביחד עם פרופ' גיל אסט, מאוניברסיטת תל אביב, הראו לראשונה את הקשר בין כרומטין לשחבור[8][9][10][11].

פלאו-אפיגנטיקה:

בשנת 2014, שיתף פעולה עם פרופ' לירן כרמל, וביחד פיתחו שיטה חישובית לשחזור תבניות של מתילציית דנ"א (מנגנון אפיגנטי מרכזי) מתוך רצפי דנ"א עתיק. הם הפעילו שיטה זו על דנ"א עתיק מניאנדרטלים ודניסובים וכך היו לראשונים ששחזרו תבניות אפיגנטיות של קבוצות אדם קדומות, וזיהו גנים אשר מתבטאים בהם בצורה שונה מאשר בבני אדם מודרניים[12]. בין גנים אלו היו רבים שמתבטאים במוח, וקשורים במחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר, אוטיזם וסכיזופרניה. עבודה זו נבחרה על ידי כתב העת Archaeology כאחת מעשר התגליות המדעיות החשובות של 2014.[13]

בשנת 2020 הצליחו כרמל ומשורר, להראות שהמבנה האנטומי של תיבת הקול והפנים של האדם המודרני אינה זהה לזה של ניאנדרטלים ודניסובים[14], מה שמצביע על תהליכים אבולוציוניים מרתקים שקרו במאות אלפי השנים האחרונות והשפיעו על תיבת הקול המודרנית שלנו. שיתוף פעולה נוסף עם פרופ' כרמל שפורסם בשנת 2019, שחזר לראשונה את המבנה האנטומי של האדם הדניסובי[15], עבודה שהוכרה על ידי כתב העת Science כאחת מפריצות הדרך המדעיות החשובות של שנת 2019[16], ואף נבחרה על ידי משאל בקרב קוראי כתב העת בעולם כפריצת הדרך המדעית הגדולה ביותר של השנה[17]. בנוסף, עבודה זו הוכרה גם על ידי כתב העת Science News כאחת מעשר התגליות החשובות של שנת 2019.

פרסים

  • על עבודת הדוקטורט (2003) קיבל משורר את פרס טבע בשיתוף האגודה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית
  • פרס גולדה מאיר לשנת 2004
  • פרס Lilly-Molecular Psychiatry למאמר מצטיין לשנת 2005
  • מלגת אלון לחוקרים צעירים (2007)
  • פרס רום לגנטיקה (2008)
  • פרס פרקש לחוקרים צעירים (2009)
  • פרס אלקס מטעם האגודה הישראלית לפסיכוביולוגיה (2010)
  • פרס קלאצ'קי לקידום המדע (2012)
  • פרס הסטרין לחוקר צעיר מטעם האגודה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית
  • פרס זלמן-כהן מטעם אוניברסיטת סידני והאוניברסיטה העברית (2013)
  • פרס ויג'וואני איטליה – האוניברסיטה העברית (2015)
  • מדליית זהב מטעם הפקולטה הראשונה לרפואה, אוניברסיטת צ'ארלס, פראג (2016)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים וקישורים

  1. ^ Eran Meshorer, Christina Erb, Roi Gazit, Lev Pavlovsky, Daniela Kaufer, Alon Friedman, David Glick, Nissim Ben-Arie, Hermona Soreq, Alternative Splicing and Neuritic mRNA Translocation Under Long-Term Neuronal Hypersensitivity, Science 295, 2002-01-18, עמ' 508–512 doi: 10.1126/science.1066752
  2. ^ Eran Meshorer, Dhananjay Yellajoshula, Eric George, Peter J. Scambler, David T. Brown, Tom Misteli, Hyperdynamic Plasticity of Chromatin Proteins in Pluripotent Embryonic Stem Cells, Developmental Cell 10, 2006-01-01, עמ' 105–116 doi: 10.1016/j.devcel.2005.10.017
  3. ^ Sol Efroni, Radharani Duttagupta, Jill Cheng, Hesam Dehghani, Daniel J. Hoeppner, Chandravanu Dash, David P. Bazett-Jones, Stuart Le Grice, Ronald D. G. McKay, Kenneth H. Buetow, Thomas R. Gingeras, Tom Misteli, Eran Meshorer, Global Transcription in Pluripotent Embryonic Stem Cells, Cell Stem Cell 2, 2008-05-08, עמ' 437–447 doi: 10.1016/j.stem.2008.03.021
  4. ^ Alexandre Gaspar-Maia, Adi Alajem, Fanny Polesso, Rupa Sridharan, Mike J. Mason, Amy Heidersbach, João Ramalho-Santos, Michael T. McManus, Kathrin Plath, Eran Meshorer, Miguel Ramalho-Santos, Chd1 regulates open chromatin and pluripotency of embryonic stem cells, Nature 460, 2009-08, עמ' 863–868 doi: 10.1038/nature08212
  5. ^ Shai Melcer, Hadas Hezroni, Eyal Rand, Malka Nissim-Rafinia, Arthur Skoultchi, Colin L. Stewart, Michael Bustin, Eran Meshorer, Histone modifications and lamin A regulate chromatin protein dynamics in early embryonic stem cell differentiation, Nature Communications 3, 2012-06-19, עמ' 910 doi: 10.1038/ncomms1915
  6. ^ Ana Bošković, André Eid, Julien Pontabry, Takashi Ishiuchi, Coralie Spiegelhalter, Edupuganti V. S. Raghu Ram, Eran Meshorer, Maria-Elena Torres-Padilla, Higher chromatin mobility supports totipotency and precedes pluripotency in vivo, Genes & Development 28, 2014-05-15, עמ' 1042–1047 doi: 10.1101/gad.238881.114
  7. ^ Cristina Morales Torres, Alva Biran, Matthew J. Burney, Harshil Patel, Tristan Henser-Brownhill, Ayelet-Hashahar Shapira Cohen, Yilong Li, Rotem Ben-Hamo, Emma Nye, Bradley Spencer-Dene, Probir Chakravarty, Sol Efroni, Nik Matthews, Tom Misteli, Eran Meshorer, Paola Scaffidi, The linker histone H1.0 generates epigenetic and functional intratumor heterogeneity, Science 353, 2016-09-30, עמ' aaf1644 doi: 10.1126/science.aaf1644
  8. ^ Schraga Schwartz, Eran Meshorer, Gil Ast, Chromatin organization marks exon-intron structure, Nature Structural & Molecular Biology 16, 2009-09, עמ' 990–995 doi: 10.1038/nsmb.1659
  9. ^ Ahuvi Yearim, Sahar Gelfman, Ronna Shayevitch, Shai Melcer, Ohad Glaich, Jan-Philipp Mallm, Malka Nissim-Rafinia, Ayelet-Hashahar S. Cohen, Karsten Rippe, Eran Meshorer, Gil Ast, HP1 Is Involved in Regulating the Global Impact of DNA Methylation on Alternative Splicing, Cell Reports 10, 2015-02-24, עמ' 1122–1134 doi: 10.1016/j.celrep.2015.01.038
  10. ^ Nir Kfir, Galit Lev-Maor, Ohad Glaich, Adi Alajem, Arnab Datta, Siu K. Sze, Eran Meshorer, Gil Ast, SF3B1 Association with Chromatin Determines Splicing Outcomes, Cell Reports 11, 2015-04-28, עמ' 618–629 doi: 10.1016/j.celrep.2015.03.048
  11. ^ Yodfat Leader, Galit Lev Maor, Matan Sorek, Ronna Shayevitch, Maram Hussein, Ofir Hameiri, Luna Tammer, Jonathan Zonszain, Ifat Keydar, Dror Hollander, Eran Meshorer, Gil Ast, The upstream 5′ splice site remains associated to the transcription machinery during intron synthesis, Nature Communications 12, 2021-07-27, עמ' 4545 doi: 10.1038/s41467-021-24774-6
  12. ^ David Gokhman, Eitan Lavi, Kay Prüfer, Mario F. Fraga, José A. Riancho, Janet Kelso, Svante Pääbo, Eran Meshorer, Liran Carmel, Reconstructing the DNA Methylation Maps of the Neandertal and the Denisovan, Science 344, 2014-05-02, עמ' 523–527 doi: 10.1126/science.1250368
  13. ^ Top 10 Discoveries of 2014 - Archaeology Magazine, www.archaeology.org
  14. ^ David Gokhman, Malka Nissim-Rafinia, Lily Agranat-Tamir, Genevieve Housman, Raquel García-Pérez, Esther Lizano, Olivia Cheronet, Swapan Mallick, Maria A. Nieves-Colón, Heng Li, Songül Alpaslan-Roodenberg, Mario Novak, Hongcang Gu, Jason M. Osinski, Manuel Ferrando-Bernal, Pere Gelabert, Iddi Lipende, Deus Mjungu, Ivanela Kondova, Ronald Bontrop, Ottmar Kullmer, Gerhard Weber, Tal Shahar, Mona Dvir-Ginzberg, Marina Faerman, Ellen E. Quillen, Alexander Meissner, Yonatan Lahav, Leonid Kandel, Meir Liebergall, María E. Prada, Julio M. Vidal, Richard M. Gronostajski, Anne C. Stone, Benjamin Yakir, Carles Lalueza-Fox, Ron Pinhasi, David Reich, Tomas Marques-Bonet, Eran Meshorer, Liran Carmel, Differential DNA methylation of vocal and facial anatomy genes in modern humans, Nature Communications 11, 2020-03-04, עמ' 1189 doi: 10.1038/s41467-020-15020-6
  15. ^ David Gokhman, Nadav Mishol, Marc de Manuel, David de Juan, Jonathan Shuqrun, Eran Meshorer, Tomas Marques-Bonet, Yoel Rak, Liran Carmel, Reconstructing Denisovan Anatomy Using DNA Methylation Maps, Cell 179, 2019-09-19, עמ' 180–192.e10 doi: 10.1016/j.cell.2019.08.035
  16. ^ Science, And the biggest scientific breakthrough of 2019 is …, vis.sciencemag.org (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ערן_משורר&oldid=32708080"