סופיות
ערך זה עוסק בזרם באסלאם. אם התכוונתם לתכונה מתמטית, ראו קבוצה סופית.
| ערכי אסלאם | |
|---|---|
| אסלאם | |
 |
|
| פורטל אסלאם | |
| מונחים בסיסיים · כל הערכים | |
|
פלגים עיקריים
אישים מרכזיים
חגים
הג'רה • לוח השנה המוסלמי • עיד אל-פיטר • עיד אל-אדחא • עשוראא • ארבעין מבנים
מסגד • מינרט • מחראב • כעבה • אדריכלות איסלאמית פלגים שיעים
תנועות
סופיות • והאביה • סלפיה פלגים אחרים
אומת האסלאם • חמשת האחוזים • המסורים • אחמדים • זקרי • עלאווים* * השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת |
|
הסוּפיות או סוּפיזם (בערבית: صوفية; בתעתיק מדויק: צופיה) היא זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה. בעוד ששאר הזרמים באסלאם סבורים כי הנביא מוחמד מת ומורשתו חקוקה בסלע ולא ניתן לשנות בה דבר, הסופים סבורים כי הנביא מוחמד מוסיף לדבר אל מאמיניו באמצעות מורי ההלכה הקדושים, המחוברים בשרשרת מיסטית אל מוחמד והם אלה שקובעים בנוגע לכל דבר.
הסופים ידועים כבעלי ידע רב בפיזיוגנומיה והספרות הצופית עשירה בהסברים על אודות קריאה בפרצוף האדם. הקדושים של הסופים היו עורכים תיקוני נפש למאמיניהם בדומה למקובלים ביהדות. לפי הסופים, קדושים אלה יכולים לחולל נסים במהלך חייהם וגם לאחר מותם.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
הסופיות צמחה בתוך העולם המוסלמי של שלהי המאה השמינית, בקרב קבוצת אנשים קטנה שכונו בשם "אלו הפוסעים בשבילי הדרך הרוחנית". את אלוהים והאמת הם כינו "האהוב", בשל תשוקתם וכמיהתם העזה לאלוהות, והיו ידועים כ"מאהביו של אלוהים". מאוחר יותר קיבלו את הכינוי "סופיים". השערות נפוצות בקשר למקור השם הן:
- בגדי הצמר הלבנים שנהגו ללבוש כביטוי לפשטות וחוסר תשומת לב לחיצוניות (צמר = סוּף).
- רמיזה לטוהר לבם (סאפה).
- מתוך המילה "סאפווא" – אלו הנבחרים, משמעות המצוטטת פעמים רבות בספרות הסופית.
- מתוך "סופה" – שמה של מרפסת גבס נמוכה שהייתה מחוץ למסגדו של מוחמד במדינה, שם ישבו חסידיו של מוחמד.
לפי התפיסה הסופית, תורתו של מוחמד עוותה על ידי מלכים ושליטים שהכפיפו את חוקי האסלאם לצרכיהם והשתמשו בהם לטובתם האישית, על מנת להצדיק את מעשיהם ואורח חייהם. הסופים, הרואים עצמם כמשמרי המסר הטהור של האסלאם המקורי, החלו להתגבש כאלטרנטיבה לשחיקה הרבה שעברה הדת הצעירה. קבוצות קטנות של מחפשים אוחדו סביב מורים רוחניים, שבמהלך הזמן הפכו לאחוות ומסדרים שונים, כל מסדר נקרא על שם מייסדו.
השקפה רוחנית [עריכה]
תמציתה של הדרך הסופיית היא כניעה לאלוהים באהבה, שוב ושוב, השאיפה לראות בכל אדם, חיה, צמח ודומם את ההתגלמות המוחלטת של אלוהים השורה בכל. הסופים מאמינים שהאלוהות יצרה את העולם כאחדות אחת הפועלת במסגרת של חוקים הרמוניים, של שאיפה לאיזון בין נתינה לקבלה, ומטרת הדרך הסופיית היא לחזק את האחדות של הפרט עם הדרך האלוהית.
הסופיים מאמינים שישנה אותה כמות של דרכים אל האחד, כמספר בני האדם על פני האדמה, וכל אחד ואחד צופן בתוכו את הקריאה לפקוח את עיניו הנסתרות ולבוא, לחזור אל השורש של השורש של מהותו הפנימית. דוגמה לחשיבות שמיחסים הסופיים למציאת הדרך האישית לאלוהים ניתן למצוא בשירו של שייח' מוזאפר:
עִזְבוּ הַכֹּל וּלְכוּ בְּעִקְבוֹת הָאַהֲבָה בִּלְבַד, הוֹ לִבִּי,
אַנְשֵׁי מְצִיאוּת מְצַיְּתִים לָאַהֲבָה,
עֲבוּרָם הָאַהֲבָה עַתִּיקָה יוֹתֵר מִכָּל הַיָּדוּעַ לָנוּ.
הֵם חִפְּשׂוּ אֶת רֵאשִׁיתָה שֶׁל הָאַהֲבָה,
אַךְ גִּלּוּ שֶׁאֵין לָהּ רֵאשִׁית
תורותיהם וכתביהם של הסופיים מתארים את מסעה של הנשמה מן הנפרדות אל האחדות עם אלוהים, ומציעה קווים מנחים וייעוץ בנתיב מסע זה. הספרות הסופיית מציעה הסברים עשירים ומפורטים להבנת מערכת היחסים שבין האדם לאלוהיו, ומתארת כיצד כמיהה כנה לאלוהים עוזרת להטהרות, ומדגישה כיצד נוכחותו של אלוהים עשויה להתגלות בפנינו גם ברגעים קשים, כשהיא נראית רחוקה מאיתנו ביותר.
חקר הסופיות [עריכה]
ג'לאל א-דין רוּמי הוא המפורסם ביותר מבין המורים הסופיים הרבים, וכתביו המתורגמים לשפות רבות הפכו את הסופיות למוכרת במערב.
- בישראל ישנם מספר חוקרים של האסכולה הסופית ביניהם:
זאב בן אריה עם ספרו אור על גבי אור[1] ושרה סבירי בספרה :הסופים[2]
מסדרים סופים [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- יצחק יהודה גולדציהר, הרצאות על האסלאם (מגרמנית: י.י. ריבלין), ירושלים: מוסד ביאליק תשל"ח, עמודים 100-137
- אהרן ליש (עורך), "האסלאם, המרת דת, צופיות, תחייה ורפורמה", קובץ מאמרים לזכרו של נחמיה לבציון, מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, ירושלים, תשע"ב.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אתרים שונים בעברית
- יואב קרני, המלחמה השקטה של האסלאם, גלובס, 28 ביולי 2012.
- מחול סופי
- מידע נוסף על ג'לאל א-דין רומי מאתר אקרופוליס החדשה
- ירון מרגולין: הדרווישים הרוקדים לכבודו של ג'לאל א-דין רומי
- עפרי אילני, הגי'האד הגדול של הנפש, באתר הארץ, 16.04.2008
- סופים: בדרכו של אברהם, על המפגש בין מוסלמים ויהודים דרך הסופיות, באתר מסע אחר
- דניאל ת., האם האסלם הוא המיזוג של תרבויות המערב והמזרח הרחוק?, 09.01.2011, TheMarker Cafe
- באנגלית
