אדוארד מאייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדוארד מאייר, 1911

אדוארד מאיירגרמנית: Eduard Meyer; ‏25 בינואר 1855 - 31 באוגוסט 1930) היה היסטוריון גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאייר נולד בהמבורג ולמד ב-Gelehrtenschule des Johanneums ואחר-כך באוניברסיטאות בון ולייפציג. אחרי שסיים את לימודיו, שהה שנה אחת באיסטנבול. ב-1879 הוא התמנה למרצה באוניברסיטת לייפציג. הוא התמנה לפרופסור להיסטוריה עתיקה בורוצלב ב-1885, באוניברסיטת האלה-ויטנברג ב-1889 ובאוניברסיטת הומבולדט ב-1902. הוא שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד ב-1909. מאייר זכה לתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות אוקספורד, סנט אנדרוז, פרייבורג ושיקגו.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו העיקרית היא Geschichte des Altertums ‏ (1884-1902; המהדורה השלישית, 1913) הוא גם פרסם את הספרים הבאים:

  • Forschungen zur alten Geschichte (1892-1899)
  • Untersuchungen zur Geschichte der Gracchen (1894)
  • Wirtschaftliche Entwicklung des Altertums (1895)
  • Die Entstehung des Judentums (1896)
  • Zur Theorie und Methodik der Geschichte (1902)
  • Israeliten und ihre Nachbarstämme (1906)
  • Theopomps Hellenika (1909)
  • Der Papyrosfund in Elephantine (1912)
  • Ursprung und Geschichte der Mormonen (1912)

הוא גם כתב ערכים בEncyclopaedia Biblica‏ (1903) ובמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.