מיסטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנך האב (Lucas Cranach the Elder) מהמאה ה-16

המילה מיסטיקה נגזרת מהמלה היוונית μυστικός, "מיסטיקוס", משמעותה סגירה או הסתרה. המיסטיקה קשורה לשני אופנים שונים של סגירה: סגירת הפה, שכן המיסטיקה עוסקת בדברים כמוסים העוברים בלחישה, וסגירת החושים, שכן עניינה של המיסטיקה הוא בדברים שאינם נתפסים בידי חמשת החושים האנושיים הידועים.

מיסטיקה במדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיסטיקה מתרחקת איפוא מהמדע שהתעסקותו היא במדידה וכימות בעולם הפיזי. יש ולפעמים תאוריות מיסטיות מנבאות ניבויים גם לגבי תופעות שבעולם החומר, אך תקפותם של ניבויים אלו אינה עומדת בדרך כלל במבחן מדעי, וניתן לומר שבמקרים שבהם הועמדו במבחן כזה, הם הופרכו או היו דו משמעיים. לאחרונה מתרבים המחקרים על נושאי המיסטיקה השונים, תוצאות שונות ומשונות עם משמעויות רבות מועברות בקרב אנשי המדע, כגון המחקר הידוע של אוניברסיטת אריזונה על תפקודו של המתקשר האמריקאי הידוע "ג'והן אדוארד" (John Edward). בישראל נערכים לאחרונה כנסים בנושאי המיסטיקה אחת לשנה באוניברסיטת חיפה, דבר המושך אנשים רבים המתעניינים בנושא מזוויות שונות.

מיסטיקה בדתות ואמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל אין משתמשים במונח "מיסטיקה" כדי לתאר אמונות דתיות נפוצות, אלא מסייגים אותו לשימוש רק בהתייחסות למרכיביהן הכמוסים והקשורים לחוויה הדתית הפנימית, להבדיל מגילוייה החיצוניים. שאיפתו של המיסטיקן היא לרוב להביא את נפשו לאיחוד עם ישות רוחנית הקיימת בעולם שמעבר. הקבלה ביהדות והסוּפיוּת באסלאם הן דוגמאות לזרמים מיסטיים שנוצרו בדתות ותיקות. לפי ההגדרה שלעיל, דתות המזרח קרובות מאוד למיסטיקה, וגם בנצרות קמו לה נציגים כמו אוגוסטינוס.

מיסטיקה במאה העשרים ואחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סוף המאה העשרים ניכרה במדינות המערב פריחה ניכרת של העיסוק במיסטיקה לצורותיה השונות, והלכו והתרבו אלה הרואים במיסטיקה מדריך לחיים, כחלק מתרבות העידן החדש. מנגד עומדים רבים הרואים במיסטיקה סוג של אמונה טפלה. הרבה פילוסופיות חדשות מתעוררות להן עקב חיפושים שונים אחר משמעות החיים, נסיעות מרובות בעולם אשר מאופיין כיום ככפר גלובלי עוזרות למידע חווייתי והתנסותי בדתות ואמונות שונות אשר מתפתחות כל הזמן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]