אבו מנצור אל-מאתורידי
 | |
| לידה |
853 סמרקנד, טרנסאוקסאניה, בית עבאס |
|---|---|
| פטירה |
944 (בגיל 91 בערך) סמרקנד, טרנסאוקסאניה, בית עבאס  |
| מדינה |
בית עבאס |
| מקום קבורה |
Mausoleum of Abu Mansur al-Maturidi |
| השקפה דתית |
אסלאם, אסלאם סוני |
  | |
אבו מנצור, מוחמד בן מוחמד בן מחמוד א-סמרקנדי (853–944), המוכר כאבו מנצור אלמאתורידי (בערבית: أبو منصور الماتريدي), ובתואר הכבוד האימאם מאתורידי, היה פוסק הלכה והוגה דעות מהאסכולה החנפית. משנתו והגותו התפתחו לאסכולה תאולוגית שלמה שנקרא על שמו: האסכולה המתורידית, אשר הפכה לאסכולה הדומיננטית במרכז אסיה ואף הייתה התאולוגיה המועדפת על אימפריות אסלאמיות, כגון האימפריה העות'מאנית.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
האימאם אלמאתורידי נולד במאתוריד, כפר או רובע בשכונת סמרקנד, בשנת 853. הוא צאצא למשפחה המפורסמת אבו איוב אלאנצרי מאלמדינה. על קורות חייו לא ידוע הרבה, מפני שרוב המקורות בנוגע לחייו אינם בנויים כביוגרפיות, אלא כרשימות של עבודות שהורחבו בענייניהם באמצעות הצהרות והסברים בנוגע לחייו הפרטיים, ואשר כללו בדרך כלל גם כמה מילים בשבחו של האימאם[1]. עם זאת, ידוע שהוא חי כאיש רוח, ולא היה באורח חייו דבר שרמז שיש לו מעמד חברתי גבוה משל האחרים. אף על פי שאינו מתואר תמיד כמיסטיקן, סברה מקובלת אומרת שהוא קיים קשרים עם הסופים בסביבתו, מפני שהתאולוגיה החנפית שבאזור שלו התאפיינה באלמנטים מיסטיים, ורבים מפוסקי ההלכה החנפים של האזור שלו היו מיסטיקנים סופים.
תאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאתורידי תמך בשיטת פרשנות אלגורית לביטויים אנתרופומורפיים בקוראן, גם בעודו דוחה על הסף חלק גדול מהפרשנויות אליהם הגיעו אנשי המועתזילה באמצעות השיטה הזאת. במקרים אחרים, מאתורידי העדיף להיצמד לקריאת פסוקי הקוראן על פי הפשט שלהם[2].
מאתורידי חלק לא רק על דעותיהם של המועתזילה, אלא גם על חלק מדעותיהם של האשעריה. למשל: בעניין תכונותיו ומעשיו של אללה, מאתורידי גרס כי מעשיו של אללה נצחיים כמו תכונותיו, ולכן לא רק שתמיד הוא היה בורא, אלא שהוא גם תמיד עסק בבריאה.
מאתורידי צידד בדעה שהמאמינים יחזו, פשוטו כמשמעו, באללה, כאשר הם יגיעו לגן העדן, אך הוא התנגד לדעה שזה יקרה באמצעות העיניים.
מאתורידי גרס שהאמונה אינה פוחתת או גוברת, כי אם נותרת יציבה. האדיקות והיראה הן אשר פוחתות או גוברות. זאת בניגוד לאשעריים, אשר גורסים כי האמונה עצמה פוחתת או גוברת. עוד גרס מאתוריד כי מוחו של האדם יודע, ללא סיוע ממקור אלוהי, שכמה מהחטאים הגדולים, כמו שתיית אלכוהול ורצח, הם רעים מיסודם. האשעריים, לעומת זאת, טוענים שללא סיוע אלוהי, לא יודע האדם מה רע ומה טוב, מה חוקי ומה לא[3].
נקודה נוספת, ומהותית, שבה נבדלים האסכולה האשערית והאסכולה המאתורידית, היא החנינה לכמה מאלו שאינם מוסלמים בחיי העולם הבא. האימאם אל-ע'זאלי טען, כי הלא-מוסלמים שלא הגיעה אליהם בשורת האסלאם, או שהגיעה אליהם בדרך מעוותת, אינם נושאים באחריות לכך בעולם הבא. לעומתו, מאתורידי וחסידיו טענו שקיומו של האל הוא כה ברור וגלוי, שמי שניחנו ביכולת חשיבה ובזמן לחשוב (בניגוד לאלה המוגבלים שכלית, למשל) ובכל זאת הם אינם מאמינים באללה - הם יגיעו לגיהנום, גם אם לא הגיעו אליהם המסרים של האסלאם; ואילו מי שאינם מוסלמים ומאמינים באללה, ומסריו של האסלאם לא הגיעו אליהם, יזכו לחנינה בעולם הבא[4].
אלמאתורידי, כמו האימאם אבו חסן אלאשערי וכמו האימאם א-תחוואי, התבסס על התאולוגיה של האימאם אבו חניפה, ופיתח אותו על פי הבנתו. שלושת ההוגים נחשבים לכמה מגדולי התאולוגים בהיסטוריה של האסלאם, אשר כל אחד מהם זכה לזרם תאולוגי על שמו (אתחוויה, אלמותארידיה והאשעריה). הזרם הנפוץ ביותר, אשר לאורו הולכים רוב המוסלמים בעולם, הוא האשעריה. שלושת הזרמים הללו התפתחו מהגותו של האימאם אבו חניפה.
מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שהאסכולה האשערית הפכה לאסכולה התאולוגית הנפוצה ביותר באסלאם - דעותיו ומסקנותיו של האימאם אלמאתורידי נשארו עד היום חשובים בעיניהם של מוסלמים רבים, והתאולוגיה המאתורידית היא השנייה בחשיבותה בקרב המוסלמים, לאחר האשעריה[5].
תאריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין התארים שלהם זכה האימאם היו:
- "האימאם של ההדרכה" (בערבית: إمام الهدى)
- "מתקן היסודות של המוסלמים" (בערבית: مصحح عقائد المسلمين)
- "ראש אנשי הסונה" (בערבית: رئيس أهل السنة)
- "האימאם של אנשי הסונה" (בערבית: إمام أهل السنة والجماعة)
- "השיח' של אנשי הסונה" (בערבית: شيخ أهل السنة والجماعة)
- "השיח' של האסלאם" (בערבית: شيخ الإسلام)
- "מניף הדגלים של אנשי הסונה" (בערבית: رافع أعلام السنة والجماعة)
- "הדוגמה הטובה לאנשי הסונה" (בערבית: قدوة أهل السنة)
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין ספריו הרבים ניתן למנות את:
- כִּתַאבּ א-תַוְחִיד (בערבית: كتاب التوحيد)
- כתאב אלמקאלאת (בערבית: كتاب المقالات)
- כתאב אלאוסול (בערבית: كتاب الأصول)
- תאווילאת אלקוראן (בערבית: تأويلات القرآن)
- כתאב אלג'דל (בערבית: كتاب الجدل)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הביוגרפיה של האימאם (באנגלית)
- הביוגרפיה של האימאם (בצרפתית)
- אבו מנצור אל-מאתורידי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The biographical encyclopedia of Islamic philosophy, London: Bloomsbury Academic
- ^ Albayrak, Halis, 1955-, Glaube und Vernunft in Christentum und Islam., Stuttgart: Kohlhammer Verlag, 2016
- ^ Islam : a worldwide encyclopedia, Santa Barbara, California: ABC-CLIO
- ^ The Qurʼan : an encyclopedia, London: Routledge, 2006
- ^ The word of Islam, Thames and hudson