אוטו נוירת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוטו נוירת
תאריך לידה 10 בדצמבר 1882
תאריך פטירה 22 בדצמבר 1945
זרם פוזיטיביזם לוגי
תחומי עניין כלכלה, סוציולוגיה, פילוסופיה של המדע
הושפע מ קרל מרקס
השפיע על קוויין

אוטו נוירת (גרמנית: Otto Neurath)‏ (10 בדצמבר 1882 - 22 בדצמבר 1945) היה פילוסוף של המדע, סוציולוג וכלכלן פוליטי. לפני שנאלץ לברוח ממולדתו לבריטניה עקב עליית הנאציזם, היה אחת הדמויות המובילות בחוג הווינאי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוירת נולד בווינה. התמחה בכלכלה נטולת כסף (מערכת ברטר) לפני מלחמת העולם הראשונה, ועקב כך מונה על ידי הממשל האוסטרי למשרד התכנון למשך המלחמה. עם סיומה, נעזר בו הממשל המרקסיסטי של בוואריה וסקסוניה לצורך סוציאליזציה של כלכלתן, פרויקט שנרתם לו בהתלהבות. לאחר דיכוי המרידות המרקסיסטיות על ידי הממשל הגרמני המרכזי, נעצר נוירת והואשם בבגידה. הוא שוחרר לאחר שהתברר שכלל לא עסק בפוליטיקה.

בחזרתו לווינה, החל בפרויקט שהתפתח ל"מוזיאון החברה והכלכלה". מטרתו הייתה העברת עובדות מורכבות אודות הכלכלה והחברה לציבור הווינאי חסר-ההשכלה. לצורך מימושו החל לעסוק בעיצוב גרפי ובחינוך ויזואלי. יחד עם המאייר גרד ארנץ, יצר נוירת את איזוטייפ [1], מערכת סמלים מיוחדת לייצוג מידע כמותי באמצעות צלמים קלים לפירוש. השיטה פותחה בהמשך על ידי אדוארד טופט. נוירת וארנץ תכננו סמלי יחסים (proportional symbols) לייצוג סטטיסטיקה דמוגרפית וחברתית בארצות השונות, והדגמת השינוי בנתונים אלו במהלך המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20. שיטה זו נועדה להקל על חסרי ההשכלה להבין את השינויים החברתיים ואת חוסר השוויון. לעבודה זו הייתה השפעה חזקה בתחומי הקרטוגרפיה והעיצוב הגרפי.

במהלך שנות העשרים הפך נוירת לפוזיטיביסט לוגי נלהב, והיה העורך הראשי של המניפסט שלו. הוא עסק בעקרון האימות ובמשפטי הפרוטוקול. כחבר "האגף השמאלי" של החוג הווינאי דחה נוירת הן את המטאפיזיקה והן את האפיסטמולוגיה. הוא ראה את המרקסיזם כסוג של מדע, ואת המדע כמכשיר לשינוי חברתי.

נוירת היה הכוח המניע מאחורי תנועת איחוד המדע והאנציקלופדיה הבינלאומית של המדעים המאוחדים, כשהאחרונה נבנתה במודע על פי האנציקלופדיה הצרפתית. הוא שיתף פעולה, בין היתר, עם רודולף קרנפ, עם ברטרנד ראסל, עם נילס בוהר, עם ג'ון דיואי ועם צ'ארלס מוריס. מטרת האנציקלופדיה הייתה ניסוח שיטתי של כל המחקר המדעי המקובל על החוג הווינאי ועל שותפיו. במהלך חייו פורסמו שני כרכים בלבד, אך הפרויקט נמשך והתרחב גם לאחר מותו. חלק משאיפתו לאיחוד המדע הייתה העמדת מדעי החברה על בסיס סיבתי המאפשר תחזיות בדומה לפיזיקה ולכימיה.

באוסטריה של לאחר האנשלוס לא היה מקום לתומכי המרקסיזם, והוא נמלט יחד עם אשתו, אולגה האן-נוירת, תחילה להולנד, שם נפטרה אשתו לאחר מספר שנים, ובהמשך לבריטניה, כשהוא חוצה את התעלה בסירה פתוחה יחד עם פליטים נוספים. באנגליה עבד בשמחה במשרד לשיכון ציבורי. הוא נפטר ב-1945.

גם כיום, מרבית עבודתו של נוירת זמינה רק בגרמנית. מאמריו ורשימותיו שמורים בארכיון אוניברסיטת רדינג באנגליה.

פילוסופיה של המדע והשפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחת מעבודותיו המאוחרות והחשובות, "פיזיקליזם", שינה נוירת לחלוטין את טבע הדיון הפוזיטיבי-לוגי ביחס לתוכנית לאיחוד המדעים. לאחר שתיאר והסביר את נקודות ההסכמה עם התוכנית הפוזיטיביסטית ועם בסיסה המושגי (הקמתה של מערכת כוללת שתקיף את כלל הידע המצוי במגוון המדעים ודחייתם המוחלטת של משפטי המטאפיזיקה שאי אפשר לתרגמם למשפטי מדע הניתנים לאימות) דחה נוירת את גישת הפוזיטיביסטים לשפה ככלל, וכמה מהרעיונות שהוצגו על ידי לודוויג ויטגנשטיין המוקדם, בפרט.

ראשית טען נוירת שכל דיון בדבר איזומורפיזם בין השפה והעולם אינו יותר מהשערה מטאפיזית חסרת תועלת, כיוון שהוא מעלה את השאלה כיצד מילים ומשפטים יכולים לייצג דברים בעולם החיצוני. לסילוק רעיונות סמנטיים מפוקפקים שכאלה, טען נוירת שהשפה והמציאות עולים בקנה אחד, כיוון שהאחרונה מצויה במכלול המשפטים המאומתים שבשפה. ערך האמת של כל משפט ייקבע מתוך עימותו עם כלל המשפטים המאומתים, ומשפט שאינו תואם את אלו ייחשב לשגוי. לחלופין, המערכת שקדמה לו תשונה במידה כזו או אחרת. אמת, אם כן, היא שאלת עקביות של טענות לשוניות, ואין לה דבר עם התאמה של משפטים לעובדות או לישויות אחרות בעולם. יתרה מזאת, קריטריון האימות ייושם למערכת כולה (הוליזם סמנטי) ולא למשפט בודד. רעיונות אלו היו בעלי השפעה מעמיקה על האימות ההוליסטי של קוויין.

היה זה קוויין שפרסם את אנלוגיית הספינה של נוירת, ב"מילה ועצם" (Word and Object). באנלוגיה השווה נוירת את טבעה ההוליסטי של השפה, ועקב כך את האימות המדעי, עם בניית ספינה המצויה בלב ים:

אנו כמלחים בים הפתוח החייבים לבנות מחדש את ספינתם, כשלעולם לא יוכלו לעשות זאת מהיסוד. כשקורה אחת מוסרת, אחרת חייבת להיות מונחת במקומה, ולשם כך משמשת שאר הספינה משען. כך, עם הקורות הישנות ועם עצים נסחפים, ניתן לעצב את הספינה כולה מחדש, אך זאת יעשה רק מתוך בנייתה שלב אחרי שלב.

נוירת דחה גם את הרעיון שיש לבנות מחדש את המדע על פי נתוני החושים, בטענה שנתוני החושים הם סובייקטיביים מכדי לשמש בסיס תקף לבנייה פורמלית של המדע. את השפה הפנומנליסטית שבה צידדו מרבית הפוזיטיביסטים יש להחליף בשפה של פיזיקה מתמטית. ההחלפה תאפשר יצירת נוסחאות אובייקטיביות כיוון שתבוסס על קואורדינטות של חלל-זמן. גישה פיזיקליסטית למדע תקדם את סילוק כל שארית מטאפיזית כיוון שתאפשר להתנסח במערכת טענות יחסית לעובדות הפיזיקליות.

לבסוף טען נוירת שכיוון שהשפה עצמה היא מערכת פיזיקלית - כמורכבת מסידור של צלילים או סמלים - ביכולתה לתאר את המבנה שלה עצמה מבלי להיקלע לסתירות.

רעיונות אלו סייעו בייסוד סוג זה של פיזיקליזם שעד היום הוא העמדה הדומיננטית ביחס למטאפיזיקה ובמיוחד לפילוסופיה של הנפש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


החברים המייסדים של החוג הווינאי

גוסטב ברגמן · קורט גדל · האנס האן · אולגה האן-נוירת · פרידריך וייסמן · קרל מנגר · אוטו נוירת · מרסל נטקין · הרברט פייגל · פיליפ פרנק · רודולף קרנפ · ויקטור קראפט · תיאודור רדקוביץ' · מוריץ שליק