אפיגנטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אפיגנטיקה (אנגלית: Epigenetics) היא התחום בביולוגיה העוסק בשינוי הפנוטיפ על ידי משובים מהסביבה ומהעולם (כדוגמת דיאטה או לחץ נפשי). גם אם שינויים מהותיים אלו נדמים לשינויים גנטיים, למעשה, באפיגנטיקה כלל אין שינוי של ה-DNA, אלא רק עיצוב ביטוים של גנים מסוימים, החלשה או חיזוק של אחרים, וכדומה.

הגדרת המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפיגנטיקה מתאר סוגים שונים של שינויים בתא שהמשותף להם שאינם נובעים משינוי בקוד הגנטי ובכל זאת עוברים בתורשה בצורה מסוימת. לעתים מדובר בשינויים במערכות הקשורות בקוד הגנטי, ולכן משפיעים על הביטוי של הגנים. השינויים יכולים להגיע ממקורם הזוויגי או מהשפעות סביבתיות.

לדוגמה: החתמה גנומית ואינאקטיבציה של כרומוזום X. בנוסף, האפיגנטיקה חוקרת כיצד גורמים סביבתיים המשפיעים על ההורים עשויים לגרום לשינוי בהתבטאותם של גנים בצאצא.

ניתן לחלק את מדע האפיגנטיקה לשני תחומים קרובים:

  • חקר התהליכים המתרחשים בעת התפתחות האורגניזם.
  • חקר השינויים התורשתיים אשר אינם מערבים שינוי של ה-DNA.

משמעות הקידומת היוונית אפי היא בין השאר "בנוסף", ואכן האפיגנטיקה עוסקת בשינויים הנוספים אשר מתרחשים בתוספת לשינויים הגנטיים ה"רגילים" ב-DNA.

מושג נוסף הוא האפיגנום המשמש לתיאור המצב האפיגנטי של התא. בעוד הגנום בכל התאים באורגניזם אחיד (פרט למוטציות בתאים סומטיים), האפיגנום עשוי להיות שונה, בתלות בהתמיינות התאים. מספר תהליכים תאיים אשר נמצאים כיום בחזית המדע נופלים תחת הקטגוריה של התהליכים אפיגנטיים:

השפעות אפשריות של אפיגנטיקה על בני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שביצע מרקוס פמברי [1] מצביע על כך שהן תסמונת אנגלמן והן תסמונת פרדר וילי נוצרות על ידי אותה מוטציה גנטית, מחיקה חלקית של זרוע P בכרומוזום 15. בנוסף, פמברי הראה כי השאלה איזה תסמונת יפתח הילד החולה תלויה כנראה במקור המוטציה: אם המוטציה היא תורשה מאמו הוא יפתח את תסמונת אנגלמן, ואם ירש אותה מאביו הוא יפתח את תסמונת פרדר וילי. דבר זה מצביע על כך שהבטים של תורשה המשפיעים על התפתחות תלויים אולי בדברים נוספים מלבד המידע הגנטי ה"קונבנציונלי". מחקר מצביע על כך שהומוסקסואליות מועברת דרך מנגנון אפי-גנטי.

היסטוריה של המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השימוש המודרני הראשון במושג אפיגנטיקה מייחסים לקונרד הל וודינגטון (Conard Hal Waddington) שבשנת 1942 הגדיר את האפיגנטיקה כענף בביולוגיה אשר עוסק באינטראקציות בין הגנים לתוצריהם אשר בסופו של תהליך הופכות את הפנוטיפ ליצור חי". אותו "ענף" עבר שינויים רבים במשך המאה ה-20 והתייצב על משמעותו רק בשנות התשעים של אותה מאה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Changing Concept of Epigenetics, EVA JABLONKA AND MARION J. LAMB, Annals of the New York Academy of Sciences 981:82-96 (2002)
  • ד"ר שרון מועלם, דווקא החלשים שורדים, הוצאת אריה ניר, 2009.
  • פרופ' חוה יבלונקה ומריון ג' למב, אבולוציה בארבעה ממדים, הוצאת עם עובד, 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]