כרומטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רמות האריזה השונות של ה-DNA

כרומטיןאנגלית: Chromatin) הוא כינויו של ה-DNA יחד עם החלבונים הנלווים אליו.

בתאיהם של יצורים חיים, אשר אינם נמצאים בעיצומו של תהליך חלוקה, ה-DNA מופיע תמיד בצורת כרומטין. הליפוף המיוחד של מולקולת ה-DNA סביב חלבונים הנקראים היסטונים מאפשר אריזה צפופה ביותר שלה: אם נמתח מולקולת DNA המהווה כרומוזום אחד, אורכה יהיה כ-30 ס"מ, ממדיו של כרומוזום ארוז, לעומת זאת, הוא בסדר גודל הקטן ממיקרומטר אחד (מיליונית המטר).

בנוסף להיסטונים קשורים אל ה-DNA חלבונים אחרים (חלקם אנזימים) בעלי תפקידים מגוונים.

בשלב G0 של האינטרפאזה (כשהתא אינו מתחלק ואינו מתכונן לחלוקה) נמצא הכרומטין בתא באופן מפוזר. בעת חלוקת התא (בתהליך המיטוזה או המיוזה) הכרומטין עובר כמה שלבי אריזה:

  1. יצירת נוקלאוזום.
  2. יצירת סיב באורך 30 נאנומטר; נקרא גם סולנואיד (Solenoid).
  3. יצירת לולאות.
  4. יצירת רוֹזטוֹת (Rossettes).

כל שלב דוחס את הכרומטין עד לכדי רמת דחיסה של פי 20,000-100,000.

הכרומטין קיים בשתי צורות:

  • אאוכרומטין: יחסית אינו צפוף; הגנים שארוזים בו יכולים, לפיכך, לעבור שעתוק,
  • הטרוכרומטין: מצופף מאוד; הגנים הארוזים בו אינם מבוטאים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]